בכי ודמעות ברוחניות הם פועל יוצא של חוסר היכולת לקבל נכון את התענוג העליון. כשאדם רוצה לתת לבורא את הכל ולדבוק בו, הוא מגלה שאינו מסוגל לכך בינתיים, ולכן מרגיש שנשמתו בוכה. מצב זה מכונה בשפת הקבלה העדר של אור חוזר נכון ומדויק. בכי האדם במצב שכזה, הוא כמו תפילה, שעליה הוא מקבל עזרה מלמעלה, וכתוצאה מכך הוא מסוגל לעצב את הבקשות שלו בצורה נכונה ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: למה בכתבי המקובלים כתוב כל כך הרבה על מצבי בכי ודמעות? מה המשמעות של מצבי הבכי כגון בכי של נשמה, בכי של הבורא, בכי של בני ישראל וכד'? כתוב "כל השערים ננעלו, חוץ משערי הדמעות" - מה משמעות המושג "שער הדמעות" ומה מסמלים יתר השערים? האם בכי רוחני של מקובל בא לידי ביטוי בעולם הזה? מה ההבדל בין דמעות של גבר לדמעות של אישה ברוחניות? האם בכי מהווה היטהרות ואם כן, אז מה הוא מטהר? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן