הפיתרון

שיחה 108

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 29.03.16– אחרי עריכה

רונן: אנחנו בפרק נוסף בסדרת "הפיתרון", שבה אנחנו מבררים את משנתה הכלכלית והחברתית של חכמת הקבלה, והיום אנחנו רוצים לדבר על ירושות. יותר נכון על מס ירושות.

תלוי על מה. יש ירושת הארץ עליה אנחנו לומדים בחכמת הקבלה, גם על זה צריכים לשלם מס?

רונן: יש על זה מס?

זה מס כבד מאד.

רונן: קל לנו יותר לדבר על ירושות כאלה, אנחנו בורחים מירושת הארץ, בינתיים. במרבית המדינות בעולם המערבי יש מה שנקרא "מס עיזבון" או "מס ירושה", (ראו שקף מס. 1) אפשר לראות גם במדינות שהן לחלוטין קפיטליסטיות, לא סוציאליסטיות, לא שמאלניות, בארצות הברית, בריטניה, מדינות שהקפיטליזם ממש חוגג בהן, מקובל מס העיזבון. בעצם זה סוג של דרך להקטין צדק חלוקתי, להקטין מעט את אי השוויון על ידי זה שממסים ירושות בשיעור של עשרה, עשרים, שלושים ואפילו ארבעים אחוז. הכסף עובר למדינה מתוך הנחה שהיא תוכל להשקיע אותו בצמצום הפערים ובשיפור מצבם של החלשים. זה מס שנחשב צודק מאד מבחינה חברתית.

בעיני זה לגמרי לא צודק, בינתיים. אתה תסביר לי אחר כך. אני שואל, אם האב נפטר, אצלי זה כבר קרה, ולפני שהוא נפטר הוא מעביר אלי כל מיני נכסים שלו, אני פטור ממס?

שקף מס' 1

רונן: אתה פטור.

פטור, בכול מיני צורות, לא חשוב.

רונן: כן.

כן. כי אני הבן שלו, אני כמוהו ומגיע לי מה שיש לו. כמו שהוא יכול לתת לי כל יום דמי כיס, ויכול להעביר לי מפעלים וכל מה שיש לו, או שאני יכול להיות רשום במקומו. אחר כך הוא נפטר ואז אני נשאר במקומו, וזה כתוב בהסכמים וכן הלאה. מה כאן הטריק הזה בעיזבון שזה עדיין רשום עליו, ואם אני רוצה לקבל את הדבר הזה אני צריך להתפטר מחצי מהרכוש.

גיא: נכס אתה לא יכול למסות, אתה לא יכול לקחת שליש מהמפעל ולהעביר את זה למדינה. כסף אתה יכול.

לא. למה בכלל אני צריך להעביר זה למדינה אם מגיע לי מה שהיה שייך לקרוב שלי? את זה אני לא מבין.

גיא: מתוך מנגנון של חלוקה.

אתה יכול להגיד את זה אם מישהו שחי במדינה אחרת מעביר לו את הנכס שלו, וזה לא שייך לקרבה הראשונה הזאת שבין אב לבן נניח, זה משהו אחר. אבל זה עיזבון בצורה צמודה ממש, מהאחד לשני, כשאני ממש נולדתי מאבא ואימא ומה שיש להם שייך לי, וזה מקובל בכול החברות, מהחברות העתיקות ביותר ועד למתקדמות. אז למה אני צריך לשלם על זה איזה מס, למה אני צריך להפריש ממה שאני מקבל מאבא?

נניח שאני תלמיד בית ספר ואבא נותן לי כסף כדי שאני אלך לבית קפה ואשב שם עם החברים שלי, או שאני אלך לקולנוע או למשהו אחר. אין לי מאיפה, אני לוקח מאבא כסף, ונניח שהוא נותן לי מאה דולר, למה מהמאה דולר האלה אני צריך לתת חמישים דולר למדינה?

גיא: אתה מסתכל על זה מנקודת המבט של האדם.

אני מסתכל מתוך העיקרון, שמה שאבא ומה שאני זה אותו דבר. זה לא חשוב שאנחנו שני גופים פיזיים, אנחנו כגוף אחד. אני לא נפרד ממנו, רק בתוך הגוף שלי בלבד, למה פתאום קם כאן בכלל מס עיזבון?

רונן: אני יושב פה ושותק, אני בהלם. או שאתה עושה איזה פרובוקציה, או מה?

אני לא עושה פרובוקציות, אני יודע שאנשים עושים כל מיני תחבולות דרך חברות ביטוח וכן הלאה. אני יודע על הדברים האלה קצת. אבל אני לא מבין למה זה צריך להיות.

רונן: האם אתה לא מבין למה צריכים להיות תכנוני המס, או למה צריך להיות מס עיזבון?

למה צריך להיות מס עיזבון בין שני קרובים בדרגה ראשונה?

רונן: אני אתן לך תשובה של הכלכלנים, של פעילים חברתיים למיניהם.

רב: כן.

רונן: יש אחוז אחד המיוחס בכל העולם, הוא המנצח הגדול של השיטה הכלכלית, הוא צריך לתת גם משהו לחברה, היא מעשירה אותו.

למה זה שייך למס עיזבון?

רונן: אז לְמָה?

אני לא יודע. למה אתה תולה דווקא במעבר הזה איזה תנאי תשלום?

רונן: כי זה פוגם בשוויון ההזדמנויות. שמישהו מרוויח יותר כי הוא מוכשר יותר.

למה זה שייך למס עיזבון? אתה בעצם לא עובר מכיס לכיס כאן, כי אני ואבא שלי הם שנינו כאחד.

גיא: מה זה אומר "שנינו כאחד"? זה אדם שונה, בכול זאת זה אדם שונה, זה לא אותו אדם.

לא, לא, זו אותה רשות. אם היה מעביר לי את זה לפני שנפטר, לא היה מס. בגלל שהוא נפטר לפני שחתם על ההעברה הזאת, אז אני כבר מקבל חצי.

גיא: מה רע בזה?

חצי הולך לאיזו בעלות אחרת. מה אכפת לי מהחברה, מה אכפת לי השוויון, מישהו אחר יגנוב שם בממשלה, או מה שקורה. אני לא יודע, לא אכפת לי, לא חשוב לי. אני לא מבין, כאן זה אי צדק ממש בולט.

רונן: המדינה אומרת שזאת הזדמנות בשבילה להיכנס ולקחת חלק שמגיע לחברה בחזרה.

זה שיש לכם הזדמנויות לקחת ואתם לא מפספסים את זה, אני מבין, אבל אני לא מבין את הצדק.

רונן: זה נחשב המס הכי צודק שיש מכול המיסים שאני יכול לחשוב עליהם. מע"מ מגדיל את אי השוויון, מס על השכר מתסכל אנשים, מס על ההון ומס ירושה נחשבים שני המיסים הכי צודקים מבחינה חברתית בכלכלה. אפילו הכלכלנים המסורתיים לחלוטין תומכים בו כיוון שהוא מאפשר לקחת קצת מהעשירים ולהעביר לקופה הציבורית. זה נשמע לי מושלם בשולחן הזה. למה ההתנגדות שלך דווקא למס הזה?

נניח שאבא השאיר לי מפעל ששוויו מאה מיליון דולר. מפעל כזה סולידי, יפה, טוב. איך אני משלם?

גיא: הוא מעביר לך ממש את המפעל.

כן, ואין לי כלום בכיס. נניח שאני רופא ומקבל עכשיו מאבא מפעל.

רונן: כללי החשבונאות, במקצוע הזה שנקרא חשבונאות יודעים לטפל בכול האירועים האלה.

אבל איך אני משלם?

רונן: עושים שיערוך, משערכים בכסף מה השווי, יוצרים חבות מס ואז פורסים לך אותה, זה מתקזז מרווחים עתידיים. מנגנונים טכניים נמצאו, זו בכלל לא הסוגיה.

כן, איפה שאתם יכולים לקחת, אתם כבר מסתדרים.

רונן: למה לשיטתך זה לא אחד המיסים הכי צודקים שיש?

