"סיפור רוחני"

מערת המכפלה

בהנחיית: ערן קורץ

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 19.10.2010 – אחרי עריכה

ערן: "סיפור רוחני", תכנית בה אנו מבררים את סיפורי התנ"ך, את משמעותם האמיתית של הסיפורים שכולנו מכירים, בעזרתו של הרב לייטמן. היום נדבר על מערת המכפלה, מקום חשוב גם לבני העם היהודי, גם לעמים אחרים, ויש על זה הרבה מאוד ויכוחים, קרבות.

למה זה כל כך חשוב איפה קוברים את האנשים?

האמת היא שזה בכלל לא חשוב. כי כל מה שאנחנו עושים בעולם הזה, אם זה במעשה, בידיים, ברגליים, גופה, אדמה, מה שלא נעשה, זה לא יותר מסימנים, רמזים לרוחניות. ואם אנחנו לא עושים יחד עם זה או מחוץ לזה פעולות רוחניות המקבילות לכך, אז כמו שכתוב "מצווה בלי כוונה, כגוף בלי נשמה", היא לא שווה כלום. זה עד כדי כך, כמו שבעל הסולם אמר, שלא אכפת לו איפה יקברו את שק העצמות שלו.

אנחנו רואים שהרבה מקובלים נקברו בהרבה מקומות, קברו אותם וזהו. שמו איזו אבן בלי לכתוב עליה משהו, ואחר כך הזיזו את האבן הזו, עד שנעשו בתי קברות. בכלל עניין הקבורה השתנה מאוד במשך הדורות. אז היו מכניסים גופה לאיזו מערה, היא הייתה מתייבשת שם, אחר כך היו אוספים את העצמות לתוך כלי וסוגרים את הכלי. בקיצור, היו כל מיני מנהגים.

ערן: מנהגי הקבורה הם לא כמו שאנחנו מכירים אותם היום?

לאו דווקא. מה שאני רוצה לומר, שמערת המכפלה ברוחניות היא משהו מיוחד מאוד, היא לא סתם מקום קבורה, לגמרי לא. מכפלה זה כפול.

ערן: תיכף נגיע לזה. אני עדיין רוצה לגעת בנקודה שהספר לכאורה מבלבל אותנו. הספר עושה עניין שלם מכל הסיפור של הקבורה - איפה אני אקבור אותה, מה יהיה שם, הוא הולך וקונה אותה, אחרי זה גם יעקב קונה אותה. למה הספר מבלבל אותנו?

הוא לא מבלבל, הוא מספר לך על עניינים רוחניים, על מעשים, על תופעות, על תהליך שקרה ברוחניות מאדם הראשון עם קבורתו והלאה עד יעקב, וגם ראשו של עשו נמצא שם. יש על זה עוד הרבה דברים. המקום הזה נקרא מקום שבו מתקבצים כל הראשים.

כל המערכת של עולם האצילות בנויה משילוב של בינה ומלכות, מלכות שבבינה ובינה שבמלכות. שתי בינות ושתי מלכויות כשמתחברות יחד, התכונה המשותפת ביניהן נקראת "מכפלה", כי התכונות הללו מכפילות את עצמן - מלכות בבינה ומלכות בתוך עצמה, ובינה בעצמה ובינה במלכות. שתי התכונות האלה הן רצון לקבל ורצון להשפיע. הרצון לקבל הוא המלכות, והרצון להשפיע הוא הבינה. אז פעם בינה בתוך מלכות, ופעם מלכות בתוך בינה ומזה יש הכפלה.

על ההכפלה הזו בעצם בנויה כל המציאות של העולמות העליונים, כשיש קשר ועבודה הדדית בין הרצון לקבל והרצון להשפיע, כוח ההשפעה וכוח הקבלה. כוח ההשפעה זה כוח הבורא, כוח הקבלה זה כוח הנברא. וכשהבורא והנברא מתחברים יחד, זו בעצם התכלית, ולזה מגיעים בהדרגה בתהליך מאוד ממושך. התהליך הזה נמצא בראש של העולם העליון שנקרא "עולם האצילות", ושם יש את המבנה הזה שנקרא "מערת המכפלה", בחיבור ההדדי בין בינה ומלכות, בין רצון לקבל ורצון להשפיע.

