מקובלים כותבים

מגדל בבל הקומה האחרונה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 05.10.08 – אחרי עריכה

בן ציון: זהו ספר מיוחד במינו. קודם כל בגלל שחיברת אותו עם עוד מישהו, עם פרופסור ארווין לסלאו. לכן חשוב לנו מאוד לנו להבין את הרקע לכתיבת הספר. כבר בעמודים הראשונים כתוב, שבעצם אתה היית בדרכך לישראל מאיזה מסע הרצאות בלוס אנג'לס, ופתאום הגיעה איזו ידיעה על איזה פרופסור מומחה, שמדבר גם על המשבר העומד להתרחש בעולם, שאנחנו חווים אותו כעת. וכנראה שיש לו על זה עוד הרבה מה להגיד. ואתה מחליט לשנות את נתיב הטיסה ולנחות בהונגריה, בשביל לדבר על הנושא הזה ובעצם לא הכרת את האדם הזה לפני כן. אז לַמה היה לך כל כך חשוב להיפגש איתו?

התגלה שיש כאן ארגון שנקרא "מועצת החכמה העולמית", או יותר נכון "מועצת חכמי העולם". שבראשותה עומד הפרופסור לפילוסופיה, ארווין לאסלו. הוא היה גם ידוע בעבר כפסנתרן גדול, זה היה לפני שלושים שנה כי הוא עכשיו בן שבעים. והוא ממש מדבֵּר על המשבר. וזה היה כבר לפני הרבה שנים ואז כמעט ולא דיברו על המשבר, אסור היה לדבר. אז אני הייתי בלוס אנג'לס.

בן ציון: מדובר על שנת 2005 לערך.

כן. הייתי בלוס אנג'לס, והייתי שם בפגישה באוניברסיטת ברקלי נתתי שם הרצאות להרבה אנשים. הייתי שַׁם נפגש עם פילוסופים ורציתי לכתוב ספר יחד עם פילוסוף אחד אמריקאי, דיברנו על הספר וכבר התחלנו לחבּר אותו כביכול, לחלקים ותוכן העניינים. ופתאום הוא אמר לי, "אבל על המשבר אנחנו לא מדברים". ואותי זה הפליא מאוד, הוא אמר, "איך זה יכול להיות בלי המשבר, אז מה התועלת בספר הפילוסופיה שאנחנו נדבר עליו". אמרתי לו, "עד כאן". אני לא כותב ספר פילוסופיה, אלא אני כותב ממש על מה שבאמת אנחנו עוברים היום והאם יש מזה איזו פריצת דרך לעתיד טוב לאנושות. הוא אמר, גם עכשיו לאנושות לא רע, ואנחנו לא כותבים על זה. לַמה? אז אחרי הרבה הפצרות שלי, הוא אמר לי שבגילדה של הפילוסופים האמריקאים אסור לדבר על המשבר. אין משבר. אני נדהמתי לשמוע את זה, אני לא ידעתי.

למרות שהייתי בכל מיני הרצאות בארצות הברית פה ושם, ובאוניברסיטאות נתתי הרצאות גם לפני זה גם אחרי זה. הייתי בעשרות אוניברסיטאות, ועל החלטה כזאת שמעתי פעם ראשונה. זה היה מאוד מאוד מפליא. וכיוון שכך, אז הפסקתי לכתוב איתו. כמעט היינו כבר בשלבים מתקדמים של סיום כתיבת הספר. כי לו היו פרקים מוכנים, ולי היו פרקים מוכנים, ועוד כמה פרקים כך באמצע בינינו משותפים. וזה לא הלך. וכבר חשבנו שהספר הזה כבר ייצא מטעם האוניברסיטה, והייתי במצב מאוד מיואש, מאוכזב מזה. ופתאום אני שומע שיש פרופסור, דוקטור לפילוסופיה, גם איש ארגון חזק, שיש לו ארגון עולמי של מועצת חכמי העולם.

בן ציון: "מועצת החוכמה העולמית", או "חכמי העולם".