בעיני זה לגמרי לא צודק. אני אומר לך לפי הרגשה שלי, זה לגמרי לא צודק.

גיא: למה בזה שהוא מת עכשיו אתה צריך לשלם מס, ואם הוא לא היה מת לא היית צריך.

אם תגיד שאני מקבל ממישהו אחר, ממדינה אחרת, מאדם זר, מכול מיני עסקים שיש בהם פוליטיקה וכל מיני דברים אחרים כמו "מונקי ביזנס" כזה, אני לא יודע מה, זה מילא. אבל אם זו ירושה בין קרובים מדרגה ראשונה, אבא ובן, מה שיש לאבא שייך לבן. אני מכיר את מס העיזבון, אבל אני בעצמי לא מרגיש בתוכי שום הצדקה.

רונן: מה זה לדעתך מס צודק, איזה סוג מס נניח היית מטיל?

מס צריך לבוא מרווח, אני לא רואה כאן רווח. כאן אני לוקח מהכיס השמאלי ומעביר לכיס הימני.

גיא: למה זה לא רווח?

גם קודם מה שהיה לאבא שייך לי.

גיא: בוא נקביל את זה אפילו למעשר. אם אתה מקבל ירושה, לפי דין תורה אתה צריך לתת ממנו מעשר?

זאת שאלה, כי רווח אין כאן. אם אני ואבא זה שתי רשויות, ואני הרווחתי לכיס הפרטי שלי, כן, אני צריך לתת מעשר. אבל אם אני ואבא, אז זה כמו שהיינו קודם, רק הוא התעסק במפעל שלו ואני עסקתי במשהו אחר. אבל אם הייתי צריך, אני הייתי לוקח ממנו כמה מיליון דולרים, בסדר גמור, אז לא הייתי משלם על זה מס.

גיא: מה ההבדל בין שתי הרשויות?

אני שואל אותך פשוט. אבא הרוויח למשל חמישים מיליון דולר, מעביר לי חצי, סתם ככה מעביר. צריך לשלם מס?

גיא: לא.

מעשר?

גיא: כן.

כי זה עבור הנשמה.

גיא: אבל זה לא רווח לפי מה שאתה אומר.

לא רווח, אבל זה עבור הנשמה. זה משהו אחר, נדבר אחרת. אבל כאן, אין רווח. ממש מה שרונן אמר, שזה מס הכי צודק מכול המיסים, למה? כל יתר המיסים הם מתוך הרווח, והמדינה אומרת, אתה הרווחת מאה דולר, אתה חייב לתת לי עשרים דולר, כי אני צריך להחזיק צבא, משטרה, וכולי. אז לזה אני מסכים, מתוך 20%, זה מס לא פרוגרסיבי אפילו. כן, לא חשוב כמה, אני מסכים לזה, אמנם יש לי שם גם אולי כל מיני דעות משלי, אבל זה שחייבים, בטוח שכן. אחרת איך אנחנו נחזיק, אם אנחנו לא נשלם מס לעירייה, מי יפנה את פחי הזבל, מי ינקה רחובות, מי יבנה את התמרורים וכן הלאה, אנחנו חייבים. זה ברור לכולם שחייבים, אבל זה מהרווח שלנו.

גיא: אז לפי ההגדרה הזאת אתה נגד, לשלם על מוצרים מע"מ? זה גם לא רווח.

אני לא יכול להגיד שאני נגד או בעד כי מע"מ זה משהו מלאכותי, זה לא מהרווח, אתה צודק. פשוט המציאו והפילו את זה על האנשים וככה זה בהרבה מדינות בעולם, וזה מקור גדול להכנסה.

רונן: זה פוגע בחלשים.

גיא: זה הכי מגדיל את אי השוויון.

כן. אני לא חושב שזה צודק. אני חושב שזה יכול להיות פרופורציונאלי ממש כלפי הרווח של בני האדם בלבד. ורווח צריכים להגדיר מתי הוא רווח ומתי הוא לא, אחרת אתה תגיד, אתה נתת לאשתך, קודם לא היה לה בכיס כלום עכשיו יש לה כסף, אז אני הולך לחנות ואני צריך לשלם על כל קניה וקניה. למה לא? זה אותו מע"מ.

