ישיבת כתבים
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 24.06.20 – אחרי עריכה
דודי: אנחנו ממשיכים בעולם הקורונה, הקורונה מספקת לכולנו פרנסה ממש. יש לנו סדרת שאלות בנושא הזה, אנחנו נרצה לפתוח בחידה הזאת, איך עובד וירוס הקורונה.
אסף: אנחנו רואים שהאנושות מנסה, ובינתיים לא מצליחה, לפצח מהו בדיוק וירוס הקורונה ואיך הוא עובד. מתחילת השבוע ארגון הבריאות העולמי הצהיר שהיו מעל מאה שמונים ושלושה אלף נדבקים ביממה, זה היה ביום ראשון וזה שיא חדש, זה עוד לא היה. זאת אומרת עוד לא היו כל כך הרבה נדבקים חדשים ביממה אחת. חצי מהמספר הזה זה מארצות הברית וברזיל, החצי השני זה כמעט שאר כל העולם. אפילו בניו זילנד איפה שהצהירו על ניצחון, גם שם התגלו מעט מקרים חדשים.
יחד עם הגל השני של הווירוס מתגלים כל מיני ממצאים חדשים שמראים לנו שאנחנו לא באמת יודעים איך הוא עובד, מה שחשבנו מתגלה כלא נכון. מנכ"ל משרד הבריאות בישראל שהתפטר אחרי הגל הראשון, אמר את זה היטב, אלו המילים שלו, אני לא נגעתי, "הטבע האנושי מתקשה להשלים עם חוסר היכולת שלנו להבין את הנגיף". אז יש הרבה דברים שהם לא ברורים.
דבר ראשון הוא המנגנון. אנחנו חשבנו שמדובר על בעיה נשימתית שיכולה להחמיר ולהגיע לקריסה, עכשיו מסתבר שיכול להיות שהחולים שהקריסה הנשימתית אצלם קורית, היא לא בגלל הריאות אלא בגלל המוח, בגלל מערכת העצבים, הווירוס מתגלה כמשהו שמשפיע בצורה מערכתית עצבית. 30% מהחולים מפתחים קרישת יתר בדם, חולים בגילאי שלושים עד ארבעים שלא נמצאים בקבוצת הסיכון בכלל, מסתברים ככאלה שהם ללא סימפטומים בכלל ואחר כך לוקים בשבץ מוחי חמור, יש הרבה מקרים כאלה. חשבנו שילדים לא נדבקים כמעט או לא סימפטומטיים, מסתבר שזו גם לא ממש התמונה. יש תופעות של אנשים שמחלימים לגמרי, יש כאלה שמחלימים חלקית, יש כאלה שמחלימים עם תופעות לוואי כמו איבוד חושים, איבוד משקל, חרדה, דיכאון. ויש כאלה שתופעות הלוואי עוברות אחרי שבועיים שלושה, ויש כאלה שלא עוברות בכלל. הציבור גם הוא באיזשהו ערפל, הוא לא יודע אם עובדים עליו, חלק אומרים שזו קונספירציה אחת גדולה כל הסיפור. יש ויכוח גדול כמה זה חמור או כמה זה קל. מה שבטוח, גם בקרב הקהילה המדעית וגם בקרב הציבור, מחפשים הסבר לגבי הווירוס הזה, ומובן שאנחנו לא מבינים.
השאלה היא, האם חכמת הקבלה יכולה להתחיל להסביר לנו איך הווירוס הזה פועל, מה המנגנון שלו?
לחכמת הקבלה אין שום יחס לווירוס עצמו כמרכיב ביולוגי, היא חוקרת רק תופעה חברתית, אנושית, ולא יותר. אם אנחנו נפתור את התופעה הזאת, בטוח שנפתור את כל יתר התופעות ששייכות לדומם, צומח וחי. ואפילו אם נדע איך הווירוס מתנהג בדרגת החי, ומכיוון שהמטרה שלו היא לשנות את ההתנהגות שלנו בדרגה יותר גבוהה, בדרגת המדבר, לכן לא יעזור לנו לדעת את הווירוס ולמצוא בשבילו איזו תרופה, זה לא יעזור.
לכן חכמת הקבלה אומרת שאנחנו צריכים לראות מה הטבע בהתנהגות החדשה הזאת, לא מדברים על א-לוהים שבגימטרייה זה טבע, אלא על הטבע, מה הטבע רוצה מאיתנו, דווקא מבני האדם, לא מהחלק הביולוגי שקיים על פני כדור הארץ, אלא מהאנושות. ואנחנו צריכים להבין שכאן הבעיה היא פגם מאוד גדול, מה שאנחנו רואים פעם ראשונה שקורה, שהווירוס הזה כאילו מרחיק בינינו ונותן לנו סימן ברור שהוא לא מעוניין בזה שאנחנו נהיה קשורים זה לזה, כי אז אנחנו מעבירים אותו מאחד לשני והוא מתפרץ. זאת אומרת, הווירוס הזה, כמו חלקיק אינפורמטיבי, מראה לנו שאנחנו מחוברים בצורה לא נכונה, שאנחנו מעבירים מאחד לשני מידע לא נכון, אינפורמציה לא נכונה, שנקראת וירוס, ולכן כדאי לנו להתרחק זה מזה. אם אנחנו נשמור על הכלל הזה, וגם חכמת הקבלה אומרת לנו שאנחנו צריכים להקטין את עצמנו בכל העסקים שלנו ולשנות את כל החיים שלנו, בצורה כזאת שאנחנו נבין שלא צריכים את כל המפעלים, העסקים והבוטיקים וכולי, אלא נוכל לבדוק בעצמנו בצורה הגיונית, בהיגיון פשוט, מה אנחנו צריכים כדי לחיות טוב, נכון, בצורה בריאה, שלא נייצר שום דבר שאין בו צורך חיוני, אם נעשה כזה חשבון על החיים שלנו ונרצה להתקרב לסוג חיים כזה, אז יהיה בינינו קשר. הקשר יהיה מאוד וירטואלי נגיד, מתון, ובצורה כזאת ודאי שלא נמסור אחד לשני את הווירוסים האלה, אלא ההיפך. לדברים הכרחיים, חיוניים, נוכל להתקשר זה לזה ולהכין את כל מה שאנחנו צריכים לחיים שלנו הנורמליים, לנו, לילדים ודאי, למשפחות וכולי, אבל לא לשום צורך מעבר להכרחיות, רק במה שהוא "לא יגונה ולא ישובח". לא יותר ולא פחות.
