עולמות נפגשים

קבלה ומדע - 13

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 21.8.14 – אחרי עריכה

בן ציון: שלום לכם צופים יקרים, אתם איתנו בתכנית של "עולמות נפגשים". שלום לך הרב מיכאל לייטמן.

שלום לכולם.

בן ציון: אנחנו עוסקים בתוכניות שלנו ב"קבלה ומדע". והמדע אולי יכול להיות אמצעי להשתמש בו כדי לשבור את מחיצת הברזל עם חכמת הקבלה. להבין קצת יותר טוב על מה היא מדברת, להכיר אותה בתור חכמה אמיתית ולא רק כמשהו חברתי סוציאלי. לאחרונה מדברים על גילוי הכוח העליון.

גם במדע.

בן ציון: גם במדע נעשים מאמצים גדולים מאוד בכיוון. אבל היום אנו נמצאים בזמן מיוחד, בו קיימת נחיצות ממשית בחכמת הקבלה כאמצעי לגילוי המושג שנקרא "כוח עליון" בקרב האנושות אך בעיקר כאן, בישראל.

אפשר להגיד אחרת. שלגלות את הכוח העליון זאת הבעיה שרק ישראל צריך לפתור אותה, ודווקא ישראל צריך לפתור.

בן ציון: אז ננסה לדבר בצורה מדעית.

בצורה גם מדעית וגם אנושית וגם חברתית ופוליטית, הכל.

בן ציון: גם בפיזיקה אי אפשר לעמוד על משהו כללי, אם הוא לא נשבר לפרטים. רק כשהוא נשבר לפרטים אפשר להגיד שמשהו כבר מלובש בחומר כמו שאנחנו אומרים בחכמת הקבלה, ורק אז ניתן לחקור אותו ולבדוק אותו. איך זה בחכמת הקבלה?

הא-לוהות, כוח עליון שמלובש בטבע וסובב את כל הטבע, מתחלק לכל מיני חלקים. אנחנו רואים את כל הכוחות בטבע. כל מה שקורה זה הכל אותו כוח עליון שמגיע למימדים יותר נמוכים, מתחלק לכוח חיובי וכוח השלילי, כביכול, זה רק כלפינו כך, פלוס ומינוס נניח או ספיגה והוצאת החומרים, או שנאה ואהבה ברמות אנושיות, אבל זה אותו כוח אחד שכלפינו הוא כך נראה כמתחלק לשני כוחות. גם כוח ימין ושמאל, חיובי, שלילי, גם הם מתחלקים להרבה מאוד כוחות, תלוי באילו רמות ואיזה מקרים.

חכמת הקבלה מטפלת בכל דבר, גם ברמה הכללית וגם בכל רמה מדומם, צומח, חי ומדבר, זאת אומרת החברה האנושית, בכל הרמות האלה מטפלת גם בכוח השלילי וגם בכוח החיובי ואיך הם משתלבים זה עם זה כדי להביא להרמוניה ולאיזון, להומאוסטאזיס כללי של כל המערכת.

בן ציון: אז אתה אומר "הנה לפנינו כבר רואים את פעולתו של הכוח העליון, הנה הטבע, הנה החלקים של הטבע".

אנחנו רואים תוצאות, אבל אנחנו לא רואים את התמונה הכללית ולא את פעולתו של הכוח אחד, העיקר זה מה שיש לראות. חכמת הקבלה פותחת לנו אפשרות לבנות את עצמנו, לתקן את התפיסה שלנו, שאנחנו נראה גם כוח חיובי, גם כוח שלילי, פלוס ומינוס, בכל הרמות, וגם נראה איך שהכוחות האלה מתאחדים לכוח אחד העליון, אותו אנחנו קוראים "בורא".

בן ציון: כדי לחקור או לגלות את הכוח העליון הזה, הוא חייב קודם כל להתפרק להרבה מאוד פרטים, כי אנחנו תופסים רק פרטים ואז מהפרטים נוכל לחקור אותו.

כן. מפרטים אנחנו מגיעים לכלל.

כי יוצא לנו כך. שהכוח העליון הזה כשהוא יחיד, אחד, ברא את היקום, הוא ברא אותו גם כן בחלקים, פלוס ומינוס, ואז מזה מרכיבים אטום. אחר כך מפלוס ומינוס, שזה ספיגה והוצאה, מרכיבים את המולקולות, שהם סוג החי כבר, או ברמת הצומח או ברמת החי. ואחר כך מפלוס ומינוס מרכיבים כאילו את בן האדם, כאן זה לא קרה.

בן ציון: מה זאת אומרת כאן זה לא קרה?

