מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן.

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 627 - 626

יום כיפור- מימוש עצמי וחברתי,

יום כיפור- התעלות רוחנית

מטרות:

מהו יום כיפור ועל מה יש לכפר?
מה ההבדל בין יום כיפור לסליחות?
מה מיוחד ביום כיפור?
איך אפשר לקחת את היום הזה שבסה"כ די מאחד את העם, לפחות מבחינת המנהג שמקיימים באחוזים מאד גבוהים יחסית, ולהפוך אותו ליום של תיקון אמיתי.
מדוע מתחילים דווקא את השנה בכפרה? רק התחלנו, כבר מתנצלים?

זרימה:

יום כיפור 2015
סליחה חברתית כללית
סליחה חברתית - אמצעים פרקטיים
יום מיוחד בישראל
יום חברתי/מאחד
יום טהור
יום בו תפילות מתקבלות

פתיח:

יום הכיפורים בישראל הוא חוויה מדהימה של שקט כלכלי ותקשורתי מוחלט שאין כמותו בעולם כולו, בוודאי לא במרכזיהם של כרכים מערביים סואנים.

http://www.idi.org.il/media/238970/CHAP_12.pdf

ביום כיפור כל העם מתאחד ומכבדים את האחרים. אף אחד לא נוסע, הרבה אנשים שלא הולכים לתפילה כל השנה פתאום הולכים לבית הכנסת, מפשפשים במעשיהם, מבקשים סליחה מקרוביהם.

סקר מ-2014:

60% מהישראלים יצומו, 34% יוותרו ו-6% עדיין מתלבטים. בקרב החילונים 29% יצומו ו-61% ימשיכו לאכול כרגיל. בקרב המסורתיים 83% יצומו וכמובן שבקרב הדתיים והחרדים מאה אחוזים יצומו.

מבין אלה שאמרו שיצומו בדקנו גם מה הסיבות לכך – 55% עושים זאת מאחר שזו מצווה דתית, 40% צמים בגלל החיבור למסורת, אחוז בודד עושים זאת כאתגר גופני או לשם ניקיון בריאותי. מבין החילונים שענו שיצומו 23% עושים זאת בגלל שזו מצווה דתית, 54% יצומו מתוך חיבור למסורת ו-23% מסיבות אחרות.

http://www.mako.co.il/weekend-surveys/Article-f454896b341d841006.htm

יום כיפור הוא יום מיוחד, בכך שהוא זוכה ליחס מיוחד בציבור הישראלי.

יום כיפור 2015

קצת מידע על החג:

מצוות הצום, התפילה וההימנעות ממלאכה, זוכות לאחוזי שמירה מהגבוהים ביותר בקרב היהודים, מבין מצוות היהדות.

על אף שיום הכיפורים הוא יום צום ותענית, אין אלו מפני אבלות או צרה כבתעניות ציבור אלא בשל קדושתו הרבה של היום. למעשה הוא זכור ונחשב ליום שמח מכיוון שעל פי המקרא וחז"ל, לאחר שמשה רבנו חזר פעם נוספת ושהה בהר סיני 40 יום, שהחלו מראש חודש אלול, נמחל ונסלח לישראל על חטא העגל, ומשה ירד מההר ביום כיפור עם לוחות הברית השניים‏^[2]. בעקבות לכך למדו ישראל ממשה את דרכי הסליחה והכפרה הציבוריים באמצעות התפילה ועבודת המקדש ונקבע יום זה כיום המסוגל במיוחד לסליחה וכפרה. מאז שימש מדי שנה כאחד המועדים הבולטים באירועי עבודת המקדש והיווה מעמד לאומי מרכזי בימים בו היה קיים בית המקדש.

יום הכיפורים מכונה במקרא "שבת שבתון", ומקרא קודש, ובמשנה מוזכר כאחד מהימים הטובים שהיו לישראל‏^[3].