גיא: גם ההגדרה של רווח פה, שנכנסים אליה היא משהו כי האדם עצמו שקיבל את הירושה הוא מרגיש רווח. אז השאלה, רווח מהעבודה, או מה זה רווח? רק רווח מהעבודה אתה מתכוון? מה צריך להיות על רווח מעבודה? אם מדובר כלפי האדם, קיבלתי עכשיו ירושה, אז יש רווח.

הכול נשאר במשפחה, אנחנו מדברים על זה שאבות ובנים הם אותו גוף. אלא אם כן מנהל המפעל שבמקרה יש לו בנים, רוצה לתת את זה למישהו אחר, ואז יש משפטים וכל מיני דברים, אבל אנחנו מקבלים טענה שמגיע להם מההורים שלהם. ואם האבא פתאום רוצה לתרום את זה לאיזה מפלגה שלו למשהו, אז הם יכולים לקום ולהגיד לא, ויש כאן משפט.

גיא: כלומר זה משנה למי הירושה עוברת או למי היא תעבור?

כן.

גיא: אם לבן, אתה לא בעד מס הירושה, אבל אם היא עוברת לאיזה מפלגה, צריך לתת על זה מס. כי אז זה רווח? כאילו פה זה לא רווח פה זה כן רווח? אותה ירושה.

בזה כבר הייתי חושב על משהו, כן. אבל המדינה חייבת לחיות מהרווחים, ואז היא תדאג שכולם ירוויחו יותר.

רונן: בוא נחזיר שנייה את הדיון לסוגיה החברתית. העמך רואה את ה"מאיון העליון" מתעשר, מרוויח ומשלם על זה מס, אבל מעט מס. כי כמו שאמרת יש לו מקלטי מס ויש לו יועצים וחוות המס שלו נמוכה.

בטח.

רונן: בעצם בארצות הברית המזכירה של וורן באפט או של ביל גייטס, של ההכי עשירים, משלמת באחוזים יותר מס מאשר הבעלים שלה, הבוס שלה שהוא מיליארד.

ללא ספק. וזה כבר אחרי שהם העבירו לכל מיני חברות.

רונן: כן כן.

גיא: זה חוקי.

רונן: תכנונים, עדכונים.

גיא: לפי המס.

זה ברור.

גיא: לפי החוק. לפי החוק הוא בסדר.

רונן: ברור.

אם זה לפי חוקי הטבע ,זה הטבע וזה החוקים שאתם מייצרים.

רונן: ברור. וגוגל ופייס-בוק, והחברות הגדולות הגלובליות גם משמשות למקלטי מס. הן מעבירות מיליארדים, מאות מיליארדים ממדינה למדינה שיש בה הכי פחות מס. ככה המשחק מסודר.

כן.

רונן: לכן אני כאזרחית תושבת וושינגטון אומרת, ההזדמנות שלי לקבל קצת חזרה מכל המתחלקים למיניהם במיליארדרים, זה מס עיזבון. ימות בסופו של דבר העשיר הזה, ירצה להשאיר לבנים המפונקים שלו את כל ההון. מגיע מזה 40% .

הוא לא יודע מה לעשות כדי לא לשלם את המס?

רונן: זה קשה מאוד. הוא מכניס כסף.

אולי נראה שקף (ראו שקף מס' 2) שבו חישב מגזין "דה מרקר" את ההכנסות העתידיות שיהיו לקופה הציבורית בישראל אם יונהג פה מס ירושה בשיעור של 10%, 15%, 20% מהירושות. ומדובר במיליארדים, כלומר בסכומים כבדים, גדולים, שיכולים להיכנס כל שנה לקופה הציבורית ולשמש אם תהיה פה חשיבה נכונה, להקטנת הפערים, להשקעה בחינוך, לדברים אחרים שכיום אין משאבים. מה רע בזה?