אנחנו צריכים לעשות כאן באמת שיח, דיונים, ממש סביב כל כדור הארץ ולראות עד כמה אנחנו במו ידינו, ממש בעצמנו, הורסים את כל התעשייה הזאת והמסחר שאין בו שום צורך, אלא רק להרוויח ולהתפרנס זה מזה ולזבל וללכלך את כל הכדור והאוויר. אם נעשה לקראת זה צעדים נכונים, נראה עד כמה היחסים בינינו, הווירוס וכל האווירה הזאת שבנינו, שאי אפשר כבר להמשיך בזה, עד כמה הכול מתחיל להתנקות מכל הדברים. אנחנו צריכים לדאוג להחזיר את הטבע במשהו במקצת לתפקודו הנורמלי, האינטגרלי וכן הלאה. אם לא, הווירוס יאכל אותנו, ואחריו יש עוד הרבה כאלה.
זה מה שיש לי להגיד, ודיברנו על זה כבר לפני כמה חודשים ואנחנו רואים שבינתיים אף אחד לא חושב לכיוון הזה. אני חושב שאנחנו צריכים בכל זאת להתחיל לכתוב מדי חודש כזה סיכום עם דעתנו ולשלוח לכל הממשלות, לכל המשרדים, שיהיה. שחודש בחודשו כולם ירגישו שאנחנו צודקים. אנחנו מדברים היום בדיוק כמו שדיברנו לפני שלושה חודשים.
אסף: כן, זה באמת נכון, והאנושות באמת לא יודעת איך להתמודד עם ההשלכות הכלכליות. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי בעצמו אמר, אנשים רוצים לצאת, לחזור לחיים הרגילים, המדינות רוצות לחזור לפתוח את הכלכלה, אבל צריך להבין, הווירוס עדיין קטלני, עדיין מתפשט ואנחנו עדיין לא יודעים איך לפתור אותו.
הוא נעשה עוד יותר קטלני, הוא יהיה עוד יותר, ממש עוד ועוד יותר. זה שאנחנו יותר מכירים אותו ואנחנו יודעים כנגדו מיד לעשות איזו הקלה, בזה אנחנו לא מתרפאים ממנו, ההיפך, אנחנו מריצים אותו להיות עוד יותר ערמומי.
אסף: אתה מתאר מנגנון מאוד מעניין, זה הסבר בעצם אלטרנטיבי לאיך פועל הווירוס, שלא מסבירים אותו במקומות אחרים.
אני רואה בו מנגנון אינפורמטיבי שבא להילחם נגד חוסר התפקוד הנכון שלנו.
אסף: אינפורמטיבי זה כמו תוכנה? זו תוכנה מצד הטבע?
כן, ודאי. מה זה וירוס? זו תוכנה. זו תוכנה ביולוגית שנכנסת לתוך הגוף שלנו ומשבשת את התוכנות שלנו ששם [נמצא] מידע, אינפורמציה. זה שהוא מעביר את המידע הזה דרך תרכובת כימית או ביולוגית, זה מילא, אבל זה מידע.
אסף: אנחנו בדרך כלל חושבים על וירוסים, ככה האדם המודרני חושב, שזה אויב, שזה משהו שאנחנו צריכים להילחם בו, לתקוף אותו.
אנחנו לא מקבלים זאת נכון, כי אנחנו בעצמנו כולנו מלאים בכאלה וירוסים. כל הגוף שלנו כולו הוא ממיליארדי וירוסים שפועלים במנגנון מיוחד, ואז הם מייצרים את מה שאנחנו קוראים "אדם".
אסף: כן, עשיתי קצת מחקר על זה, רואים ש-50% מהגנום האנושי הוא מגיע מווירוסים, הם היו פה מיליוני שנה לפנינו.
וגם, על ידי מה אנחנו התפתחנו, דומם, צומח, חי, מדבר, על ידי מה זה? הייתה אנרגיה פנימית כמו שאנחנו לומדים מחכמת הקבלה, זה דבר אחד, אבל מצד שני על ידי זה שפעלו עלינו וירוסים.
אסף: אז הווירוסים זו תוכנה מצד מערכת הטבע, שמה היא עושה? היא תורמת לאבולוציה? מה בדיוק עושה התוכנה הזאת, איך היא מגיבה לקשרים בין בני אדם?
מקדמת אותנו, ובכלל את כל הדומם, הצומח, החי והמדבר, כל חלקי הטבע מתקדמים. מה הם הווירוסים האלה, הם לא היו קודם? זאת אומרת, מגיע הזמן שהחיבור הזה שיש בהם, הכימי, הביולוגי, האינפורמטיבי, מתחיל להראות את עצמו ועל ידי זה הוא דוחף קדימה את כל הדצח"מ, זה כל העניין. אנחנו לא יודעים, אנחנו לא לומדים מה נעשה על ידי המגפות הקודמות שהיו.
אסף: לפני מאה שנה השפעת הספרדית.
כן, כל [המגפות] האלו. כל אחת זו התקדמות מסוימת, ואנחנו מסתכלים עליהן רק בכמה שנעשה כאילו נזק ליצור הביולוגי הזה שנקרא אדם, אבל כמה זה קידם אותנו אנחנו לא יודעים. כך כלפי כל דבר. על מלחמה אנחנו לומדים שזה נורא, שזה צער ונזק, אבל מצד שני אנחנו לא יודעים עד כמה זה בא ומאין ברירה מקדם אותנו, כמו שאנחנו יודעים או בדרך תורה או בדרך ייסורים, אבל מגיעים למצב חדש. כשזה בדרך ייסורים אנחנו אשמים, אבל בכל זאת אנחנו התקדמנו ממצב א' למצב ב', רק על ידי מלחמה נגיד. כאן גם כן, נתקדם ממצב א' למצב ב' רק על ידי וירוסים, לא על ידי היגיעה שלנו.
אסף: אז יש כאן גישה, ראייה, השקפה מאוד מערכתית, הוליסטית. אם אנחנו מודדים נזק, אתה אומר שחכמת הקבלה מודדת אבולוציה.