משם הכוחות האלה יורדים לעולם שלנו, ובעולם שלנו הם מתחילים לנהל את התהליך שבו בני אדם מתחילים להתעורר לעבודה הרוחנית שלהם. גם הם בנויים מרצון לקבל, והם מתחילים לחפש רצון להשפיע. אלו אנשים מיוחדים, מדברים על מקובלים, על נשמות מיוחדות. כשהם מקבלים רצון להשפיע בתוספת לרצון לקבל שלהם, זה נקרא שהם מכפילים את עצמם, שיש להם גם את העולם הזה וגם את העולם הרוחני, יש מלכות בבינה ובינה במלכות. מתוך זה הם מתחילים להתקרב לאלוהות. אלוהות זו בינה, ומלכות זו הארץ, או העולם הזה. מכל הסיפור הזה אנחנו רואים שמערת המכפלה היא משהו שקושר אותנו למשהו רוחני גדול, לשורשים שלנו.

ערן: בדיוק, כי אתה מדבר על עולמות האצילות ועל דברים שקורים שם.

אבל כשאנחנו נוסעים לחברון, אנחנו רוצים להתקשר לאבות, כמו שכתוב "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי". לזה אני רוצה להגיע, לכן אני נוסע לחברון, לכן אני מכבד את המקום הזה. ובכלל כל העניין של מערת המכפלה זה מפני שמתקשרות תכונות הבורא עם תכונות הנברא, לכן אני אומר "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי". האבות נמצאים בדרגת ההשפעה, בדרגת הבינה, בדרגה אלוהית, וגם אני רוצה להגיע לזה. לכן יש לי הערכה למקום שהוא בעצם מסמל לי קשר בין תכונות אלוהיות, רוחניות, ותכונותיי.

ערן: נמשיך עם הטקסט.

"ויבא, אברהם, לספד לשרה, ולבכתה. ג ויקם, אברהם, מעל, פני מתו; וידבר אל-בני-חת, לאמר. ד גר-ותושב אנכי, עמכם; תנו לי אחזת-קבר עמכם, ואקברה מתי מלפני. ה ויענו בני-חת את-אברהם, לאמר לו. ו שמענו אדני, נשיא אלהים אתה בתוכנו--במבחר קברינו, קבר את-מתך; איש ממנו, את-קברו לא-יכלה ממך מקבר מתך. ז ויקם אברהם וישתחו לעם-הארץ, לבני-חת. ח וידבר אתם, לאמר: אם-יש את-נפשכם, לקבר את-מתי מלפני--שמעוני, ופגעו-לי בעפרון בן-צחר. ט ויתן-לי, את-מערת המכפלה אשר-לו, אשר, בקצה שדהו: בכסף מלא יתננה לי, בתוככם--לאחזת-קבר. "

ערן: על פי הסיפור, לאברהם חשוב מאוד לקבור את שרה דווקא במקום הזה.

כן, דווקא במקום הזה. הוא חוזר אליו, וממש רוצה את זה. וארבע מאות שקל כסף זה לא רק סכום, זהו מושג רוחני מיוחד. כי הוא מוכן לשלם על זה בצורת ההשפעה המלאה. "כסף" נקרא השפעה, ו"זהב" זה זה-הב, זה לקבל. כסף זה דווקא להשפיע.

ערן: זהב מסמל את תכונת הקבלה, וכסף את תכונת ההשפעה?

כן, ולכן הוא מוכן לשלם על זה ב"ארבע מאות". אנחנו יודעים שארבע מאות זה ארבע מאות שהן י', ה', ו', ה', ארבע האותיות, זו מידה שלימה.

ערן: ומה זה מאות?

מאות זו דרגה, יש יחידות, עשרות, ומאות. זה לא לפי כמה מאות, אלא באיזו דרגה אתה נמצא בגישה של י', ה', ו', ה', במגע עם האלוהות.

