ראשית השינוי של העשירייה
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 20.09.25 – אחרי עריכה
אילן: הזיכרון, אני לא יודע אם לקרוא לזה זיכרון, הרשימות של שורש הנשמה, האם באיזשהו מקום הוא מתחבר עם הזיכרון הגשמי?
לא.
אילן: לא מתחבר. האם זה הולך במקביל תמיד?
במקביל אני לא יכול להגיד. אבל זה שהוא לא שייך לזיכרון הגשמי, זה כן.
אילן: האם לזיכרון הגשמי יש פג תוקף?
קראת את מאמר מספר 30?
דודי: מה כתוב שם?
שם הוא כותב, כמו שזכור לי, שהזיכרון הגשמי והזיכרון הרוחני אלו לא אותם הזיכרונות, לכן צריכים לחזור לזיכרון הגשמי, עד שמתחברים שני הזיכרונות יחד כאחד.
אילן: זה של רב"ש?
זה של רב"ש.
רואי: יש את ציטוט מספר 7.
"האדם צריך להאמין, זה שהוא רוצה עכשיו להכנס לעבודת ה' בבחינת ביטול עצמותו, הוא קריאה מלמעלה, כי זה לא מחכמתו של האדם. והראיה לזה, כי בזמן הקריאה זו, כל הקושיות שהיה לו טרם שקראו לו מלמעלה, היה לו הרבה קושיות, וכל פעם שהיה רוצה לעשות משהו בעל מנת להשפיע היה הגוף מתנגד, ולא היה יכול להבין אם יש אדם בעולם, שכן יכול לבטל את עצמותו לה', ולא לדאוג כלל לתועלת עצמו, ותמיד היה שורה עליו איזה פחד אם הוא לבטל עצמו לה'.
ועכשיו הוא רואה שכל המחשבות והספקות נשרפו לגמרי, והוא מרגיש עכשיו תענוג גדול בזה, אם הוא יכול לבטל עצמו לה'. הלא הוא רואה עכשיו שכל הדעת שלו, כלום לא שוה, אעפ"י שקודם לכן היה חושב שאין מי שהוא בעולם, שיהיה בידו לשכנע אותו שצריכים לבטל עצמו לה', והיה אומר זה עבודה קשה שלא כל אחד ואחד יכול להכנס לתוך עבודה זו, ועכשיו הוא רואה שאין שום דבר שיהא לו למפריע מלהדבק ולהבטל לה'."
(ספר "כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "ענין יניקה, ועיבור)
זה מאמר ידוע של רב"ש, שדווקא אנחנו דוחים אותו, "ענין יניקה, ועיבור".
דודי: איך אנחנו מנצלים את הימים האלה של ראש השנה? האם יש בהם משהו שאפשר לנצל ממש, להשתמש כדי להתקדם יותר, או שאלו עוד כמה ימים על לוח השנה ולא לעשות מזה סיפור?
על מטרת הבריאה, מטרת החיים, על זה מדברים.
דודי: בחומרי לימוד אנחנו נקרא על זה. אבל האם יש משהו מיוחד בימים האלה שאפשר לנצל יותר כדי להתקדם יותר? או לא, פשוט מחליפים את הנושא, ובמקום עיגולים ויושר נקרא על מטרת הבריאה.
אני לא מבין את הטענות שלך. תחפש בכל מיני כתבים, ומה יהיה שם? לא יודע.
דודי: כשמגיע מועד כמו ראש השנה, בכל זאת מורגש משהו באוויר, אולי כי כל העם ככה מתארגן, וגם אנחנו משנים סדרים מבחינת סעודות, שיעורים ושעות. השאלה, האם יש משהו מיוחד, פעולה מיוחדת מצד העשירייה, כדי להוציא מקסימום מהימים האלה ולעשות התקדמות, או שזו אותה עבודה שיש לנו יום יום כל השנה?
יש עבודה מיוחדת. ראש השנה זה בכל זאת "ראש" השנה, שהאדם רוצה לעשות ממנה ראש שסובב את כל השנה לתיקון הכללי, ואנחנו צריכים סביב זה להתחבר.
דודי: האם עשירייה קובעת את השנה שלה, את השינוי שלה בימים האלה?
עשירייה קובעת, בטח.
דודי: מה העבודה של העשירייה בראש השנה, לא של הפרט, של העשירייה?
להתחבר יחד כדי לקיים בתוך החיבור שלהם את המרכז, שהוא חייב לכוון את עצמו לראש השנה הכללי ולרצות להיות בזה.
דודי: אם אנחנו עושים פעולת חיבור כזאת, מתאמצים לכיוון הזה, מה אנחנו קובעים בשנה?
אתה קובע שמה שיש בראש השנה יתגלה דווקא על ידי העשירייה.
דודי:, האם את הקביעה הזאת אנחנו קובעים עכשיו למשך שנה שלמה, מדובר על שנה קלנדרית, או מדובר על המצב הבא שלנו?
על המצב הבא.
דודי: המצב הבא.
כן.
שמעון: בחגים, נגיד בראש שנה, ביום כיפור, האם יש אורות מקיפים, אורות כלשהם?
כן.
שמעון: לכל חג יהודי אלו כנראה אורות אחרים לגמרי.
כן.
שמעון: ואנחנו ממש צריכים לנצל את האורות האלה בכל חג.
דודי: למה אדם לא יכול לתפוס יותר מעשרה אנשים בעשירייה שלו?
הוא כן חייב.
דודי: הוא יכול לתפוס ספקטרום רחב של חברים?
אם אדם מחובר לעשירייה שלו, אז הוא יכול לקבוע את זה על כולם.
דודי: מהעשירייה, מה המדרגה הבאה, מה התפיסה הבאה שיש לו?
מאה.
דודי: האם מאה זה אומר עשר עשיריות?
ככה לא עושים בדרך כלל.
דודי: אז איך?
מעשירייה קובעים לכל הקהל שנמצא איתם בעבודה הזאת.
דודי: אני שואל לפי ההתפתחות. אם אנחנו מגיעים לחיבור בעשירייה כיחידה, מה השלב הבא? מה העבודה? זה לא עכשיו מול כל האנושות מן הסתם, אז מה המעגל הבא שנפתח לעשירייה?
מעשר הופכים למאה, ממאה לאלף וכך הלאה.
מושי: היום בשיעור הבוקר אמרת שצריכים להתכלל עם השאלות של החברים. כל מי ששואל שאלה, צריך למשוך את השאלה ולהתכלל. אבל בכנס כשיש סדנאות אמרת שאנחנו לא מתכללים, אלא רק להיות עם העשירייה ולא להתכלל עם מישהו אחר. זאת אומרת, אני בכנס לא יכול לשבת עם מישהו ולדבר איתו בסדנה. מה ההבדל בין ההתכללות שם ושם?
אנחנו במצבים כאלה כמו כנס צריכים להרגיש את עצמנו שנמצאים יחד כמו עכשיו.
מושי: האם מותר לשבת עם מישהו אחר ולהתכלל איתו בכנס?
אתה גם כך לא יודע אם אתה נכלל או לא.
מושי: נכון, אני לא יודע.
דודי: כשהחברים לומדים "תלמוד עשר הספירות" ביניהם, למשל בשיעור שהרב לא מגיע ואנחנו עכשיו פותחים תע"ס, איך נכון ללמוד בינינו את "תלמוד עשר הספירות"?
על זה כתוב, אפילו בעל הסולם כותב על זה שבתחילה תקראו.
רואי: בהקדמה לתע"ס.
דודי: נכון. הוא כותב שם להכניס לקופסה וכול', בתחילה לקרוא. אנחנו יושבים וקוראים, סיימנו לקרוא, קראנו אות אחת, מה אנחנו צריכים לעשות, האם לעבור לאות הבאה, או לעצור ולדבר בינינו?
על זה אני לא יודע.
דודי: האם יש מקום לעשירייה לקרוא קטע וכל אחד מדבר על מה שכתוב, או בזה אנחנו יכולים לבלבל זה את זה, או זה דווקא טוב שנתבלבל בזה? או לא, פשוט לקרוא ואולי להזכיר דברים ששמענו מהרב שהוא שמע מהרב"ש וכך אנחנו לומדים. מה הצורה הנכונה פה שתביא אותנו להתקדמות?