ההבדל הוא, איך אנחנו נעבור. אנחנו נמצאים עכשיו נגיד בדרך ייסורים, איך אנחנו נעבור מדרך ייסורים לדרך האור, לדרך התורה. אבל להתקדם חייבים. וזה שכל הממשלות רוצות להחזיר אותנו אחורה חמישים שנה, זה ודאי שלא יתקיים.
אסף: רק לראות אם הבנתי את הנקודה הזאת נכון. הווירוס, ווירוסים בכלל, אתה אומר, זה ביטוי של תוכנת הטבע הכללית לקדם את האבולוציה לשלב הבא שלה.
כן, בצורה שלילית.
אסף מה פירוש?
אם היינו בעצמנו יוצאים ממצב שהיינו מלפני נגיד חצי שנה, למצב שהיינו צריכים להיות בעוד חצי שנה נגיד, אם היינו בעצמנו מקדמים את עצמנו, נגיד מקטינים את כל התעשייה שהיא לא לצורך, את היחסים בינינו שלא לעניין וכולי, אם היינו מקטינים את כל הפעילות הפיזית שבה אנחנו הורסים את כדור הארץ, וכל הפעילות שפועלת רק כדי לגרום לנו מריבות ומלחמות וכן הלאה, אז כבר לא היינו היום נמצאים במצב כמו באירופה ובאמריקה ובכל מקום, שיש לך מהומות ורוצים להרוג ולהרוס זה את זה, ואנשים חולים ולא יודעים מה לעשות עם המחלות, והילדים בכל זאת מנותקים מבתי הספר, מכל מיני ארגוני החינוך וכולי. היינו עושים את זה בצורה יפה, טובה, בעצמנו, בהכרה, בהבנה, בלתכנן את הכול, בלהבין את הדברים. אבל אם אנחנו לא עושים, בא וירוס ועל ידי מחלות, על ידי בעיות, מיתות וכל מיני דברים, מסדר אותנו בצורה כזאת שאנחנו נגיע, רק נגיע בצורה הרבה יותר גרועה לתוצאה יותר גרועה, ונצטרך בכל זאת אחר כך לתפוס את עצמנו ולהשתנות.
אסף: האם הווירוס, כמו שאתה רואה אותו, הוא אדפטיבי ומסתגל ומגיב לאיך שאנחנו מתנהגים?
אנחנו נמצאים באותה מערכת, מה זאת אומרת. אנחנו לא נמצאים שאנחנו פה והוא שם, אנחנו חיים במערכת אחת שכוללת את כל המציאות. וגם התגובות שלנו, אם התגובות הן לא נכונות, ואנחנו ממשיכים לתת תגובות לפי האגו שלנו, לפי הקלקול שלנו, ממש לפי הסטיות שלנו, בהתאם לזה אנחנו רק ממריצים את הווירוס הזה להמשיך איתנו כך להתנהג, לחזק עוד יותר את המכות.
שמעתי ששבעה טריליון דולר רוצים לבזבז באמריקה כדי למצוא איזה סדר חדש בתרופה. זו לא בעיה ולא תרופה, זה פשוט היחס האישי שלנו של בני האדם ואנחנו עדיין לא מעכלים את זה. נצטרך ללמוד.
אסף: יש מדענים בעיקר מתחום האקולוגיה, שעוסקים באקלים, במגוון הביולוגי, בגיאולוגיה, ראיתי למשל כותרת גדולה בגארדיאן, שהם אומרים ממש במילים האלה, "הקורונה היא אזהרה לבני אדם שעלינו לתקן את יחסינו לטבע". הכותרת נשמעת כאילו דודי כתב אותה, אבל תוכן הדברים אתה רואה שהם מתייחסים לדברים מאוד שטחיים.
לפחות ככה.
אסף: מה היית מכניס תחת הכותרת הזאת? מה בדיוק אנחנו צריכים לשנות ביחסינו לטבע כדי שהתוכנה תפעל אחרת?
לשנות את האדם, ובדרגת האדם לאדם. רק שימו לב, אנחנו פעם ראשונה, כאילו, אם אפשר כך להגיד, התחלנו להרגיש שאדם הוא כאילו עוין לאדם אחר. הווירוס פועל כדי לחלק אותנו, לסדר אותנו בצורה סקטוריאלית, להרחיק בינינו, לעשות כל מיני כאלה דברים. אני חושב שזה יותר ברור.
אנחנו לא נוכל על ידי שום צורה כימית או ביולוגית לרפאות את זה. שיתעסקו בזה, שיתעסקו, אבל זה בדרך ייסורים. ישקיעו בזה מיליארדים, יפלו לכל מיני בורות, ואחר כך יראו מאין ברירה, מחוסר אונים ירימו ידיים, ואז יתחילו להבין יותר שיש כאן בעיה בקשר בינינו.
אסף: אם אפשר, סיכום ביניים קטן, תגיד בבקשה אם הבנו נכון. התוכנה הזאת של הטבע שנקראת "וירוס", היא מגיעה כדי לקדם את האנושות ברמה האבולוציונית לרמת ההתפתחות הבאה, ולכן הפתרון הוא לא יכול להיות בדרגות דומם, צומח וחי, אלא התגובה היא רק בדרגה האנושית.
כן.
אסף: בוא נדבר על מוטציות ועל חסינות, כי זה גם חלק גדול מהשיח, האם אנחנו כן יכולים לפתח חסינות, לא יכולים לפתח חסינות. השבוע התפרסם מחקר חדש די מבהיל, והמסקנה של החוקרים היא שרוב הסיכויים שהאנושות לא תוכל אי פעם לפתח חסינות לקורונה. הם אומרים את זה בגלל שהיום הגיעו נתונים מאואן, מאנשים שספגו את הווירוס עוד אז, ורק 4% מתוך עשרים ושלושה אלף חולים עד עכשיו הצליחו לפתח נוגדנים, שזה אחוז מאוד קטן, ובעצם, בהערכה כללית אומרים שאין לנו סיכוי מבחינת היכולת לפתח חסינות. אם נתחיל לטפל בגורם האנושי, לשנות את יחסינו, אנחנו כן נוכל לפתח חסינות? זה למעשה מה שחכמת הקבלה אומרת?
כמו שאומר בעל הסולם, כדור הארץ יכול להכיל גם עשרים מיליארד אנשים, אין שום בעיה. אלא הבעיה היא רק בקשר בינינו. כדור הארץ וכל האקולוגיה שלו, כל האיזון שהוא חי, זו תוכנה א‑לוהית, איך היא קושרת דומם, צומח, חי, מדבר יחד בה-ו-י-ה הזאת, אמנם ה-ו-י-ה פשוטה, פרימיטיבית, נמוכה, אבל היא ה-ו-י-ה. אם אנחנו לא מחזיקים אותה בצורה כזאת שזו תהיה באמת מערכת שלמה, אנחנו נכחדים.
אסף: ה-ו-י-ה, הכוונה שלמות? זה ביטוי של שלמות?
שלמות בין דצח"מ, כן.
אסף: אם המערכת הזאת שלמה, מה הבעיה בעצם עם בני האדם? אנחנו לא חלק מהמערכת, אנחנו לא חלק מהשלמות? זה לא כל כך ברור.
לא, אנחנו חלק אחרון. יש דומם, צומח, חי, מדבר, אנחנו שייכים למין המדבר. אם אנחנו לא מסדרים את כל הדברים האלה במין המדבר, אז כל הדרגות דומם, צומח, חי, לשם מה הן קיימות? הן כולן קיימות [כדי] שאנחנו בדרגת המדבר נתקשר בינינו בצורה כזאת, שאנחנו נהיה בהדדיות, באהבה הדדית, בחיבור הדדי, ואז אין דבר כזה שווירוס ייכנס בינינו. ההיפך, אנחנו נגיע למצב בריאותי שלם.
אסף: השלמת הקשרים ברמה האנושית, היא השלמת השלמות במערכת כולה.
כן.
אסף: יש עוד תת נושא קטן. יש משהו שכולם מרגישים עכשיו וזה אי ודאות. רציתי לשאול על זה ברמה היותר אישית, רגשית. כדוגמה, אנחנו מכירים טוב מה זה בעיות עיכול. אני למשל יודע, גם אתה במקרה מכיר את התופעה הזאת. אבל אם יש לנו בעיה והיא מאוד לא נעימה אבל אנחנו יודעים מהי, זה כאילו מוריד חלק מהכאב. הוודאות לגבי מה שאני עובר עוזרת לי מאוד להתמודד.
היום אנחנו מול וירוס שההשפעות שלו אולי לא כל כך קשות, אבל אי הוודאות מוסיפה מאוד להרגשת הפחד והכאב. אני כאילו מעדיף שיכאב לי יותר אבל שאני אדע לפחות מה קורה לי.
אז אני אתן לך תרופה אוניברסלית, אהבה. "על כל פשעים תכסה אהבה". אם תפתח חיבור בין בני אדם יותר ויותר, תרשום לכל אחד מרשם כזה, אתה תראה עד כמה אתה ממש מסלק את כל הבעיות הרפואיות, ולא רק רפואיות, אנושיות.
אסף: מרשם של אהבה.
כן, מה לעשות. אהבה הכוונה היא לקשר היפה, הלבבי בין אדם לאדם. אתה לא רואה את זה בכל העולם שזה במיוחד חסר? כמה אנחנו משקיעים כדי להילחם, כדי להביע את השנאה ההדדית שלנו וכן הלאה, כל החיים שלנו הם רק בזה. אין ברירה, הווירוס הוא פועל בדיוק בצורה נכונה. רק ייקח אולי עוד כמה שנים טובות עד שנתחיל להסכים עם זה, ואנשים יתחילו לדבר על זה אולי יותר ויותר מאין ברירה.
אסף: אומרים שילדים עכשיו בתוך תקופת הקורונה מפתחים מה שנקרא PTSD, תגובה פוסט טראומטית. כמו למשל חיילים שהיו בקרב ונמצאים בהלם, אז יש ילדים שלצערנו מפתחים כזאת תגובה. איך אפשר להסביר את כל הדבר הזה בצורה פשוטה, להרגיע, ליצור רוגע גם אצל הורים, גם אצל ילדים?
אי אפשר לעשות שום דבר חוץ מזה שאתה כך תפעל. אתה רוצה למצוא איזושהי תרופה שהיא תחליק את המצב, שהיא תצפה אותו במשהו יפה? אני נגד זה. שיסבלו כולם, כך יותר מהר יגיעו לפתרון. כי לפתרון יצטרכו להגיע, ובשביל מה למרוח אותו לעשרות שנים.
אם היית מסתכל על כדור הארץ שלנו מבחוץ, תסתכל ככה מבחוץ, תתאר לעצמך שאתה נמצא אי שם בחלל ומסתכל על כדור הארץ ואתה רואה איך אנחנו מתעסקים בכל הדברים האלה, היית אומר שהפלנטה הזאת, כדור הארץ הזה, איך הם הגיעו לקללה כזאת, לכזה מצב, כולם סובלים, כולם שונאים, כולם הרוסים. אין לך מצב יותר גרוע. אז כנראה שצריך להיות עוד יותר גרוע.
אסף: אתה לא שש להוריד את רמת אי הוודאות ולהוריד את רמת החרדה.
את רמת אי הודאות אני תמיד רוצה להוריד, אבל לא חרדה. דווקא רופאים, ביולוגים אומרים היום שהרגשת הכאב זה דבר בריא, זה שומר על האדם כדי שיפסיק להתנהג בצורה כזאת שמביאה אותו למוות.
אסף: זאת אומרת שזה הכרחי לאותה אבולוציה.
כן, ודאי. כאב זה דבר מאוד חשוב. תתאר לעצמך שקיבלת כדור נגד כאבים שלגמרי משתק אותך ואתה לא מרגיש שנכנסת עם הרגל שלך לתוך מדורה, אתה לא מרגיש.
דודי: ממה שאתה אומר, האם לא צריך לפתח חיסון, לא צריך להתעסק בזה, לא צריך להילחם נגד הווירוס בצורה כזאת?
אנחנו צריכים את זה לעשות, "ניתן לרופא רשות לרפאות". אנחנו דיברנו בדיוק על זה ובסגנון כזה גם לפני שבוע, "ניתן לרופא רשות לרפאות". למה לרופא? למה לא למקובל או למישהו? כי בכל זאת אנחנו צריכים להתנהג בשני הצדדים, בשני הערוצים, בשתי הדרכים שהן במקביל. כי אנחנו לא מסוגלים להיות ב-100% טובים. ולכן מה שאנחנו לא יכולים להשלים בדרך הטובה, בדרך הכוונות והשינויים הנכונים, האנושיים שלנו, אנחנו נצטרך בינתיים לתקן את זה על ידי הרופאים. כשאדם הולך לרופא שהוא ידוע כרופא טוב, אמנם אין בו שום דבר רוחני ולא מבין כלום, אבל הוא יודע שכנגד הסימפטום הזה הוא צריך לתת תרופה כזאת.
