תמליל שיעור ערב 03.11.25

קהילת הלומדים

מנחים: גלעד ואורן

בעל הסולם, מאמר "החירות" + פתיחה לחכמת הקבלה

גלעד: שלום לקהילת הלומדים שלנו, שלום אורן.

אורן: שלום גלעד.

גלעד: אנחנו עכשיו מתחילים משהו מאוד מיוחד ומאוד מרגש, מי שלא ראה את האולם שלנו מבחוץ, תראו איך אולם הלימוד מלא, אפשר לעשות שלום לחברים שלנו שאיתנו במערכת הערבות, בחדרים, או במערכת הזום, והיום מאוד מאוד מיוחד דווקא כי הגיעו אלינו הרבה תלמידים חדשים. רק כדי לסבר את העין והאוזן, שירימו יד התלמידים שהגיעו היום פעם ראשונה לשיעור. מחיאות כפיים. אנחנו מאוד נשמח לראות אתכם גם בהמשך השיעורים שלנו. גם במערכת הערבות וגם במערכת הזום, רוני כמה יש לנו בזום?

רוני: תכף נקבל את כל הנתונים אבל אכן התרגשות מאוד גדולה באולם וגם בזום, נמצאים בזום 43 תלמידים כבר ובמערכת הערבות עוד מעט נקבל נתונים.

גלעד: רוני היא האמא הוירטואלית שלנו.

רוני: ערב טוב לכולם, ברוכים הבאים לכל התלמידים הוותיקים שבאו לקבל את התלמידים החדשים ולתלמידים החדשים, תכינו בבית את כתבי בעל הסולם, תפתחו לפניכם, משיעור לשיעור אנחנו מזהים פנים ומכירים את השמות ואת הפרצופים שלכם, וטוב להיות ביחד. לטובת התלמידים החדשים, כאן באולם הלימוד יש לנו מיקרופון בכל שולחן, אנחנו נעמדים מציגים את עצמנו ושואלים שאלה. במערכת הערבות יש אייקון לשאילת שאלה, אפשר לשלוח שאלה למי שלא רוצה לשאול בקול, אבל גם יש אייקון של סימן שאלה שאפשר לשאול בו. בזום גם אפשר ללחוץ על האייקון של הרמת היד, פשוט לוחצים עליו ואנחנו רואים אתכם ומשלבים את השאלות שלכם מתי שניתן ומי שלא יכול לשאול בקול יכתוב את השאלה בצ'אט ונקריא אותה. אנחנו מאוד רוצים לפתוח את השיעור ושולחים רפואה שלמה לתומס שנמצא בבית חולים.

גלעד: תומס זה תלמיד דובר עברית שלנו מפולין, הוא נפצע בתאונה והוא בתהליכי החלמה ויהיה בריא ושלם בעזרת בין היתר התפילה שלנו.

רוני: תומס הוא דוגמא לתלמיד שרחוק פיזית וכבר נכנס לנו ללב וכך יש מקום לכל התלמידים שלנו.

גלעד: הודיה לכל המרצים שלכם שלימדו אתכם בשלבים הראשוניים ולכל המלווים והמלוות שהגיעו אתכם ביחד ונתנו את כל מה שהם יודעים לתת כדי שתהיו איתנו כאן עכשיו. אנחנו קהילת לומדים וזה אומר כולנו יחד. אורן ואני לומדים כבר 30 שנה מדי יום ביומו ומי מכם שנמצא פה כמה חודשים או אפילו שנה פלוס, כולנו תלמידים, המקובלים סללו את הדרך עבורנו, הרב"ש, בעל הסולם והרב לייטמן ואנחנו פוסעים בצעדים שהם הלכו ובסופו של דבר כמה שאנחנו נראים שונים בגילאים, במין, אפילו בשפה, הפעם כולנו דוברי עברית אבל יש לנו כלי עולמי גדול דוברי שפות רבות, כמה שאנחנו שונים אחד מהשני חכמת הקבלה מדברת על האלמנט ששווה בין כולנו, אותו חיפוש פנימי של משמעות והבנת השאלות המהותיות ביותר של החיים, בשביל מה אני פה, מה מטרת חיי, איך להגיע למצב טוב ובטוח ושלם ואיך להסתדר עם כל מערכות היחסים שלי שנמצאות סביבי, איך אני מרגיש ומכיר את החוקים שלתוכם נולדתי, כולנו נולדנו אל תוך עולם ואף אחד לא הסביר לנו את החוקים לפיהם אנחנו צריכים להתנהל והמקובלים נותנים לנו נוסחה ודרך, לא תיאוריה או פילוסופיה אלא דרך שהם עצמם הלכו בה, בדקו אותה, התנסו בה, והם נותנים לנו עצות איך להתנסות בחוויות שהם חוו כל אחד בדרכו ודרך ייחודו המיוחד שאותו הוא הביא לעולם ותפקידנו כאן כמרצים, או מנחים של קהילת הלומדים, זה להביא לכם מהנסיון האישי שלנו ולתת לכם כלים ואמצעים ללכת באותה דרך ולהתנסות בה, זו המטרה של קהילת הלומדים ולכן אנחנו נפגשים כאן מדי יום שני, עושים מינגלינג, כיבוד קל, ב-19:00 מתחילים את השיעור, יש גם זמן לשאלות, זה גם פיזית וגם וירטואלית. יש לנו פה קבוצה מאוד מיוחדת מראשון לציון ולהם נציע הצעה מיוחדת - הם הגיעו במיוחד לפה היום מראשון ותהיה אלטרנטיבית, מי שרוצה יהיה פה ומי שלא, יוכל להיות בראשון לציון במרכז פיזי ולהיות איתנו בשיעור, אז במקום לראות תמונה כמו שאנחנו רואים פה את ערן ואת גבריאל בזום ועוד חברים מכל הארץ והעולם, אז נראה קבוצה שיושבת ולומדת איתנו אבל בראשון לציון ועם ליווי, זו הייחודיות שלכם הפעם. יחד עם זאת, נערוך מעבר למפגשים היומיים שלנו מפגשים של קהילת הלומדים ונזמין אתכם לאירועים, אני כבר נותן ספוילר לקראת סיום השיעור, שיהיה לנו ביום חמישי אירוע מאוד מיוחד של מוזיקת מקובלים בפתח תקווה ורוני תסביר איך נרשמים לזה בסוף השיעור וגם להיפגש כאן פיזית באותה הזדמנות.

אנחנו ניקח אתכם למסע שיתחיל היום דרך שני מאמרים מדהימים, מאמר החירות שמתאר את ההליכה שלנו ממטה למעלה לכיוון המקובלים ואת החופש שלנו לבחור בכל רגע בחיינו את הבחירות הנכונות שיביאו אותנו מהר וקצר ובאופן אלגנטי אל אותם מקומות שמדברים עליהם המקובלים ונתחיל גם ללמוד את הפתיחה לחכמת הקבלה שמתארת את סולם המדרגות ששילשל לנו הבורא ומתאר אותו המקובל הגדול בעל הסולם, שמתאר בצורה מדויקת איך נוצרנו ואיך הגענו מתחילת הבריאה ועד למצבנו פה. שני המאמרים האלה ילוו אותנו בחודשים הקרובים כמאמרי היסוד שלנו ללימוד חכמת הקבלה.

אורן: הלימוד שלנו יהיה במטרה לפתח את הנשמה שלנו. לכל אחד מאיתנו הבורא נתן מתנה, נקודה בעומק הלב, זרע של נשמה, ואנחנו רוצים להתחבר לאותה הנקודה הזאת עכשיו, היא הנקודה הכי פנימית בתוכנו ואיתה אנחנו רוצים להתחבר אל הכוח העליון, האור העליון, מקור החיים ואנחנו רוצים שהוא יטפח ויפתח אותנו כבר עכשיו, ומעבר למה שנלמד אנחנו רוצים לרכז עצמנו לנקודה הזאת ומתוכה להיות בבקשה לגדול רוחנית. נתחיל את הלימוד בחלק הראשון ממאמר החירות של בעל הסולם, הוא נמצא בעמוד 114, בכתבי בעל הסולם.

גלעד: מאוד מומלץ להביא איתנו ספר, אמנם זה ספר גדול שצריך לסחוב אבל שיהיה ספר אישי. יש כאלה שנוהגים שספר הוא משהו שאי אפשר לגעת בו ואנחנו אומרים ההפך, ספר הוא המקום בו אנחנו כותבים את עצמנו, את ההתרשמויות שלנו מהשיעור, ואז אחרי זמן שעובר נוכל לצפות שוב במה שכתבנו. גם הרב"ש היה כותב ואחרי כמה זמן מגלה עוד רובד ואז מוחק וכותב לא נכון ומציין עוד משהו. אבל החיבור לספר האישי של כל אחד היא חשובה ולכן מומלץ להביא ספרים. מי שלא הצליח, יש לנו כאן ספרים כלליים שיהיו על השולחנות כעזר.

מאמר "החירות"

אורן: אנחנו בעמוד 114 בכתבי בעל הסולם, מאמר "החירות", שהוא חלק מקובץ מאמרים שבעל הסולם כתב בשנות ה-30 והתפרסמו אחר כך בספר מתן תורה: מתן תורה, הערבות, השלום, ממש מאמר יסוד. יכול להיות שלמדתם אותו או חלקים ממנו ויכול להיות שלא, אבל מה שחשוב זה לשים בצד את כל מה שאנחנו יודעים ולפתוח מקום חדש ונקי לקבל עכשיו מבעל הסולם את האור העליון ממש דרך המילים, דרך הרעיונות, לתת לו לעבוד עלינו, לזכך אותנו ולבנות אותנו עם תבניות רוחניות יותר ויותר גבוהות. אנחנו הולכים איתו לטיול אל תוך הנשמה שלנו, המקום הכי פנימי ומשמעותי שיש בקיום שלנו. באנו לפה אחרי יום עבודה ועכשיו ניכנס אל תוך חיי הנשמה. נתחיל את הלימוד כמו תמיד עם דברים של המורה שלנו הרב לייטמן, הסבר כללי, הסתכלות, כניסה אל תוך מאמר החירות.

קליפ רב:

מאמר החרות הוא חשוב מאוד. בעצם, אני חושב שזה המאמר הראשון שהאדם צריך לקרוא כאשר הוא מתחיל לחשוב על עצמו, על החיים, איפה הוא נמצא, מי אני ומה אני,
אז קודם כל השאלה הראשונה, האם אני קיים, יכול להיות שאני קיים. איפה אני קיים, יכול להיות שאני אבין איפה אני קיים. בשביל מה אני קיים, גם כן יכול להיות שאני אדע בשביל מה. אבל השאלה היא מה יהיה לי מכל הידיעות האלה, נגיד שאני אדע הכול על עצמי ועל כולם, ועל הבורא, נו ומה? האם אני מתוך הידיעה, הגילוי, יכול במשהו לשנות את המצב שלי, משהו לקבוע, במשהו לשלוט? מה זה ייתן לי? האם בכלל ניתן לאדם משהו לעשות? אם לא ניתן אז אולי נסגור את העיניים, "מוסיף דעת מוסיף מכאוב", בשביל מה לי, ואני אלך ואבלה, אקח סמים, לא חשוב מה, "אני קיים? קיים. מה שיקרה, יקרה".

אלא, אם יש חירות לאדם שמשהו בחיים שלו הוא יכול לעשות בעצמו, אז מזה מתחילים. ואם לא, אז לא כדאי להתחיל בכלל אפילו, השכלה וכל הדברים, בשביל מה. בכל זאת הכול יתגלגל.
(הרב מיכאל לייטמן, 29.6.2007)

אורן: את זה אנחנו מחפשים, מה המקום העדין, המדויק, שהבורא השאיר לנו כנבראים לבחור בעצמנו, להשפיע על החיים שלנו, כי יכול להיות שאנחנו עומדים מול החיים, החיים זה כמו פאנל עם הרבה כפתורים, ולוחצים על המון כפתורים מתוך תקווה שיהיה פה קצת יותר טוב, ואפילו עם פטישים, בכל העוצמה, עם אנרגיה ותקוות, אבל זה לא הכפתור שמאחוריו משהו מחובר שמשפיע. איפה הכפתור שכן? ממה הוא עשוי? מה זה אומר ללחוץ עליו? לאן זה יביא אותי? כל השאלות האלה, הכי אינטימיות, משמעותיות, מסתתרות פה בתוך מאמר החירות. נתחיל:

"מאמר החֵרות

"חרות על הלוחות" אל תקרי חרות אלא חירות מלמד שנעשו חירות ממלאך המות.

[שמו"ר מ"א]"

אורן: זה ציטוט ממדרש בשם שמו"ר, והוא מתאר את מתן תורה, שבו מקבלים את לוחות הברית וכאן יש פוטנציאל להגיע למצב של חירות ממלאך המוות. אנחנו לא לומדים בחכמת הקבלה היסטוריה ולא גיאולוגיה ולא גאוגרפיה אלא על הנשמה שלנו, שזה מעל תנועה ומקום. אנחנו לא לומדים את מה שקרה לאבות אבותינו לפני שנים אלא את מה שיכול לקרות לנו עכשיו. אנחנו יכולים להעפיל להתפתחות פנימית שתביא אותנו למושג שנקרא "חירות ממלאך המוות". מצד אחד חירות זה משהו שכל אחד נחשף אליו ומלאך המוות זה משהו מלחיץ מהסרטים שפתאום יקפוץ עלינו מאחורי הוילון אבל זה לא כך.

כשאומרים "מלאך" בחכמת הקבלה מדברים על כוח שפועל בבריאה. כוח המשיכה וכוח הכבידה הם גם כוחות המוגדרים כמלאכים ויש כוח מסוים שפועל בטבע שקוראים לו מלאך המוות והוא כוח שמביא מוות. אנחנו רגילים לפגוש מוות בבית קברות אבל יש מצב פנימי שנקרא חיים או חירות בתוך החיים, ויש לעומתו מצב פנימי רוחני שנקרא מוות בתוך החיים. כבר הסתכלות שהופכת לך את המוח. אני חי, אני היום בן 50, ועברתי 50 שנה, הילדים שלי היום עברו את הגיל שהתחלתי ללמוד קבלה, עברתי משהו בחיים, ויכול להיות שאני חי ולא שם לב ויודע שהסטטוס הרוחני שלי, השם ישמור, איך הוא נקרא? אנחנו מחפשים הגדרות פנימיות, הולכים פנימה, כל התורה, אומרים המקובלים, נלמדת בתוך אדם אחד, כל המצבים בתוכי. עוד מעט נלמד בחלק השני של השיעור את הפתיחה לחכמת הקבלה, מבנה העולמות העליונים, מהאינסוף ועד אלינו. כל העולמות האלה פה, הם נעלמים מהתפיסה שלנו, ולכן אנחנו מתפללים שיבוא האור המחזיר למוטב, הכוח המפתח, כוח החיים הרוחניים, ויפתח אותנו, יברר בנו הגדרות פנימיות רוחניות ויפתח לנו אופק להתפתחות חדשה. נתחיל פסקה ראשונה וגלעד ימשיך אותי:

"מאמר זה צריך באור, כי מה ענין קבלת התורה לשחרורו של האדם ממיתה? ועוד, לאחר שהשיגו על ידי קבלת התורה גוף נצחי, שאין המות חל עליו, א"כ איך חזרו ואבדו אותו, האם יוכל הנצחי לההפך לבחינה של העדר?"

אורן: מה כתוב גלעד? בפשטות.

גלעד: כותב בעל הסולם על מצב שנקרא קבלת תורה, שהאדם כבר מקבל תורה. שאותו היעלם שאורן דיבר עליו קודם הופך אצלו לגילוי והוא מגלה ונכנס אל עולם נצחי, הוא כבר משוחרר ממלאך המוות, הוא לא מת אלא הוא חי ולא עוזב את המצב הזה. שואל בעל הסולם איך זה יכול להיות, שכן אחרי קבלת התורה ראיתם מה קרה, אפילו בסיפור הגשמי, אחרי קבלת התורה חטא העגל, ואחרי זה עוד מצבים של ארבעים שנה במדבר, עם עליות, ירידות, נפילות. אז איך זה יכול להיות שהגענו למצב שנקרא נצחי, נצחי נתפס אצלנו כמצב שלא משתנה יותר, נצח. ושוב חל עליו מוות, נפילה, ירידה, מצב שהוא בטוח אינו נצחי, ושואל בעל הסולם מה ענין קבלת התורה לשחרורו של האדם ממיתה? מה הקשר בין זה לזה? קבלת תורה, אז הוא קיבל תורה, מישהו נתן לו תורה, התורה מצטיירת כאיזה סיפור. ויותר מזה, אחרי שהשיגו את התורה והיא נצחית, איך זה יכול להיות שאחר כך איבדו אותה ונפלו? בעל הסולם לוקח פסוק מהתורה או מהתלמוד, משהו מהמדרש, והוא שואל עליו שאלות. למה הוא עושה את זה? כי הוא רוצה להראות שחכמת הקבלה היא לא משהו שמנותק מכל הדרך שבה לומדים. אלא גם מי שלומד את אותה התורה, לומד אותה או בצורת הפשט, פשוט, ויכול ללמוד אותה יותר לעומק וליישם אותה על החיים שלו וההתנהגות היומיומית שלו, על הדרך שבה הוא מסתכל על העולם, על תפיסת מציאותו. המאמר שבו מתאר בעל הסולם את החירות ממלאך המוות מסביר לנו איך להיכנס לתפיסת המציאות של המקובלים ולכן הוא לוקח את הפסוק הזה ואומר שאפשר להבין אותו בפשטות אבל בואו ניכנס לעומק. וכל המאמר הוא מפרש את הפסוק הזה, "אל תקרי חרות אלא חירות". בואו ננסה להבין את זה אומר בעל הסולם, לא כדי שנהיה חכמים בתורה, אלא כי הוא מוצא פה מקפצה שדרכה הוא יכול להסביר לנו מהי חכמת הקבלה ובמה היא באמת עוסקת, ביכולת להעניק לאדם את חופש הבחירה האמיתי שלו.

לעינב יש משקפיים יפות, אז תארו לעצמכם שאנחנו שמים כאלה משקפיים יפות, מסתכלים על המציאות ואנחנו לא רואים יותר את הגופים, את הצבעים של החולצות ואת הפרצופים אחד של השני, אלא את ההשתוקקות לרוחניות שעליה מספר לנו בעל הסולם. הוא כותב לנו במילים את מה שהוא רואה ומרגיש ביחס שלו למציאות ומציע לנו לשים גם כאלה משקפיים שיאפשרו לכם לראות את נקודת הבחירה האמיתית האלה, משקפיים יפות שנותנות הרגשה נעלה למציאות הקיימת פה גם ככה ממילא. אז על זה הוא כותב לנו פה, אז בואו ניכנס ביחד איתו אל נקודת הבחירה שלנו והיכולת לשים משקפיים כאלה יפות.

אורן: נעשה סיכום לסעיף הראשון. אני מבין עד עכשיו שיש אמצעי שנקרא קבלת התורה, תורה מלשון אור, לא ספר אלא כוח. אור. האור המחזיר למוטב כמו שמגדירים אותו המקובלים, שאם אני אקבל אותו אני אוכל להשתחרר ממיתה רוחנית ולזכות לחירות רוחנית. גם כתוב פה שיכול להיות שאני אשיג ואאבד אותו אז כדאי גם לדעת מה מומלץ לעשות כדי לא לאבד, אלה התובנות שאני לוקח איתי מכאן והן פותחות לי תיאבון. כמו שגלעד אמר, זה סיפור המסגרת של כל המאמר וכל המאמר יהיה חיפוש איך להשיג את זה אז נחזיק את כמטרה לאורך כל המאמר ולאורך כל החיים, ברגע הבא ובכלל, יש לנו הזמנה להשיג חירות רוחנית, להשתחרר לעלות מעל מלאך המוות, צריך בשביל זה למצוא את האור שנקרא תורה והוא ירים אותנו, זה הכי גדול שיש, אין יותר מזה. מה השאלות שעולות בכם?

בקהילת הלומדים, להבדיל ממי שסיים קורס ראשון או שני, אנחנו כאן לומדים בנחת ואין תאריך סיום לקורס, כל עוד אנחנו חיים אנחנו לומדים איך לגדל את הנשמה שלנו, איך להביא אור אל החיים שלנו והלימוד הוא בנחת. לומדים מה כתוב בחכמת הקבלה אבל לא ממהרים לשום מקום, אין משהו שצריך להספיק היום, צריך להביא הרבה אור עלינו עכשיו דרך עיסוק משותף ותפילה משותפת שמה שכתוב פה ייפתח ויכניס אותנו אל המרחב הנעלם.

גלעד: אפשר לראות עכשיו על המסך קבוצה שיושבת באשקלון ולומדת איתנו עכשיו, שלום לאשקלון.

תלמידה: רציתי לשאול, הרי הבורא נותן לנו גם התנגדויות בכוונה, כדי שנתקרב יותר. האם בהכרח יהיו התנגדויות גם אם נדבוק ונהיה ונלמד?

אורן: מה את חושבת?

תלמידה: אני חושבת שאי אפשר להחזיק את הדבקות לאורך זמן, זה קשה. החיים זה עליות וירידות, גם הפנימיות שלנו.

אורן: כן, את צודקת. בלימוד יש ביטוי שנקרא ישראל מזרזים את הזמנים. ישראל זו מילה שמורכבת מישר-אל, מי שמכוון עצמו באופן מודע ישר אל הבורא, ישר להידמות לאור העליון דרך רכישת תכונות כמו שלו ובזה להגיע לדבקות בו, ויש סולם של מדרגות של השתוות הצורה בינינו לבינו, וישראל שמכוונים ישר אליו מזרזים את הזמנים. כדי לגלות את העולמות הנעלמים בתוכנו אנחנו צריכים להכיל בתוכנו את הבריאה כולנו, כל נברא צריך להגיע עד עולם אינסוף. אנחנו מטפסים חמישה עולמות, בכל עולם חמישה פרצופים ובתוך כל פרצוף חמש ספירות, חמש כפול חמש כפול חמש, 125 מדרגות של התפתחות, ששם את נמצאת משודרגת, פלוס אחד פלוס שתיים פלוס 125 ששם את מגיעה לגמר התיקון שלך, את והאור העליון באותה כוונה של השפעה ואהבה שלמה, לא מוגבלת. כדי להגיע לשם את צריכה לבלוע בתוכך מינוס 125 גם כן, כי אנחנו מתפתחים כיתרון האור מתוך החושך. בטוח שיהיו התנגדויות אבל את צריכה תורה, אור, שיכניס אותך אל תוך מאיץ חלקיקים רוחני שיזרז לך את הזמנים. אמר הרב שבמקום לנסוע בכביש עם מהמורות עם רכב ישן ששובר את הגב, את עולה על ג'יפ עם בולם זעזועים ואת עפה ולא מרגישה, זו מטרת הלימוד ולכן עושים את זה ביחד. הביחד מביא אליך אור בעוצמה שלבד את לא יכולה לעורר. אז התנגדויות יהיו ואנחנו נתגבר. ככה גדלים. תודה.

