עולמות נפגשים - קבלה ומדע
קבלה ומדע 44
שיחה 2016.29.06 – עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה
בן ציון: היום אנחנו רוצים לדבר במסגרת סדרת התכניות שלנו על קבלה ומדע, על נושא חופש הבחירה ודווקא לראות אותו מהזווית המדעית גם של חכמת הקבלה והמדע בכלל.
כן.
בן ציון: קודם כל אנחנו רואים שבהרצאות שלך ובשיעורים שלך נושא חופש הבחירה הוא נושא מאוד מרכזי.
הוא מרכזי בכלל בחיי האדם כי אם יש לי חופש בחירה, אז יש על מה לדבר. ואם אין לי חופש בחירה, אז אין לי על מה לדבר.
בן ציון: אנחנו נלמד להגדיר מה הוא חופש הבחירה, ונקווה מאוד לשמוע היום בשיחה שלנו, לגלות אולי דברים חדשים. קודם כל נגדיר מה זה באמת חופש בחירה בצורה המוחשית ביותר, וכשמדברים על חופש בחירה, אז בדרך כלל אין חופש בחירה ואין הרבה מה לעשות. אולי אנחנו נשמע היום בתכנית משהו חדש, שדווקא ייתן לנו מוטיבציה חדשה, איזו דרך חדשה בעניין של חופש הבחירה. אז נתחיל לפי הסדר, ראשית חכמת הקבלה כפרדיגמה מדעית עם תיאוריה מבוססת ועם בסיס ניסיוני, איך מושג כזה של חופש הבחירה שזה בדרך כלל מושג חברתי, פילוסופי, יש, אין. איך הוא נכנס לתוך פרדיגמה מדעית שכולה מלאה בנוסחאות, בשרטוטים, בתהליכים וחוקים קבועים ומוחלטים. איך הוא מופיע המושג הזה שנקרא "חופש בחירה"?
הוא קצת נוגע לפסיכולוגיה, פילוסופיה, אולי במקצת פיסיולוגיה של האדם, אבל בעצם זה הנושא שלא יכול להיות בצורה מדעית נחקר לעומק, ושאנחנו נוכל להתבסס עליו בצורה מדעית. מה זה מדעית? שאנחנו ממש רואים תוצאות ברורות מתוך המחקר, מתוך הניסיון, מתוך הניסוי שאנחנו עושים, ואנחנו רושמים את הדברים האלה, והם חוזרים על עצמם בנוסחאות ברורות מתוך הטבע וכן הלאה. אנחנו רגילים במדע לעבוד עם הכוח, כאן הכוח הזה זה רצון ליהנות, רצון בתוך האדם, רצון הכללי הבסיסי של האדם, רצון ליהנות, רצון אגואיסטי.
איך אנחנו מודדים אותו, איך אנחנו עובדים עימו, איך אנחנו יכולים להשוות בין הרצון הזה לרצונות האחרים שבבני אדם ובין בני אדם וכן הלאה. זו כבר בעיה. זאת אומרת, אנחנו כבר לא יכולים לגשת בצורה מדעית לרצון האדם הכללי שזה האגו שבו, לחלק אותו לכל סוגי האגו, לקשור אותו עם פחדים, חרדות, תשוקות, תכניות, תפיסת המציאות וכן הלאה. אין לנו על זה גישה מדעית. ומתוך כך שאין לנו כלים להגיע לרצון וללמוד אותו בצורה מדעית, אז אנחנו משייכים את זה לפסיכולוגיה של האדם, ובפסיכולוגיה אתה מבין שאלה דברים שחוקרים וחוקרים ויש הרבה מאוד טונות של מחקר, כל אחד עושה מזה משהו הרבה דוקטורטים, אבל מדע לא יוצא מזה.
בן ציון: משהו מוחלט?
כן. יש לנו רק את חכמת הקבלה, שהיא כן עובדת עם הדברים האלה מפני שיש לה מכשירים איך לגשת לרצון למדוד אותו, לשקול אותו, לכוון אותו, בקיצור לעבוד איתו. אבל כל הגישה הזאת, כל המכשור הזה שהיא עובדת עם הרצון, זה מכשור ששייך רק למקובלים. שהם יודעים איך לעשות צמצום על הרצון, אחר כך מסך ואור חוזר, ולעבוד איתו בכל מיני צורות, לארגן אותו בעשר ספירות. זאת אומרת, למנגנון אחד שלם, וסוגי המנגנונים השלמים והסדר שביניהם וכולי. אז כך הם לומדים את זה.