סיון: הרבה שנים דיברנו על זה שבעצם האגו האנושי גדל ואנחנו לא עושים צמצום על הצריכה שלו, על כל הדברים שהוא עושה, אלא בעיקר אנחנו עובדים על הקשר האנושי. ופתאום נשמע שכן באה איזושהי מגמה שעושה לנו צמצום. איך זה מסתדר? מה השתנה עכשיו?
אנחנו נכנסנו לעידן החדש שנקרא "דור המשיח", "הדור האחרון", שאנחנו צריכים לשנות את היחס בינינו. אם אנחנו לא משנים את היחס בינינו בעידן החדש, באים כל מיני מזיקים מרמה נמוכה יותר ממה שאנחנו צריכים לפעול ודוקרים אותנו מלמטה, כמו הווירוס הזה. ויש עוד בדרך הרבה כאלו, בכל מיני צורות. אבל תראו מה המכה הראשונה הזאת כבר עשתה לנו, ובדרך יהיו כאלה שאני לא יכול להגיד לך.
נגיד שמחר יהיה לך באוויר 30% פחות חמצן מהיום, כולם יתחילו להיחנק. ומה תעשי? שום דבר. או עוד כל מיני דברים. תראי מה קורה עם החיות, הן יוצאות, מטיילות ברחובות, לא מפחדות משום דבר. דם, צפרדע, כינים, כל הדברים האלה, זה הכול יוצא מהטבע, והכול כדי לדחוף את האנושות, בראשותה עם ישראל, לצאת מהגלות ברצון לקבל אגואיסטי, במצרים. אנחנו ממש עומדים בכאלו מצבים.
אתם צריכים להסביר את זה, שאתם מקבלים את זה ממש מלמעלה, וצריכים כמשה רבנו לשמוע את זה וללכת לכל העם ולספר להם את זה.
סיון: מה שנראה זה שאנשים מאוד מתנגדים, כאילו מישהו בא ואומר לאגו תירגע.
אני לא חושב שלמשה היה יותר קל. הוא היה מקלל את כל התפקיד שלו ולא רוצה, ומה היה. כן, ודאי. אז מה? יש לך ילדים?
סיון: כן.
מה את עושה כשהם לא רוצים לשמוע?
סיון: כל הזמן לא רוצים לשמוע.
את שומעת בקולם?
סיון: לא. צריך או להיות חזקים או להיות יצירתיים.
בקיצור, להשפיע עליהם בכל זאת עם הכיוון שלך. אז תעשי גם כאן אותו דבר.
שלי: אנחנו יודעים שהטבע הוא מאוד מאוד חסכן, כאילו כל פעולה שלו היא מביאה תועלת להרבה מערכות, לא רק כלפי משהו אחד.
נכון.
שלי: אז איך זה שהאדם שהוא חלק מהטבע, הוא יוצא כל כך בזבזן, הוא גם מבזבז את החיים שלו, את הזמן שלו, את הכסף שלו, איך זה יכול להיות?
כי חוץ מהאדם בכל יתר חלקי הטבע אין אגו, אלא יש רצון לקבל רק לשמור על קיומו עצמו, אבל לא שהוא רוצה חוץ מקיומו להזיק לזולת. לא רוצה, אין לו את זה. הרצון לקבל שלהם מוגבל, רק לשמור על עצמם וזהו. מה שאין כן אנחנו, אנחנו חיים מתוך זה שאנחנו רוצים להכניע את הזולת.
שלי: זאת אומרת, האגו הוא ממש כוח כאילו עושה את הבן אדם טיפש. כי יש לבן אדם שכל לראות את הנזקים, אבל הוא לא מסיק מסקנות ולא מוכן לשנות את כל ההתנהלות שלו כלפי הטבע וכלפי הזולת. לא מוכן.
זה כבר לא שייך למנגנון של האגו, זה שייך למנגנון של האדם. האדם הוא טיפש. האדם לא רוצה להתרומם קצת למעלה מהצורה שלו האגואיסטית, לקבל תענוגים מקריים ולחשוב על התפקיד שלו הנעלה. בדיוק כמו הילדים שלך ואת. הם לא רוצים לקבל את הדעה שלך, לא נראה להם, זה למעלה מהם. ככה זה.
שלי: יש אגו ויש דרגת האדם. מי יותר גבוה?
אדם יותר גבוה, כי הוא צריך להיות דומה לבורא והאגו רק מראה לו עד כמה הוא הפוך. זה עזר כנגדו.
שלי: כאילו בין דרגת חי לבין דרגת האדם יש עוד איזו מדרגה שנקראת "אגו" שמשבשת את כל החשיבה.
להשתמש בו כמנוף. דווקא על ידי זה שיש עקשנות גדולה ברצון לקבל להשתנות, על ידי זה דוחפים אותם לבריחה ממצרים, אחרת היו מסתדרים עם פרעה.
שלי: קודם שמעתי שאתה אומר שהקורונה מראה לנו שאנחנו מעבירים מידע לא נכון אחד לשני. איזה מידע אנחנו מעבירים ואיזה מידע אנחנו צריכים ללמוד להעביר?
אנחנו כאילו חושבים שיכולים להינצל מכל הדברים האלה, שזה יעבור, שימצאו תרופה ואנחנו נחיה כמו קודם וכן הלאה. איפה כל מיני תעודות שלי שאני יכול לטוס סביב כדור הארץ, איפה עוד כל מיני דברים שאני יכול לעשות? אנחנו רוצים לחזור לחיים כמו שהיו קודם וכבר גמרנו, זה לא חוזר, זה לא יחזור.
שלי: הבנתי שיש איזו העברת מידע בין אנשים, שכרגע זה מידע שלילי וצריך להפוך למידע חיובי. זה נכון?