זהו "מועצת החכמה העולמית". אז מיד התקשרתי אליו וקבעתי איתו פגישה.

בן ציון: זה נעשה מהר מאוד.

כן. ובמקום לטוס ארצה, טסתי לבודפשט, להונגריה, ופגשתי אותו שם. הוא בעצמו גר באיטליה, אבל היה לו נוח להיפגש בהונגריה. שם נפגשנו, דיברנו והבנו טוב טוב אחד את השני.

זהו ארגון גדול שיש בו כל מיני הוגי דעות ואנשי רוח למיניהם, כמו גורבצ'וב ודלאי למה וכל מיני אנשים גדולים, גם פילוסופים, גם פוליטיקאים, או כל אחד שחושב שיש לעולם בעיה והוא צריך להתמודד איתה באמת בצורה רצינית בזמן הקרוב ואנחנו צריכים לחפש פתרון. מצאתי כביכול לעצמי מקום.

בן ציון: שותף.

כן, שותף. איפה שאני יכול. ואז קיבלתי ממנו כמה כתבים שהוא כתב בנושא הזה, וגם כמה ספרים שהוא כתב לפני זה. ראיתי במה אנחנו כן יכולים להיות דומים ונמצאים כך בשיתוף עבודה, ובמה לא. הלכתי עם הארגון הזה לכמה קונגרסים שלהם. נתתי הרצאות פתיחה בקונגרס טוקיו, בקונגרס ארוסה בשווייץ, ואחר כך בטורונטו. איזו כברת דרך המשכנו יחד, עד שהתחלתי ללכת הלאה בצורה עוד יותר מעשית. וכאן בארגון הזה, האנשים שהתאספו הם יותר אנשי פילוסופיה, מסוג זה של אנשים שמדברים ולא מתקדמים כל כך לחלק הביצועי. ואז זה מה שיצא לנו בעצם, כתיבת הספר הזה וגם דרכו יצא הספרון הזה.

בן ציון: כן, זה הספר "וורלד פיוצ'ר". הוא בעצם יצא אחרי הפגישה שלכם. אתה היית העורך של אחד המגזינים המדעיים שלו.

כן, הוא גם יצא מטעם האוניברסיטה והארגון הזה ואחר כך המשכתי בדרכי. יצא הספר הזה "מגדל בבל" שהוא חלק שלו וחלק שלי. אז אנחנו גם ראינו שלא כדאי לנו להיכנס לאיזה ויכוח, אלא הוא אומר את הדעה שלו ואני אומר את הדעה שלי.

כלפי המשבר, אנחנו כולנו מכירים ואין מה לעשות, כי אלה הנתונים מהשטח. אבל כלפי הפתרון, יש לו חשיבה קצת אחרת ממני, אני ודאי חושב שהפתרון בא מחכמת הקבלה, והוא אז חשב שהפתרון יבוא משמירה על האקולוגיה וכל התיקונים של הטבע. ולא שאנחנו מתקנים את עצמנו ובזה מגיעים לתיקון העולם, אלא אנחנו מתקנים את הטבע החיצון, את היחס שלנו לטבע החיצון, ובזה אפשר להגיע למשהו.

מאז אני חושב שהדעה שלו במקצת השתנתה, היא כבר קצת התקרבה אלי, אבל אנחנו כבר הלכנו הרבה יותר קדימה. למרות שאנחנו נמצאים עדיין בקשר, אבל בכל זאת כולם נשארו בחלק התיאורטי ואנחנו התקדמנו לחלק המעשי. זאת אומרת, הפצת חכמת הקבלה, ביצוע ולימוד רחב בכל הערוצים ככל שאפשר, בהרבה שפות וכן הלאה.

בן ציון: הספר עצמו יצא לאור גם בכמה שפות. יש פה איתי את המהדורה שתורגמה לאנגלית שנקראת "פרום קאוס טו הרמוני", וזה גם תורגם להרבה מאוד שפות אחרות, וחלקם על ידי מול"ים שנמצאים מחוץ לישראל.