בכל דומם, צומח, חי, יש פלוס ומינוס. יש לנו שני כוחות ואז המערכות האלה עובדות. אפשר להגיד שכך זה שלמות. אבל בדרגת המדבר יש לנו רק מינוס, שזה האגו שלנו, ופלוס אין.

בן ציון: זה נשמע מוזר. איך נוצר משהו רק מכוח אחד?

זה נשמע מוזר, זה האנושות. ולכן אנחנו נמצאים בבעיה. מאיפה זה בא? זה בא מהטבע, שאת הכוח החיובי הזה, אנחנו בעצמנו צריכים להוסיף. לא שאנחנו מייצרים אותו, אלא אנחנו צריכים לגלות אותו מהטבע.

בן ציון: יוצא כאילו שאנחנו לא נוצרנו כמו שכל הטבע נוצר.

כן, נכון. למה? זה דבר מאוד פשוט. מפני שיש גבול בין דומם, צומח חי, לבין המדבר. מה זה "מדבר"? כי דומם, צומח וחי זה הטבע, נכון? זה הטבע.

בן ציון: אבל כולם יצאו מהמפץ הגדול.

האדם שייך להטבע או לא? הוא שייך.

בן ציון: כן, הוא חלק מהיקום.

אבל הוא נברא מעל דרגת החי. מעל דרגת החי איך שהוא נברא הוא נברא רק בכוח השלילי. עם היכולת להיות גם עם כוח החיובי. זאת אומרת, את זה אנחנו צריכים להשלים. אנחנו, בני האדם. וזה דווקא על ידי חכמת הקבלה.

בן ציון: אם הדומם, צומח והחי הם תרכובת של שני כוחות, כן?

כן.

בן ציון: ואנחנו מדברים על המפץ הגדול, ששם הייתה כל האנרגיה, אז כשנוצר האדם בסדר ההתפתחות, לא הייתה שם תירכובת של כוחות.

מה אתה מסתכל על ה"אדם"? למה אתה קורא ל"אדם"? שאני קורא "מדבר", "אדם", אני קורא משהו שדומה לא-לוהות, שדומה לאיזון, שיש כאן משהו שמאזן את הכוחות האלה, שיש כאן משהו שבעצמו מגיע לאיזון, אז זה נקרא "אדם".

ואתה מדבר על בהמה.

בן ציון: אני מדבר על פיזיקה.

אתה מדבר על מה שקורה בעולם שלנו, על שבעה מיליארד שכאן חיים על פני כדור הארץ.

בן ציון: נכון.

אני לא קורא אותם "אדם". אדם זה מי שמגלה את הכוח החיובי, מאזן אותו עם האגו, הכוח השלילי, ואז החלק הזה כולו יקרא "מדבר".

כי אנחנו, בצורה כזאת כמו שאנחנו, אפילו עוד יותר גרועים מדומם, צומח וחי. אנחנו לא מאוזנים, אנחנו כולנו אגואיסטיים, אנחנו הורסים את עצמנו, הורסים את הטבע, אנחנו הורגים הכל, אנחנו עושים דברים שחי לא יעשה את זה.

בן ציון: זאת אומרת, האדם נוצר רק מפעולה של כוח אחד. רק מהכוח האגואיסטי השלילי.

בנו יש תחילת האדם שהוא שלילי, שהוא נמצא רק מכוח אחד לא מאוזן, אם אנחנו נמצא בשבילו את הכוח החיובי שיאזן אותו, השלילי וחיובי יחד, בהרמוניה, דיפול כזה יפה, הוא יקרא "אדם".

בן ציון: אנחנו רוצים לדבר על גילוי הכוח העליון, גילוי הכוח האחד.

אז גילוי הכוח האחד, גם במפץ הגדול, נניח פעל איזה כוח אחד, שאחר כך התחלק לקבוצת כוחות, ויצרו את המציאות שלנו.

לפי הפיזיקה, אם אנחנו רוצים לגלות את הכוחות, את אותו כוח שהיה במפץ הגדול, צריכים להגיע לאנרגיות מאוד גבוהות שאנחנו לא יכולים לייצר אותם. איך יש לנו סיכוי באמת לגלות בסופו של דבר את הכוח הזה שיצר את הבריאה הזאת? אותן אנרגיות שהיו בזמן המפץ הגדול.

וודאי שאנחנו לא יכולים. מאותה אנרגיה עד היום מתפתח כל היקום.

בן ציון: חסרים לנו עשרת אלפים מיליארד כפול ממה שהגענו עד היום.

זה הרבה יותר מזה. מכל אותו הכוח שעשה את המפץ, מכל אותו הכוח עד היום מתפשט כל היקום, ועם כל החומר הלא ידוע לנו, שאנחנו רואים רק כמה אחוזים מכל החומר שלו, ומכל הכוחות שאנחנו בכלל לא מכירים.

בן ציון: אז לא נוכל לגלות את הכוח הזה. זה מה שאתה אומר, שזה בלתי אפשרי.

לא. נוכל לגלות, רק לא בצורה שאתה רוצה, לא על ידי הפיזיקה הרגילה, ולא על ידי הפיזיקה הקוונטית. לכך אתה צריך להגיע לאיזון, על ידי איזון של פלוס ומינוס, כשאתה תוכל לאזן את האגו שלך, אתה תוכל להתחיל להיכנס לתעלות מיוחדות שיש ביקום, שהן מביאות אותך לעולם העליון. לאותו מקום, לאותה דרגה, שמשם קרה המפץ הגדול, ואז אתה תגלה את החיים בדרגה אחרת, ואיך משם נוצר כל דבר שבעולמנו.

בן ציון: כשאתה מדבר על האדם, אתה מדבר על המודעות שלו, על ההשגה שלו, אבל אתה מדבר על זה גם במונחים מדעיים, כמו פיסיקה, כוחות, פלוס, מינוס. איך אתה עושה את השילוב הזה.

כמו הפסיכולוגיה נניח, שהיא פנימית, וירטואלית כביכול.

בן ציון: כן. אז איך אתה מצד אחד מתייחס לזה בתור משהו מדעי כמו בפיזיקה, בדומם, בחומר, שיש שם הרבה מאוד כוחות, ואפשר לבדוק, וכולי וכולי. וגם באדם אתה כאילו עושה השאלה כלשהי למימד הפסיכולוגי, ומתאר את זה כתופעות פיסיקליות לכל דבר. איך עושים את המעבר הזה?

אני רואה שכל הדברים האלה מתלבשים זה בזה, שדומם, צומח וחי, הם שלושת דרגות הטבע שיש בהם דברים מקבילים. ולכן הם נמצאים בהרמוניה, וממש בהתלבשות, בהדדיות זה לזה. בלי דומם לא יכול להיות צומח, ובלי צומח לא יכול להיות חי, וגם כן ההיפך, שיש ביניהם קשר לכל הכיוונים. וכולם מתפתחים על ידי התוכנה שנמצאת בטבע, למטרה מסוימת, ונמצאים בכל הדברים האלה, מתגלגלים ובאים יחד.

האדם הוא כאילו יוצא מכל הטבע. לכן באנושות קיימת גישה כזאת, הרגשה כזאת, שאנחנו לא שייכים לטבע, אנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו, אנחנו חופשיים מכל דבר. למה? כי אני לא רואה שאני קשור לכל זה, אני לא מאוזן פלוס ומינוס. אם הייתי מאוזן פלוס ומינוס כמו בחי, בצומח ובדומם, אז הייתי מרגיש שאני שייך אליהם, שאני קשור, שאני גם כן נמצא במקביל, לדומם פלוס מינוס, צומח פלוס מינוס, חי פלוס מינוס, ואני המדבר פלוס מינוס. אבל באני המדבר יש רק כוח אחד, אפילו אין את הכוח השני. אם אין את הכוח השני, אני לא יכול להגיד על כוח אחד שהוא מינוס. אני אומר זה האגו שלי, בסדר, הוא לא טוב, אבל זה מה שיש לי.

בן ציון: נכון, אני לא יכול להגיד עליו כלום, שהוא מינוס או פלוס.

כלפי מה? אין לי כלפי מה למדוד. לכן אנחנו יכולים להגיד שהטבע שלנו רע, נכון, אנחנו לא בסדר.

בן ציון: כולם מסכימים, ברור.

כן, עם זה מסכימים כולם. אבל אין לנו עם מה להשוות, אין לנו עם מה לאזן אותו, אין לנו שום דבר.

בן ציון: אין לאן לקחת אותו, מה לעשות איתו.

כן, ולכן כשאני נמצא רק במינוס, בלי פלוס נניח, בכוח אחד, אני לא יכול להרגיש גם כן שאני שייך לכל הטבע. אני כאילו לחוד, מה שקיים קיים, אבל אני זה אני. והגישה הזאת שהיא קודם כל נבדלת מהטבע, ובנוסף לכך אגואיסטית, היא עושה לנו בעיה גדולה מאוד, עד שאנחנו מגיעים למשבר כמו עכשיו, שהגענו כאילו לסוף הדרך, אנחנו לא יכולים יותר לעשות שום דבר, אנחנו נמצאים במצב שהכל נופל מידינו, הכל נופל מהידיים. מה נעשה הלאה?