גלעד: אם נשרטט את המצב שלנו כך שאנחנו רוצים לעלות לפלוס 1, כדי שנעלה לשם, ההתנגדות שאת מציינת תוריד אותנו למינוס אחד ותאפשר לנו לבחור. כל המאמר מדבר על בחירה. כשתתחברי נכון תמצאי שאת עולה כך לפלוס אחד ואז מלמעלה ירצו לגדל אותך עוד יותר אז יתנו לך מינוס 2 כדי שתרגישי שאת בוחרת לבד ולא שאילצו אותך כי יש כלל שאומר שאין כפיה ברוחניות ובזכות זה שאת בוחרת נכון במינוס 2 תעלי לפלוס 2 ובמדרגה הבאה תקבלי מינוס 4 כי זה אקספוננציאלי, רוצים לזרז לך את הזמנים. זאת הדרך שלנו והיא מאוד יפה כי כך מתקדמים מהר עם אותו ג'יפ שתיאר אורן. אז לא לפחד מהתנגדויות, נלמד איך להשתמש בהן כמקפצה.

תלמידה: מה מטה את האדם לבחור נכון? מה ישפיע על זה שהוא תמיד יבחר נכון ולא יחליק בנקודת הבחירה שלו?

גלעד: ניסיון, אין חכם כבעל ניסיון ולשם כך אנחנו לומדים איך לעזור אחד לשני, איך להשפיע אחד לשני ואיך לקבל נכון את האורות שבאים אלינו דרך הלימוד, ואיך לקבל את כל הסביבה שתעטוף אותנו כך שהיא לא תמנע אותנו מאותן נפילות ונקודות בחירה אלא תזרז את הזמנים ועל זה דן כל המאמר, איך לעשות את הבחירה הנכונה וכמה שיותר מהר כדי שנלמד מהר, שנתנסה ושנגיע לאן שצריך להגיע.

אורן: ההתפתחות הרוחנית עובדת באותם קווים כמו התפתחות גשמית. כשיש לך ילד בן 3 אתה קונה לו משחקים שמאתגרים ילד בן 3, אחר כך שהוא גדל אם לא תקנה לו משחקים שמתאימים לגיל 4 הוא יישר בגיל 3. תמיד צריך להרים לנו את דרגת האתגר וכך המערכת העליונה מפתחת אותנו, אז ההתנגדויות זה לא הפרעות אלא אתגרים שדרכם את יכולה לגדול. את, אני וכולנו.

תלמיד: השאלה שלי היא על אופן הלימוד. יש הסתכלות על מה שאתם אומרים בתוך ידע שמעשיר אותי שאני לומד ומבין, אבל האם אני צריך יותר מזה? כי אני מבין שאני צריך גם להרגיש משהו וזה נסתר לגמרי בעיני, אני לא מבין אפילו איך להתחיל במסע של להרגיש את מה שהקראתם, איך אני עובד עם הרגש הזה ומקדם את עצמי עם הרגש כי ידע לא יקדם אותי. אני אהיה חכם ואני אעבור מבחן אבל קשה לי לראות שזה יעשה בי שינוי. תעזרו לי לכוון את עצמי למקום שאני אבין מה זה להרגיש את הטקסט.

גלעד: למאור שעליו אנחנו לומדים קוראים "מאור מחזיר למוטב". שמעת את המושג הזה? מה זה מחזיר למוטב? מחזיר אותנו באמת למצב שבו אנחנו רגישים יותר. הלימוד לא עושה אותנו חכמים, הרבה פעמים אנחנו לומדים משהו ובהתחלה מתלהבים ואחר כך שוכחים וחלק זוכרים וזה בכלל לא חשוב כי החכמה הזאת, זה קצת מבלבל, כי היא נקראת חכמת הקבלה אבל היא לא נועדה לתת לנו ידע בלבד, אלא הידע הוא בסיס כדי שנוכל להגיע למצב של להרגיש את הדברים. ולכן, נראה איך אנחנו בעצמנו, באמצעות הכלים שהמקובלים נותנים לנו, נעשים יותר רגישים, איך העצבים שלנו נעשים יותר רגישים גם לזולת, לחברים שלנו לדרך, לכל מה שקורה סביבנו, וגם לטקסט של המקובלים. כשאנחנו קוראים טקסט של מקובל ברור שאנחנו לא מבינים אותו. גם אם מבינים לרגע, אז ברור שגירדנו שכבה ראשונית ויש עוד אלף שכבות מתחתייה, ולכן הידע הוא לא מטרה אלא בדיוק מה שאמרת. תשמור את השאלה הזאת בליבך ותמשיך לשמור גם כשתרגיש, כי צריך לרצות להרגיש יותר כדי שלא נפסיק להרגיש. לכן זאת שאלה מצוינת שכדאי שתלווה אותנו בכל הלימוד.

תלמיד: עדיין לא ברור לי מה אני עושה במרחב הזה של הרגש. אני מנחש ולצורך העניין אני בדרך לומד תכונות של הבורא כדי להתקרב אליו ולזהות את תכונותיו בקשרים בינינו. אז מה המטרה שלי כשאני שומע את כל המאמרים, לזהות איזה רגש בורא זה מפתח בי?
בשיעור האחרון דיברנו על תכונות של אברהם ומשה, אני צריך כשאני קורא את הטקסט להגיד לעצמי שזה טקסט עם טעם של אברהם וקורטוב של משה?מה בדיוק?

אורן: אנחנו צריכים בלימוד לעקוב עם השכל אחרי מה שכתוב. פעולה ראשונה בלימוד זה לפנות מעצמי הכול שיהיה לי מקום לספוג משהו. אחר כך אני צריך למצוא את הנקודה בלב שלי שהביאה אותי לכאן, בשביל מה אני יושב כאן עכשיו? מה אני רוצה מהחיים שלי? לא מהמאמר. זאת נקודת הנשמה בלב שלך והיא הדבר הכי יקר שיש לך בעולם הזה, להתחבר אליה. לאן לכוון את הרגש? לנסות להרגיש שאתה נמצא בין חברים וחברות בכל הארץ והעולם שיש בהם נקודה דומה, ייחודית להם אבל דומה בתשוקה שלה להתעלות, לחבר את הנקודה שלך לכל שאר הנקודות כדי שיהיה לך מגבר. כל הזמן לצייר לעצמך שאתה מחבר את הנקודה שלך לכל הנקודות. כל הנקודות המחוברות רוצות להיות כמו מקלט, לקלוט לתוכן מהאור העליון. אתה לומד שהתכונה של האור היא תכונה של השפעה, תכונת האור הכללית היא השפעה ואהבה ואתה רוצה שהוא ישפיע עליך מהתכונה הנעלמת שעליה אתה לומד אבל לא מרגיש, יש בה אינסוף מדרגות ואתה רוצה לקלוט משהו מתוכה לתוך הנשמה שלך. תוך כדי הסיטואציה הזאת שהיא צריכה להיות קבועה ולא משנה מה לומדים, אתה מוסיף את מאמר החירות שעכשיו לומדים, שבו בעל הסולם ארז אל תוך מילים אינסוף כוח מגדל עבור כולנו, אתה עוקב אחרי המילים שלו, הלך המחשבה שלו, הוא מעלה שאלה, אתה רוצה לעשות מעצמך סימן שאלה אחריו, הוא יענה תשובה, אתה רוצה לקלוט אותה פנימה וכל הזמן להיות בתפילה שהוא יאיר לתוכך ויגדל אותך וירומם אותך וכל הזמן אתה שומר על שני הקווים גם השכל עוקב והלב משתוקק וכל הזמן בשני הנתיבים האלה. כאן יחסית לומדים על דברים שקרובים אלינו, חירות זה משהו שכל אחד רוצה, אבל תכף אנחנו עוברים לחלק השני של השיעור ועפים לאינסוף, ההשתלשלות מלמעלה למטה. הרב שאל את הרב"ש, אני לא מצליח לשמור על הכוונה הפנימית והדרישה הפנימית לחבר את הנקודה שלי לכולם וגם לעקוב אחרי מה שאתה מלמד, אז מה עדיף, ורב"ש אמר שהמעקב השכלי זה הדבר החיצון אבל הדרישה של הלב זה הדבר הפנימי, לבקש רגש. זה לא משנה איזה רגש אתה מחפש או איפה אברהם ואיפה משה ומיהו מלאך המוות, אלא מה שמשנה זה שאתה רוצה לגדול ואתה כמו ילד נותן יד לבעל הסולם, קח אותי, תוביל אותי אחריך אל התכונות הנעלמות, תטביע אותן בי. וכל הזמן אתה בעבודה הזאת, כל השיעור, ינתקו אותך ואתה חוזר, ואתה פתאום תמצא את עצמך בזמן שיעור חושב על שטות שאני לא מאמין שזה אמיתי, עפה לי המחשבה. זה אני בכלל? רציתי להקשיב לרב ולבעל הסולם ועפתי, אז מיד לחזור. מציון תצא תורה. דווקא מהיציאות תבוא תורה, אור. המערכת, כדי לגדל אותך, תמיד תעיף אותך לדברים הכי שטותיים בעולם.