בנוסף ראיתי הרבה מחקרים על הקניין הזה, שזה הקניין הראשון שאנחנו יודעים שכתוב עליו בצורה ברורה - אחד נותן לשני, ההוא נותן והשני משלם, ויש עדים. בקיצור, זה מין תהליך.

ערן: זה תהליך מסחרי.

גם מסחרי וגם משפטי. זה דין, משפט, הסכם, יש כאן הרבה דברים שלומדים מזה. אבל אנחנו הרי מדברים על חוכמת הקבלה, אז כולנו מעלים את כל המעשה הזה למעלה. אנחנו לומדים שאברהם, יצחק ויעקב, הם חסד, גבורה ותפארת, של מערכת שיורדת אלינו. כל אחד עם בני ביתו, עם כל מה שהם עשו ופעלו בעולם הרוחני כנשמות, כשורשים, ופועלים גם עכשיו, כי אין העדר ברוחניות. אנחנו מקבלים דרך המערכות האלה שנקראות אברהם, יצחק ויעקב את כל האורות שלנו, ושמגיעים אלינו.

ערן: עכשיו?

כן, ודאי. רוחניות זו רוחניות. כל האבות האלה, שנקראים "אבות" הם מרכבה. מדובר על מערכות למעלה, בעולם הרוחני שמנהלות בהנהגה, ובהשגחה את העולם שלנו.

חלק מהמערכת נקרא "אברהם". זו מערכת בפני עצמה, שנקראת "חסד", זה השם הכללי שלה. חלק נוסף מהמערכת נקרא "גבורה", זה יצחק, ו"תפארת" זה יעקב. שלושת המערכות האלו הן בסיסיות בהנהגה עלינו, האור העליון מגיע אלינו דרכן, ואז יורד אלינו. אברהם, יצחק, יעקב, משה, יוסף, דוד, ויש עוד שבטים, ועוד הרבה תת מערכות, עד שהאור העליון מגיע אלינו, ומתחיל לעבוד עלינו אם אנחנו דורשים אותו. וכאן כשאנחנו דורשים, אנחנו מגיעים לתוצאה מאותה הכפלה.

יש בינה ויש מלכות, כוח השפעה וכוח קבלה. כשכוח ההשפעה נכנס למלכות, הוא נותן למלכות, לנשמות יכולת לעלות. אבל לפני שהוא נותן לנשמות יכולת לעלות, הוא מעורר את הנשמות, את כוח ההשפעה בכוחות הקבלה, ואז כוחות הקבלה מתחילים לעורר את האלוהות, את כוח ההשפעה, להעלות אותם. וגם זה בא כתוצאה מההכפלה.

ערן: זה לא ברור. זה שמלמעלה כוח הנתינה מעורר את כוחות הקבלה, זה הגיוני, זה בסדר.

אני מתחיל להרגיש שאני רוצה לעלות. אבל מאיפה?

ערן: אני יכול להרגיש שבא לי פתאום איזו רוחניות.

אבל מאיפה זה בא?

ערן: מלמעלה.

זאת אומרת הבינה, כוח ההשפעה נכנס בך ומתחיל לעורר אותך.

ערן: עד כאן מצוין. אבל האם אני מעורר את האלוהות, איך?

כן. על ידי הרצון הזה, כי אתה אומר, "בא לי". מה זה "בא לי"? סימן שאני רוצה לעלות, אני רוצה להיות שייך לאותה תכונת השפעה. יש בי משהו שמתחיל לעורר אותי. וזה שוב מאותה הכפלה שיש, מלכות בבינה, ובינה במלכות. כוח הבורא בנברא, וכוח הנברא בבורא.

ערן: אנחנו לומדים מזה שיש לנברא תפקיד בתוך התהליך.

בגלל שהוא מקבל את ההתעוררות הזאת, הוא משתמש בהתעוררות בחזרה לבורא, וכאילו מחייב אותו לעבוד עימו. זה נקרא "נצחוני בניי", בצורה כזאת עובדים. זאת אומרת, ההכפלה הזאת, הקשר הזה שבא מאדם הראשון והלאה, הוא היסוד של כל התיקונים.