בן ציון: אז אם הוא נמצא רק בקוטב אחד, הוא לא יכול להרגיש שום דבר, אז איפה הוא ירגיש כוח?

הוא מרגיש חוסר בשני, כי אנחנו מגיעים עם האגו שלנו למצב, שאנחנו פשוט לא יכולים לסבול זה את זה, אנחנו צריכים כוח כלשהו שיעזור לנו איכשהו להתקשר זה לזה.

בן ציון: אני קודם כל צריך להרגיש התנגדות כלשהי נכון? כי כדי להרגיש כוח, אני חייב להרגיש התנגדות מסוימת.

מה זאת התנגדות? אנחנו כיסינו את כל כדור הארץ, וכולנו אוכלים זה את זה, ובאף מקום אין לך שלום ושלווה. אפילו אדם אחד עם עצמו לא יכול להסתדר, הוא צריך אנטי דיפרסנטים, הוא צריך סמים. הוא לא יכול לחיות עם האישה והילדים, הוא לא יכול לחיות בחברה אנושית. העמים לא יכולים לחיות זה עם זה, המדינות, אנחנו כבר הגענו לאגו כזה שהוא לא נותן לנו רוגע, הוא לא נותן לנו חיים שקטים. לכן מתוך כך, מתוך השלילה הזאת, מתוך המצב הזה, אנחנו מבינים שחסר לנו כאן כוח לאזן אותו, את האגו שלנו.

אנחנו היינו במצב הזה בבבל, לפני ארבעת אלפים שנה נניח, ויצאנו משם, כי כשהתחלנו לשנוא זה את זה, אז הלכנו לכל הכיוונים. הלכנו לכל הכיוונים עד שכיסינו אחרי ארבעת אלפים שנה את כדור הארץ. עכשיו אנחנו שוב נמצאים באותו מצב כמו בבבל, אבל אין לנו יותר לאן לברוח. מה תעשה? עכשיו אנחנו צריכים את הפיתרון. אז את הפיתרון מצא אברהם שאמר, שאנחנו צריכים להתעלות מעל האגו שלנו, זאת השיטה של חכמת הקבלה.

בן ציון: אבל האנושות לא מחפשת פיתרון.

האנושות מחפשת פיתרון, כי היא נמצאת במשבר גלובלי, במשבר מורכב מאוד, היא מחפשת פיתרון.

בן ציון: היא מחפשת להיטיב את מצבה. אבל אין הגדרה של בעיה, "אנחנו במינוס, אנחנו צריכים עוד כוח מאזן". אין ניתוח כזה מדעי, פיסיקלי של המצב.

קודם כל אתה לא צודק, כי הרבה מדברים על זה, אתה יכול להיכנס היום לאינטרנט, אפשר למצוא שם את הכל. ודאי שלא כולם מודעים לזה, ולא כולם מחפשים בכובד ראש, אבל זה ידוע. רק שיש כאן בעיה אחרת, שמתוך שחכמת הקבלה, השיטה איך לאזן את טבע האדם, השיטה הזאת נסתרת, היא עדיין לא התגלתה ממש לאנושות, אז מאין ברירה האנושות אומרת "נו, מה לעשות, נתקיים, מה שיהיה יהיה, נתקיים כך, בינתיים נעבוד עם מה שיש לנו." וכך אנחנו מתקיימים, אבל באמת המצב מתגלגל ונמצא בצניחה תמידית.

בן ציון: מתוך המשבר הזה שתיארת בכל התחומים, איפה יש פה לחץ כלשהו, ופעולה שאני יכול להגיד, "הנה פה מופעל עליי לחץ, כוח כלשהו, שאני עכשיו רוצה לעשות עם זה משהו, ולגלות אותו או ללמוד עליו." איפה אני מזהה שיש פה כוח שלוחץ? אני צריך להרגיש שיש פה כוח כלשהו, שאני נדחף, שמשהו נעשה איתי, משהו דוחף אותי, שאני בתוך מערכת אינרציאלית, כשאני חי את החיים האלה, אני לא מרגיש שיש כוח חיצוני, שאני מנסה לראות, "רגע, מי דוחף אותי, מי מזיז אותי”.

כמו שבבבל זה התגלה על ידי איש אחד, והוא הביא את זה לידיעת כולם, ורק כחמשת אלפים איש קיבלו את זה, ויתר הבבלים שלושה מיליון לא קיבלו. גם היום אותה הקבוצה שנשארה ממנו, מחמשת האלפים שהוא עיצב, היא בעצם מפרסמת את אותה השיטה, באותו מצב ממש כמו שהיה אז. שום דבר לא השתנה, האדם, הטבע שלו, הכל אותו הדבר. והיא מגלה לכל האנושות, את שיטת התיקון, זה לא יכול להתגלות סתם מהאדם, אלא יש אנשים שמגלים, יש להם זכות מסוימת.