תלמיד: אצלי לצערי הנקודה שבלב התעוררה קצת מאוחר, אני בן 76. מקובל גדול מבחינת הזמן אני כבר לא אהיה אבל האם במהלך של שנתיים שלוש אוכל להתקדם טיפה ולהרגיש איזה רוחניות יותר גבוהה? עניין הקבלה מאוד מעניין אבל הקצב נראה לי קצת איטי, שעה וחצי בשבוע נראה לי איטי, אני לומד וקורא הרבה בבית, גם ספרים של רב וגם של אחרים, מה אתם מייעצים לי? האם יש טעם?

גלעד: נתחיל עם תשובה כללית ונעבור לפרטית. זה שעוררו לך עכשיו או אחר כך נקודה שבלב, אנחנו לא אחראים לזה. ההורים שלי התחילו ללמוד בגיל מבוגר ממך, הכל בסדר, אין לזה גבול. מספרים על רבי עקיבא שבכלל 40 שנה ראשונות הוא היה רועה צאן, הוא לא התעסק בכלל בדבר, ורק בגיל 80 הוא התחיל ללמד אז אף פעם לא מאוחר. אנחנו מתייחסים ללימוד כחנות פתוחה, למדנו על זה בשיעור שעבר. אנחנו מציעים לבוא כל יום שני וללמוד כאן ונפתח גם קורס עשיריות למי מכם שירצה להצטרף אליו: קורס שבו נלמד איך לעבוד בקבוצות עבודה שנקראות עשיריות, יהיו לנו עוד אירועים שאנחנו מזמינים את כולם להגיע וכל אחד יבחר לפי הזמנים וסדר העדיפויות שלו. בנוסף, שיעורי הבוקר שלנו פתוחים כל בוקר כמו גם שיעורי הצהריים, יש לנו ארכיון ענק שבו הרב ד"ר מיכאל לייטמן לימד אותנו בשלושים שנה האחרונות כל השיעורים על כל נושא. יש ספרים. עשרות ספרים שנכתבו על חכמת הקבלה מכל מיני זוויות דרך הוצאת קבלה לעם. אם אתה רוצה מרגע זה ועד 120 ללמוד את חכמת הקבלה כל יום 24/7 אתה יכול לעשות את זה. אנחנו בקצב של פעם בשבוע, נוסיף אחר כך עוד יום שיקרא יום העשיריות ונראה את קצב ההתקדמות.

רוני: עוד שבועיים שלושה נפתח יום נוסף בשבוע לשיעור שאלות תשובות, אתם תשבו בעשיריות או בקבוצות שלכם ותהיה אפשרות לכל אחד להרחיב את שעות הלימוד השבועיות שלו.

אורן: אני לא יכול לעבור הרבה דקות בלי לראות הרב לייטמן נראה את קליפ מספר 2, נארוז את הלימוד הזה.

קליפ רב לביאור מלאך המוות:

כל עניין הלוחות, היינו, כל עניין התורה, כלומר הכוח העליון שנמצא במציאות ומגיע לאדם, נועד כדי להעניק לו חירות. חירות ממה? ממלאך המוות. כלומר, האדם נמצא כביכול ברשותו ובשליטתו של מלאך המוות. ואם ירצה להשתחרר משליטתו, הוא יוכל לעשות זאת באמצעות הלוחות הללו, באמצעות כוח התורה.

נראה שעלינו תחילה לבדוק אם אכן אנו נתונים בשביו של מלאך המוות ואז אנו זקוקים לחירות, או שאולי טוב לנו במצב זה. אם מתברר שאנו זקוקים לחירות, עלינו לברר כיצד ניתן לצאת משליטתו, האם זה כדאי, או שמא הדבר קשה מדי. ואם מחליטים שחייבים להיפטר משליטתו, אז אנו זקוקים לתורה, ואז רוכשים אותה, כלומר מוכנים לשלם כדי לקבל את הכוח שישחרר אותנו ממלאך המוות.

(הרב מיכאל לייטמן, 19.12.2008)

פתיחה לחכמת הקבלה

גלעד: אז נמשיך ללמוד את המאמר הזה גם בשבוע הבא ואנחנו עושים מעבר אל פתיחה לחכמת הקבלה. נפתח את הספר בעמוד 161 וניתן קצת רגע על החכמה הזאת שנרצה להבין על מה היא מדברת ולמה היא נכתבה. הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, הביא לעולם שיטה חדשה ללימוד חכמת הקבלה. הוא ברוב צניעותו בא ואומר לא חידשתי כלום. למה? כי הוא מכיר טוב מאוד את ההיסטוריה והוא יודע שתמיד היו מקובלים והם תמיד לימדו את חכמת הקבלה, חכמת שמלמדת אדם כמונו שמתחיל מאפס, ממש מכלום, שמתעוררת בו נקודה שבלב, הוא שואל מה מטרת החיים והחכמה מביאה אותו אל המקום הכי גבוה שאדם יכול להגיע אליו, גמר התיקון. מתוך כך שבעל הסולם עבר את התהליך הזה, הוא נולד אדם פשוט ורק בגיל 20 הוא גילה שיש דרך להגיע למשהו אחרי שנים של חיפוש, הוא הגיע להשגה וכתב את מה שכתב. הוא הביא לעולם שני כתבים משמעותיים עיקריים: פירוש לספר הזוהר הקדוש ואם מקובל כותב פירוש סימן שהוא הגיע למדרגת הכותב והוא מסביר את זה במאמרים שלו. זה לא כמו שאני לוקח טקסט מספר וכותב את דעתי הקטנה עליו וחולק על הכותב המקורי ומביע את זווית הראיה שלי, לא. אם הוא כתב פירוש לספר הזוהר, כך הוא מעיד על עצמו וכך הוא מסביר, הוא הגיע למדרגת הכותב רבי שמעון בר יוחאי ומתוך זה הוא כותב את הפירוש וספר הזוהר שאנחנו מכירים היום עם פירוש הסולם, אומר לנו בעל הסולם, הוא נקרא כך על שם הפירוש שהוא כתב "כתבתי סולם שמתאר את כל המדרגות שדרכן עולה האדם עד לעליית הגג, שבה יש כל טוב" , עם פירוש הסולם כדי שכל אדם יוכל לעלות בואתן מדרגות. הוא לוקח את כתבי האר"י הקדוש, שנכתבו על ידי תלמידו לפני יותר מ-500 שנה ,של האר"י הקדוש , הרב חיים ויטאל, והוא כותב מתוך השגתו שהרב חיים ויטאל שכתב את מה שכתב לו האר"י הקדוש הוסיף קצת ובלבל והוא רוצה לעשות בזה סדר. לכן הוא לוקח את הכתב העיקרי, עץ החיים, והוא פותח שישה כרכים על פני יותר מאלפיים עמודים שנקראים תלמוד עשר הספירות, היינו איך ללמוד איך עשר הספירות. שם הוא מתאר מתחילת הבריאה ועד לעולמנו. יש שם כל מיני שמות. נלמד אותם. עולמות, פרצופים, ספירות, הזדככות, מסכים, צמצומים, לא צריך לזכור כרגע את השמות האלה אבל גם לא לפחד מהם כי כמו בכל תורה וכל בסיס של לימוד כלשהו, לומדים את מושגי היסוד ואיך להשתמש בהם פעם אחר פעם, הם יופיעו כל פעם בזווית קצת שונה, הוא ממש מתאר על פני יותר מאלפיים עמודים את כל סדר ההשתלשלות. ואז בא הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, ואומר כתבתי את ספר הזוהר ותלמוד עשר הספירות אבל מי יכול להבין את זה? ולכן הוא כותב כמה הקדמות ופתיחות שדרכן כדי שאפשר יהיה לגשת נכון בצורת הלימוד הנכונה אל ספר הזוהר ותלמוד עשר הספירות. הוא כותב את ההקדמה לספר הזוהר, את המבוא, את הפתיחה לפירוש הסולם וגם את הפתיחה לחכמת הקבלה, מה מיוחד בפתיחה לחכמת הקבלה? אליה הוא דחס את כל תלמוד עשר הספירות אל תוך סדר מיוחד של השתלשלות, סיבה ותוצאה, ספר מדעי מאוד מדויק שבו בעל הסולם מתאר לנו את כל ההשתלשלות שלנו מתחילת הבריאה ועד למצבנו שעוד אין לנו את המשקפיים של עינב אז אנחנו לא מסוגלים לראות את מה שהוא רואה אבל יש נקודה מציקה לנו שיש משהו מעבר ונסתר, הוא תופס אותנו ובנקודה הזאת ומסביר לנו איך זה משתלשל מלמעלה מלמטה. הלימוד של הפתיחה, נותן המון ביטחון כי הוא מראה לנו איך הלימוד הוא מדע, אבל בגלל שהלימוד מתחיל מלמעלה למטה, אז בהתחלה המושגים עשויים להראות מופשטים, אי אפשר להיאחז בהם ולתפוס אותם וחכמת הקבלה היא כזאת שלא צריך לתפוס אותם במוחשיות לה אנחנו רגילים. לפני שהגעתי לרב הגעתי למישהו שסיפר לי איפה יושבת כל ספירה והייתה לי תחושה שזה שטויות, כל העניין של לקחת ספירות ולהכניס אותן לאנטומיה, זה לא הגיוני. אני שמח שהגעתי לרב לייטמן שאמר לנו שעשר הספירות זה אורות וכשהם ישפיעו עלינו נקלוט את המושגים, לאט לאט, אבל לא להמחיש לנו אותם באף אופן כי הוא כותב לנו על דברים למעלה מהעולם שלנו. אז גם אם נראה שרטוטים וערכים, מאוד חשוב לגשת נכון ללימוד הפתיחה לחכמת הקבלה כי זה ייתן לנו כלים במשך שנים רבות ללמוד את החכמה בצורה המדויקת. מצד אחד לא להגשים ומצד שני לא להתנתק אלא ללכת עם הראש של בעל הסולם, להידבק אליו. לא להגשים ולא להתייאש מכך שלא מבינים בשכל הרגיל, זה פורמט שייעצב אותנו מחדש ויתן לנו תפיסה חדשה של המציאות, את המשקפיים של עינב, וזו הפתיחה לחכמת הקבלה.