כשהייתי צעיר, לפני שלושים שנה, היה לי עסק שיחסית לישראל היה עסק מאוד מצליח. ואם הייתי חושב להעביר אותו לבן שלי, אז הייתי רושם אותו מראש גם כבעל העסק, למרות שלא צריך בשביל זה לעבוד, אלא בצורה משפטית, שהכול יהיה מסודר, ואז אני לא צריך שום דברים כאלה.

למה אנחנו צריכים פתאום לחשוב על העיזבון, כל מיני הנוטריונים, ובתי משפט אם אני יכול לעשות את זה בצורה כל כך חלקה מראש? אני לא מבין למה אנשים נכנסים לוויכוח?

שקף מס' 2

כי כאן יש לרשום את הדברים האלה בצורה כל כך מתוחכמת, בכל מיני צורות. מה אתה אומר? איפה אתה תראה את הכספים האלה?

רונן: רואים, נכנס כסף, אמנם זה לא ישועה, זה לא יושיע את הכלכלה וגם לא את החברה, אבל עדיין ההערכה שזה יכול להכניס מיליארדים שמדי שנה יכולים לשמש למטרות חברתיות. ועושים את זה גם בחוץ לארץ. בעצם אנחנו רואים את העשירים נאבקים בזה, הם לא רוצים היום. הימין הכלכלי בישראל מאוד מתנגד למס עיזבון, והשמאל מאוד תומך. כלומר מעריכים שזה יכול להיות צעד משמעותי לחברה. והשאלה שלנו בעצם זה, האם אתה מבין את העשירים שלא רוצים והאם אתה טוען שהשיטות שלהם להתחמק ממס כזה, הן לגיטימיות?

אתה מכיר את הדעה שלי כלפי עשירים ועניים, אני עבור משכורת אחידה לכולם. אלא לפי צורך האדם, לפי צרכי הנפש. אבל במקרה כזה, לפי המס הזה ממש, אני לא מרגיש שאני יכול להסכים. אני נשאר עם הדעה שלי, מס עיזבון זה מס לא חוקי. כשאני מת אני מעביר את הדברים שלי לבן. ואם אתה לא מדבר על בן אלא על מישהו, על משהו שחתמתי, אז זה כבר משהו אחר. אבל אם זה מה שנקרא "הכול נשאר במשפחה", אני לא חושב שיש הבדל בין כיס של אבא לכיס של בן או בת. מדברים על הקרובים ממש.

רונן: כן.

אני רוצה להקריא לך ציטוט של טייקון נדל"ן מקומי שאמר כך, "אנחנו רואים מצב שבו ההון בישראל משוחרר ממיסים וזה נובע מהעדר מס עיזבון. מס שמוטל כמעט בכל המדינות בעולם ולא בישראל. ולא יקרה לבנות שלי שום דבר אם 20%- 25% מההון שלי, ילך למס עיזבון". כלומר בא מישהו שיש לו ואומר, זה לא צודק שאין מס, אני מוכן לשלם מס.

בסדר.

רונן: מה עובר לאדם בראש, לפני שהוא משחרר הצהרה כזאת? לכאורה זה מנוגד לאינטרסים שלו.

גיא: היא לא טבעית ההצהרה הזאת.

אני לא יודע את הראש שלו, אולי זה פופוליסטי, ויכול להיות שבכל זאת אם כבר הלך לעולמו, הוא רוצה לקנות את העולם הבא ב25% ממה שגנב קודם.

גיא: זה כמו לתת צדקה.

כן, מאיפה אני יודע מה המחשבות שלו? אבל אני לא רואה בזה שום צדק.

רונן: האם העמדה הזאת שלך, תשתנה לגבי רכוש שבעלי הון צברו ממשאבים של המדינה? למשל יש בישראל משפחות כאלה שהתעשרו ממשאבים לאומיים, מים המלח, מגז טבעי.

זה כבר משהו אחר, אבל למה זה צריך להיות כמס עיזבון?

גיא: למה דרך הירושה?