בוא נתחיל מההתחלה, בעצם מה שגרם לדברים שגם הזדהית איתם, כמו פרופסור לאסלו. אז בחלק א' של הספר, שהוא החלק של לאסלו שנקרא "פרשת דרכים", הוא כותב, הוא מציין תופעות, כי הוא עבד באו"ם ובעצם היו נגישים לו כל הדוחו"ת של כל מה שקורה בעולם.

אז הוא כותב כך, "מהפכים פוליטיים אלימים כתוצאה מהתדרדרות ברמת החיים במזרח התיכון. התהוות של קואליציית טרור בין-לאומית המתנגדת לעולם המערבי. דפוסי מזג אוויר המשתנים במהירות והמסבים נזק חמור לבריאות האוכלוסייה. מגיפה עולמית בהיקף של האיידס. התמוטטות הברית בין ארצות-הברית לבין אירופה". זאת אומרת, קריסת מערכות כללית.

זו דעתו.

בן ציון: כן, זה מהחלק שהוא כותב עליו. ונעבור לפרק שנקרא "גלגלי ההנעה של הכאוס". זאת אומרת, כל החלק הזה על פי תורתו נקראת "תורת הכאוס".

והוא אומר בעמוד 39, "חוסר שיווי המשקל הפיננסי הולך וגדל, ויבוא היום שבו הוא יגיע לנקודה שבה יהיה הכרח לאזנו. אם יידחו הצעדים הדרושים לתיקון הכלכלה, יהיה התיקון "פתאומי". זה יהיה חלק מנקודת הכאוס בכל הכלכלה העולמית או האות המבשר אותה".

אם אנחנו נתחיל לדון במשבר הכלכלי, אז אפשר להבין שזה אולי איזו מערכת אנושית שבנה האדם. אבל פה בעצם מדובר במשבר שהוא כלל מערכתי.

כן.

בן ציון: אז לַמה המשבר הוא בעצם בכל התחומים ולא משבר בתחום איקס, בתחום וַואי, שאנחנו עוברים אותו מידי פעם?

באמת קשה להסביר את זה. כי אם אנחנו מסבירים את המשבר במה שהאדם עשה, אז ודאי שהאדם עשה, ובתיקון טבע האדם אנחנו יכולים לתקן את המשבר ולעשות איזה תיקון במערכת שבנינו אותה בהתאם לזה, ויהיה בסדר. אבל אנחנו באמת נתקלים בבעיות שהן רבגוניות בכל מיני תחומים, בכל מיני רמות שהן כאילו לא נוגעות לטבע האדם.

אבל כאן אנחנו באמת צריכים את חכמת הקבלה, כאן אנחנו זקוקים לחכמת הקבלה, כי היא מסבירה לנו שהאדם כנזר הבריאה הוא כולל בתוכו את כל יתר החלקים, דומם, צומח, חי, והוא כמדַבר כולל אותם, ש "ידו בכל ויד כל בו".

ויוצא שלמרות שאין להם בחירה חופשית, כל חלקי הטבע עצמם לא אשמים, אבל הם סובלים מהאדם כי הוא הרצון הגדול ביותר. יותר מהדומם, צומח וחי, הרצון של המדבר, שבו הרצון האגואיסטי שאין בהם. הם מנוהלים על ידי הטבע העיוור, בצורה עיוורת. ואין בהם בחירה ובכלל החלטה והרגשה שהם חיים, אלא חיים וזהו.

מה שאין כן האדם כיוון שהוא היחיד שיש לו בחירה חופשית, הוא אחראי על הסדר הכללי של המערכת הכוללת בתוכה את כל הטבע. ויוצא שההוריקנים, המגיפות, בעיות בצמחים, התפרצויות הרי הגעש, וכל זה עקב הקלקול שמתגלה באדם. והקלקול שמתגלה באדם, לא מתגלה דווקא ברמה החומרית, אלא ברמה הפנימית יותר. אפילו בקשר בין הנשמות, שבסופו של דבר אותם אנחנו צריכים לתקן, אותו הקשר אנחנו צריכים לתקן.

ויוצא, שכולם אומרים על המשבר דברים נכונים יחסית. עד שהם קוראים אותו מהשטח, את כל התוצאות האלה, זה בסדר גמור. אבל כשהם מתחילים לקשור את הדברים האלה ולהביא אותם לאיזו תיאוריה שלהם, כאן מתחילה להיות הבעיה. כי הם מתחילים לדבר מתוך עיִן צרה שלהם, שיש לאדם על הטבע ושהוא לא קושר את עצמו לקלקול הכללי שבטבע. ואז אפילו לא מגיעים לתמונה הנכונה, לראות אותה בצורה הנכונה, על אחת כמה וכמה לא מדובר על פתרון.

אז יוצא מכך שהם רואים, שיש לנו בעיה באקולוגיה, שיש לנו בעיה בצמחים, שיש לנו בעיה באיידס, שיש לנו בעיה בדיפרסיה, בעיה בסמים, בעיה בטרור. רוצים לטפל בכל דבר.

בן ציון: בכל בעיה בנפרד.

לחוד, בנפרד. ויוצא שזה לא נכון. כי יש סיבה אחת, טבע האדם, רוע האדם. אבל לַמה לא רוצים להגיע לזה? גם לזה יש הרבה מחקרים וגם בזה יש הרבה אנשים שהם כן מסכימים לזה. אבל הבעיה היא שאין מכשיר שעל ידו אתה יכול לתקן את טבע האדם. ולכן אין ברירה, לא ניגשים לזה אלא מחפשים כל מיני פתרונות טרומיים.

בן ציון: יש פה נקודה לא כל כך ברורה. מה אנחנו עושים לא בסדר שאנחנו גורמים להתפרצויות הרי הגעש, איך זה משפיע?

לפני מאה שנה אם היית אומר לאדם שהוא קשור לכל בני האדם שבעולם, הוא לא היה מאמין לך. היום אנחנו רואים שזה כך. יש איזו קרינה מהשמש, כולם נמצאים באיזו בעיה. זו מעבירה מחלות וכל מיני דברים. יש איזה שינוי בשדה המגנטי של כדור הארץ, כולם גם בבעיה. אנחנו מבינים שעל האדם משפיע גם הדומם, גם הצומח וגם החי. ולא מרגישים איך שהאדם משפיע מדרגת הדומם על החי ועל הצומח ועל הדומם. לצערנו, את זה עדיין אנחנו לא מבינים.

חכמת הקבלה מסבירה את זה, ובהחלט לומדים את זה מסידור העולמות בכל תמונת המציאות. אבל ההשפעה היא של האדם, מפני שהוא נמצא בנקודה המרכזית של כל המציאות. אם אנחנו ניקח את התפתחות המציאות, יוצא שהמעגל החיצון ביותר הוא טבע הדומם, היקום עם כל האבנים שלו, עם כל הדומם שבו. ואחר כך כדור הארץ ועליו הצומח, ובתוך הצומח, החי, ואחר כך הנקודה הפנימית ביותר היא המדַבר, זה האדם. ואת כּל הטבע בהתפתחותו היא כיוְונה לאדם הקטן הזה שנמצא במרכז ההתפתחות.

ואז כשזה נגמר באדם והוא עובר את כל שלבי ההתפתחות, הוא עכשיו צריך להגיע למצב שהוא בחזרה מאזן את כל הטבע הזה הגדול. אנחנו עוד לא מבינים, אבל פיסיקאים כבר מתחילים לדבר על זה, זה כולל את כל היקום שלנו. כבר מתחילים לגלות שכּל היקום שלנו הוא איזה מין כוח אחד, מחשבה אחת. זאת אומרת, שבאדם באמת נמצא הכוח לקשור את כל המציאות יחד. ואם האדם מממש את עצמו נכון, אז הוא מביא את כל העולם לאיזון עם הטבע. ואם לא, אז לחוסר האיזון.

בן ציון: אז הצעד הראשון לפיתרון הוא למצוא את הנוסחה הקושרת את הכל למקום אחד, לכוח אחד?

חכמת הקבלה מסבירה את זה מאוד פשוט. וגם התורה, שכולם מכירים אותה, מסבירה את זה מאוד פשוט. הטבע הכללי הוא כוח האהבה והנתינה של הבורא, ואנחנו נמצאים בתוך הכוח הזה באהבה ונתינה. ואנחנו לא נמצאים באיזון עם הכוח הזה, מה שנקרא "הומיאוסטזיס". וככל שאנחנו לא מאוזנים איתו, אנחנו מרגישים מכות בדרגת הטבע, דומם, צומח וחי, וגם בדרגה שלנו. וככל שאנחנו נשנה את עצמנו כמו שכתוב בתורה "ואהבת לרעך כמוך", לא צריכים יותר, רק אהבת הזולת, רק חיבור בינינו. אז בהתאם לכך אנחנו נבוא לחיבור עם האלוהות, עם הכוח הכללי של הטבע. ובזה נזְכה שכּל רמות הטבע גם הן יהיו באיזון בצורה הרמונית ונגיע לעולם שלם.

בן ציון: בעמוד 73 שהוא כבר החלק שלך שנקרא "תכנית הטבע", הפרק "אלטרואיזם - עקרון החיים", אתה אומר שחקירות הטבע מגלות את תופעת האלטרואיזם.

כן.

בן ציון: ואתה מביא פה דוגמאות על גוף האדם ועל הג'ונגל. והג'ונגל הוא דווקא סמל.

להדדיות. זה מה שאנחנו מגלים. אנחנו חושבים שאחד טורף את השני, אחד אוכל את השני. הם עושים את זה בצורה מאוד מבוקרת. הטבע עושה את זה בצורה כזאת שהוא שומר על האיזון.

בן ציון: אז לַמה כשאנחנו מנסים להגיע לאיזה איזון הדדי, הבנה הדדית, אנחנו נכנסים בעצם לג'ונגל?

אנחנו נמצאים בג'ונגל והג'ונגל נמצא בהרמוניה.

בן ציון: אז מה ההסבר לזה?

ההסבר הוא מפני שאנחנו היצורים היחידים שיש לנו בחירה חופשית. אנחנו צריכים להידמות לאלוהים, לטבע הכללי. בנו יש את היכולת לשנוא או לאהוב ואנחנו צריכים לעבור משנאה לאהבה. בשביל מה אנחנו צריכים לעשות את זה ולַמה מלכתחילה אנחנו נוצרנו בשנאה? מפני שבמהלך התיקון הזה כשאנחנו משנים את עצמנו, אנחנו מתחילים להכיר את הטבע ולהיות כ"אלוהים יודעי טוב ורע". אז אנחנו מגיעים להרגשה ולהבנת ההרמוניה הזאת, ולהרגשת חיים נצחיים ושלמים.

בן ציון: אז יוצא, שהתפרצות הרי הגעש והצונאמי, זה הכל בשביל לגלות שאנחנו שונאים אחד את השני?

כל האי איזון שעדיין נמצא אפילו בכוכבים הרחוקים ביותר, על אחת כמה וכמה הרי הגעש שעל פני כדור הארץ או צונאמי או הוריקנים או כל מיני דברים, כל אלה סימנים של חוסר איזון שבידי האדם לתקן ומיועדים כדי שהאדם יתקן את זה. אתה יכול לומר, מה פתאום הכוכבים האלו בשמים? זה כנגד כל נשמה ונשמה, יש שם עבודה.

בן ציון: אז מה בעצם ההצעה, לנטוש את כל הבעיות שמתגלות כרגע בטבע, באוצרות הטבע, אז במה צריך לטפל?

רק בתוך האדם, בקשר האדם עם חברו, בקשר בין בני האדם. ולכן אנחנו מגלים היום שאנחנו נמצאים בכפר קטן כל האנושות, תלויים זה בזה, שונאים זה את זה, לא יכולים להסתדר לגמרי. והעתיד שלנו תלוי כל עוד אנחנו כן נהיה קשורים זה בזה ובצורה טובה אחרת אנחנו פשוט נשמיד את כל האנושות.