הצורה הנכונה היא שאנחנו צריכים להשתדל ללמוד מה שהרב"ש כותב, כמה שהוא כותב.
דודי: מה המשמעות של ללמוד? יש לקרוא את מה שהוא כותב, האם זה נקרא ללמוד?
כן.
דודי: איך מעכלים ומעבדים את מה שהרב"ש כותב?
זה תלוי באדם.
דודי: כלומר אנחנו יושבים וקוראים בלי לדבר בינינו, עלינו רק לקרוא ולקרוא.
לא, הוא כותב על זה.
דודי: תחילה תקרא פעמיים את האות של האר"י, אחר כך תקרא את מה שהוא כותב, תשנן.
כן.
דודי: אבל אני מנסה להבין מה הגישה הנכונה. האם יש מקום לדבר בינינו, או זה עלול דווקא לגרום לבלבול?
זו כבר שאלה אחרת, האם בזמן הלימוד אפשר לדבר בינינו או לא?
דודי: כן.
אם אתם מדברים על נושא הלימוד שאתם עכשיו לומדים, שזה מופיע בדף הזה, אז מותר.
מושי: נגיד שקוראים הגדרה מה זה מסך ואור חוזר, ואז כל אחד בתורו מסביר איך הוא הבין את זה, אין בעיה עם זה.
אני לא חושב.
מושי: לא כדאי.
דודי: למה לא?
כי אז יהיו לך אלף דעות, ואתה תתבלבל ביניהם.
דודי: גם את בעל הסולם יכול להיות שאני לא מבין, בטוח שאני לא מבין.
זה משהו אחר. כשאתה רוצה להבין אותו ומחפש בכל מיני מקורות, חוזר ומשנן, אז זה משהו אחר.
דודי: זה אומר שעם הזמן אני אקבל את השכל שלו ואבין מה זה באמת.
זה בכל זאת נכנס במשהו, הרצון שלך, המאמץ שלך כשאתה קורא.
דודי: ומה שאני שומע מהחברים? אם מושי עכשיו יסביר לי מה זה מסך ואור חוזר שבעל הסולם כותב.
מושי: מה הבעיה? אני אגיד לו שמסך זה כוח אנטי אגואיסטי שמאפשר לי להיות בקשר עם הבורא. האם זה יבלבל אותו?
יבלבל, יכול להיות.
מושי: לכן לא לעשות סדנאות כאלה בזמן לימוד תע"ס. לעומת זאת, אם אנחנו קוראים מאמר של רב"ש על העבודה שלנו, אז כן אפשר לעשות סדנה, איך כל אחד הבין את המאמר.
כן.
מושי: זה שונה מתע"ס שאלו הגדרות ברורות של בעל הסולם. הוא כותב מה זה מסך, ומה שהוא כתב זה קדוש.
דודי: השאלות שלנו הן לא כלפי חדשים ששואלים מה זה מסך, מה זה אור חוזר, כשאתה מלמד כיתה חדשה. אני מדבר על תלמידים שלומדים עשרים ושלושים שנה שנה. הצורה שלהם ללמוד תלמוד עשרה ספירות היא לקרוא.
צריכים לקרוא.
דודי: זה הבסיס קודם כל, קריאה וקריאה. בין הקריאה, האם יש עוד משהו שצריך לעשות?
לא, רק להוסיף בשיחה ביניכם על מנת להבין את הטקסט יותר לעומק.
דודי: אבל מה להוסיף? אם אני אתחיל להסביר את מה שאני מבין שכתוב על המסך, ואגדיר את זה במילים שלי, אז אני עלול לקלקל לחברים.
תנסה ותראה.
מושי: אנחנו שמים קליפים שלך, יש לנו משנים קודמות את התשובות שלך, אז במקום שאני אשמע מדודי מה זה מסך, אני שם את הקליפ על מה זה מסך. במהלך השיעור יש לנו נגיד חמישה, שישה קליפים. זה מה שהחלטנו לעשות.
תנסו ככה.
(סוף השיחה)