כן, את זה אני לא מבין. אני מדבר רק ספציפית על זה, שאתם לוקחים כסף ממה שאב מעביר לבן ואומרים שזה בצדק. זה צדק שאתם קבעתם ואמרתם "זה הצדק". את זה אני לא מבין. רווח צריכים להפריש למדינה כדי שהיא תתקיים, זה ברור. אבל כאן?

רונן: זה כאילו מיסוי כפול אתה אומר. כלומר אם יש מס על הרווחים, אז למה אחר כך לקחת את מה שנשאר אחרי הרווחים ולקחת שוב מיסוי?

גם זה אולי

רונן: זה ברור. אז אם אנחנו רוצים לכתוב משהו על הסוגיה של מס עיזבון שעולה מדי פעם, והיא עלתה כי לאחרונה המדינה ויתרה על הכנסה מאוד גבוהה ממס עיזבון של אחת המשפחות העשירות בישראל, כשהדור המייסד נפטר. הבנים אמורים היו לשלם מס עזבון של כמיליארד שקל ולבסוף מבקשים מהם כנראה רק מאה אלף שקל.

למה?

רונן: כי הם תכננו כך, שהם כאילו לא יחשבו תושבי ישראל, אלא גרים בלונדון, גרים פה וגרים שם.

זה כרגיל המשחק בין הממשלה לעשירים.

רונן: נכון.

אז מה אתה רוצה?

רונן: אנחנו רוצים לכתוב על זה משהו. עכשיו כרגיל אנחנו לא נכתוב שזה מס צודק או לא צודק, אנחנו מדברים על שינוי האדם, על שינוי היחסים בינינו.

בינינו?

רונן: כן.

תכתוב מה שאתה רוצה, העשירים יודעים איך לגנוב, ואתה לא תראה מזה שום תועלת לקופה הציבורית, אלא סתם זה רק להראות לציבור שיש דבר כזה. מה אתה חושב, שאדם שהוא באמת ביזנס מן, הוא לא ידאג מראש מה קורה עם הירושה שלו, למי הוא מעביר ובאיזה תנאים וכולי, הוא לא יודע איך לגנוב גם על זה?

רונן: בוודאי שהוא יודע, אני מכיר את האנשים שמתעסקים בזה, שמייעצים להם בתחומים האלה.

בטח.

רונן: זה נקרא "העברת רכוש בן דורית", זו תורה שלמה, חשבונאית וחוקית ועורכי דין ורואה חשבון וכיוצא בזה. ולכן בעצם רוב הנטל, רוב מי שמשלם את המס הזה בסופו של דבר, זה לא המולטי מיליארדרים, זה דווקא האנשים הממוצעים, כי אין להם את היועצים החכמים ואין להם את העצות ובסופו של דבר הם משלמים את המס הזה. העשירים מאוד, יודעים להתחמק ממנו.

נגיד שנשארה לי דירה.

רונן: כן, בסופו של דבר אלה משלמים ולא המולטי מיליארדרים.

ואי אפשר מראש לרשום את זה באיזו צורה?

רונן: יש מיסוי. אם אתה בתור אבא, רוצה היום לתת את הדירה שלך נניח במתנה לבת שלך, זה אירוע מס מבחינת המדינה. כלומר זה יוצר חבות מס, זה לא כל כך קל לתת היום מתנות, מפעלים, דירות ורכוש בלי שמס הכנסה יתערב בזה.

נניח אני ואשתי שני מבוגרים ויש לנו נכד, ואנחנו ודאי שרוצים להשאיר את הדירה שלנו לנכד. אז אני לא יכול באיזו צורה להשאיר לו את זה, אני חייב כאן לשלם נגיד 20% משווי הדירה?

רונן: יש סייגים, זה נחשב מתנה. מס הכנסה לא מתעלם מהמתנה הזאת. יש עוד תנאים ואני לא רוצה לייעץ פה כי אני לא מכיר ממש את החוקים, אבל אי אפשר לחלק כך מתנות, כי אחרת היה קל מאוד, והיו מעבירים בזמן שהאדם חי. הוא היה מעביר את רוב הנכסים שלו לדור הבא וכאילו נמנע מהמיסוי ולכן מתערבים גם בזה. אבל לשיטתך אני מבין שזה גם לא צודק. כלומר גם ההתערבות הזאת היא לא במקום.