ודאי שאנחנו כולנו מלמדים זה את זה שעוד מעט זה יעבור ואנחנו חוזרים לחיים טובים. תראי מה קורה לנו בטלוויזיה. תראי איך אנחנו מצד אחד רואים עד כמה שנעשה מיום ליום יותר גרוע. אנחנו חשבנו, זהו, עברנו בחודש מאי וזה אולי יחזור בחודש ספטמבר, אוקטובר. מה פתאום? זה לא זה בכלל. את יודעת מה יהיה עד ספטמבר, אוקטובר? לא כדאי.
שלי: יהיה יותר גרוע?
לא כדאי לדעת. כן. אדם לא רוצה לדעת.
דודי: איך כדאי להיערך?
להיערך, למה?
דודי: אנחנו מדברים על הגל השני, כבר מדברים על הגל שלישי שיבוא בחורף, כבר מתים מפחד. כולם משדרים עסקים כרגיל.
זה יהיה לפני החורף, אנחנו נעבור כאלה גלים ללא הפסקה. ללא הפסקה, ממש מתוך גל אחד כבר נראה את הגל השני והגל השלישי. כמו בצונאמי, אתה תראה את הדברים האלה מתקרבים ואין לך אפשרות כנגדם לעמוד.
דודי: עכשיו אני מעביר וירוסים, אני עושה משהו שלילי כרגע? אני עושה משהו כזה כלפי אחרים?
כן. כי אתה רוצה בהתנהגות שלך להגיד שאתה מבין, מקבל ומסכים עם זה. מאין ברירה אפילו. אם "אין ברירה" זה הכי גרוע. כמו שבעל סולם אומר, "מה בכך", והיחס הזה של מה בכך זה הכי הרסני, הכי גרוע.
שלי: הכוונה היא שהציפייה הפנימית שלנו לחזור כבר לחיים היא הכי גרועה כרגע?
ודאי. אנחנו מסכימים עם זה שיהיה הכול כמו שהיה. ואנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו נגיד הפוך, למה שהיה עם הבוטיקים, עם הטיסות, עם כל הדברים האלה, אנחנו לא חוזרים.
דודי: אם אנחנו הפוכים לזה, כן אני רוצה בוטיקים וכן אני רוצה טיסות, ועדיין אני רוצה את החיים האלה.
אז אתה צריך לקבל מכות עד שאתה תבין שזה לא נכון, לא טוב. אתה צריך ללכת בדרך ייסורים, שעל ידי מכות, כמו שמלח מרכך את הבשר, גם הייסורים האלה מרככים את הגוף, את הרצון לקבל, ואדם אומר, "כבר לא רוצה אני". לא בגלל שאני לא רוצה לקבל מכות, אלא בכלל מתוך המכות האלה אני הבנתי עכשיו שבכלל אלה דברים לא טובים. לא טובים.
דודי: ובזה אני מפיץ וירוסים. אני גורם למשהו שלילי כשיש לי דחף כזה לחזור לחיים הקודמים?
כן, אתה לא הולך לבנות חיים חדשים שבהם אתה רוצה לקרב את כל הבריאה לבורא.
דודי: אני גורם לעצמי את הנזק הזה, אני גורם למערכת, אני מחזק את הוירוס?
אנחנו נמצאים כולנו מחוברים יחד במערכת אינטגרלית.
דודי: איזה מידע חיובי אני יכול להזרים במערכת, כאילו מה בכוחי בכלל?
לכתוב מאמרים. או אם אתה אדם רגיל, יש לך מערכות שלמות באינטרנט שאתה יכול שם לעשות חגיגה. תתחיל לצעוק. איך אומר בעל הסולם, אז אדם יתחיל לצעוק לחברים שלו, לכפר שלו, שהוא מצא דבר מיוחד.
דודי: אבל בלי מאמרים ובלי אינטרנט, לא אני אישית, אני מדבר על אזרח מן הישוב, מתעורר בו דחף עכשיו לחזור לעולם הרגיל ונמאס לו כבר מהקורונה.
אז אתה אחראי עליו. כול עוד אתה לא משכנע את כולם אז אתה אחראי, תקבל אפילו לפניו את המכות.
דודי: כוח השכנוע שלי והמילים היפות הם אמורות, מה?
כל אחד חייב בכל כוחו. אתה מבין שמתקרב צונאמי, וכל אחד חייב עכשיו לטכס עצות איך אנחנו יכולים להינצל. אם לא, גמרנו.
שלי: גם אם הלב לא באמת רוצה, הפה צריך להגיד שהוא רוצה את זה ולשכנע ולדבר כי אין לי שליטה על הלב.
ודאי שהלב לא ירצה, עד הרגע האחרון ואפילו אחרי האחרון. כמו שהוא אומר לנו שאפילו על פתחי הגיהינום לא רוצים להסכים עם זה. הכול כתוב.
דודי: אבל למה אתה חוזר כל הזמן לבוטיקים ולטיסות, הרי יש מיליון ואחד סכסוכים קונפליקטים ובעיות? למה תסגרו את זה, למה הנקודה הזאת דווקא?
כי בזה אנשים עוסקים וזה מפריע להם, זה במיוחד מושך אותם לחיים הקודמים. אני לא יכול להגיד סתם תפסיקו להתווכח, אבל תפסיקו להתעסק בזה, כי בזה אתם הורסים את העולם אני יכול להגיד והם יבינו.
דודי: זה שאני יוצא עכשיו לחופשה שלי וקונה לי איזה תיק חדש בבוטיק, אני עושה לעצמי הנאה, אני לא גורם רע לזולת בדבר הזה.
בטח.
דודי: מה? תספר לי משהו חדש.
אין לי מה לספר לך. אם אתה לא יכול לשכנע את עצמך אז איך אני אשכנע אותך? אז אתה תצטרך לקבל מכות עד שאתה תגיד שזה באמת לא בסדר. מה שאתה עושה עם הילדים תעשה עם עצמך.
דודי: אני מבין שאם אני פוגע בזולת, יש לי שנאה כלפי האחר אז זה בסוף יפעל עלי לרעה, אבל בזה שאני גורם לעצמי הנאה כמו לטוס לחופשה או לקנות משהו חדש, למה עכשיו זה מתמקד בבעיה הזאת?
אתה עוסק בדברים שהם לצורך התיקון הכללי? אם אנחנו הגענו לדור המשיח ואתה לא רוצה להתעסק בזה, אז אתה אשם. אל תגיד "לא ידעתי", תגיד "אני מטומטם, אני לא יכול לעכל את זה. מה לעשות"? תפנה לעשירייה שלך שהיא תעזור לך כל הזמן לשמור על זה.