ערן: שזה מוזר לגמרי. זאת אומרת, יש לנו את מערת המכפלה שקבורים בה ארבעה זוגות, ואם תשאל, כמעט כל אחד יגיד לך מי קבור שם. כולם יודעים שאלו האבות, אברהם, יצחק ויעקב. ואז אתה אומר להם, שגם אדם וחוה קבורים שם. מה הם קשורים לעניין? מאיפה הם הגיעו? ויותר מזה, דיברת גם על ראשו של עשו, גם את זה הבנתי ממך, שגם ראשו של עשו שם. מה עושים שם אדם וחוה, ומה עושה שם הראש של עשו?

קודם כל ההכפלה הזאת היא כמו שדיברנו, הקשר הזה מגיע לנו מראש עולם האצילות, והוא שקובע, מנהל, משגיח ומסדר את כל מה שיש בעולם שלנו. ולכן אם אנחנו "בני אדם", בני אותו אדם שממנו אנחנו מתחילים, אז הוא היה המקובל הראשון שהשיג את האלוהות, הוא היה המייסד של השיטה הזאת.

מאותו רגע שהוא השיג את האלוהות, אנחנו מתחילים את לוח הזמנים שלנו. מה זה 5771 שנה, שבהן אנחנו נמצאים היום? זה אומר שלפני 5771 שנה, בראש השנה, הגבר שקראו לו "אדם", ולא במקרה ודאי, השיג את האלוהות. על ידי מה? על ידי זה שהוא שילב נכון את התכונות בינה ומלכות, השפעה וקבלה. הוא בעצם הראשון שהגיע להכפלה הזאת. זה מה שקרה לו. אחר כך הוא נפל משם, הוא חטא, ואחר כך יש עוד הרבה חטאים. "אין אדם עומד על דבר מצווה, אלא אם כן נכשל בה", זה ברור. אז למה הוא? הוא השורש שלנו, ומגיע לנו ממש לראות אותו כשייך לאותה המערכת. הוא הראשון שפתח לנו את המערכת הרוחנית, הוא הראשון שייצב לנו את הקשר הזה בין בינה ומלכות.

ערן: אומרים שאברהם רצה לקבור את שרה דווקא שם, כי הוא ידע ששם קבור אדם הראשון ושם קבורה אשתו.

כן, נכון, הזוהר כותב על זה המון. הוא נכנס לשם, וראה את אדם הראשון קם מהקבר שלו ודיבר עימו, יש שם סיפור מאוד מרגש. לכן המצב ברוחניות הוא מאוד גבוה ומאוד עקרוני שמשתלשל לאורך כל התנ"ך עד גמר התיקון. גם אנחנו בעצמנו עדיין נמצאים בתהליך הזה, ויש לנו עוד 229 שנה עד שנסיים את כל התיקונים, אם לא לפני זה, אם נרצה ונוכל. כולנו פועלים לפי אותו העיקרון, שנקרא "צמצום ב'", שיתוף מלכות ובינה, או שיתוף מידת הרחמים בדין.

ערן: אתה אומר שזה עיקרון קבלי, השיתוף של שתי התכונות האלה, מלכות ובינה. אלו שני כוחות, אבל שני הכוחות הן נקבות, גם מלכות וגם בינה, הן למעשה שתי תכונות נקביות.

בטבע יש בסך הכול שני כוחות. כוח השפעה, וכוח קבלה. כוח השפעה זה בורא, וכוח קבלה זה נברא. יוצא שאין לנו יותר מה לעשות, אלא למצוא תמיד את השילוב הנכון ביניהם. לכן גם עכשיו אנחנו נמצאים באותו מצב בעולם שלנו, וגם עכשיו אנחנו בעצם מקבלים מאותו מקום, מאותה מערת המכפלה כל מיני השפעות. לכן ככל שאנחנו נמצאים בשיתוף, בהשוואת הצורה, ובהתאמה לאותם כוחות שיורדים בשיתוף משני הכוחות האלה, אז טוב לנו. וככל שאנחנו נמצאים בריחוק, באי השתוות עם הכוחות האלה, רע לנו. בזה נמצא כל הגורל שלנו, ככה זה.