בן ציון: איך עובדת השיטה של חכמת הקבלה, כשהיא רוצה לגלות את הכוח הזה? למשל הרבה פעמים אתה אומר, אנחנו צריכים לגלות את הכוח הזה, אנחנו צריכים לתת מקום לכוח הזה, לטוב האמיתי להתגלות, וכל מיני משפטים כאלה. בפיסיקה המודרנית גילוי של כוח, זה לא משהו מקרי, אלא זה חיפוש יזום, אלה ניסויים. זאת אומרת יש לפעמים השערה, אפילו מתחילים עם תיאוריה מסוימת, ואז עושים ניסוי ומגלים את זה, או שלא מגלים.

ודאי שאברהם גילה את זה גם כן בצורה מדעית. וכתוב על זה כך, הרמב"ם כותב, והרבה אנשים כותבים על איך שהוא גילה. הוא היה יוצא בלילה לראות את את הכוכבים, הירח, הוא היה איש חכם, הוא היה גם הכוהן של הבבלים. בבבל היו שני אנשים בעצם, היה נמרוד ששלט כמלך, ולידו תרח, אבי אברהם, שהיה הראש האידיאולוגי. זאת אומרת היה צבא, והיתה אידיאולוגיה, דת, ותרח היה ראש הדת, ואברהם בא אחריו. זאת אומרת תרח היה חי, אבל אברהם התחיל לחקור את העניין, הוא ידע את כל הדברים של כל הדתות, וכל המדעים באותו הזמן בבבל, והוא היה מחפש מה חסר לאדם, כדי לצאת מאותו המצב שבבל נכנסה אליו.

והוא גילה שצריכים לעלות דווקא מעל האגו, ואז כשאתה עולה מעל האגו, אתה מגלה בחיבור בין בני אדם, בקבוצה נניח, אתה מגלה את הכוח החיובי. ועם הכוח החיובי הזה, אתה יכול להתחיל לאזן את הכוח השלילי, וכך להגיע לאיזון בכל האומה, וזה מה שהוא הציע לעשות. רק שנמרוד הלך לכיוון שלו ואמר לא, יותר טוב שאנחנו נתפזר, כמו אנשים שלא יכולים להסתדר, תרחיק אותם, אז אנחנו נתרחק. אז היה הקו של נמרוד להתרחק, והיה הקו של אברהם דווקא להתחבר, זה כאילו לא הגיוני להתחבר, אבל זה דווקא עובד. ועכשיו, אחרי שאנחנו ניסינו את הקו של נמרוד, אחרי ארבעת אלפים שנה, אנחנו מגיעים שוב למקום שאין לנו ברירה, אנחנו צריכים להשתמש בפיתרון השני של אברהם. לא רצינו, אבל אין ברירה, עכשיו נצטרך.

בן ציון: אברהם גילה את הכוח העליון, לפי איזו שיטה? קודם כל היתה לו הנחה כלשהי, ואחר כך הוא הוכיח את זה, או שהתגלה לו ואז הוא הסביר, את מה שהתגלה לו?

לפי שיטת החיבור. התגלה לו והוא הסביר, התגלה לו מתוך זה שהוא רצה מאוד לגלות את האיזון שבטבע, שחייב להיות כאן עוד כוח אחד, שהוא מאזן את הכל. ובנוסף מפלוס למינוס, חייב להיות עוד כוח אחד, שהוא בכלל בונה את כל האיזון עצמו, ועוטף את כולם יחד, שכאילו הבורא הוא העליון, ופלוס ומינוס, גם האגו וגם הכוח הטוב שבאדם יוצאים ממנו. וגם פלוס מינוס, ספיגה והוצאה, ואלקטרון ופרוטון וכל הדברים האלה, כולם יוצאים ממנו, וכולם נמצאים באיזון. רק האדם צריך להגיע לאיזון לבד, ומתוך זה הוא משיג את הבורא, מפני שהוא משיג את הכוח החיובי, מחבר אותו עם הכוח השלילי, ומגיע לדרגת הבורא.

בן ציון: התקרבנו לסיום התכנית, נמשיך וודאי גם בפרק הבא שלנו. תודה רבה לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן, תודה רבה לכם צופים יקרים, נתראה בתכנית הבאה שלנו "עולמות נפגשים", שלום ולהתראות.

(סוף התכנית)