זה אותו כיס.

רונן: ברור.

זה לא רווח.

רונן: נניח בחברה שהיא בשלבי תיקון כבר, לא סוף הדרך, בשלב המעבר, כל הסוגיה של מס העיזבון מבחינתך משתנה, יש לך גישה אחרת כלפיה?

גיא: יש בכלל דבר כזה עיזבון?

אם אין רווח, אין מס.

רונן: בעצם אתה אומר שזה גם היום?

אני אומר את זה לתמיד, זה עיקרון שלא משתנה. עכשיו יש גם שאלה, האם יש מס על מתנות. זאת שאלה גם כן. כי אם זה מתנה מאדם לחברו, אם זה לא איזה ביזנס, שבצורה כזאת רוצים לעשות, אז מה פתאום, למה צריך להיות על זה מס? אם אני מעביר לך מתנה, אני רוצה לתת לך אוטו ששווה מיליון דולר, ישנן כאלה מכוניות?

רונן: יש.

אני רוצה להעביר לך כמתנה, מגיע לך בעיניי. האם אני צריך על זה לשלם מס?

רונן: כן.

גיא: השאלה מה ההגדרה של רווח. אתה אומר שמס צריך לבוא רק על רווח, מה ההגדרה של רווח?

ההגדרה של רווח, שאנחנו מייצרים כאן כסף נוסף על מה שהיה קודם. ומאותו עודף הכסף שעכשיו קבלנו, מהרווח, מהסכום הזה אני צריך לשלם איזה אחוז.

גיא: אז גם על המתנה לא צריך לשלם.

למה?

גיא: כי לא יצרת רווח מזה.

לכן לא צריך להיות מס על המתנות. מס צריך להיות רק מתוך זה שבאמת מגיעה תוספת.

גיא: גם תשלום מס לעיר, נגיד תשלום ארנונה, זה לא מס על רווח.

את הארנונה אנחנו משלמים כדי שהעיר תשרת אותנו.

רונן: נכון.

זה כמו שאני משלם במסעדה כך אני משלם ארנונה. כדי שהם ינקו את הרחובות, שהם יעשו את כל הדברים. זה לא מס, זה תשלום עבור השירות שלהם.

רונן: אנחנו מתקרבים לסיום התכנית, זה מסוג השיחות שאני צריך להקשיב עוד פעם כדי להבין בדיוק מה קרה בהן, ציפינו למשהו הפוך.

אם ננסה לסכם, אז דווקא כל היוזמות האלה שנחשבות מאד חברתיות, היית היום באופן מאוד נוקב נגדן.

הציבור לא צריך להרוויח על הגנבות, מזה לא יהיה תועלת. אני לא בעד לקחת דברים מאדם שהוא לא מרוויח אותם. אני בעד רווח צודק, חלוקה צודקת ולא בדברים כאלה. מה פתאום? אם זה מגיע לאבא שלי שהוא נעשה עשיר, כי מכר פלאפונים במיליון שקל כל אחד. מגיע לי לקבל את הדברים האלה כי אני הבן שלו. כמו שהייתי ילד קטן ועכשיו אני בן גדול לידו, אז מה ההבדל?

רונן: כלומר לכסף יש ריח. המקור שלו בקופה הציבורית חשוב לך. אם הוא בא מאקט צודק או לא צודק זה חשוב. אתה אומר שאתה לא רוצה להרוויח מגניבות. זה שיש מיליארד שקל בקופה הציבורית שבא ממס עיזבון, זה לא כמו מיליארד שקל שיש בקופה הציבורית נניח ממס על עבודה מבחינתך.

לא, כי שם יש תוספת, שם יש רווח, ומהרווח הזה אני חייב להתחלק עם החברה, עם המדינה. אבל כאן אין רווח. בעיניי העברה מכיס לכיס זה לא רווח.

רונן: אוקיי, נקרא, נשמע עוד פעם את התכנית ונחזור לפרק הבא.

(סוף התכנית)