יום הכיפורים בישראל:

צביון החיים בישראל משתנה בצורה משמעותית ביום הכיפורים, ויום זה זוכה ליחס שונה מזה שזוכים לו יתר חגי ומועדי ישראל. מאפיינים בולטים של מועד זה, שאינם ניכרים בחגים אחרים:

הפסקה כמעט מוחלטת של תנועת כלי הרכב בערים. תחבורה ציבורית מופסקת בהדרגה כבר החל מצהרי ערב יום כיפור. סגירה של נמלי הים והאוויר. כתוצאה מכך, רמת זיהום האוויר נמוכה באופן משמעותי מבשאר ימות השנה‏.
הפסקה מוחלטת של שידורי הרדיו והטלוויזיה בכל הערוצים המקומיים.
סגירה מוחלטת של כל הפעילות העסקית. גם חנויות הפועלות בשבת אינן פועלות ביום הכיפורים, וגם רבים מהמפעלים הפועלים בכל ימות השנה אינם פועלים ביום זה‏^[26].
על-פי סקרים כ-67% מכלל התושבים היהודים צמים, ובכללם כמחצית מן המגדירים עצמם חילונים‏^[27]‏^[28].

בנוסף למאפיינים אלה, המתיישבים עם אופיו הדתי של יום כיפור, נוצרו גם מנהגים אחרים, מהם העומדים בסתירה לאופי זה:

יום הכיפורים הוא יום תחילתה של מלחמת יום הכיפורים, ולכן ערב יום כיפור מהווה גם יום זיכרון למלחמה זו. בפרט ניכר הדבר באמצעי התקשורת, העוסקים, בימים שלפני החג, במלחמה זו, באופן שהפך למעין מסורת בישראל.
רוכבי אופניים וגלגיליות רבים, ובמיוחד ילדים, מנצלים את הפסקת תנועת כלי הרכב הממונעים לנסיעה בכבישים.
מנהג שהתפתח בשנים האחרונות הוא קיום מסיבות בטבע ביום כיפור, כאשר המשתתפים מגיעים למקום האירוע לפני כניסת הצום, לנים במקום ועוזבים לאחר סיום הצום, כך שלא יהיה צורך לנסוע במהלך יום כיפור עצמו. בחלק מהמקרים, מוקדשות מסיבות אלה לדיון חופשי במשמעויות יום כיפור, אך הן אינן כרוכות בצום מצד המשתתפים.^[29]

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D

על מה יש לבקש סליחה השנה?

מאירועי השנה בארץ ובעולם:

http://www.opinionstage.com/polls/2290599/

ובארץ: בחירות - נצחון סוחף ומפתיע לנתניהו, כולם נגד כולם, מצעד הגאווה, טירור יהודי, פשעי שנאה, מצב הדיור, מחאת הסרדינים/ המילקי/ האתיופים, שחיתות בכל פינה - במפלגות, במשטרה, בפרקליטות (פרשת רונאל פישר), שיימינג - בכיר שם קץ לחייו, מחלוקת הגז, הציבור מאבד אמון… ויחד עם זה כולם טסים לחו"ל, מתחילים לבנות את הרכבת הקלה בת"א, ישראל עלתה בכדורגל ל…

נראה שיש במדינה שלנו הרבה תופעות שכמה וכמה אנשים צריכים להתנצל עליהם ומרוב תופעות כאלה אנשים כבר מרגישים שאין תקווה, שהכל יישאר כל הזמן מושחת ומתנהל בצורה שערורייתית.

ואז מגיע לו יום כיפור, בו ליום אחד כולם באיזשהו פוס משחק, כמו מין איזה הזדמנות, איזה חלון למציאות אחרת. הרבה לובשים לבן, יוצאים לרחובות, מדברים על סליחה וויום אחרי זה הכל חוזר לשגרה.

לאור האירועים שחווינו השנה, איך צריך להיראות יום כיפור הנוכחי?
איזה הזדמנות אנו יכולים לנצל ביום כיפור הנוכחי?
איך ניתן לנצל את האווירה המיוחדת שיש ביום כיפור לשינוי אמיתי?