אורן: אני רוצה קצת לקרוא ואחר כך גם נסביר, אבל בואו ניכנס ישר, אנחנו פה במתקדמים, נשתזף ישר על הטקסט. עמוד 161, פתיחה לחכמת הקבלה של בעל הסולם, אות א'.

"פתיחה לחכמת הקבלה

א) רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות"

אורן: תורה מלשון אור ומצוות פעולות שמביאות עלינו את המאור המחזיר למוטב, לדוגמא אנחנו רוצים עכשיו שהלימוד שלנו יהיה לימוד של תורה שיתקן אותנו ויביא עלינו את המאור המחזיר למוטב, ממש עכשיו.

"שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, (מכות כ"ג ע"ב). ונודע שזכות הוא מלשון הזדככות",

אורן: הטיפוס שלנו במדרגות הרוחניות, מהותו הזדככות בתכונות שלנו.

"והוא ע"ד שאמרו ז"ל לא נתנו מצות אלא לצרף בהן את ישראל (ב"ר רפמ"ד)"

אורן: לצרף כמו צורף שמזכך את החומר, את המתכת שהוא עובד איתה עד שהיא נעשית יותר זכה, הוא מנקה ממנה את הפסולת ומזכך אותה, זה מה שאנחנו צריכים עכשיו לבקש, שבזמן הלימוד נזדכך מבפנים, שנקבל תכונות יותר ויותר גבוהות, יותר ויותר דומות לתכונות אור העליון. אומר בעל הסולם:

"ויש להבין ענין הזכות הזה שאנו משיגין ע"י תורה ומצות",

אורן: תורה ומצוות זה כל מה שאתם עושים כדי לפתח את הנשמה שלכם. אם אתה רואה שיעור כדי לפתח את הנשמה שלך זה נקרא שאתה לומד תורה ומקיים מצוות. אם מישהו יושב עם חבר או חברה שלו, ביחד, מרים אליו צלצול וחושב ביחד איך לקרוא משהו מבעל הסולם, איך לראות קליפ של הרב, איך להתחבר במשהו אל החכמה האלוקית הזאת, הוא עושה מצוה, כל מה שעושים לפיתוח הנשמה שלנו.

"וכן מהי העביות"

אורן: ההפך מזכות היא עוביות.

"שבנו שאנו צריכים לזכותה ע"י תורה ומצות".

אורן: שאלות. תראו איך בעל הסולם, כל דבר מתחיל משאלות. אם נצא משיעור עם שאלות מצבנו טוב, שלא ניתן לחיים לעבור על ידינו, ומי ששואל יזכה לקבל תשובה מלמעלה, בכל רגע נתון היא יכולה לשאול, העיקר לשאול מי אני ובשביל מה אני חי ומה אני רוצה להיות ברגע הבא. אנחנו מבררים אמת, שקר, מר, מתוק.

"וכבר דברנו מזה בספרי, פנים מסבירות,"

אורן: זה ביאור אחר שבעל הסולם כתב קודם לכן לעץ החיים של האר"י.

"ותלמוד עשר הספירות. ונחזור כאן בקיצור, כי מחשבת הבריאה היתה כדי להנות לנבראים כפי מתנת ידו הרחבה ית' וית', ומכאן הוטבע בנשמות רצון וחשק גדול לקבל את שפעו ית', כי הרצון לקבל הוא הכלי על מדת התענוג שבשפע, כי לפי מדת גדלו ותוקפו של הרצון לקבל את השפע, כן הוא מדת התענוג והחמדה שבשפע לא פחות ולא יותר, והם מקושרים זה בזה עד שאין לחלק ביניהם זולת בהיחס, שהתענוג מיוחס לשפע, והרצון הגדול לקבל את השפע מיוחס לנברא המקבל. ובהכרח ב' אלה נמשכים מהבורא יתברך, אלא שיש לחלק בהם על דרך הנזכר, אשר השפע הוא מעצמותו יתברך, כלומר, שהוא נמשך יש מיש, והרצון לקבל הכלול שם, הוא השורש של הנבראים, כלומר, הוא השורש של חידוש, שפירושו יציאת יש מאין, כי בעצמותו ית' ודאי שאין שם בחינת הרצון לקבל ח"ו. וע"כ נבחן שהרצון לקבל האמור, הוא כל חומר של הבריאה מראשה ועד סופה, עד שכל מיני הבריות המרובות ומקריהן שאין להן שיעור, ודרכי הנהגתן שכבר נתגלו והעתידים להתגלות, אינם רק שיעורים ושינוי ערכים של הרצון לקבל, וכל מה שיש בהן באותן הבריות, דהיינו כל מה שמקובל ברצון לקבל המוטבע בהן, כל זה הוא נמשך מעצמותו ית' יש מיש, ואינו כלום מבחינת הבריאה המחודשת יש מאין, כי אינו מחודש כלל, והוא נמשך מנצחיותו ית', יש מיש".

