עולמות נפגשים

קבלה ומדע - 17

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 08.09.14 – אחרי עריכה

בן ציון: שלום לכם צופים יקרים, אתם איתנו בתכנית "עולמות נפגשים". שלום לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן.

שלום לכולם.

בן ציון: אנחנו ממשיכים בסדרה על קבלה ומדע, והפעם הייתי רוצה להשתמש בדברים שנלקחו מהשיעורים ולהבין מה משמעותם, מה הכוונה שלהם בהסבר המדעי, על כל מיני תופעות שאתה נשאל עליהם.

נתחיל במושג "חיבור". "לחבר את הכלי מחלקים שבורים, להדביק אותם בכוח אחד לשני, למרות שהם נדחים זה מזה, כמו מגנט הפוך. למרות הדחייה ההדדית שיש בצורה טבעית בכל אחד ואחד, נשתדל לחבר בין החלקים. ודאי שהחיבור הזה יכול להיות אך ורק על ידי המאור המחזיר למוטב, אז נזמין אותו".

כמעט על כל מילה יש שאלה. קודם כל יש חלקים שבורים שצריך להדביק אותם בכוח אחד לשני.

כן.

בן ציון: על מה אנחנו מדברים?

על הבריאה.

בן ציון: תמיד מדברים על הבריאה. מה זאת אומרת לחבר את החלקים של הבריאה, להדביק את החלקים השבורים בכוח אחד לשני.

איך בנוי האטום, משני חלקים שהם בעצם נדחים זה מזה, או נמשכים זה לזה ויש כוחות שמנהלים.

בן ציון: שמחזיקים אותם.

מחזיקים אותם באיזה מצב מסוים אחד כלפי השני. נכון?

בן ציון: כן.

וכל האנרגיות, כל החיים, הם מהיחס בין הכוחות האלה, פלוס ומינוס. הפלוס נמצא בפנים, המינוס בחוץ. אם המינוס הזה משתנה כלפי הפלוס, אז בא לך פוטון, וכן הלאה. זאת אומרת מזה בא האור, אחר כך חיים וכן הלאה. מכל היחסים האלה, ממה שיש בתוך האטום באות מולקולות. מהמולקולות כבר באות ממש צורות החיים. אז הכל בא בסופו של דבר מפלוס ומינוס שאיכשהו נמצאים, למרות שהפוכים זה לזה, גם בחיבור זה עם זה. כך בנויה כל המציאות, כל החומר בנוי כך. אנחנו רק צריכים ללמוד איך אנחנו יכולים להיות כך בנויים, מאוזנים בינינו, בין בני אדם, כי אנחנו גם כמו אותם החלקיקים, פלוס ומינוס, נמצאים אחד כלפי השני. גם נמשכים זה לזה וגם נדחים זה מזה.

בן ציון: אז אתה אומר שיש שדה שבו אנחנו באינטראקציה של דחייה ומשיכה, ולמרות שיש דחייה ומשיכה צריך להדביק את כולם, בכוח אחד אל השני.

כן. ודאי.

בן ציון: מה זאת אומרת להדביק את האנשים?

לא להדביק שהם יהיו דבוקים, אתה לא יכול לקרב פלוס למינוס שיהיו דבוקים.

בן ציון: נכון.

אלא הם צריכים להיות, כמו ב"דיפול", באיזו מערכת אחת, שאחד מחזיק את השני, ואז יכולה להיות ביניהם תחלופת מידה, אתה יכול לשמור ביניהם איזה כוחות, אנרגיה, בכל מיני רמות וכן הלאה. אתה צריך את הפלוס והמינוס, שני הכוחות האלה חייבים להיות כל הזמן. לכן שנאה ואהבה, חייבת להיות, גם זה וגם זה. אסור לנו להרוס את השנאה, רק על פניה, מעליה לבנות את האהבה, ושאחד מחזיק את השני ולא יכול להיות אחד ללא השני.

בן ציון: הפלוס והמינוס או שני הכוחות האלה, הדואליות הזו, ולמעשה מדובר על כוח אחד שהוא פעם בפלוס, או פעם בכיוון כזה ופעם החוצה.

לא, שני כוחות, פלוס ומינוס.

בן ציון: נפרדים?

כן. הם נפרדים, במה? שהם הפוכים לפי טבעם, אבל שניהם תלויים זה בזה, ובאמת לא קיימים אחד ללא השני. איפה בטבע אתה רואה שלא קיים. אלא אם כן אתה מגלה רק רע, או אתה מגלה רק טוב, או קצת רע וקצת טוב, זה כלפיך כך מתגלה. אבל בטבע עצמו הכל בא בצורה מאוזנת, העולם הוא שלם ונמצא באיזון, בהרמוניה שלימה.

בן ציון: אז אלה שני כוחות שפועלים בו זמנית?

כן, ודאי. ובכלל העולם לא משתנה. שום דבר לא משתנה, שום דבר לא מתפתח, רק אנחנו תופסים כך את המציאות ונראה לנו שהכל מתפתח, וזה פלוס ואחר כך זה מינוס, עכשיו זה כך אחר כך זה כך, מאוזנים יותר ומאוזנים פחות, שלום ומלחמה והתקוטטות ושנאה, אהבה וכן הלאה. אבל בסך הכל במערכת הכללית יש איזון בין הכוחות. איזון. ואנחנו צריכים רק להבין שלהגיע לאותה המערכת, לתפוס אותה כמו שהיא, ללא הבלבול שלנו, זו ההתקדמות שלנו.

בן ציון: אז כשאתה אומר להדביק אותם בכוח, מה זה אומר?

להדביק אותם, זאת אומרת, שאני צריך לעשות עלי כל מיני תרגילים כדי להביא את המערכת הזאת לאיזון. שאני אראה אותה מאוזנת. שאין רע ואין טוב, הכל מאוזן. אבל אם זה מאוזן אני מרגיש שזה טוב. כי אז אני מצדיק גם את הכוח זה וגם כוח זה, איך שהם מאזנים זה את זה.

בפלוס אתה לא יכול להתקיים בלי מינוס. ובמינוס בלי פלוס, אתה יכול רק בחום להתקיים? לא. רק בקור? לא. באמצע. תמיד באמצע אנחנו צריכים. החיים בעצם קיימים רק באיזון בין הדברים, איפה שהאיזון נעלם מגיע מוות. זה או קליפת ימין, או קליפת שמאל. אבל אנחנו צריכים להימשך להרמוניה. להשלמה בין שני הכוחות, שחוץ מהם באמת שום דבר לא קיים.

בן ציון: דימית את הנושא של הדחייה כמו שני מגנטים הפוכים, זאת אומרת, צפון דוחה צפון, או דרום דוחה את הדרום שלו.

כן, זה באמת כך. עם הפרוטונים, עם האלקטרונים איך שהם אחד כלפי השני.

יש שם כוחות סוב אטומים מיוחדים, יש שם הרבה שעוד צריך הסבר. בחכמת הקבלה יש הסבר על הכל, אבל כעקרון כן. זה הפלא, שני דברים שהם דומים זה לזה ממש לפי טבעם, דוחים זה את זה.

בן ציון: עוד פעם, למה אתה מתכוון? אמרת שני דברים.

אם ניקח פלוס ופלוס,

בן ציון: שני קטבים.

שני קטבים של צפונים ועוד דרומיים.

בן ציון: נכון.

נדחים זה מזה?

בן ציון: בהחלט.

למה? הרי אנחנו מדברים על זה שאם הם דומיים הם נמשכים זה לזה, נניח בני האדם.

בן ציון: באמת תמיד יש שאלה כזאת.

איך זה קורה? מפני שאצלנו כבר שני הכוחות נמצאים, שנאה על פני אהבה, ולכן אנחנו בצורה כזאת יכולים להיות קשורים זה לזה. כי אצלנו גם הנטייה זה לזה, זה לא בא מכוח הטבעי שלי שאני כך בפנים בתוכי. בפנים בתוכי אני אגואיסט ואתה אגואיסט, ואנחנו דוחים זה את זה. ואם, על פני האגו שלנו, מעל לכוחות האלה, אנחנו בונים מעליהם משיכה, אז זה כבר על טבעי, ולכן אנחנו נמשכים לפי השתוות הצורה.

מה זאת אומרת אנחנו צריכים להגיע להשתוות הצורה עם הבורא. אנחנו כולנו רצון לקבל האגואיסטי, מגיעים לבנות אהבה על פני האגו, שזה הפוך מהאגו, השפעה. ואז אני בהשפעה שלי כלפי הבורא מגיע להשפעה שלו אלי, ואנחנו לא דוחים זה את זה בהשפעה הדדית, נמשכים זה לזה. למה? כי אני בניתי את ההשפעה שלי על פני אהבה עצמית. ולכן אנחנו לא דוחים זה את זה. אבל אם הייתי כמוהו נניח תיאורטית, בהשפעה כמוהו, היינו דוחים זה את זה, מה היה לנו לתת זה לזה, איך היינו נמשכים? זאת אומרת, אפשר להימשך אחד לשני רק ככוחות מנוגדים ביסודם.

בן ציון: אם כך, איזה פלוס שיש באדם יכול להימשך רק למינוס של האדם השני?

על ידי אהבה, אין שום בעיה. אני נימשך נניח למישהו שחסר לו משהו ואני כוח השפעה רוצה לתת, אז אני בא בשמחה ונותן לו. והוא מושך אותי בצורה טבעית, ואני נימשך אצלו לתת לו בצורה על טבעית, מעל לטבע, בכוח השפעה. אבל אם גם הוא יהיה משפיע, אם הוא בנה את כוח ההשפעה שלו על פני האגו, ואני בניתי על פני האגו, אנחנו יכולים להידמות זה לזה ולהשלים זה את זה. אבל אם היינו בונים את זה לפי הטבע שלנו המקורי, אם היינו נניח משפיעים מלכתחילה, היינו דוחים זה את זה, או פלוס ופלוס או מינוס ומינוס.

בן ציון: אז יכול להיות שפלוס ופלוס ידחו זה את זה.

כן.

בן ציון: או צפון-צפון, דרום-דרום.

מינוס ומינוס גם כן.

בן ציון: אבל יכול להיות, שפלוס ופלוס גם יתחברו זה עם זה,

אם הם בנויים על פני המינוסים. לכן אצלנו זה חוק, שאנחנו מלכתחילה בנויים אגואיסטים וצריכים להגיע להשפעה על פני האגו, לא להרוס אותו, על פניו. "על כל פשעים תכסה האהבה". ואז אני באמת יכול להיות בחיבור עם הבורא, שהוא כולו משפיע ואני כולי משפיע, ואנחנו לא דוחים זה את זה.

בן ציון: אבל הצורה של המגנט.

כי אני מקבל ממנו.

בן ציון: את הפלוס.

אני מקבל ממנו ברצון לקבל שלי, ובזה אני נותן לו תענוג.

בן ציון: עכשיו עברת לרגש.

אצלי זה אותו דבר.

בן ציון: אז המגנט, התופעה המגנטית של הדחייה, היא מתארת תופעה אגואיסטית, שהפלוס דוחה את הפלוס.

זה בטבע. מה זה חשוב לי אגואיסטית, לא אגואיסטית. אתה נותן לזה הגדרות שהן לא מדעיות. זה טבע, פלוס-פלוס דוחים. מינוס-מינוס דוחים. נורד-נורד סוף, סוף.

בן ציון: אבל עשינו לזה איזו הדמיה לאדם. שגם האדם שיש בו מינוס שהוא דוחה.

אבל יכולים להתחבר עם איזה פלוס אחד, שיוצרים מעליהם איזה פלוס.

יש לנו מינוס ופלוס, הם נמשחים זה לזה, יש ביניהם הסכמה. מינוס ומינוס לא יכולים להיות יחד. פלוס ופלוס לא יכולים להיות יחד.

בן ציון: כן.

איך אנחנו בונים קשר בכל זאת בין פלוסים ומינוסים? אם נניח אחד המשפיע, איך תעשה שמישהו יבוא גם עם השפעה, וגם הוא משפיע, מה יהיה ביניהם? אחד רוצה לתת לשני, אני לא רוצה לקבל, אני רוצה לתת. הוא לא רוצה לקבל, הוא רוצה לתת. באה התנגשות, הם לא יתקרבו זה לזה, יהיה ביניהם משהו שמבדיל ביניהם, איך אני שובר את החומה הזאת? אני צריך לבנות את האחד, נניח הוא הבורא, אין מה לעשות, כך הוא בנוי, אצלו רק כוח אחד משפיע. אם אני בונה את הנברא שיש לו כוח מקבל, אז כוח הקבלה שלו, הוא מבטא אותו בהשפעה, אז כבר אין מחיצה. מה הוא אומר לבורא? אני רוצה להשפיע לך תענוג, אני עושה את זה בצורה מיוחדת, תביא לי את כל ההשפעה שלך, אני איהנה ובזה אני משפיע לך, אז הם נעשים דבוקים, הם נהנים זה מזה. כמה שאני יותר מקבל אני יותר משפיע לו. כמה שהוא נותן יותר, הוא יותר נהנה, כמה שהוא יותר מקבל ממני, וכמה שאני מקבל ממנו אני יותר נהנה ממנו. ואנחנו גם מקבלים זה מזה וגם נותנים זה מזה.

בן ציון: אז לאיזו תופעה זה מקביל?

רק בעיה אחת שהנברא צריך להיות לפי הטבע שלו. הטבע צריך להיות המקבל וזה כך בנוי. שני כוחות צריכים להיות, אחד המשפיע בלבד ושני המקבל בלבד, אבל ההוא שמקבל יש לו אפשרות להוסיף לעצמו איזו תוספת, תוכנה בלבד. הוא ממשיך לקבל כל הזמן, הוא לא מסוגל לא לקבל, מקבל זה המעשה שלו היחידי. אבל אם הוא יעשה את המעשה הזה, לקבל בכוונה, שבזה הוא מהנה למי שנותן לו, אז הוא בעצם משפיע לו.

אני בא אליך, אתה פורס שולחן נותן לי הכל, אני יכול לקבל את הכל מהשולחן הזה, ליהנות ואז אין בינינו שום השתוות. אני בא אליך ואומר, לא, אני לא מקבל סתם, אני מקבל רק בתנאי שאני יכול לקבל, כמה שאני יכול ליהנות לך בחזרה. אתה אומר לי ממה ליהנות לי בחזרה, תאכל הכל מקצה השולחן עד קצה השולחן, אתה הכל צריך להכניס בפנים, זה מה שאני רוצה, תעשה לי בזה תענוג. אני אומר בסדר אבל אתה רוצה שאני איהנה, ושאני ארגיש שאני נהנה, אז אני יכול ליהנות רק בתנאי שאני עושה לך תענוג, אז אנחנו מגיעים להשתוות. זאת אומרת, אני משתמש ברצון לקבל שלי במלואו, בכמה שהוא, רק אני מוסיף את הכוונה. המקבל שלי נשאר, המשפיע שלי זה הכוונה, המקבל זה המעשה.

בן ציון: מה עשית, חיברת בין המינוס לפלוס כאילו עשית גוף אחד, זה מה שבנית פה?

כן, אני עשיתי דברים מאוד פשוטים. בניתי על פני פלוס ומינוס מערכת שהיא מאזנת אותם, ואנחנו משתמשים בזה בטבע, אנחנו עושים את זה כך. רק אם אנחנו היינו יכולים לבנות את זה בצורה נכונה, היינו מגיעים ל פרפטום מובילה.

בן ציון: שהכל היה עובד על אוטומט?

אחד עובד על השני וזה לא נגמר. טסלה היה רוצה לעשות את זה, נמשך לזה. זה על אותו עיקרון רק הוא לא ידע את חכמת הקבלה, אבל בעצם היה נמשך לזה.

בן ציון: אז למעשה כל הבניה שלנו היא ליצור איזו מערכת שתחזיק שני קטבים הפוכים.

כן, המתאם בין מינוס לפלוס זה הכל, ואת זה אדם צריך לעשות.

בן ציון: אז כאנלוגיה לדומם, כשהתחלנו עם המגנטים, בנינו סוג של מגנט?

אנחנו לקחנו מהטבע של המשפיע אל עצמנו, ובנינו מודם המתאם על פני המקבל שלנו, בנינו בו תוספת שהוא בטבע כמו המשפיע, ואז הוא יכול לקבל על מנת להשפיע, בצורה כזאת לעבוד. זאת אומרת, שהמהות שלו הוא המשפיע, אמנם שבתוכו מחולק למעשה לקבל ובכוונה להשפיע.

בן ציון: החיבור הזה יכול להיות אך ורק על ידי המאור המחזיר למוטב, אם נזמין אותו.

כן. איך אני בונה את החלק הזה המשפיע, הרי זה לא נמצא בי. אני צריך לקבל מהבורא, מהמשפיע, את הכוח ולבנות אצלי את התוספת הזאת, את הקומה הזאת.

בן ציון: פה חסר לי עוד איזה רכיב, עוד איזה גורם של כוח.

זה נקרא המאור המחזיר למוטב. אני קורא לו "אור מקיף".

בן ציון: על המושג הזה שנקרא המאור המחזיר למוטב, אנחנו מדברים הרבה ואתה קורא לו להזמין את הכוח, מה זה להזמין כוח?

זה תלוי בנו.

בן ציון: מה זה פעולת ההזמנה?

יוצא מאוד פשוט. יש כאן בורא שהוא כולו נותן, יש כאן נברא שהוא כולו מקבל, רק רוצה לקבל, ויש תנאי שהם יהיו דומים זה לזה. אז הנברא חייב לעשות מערכת שהיא דומה לבורא. הוא מקבל מהבורא כוח לבנות את המערכת הזאת, ואז הוא מתייחס לבורא, למרות שמקבל ממנו הכל, אבל כשמקבל, הכוונה שלו כולה זה לתת, להחזיר. ואז שניהם מקבלים ושניהם מחזירים.

בן ציון: למה מבחינה מערכתית, צריך לבנות את הריבוע הזה?

המדע שמלמד אותנו מה לעשות עם זה, נקרא "חכמת הקבלה". אנחנו לומדים איך לקבל באמת כל טוב שיש במציאות. אין סוף, אין גבול, להיות בעולם נצחי ושלם, רק אנחנו צריכים לדעת בחכמה לבנות את זה, ואז אנחנו נגיע. אבל מה יוצא לנו? אנחנו האגואיסטים, רק האגו יש בנו בלבד, את החלק הזה אנחנו לא בונים, לא רוצים לבנות ולכן אנחנו נמצאים ממש בקופסה השחורה, בעולם השחור.

בן ציון: אז מה ההבדל שיש את הריבוע האדום הזה או בלי הריבוע האדום הזה מבחינת המערכת?

הריבוע האדום הזה נקרא הכוונה.

בן ציון: זה הבנתי אבל מה עושה הריבוע הזה, הוא יוצר מה, מה הוא בונה במערכת?

הוא בונה את הקשר בין שניהם, כי שניהם נמצאים באותה הכוונה.

בן ציון: אז זה האיזון שאתה מדבר עליו, האיזון בין שני חלקים מנוגדים?

כן, איזון.

בן ציון: איזון בין חלקים מנוגדים זו הנוסחה הכללית של הטבע?

של החיים.

בן ציון: איזון בין חלקים מנוגדים מוליד חיים?

איזון, הרמוניה, הומיאוסטזיס, זו נוסחת החיים.

בן ציון: אנחנו ממשיכים עם המאור המחזיר למוטב, מצד אחד יש איזו פעולה אקטיבית, מצד שני קוראים לה לבקש, להזמין. מה זאת אומרת?

אצלי זה לא מהטבע, אין לי מהטבע נטייה לזה. אני צריך להזמין חיסרון, אני צריך לקנות חיסרון להיות באיזון עם המשפיע, עם הבורא. איפה אני מפתח את זה? אני מפתח את זה בקבוצה. כך המקובלים עבדו כל הזמן בקבוצות כדי שעל ידי הקבוצה אני אגיע.

בן ציון: מה אתה עושה שפתאום הכוח הזה מופיע, שהוא מתעורר פתאום?

אני משתדל להיות בחיבור. כאיש אחד בלב אחד, כל ישראל חברים, אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך, ואהבת לרעך כמוך. אם אני עובד לכיוון החיבור אני מזמין עלי המאור המחזיר למוטב, ואז אני מקבל את תכונת ההשפעה שעוזרת לי לגלות את הבורא כאן ועכשיו בעולם הזה, בזמן שאני חי אתכם יחד. כך מגיעים לגילוי. וכשאני מגלה את הבורא, הלאה אני מבין כל מה שקורה, ואין לי שום בעיה להמשיך כל עוד האגו שלי הופך להיות מאוזן עם הבורא, נמצא איתו בדרגה של נצחיות, שלמות, אין סוף הכל פתוח. אין עולם הבא, אין כלום, כאן ועכשיו תגלה, תקבל. לא, לא.

בן ציון: הפעולה שאני עושה, אני מגרה את הכוח הזה, איך להבין את המילה הזאת שאתה משתמש בה להזמין, לבקש. זו הפעלת כוח שכנגד זה, אני מקבל כוח נגדי? איך אני הופך את זה לפעולה יותר מוחשית, יותר מכאנית מבחינת המאור המחזיר למוטב, האנרגיה הזאת שמופיעה פתאום?

הכל מתוך קבוצה, ולימוד בלבד.

ופעולות האלה גם לפי חכמת הקבלה, לפי התורה, בתוך קבוצה אם אתה מבצע, אתה מגיע מתחילת הפעולות לסוף הפעולות. אין מקום אחר, איפה שזה קורה זה בקבוצה, על ידי מה? על ידי הלימוד ומימוש מה שאתה לומד.

בן ציון: זה נקרא להזמין?

זה נקרא הזמנת הכוח. שם בפנים קורה הזמנת הכוח העליון. אור מקיף שבא ומתקן כל אדם ואדם בקבוצה, הכוח הזה נקרא המאור המחזיר למוטב, או תורה.

בן ציון: מה אתה מציע לנו כדי שאנחנו ניכנס לכל המילים האלה, לשפה הזו ובאמת נחיה אותה?

רק להתחיל בפועל לעשות. זה נקרא שבורא מביא את האדם לגורל הטוב, עכשיו הוא מראה למישהו ששומע ורואה אותנו, אם יש לו הזדמנות אז שישתמש בזה. שיבוא, שיתקרב אלינו, שיתחיל קצת ללמוד, וקצת לבצע, יפתח העולם.

בן ציון: תודה רבה לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן. תודה רבה לכם צופים יקרים, ונתראה בתכנית הבאה שלנו של "עולמות נפגשים". שלום ולהתראות.

(סוף התכנית)