דודי: הנה קטע המקור שדיברת עליו.
"רק ענין של נקיות הדעת יש כאן, דהיינו כדי להיזהר מן אותם מיני מעשים, המוגדרים בשם "מה בכך". דהיינו, מה בכך שעשיתי זה, כיון שאין הפסד בדבר.
ותדע, אשר "המה בכך" נחשב בעיני החכמים למשחית היותר נורא בין המשחיתים, שהרי כל מבלי עולם, שנבראו ושעתידים להיבראות, אינם יותר רק סוג אנשים של "מה בכך". דהיינו, שעוסקים בדברים, שאין בהם צורך, ומעסיקים לזולתם בדברים שאין בהם צורך. ולפיכך, לא היו מקבלים שום תלמיד, בטרם ישיגו ממנו בטחון, שיהיה משומר בעסקיו, שלא לגלות מה שאינו נחוץ."
לכן אנחנו צריכים קודם כל להפטר מכל העסקים המדומים ואז אנחנו כבר ננקה את השטח.
שלי: איך אני יכולה למדוד האם החופשה בצימר היא דבר הכרחי לי, לנפשי, למשפחתי או שלא הכרחי ואני עכשיו גורמת נזק?
אני לא מדבר על דברים כאלה צנועים. אין כאן בעיה. זה לא בגלל זה. אני לא מוריד אותם לרמה שאת חייה כמו איזו חיה. לא, מה פתאום, אנחנו בני אדם. אנחנו צריכים את כל הדברים האלה אבל לא שבזה מתמקדים כל החיים שלנו. יש לנו עוד מטרה, יותר נעלה וזה כבר כנלווה.
שלי: יש איזו מדידה פנימית שאפשר לעשות כדי לא לסטות?
לבנות חברה שתחזיק אותנו.
שלי: ואז מה, השכל הוא יהיה קולקטיבי? אני ארגיש מתוך הכוח החברתי איפה אני פורצת גבולות?
כן. רשת הקשר בינינו תחזיק כל אחד מלעשות תנועות מטופשות.
דודי: אני רוצה לעבור לתופעה חדשה שיש לה כבר שם יפה "אנטישמיות הקורונה". כשהתחילה הקורונה לפני כשלושה חודשים, אתה הראשון שאמרת חכו שתשמעו איך קושרים את הווירוס ליהודים ולישראל. עכשיו זה כבר מוכח באופן רשמי, מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב חושף את היקף התחדשות שנאת היהודים ומדינת ישראל שעלתה מחדש בעקבות התפרצות המחלה. הטענות מוכרות, היהודים מרעילים בארות, מפיצים את הנגיף בשיעול מכוון, משתעלים דווקא, מתכוונים להשתלט על העולם דרך הקורונה. למה אתה צוחק?
על זה לא חשבתי. בכל מקום שתראו מי שמשתעל בפנים של אחר, זה יהודי.
דודי: כן, ואפילו מחקר באוניברסיטת אוקספורד העלה 19.01% מהציבור באנגליה מאמינים שהיהודים הם שגרמו להתפרצות המגיפה. אני באמת רוצה לדעת, יש קשר ברור בין היהודים להתפרצות הקורונה?
בהחלט, בטוח שכן. היהודים אשמים בגלל שהם לא מתקנים את העולם שעליהם מוטל לתקן ולכן הם מזמינים את המכות האלו וגם את התגובה השלילית מכולם. כך הבורא מטפל בהם. מצד אחד נותן להם בחירה חופשית, יכולת לתקן והכול, מצד שני יחס שלילי מכולם, שזה עוזר.
אם לא זה, אם היהודים לא היו מקבלים כאלו יחסים חדים, שנאה, דחייה מכל המקומות, אתה יודע מה שהם היו עושים? הם היו משפילים את כול העולם לרגליהם, הם היו עושים מכולם עבדים שלהם, הם היו הכי גרועים.
שלי: למה הבורא מציק דווקא ליהודים בגולה? אם הוא רוצה שיתעוררו, למה הוא לא מציק לישראלים, הוא אומר מפה תצא הקורונה, כולם יראו שזה מישראל ואז גם אנחנו, משהו יזוז בנו? מה אכפת לי שיהודי מאנגליה יזוז?
לא, יהודי שגר באנגליה צריך קודם כל להבין שאין לו בית באנגליה אלא יש לו בית כאן בישראל.
דודי: מהדו"ח עולה שפחד חרדה ואי ודאות כלפי הקורונה הם שהגבירו את השנאה, כי אנשים מפחדים. אומות העולם מפחדים אז הם מצביעים על היהודים.
כן, ודאי. זה בתת ההכרה אצל כל אחד ואחד בעולם. ישנה חשדנות כזאת שהיהודים הם שגורמים את הרע, הם עושים את זה.
דודי: זה רק כתוצאה מהיחסים בין היהודים? איפה הנקודה הזאת בין היהודים, שבגללה וירוס הקורונה ממש מתפרץ, מתחזק?
בשנאה ביניהם ובחוסר הסכמה ביניהם להגיע למצב שעל ידי החיבור ביניהם הם יכולים למשוך כוח עליון שיפעל יפה וטוב על כולם ויחבר את כולם.
נורמה: האם המטרה של האנטישמיות עכשיו היא לזרז עלייה לארץ?
לא. עלייה לארץ זה משהו צדדי ולא חשוב. אלא העלייה האנטישמית זה לחייב את היהודים להיות יותר מחוברים ואולי להגיע למצב שאם הם רוצים באמת להתנתק או להילחם או להירפא מהשנאה אליהם אז יש רק דבר אחד, שאתם תסבירו להם שרק בקשר החיבור ביניהם היפה הם יכולים לחבר לעצמם את הכול האנושות. זהו. ושהם יבואו לכאן או לא יבואו לכאן זה לא העניין. אבל יבואו. אני אומר לך, את עוד צעירה, את תראי עד כמה שיבואו ובכל חור בארץ יבנו וייבנו.
נורמה: זה מה שבפועל כבר מתחיל לקרות.
כן. היום במקום בוטיקים כדאי לקנות אדמות.
