סימני חנוכה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 31.12.24 – אחרי עריכה

מושי: לא ברור מה זה שמנים, מה שמן מסמל בעבודה פנימית שלנו?

שמן זה חומר שנדלק. יש קנקן מלא שמן ופתילה, אתה מדליק את הפתילה, היא שואבת את השמן מהכלי והשמן נשרף.

מושי: אני מסביר היום, שהפתילה היא כמו מסך והשמן הוא כמו חומר דלק.

יש אצלנו מאמר שלם של הרב"ש שמדבר על כל דברים האלה.

מושי: אבל בדרך כלל פתילה היא מסך, היכולת של האדם להשתמש באותו שמן לטובת הבורא.

כן.

דודי: בקטעים שקראנו על הערבות לשמה, הוא כתב שאדם פועל למען הזולת, למען הבורא, בלי שום גמול, תגמול לעצמו, שום הארה חוזרת.

כן.

דודי: מה הוא המצב הזה?

שאדם עובד בלי לקוות שמזה יהיה לו משהו.

דודי: אבל כל המנגנון בנוי בצורה כזאת שמכל פעולה שאתה עושה אתה כבר מצפה למשהו, זה מובנה בך.

אתה מצפה שעל ידי כך שאתה עושה עבודה לשמה, אז העבודה הזאת תביא אותך לעל מנת להשפיע בלבד.

דודי: ומהו התגמול? האם יש לך ציפייה או אין לך?

מטרה. ואני פועל כדי שייצא לי תגמול שהוא רק יכולת לעבוד את הבורא כדי להשפיע לו נחת רוח.

דודי: במה מתבטאת התגובה? אדם מצפה לאיזו תגובה, הוא לא יכול אחרת, נכון?

כן. אבל מהי התגובה, במה אתה רוצה שתתבטא התגובה?

דודי: הוא אומר שאדם פועל למען הבורא בלי שום תגמול, בלי שום גמול לקבל חזרה. האם הוא לא מרגיש שום דבר בחזרה או שהוא כן מרגיש משהו? האם הוא מקבל תגובה על הפעולה שהוא עושה?

האם הוא רוצה שתהיה לו?

דודי: הוא רוצה שתהיה לו השפעה, הוא רוצה להשפיע. אבל הוא צריך להרגיש תגובה על כך שהוא משפיע, האם זאת התגובה?

לא. כשהאדם עושה פעולות, מה הוא מכוון שיהיה לו מהפעולות? שיהיה לו רצון להשפיע, ועם הרצון להשפיע הזה הוא פונה לבורא ומשפיע לבורא רצון להשפיע.

דודי: האדם מרגיש שהוא משפיע?

כן.

דודי: וזאת התגובה.

כן.

דודי: כלומר, אין פעולה שאדם פועל והוא לא מרגיש שהוא פועל בהשפעה, תמיד יש לו תגובה או לקבל או להשפיע.

כן.

(סוף השיחה)