אתנחתא של יום אחד בשנה מחוליגניזם על ההגה דומה לאפקטיוויות של "יום ללא עישון" במלחמה בסרטן הריאות. כך גם לגבי הסליחה - היא לא מטהרת שום שרץ, לא ממרקת שום עוון, ואם יותר לי, אני מקווה שגם לא פותחת שום שער בשום שמים.

http://www.themarker.com/misc/1.537974

כיצד אפשר להגיע אחרי יום כיפור למקום חדש?
איך יום כיפור יכול להביא אותנו למקום אחר מבחינה חברתית?
כיצד באמת נוכל לגשר על פערים כה עמוקים שנפערו השנה? למשל בין אוהדי הימין והשמאל הקיצוני, מה באמת יגרום לאיחוי הפער העצום הזה?

סליחה חברתית כללית

התקשורת צריכה לבקש סליחה בנימין נתניהו

http://www.mideast.co.il/p-2_a-643/

כיצד אפשר לשנות את התחושות הקשות שהתעוררו בנו השנה זה כלפי זה?

ויש, כמובן, את העניין של הסליחה. מנהג זה, שבילדותי נהגתי לחשוב שהוא דרכם של מבוגרים להקשות עלינו, הילדים, את הבנת העולם, נהפך ברבות השנים לטקס חילוני לחלוטין, מנותק מהקשרו, שבו מפגיזים בני ישראל אלה את אלה בבקשות סליחה ריקות, בין אם בהודעות טקסט סלולריות, במכתבים בדואר האלקטרוני (כמה קלה היא הרביצה אל מול המקלדת והפצצת המסך במלים) והמהדרין מחייגים לאחיהם כדי לשאול את סליחתם.

יש כאלה הסבורים כי לעניין זה של התנצלות במועד חברתי/דתי מוסכם שמור איזה ערך יתר על פני התנצלות בימים ימימה. כאילו ימי חולין הם עיתוי כושל לבקש בהם את סליחתו של אדם על חטא שנפשע בו, וכאילו יום כיפור הוא יום שלא רק שערי שמים פתוחים בו, כי אם גם לבם של האנשים. איזו איוולת גמורה היא זו!

http://www.themarker.com/misc/1.537974

האם לבם של אנשים באמת פתוח יותר ביום כיפור?
נראה שהכניעה תחת היום הזה יכולה להביא לאפשרות של איחוי קרעים בין חלקים בחברה. איך אפשר לשמר את אווירת הסלחנות והויתור שאופפת אותנו ביום כיפור?
כל אחד וכל מגזר מרגישים דווקא שהשאר צריכים להתנצל בפניו, ולא הוא עצמו, איך עושים חשבון נפש נכון?
איך עושים חשבון נפש מול אדם בודד ואיך מול החברה כולה? מה ההבדל?
האם יש דבר כזה חשבון נפש חברתי? מי עושה אותו? איך? ואיך מבקשים סליחה וממי.

סליחה חברתית - אמצעים פרקטיים

כל שנה אנחנו מסתכלים אחורה מתגלים כל כך הרבה אסונות וקלקולים בעם, השנאה מתפרצת, הקוטביות גדלה. איך אפשר לבצע תהליך של כפרה על העוונות שאנו עושים זה כלפי זה?
איזה תהליך של סליחה הדדית אתה יכול לשרטט לחברה הישראלית?
איך סליחה חברתית מתבצעת?
מה יכול להתחיל את התהליך?
באיזה אמצעים נעשה את זה? למשל פרסומים של בקשות סליחה זה מזה?
איך עלינו לבחון את ההתקדמות בכל שנה ושנה?
מהם הפרמטרים בהם בודקים את השתפרותינו?