חוץ מזה במחקר שלהם הם אפילו מגיעים למצב שהם רואים את כל האדם איך שהוא מבפנים מנוהל על ידי הרצון הזה שלו, הרצון ליהנות, הרצון האגואיסטי מה שנקרא. ואחר כך איך שהוא מתעלה מעל האגו שלו אפילו הוא עושה עליו צמצום, והוא מנהל עם השכל שלו החדש שרכש מעל האגו שלו. זאת אומרת, כביכול עולה לדרגת הבורא כלפי עצמו שהוא הנברא.
היכולות האלה הן נמצאות רק בחכמת הקבלה, ואז אנחנו זקוקים למדענים כאלו שנקראים "מקובלים" שהם הגיעו ליכולת כזאת להשיג את הדברים האלה. זאת אומרת, הם שינו את הכלים של עצמם את תפיסתם, את הרגשתם הפנימית כך שהם יכולים לחקור את יסודות הבריאה. מה שאין כן המדען הרגיל הוא נמצא באגו שלו הצר הקטן ולכן אין לו את הכלים האלה הפנימיים.
כי סך הכל כדי לברר, לחקור את הרצון אני צריך שיהיו לי כלים לגשת לרצון הזה, אז אני צריך לבנות אותם בי. ואלה לא כלים חיצוניים שאני לוקח איזה טלסקופים, מיקרוסקופים או אוסילוגרפים ומתחיל לחקור את הדברים, ולבנות מעבדות, מאיצי חלקיקים וכן הלאה. לכן היא נקראת חכמה פנימית, חכמה נסתרת, שהכול בתוך האדם, המחקר הוא בתוך האדם, זה מעל הפסיכולוגיה המטריאליסטית.
בן ציון: אז נתת לנו את הרקע במה עוסקת חכמת הקבלה ומה היא מנתחת.
כן.
בן ציון: אז על בסיס ההקדמה החשובה הזאת, מה היא ההגדרה המדעית של חכמת הקבלה לחופש הבחירה. אז המדע לא יכול להגדיר אותו, אולי חכמת הקבלה כן יכולה להגדיר אותו אפילו בשפתה. מה ההגדרה המדעית של חכמת הקבלה למושג חופש בחירה?
אני לא אתן הגדרה, אלא אני אספר על זה יותר.
בן ציון: אבל יש הגדרה?
אחר כך נראה.
בן ציון: אחר כך נראה בסדר.
חכמת הקבלה מלמדת אותנו שכל החומר הבריאה הוא רצון, רצון ליהנות זאת אומרת, למלאות את עצמו. רצון זה חיסרון שרוצה למלאות את עצמו. במה? במה שהוא רוצה. מה הוא רוצה? מה שרוצה. כל הבריאה היא סוגי הרצונות, סוגי החסרונות שכל אחד רוצה למלאות את עצמו. וכל אחד בהתאם לזה עושה את זה או בצורות שהן נקראות דרגות דומם, צומח, וחי, שהרצון הזה פועל בצורה אינסטינקטיבית. וגם בצורה אינסטינקטיבית הוא בכל זאת מתחשב עם כל מיני רצונות האחרים, איך הוא יכול להתחבר איתם, להתרחק מהם, עם יתר הרצונות כדי למלאות את עצמו וכן הלאה.
אבל הגישה שלו בזה היא גישה לפי התוכנה שקיימת בו בתוך הרצון הזה, ולכן כל רצון ורצון הוא כולל בתוכו חלק הלב מה שנקרא, הרצון עצמו בצורה נקיה טהורה של רצון בלבד. וחלק המוח כאילו התוכנה, היכולת להרגיש את הזולת, ולהתחשב בו אולי במקצת כדי להיטיב לעצמו וכן הלאה זאת אומרת, להכיר את הדברים. זאת אומרת, כל רצון ורצון שהוא התפתח מחלקיקים אלמנטריים מהמפץ הגדול וכן הלאה, אז הוא התחיל להתפתח כך שאלקטרונים, פרוטונים, פוזיטרונים, ניאונים וכן הלאה כל החלקיקים האלו, איך שהם התחילו להתחבר ביניהם לכל מיני צורות, ואז הם בנו בזה כל מיני צורות הקבועות.
בן ציון: יסודות.
כן, שיש לנו טבלת היסודות האלו, ואלה רק חלקים אלמנטריים, יסודות אלמנטריים. אחר כך יש יסודות ביולוגים וכן הלאה שם כבר יש חיים משלהם. לא סך הכל החלקיקים מינוס ופלוס מתחלפים במקומות ומשהו עושים שם, אלא יש כאן כבר התפתחות. זאת אומרת, ההבדל בין דומם לצומח הוא מהותי. שבצומח יש לך לידה והתפתחות, שבזה הצומח הוא כולל בתוכו איזה כוח הבורא, כוח עוד יותר עליון. זאת אומרת, היה פעם דומם בלבד ובתוך הדומם התגלה כוח נוסף של הבורא פלוס אחד, ואז הדומם הוא הפך לצומח. ואז הוא מתחיל לגדול. זאת אומרת, הוא כאילו מוליד את עצמו ומפתח את עצמו וכן הלאה. ודאי שזה לא בדיוק כך, אלא אותו כוח שנמצא בו הוא מפתח אותו.
אחר כך בתוך הצומח נעשה עוד פלוס שניים, שם בדומם היה פלוס אחד, עוד פלוס אחד או סך הכל פלוס שניים, ואז אותו דומם דרך הצומח הופך להיות לחי. ובחי כבר יש הרבה יותר אפשרויות להתקשר, ולהוליד את עצמו, ולהתרבות, וכך לגדול וכן הלאה. ואחר כך יש עוד כוח נוסף שהוא כוח פלוס שלוש בנוסף לראשון, שזה הכוח של הבורא שנמצא בתוך החי, שהוא כוח שנקרא "המדבר". המדבר הזה הוא נקרא "אדם". למה? כי בזה היצור החי הופך להיות דומה לבורא. אז אדם זה מהמילה דומה, אדמה לעליון. למה? כי ההבדל בין דרגת החי לדרגת האדם בזה שהכוח הזה שנמצא בדרגת חי שנקרא אדם, הכוח הנוסף, הוא מחייב את החי הזה להגיע להידמות לכוח העליון, לא-לוהות, לבורא.
בן ציון: זאת אומרת, יש עוד כוח נוסף שמחייב להתפתחות נוספת?
כן. ומה שמעניין ומיוחד בכוח הזה, שהוא נותן לדרגת החי שנמצא בהתפתחות לקראת דרגת האדם, הוא נותן לו אפשרות להיות חופשי.
בן ציון: פה עפנו מהתוכנה כרגע.
כן.
בן ציון: המחשב הפסיק לעבוד.
שבתוכנה עצמה ישנו איזה מרכיב שנותן לאותה דרגת החי אפשרות להכיר את הכוח העליון שמוליד אותו, מה שאין בדרגת דומם, צומח, וחי, הם לא יודעים מה קורה להם, ומי מנהל אותם. אז אותם האנשים שמקבלים דחף להכיר את הבורא, הם מתוך זה שמכירים אותו, מתחילים לבנות את עצמם כמוהו. זאת אומרת, זה לא שפועל בהם כוח שמחייב אותם להגיע מדרגת צומח נניח לדרגת חי, אלא כאן האדם שמתחיל להכיר את הבורא הוא לומד אותו, הוא מכיר אותו, הוא רוצה להידמות לו לפי הבחירה שלו החופשית כנגד הרצון שלו האגואיסטי. והוא אז מתחיל לבנות עם הסביבה שלו מערכות מיוחדות שהן יעזרו לו להדמות לבורא. ואז הוא עושה מעצמו, ודאי על ידי כוחות ותנאים שנמצאים לרשותו, הוא בונה מעצמו מה שנקרא חלק א-לוה ממעל.
ודווקא כאן לבנות מעצמו יצור הדומה לבורא, למרות שבתוכו הוא נשאר עם הרצון האגואיסטי שלו, רצון ליהנות, אבל הוא משתמש בו בצורה כזאת שהוא דווקא דומה בזה בכל זאת לבורא, הופך את עצמו למשהו ממש הפוך ממה שהיה קודם, עושה כזה תיקון על עצמו. ואז כל העבודה שלו שהוא בזה מגלה את עצמו כדומה לבורא, כמתקרב אליו, כדבוק בו, משווה את עצמו אליו, כל התהליך הזה הוא נקרא הבחירה החופשית של האדם. ודווקא כל הדימוי שלו לבורא נעשה על פני הצורה שהיא הפוכה מהבורא עצמו.
ולכן בתוך אדם כזה יש שתי מערכות. מערכת אחת מערכת מאוד גדולה, עמוקה, קשה שנקראת "סיטרא אחרא" או "קליפות", שהיא הפוכה מהבורא, אבל זה דווקא מאפשר לאותו חי שרוצה להיות אדם, להיקרא "אדם", הדומה לבורא, מאפשר לו להיות נחתך מהבורא, הפוך ממנו, נמצא בניגוד אליו. ומצד שני הוא בונה מעל הצורה המנוגדת הזאת, בונה עליה צורה דומה לבורא, ואז יוצא שהוא קיים משתי צורות.
והצורה הפנימית האגואיסטית שלו הגדולה שמתגלה יותר ויותר, היא עוזרת לו להיות עצמאי בצורה חיצונה שהוא בונה על זה, היא צורה שעושה ממנו ממש דמות הבורא. ומתוך זה הוא מכיר את הבורא ודבוק בו, וזה נקרא "ממעשיך היכרנוך".
בן ציון: מה שהצלחתי להבין בינתיים זה שמושג "חופש הבחירה" הוא איזה גורם שמתחיל להופיע רק בשלב מסוים בהתפתחות. זה משהו שבין החי לאדם. אנחנו עדיין לא יודעים מה זה חופש הבחירה, אבל אני מבין איפה הוא מתחיל להופיע, היכן לחפש אותו. האם הוא מופיע אצל האדם והוא לא איזה חוק בטבע, זאת אומרת האם המושג "חופש הבחירה" הוא לא בתוך החוקיות של הטבע?
כדי להיות חופשי ולהגיע למימוש חופש הבחירה, אנחנו צריכים להתעמק מאוד בתוך הטבע שלנו, ללמוד אותו ולמשוך על עצמנו כוחות שנסתרים בטבע כדי שהם יעזרו לנו להתמודד נגד הטבע האגואיסטי שלנו. עלינו למשוך את הכוח שנמצא נגדנו ונקרא "בורא", את כוח ההשפעה והאהבה, כדי שיעבוד עלינו וייתן לנו גם יכולת להיות כמוהו. רק אם אנחנו נהיה קשורים בין שני הכוחות האלה, בין כוח האגואיסטי והכוח אלטרואיסטי, בין כוח הקבלה וכוח הנתינה, אז בין שני כוחות האלה או בין שני הקווים האלה אנחנו נהיה חופשיים. זה נקרא שאנחנו נתקיים בקו האמצעי. זה נקרא "להיות עם חופשי בארצנו", ברצון שלנו. ארץ זה רצון. רק כך אנחנו מגיעים למימוש של הבחירה החופשית.
בן ציון: מהי ההגדרה הקבלית?
ההגדרה היא מאוד פשוטה. אם אני כולי נברא, ופעם לא הייתי ואחר כך נוצרתי, אז אני צריך למשוך אלי את הכוח שברא אותי כדי שהוא יתקן אותי. אם הוא ברא אותי בצורה מקולקלת, אז שייתקן. אבל בלי אותו כוח שמחזיק את הרצון שלי וברא את הרצון שלי, אני לא יכול. אני חייב אותו. לכן כל העבודה שלנו היא איך למשוך אותו כוח שנקרא "האור העליון", וכמו שהכוח הזה ברא את הרצון לקבל הוא גם ישנה אותו.
הפניה שלי לאותו כוח שישנה את הרצון שלי, שיעשה אותי דומה לבורא, זאת כבר פעולה שמביאה אותי לחופש, לחופש מהרצון האגואיסטי. לכן כתוב "להיות עם חופשי בארצנו", ברצון שלנו, מעל הרצון.
בן ציון: אם כך חופש הבחירה זה לא סתם משהו באוויר.
לא, אצלנו, בעולם שלנו חופש נקרא כשאני מרגיש שאני יכול לעשות כך או כך או כך לפי הרצון האגואיסטי.
בן ציון: מגוון פעולות אפשריות.
מגוון פעולות שניתנות לי מלמעלה. האמת שכבר ידוע מה שאני אעשה, אלא שאני עצמי לא יודע, ורק מתוך חוסר מודעות אני קורא למצב הזה חופש בחירה.
בן ציון: זאת אומרת חופש הבחירה שאנחנו מדברים עליו בחכמת הקבלה זה מצב מוגדר שבו מתעלים מעל האגו. חופש הבחירה זה מצב התפתחותי?
חופש בחירה זה מצב התפתחותי, ודאי, כי אני מגלה שיש לי אפשרות להיות למעלה מהרצון שלי ולפתח אותו לצורה יותר נעלה.
בן ציון: אם כך חופש זה להשתחרר מדבר אחד ולעבור לדבר שני.