לכן כל חוכמת הקבלה מתבססת על מערת המכפלה, אם אפשר להגיד כך, על השיתוף בין מידת הרחמים והדין, והיא מלמדת אותנו איך לעשות זאת בצורה הנכונה. זה נקרא הקו האמצעי, קו יעקב, והוא שמסדר את כל הדברים האלה יחד. בעצם כולנו פועלים עד גמר התיקון רק כדי לשמור על העיקרון של מערת המכפלה.

ערן: כנראה שאי אפשר לענות בקצרה על העניין של הנקבות.

למה? בינה נכנסת לתוך המלכות. מה זה מערה? זה מקום בתוך האדמה, בתוך המלכות, בתוך הרצון לקבל, שאי אפשר לחיות בו. אבל בינה, כוח ההשפעה, נכנסת ועושה בו חלל המתאים לאדם. והאמת, שגם לפי מחקרים, המערה היא הדבר הקרוב ביותר, והטוב ביותר לבריאות האדם.

ערן: לחיות במערה?

כן. לחיות במערה.

ערן: זה טוב?

במערה יש מיקרו אקלים שהכי מתאים לנו, בלי השינויים הגדולים שיש בחוץ, המערה תמיד שומרת. אבל מאיפה בא העיקרון? מזה שבינה נכנסת לתוך המלכות ונותנת לה מהחללים שלה, חללי אוויר וחללי רוח, ואז אנחנו יכולים לחיות בה. לכן הסימן לזה הוא מערת המכפלה. אבל מכפלה ממה? זו לא סתם מערה, אלא מכפלה, כי גם מלכות, האדמה כביכול, יכולה לקבל את תכונות הבינה ולהתחיל לפעול בה.

ערן: היא פועלת בה, זו הפעילות ההדדית הזאת, המערכת שכבר עובדת, זה לא מתעורר רק מלמעלה. נמשיך עם הטקסט.

"ועפרון ישב, בתוך בני-חת; ויען עפרון החתי את-אברהם באזני בני-חת, לכל באי שער-עירו לאמר. יא לא-אדני שמעני--השדה נתתי לך, והמערה אשר-בו לך נתתיה; לעיני בני-עמי נתתיה לך, קבר מתך. יב וישתחו, אברהם, לפני, עם הארץ. יג וידבר אל-עפרון באזני עם-הארץ, לאמר, אך אם-אתה לו, שמעני: נתתי כסף השדה, קח ממני, ואקברה את-מתי, שמה. יד ויען עפרון את-אברהם, לאמר לו. טו אדני שמעני, ארץ ארבע מאת שקל-כסף ביני ובינך מה-הוא; ואת-מתך, קבר. טז וישמע אברהם, אל-עפרון, וישקל אברהם לעפרן, את-הכסף אשר דבר באזני בני-חת--ארבע מאות שקל כסף, עבר לסחר. יז ויקם שדה עפרון, אשר במכפלה, אשר, לפני ממרא: השדה, והמערה אשר-בו, וכל-העץ אשר בשדה, אשר בכל-גבלו סביב. יח לאברהם למקנה, לעיני בני-חת, בכל, באי שער-עירו. יט ואחרי-כן קבר אברהם את-שרה אשתו, אל-מערת שדה המכפלה על-פני ממרא--הוא חברון: בארץ, כנען. כ ויקם השדה והמערה אשר-בו, לאברהם--לאחזת-קבר: מאת, בני-חת."