גלעד: זוהי קריאת האות הראשונה, יש פה כמה דברים מאוד מעניינים. לא לפחד מהקיצורים, אחרי שנחזור כמה פעמים על הדברים תראו שהקיצורים האלה מוטמעים בנו, לא גדלנו על המושגים האלה אבל תראו שכל קיצור כזה הופך להיות מובן לכם. בעל הסולם מתאר לנו את הטבע, הוא רק אומר בואו נפשט את הטבע לשני מושגים של נותן ומקבל, אור וכלי. ואם ננסה להבין את זה בצורה הזאת, נבין שאין לנו דרך לתאר את האור אל מתוך התכונות של הכלי שהוא מגדיר את האור. בדיוק כמו שכל אחד מאיתנו שונה ואנחנו רואים סיטואציה מסוימת אבל כל אחד מפרש אותה על פי הרצון והתפיסה שלו, אין שם משהו מבחוץ אלא יש יחס שלנו אל משהו שהוא לא ידוע, שנמצא מבחוץ. לכן יש כמה מושגים:

עצמותו יתברך, זה משהו שאין לנו תפיסה בו, אי אפשר להגדיר אותו. אנחנו יודעים שממנו מגיע אלינו שפע, האור. הוא מעבר לתפיסה שלנו. נאמר לדוגמא, בתפיסת החושים שלנו כרגע אנחנו רואים בעינים את החדר שבו אנחנו נמצאים, גם אם אנחנו במערכת הערבות, אני רואה מקיר לקיר, זה מה שאני יכול לתפוס ולתאר דרך חוש הראיה שלי, אני רואה שם משהו אדום ושם משהו לבן ושם שולחן, זה נתפס אצלי. אבל מה יש מעבר לקיר? אז המקובל, כחוקר ומדען, אומר אני לא יודע. אני לא אתאר את מה שנמצא מעבר. אבל אם נאמר אני אשמע איזה רעש או אראה אדם שבא משם מעבר, או מישהו מאיר לי עם פנס, אז אני אומר ששם מעבר יש משהו שעליו אני כן יכול להגיד משהו. על מה שמעבר שאני יודע שממנו מגיע אני אומר זה עצמותו, זה לא נתפס אצלי אבל משם זה מגיע. גם על המדרגה הגבוהה ביותר, תחילת הבריאה בעל הסולם אומר שזה משהו שמעבר שאותו אנחנו לא חוקרים כי אין לנו כלים. המקובל חוקר רק את מה שבתפיסתו. נחזור לטקסט ונקרא שורה שמתחילה במילים "תלמוד עשר הספירות", דבר המתחיל "ונחזור", שורה בטור א', הימני, שמתחילה במילים "ותלמוד עשר הספירות", דבר המתחיל "ונחזור כאן":

"ונחזור כאן בקיצור, כי מחשבת הבריאה היתה כדי להנות לנבראים כפי מתנת ידו הרחבה ית' וית',"

גלעד: מה שאנחנו משיגים, הדבר הראשון שהמקובלים משיגים שאפשר לתאר אות במילה הוא "מחשבת הבריאה היתה כדי להנות לנבראים כפי מתנת ידו הרחבה ית' וית'", כלומר גם אתם תשיגו שכל מה שיש לנו במציאות הוא ממקום טוב שבא להיטיב לנבראים ואין שום דבר מעבר לזה, כל ההתנגדויות הן כרגע, בדרך, אבל כשנגיע לקצה נגלה כמוהו שהכול מטרה להיטיב.

"ומכאן הוטבע בנשמות רצון וחשק גדול לקבל את שפעו ית'",

גלעד: שורש הנברא הוא רצון לקבל את כל השפע שנותן לו הבורא. לא כמונו כאן, מה אנחנו רוצים לקבל? עוד קצת כסף? עוד אוכל? אפילו מה שנדמה לנו כהשגה רוחנית כרגע זה עוד תענוג, לא ,הוא אומר לנו. יש פה רצון שהוטבע בנשמות לקבל הרבה מעבר לזה, את כל מה שהבורא רוצה לתת להן. מאיפה אני יודע מהי ידו הרחבה הזאת? נגיע ונכיר גם אנחנו את מה שאומר לנו בעל הסולם אבל המהות שלנו הוא רצון לקבל שפע, תענוג, זה מה שאנחנו. הבורא עשה אותנו כאלה בגלל רצונו להיטיב כפי מתנת ידו הרחבה ואנחנו נבראנו כרצון לקבל את כל השפע הזה וזה נקרא בריאה מלשון בר, מחוץ, הוא רק מיטיב ואנחנו נבראנו מתוך שורש שהוא רק רצון לקבל את כל השפע שהוא רוצה לתת לנו, איזה יופי ואיזו זכות גדולה יש לנו להיברא כדי לקבל את כל השפע שהבורא רוצה לתת לנו ולכן החכמה נקראת חכמת הקבלה, לא קבלה קטנה כמו זאת שאני אקבל במכולת או ג'יפ שנוסע מהר, אלא לקבל את כל השפע שהבורא רוצה לתת לנו. למה, הוא מסביר:

"כי הרצון לקבל הוא הכלי על מדת התענוג שבשפע, כי לפי מדת גדלו ותוקפו של הרצון לקבל את השפע, כן הוא מדת התענוג והחמדה שבשפע לא פחות ולא יותר",

גלעד: אנחנו לא יכולים לבוא בהאשמה לאף אחד שלא נותן לנו משהו, בכלל אנחנו לא מאשימים פה זו לא חכמה של מוסר, אלא כמה תענוג אני אקבל בחיים, כמה שיש לי רצון לקבל תענוג. זהו. אני לא יכול להגיד שום דבר עצמו על התענוג פרט לכך שאם יש לי מידת רצון לקבל אותו לפי זה אגדירו כתענוג. אומר על זה הרב"ש שאתה יכול לבוא לאוקיינוס עם אצבעון קטן או עם דלי או עם כוס או עם חבית או עם כלי כזה גדול שיכיל בתוכו את כל האוקיינוס. התענוג שתקבל תלוי בגודל הכלי שהכנת כדי לקבל את התענוג. הכנתי כלי, קיבלתי ואם לא הכנתי אין לי על מה להתלונן, אז קיבלתי פחות. והוא אומר לנו:

"והם מקושרים זה בזה עד שאין לחלק ביניהם"

גלעד: התענוג והרצון לקבל את התענוג קשורים יחד.

"זולת בהיחס, שהתענוג מיוחס לשפע, והרצון הגדול לקבל את השפע מיוחס לנברא המקבל".

גלעד: הם שניהם קשורים ביחד רק שאנחנו אומרים שאנחנו חייבים להביא את הכלי, הרצון לקבל את התענוג, וכשהכלי מלא בשפע, אז השפע בא מהנותן, מהבורא. אנחנו לא אומרים שהוא שייך לכלי. אם נשרטט את זה, אז יש לנו כאן מעין כלי שהוא הרצון והחץ הוא השפע או האור. כשיש רצון יש גם אור ומגדירים את האור לפי גודל הרצון. יכול להיות רצון קטן או גדול, זה תלוי עד כמה הכנו את הכלי לקבל את השפע. למי אנחנו מייחסים את הרצון? לנברא. את האור, השפע, אנחנו מייחסים לבורא. למרות שהם מורגשים ביחד אבל את היחס אנחנו אומרים שזה מהבורא וזה מהנברא. הוא אומר שבהכרח שני אלה נמשכים מהבורא יתברך. מי ברא את הכלי? מי ברא את הרצון? הנברא, הוא לא יכול לברוא, הוא נפעל.

"ובהכרח ב' אלה נמשכים מהבורא יתברך, אלא שיש לחלק בהם על דרך הנזכר, אשר השפע הוא מעצמותו יתברך, כלומר, שהוא נמשך יש מיש,"

גלעד: האוקיינוס קיים כל הזמן, אין בזה כל חידוש, הוא קיים.

"והרצון לקבל הכלול שם, הוא השורש של הנבראים, כלומר, הוא השורש של חידוש, שפירושו יציאת יש מאין"

גלעד: השפע ברא את הרצון לקבל ממקום שאין בו רצון לקבל, לכן הוא ברא אותו מאין. ולכן אי אפשר להגיד על הבורא שום דבר מתוך הכלים שלנו כי הוא יש מיש, הוא רצון להיטיב בלבד ואין בו שום רצון לקבל. על הנברא אפשר להגיד שזו בריאה חדשה שנבראה מאין, איפה שאין רצון לקבל.

"כי בעצמותו ית' ודאי שאין שם בחינת הרצון לקבל ח"ו" וע"כ נבחן שהרצון לקבל האמור, הוא כל חומר של הבריאה"

גלעד: חומר הבריאה, עוד מושג, מעכשיו שנשמע אותו נגיד שהוא רצון לקבל. יש רק חומר אחד שנברא על ידי האור, השפע. בשפע הזה אין רצון לקבל, הוא יש מיש, שפע שבא משפע, אין בו שום דבר שאפילו דומה לרצון לקבל.

"מראשה ועד סופה, עד שכל מיני הבריות המרובות ומקריהן שאין להן שיעור, ודרכי הנהגתן שכבר נתגלו והעתידים להתגלות, אינם רק שיעורים ושינוי ערכים של הרצון לקבל, וכל מה שיש בהן באותן הבריות, דהיינו כל מה שמקובל ברצון לקבל המוטבע בהן, כל זה הוא נמשך מעצמותו ית' יש מיש, ואינו כלום מבחינת הבריאה המחודשת יש מאין, כי אינו מחודש כלל, והוא נמשך מנצחיותו ית', יש מיש".

גלעד: לא אכפת לי אם אני מסתכל על נמלה או צמח או ג'וק או בן אדם מה שאנחנו רואים זה רצון לקבל בדרגות שונות והשפע שממלא אותו נקרא האור, שפע, יש מיש ובו אין חידוש.

אורן: שאלות?

תלמידה: אם אין בבורא חסרון, אז למה הוא היה צריך לברוא את הנברא?

אורן: כתוב מטבע הטוב להיטיב. בגלל שהוא טוב מטבעו אז טוב להיטיב.

תלמידה: אז שיטיב לעצמו. יש לו הכול אז למה הוא צריך משהו? זה אומר שיש לו רצון.

אורן: כתוב רצונו בתחתונים, מה שאת שואלת זו שאלת השאלות. כל הנבראים שואלים את זה כי יש דיסוננס עצום. מחשבת הבריאה כתוב היא להנות לנבראים. התשובה היא שאנחנו, ככלים, לאט לאט מביאים את עצמנו לרצון לקבל את השפע שיהיה מזדכך מעב לזך ויהיה ראוי לקלוט את השפע. כל הבירורים שלנו ולמה הוא עשה את הבריאה כך, אנחנו יכולים להתפלסף אבל עליו בעצמו לא נדע לעולם. זה נקרא עצמותו. לכן כל הגילויים שאליהם נגיע כמו מטבע הטוב להיטיב, יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק, אלה דימויים שנותנים לנו המקובלים שהגיעו לגמר התיקון והם אומרים שהגילויים של הקשר איתו בדרגות הכי גבוהות של ההתפתחות אחרי שמתקנים את העצמנו מעב לזך, הם נקראים סתרי תורה ועליהם אי אפשר לכתוב כלום, זה נקרא אלף שביעי, שמיני ותשיעי.
יש שיר שבעל הסולם כתב שנקרא הבהיר ושם הוא כותב "ואליו יזהרו משלוח יד". המקובלים הם חוקרים ריאלים שלא יוצאים מגבולות הכלי שלהם, את מה שנמצא מעבר לוילון על זה אין השגה ולכן הם לא מדברים על זה. אבל כדי לשכך את האוזן הם נותנים לנו איזו אחיזה. אומרים שהקדוש ברוך הוא משחק עם לויתן, מה זה לויתן? זה כל הרצון לקבל הגדול שהוא ברא והקדוש ברוך הוא הוא האור העליון והוא רוצה לפתח אותנו הנבראים למצב שהוא יכול להשתעשע איתנו והצורך שלנו לזה הוא מטבע הטוב להיטיב. אנחנו לא חודרים אליו ומרגישים אותו אלא כמו שהוא מתקבל בכלים שאנחנו משיגים.

גלעד: את צודקת. כרגע אנחנו תופסים את הבורא ככזה שיש לו אינטרס להשפיע לנו.

אורן: בואו נתחיל בכמה דברים שיש לפנינו שאנחנו חייבים להספיק כי אנחנו לא רוצים לחרוג מהזמן. בקהילת הלומדים לא רק לומדים אלא גם מבלים. יום חמישי אתם מוזמנים לערב מוזיקה קבלית מעולם אחר, אנחנו נחווה ונרגיש ממש את המוזיקה שכתב בעל הסולם, גם נרד אל ביאור פנימיות הדברים וגם נשמע ונחווה את המוזיקה מטובי הנגנים.

רוני: יש לנו טלפון להודעות שכל אחד יכול לקבל את חומרי השיעור והודעות אישיות, זה עבור התלמידים המצטרפים, מסיימי הקורסים, שלא בנקודה שבלב. אז הערב, בסיום השיעור אנחנו נפרסם בקבוצת ההודעות שלנו שנקראת נובמבר 5, שהיא קבוצת קומנדו של מסיימי הקמפוס, המצטרפים החדשים של קהילת הלומדים, אז בקבוצה הזו אנחנו נפרסם מספר טלפון לטלפון של הודעות, אתם צריכים להיכנס למספר הטלפון ולרשום לנו את השם המלא שלכם והעיר. זה יאפשר לנו להיות בקשר איתכם כל הזמן. אז אתם שומרים את המספר תחת הכותרת "קהילת הלומדים", אתם נכנסים למספר השמור ושולחים לנו את הפרטים שלכם. בנוסף, הערב נעשה הדרכה בשעה 20:45 בזום על מערכת הערבות. מי שיכול, שיצטרף הערב, ומי שלא שיצפה בהקלטה. את הלינק נשלח בקבוצה.

הודעה אחרונה, יש לנו חברה שהכינה לנו גלויות מקסימות עם ציטוטים של הרב שלנו, הרב לייטמן, אתם מוזמנים לבוא ולקחת גלויות מתנה. זה יפה ואפשר לשים את זה על המקרר.

את התמליל לשיעור אפשר למצוא בכל סיכום שיעור.

גם הזום שלנו היה בהשתתפות פעילה היום עם 64 תלמידים. היו לנו גם כמה שאלות כלליות.

גלעד: אורן ואני עוד נשארים פה אחרי השיעור ונוכל לענות לכם על שאלות. יש לנו פינת שאלות, נשב בקצה ונענה למי שעוד יש לו שאלות אחרי השיעור.

נסיים בהרגלנו בשיר, הפעם מה טוב ומה נעים, שיר שמסמל את החזרה של האחים של יוסף, שנפגשו איתו אחרי הרבה זמן, ואחרי שרבו, שהיו בנפילה גדולה ואז חזרו לאיחוד ביניהם, הם שרו: הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים ביחד.

אורן: בואו נכניס כוונה בפעולה. כשאנחנו שרים ביחד דברים שכתב המקובל דוד המלך, אנחנו רוצים שהאור שטמון במילים האלה יבוא ויזכך אותנו ויחבר אותנו ויעבור דרכנו לכל העם והעולם. נעשה את זה כפעולה רוחנית. לפני שאני פותח את הפה ושר, אני מחפש לשמוע את הקול המשותף ובעדינות מצטרף אליו.

(סוף השיעור)

קבלה מדיה

קבלה מדיה

איזור אישיכדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

המשבר הכלכלי בארה"ב מזווית קבלית

המשבר הכלכלי בארה"ב מזווית קבלית

המשבר הכלכלי בארה"ב מזווית קבלית

קבלה מדיה© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם

איזור אישי
כדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

קבלה מדיה
© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם