שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 12.04.13- אחרי עריכה

הפתרון

שיחה 16

גיא: שלום צופים יקרים, תודה שאתם מצטרפים אלינו לתכנית נוספת בסדרת תכניות "הפתרון" בה אנחנו דנים במשנתו הכלכלית חברתית של בעל הסולם. איתי באולפן הרב ד"ר מיכאל לייטמן ואופיר לוי, רואה חשבון ומנהל כספים.

שלום.

גיא: בתכנית הקודמת התחלנו לדבר על הנושא של "כסף בכלכלה האלטרואיסטית", והיום ניקח אותו הנושא ונקרב אותו קצת יותר לזמנינו, לתקופת המעבר. ונתחיל, עם שאלת פתיחה. היום כסף משמש כאמצעי המרכזי לביטחון של האדם, ומכאן גם כל הניסיונות למצוא פתרונות למשבר העולמי דרכו. איך יעבור העולם מלנסות לפתור את הבעיה דרך הכסף, להישענות על החיבור והערכת החברה כאמצעי לפיתרון המשבר כדי להביא את האדם לביטחון?

היום אנחנו לא יכולים לפתור שום בעיה בעולם, לא בעזרת כסף ולא בעזרת כוח וכל מיני אמצעים אחרים, אלא אם כן על ידי שינוי האדם. אנחנו צריכים לעשות כאן מאמץ גדול ועל ידי החינוך האינטגרלי, על ידי הלימוד, להביא לכל אדם ואדם הבנה באיזה עולם אנחנו חיים, לאיזו צורה, בין שאנחנו רוצים לבין שלא רוצים, אבל חייבים להיכנס. או שזה יקרה על ידי לחץ על ידי התפתחות בלתי רצויה, או שזו תהיה התפתחות הרצויה אפילו מצידנו, שבה אנחנו נהיה יותר ויותר מחוברים. אנחנו נרגיש את עצמנו כנמצאים ברשת קשר אחת הדדית, עם הערבות ההדדית, עם החינוך הנכון, ההשכלה הנכונה, על הרשת האינטגרלית הזאת שממש מתגלה מתוך האנושות כתוצאה מהאבולוציה שלנו, כתוצאה מההתפתחות.

יש הרבה מחקרים, וכבר דיברנו על כך בהרבה תכניות קודמות, ולכן קודם כל אנחנו צריכים לראות את החינוך הזה כיסוד, שבלעדיו וודאי שאי אפשר לעשות שום דבר.

מתוך זה שאנחנו מביאים לאנשים את הרגשת האיחוד והחיבור המחויבת מצד הטבע, ועד כמה שאנחנו צריכים לפתח את זה בינינו, וכמה שהדברים האלה הם רצויים כי הם, הם, ולא הכסף, מביאים לנו את הביטחון ואת היחס הנכון אל הסביבה האקולוגית והסביבה האנושית והחינוך וכן הלאה, אז כך אנחנו צריכים לראות במה אנחנו יכולים להתחיל להוריד בצורה הטבעית את כל העומס של הכסף ממערכת הבריאות, ממערכת החינוך, ממערכת הביטחון, וכן הלאה.

היום אנחנו משלמים על כל פרט ופרט. אם אתה לא משלם לי, אני לא עושה שום תנועה עם האצבע. אתם ככלכלנים מבינים, אתם צריכים לחשב כל דבר בכמה זה עולה ולמי, מי משלם ומי המקבל. כך היום הרשת האגואיסטית שלנו מתפקדת. וכל עוד האגו היה אינדיבידואלי וכך היה מתייחס לכולם, אז אנחנו היינו יכולים לעשות חשבונות נכונים בינינו. עד כמה שאפשר וודאי. לא כל כך פשוט לחשב את הכל במאסות גדולות, אבל בעצם היינו נמצאים, כל אחד לפי היגיעה, ויגיעה נמדדת בכסף. בכל מקום ומקום כמות יגיעה, איכות היגיעה נמדדת בכסף, ואנחנו יכולים לקנות אותה יגיעה וכך לשלם ולהעביר מזה לזה. זאת אומרת, כמות הכסף זו כמות היגיעה שלי. האנרגיה שאני מבזבז באיזה מקום, או רוצה לקבל אותה או רוצה לתת.

כשאנחנו כבר מדברים על מצב שאנחנו מגלים את מערכת הקשר בינינו שמחייבת אותנו להיות בקשר הדדי, אז אנחנו כבר לא מדברים על כסף אלא על משהו שמחייב. זאת אומרת, לא האגו שלי מחייב אותי לעשות חשבון על כל דבר, אלא חוץ מהאגו שלי שהוא נשאר, יש גם מערכת. כמו במשפחה, אין לי ברירה אלא אני משקיע בילדים, אין לי ברירה אלא אני עובד, אבל אני חייב להאכיל את אשתי ואת הילדים ואולי אפילו לתת להורים שלי, או שהם נותנים לי. זאת אומרת, יש קשרים שאי אפשר למדוד אותם בכסף, אלה קשרים של קירבה.

וכאן אנחנו צריכים להתחיל לקבל אותם בחשבון. מה נעשה?

במידה שאנחנו מעלים את רמת ההתפתחות, רמת הלימוד, רמת הכרת החברה במה שהיא משותפת, כמו בקיבוץ, כמו בכפר אפילו במושב, שכולם משתתפים בכל מיני דברים, אז אנחנו מתחילים לקבל כאן בחשבון את ההקלה על הדברים שקודם החשבנו אותם בכסף. נניח בעניין הניקיון, אנחנו יכולים להפעיל אותו על תושבי העיר, וכך גם בשמירה, בחיסכון בחשמל, בגז, במים, בכל מיני דברים. איך אנחנו נשמור על כל הירוק שיש לנו בכל העיר? פתאום מתגלים לנו הרבה מאוד מקורות, מתוך זה שאנחנו מרגישים את עצמנו כסביבה אחידה, כחברה אחידה, מערכת אחידה, אנחנו יכולים לקחת על עצמנו בהתנדבות. וכשאנחנו מקבלים את זה על עצמנו, אז יש לנו כבר פחות עומס בדברים האלה, וזה מועבר לכסף החדש. זאת אומרת, מה זה " הכסף החדש"? אתה מתחייב לעבוד בזה, אני בזה, הוא בזה, בכל מיני שעות הפנאי, וכך למלא את הדברים. זה בתפקוד כלפי העיר.

בתפקוד כלפי המדינה, יכול להיות אותו הדבר. אפשר להקים מחסנים של עזרה הדדית, גמ"חים וכן הלאה. ורק לפי רמת החינוך שהעם יקבל ולפי רמת השינוי שיחול בו והוא יקבל על ידי הסביבה, על ידי כלי התקשורת וכן הלאה, רק לפי זה אנחנו יכולים לדבר על היחסים החדשים ולעבור לכסף החדש.

אם אתם מדברים על העברת איזו תמורה חדשה, כסף חדש ללא שינוי האדם, עכשיו את זה עושים בעולם ואני לא מאמין בזה. זה הכל כמו קביים במקום רגליים. זה לא יצליח. מה ההבדל? איך אנחנו נכנה את הכסף הזה, זה יהיה וירטואלי, זה יהיה אפילו רוחני? אם אדם לא משקיע את עצמו מתוך זה שהוא נמצא כחלק מהרשת הכללית ומזה הוא מרגיש מחויבות, זה לא שינוי, זה סתם משהו צבוע וזהו.

גיא: נגעת בנושא שאנחנו מיד נעבור אליו שזה המטבעות החברתיים שהם מאוד מתפתחים בעולם. אבל רציתי עדיין להישאר בנושא של כסף כביטחון. אנחנו רואים את כל תחלואיה של המערכת הנוכחית שמבוססת על כסף, כל הבועות שהוא יצר וכן הלאה, למרות זאת אנשים עדיין לא איבדו את האמן שעליו מתבסס הכסף. באירופה התפרסם עכשיו שאנשים אוגרים שטרות "מתחת לבלטות", כלומר כמו שפעם אגרו זהב. איך אתה מסביר את זה שעדיין הכסף לא מאבד מהערך שלו?

במה אתה תמליץ להם להשקיע, בנדל"ן, בזהב, במה?

גיא: הרי אם תיארת מקודם מה ההבדל בין הכסף לבין מטבעות אלטרנטיביים אחרים שמשקיעים אפילו, אנחנו עדיין רואים שלמרות העלייה שלהם, אנשים עדיין לא איבדו את האמון בכסף. האם יש משהו עמוק יותר במשמעות של הכסף שאנשים כל כך נצמדים אליו ולא מוכנים לשחרר? גם בזמנים שאנחנו רואים שהשיטה הזאת היא לא יעילה. מה הסיבה שאנשים עוד לא איבדו את האמון בכסף?

קודם כל זה ההרגל, שכסף זה כסף. מה שיש לי ביד, יש לי ביד. אני הולך ברחוב, ומה שאני רואה אני יכול לשלם ולקנות. אין דבר שאני לא יכול לקנות, ממכונית ועד לכל דבר, אני מוציא שטרות מהכיס, משלם וקונה. זו עובדה. אדם הוא קצר ראייה, הוא יודע שמה שיש ביד, יש ביד. הידיים שלי זה אני. לְמה שיש בבנק כבר לא מאמינים. ראינו מה קרה בקפריסין או במדינות אחרות, שפתאום ערך הכסף נופל, ופתאום עולה, ואתה לא יכול אפילו לפְנות. אם קודם הממשלה הייתה מכסה את זה באיזה צורה, היום זה ההיפך, הבנקים הם השולטים על הכל, על הממשלות. אז לכן האדם לא מאמין לשום דבר. בעניין הזהב, זו בעיה, עד שאני מוכר אותו, ועד שמישהו רוצה לקנות אותו, הוא לא נזיל, הוא נשמר במדינה למצבים שאז אולי כדאי.

כבר לפני אלפי שנים חז"ל אמרו לנו ששליש אתה צריך לאגור בשטרות, שליש בזהב ושליש בנדל"ן. זה כתוב. ובצורה כזאת אתה צריך לשמור את עצמך. זאת אומרת, אם נופלים השטרות, אז לפחות נשאר זהב, שאתה יכול לממש אותו, ונדל"ן אתה בכל זאת צריך. ואם אתה לא צריך לעצמך, אז תקנה עוד משהו, אבל החלוקה ההיא לשליש, שליש, שליש.

אני לא מאמין בכספים החדשים, כי הם לא פותרים את הבעיה. אלא מפני שהאנשים מאבדים את האמון בשטרות האלה, או אם נמצאים בצרה מסוימת, אז הם נעזרים בצורה מקומית. מה, הם יפתחו רזרבה ממשלתית כמו באמריקה? זה משהו צולע, זה לא רציני, למרות שאתה יכול לפתור, לפתוח כך כל יגיעה של האדם.

פעם ראיתי סרט בדיוני על אנשים שלכל אדם ואדם מהם אין חיים, אלא יש לו בפְנים מנוע שעובד, ולכל אחד נותנים נניח 50 שנה. ואתה יכול להעביר את זמן החיים שלך למישהו. אז אתה נכנס לקולנוע, משלם דקה, אתה נכנס לקנות בסופר, משלם שתי דקות מהחיים שלך, וכך אתה כל הזמן משלם בזמן מהחיים שלך תשלום ביגיעה, תשלום בזמן החיים. וכך אתה יכול גם לקנות את החיים שלך, אם אתה הולך לעבוד אצל מישהו, והוא מוסיף לך כמה דקות או כמה שעות לחיים.

כך זה עם הכסף. אנחנו צריכים להבין שאנחנו נמצאים כאן בתהליך שהטבע מחייב אותנו להתפתח, ומחייב להתפתח לכיוון הקשר. וכל מיני דברים שאנחנו נעשה כאן מחוץ להתקשרות בינינו, זה לא יחזיק, אלא רק להתקשרות, וכתוצאה מההתקשרות הנכונה, אז אנחנו נראה מה אפשר לשנות. אבל כתוצאה מההתקשרות בלבד. אחרת זה לא יחזיק, חבל על המאמצים. אתה עכשיו יכול לתכנן דברים יפים והכל, אבל זה ישבר.

לַמה עכשיו כל התכניות של החכמים, הכלכלנים וכולי, לא מחזיקות? מפני שהם לא לוקחים בחשבון אותו תהליך שאנחנו עוברים במחויב. כי יש מה שנקרא "מכבש ההתפתחות" והוא הולך, הוא עושה את הדרך, הוא בונה את הכביש, ואז כל היתר נופל מהכביש וזהו. לכן אנחנו צריכים לקחת אותו. והוא אומר לנו שרק מתוך החיבור. החיבור יהיה בטוח בטוב או ברע, אבל יהיה. ומתוך החיבור, תבין מה יהיה עם המטבעות, עם קשר בינינו, עם התעשייה והשגשוג.

גיא: הגענו בצורה טבעית לנושא של המטבעות החברתיים, ואני רוצה לתת רק הקדמה קצרה. אמרנו שברחבי העולם קמות תנועות שתומכות בשינוי שיטת יצור הכסף והשליטה עליו. הטענה שלהם היא שהיום הנהנים היחידים מהשיטה הם הבנקים ומה שנקרא האליטות. החוב שרובץ על מרבית מדינות העולם מסכן את ערך הכסף, והמשבר, כמו שאנחנו רואים, עלול להרוס את השיטה כולה.

האלטרנטיבה שמציעים היא שיטה מוניטרית, שיטה כספית חדשה במקום השיטה הנוכחית שבה הכסף הוא שורש הרע היום. לטענתם הגבלת כמות הכסף, ביטול המונופולים והעברת הבנקים לרשות המדינה, יוביל לזה שהכל יהיה בידי המדינה והיא תפעל בשם האינטרס הציבורי הרחב.

אבל לפי מה שאנחנו מבינים ממך, אתה לא רואה בזה דרך נכונה להתקדמות האנושות.

זה יכול לתת לאנשים איזה פיתרון במקום מסוים, אבל אם תלך לבדואים הם יגידו שזה יעלה שני גמלים וזה יעלה עשרה כבשים, גם זה כסף, זה שווה ערך. לכן אתה לא פותר בזה את הבעיה עצמה.

אופיר: לא, מה שגיא מנסה להסביר זה שמי ששולט היום בייצור הכסף הם הבנקים והאליטות. התנועה החדשה לא מציעה מטבעות חברתיים, אלא להעביר את השליטה, את האחריות לידי המדינה, והיא כביכול תדאג לכלל האוכלוסייה.

אבל מי העביר את השליטה לבנקים אם לא המדינה עצמה?

גיא: אם כך יש להחזיר את השליטה למדינה.

תחזיר, מה הבעיה.

אופיר: רגע, אנחנו עדיין מדברים על השיטה הנוכחית, לא על המטבעות החברתיים, והשאלה אם זה הכיוון הנכון. כי מי שמדפיס היום את הכסף, את הדולרים, הם הבנקים המרכזיים. הם כאילו שולטים בכמות הכסף, בריביות, והאליטות שולטות על הבנקים עצמם ולהם יש להם אינטרס משלהם, הם השולטים. לכן התנועה לשינוי מוניטורי מציעה להעביר בחזרה את השליטה לידי המדינה כדי שהיא תחליט איך ומה לעשות.

העניין שאתה לא יכול, המדינה חלשה מול האליטות. האליטות הן עשרה או עשרים משפחות, וכל העולם אצלם בכיס. הם מדפיסים מתי שטוב להם, הם עושים מה שטוב להם ואתה לא יכול לעשות נגדם דבר. לכל אחת מהשפחות האלה יש מיליארדי דולרים, מדובר על סכומים גדולים, זה נכס שהועבר משך מאות שנים.

אופיר: לפי מה שאתה אומר, במציאות הנוכחית השליטה של הבנקים היא מוחלטת.

אין סיכוי, אתה לא יכול, המדינה עצמה מסרה את זה לבנקים.

אופיר: יש היום מטבע חדש שנקרא BITCOIN, זה מטבע דיגיטלי, וירטואלי, הוא בכמות מוגבלת, ואי אפשר להדפיס ממנו יותר מידי. הוא עוקף את הבנקים, לצורך העניין נניח שאתה ואני פתחנו זירת מסחר וירטואלית חדשה ויש לנו אפשרות לקנות שירותים. זה כמו מטבע, זה כסף, זה עדיין לא מטבעות חברתיים, אתה לא צריך לעשות משהו טוב בשבילי.

אז מה ההבדל, זה כמו דולר ושקל, אתה רק משנה לו את השם, ובמקום שקלים אתה עושה משהו וקורא לו סקלים.

גיא: יש הבדל, אין חוב והוא בכמות מוגבלת, אתה לא יכול להדפיס אותו כרצונך.

אבל בכל זאת, מאחורי הקלעים הוא קשור לדולר, לסל המטבעות, איך יכול להיות שלא?

אופיר: אתה קונה אותו בדולרים ואז אתה מתחיל לסחור.

לא יכול להיות אחרת. כי אם עבור כל יגיעה ויגיעה, נניח של יום עבודה או שירות של משהו יש לך דולר, ואתה רוצה להחליף אותו עכשיו ולשלם במטבע אחר, אז למטבע האחר יש איזו שייכות, הוא אקוויוולנט בין הדולר לכסף הווירטואלי. איך יכול להיות שלא? אולי אתם לא רוצים שיהיה כך, אבל רוצים או לא רוצים כך יהיה.

גיא: אבל יש כאן בכל זאת מערכת שכביכול מתגברת על הכשלים של השיטה הקיימת. כלומר כל השיטה הכספית מבוססת על חוב, בעוד שאת הBITCOIN אי אפשר להדפיס, אי אפשר ליצור כסף מכסף, יש כמות מוגבלת, יש פה שיטה מוכנה.

הוא יהיה מוגבל רק לשימוש ולא יותר. הרי בסופו של דבר הם קונים או מוכרים את הBITCOIN על ידי דולרים, זה יכול להיות בשר זה יכול להיות סוכר, זה לא חשוב מה, אבל הם מוכרים או קונים כמויות דולרים ולכן הם תלויים בו. אם הבשר יתייקר מחר, הם ישלמו יותר או פחות?

גיא: יותר.

אם כך כמות הבשר שיתייקר או לא, יהיה תלוי בדולרים, הוא שווה דולר. בקיצור המטבע הזה הוא בכל זאת קשור, אתה לא נמצא באיזו פלנטה אחרת.

גיא: אבל לצורך העניין אפשר להשוות זאת לתקן הזהב שהיה עד 1981, כשהדולר היה מוצמד לזהב. יש כאן תהליך דומה.

הוא לא דומה.

גיא: לָמה?

כי יש לך כאן בסיס שכל הזמן משתנה. אם אני אדפיס מחר עוד מאתיים מיליארד דולר, מה תעשה? כלום. בעבר לא יכולת להדפיס יותר מכמות הזהב שהייתה לך, היית קשור לכמות הזהב, ועכשיו כשאתה לא קשור לכלום, אתה יכול להדפיס כמה שבא לך. הדולר שלי תלוי במישהו בלבד, אם יש לי היום 100 דולר בכיס ומחר הוא יהיה שווה 80 דולר, מה יעזור לי את המטבע שלך, הרי אני בכל זאת קשור לדולר. זה לא יעזור.

גיא: האם במעבר, בהמרה הראשונה שעשיתי נניח מהדולר ל,BITCOIN אתה לא רואה דרך שיכולה להחליף דווקא את המערכת, ואז הדולר באופן טבעי ירד.

מי ירשה לך לעשות את זה, הרי יש כמה עשרות אנשים שמנהלים את העולם. האם אני צריך לספר לך, האם אתם לא מבינים על מה מדובר? הרי אתה כלכלן, אתה מבין איפה הכסף ואיפה כוח הכסף.

גיא: השאלה הייתה מפני שאם BITCOIN אחד היה שווה 5 דולר לפני שנה, אז היום הוא שווה 200 דולר, גם בזה התפתחה גם בועה.

אופיר: הוא עלה ב 1800%.

גיא: הערך הוא חסר פרופורציה לדולר, לכן אנחנו שואלים אם יכול להיות תהליך שבו המטבע הזה יחליף את הדולר באופן טבעי, ואז הוא לא יהיה צמוד אליו. כי לאחר שעשיתי את ההמרה הראשונית שלי, ובגלל שהמערכת הזאת לא בנויה על חוב, אז אולי אפשר יהיה ליצור כלכלה יותר מאוזנת?

איך יכול להיות שהיא לא בנויה על חוב כשהיא כל הזמן תופחת, עולה?

גיא: אבל זה ביחס לדולר.

אז אתה רואה שהיא תלויה בדולר.

גיא: כן, אבל בשלב הראשוני.

אני רואה בזה אולי סוג של פירמידה, משחקים ומשחקים עד שכרגיל זה יתפוצץ וייפול.

אופיר: יש בזה משהו, אבל יש כאן גם משהו עמוק יותר, האנשים איבדו במידה מסוימת את האימון. כמו שדיברנו קודם, הכסף נתן להם ביטחון, אימון, כעת הם איבדו אותו והם מנסים לחפש אלטרנטיבה כמו BITCOIN.

זה לא יעזור, ואני אגיד לך למה, כי ההתפתחות שלנו היא ההתפתחות למצב שבו אנחנו נאבד ביטחון בכל דבר מלבד החיבור בינינו. אתה רוצה ביטחון? תבנה חברה שתספק לך חיבור, שתספק לך ביטחון, אהבה, תמיכה. זה הכסף, לא יותר. הכסף הנכון הוא מידת החיבור שלך לחברה המיוחדת. זהו.

אתם מתקרבים עכשיו להבנה הזאת. אתה תבין שהכסף הוירטואלי והחוסר במטבע בטוח קורה דווקא עכשיו בשביל להעביר את בני האדם למצב אחר. כדי שהאדם ישאל את עצמו, במה אני יכול לייסד את עצמי, על מה אני אבנה את עצמי, מה יהיה מחר. מה יהיה עם המשפחה, עם הילדים, מה יקרה, מה קורה, במה אני יכול להבטיח לי את העתיד ולו במשהו. לאדם הרגיל מאוד חשוב מה איתו, מה עם המשפחה, מה עם הפנסיה שלו. כל מיני דברים, מה הוא יעשה, מה יהיה, לקנות עוד דירה, לא, אז מה עם הכסף, הוא לא יודע איפה לשים אותו, בבנק לא בטוח, תחת הבלטות לא, אולי לקנות זהב, ואם כן כמה קילו הוא צריך. אנשים לא יודעים מה לעשות.

אני מכיר אנשים שיש להם 300 מאות מיליון דולר או חצי מיליארד דולר, והם לא יודעים בדיוק מה לעשות. מה הם עושים? הם עושים חיים, הם קונים כאן כמה בתים ושם כמה בתים. אבל זה כסף קטן, הם באמת לא יודעים מה לעשות, כי הכל יורד, הכל נופל, אין מה לעשות.

כל זה נעשה במיוחד מהטבע, מתוכנית ההתפתחות שלנו והכל כדי שאנחנו נבין. מה אתה צריך? אוכל, ביטחון, שיהיה טוב לך וטוב לילדים שלך, שתהיה לך פנסיה, בריאות, כל מיני מערכות הכרחיות וחיוניות לחיים. אתה יכול לקבל את כל זה רק על ידי הסביבה שאתה תבנה, על די סביבה נכונה, סביבה טובה, חמה, ידידותית, ושאתה תשתתף בה, שאתה תתרום את שלך ותקבל ממנה בחזרה, זה הכסף. ככל שאתה תורם לחברה ומחזק אותה ומאחד אותה, כך אתה מקבל בחזרה. הרכוש שלך זה הסביבה.

אופיר: אתה מתאר תהליך מעבר.

אנחנו לא צריכים יותר מזה. עכשיו בוא נעשה לך מונה, כמה תרמת לחברה?. תרמת עשרים שעות בשבוע, עשית משהו טוב, ועשית עוד משהו טוב, על ידי זה יש לך כסף, יש לך שעות יגיעה, תעשו. אז אין אינפלציה, אין שום דבר, אם אדם תרם, הוא יכול להעביר את זה למשפחה שלו, כמו שטרות, אבל כלפי הסביבה. ואז הכל בסדר. זה כמו כסף, זה רק מתבסס על ביטחון אחר.

על זה שאני משקיע בסביבה, בסביבה ידידותית וטובה, אנחנו כל הזמן עובדים על זה, ומחזקים את זה. אנחנו כל הזמן מהדקים את הקשרים שלנו עם סביבה הזאת, ואז בטוח שהמחר שלי כולו טוב. אני אפילו לא דואג לכלום. גם היום אני כבר לא דואג לכלום. אני כבר חי בגן עדן. כמו כשאתה יוצא לחופש, קנית כרטיס כולל הכל, אתה נכנס לבית מלון, יש לך שבוע ימים, אתה, הילדים שלך, וכולם כך. לפי הפרצוף שלך אני רואה שאתה מבין.

אופיר: אני מוכן, כבר היום.

זה טוב, וכך יהיו כל החיים.

אופיר: אם זה כזה טוב, אז לָמה זה לא קורה?

למה? חינוך. צריכים לעבוד על זה, אבל זה רק שטר, כסף, זאת אומרת כיסוף, שמכסה את האגו שלך תמורת יחס טוב לסביבה. תקראו לזה כסף חדש, אני לא יודע איך לקרוא לזה.

גיא: אנחנו רוצים לשאול על סוגיה נוספת שעולה היום ברמה די גבוהה, הנושא הוא הכסף כמנוף לשינוי החברה והקהילה. אנחנו רוצים לקחת תסריט, ממש בהמשך למה שתיארת עכשיו, ולשאול מה דעתך עליו.

לדוגמה אנחנו גוף שעוסק בחינוך אינטגרלי, בין השאר בעיר קטנה בפריפריה שמצבה הכלכלי לא טוב. לאחרונה ראש העיר החל ליישם בעיר פתרונות שצצו ברחבי העולם להנהגת מטבעות חדשים. חלופות לכסף, כמו שדיברנו עכשיו, מטבעות חדשים מקומיים שמטרתם לעודד קשרים חברתיים בין התושבים.

יפה.

גיא: לשפר את איכות החיים, לעודד התנדבות ולשפר את פני העיר. היינו רוצים יחד איתך לבחון את יחסי הגומלין בין היוזמות האלו לבין החינוך האינטגרלי על פי הגישה שלנו, ולראות האם אנחנו יכולים לתמוך אחד בשני.

אנחנו רואים שמתפתחים היום ברחבי העולם הרבה מטבעות חברתיים כאלה. לדוגמה ביפן יש מטבע שהשם שלו פוראי קיפו, שבא לפתור את המצוקה של טיפול בקשישים שאף אחד לא רצה לטפל בהם. הם עשו מונה וכל אחד שנותן שעה של טיפול בקשיש מקבל תמורתה במונה שלו שעות שבהן הוא יכול לקבל שירותים שיעשו עבורו. יש עוד הרבה מאוד דוגמאות של מטבעות חברתיים, והמכנה המשותף שלהם הוא חיזוק הקשרים הקהילתיים.

אנחנו רוצים לשאול, בגלל שיש כאן מכנה משותף שדומה למסר שלנו, האם התוצאות האלה ללא החינוך האינטגרלי יכולות להספיק כמו שאנחנו רואים שקורה היום עם המטבעות החברתיים כאלה?

אתה רק קונה בהם את יגיעת האדם, אבל אתה לא עושה בזה שום שינוי.

גיא: למה?

כי אתה אומר לאדם " לך תטפל עכשיו בזקן אחד, ובעוד עשר שנים כשאתה תהייה זקן יטפלו בך". אז אתה רק קונה. כמה עולה שעת טיפול בזקן שאני משלם היום או אני משלם אחר כך, זה אותו הדבר. מה שינית בזה? במה העלית את החברה לידידות, לאיחוד, למשהו? בזה אתה קודם כל נמצא נגד מגמת הטבע.

גיא: למה?

כי הטבע בכל זאת פועל כדי שאנחנו נצטרך להיות מקושרים. קודם כל תבדוק את עצמך, עם התהליך שאנחנו עוברים. שום דבר לא קורה סתם, אנחנו לא חברה סטאטית, "בוא נעשה כך, או בוא נעשה כך, למה לא, ולמה כן?", אני לא הולך בצורה כזאת. אני יודע שאני חי על פני כדור הארץ בסך הכל בחברה אנושית, שאנחנו נמצאים תחת מכבש ההתפתחות באבולוציה והיא מחייבת אותנו להיות יותר ויותר מקושרים. לפי זה אני הולך.

אז אם זה ילך יחד עם המגמה של הטבע זה בסדר, ואם לא? לא. מקושרים זאת אומרת שאנחנו חייבים להיות מקושרים אפילו בלי כסף, ובלי כלום. לא אם זה משתלם לי או לא. הטבע מחייב אותי להיות מקושר, ואם ישלמו לי או לא ישלמו לי זה לא החשבון.

אתה אומר כך, בוא נדפיס מהיום להיום מיליארדי דולרים, ונחלק לכולם עבור היגיעה. אני רוצה שאתם תתעסקו עכשיו זה בזה וזה בזה. לכו תתחבקו, תספרו לכולם דברים יפים וטובים, על כל דבר אני משלם, זה יעזור לך? זה שעכשיו אתה רוצה להכניס מטבע כי אתה רוצה לחייב אותם להיות יותר מקושרים זה לזה? אז הם יהיו יותר מקושרים כי אתה משלם. אבל זה נגד תוכנית הטבע. בתוכנית הטבע אנחנו צריכים לתקן את עצמנו כך שנרצה את זה בלי שום תשלום, שהתשלום שלנו יהיה הקשר עצמו.

גיא: אבל זה קצת גבוה.

זה לא גבוה, אם אתה לא תעשה כך, זה לא יעזור לך. כל התוכניות היפות שלך רק יצרו משבר עוד יותר גדול.

גיא: הייתי רוצה לעמוד על הנקודה הזאת. כי גם בתחילת התוכנית אמרת, שכל תהליך שיעשה מחוץ להתקשרות בינינו לא יחזיק.

נכון.

גיא: ואם אני מסתכל על אותם מטבעות חברתיים.

אבל זאת לא התקשרות.

גיא: למה? הם מעלים את ערך הקהילה, ואת החיבור.

כי אם אני נכנס למסעדה ומישהו בא ורוצה לעזור לי "אולי תאכל את זה, אולי תאכל את זה? אולי נעשה לך משהו מיוחד". הוא באמת רוצה לעזור לי? הוא מלצר שמרוויח.

גיא: נכון, זה האינטרס שלו.

כן, והוא עוד מחכה ממני לטיפ. זה מה שאתה רוצה שיהיה? בלי תיקון האדם? אז אני אבוא ואטפל בהם על מנת להרוויח את הכסף שלי. למה זה הכסף שלי? כדי שאחר כך יטפלו בי.

גיא: אבל התהליך הזה לא יכול בסופו של דבר להוביל לתיקון? הרי האנשים מדברים, ומתקשרים ביניהם.

כלום לא יכול. אתה מכניס את אותם דולרים, רק הם לא דולרים, הם ורודים, צהובים, או כחולים, לא חשוב מה, אתה מכניס את אותו הדבר. נניח שאני מטפל באיזה זקן ואז הילד שלי מקבל איזה חוג, והילדה שלי הולכת לחנות ואפילו מקבלת שמלה. זה אותו שטר רק שהוא וירטואלי או בצורה אחרת, אבל זה אותו השטר, אז מה זה חשוב? הכסף בעצמו, הכוח שלו נמצא בנייר הזה או שיש כוח וירטואלי בדולרים עצמם? יש בהם כוח, ולא בתוך נייר, זה לא נשק.

גיא: זה ערך.

ערך. אז אותו ערך, מה זה חשוב איך הוא נקרא? למה אתה מחליף פרה בחמור? שום דבר חדש לא ייצא מזה.

אופיר: לא, השאלה היא אם בכל זאת בשיטה הזאת יש איזה כיוון חדש, האם יש בה איזו התפתחות מסוימת.

איזו? חבר'ה אתה הולכים נגד, הטבע מחייב אותנו להשתנות. אתם אומרים אנחנו נשנה את היחסים בינינו על ידי הכסף. זה וזה נקרא הכסף. גם כך אני קונה את השירותים האלה בכסף, אז מה אתה מחליף לי חדש? אני גם כך קונה שירותים בכסף. אתה אומר "אם אתה תטפל בו, יטפלו בך", אז אני עובד בעבודה שלי ואחר כך אני קונה את השירותים האלה, מה השתנה? קיבלתי מהם יחס חדש? לא.

אופיר: אבל דווקא במקומות שיש בהם מטבעות חברתיים מספרים על זה שהאנשים בתוכם מתחילים להרגיש איזו הרגשה של ביחד, של קהילתיות, של תרומה, של עזרה הדדית, יש פה בכל זאת ערך נוסף מעל השיטה הנוכחית.

למה? במה זה מחייב אותם?

אופיר: זאת עובדה, אני לא יודע.

במה? למה? אני לא מבין. אפילו שאני נמצא באיזו עיירה קטנה כמו שדיברנו, קריית משהו, אז מה זה חשוב?

אופיר: בוא נלך לרגע לשאלה איך האדם מסתכל על החיים. יש לו איזו שיטה? היום הוא הולך לעבודה, הוא מרוויח כסף וכן הלאה. ויש במקביל שיטה שלאט לאט מתחילה לחדור לחיים שלו, שמודדים אותה במטבעות חברתיים. ולאט לאט הוא מתחיל אולי לקבל תחושה אחרת מאותו מקום עבודה ששם הכל מתנהל עם כסף ובנקים וכן הלאה, מתחילה להתפתח איזו שיטה אלטרנטיבית שמכניסה לחיים שלו סיפוק מסוים. איזה קשר חדש.

איזה סיפוק? סיפוק שאני מרוויח. עם איזו צורה אני הולך לזה?

אופיר: לאט לאט הוא מתחיל להכיר את השכנים שלו.

עזוב, מי צריך שכנים? אף אחד לא רוצה את השכנים, על מה אתה מדבר? אתה מכיר את השכנים שלך? וודאי שלא. בלי חינוך, בשביל מה אני הולך בערב עוד לטרוח שם באיזה מקום? בשביל מה אני הולך לתת יגיעה, לבזבז כך וכך קלוריות, אנרגיה? סך הכל, כל מה שאנחנו עושים זה אנרגיה. למה אני צריך לתת לך את החלק מהחיים שלי, את האנרגיה שלי? מה זה מה שמחייב אותי? שאחר כך אני אקבל את האנרגיה הזאת ממקום אחר, בצורה אחרת. אני אסתכל באיזה סרט, "אהה", אני נהנה. אני הולך לטיול, נהנה. אני אוכל משהו טעים, נהנה. וכאן אני נותן הנאה. זה נקרא "לכו ותתפרנסו זה מזה".

למה אתם חושבים שיש כאן משהו מיוחד? במה זה יחייב אותי עכשיו להתייחס אלייך יותר טוב? אם אני מרוויח ממך טוב, אז אני מתייחס אלייך טוב. ובפנים אני גם שונא אותך כי אני צריך להשקיע ואז לקבל, יותר טוב אם הייתי יכול לקחת בלי יגיעה. במה זה מחייב? במה זה משנה את האדם? יש איזו מין תלות הדדית מסוימת, אני יכול כאן לתאר לעצמי, אבל ללא שינוי האדם עצמו. לכן זו כל נקודת השבירה או נקודת הויכוח ביני לבין העולם, הכלכלנים והפרופסורים והמרצים למיניהם וכולי. זו כל הבעיה. האם יש חינוך ושינוי באדם או לא? כי לזה הטבע מחייב אותנו, הטבע מפתח אותנו. עברנו שלבים גדולים מאוד בהשוואה למה שיה לפני 15 מיליון שנה, כשירדנו מהעצים ועברנו התפתחות גדולה מאוד, ארוכת טווח, והגענו למצב שהיום אנחנו נמצאים בנקודה של שינוי מהותי.

שינוי "מהותי" זה נקרא שדווקא כאגואיסטיים, דווקא כפרוטקציוניסטים, דווקא כאינדיבידואליסטים, אנחנו חייבים להתחיל להתקשר בינינו. וזה יכול להיות רק על ידי השפעת הסביבה על כל אחד מאיתנו. ואת הסביבה אנחנו חייבים לבנות כסביבה מלאכותית, מתוך הבנה והכרה שאין ברירה. אז האדם צריך להתחיל להשתנות, הוא צריך לחייב את עצמו על ידי הסביבה. ואתם אומרים, אנחנו נעשה כל מיני מניפולציות רק לא חינוך. ואתם אומרים, אנחנו לא יודעים מה זה חינוך, "תביא כסף כזה או אחר". אבל הטבע רוצה מאיתנו משהו יותר גבוה, ואז כל אחד מאיתנו יהיה יותר גבוה. שכולנו יחד פתאום נהייה כאגודה אחת. ועל ידי זה שאתם לא הולכים לכיוון הזה, אלא רוצים משהו אחר, אתם רק מרחיבים ומגדילים את המשבר הנוכחי. רק תבינו שללכת נגד מגמת הטבע, זה מסוכן מאוד.

אנחנו נגיע למצבים כאלה, מה זה לעומת "התפרצות מלחמת העולם? זה יהיה הרבה יותר גרוע. יש לפנינו אקולוגיה. יש לפנינו מכות טבע, לא כמו איזה הר הגעש שמתפרץ פעם אחת ומכסה את כולנו בפיח וכולם מתים. אלא אנחנו עושים אי איזון בכל מערכת הטבע. זה מנגנון אינטגרלי, בואו נתחיל לראות מה התהליך.

ואני מאוד מפחד מהכלכלנים וכשאני שומע על כל מיני עסקי מטבעות כאלה, זה משחק מאוד מסוכן. אתם מושכים זמן, אתם פשוט משקרים לאנשים, גם לעצמכם, בתום לב, שאפשר לעשות מזה משהו. כלום לא תעשו.

אופיר: כשאנחנו באים ואומרים, צריך לחנך את האדם, אנחנו נתקלים בהרבה התנגדויות. האם בשיטה כזאת יש בעקיפין אפשרות להשפיע טיפה על שינוי האדם?

לא. היו דברים כאלה בעולם. עד כמה שחשבו על אוטופיות כמו קומוניזם, סוציאליזם, עדד כמה שרצו לעשות את זה בכל מקום בעולם, והכל נגמר בדם. בסבל ההמונים, ברעב, בכל דבר. החיבור בכל מיני צורות, על ידי החיצוניות ולא מתוך הפנימיות, ולא מתוך החינוך, אלא על ידי לחצים חיצוניים, מסגרות חיצוניות, תמיד הביא למשבר ואף פעם לא נגמר בטוב.

מה קורה באירופה? בלי שינוי פנימי הכניסו תלות הדדית. ומה קרה? משבר. מה קרה ברוסיה? בלי חינוך האנשים התחילו לחבר אותם יחד, "אנחנו חברים, אנחנו כך וכך", איפה חברים? מי מוכן לזה? האם אתה חינכת את האדם מבפנים? לא. קיבלת מה שקיבלת. כך זה בכל מקום, בכל מדינה ומדינה, אין לך אף מדינה סוציאליסטית שבה זה נגמר בטוב. תמיד זה כך, במלחמות.

גיא: ואם זה יתבצע יחד עם תהליך החינוך האינטגרלי שלנו, אתה רואה תוצאות אחרות?

אתה רואה תוצאות כתוצאה מהחינוך האינטגרלי, ולא לפני כן. אתה לא יכול להגיד "אבל אנחנו עושים שם חינוך ינטגרלי. קודם החינוך האינטגרלי, ובמידה שהאדם משתנה, אז אתה יכול לשנות מתוך מה שהוא משתנה ומבין, באותו האופן ובאותה הרמה.

גיא: בעל הסולם כותב שצריך להיות מקום לדוגמה. שיהיה במקביל לתהליך.

תעשה. בבקשה.

גיא: אבל זה במקביל.

במקביל לכל העולם. העולם נוהג כמנהג. אנחנו לוקחים נניח איזו עיר ומכניסים שם את כולם לחינוך האינטגרלי. תוך כמה חודשים אנשים מתחילים להשתנות, ואנחנו נמצאים יחד איתם בסדנאות, בכל מיני שיחות, ומבררים מה כדאי לנו לעשות בעירנו מתוך זה שאנחנו עכשיו רואים את החיים שלנו בצורה אחרת. אנחנו רואים שאנחנו כולנו קשורים זה לזה, תלויים זה בזה, איך אנחנו נארגן את עצמנו כך שהחיים שלנו יהיו יותר טובים, יותר בטוחים? אז קמים אנשים אומרים "אני יכול להעביר פעם בשבוע חוג לילדים כזה וכזה", בהתנדבות, פשוט כי אני רואה שאני תורם בזה, טוב לי, אני רוצה את זה. אישה אחרת אומרת "אני יכולה לקבל בשעות הערב כמה ילדים אצלי בבית כדי שההורים יהיו פנויים".

אז אתה יכול להגיד שיש כאן בפנים כסף, הם מחליפים, מתפרנסים זה מזה וזה מזה, ולא מטעם ההכרח. הם הולכים יחד עם המגמה של הטבע ובזה מחזקים את הקשר ביניהם עד שהכסף ייעלם. הם פשוט יחיו במצב שכל אחד ייקח לחיים שלו מה שהוא צריך בצורה ראציונלית, ואת כל היתר ייתן לאחרים. הוא ייתן לאחרים את הכל. הוא צריך להתקיים רק כדי להרגיש עד כמה שהחברה חמה, והוא בטוח וטוב לו, הוא חי בגן עדן. כי כל מה שיש לחברה, יבוא אליו בכל צורה שהוא צריך, והוא לא ירצה יותר ממה שרק לחיות ביניהם, ולהתקשר איתם בצורה נכונה.

גיא: אתה עדיין צריך לעמוד על הנקודה הזאת, זה בדיוק הפער שלנו בהסברה, כי יש כאלה שטוענים שהדברים שלנו הם לא פרקטיים. אם אני מסתכל על מה שאמרת עכשיו, וגם בתחילת התוכנית, דיברת על גמח"ים, ומחסנים, וכן הלאה, שאלה ממש התוצאות הסופיות.

גמח"ים ומחסנים נמצאים גם עכשיו. אבל עכשיו הם לא מתוך החינוך האינטגרלי. עכשיו הם תוספת כמו ב"צבא הישועה" נניח באמריקה. כשגרתי במנהטן, בדיוק לפניי היה מטבח, ותור גדול של אנשים נכנס לשם. מה זה? זה משהו מהעתיד? לא, זה משהו מימי קדם.

גיא: מה הכיוון אם אנחנו נדרשים עכשיו באותה קריאה לדוגמה, לספק לאנשים בשלב המיידי דרך להתנהל בחיים הקשים שלהם, ממש משהו מיידי.

אין משהו מיידי. לא. תתחיל לחנך אנשים, ותוך שבועיים שלושה תתחיל להרגיש אווירה אחרת בעיר. הפשיעה, הזקנים, איך אנשים מתייחסים זה לזה, איזה ניקיון, איזה חיסכון בחשמל ובמים לפי הכלליים המוניציפאלים, תתחיל להרגיש את הדברים. אחר כך מעצמם הם יבואו, הרצון לשינוי צריך לבוא מהאנשים עצמם, כי לתת לפי החינוך האינטגראלי זה נקרא לקבל. האדם ירצה לתת.

זה כמו שאתה נותן לילדים שלך, אתה נהנה. אתה לא נותן להם, אלא על ידם מקבל את התענוג, כך אתה צריך להרגיש, זה נקרא חינוך אינטגראלי. אז איפה המטבע כאן, איפה עובר השטר? מי קונה ומי מוכר? כל אחד שנותן הוא קונה, הוא מקבל.

אופיר: במה זה מחייב?

זה מחייב בחינוך, בשינוי. השינוי הוא בכך שכשאתה הולך יחד עם הטבע, אז אתה מתחיל לקבל את ההשראה. אתה מתחיל לקבל משהו שמחזיק אותך. וכך החברה מחזיקה את עצמה, זו השפעת הסביבה על כל אחד ואחד, הוא לא יכול אחרת. אם אני חי בעיר כזאת, הם עושים לי שטיפת מוח, אני לא מסוגל לעשות אחרת, זה על טבעי.

נניח שאני אקח אותך עכשיו לחוף ים נודיסטי. תוך 5 דקות אתה תוריד את כל הבגדים, כי תהיה לך בושה. אפילו דברים כאלה, מסובבים, פשוטים יותר, משפיעים על האדם. אנחנו מושפעים מהסביבה במאה אחוז. אתה לא מסוגל לא להיות כמו הסביבה.

ואז יכאב לך אם אתה לא תתרום לחברה. זה יהיה כמו שלא נתת משהו שלילדים שלך. כך, אם אתה לא נותן משהו לחברה, אתה סובל מזה. לזה צריכים להביא את האדם. זה המטבע החדש, השפעה כמו קבלה.

גיא: ברור לנו שכדי שהתהליך הזה יקרה צריך להיות תהליך חינוכי, אבל שוב, למה תהליך החינוך ותהליך המטבעות החברתיים לא יכולים להתרחש במקביל אם התוצאות הן לכאורה זהות?

צריך להיות מטבע חברתי, והמטבע החברתי בעיני זה רצון האדם לתת לחברה, זה המטבע.

גיא: אבל אני חי בעולם הזה, אני צריך דברים, אני צריך לסחור ולקנות.

לא, אני אפתח את כל החנויות.

אופיר: אם בעיר מסוימת כולנו מתחילים לעשות אחד לטובת השני, אז גם אני, מתוקף זה שהסביבה מחייבת, אתחיל להצטרף לאותו מהלך?

לא, הסביבה הזאת לא מחייבת.

אופיר: מדוע היום הסביבה לא מחייבת, ואחרי החינוך היא כן תחייב?

היום היא לא לוחצת עליך. היום היא מחייבת אותך להתקלקל, לראות זוועות בטלוויזיה, לשמוע כל מיני דברים , ללכלך, לצפצף על כולם, זה מה שהיא מחייבת אותך היום לעשות.

אופיר: בוא נניח שבמקביל לחינוך או לתהליכים כלשהם, אנחנו מתחילים להתקשר לאט לאט על ידי עזרה הדדית בינינו, ואז במצב כזה אני לא אוכל להישאר בצד למרות שלא עברתי חינוך.

אם לא עברת תהליך חינוכי לא מגיע לך לחיות שם. אתה בכל זאת תצטרך לעבור חינוך, זה יבוא ממך כי אתה תראה שאחרים הם כאלה. אנחנו לא מבינים עד כמה לחץ הסביבה פועל על האדם. אתה לא מודע לזה, הרי מי אתה היום? אתה תוצאה של הסביבה. כן, עשו אותך בצורה כזאת, לשו אותך כמו לחמנייה וזה מה שאתה, תוצאה מהסביבה. בכל דבר, אפילו אם אתה לבד עם עצמך אתה בכל זאת תוצאה מהסביבה.

אנחנו צריכים לקבל מהסביבה תוצאה שונה מהיום, כך שאתה תהייה הפוך לגמרי. אתה לא יכול להגיד, נעשה משהו טוב ובינתיים יהיה לנו מטבע משלנו, זאת פוליטיקה, בינתיים מקימים וועדות ואחר חושבים.

זה לא ילך כך חברים, אלא רק בהתאם לגודל, לגובה, לייחוד שאדם ישתנה כך אנחנו צריכים שהחברה תשתנה, ואז נראה כבר מה יישאר לנו מהכסף. אני לא חושב שבכלל יישאר משהו, עידן הכסף נגמר, תהיה לנו מידה אחרת, האדם יקבל חינוך והחברה תהייה אחראית לזה. היא הבנק המרכזי שלנו, היא אחראית לחינוך האדם. אדם חייב לעבור חינוך וכתוצאה מהחינוך הוא ישתנה, כתוצאה מהחינוך הוא יתרום לחברה בהתאם לגובה החינוך שישפיע אליו, ואז יקבל לעצמו את מה שהוא צריך כדי להתקיים.

אופיר: למה הכסף צריך להיעלם, למה הוא לא יכול להישאר כאמצעי מדידה?

זה יכול להיות רק בתקופת המעבר, אבל בסופו של דבר, לא.

אופיר: הכסף כאמצעי הוא לא הבעיה, הבעיה היא השימוש בו. אם אנחנו נדע להשתנות ולעשות שימוש נכון בכסף, אז יכול להיות שנקבל את הכסף כאמצעי למדידה של ההתקשרות בינינו.

נכון, שיהיה כך בינתיים. אתם ככלכלנים מפחדים להישאר בלי עבודה, אני מבין אתכם.

אופיר: לא, אנחנו רוצים לעזור לתהליך.

כן, זה באמת נכון. בתהליך המעבר תהיינה כאן תופעות מאוד מעניינות. אבל שוב רק כתוצאה מהחינוך, לא לרוץ לפני העגלה. השינויים בחברה חייבים להיעשות רק בהתאם לגובה שבו משתנה האדם. אחרת מה תקבל, כבר עשית את זה. תראה מה עשית באירופה, שיניתי את המטבע לכולם בלי חינוך, ועכשיו אתה רוצה מטבע נוסף, זה יהיה אותו דבר.

גיא: נניח שאנחנו נמצאים בתהליך ואנחנו חלק מהעיירה הזאת, האם אתה רואה כאן אפשרות להיווצרות "מתוך שלא לשמה באים לשמה"?

לא. ואני אגיד לך למה, כי אם אנחנו מדברים על טיפול איטגרלי, על חינוך אינטגרלי, אז תוך מספר חודשים החינוך הופך את כולם למשהו אחר, כי הוא נעשה על ידי הרבה מאוד פעולות בעיר קטנה, במקום סגור. כשאנחנו נכנסים לשם ומתחילים לפעול בין האנשים, הם מרגישים את המשבר ומבינים שצריך לצאת ממנו. על ידי פעולות כאלה הזקנים נהנים, הילדים נהנים, גם ההורים ונשים חד הוריות נהנים. אנחנו נותנים מענה לכל קבוצה, לכל פלח בסביבה, אנחנו נותנים חינוך לילדים במקום בתי הספר שהורסים את הכל. אנחנו משנים את הכל, אין רדיו וטלוויזיה שהורסים את האדם. אם אתה לוקח עיירה קטנה, תוך מספר חודשים אתה תראה שם משהו אחר. זאת השפעת הסביבה על האדם, כך עושים. בואו ננסה.

על איזה מטבע אתה מדבר, אתה לא תספיק להשתמש אותו. אתה יכול לעשות, אבל תלוי באיזו צורה, הוא צריך להיות כמונה לכל אחד ואחד. במידה שאני משקיע, אני יכול ליהנות מהסביבה בצורה חלקית עד שאנחנו עוברים למצב שהכל פתוח, כל אחד משקיע כמה שיותר, ומקבל כמה שהוא צריך.

גיא: האם אותו מטבע מיותר, או לפי הראיה שלך הוא אפילו מזיק?

אם הוא בא כתוצאה מהחינוך, הוא יכול להיות מועיל מאוד.

אופיר: ואם זה ללא חינוך?

בלי חינוך תקבל את מה שיש לך עכשיו, אותו דבר, שום דבר לא ישתנה. זה יהיה אולי מצופה עם קצת השתתפות, אבל כשזה יתפוצץ, יהיה הרבה יותר גרוע מעכשיו, כמו ברוסיה.

גיא: אתה מתאר תהליך מאוד מהיר באותה עיר, כמה חודשים, אבל אנחנו שנמצאים באיזה תהליך רואים שזה לוקח שנים.

זה משהו אחר. בכתבים שלנו כתוב שאנחנו מתקנים את עצמנו במדרגות, משך המון זמן, בעליות, בירידות, בכל מיני דברים. אבל אצלם זה לא יקרה, כי אלא שנקראים אומות העולם, לא אלה עם הנקודה שבלב, הם מיתקנים בבת אחת. אצלם אין את התנודות האלה, זה חומר אחר לגמרי. כדאי לעשות ניסוי, אני אקח אתכם כשותפים.

גיא: בנימה אופטימית הגענו לסיומה של תוכנית נוספת בסידרת תוכניות "הפתרון", בה עסקנו במשנתו הכלכלית חברתית של בעל הסולם.

נזכיר שאת כל התוכניות ניתן למצוא באתר שלנו kab.co.il. תודה רבה לך הרב לייטמן, ולך לאופיר.

תודה לכם

גיא: עד לפעם הבאה, שלום ולהתראות.

(סוף התכנית)