ערן: יש פה את העניין המסחרי הזה. אני זוכר את ההרגשה שלי כילד שלומד את זה בפעם הראשונה וחושב, מי זה העפרון הזה, מה השם הזה? ומה פתאום אברהם משתחווה אליו, ועפרון אומר, תשמע אני אתן לך בחינם, ואחרי זה הוא אומר, "אתה יודע מה, תן לי ארבע מאות שקל, לא נורא". זה נשמע קצת כמו שוק, לא נעים להגיד. ומה פתאום אברהם משתחווה בפניהם?

הדברים האלו לא פשוטים. כל השמות שהתנ"ך מביא לנו, כל שכן התורה, אלה שמות קדושים. אפילו המן ופרעה, אלה כוחות עליונים שלא מהעולם שלנו. לכן עלינו להבין, שהעסק בין אברהם לבני חת זה רצון לקבל שנמצא בשליטה של חיתים, וצריכים להוציא אותו מהשליטה הזאת כדי להקדיש אותו למטרה אחרת, לכן יש פה קניין. קניין זה נקרא שאני משלם ביגיעה. המילה כסף באה מהמילה כיסוי, כי מכסים את הרצון לקבל. "אדמה" היא רצון לקבל, ו"שדה" זה רצון לקבל שממנו יכולה לבוא תבואה וחיים חדשים, בתנאי שיש לך כיסוי עליו. לכן אברהם לא רוצה לקבל את הקרקע בחינם.

ערן: אבל למה הוא משתחווה בפניו? כתוב פעמיים. "וישתחו לעם הארץ". לעם הארץ אתה משתחווה, אברהם אבינו? התכונה הזו, אפילו אם אני אקח את זה ברמה הרוחנית, תכונת החסד משתחווה בפני הרצון לקבל?

ברמה הרוחנית ודאי שכן, אנחנו רואים את אותו הדבר עם עשו. למה לא? ודאי שכן. אבל זה בתנאי שאנחנו מדברים על תכונת השפעה נקייה, שנמצאת לפני תכונת הקבלה, כמו שמרדכי לא משתחווה להמן.

ערן: נכון.

שם זה מודגש אחרת, וכאן זה מודגש דווקא הפוך. שוב, כאן מדובר על קניין, לכן אברהם חייב לקנות את האדמה, הוא חייב לקנות את השדה, הוא חייב לקנות את הקרקע, וחייב לקנות את המערה, את מערת המכפלה. הוא קונה אותה על מנת לקבור בה. יש כאן עניין של חיבור בין בעל הבית, בין הקרקע עצמה, בין הרצון לקבל, לרצון להשפיע. וצריכים לכסות את הרצון לקבל הזה, במסך, בכיסוי, בכסף של ארבע מאות שקל. אחרי שמכסים את כל הרצון לקבל, אז הוא הופך להיות כתכונת הבינה.

ערן: זה מה שאמרת קודם על ההכפלה הזאת, של בינה לתוך מלכות, ומלכות לתוך בינה. אבל מה עושה שם הראש של עשו?

אענה בקצרה. אנחנו לומדים את זה משבירת הכלים, שאפילו שבירת הכלים הייתה כדי להגיע בסופו של דבר לגמר התיקון. ולכן בראש לא הייתה טעות, אלא רק בגוף. במעשים של עשו הייתה הטעות, אבל לא בראש. עוד נדבר על זה.

ערן: כן, צריך לברר עוד הרבה עניינים האלה. למשל למה רחל לא קבורה שם, אלא רק לאה קבורה שם. כבר דיברנו בתוכניות הקודמות, שכשיעקב הוא ישראל, הוא בעצם עם לאה. זה נכון, היא בת הזוג שלו?

כן.

ערן: נקווה שיִפָּסקו המלחמות, ושכל העולם יבין מה בדיוק יש באותה מערת המכפלה.

כשהן יפסקו, אנחנו נעלה יחד עם העולם הזה לדרגה הרוחנית, ולא נצטרך את כל החומר הזה.

ערן: אכן, מערת המכפלה היא מקום מעניין. למדנו לא מעט מה באמת יש במקום הזה. אולי צריכים להראות את התוכנית לאלה שרבים על המקום, ואז הם יבינו, ויריבו קצת פחות.

(סוף השיחה)