כן. זה כאילו לא חופש. זה חופש ידיעה, לא חופש בחירה. כי אם הייתי יודע את כל האפשרויות האלה, אז ודאי שהייתי בוחר במשהו מסוים. לכן זה לא חופש בחירה, זה חופש ידיעה.
בן ציון: האם יש משהו יסודי, כי מה שאני מדמיין לעצמי זה בכלל לא נכון?
חופש הבחירה שלנו הוא רק בדבר אחד, דווקא בגלל שיש לנו רצון אגואיסטי עלינו להעמיד כנגדו את הרצון ההפוך ולהתקיים בין שני הרצונות, להשתמש בשניהם. זה נקרא חופש הבחירה. חוץ מזה אין כלום. כשאני מתקיים בין שני רצונות האלה, אני באמת מרגיש את עצמי חופשי, אבל במה חופשי? בלהדמות לבורא.
בן ציון: יש לי את היכולת לעשות את זה?
כן. אבל האם זה חופשי כמו שאתה חושב? לא. כי מטרת הבריאה זה להביא אותי לצורה מסוימת שכבר קיימת. אני קיים בנקודה הזאת, במצב הזה אני דומה במאה אחוז לבורא.
בן ציון: זאת אומרת חופש הבחירה הוא למעשה מצב מוגדר. וזה שהשתחררתי מהרצון לקבל וכבר בחרתי, זה בעצם שתי מילים שהן מאוד מוגדרות.
אין עוד משהו. זה חופש ידיעה, זה ממש לא חופש בחירה. בחירה זה אומר שאני בוחר בין משהו אחד ובין משהו שני, או בין מיליון הזדמנויות. אני מברר אחד, אחד, ואז אני בוחר לפי קריטריון מסוים, אבל זה לא חופש פרוע. חופש פרוע זה דווקא ההיפך, זה לא חופש, זה כמו תינוק שחושב שהוא חופשי. אלא זה ממש חופש ידיעה.
אני לא מוצא את זה בחיים שלנו, בשכל שלנו, ובכלל בכל המציאות, כי אם אנחנו כבר נמצאים במציאות מוגדרת ואנחנו ברצון ליהנות, אז איך יכול להיות חופש. האדם חושב שחופש זה ללא שום הגדרות. אבל ללא שום הגדרות זה ללא שום הבנה, ואז זה לא נקרא שאני חופשי.
אם אני מחליט עכשיו שאני בחופש, ואני קם בבוקר ומחליט מה לעשות, לנסוע לשם או לשכב על הספה או להתעסק במשהו, אולי ללכת לטייל או לים, זה נקרא בשבילי חופש. אבל אם הייתי מברר טוב את עצמי וכל האפשרויות היו נפרשות לפני בצורה ברורה מאוד, עם אחוזים של כל אפשרות ואפשרות, כמו שעושים הכלכלנים נניח, אז הייתי בוחר במה שהכי טוב לי, לפי מצב הרוח, לפי ההזדמנויות, לפי כל מיני נתונים. האם זה נקרא חופש או לא. אם אני קם ואני לא יודע מה לעשות, ואני עושה את מה שבא לי, אז ההרגשה הבלתי מבוררת הזאת היא נקראת חופש.
בן ציון: האם היית ממליץ כרגע למחוק את המושג הזה של חופש הבחירה.
אם אנחנו נמצאים מלכתחילה במערכת שכוללת את כול העולם שלנו, חיים ומוות, במוח ובלב שלנו, במודעות, אז אנחנו צריכים ללמוד את המערכת וממנה לראות האם אנחנו באמת חופשיים או לא. באיזה תנאי אנחנו יכולים להיות חופשיים, ומה זה נקרא בכלל חופש. רק בצורה כזאת. אחרת זה כמו תינוק שעזבו אותו בחדר שלו על הרצפה עם המשחקים, והוא משתולל ומרגיש את עצמו חופשי.
בן ציון: אם כך המושג שנקרא חופש הבחירה לא תורם לנו דבר.
לא. ההיפך, הוא מזיק. לכן ככל שאנחנו נרגיש את עצמנו יותר ויותר באזיקים, אנחנו נגיע מהר יותר למושג הנכון של חופש הבחירה. אבל הוא קיים. הוא קיים בזה שאנחנו מגלים את מחשבת הבריאה, מגלים את הבורא, מגלים את הכוח העליון, מגלים את צורתנו הסופית, ואז רואים איך לממש. בזה אנחנו מרגישים את עצמנו חופשיים, חופשיים מהטבע שלנו.
בן ציון: זה כבר בטבע אחר.
כן.
(סוף השיחה)