ויוצא שמחוסר ברירה, אנחנו כן נצטרך להיכנס להידברות ולקשר, ולשאלה איך אנחנו סוף סוף בונים את עצמנו בצורה אחידה "כאיש אחד בלב אחד". את זה בסופו של דבר, אומרת חכמת הקבלה, אנחנו נצטרך להכיר ולבנות. וכמו שכותב ספר ה"זוהר", בזכות החכמה הזאת אנחנו כולנו נעלה לרמת חיים אחרת.

בן ציון: אבל אם ניקח בניין שבו גרים אנשים, אז עד שהאנשים בתוך הבניין הזה לא ירגישו שהם שונאים אחד את השני, אז כאילו שום דבר לא יקרה?

בקשר לשנאה, אני חושב פחות או יותר אנחנו נגלה את זה בקרוב, אם עדיין זה לא ברור. הבעיה היא שאין לאנושות מכשיר איך לתקן את השנאה, ורק חכמת הקבלה יכולה להביא את הכלי הזה.

בן ציון: בחלק השלישי של הספר, באופן מפתיע ולא מפתיע, יש חלק שמוקדש לישראל. זאת אומרת, החלקים הראשונים של הספר מדברים בעצם על משבר כללי, גלובאלי.

כן, כי זה באמת לפי האופי של אותו ארגון, שהוא מטפל כאילו הוא לא מזוהה עם איזו מדינה או אומה.

בן ציון: ופה בחלק השלישי של הספר, אתה פתאום מתחיל לספר על כל ההיסטוריה, על קבוצת מקובלים, על מגדל בבל, ותיכף נבין בעצם לַמה הספר הזה נקרא "מגדל בבל הקומה האחרונה".

כן.

בן ציון: אותה קבוצה של אברהם אבינו שמפתחת את חכמת הקבלה, ואתה קושר את זה להיום. אז מה בעצם הקשר של אברהם אבינו למשבר של היום, לקריסת הכלכלה האמריקנית, איך זה קשור לאברהם אבינו?

אברהם אבינו בעצם נמצא ביסודה של הכלכלה האמריקאית. הוא היה הראשון שגילה שהתפתחות האגואיסטית, למרות שהיא התפתחות טבעית, אבל היא צריכה תיקון. ושהאדם נברא כדי להתעלות כל פעם על האגו שלו כמו על הר סיני, על הר של שנאה, ויותר ויותר בצורה כזאת כשהוא שולט על האגו שלו המתגבר מדור לדור ובמשך החיים שלו. בזה האדם מגיע להישגים גדולים מעל הטבע שלנו, לא בטבע האגואיסטי, אלא מעל הטבע. ואם האדם לא ילך ויתקן את עצמו מעל הטבע בצורה כזאת, אז הוא יגיע לקריסה.

ולכן ספר ה"זוהר" שנכתב כמעט אלפיים שנה מחורבן בית המקדש, זאת אומרת, אחורה. אברהם חי נניח, אלפיים שנה לפני ספר ה"זוהר", ואנחנו חיים אלפיים שנה אחרי ספר ה"זוהר". אז יוצא שאברהם אמר על זה, ובספר ה"זוהר" גם כתוב, שהאנושות מתקדמת בצורה לא נכונה ובעוד אלפיים שנה אנשים בכל זאת יצטרכו לממש את החכמה הזאת, חכמת התיקון של אברהם, ובזכות ספר ה"זוהר" הם יעשו זאת.

אז הקשר שלנו לבבל ולאברהם ולכל הציוויליזציה הזאת, לתחילת הציוויליזציה האנושית, הוא קשר ברור מאוד. אנחנו נמצאים באותה בבל עכשיו, שמתחילים להכיר שאנחנו נמצאים בבבל, שאנחנו קשורים זה לזה, ולא מבינים זה את זה, בלל של שפות. ואנחנו גם רוצים לבנות מגדל עד השמים באגו שלנו, ולמגדל הזה אין לו זכות קיום.

בן ציון: אז מה הקשר בין ישראל לבין הצונאמי בחופי המזרח הרחוק, לבין הרי הגעש באיטליה?

זה ברור. "ישראל" הם אלו שקיבלו את שיטת התיקון מאברהם והביאו את שיטת התיקון עד היום. ושיטת התיקון כחכמת הקבלה נמצאת בקרב ישראל, ואנחנו צריכים לגלות את זה לכל העולם. ואם אנחנו לא מגלים את זה, אם אנחנו עדיין מחזיקים את זה בפְנים ולא בעצמנו מתקנים את עצמנו על ידי חכמת הקבלה כדי להיות באהבת אחים כמו שהיה קודם, ולא בשנאת אחים כמו שאחרי החורבן, אז אנחנו בזה גם משפיעים על העולם. וגם זה שלא מביאים לעולם את כל שיטת התיקון הזה כדי לתקן את כל האנושות, אז בזה אנחנו גורמים גם לכל הרע שבעולם כולל אותו צונאמי.

בן ציון: בעמוד 157 אתה מביא פה את דברי בעל הסולם מ"הקדמה לספר הזוהר" שאומר,

"ודע, שבכל דבר יש פנימיות וחיצוניות, ובכללות העולם נחשבים ישראל, זרע אברהם יצחק ויעקב, לפנימיות העולם, וע' אומות, נחשבים לחיצוניות העולם."

"עם ישראל משול לאיברים המרכזיים שבגוף הכללי של האנושות - מוח, לב, כבד, ריאות וכליות, המפעילים את כל יתר איברי הגוף".

אנחנו יודעים שישראל תלויה בכלכלת ארצות הברית. אבל אתה אומר, לא, הפוך.

הפוך.

בן ציון: כלכלת ארצות הברית תלויה בישראל.

היום יש נפילת הכלכלה בכל העולם ומאשימים את ישראל, מאשימים את היהודים.

בן ציון: כבר התחילו.

כן, כבר התחילו. וזה עוד יהיה. הם מאשימים ממש, הם אומרים שהם אשמים בכזאת צרה שבאה לעולם. מתי לא? ובהחלט הם צודקים. כי המפתח לתיקון נמצא אצלנו, וזה מה שכתוב ב"הקדמה לספר הזוהר", ולא המילים שלנו.

אז אנחנו צריכים טוב טוב לקרוא מה שכתוב, ובהתאם לזה תהיה לנו תחילת העבודה שלנו, הכיווּן שאנחנו נפיץ את החכמה הזאת לעולם, שאנחנו נראה לכולם איזו חכמה יש בקרב ישראל, ושאנחנו כן מוכנים להיות "אור לגויים" כמו שמוטל עלינו.

בן ציון: אז מה בעצם העצה שלך כאן לציבור בישראל, כשכרגע המשבר כבר מגיע לחופי הארץ?

לקרוא אפילו רק את החלק השלישי מהספר הזה "מגדל בבל הקומה האחרונה".

בן ציון: מה זה בדיוק "הקומה האחרונה"?

ה"קומה האחרונה", שאנחנו הגענו לקומה האחרונה. רצינו להגיע לשמים ולְמה הגענו? לזה שעכשיו הכל קורס. ומתוך הקריסה הזאת דווקא אנחנו מגיעים לתיקון, ובו אנחנו נזכה, גם כישראל וגם כשיטה של אברהם, שכל העולם יכיר בחשיבות שלנו ובזה שיש לנו במה לתרום לעולם, ויש לעולם שיטה איך להבריא את עצמו.

בן ציון: כדאי לקרוא בספר ולהבין איך להתמודד עכשיו עם המשבר. וכנראה שכל התכניות שחשבנו במה להשקיע ואיך לפזר את ההשקעות, כנראה כבר לא יעזרו לנו, אלא רק להבין את הטבע הכללי ואיך כל המערכות קשורות ביחד.

(סוף השיחה)