אסף: ההסבר הבאמת ייחודי שלך, של חכמת הקבלה הוא על תוכנת הטבע שהכול מונע על ידי תוכנה כללית של הטבע שאותה אנחנו מפספסים ולא רואים.
כן.
אסף: ואת זה צריך בעצם עוד ועוד להוציא החוצה. קודם הסברת לנו יפה איך שהווירוס הוא ביטוי של תוכנת הטבע לקדם את האבולוציה. אז מה הקשר ליהודים כאן? אנחנו רואים שגם במגפות גדולות קודמות אנשים עשו את הקשר הזה בין היהודים להפצת המחלה.
זה ברור. בכל מקום שבו אני רואה ליקוי בתוכנת הטבע אני רואה קשר ישיר ליהודים שכאן הם פספסו את התפקיד שלהם ולכן אני שונא אותם, כי זה קורה בגללם.
אסף: אז אנחנו רואים רק את התוצאה. יצא עכשיו הדו"ח שדודי הזכיר, ובאמת רואים שכשהגיעה הקורונה, התפרצה האנטישמיות, אבל אנחנו לא רואים את הקשר. הקשר בין הליקוי בתוכנה ליהודים כמו שאמרת, תסביר לנו את הקשר הזה, איך זה קורה?
את זה אי אפשר להסביר, זה מאחורי הקלעים, שכולם מחוברים לכולם וככה זה קורה. אם אתה צריך לתקן את העולם, אז אתה אחראי על המצב הנוכחי שלו.
אסף: יש יחס מיוחד ליהודים מצד תוכנת הטבע?
כן.
אסף: ומה הוא קשור ליחס של הווירוס לאנושות?
כל דבר שלילי שקורה באנושות תמיד מעורר שאלה על כך שזה מגיע מיהודים או מישראל.
אסף: בגלל שהיהודים צריכים לקדם את האבולוציה, משהו כזה?
בגלל שהיהודים אחראים על כל תוכנת הטבע איך שהיא תתקיים בצורה יפה טובה. ואם היא מתקיימת לא בצורה טובה, היהודים אשמים וזה נכון, מה יש כאן להגיד.
אסף: אלה דברים רדיקליים, אתה יודע.
אני לא יודע מה זה "רדיקלים", לא, מה זה חשוב לנו. כשאנחנו אשמים אז אשמים, ויותר כדאי לנו להסכים ולתקן מאשר לברוח, זה לא יעזור.
אנחנו היום נמצאים במצב שאנחנו מוסרים, כרגיל, כמו בכל הדורות, את הבעיה הזאת לילדים שלנו ולנכדים שלנו וזה באמת לא בסדר. בואו אנחנו נפסיק את זה ונטפל בזה היום, אנחנו כולנו, במקום לזרוק את זה לדור הבא שיטפל.
דודי: את מה בדיוק אנחנו מוסרים? איזו בעיה אנחנו מוסרים לילדים שלנו ולנכדים?
לטפל בהתפשטות הנכונה של האבולוציה, בקשר היפה והנכון שצריך להתגלות בין בני אדם. אנחנו אחראים על זה ואם לא עושים, אז מגיעים לנו כל הקורונות האלה וכל הדברים האלה. זה לא לנו זה לכל האנושות אבל מה עלינו לבצע.
דודי: האם אתה רואה אצלנו, התלמידים שלך, התנגדות לתיקון?
הראשון זה דודי. כמה אני מסביר לו מסביר לו מסביר לו, לא רוצה לקבל את זה. אין ברירה, חייבים לפתוח את הלב ולהבין שאנחנו לא יכולים לברוח. בעוד דקה או שתיים תקומו, אני אשאר כאן עם המראיין הבא, גם לדבר על כל מיני דברים כאלה, אז שאנחנו לא נחזור בעוד שבוע בצורה כזאת. מה אנחנו עושים כדי שעם ישראל ישתנה? זאת השאלה.
שלי: מה יהיה הסימן מבחינתך שיראה שאנחנו השתנינו, שאנחנו פתחנו את הלב?
שעם ישראל יבין שכל הטוב וכל הרע תלוי בו ולא יברח מזה, כי אי אפשר לברוח.
דודי: אני רוצה להבין, אתה מכוון כרגע לעם ישראל לפתוח את הלב כדי להסביר לו. אתה רואה משהו גדול יותר כרגע מהפצת מאמרים וסרטונים והפצה ברשת? מה אתה רואה שחסר פה?
זה שאלה אלי?
דודי: לא ברמת המוצר שחסר, אבל מה עוד חסר? כי כמותית נראה לי שאנחנו בקצב מסחרר משחררים את המסרים על בסיס יומי, אז אני מנסה להבין, אנחנו לא פתחנו את הלב שלנו, ההסברה שלנו לא טובה, לא מצאנו מילים, מה, איפה הבעיה?
אני באמת לא יודע. גם אני לא יודע מה הייתי עושה במקומך. אני סתם כך אמרתי עליך.
דודי: לא, אני לא אכפת לי, אני מבין.
אני מבין שאנחנו נמצאים בהבנה הדדית. אני לא יודע, גם אני נמצא בחוסר אונים, אבל זה מתגלה יותר ויותר ואנחנו צריכים בכל זאת למצוא פתרון.
נראה לי שאולי אתם תפנו לחברים שלנו, לכל בני ברוך העולמי, שהם ירגישו שיש להם בעיה שהם לא מספיק חושבים על הפתרון הזה של החיבור ולכן כל העולם לא מתפעל מזה. יש לנו קשר בחיבור בינינו, אם נשיג, [נוכל] להשפיע על כולם.
דודי: אני רוצה לסיים את הישיבה בדברי בעל הסולם שציינת שייתן לנו עוד כוח.
"משל לחברה רעבים וצמאים התועים במדבר, והנה אחד מהם מצא מקום ישוב בכל טוב, התחיל נזכר באחיו האומללים, אמנם כבר נעתק מהם הרבה עד שלא ידע מקום המצאם. מה עשה התחיל לצעוק בקול גדול ולתקוע בשופר, אולי ישמעו חביריו הרעבים והאומללים את קולו ויתקרבו אליו ויבואו ג"כ לישוב ההוא המלא מכל טוב."1
זה המצב שלכם, רק צריכים לתת צעקה. בהצלחה.
(סוף השיחה)
בעל הסולם, הקדמה לכתבי הדור האחרון.↩