סליחה ברמה אישית:

ברמה הפרטית היום נהוג לשלוח הודעת סליחה כללית במייל או בסמס. מתנצל אם פגעתי בך השנה..... איך נכון לבקש סליחה?
האם זה באמת עוזר?
אדם שעשה פשע במהלך השנה (פשע שנאה למשל). הנזק כבר נגרם. מה משמעות הסליחה? הרי את הנעשה אין להשיב.
אם הרבה אנשים יבקשו סליחה על משהו זה יעזור?
על מה אנחנו צריכים לבקש סליחה באמת לדעתך?
האם החרטה מספיקה או שחשוב גם לבקש סליחה?

יום מיוחד בישראל

למרות שמנהגים מסורתיים רבים נעלמו מחיינו יום כיפור הוא עדיין מושרש חזק מאד בתרבות הישראלית:

מהו הכוח של היום הזה שנקרא יום כיפור עלינו בזמן הנוכחי?
איך הוא משפיע עלינו?
יום כיפור מושך את הלב של כולנו. מה יש בנו שהיום הזה נוגע בנו?

מחקר המתחקה אחר החגים הישראליים מלמד כי על אף הגיוון הפנימי בזרמיה של החברה הישראלית (דתיים, חילוניים, מסורתיים, ועוד), זוהי חברה מסורתית שהרוב המכריע של חבריה נוקטים בפרקטיקות מסורתיות. החברה הישראלית מתאפיינת בהענקת כבוד למסורת מבלי להתחייב בכפיפות להלכה; לצד אמונה בסיסית באל, הרווחת בתרבות הישראלית, יש בה התנגדות חריפה לסמכות דתית ולכפייה דתית.

פרקטיקה המדגימה זאת היטב היא המנהג הישראלי חוצה המגזרים לצום ביום כיפור. מדוע האדם הממוצע, שאינו דתי-אורתודוכסי, צם ביום הכיפורים? ההגיון הפנימי של הצום איננו "דתי", שכן האדם הצם אינו כפוף לסמכות ההלכתית ואינו מרגיש צורך לחזור בתשובה על חטאיו הדתיים (למשל על כך שהוא גולש באינטרנט בשבת, או לעתים גם ביום כיפור עצמו, תוך כדי הצום). ההסברים שמספקים ישראלים לצום ביום כיפור מצביעים על סיבות אחרות: פינוי זמן למחשבה על היחסים האישיים עם חברים ומשפחה, הזדככות של הגוף והנפש, חיפוש אחר עילוי רוחני, ועוד. מנגד, לא ניתן לומר שפרקטיקת הצום ביום כיפור היא חילונית לגמרי. שהרי מבין הדרכים הרבות לעילוי רוחני ולעריכת חשבון נפש בוחר הישראלי הממוצע דווקא בפרקטיקה יהודית-מסורתית עתיקה והוא מקיימה דווקא במועד מסורתי. למעשה זוהי דרך חשיבה המאפיינת במובהק תרבות מסורתית – האדם בוחר מתוך המסורת אלמנטים שמעניקים משמעות לחייו או כאלו המתאימים לצרכיו התרבותיים, החינוכיים והפוליטיים.

http://heb.hartman.org.il/Dvarim_Achadim_View.asp?Article_Id=731&Cat_Id=279&Cat_Type=

ואף על פי כן, נשתמר לו אותו "יום כיפור" ועמו אותה אווירה בלתי מוסברת - אלא לישראלים בלבד - הנלווית אליו, כעניין שמוסכם על רבים כאחד מה"רק בישראל" שראוי להתנאות בהם.

אולי זאת קדושת החג המפורסמת, אולי יראת הזיכרון המר של מלחמת יום הכיפורים אשר מהלכת על הבריות איזו עדינות מהורהרת שכזו, אולי מראה קבוצות המתפללים (ביניהם חילונים גמורים בימים של שגרה) הצועדות אל בית הכנסת, סידורי התפילה בחיקם, מרפררים אחורה אל הימים שבהם היה יום כיפור קדוש באמת, והיהודים כולם התייראו מפני פסיקת האל, ואולי מדובר פשוט בחינוך חברתי - נהוג להתנהג ביום כיפור כך וכך, ומכאן שבמסגרת תהליך יישור הקו הפרטי עם זה הקולקטיווי, נוהגים הכל כפי שמצפים הכל מהאחרים לנהוג אילו היו במקומם וכן הלאה.

http://www.themarker.com/misc/1.537974

למה דווקא ביום כיפור זה קורה ולא בחג אחר?
מעניין שעם ישראל מקיים באופן אדוק יחסית דווקא את מנהג הצום שהוא יחסית דורשני ותובעני, איך ניתן להסביר זאת?

לו היו שואלים אותי איזה מועד יהודי יזכה לפופולריות בחברה הישראלית, הייתי מהמר על חנוכה. הצירוף של סיפורי גבורה ואוכל מטוגן נראה לי שילוב מנצח. אך למרבה המזל לא שאלו אותי, ודווקא יום הכיפורים הפך לקונצנזוס ישראלי. עם ישראל מצביע על כך ברגליים, גם אם לעתים הרגליים הללו מדוושות.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/947/428.html

עובדה היא שעם ישראל בחר לציין בהמוניו דווקא את היום הזה, שאינו מפנק אלא דורש ותובעני.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/947/428.html

יום מאחד חברתית

מדוע יש קונצנזוס יחסי לגבי יום כיפור לדעתך?
יש תחושה מאד מיוחדת ביום כיפור, כשכולם יוצאים לבית הכנסת ולרחובות ביחד. מדוע מתעוררת התחושה הזאת?
מה גורם לכך? האם זה הפסקת השידורים בטלוויזיה? היציאה ההמונית לרחובות?
יש משהו מאחד בחג הזה, כולם צמים (או לפחות לא נוהגים),יש איזה שקט כזה שכולם מרגישים..שקט מהמירוץ הרגיל..למה העצירה הזו, השקט הזה אמור לשמש אותנו?

למה אנחנו מאבדים את תחושת האחדות ישר אחרי שיום כיפור מסתיים?
האם את ההרגשה המיוחדת שיש ביום כיפור ניתן לייצר במכוון?

הרוחניות של יום הכיפורים אינה מסע חוויות פנימי, אלא גילוי של אחריות ומחויבות כלפי העולם שבחוץ. החברה הישראלית מתאחדת בהכרה בקדושתו של יום הכיפורים.

אין שום חוק שאוסר על נסיעה ברכב ביום הזה. למרות זאת - ואולי דווקא משום כך

- איש אינו נוסע ברכבו ביום הקדוש. זהו לקח חשוב לדתיים בישראל, בדבר חוסר התועלת שבחקיקה דתית (שאכן נעצרה בעשור האחרון).

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/947/428.html

איך זה עובד ביום כיפור ואיך אפשר להתאחד גם שאר השנה וסביב נושאים אחרים?

יום טהור

יום כיפור הוא יום שמורגש כיום טהור. יום כיפור מורגש כיום של אמת, שאתה רוצה להיות אמיתי עם עצמך.

איך אפשר להפוך את הצום למשמעותי יותר?
איך נגיע אל האמת הזאת? אל הטוהר הזה בחיינו?
מהי הדרך הנכונה "לחגוג" אותו ?
עם איזה מחשבות להיות ביום הזה? עם איזו אוירה?

מסתבר שהישראלים יודעים להודות שטעו, לפחות בסקרים - 67% חושבים שהם צריכים להתנצל על משהו שעשו השנה אבל מגדירים את זה כחטאים קלים. 12% חושבים שהם צריכים להתנצל על דבר משמעותי שעשו. 21% מהמשיבים לא חושבים שהם צריכים להתנצל בכלל.

פגיעה בבן משפחה היא הנפוצה ביותר: 30% ענו שהם הכי פגעו בקרוב משפחה, 13% פגעו בחבר קרוב, 5% בעמית לעבודה ולמרות התשובה בשאלה הקודמת 52% השיבו שהם לא פגעו באף אחד השנה.

http://www.mako.co.il/weekend-surveys/Article-f454896b341d841006.htm

אנשים מרגישים שאפשר להתנקות ולהתחיל שנה חדשה בצורה נקיה. האם יום כיפור יכול לנקות אותנו?

תשובה וכפרת חטאים: רעיון התשובה מוזכר בתורה במספר מקומות, וספרי הנביאים מרחיבים עליו בפסוקים אין־מספר. יום הכיפורים על פי תפיסת חז"ל הוא היום המרכזי לסליחה, למחילה ולטהרה, שבו האל מוחל וסולח לעוונות עמו ישראל. כיון שלהלכה אין מחילה ללא תשובה, מוקדש יום זה להתנקות ולהשתחררות מחטאים ומקיבעונות שליליים וכדי לקדם את תחילת השנה החדשה עם מצפון נקי וראש שקט.

על פי חלק מהדעות בחז"ל, יום הכיפורים מאופיין באווירה טהורה, שכוחה יפה לטהר את האדם, גם מבלי שהאדם ישוב בתשובה. "עיצומו של יום מכפר". לכל הדעות, אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו אלא אם כן ביקש את מחילת חברו‏‏‏^[6].

הוגים רבים דנו בשאלה הגדולה של התשובה, כיצד מעשה החטא שהאדם עשה יכול להתבטל ולהתפוגג כלא היה, אף שהדבר כבר נעשה, ולעתים אף יש לו תוצאות ורישומים בעולם, אך ברור הוא שרעיון התשובה הוא רעיון יסודי ביהדות, הכרוך עם יום כיפור. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D

מה זה אומר שחטאים מתבטלים ביום כיפור? מה זה אומר שיש יום שבו החטאים מקבלים כפרה, ומתבטלים?
כיצד מתבצעת הכפרה?
מהי באמת תשובה?

יום בו תפילות מתקבלות

יום בו מתקבלות תפילות יותר מהרגיל:

התפילה נקראת "נעילה" מפני שהיא נאמרת כיום בשעה שבה בזמן בית המקדש נעלו את שערי בית המקדש ביום כיפור, בסיום סדר העבודה (מעט לפני סיום הצום). יש שנתנו טעם יותר אלגורי: לפי המסורת, ביום כיפור מתקבלות התפילות בשמים יותר מבשאר ימות השנה. בשעת תפילת נעילה ננעלים כביכול שערי הרקיע, ולכן זוהי ההזדמנות האחרונה שבה תתקבלנה התפילות יותר מן הרגיל.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94

לפי המסורת, ביום כיפור מתקבלות התפילות בשמים יותר מבשאר ימות השנה, מה מיוחד ביום הזה?
בשעת תפילת נעילה ננעלים כביכול שערי הרקיע, ולכן זוהי ההזדמנות האחרונה שבה תתקבלנה התפילות יותר מן הרגיל, למה הכוונה ננעלים שערי השמיים?
איזו תפילה צריכה להיות בנו ביום כיפור הזה ?

השבוע של ראש השנה הוא חשבון נפש - ואח"כ מגיע יום ההכרעה שהוא יום כיפור. מה שונה היום הזה מהשבוע לפניו? מה ההבדל בין שבוע הסליחות ליום הכיפורים?
מה בעצם קורה ביום כיפור ?
האם אנחנו יכולים להשתמש ביום הזה "לפתוח את השמים"?
האם אפשר לשנות את הגורל האישי והלאומי שלנו?

קבלה מדיה

קבלה מדיה

איזור אישיכדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

מבנה המציאות. האינטראקציה של שני כוחות

מבנה המציאות. האינטראקציה של שני כוחות

מבנה המציאות. האינטראקציה של שני כוחות

קבלה מדיה© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם

איזור אישי
כדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

קבלה מדיה
© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם