ישיבת כתבים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 06.12.2020 - אחרי עריכה

דודי: נתחיל בנושא הראשון שלנו. העולם מתחיל להתחסן. כמעט שנה עברה מאז שמגפת הקורונה הגיעה לעולם, ואין ספק שהעולם נכנס לפרק חדש בהתמודדות עם המגפה. ביום שלישי הקרוב יחל בבריטניה מבצע חיסונים נרחב נגד הקורונה והיא תהיה המדינה הראשונה בעולם המערבי שמתחילה לחסן את האזרחים שלה. ברוסיה כבר החלו לחסן בשבוע שעבר, ובישראל מדברים על חיסונים ראשונים שיגיעו בערך בסוף דצמבר ויתחילו את החיסונים.

אתה תמיד אומר שהקורונה תישאר איתנו הרבה זמן, אבל עכשיו בציבור העולמי יש התרגשות לקראת החיסון, שהנה הגיעה הישועה שתשים קץ למגפה, ונחזור לשגרה. האם אתה רואה קצת אופטימיות באופק?

אני לא כל כך אופטימי. קודם כל, מפני שלפי הניסיון שלנו בחיים המכות האלה לא נגמרות, הן רק מתחלפות, ולכן אפילו שנתפטר במשהו מווירוס הקורונה אז יבוא משהו אחר. כי אנחנו בזה לא השתפרנו, אנחנו בזה לא עשינו שום דבר לקראת התיקונים שלנו, לקראת החיבור, כך שנבטל את ההבדלים שבינינו, נעלה למעלה מהשנאה לקראת החיבורים, לקראת ההבנה הדדית, האהבה וכן הלאה, אין דבר כזה. זה בעצם לפי דעתי, לפי חכמת הקבלה זה מה שצריך להיות, זה בתכנית הטבע.

אם אנחנו לא עשינו את זה, ודאי שלא סילקנו את הסיבה לכל הצרות. ואז יבואו ויתלבשו בנו הכוחות השלילים באיזו צורה אחרת, ואם לא תהיה קורונה בצורה כזאת, אז תהיה אחרת. מפני שאנחנו יותר ויותר מרגישים כמה אנחנו תלויים זה בזה, ואין בנו עדיין שום נטייה לחיבור זה עם זה, לכן יצטרכו להתגלות כוחות יותר ישרים, יותר גלויים, כדי לחייב אותנו לחיבור. בקורונה אנחנו לא הרגשנו את זה, הקורונה דווקא הרחיקה כביכול בינינו. הווירוס הראה לנו שכל מה שאנחנו עושים בעסקים המדומים שלנו, יש ביניהם הכרחיים, ויש כאלה שאין בהם שום צורך, אז ירדנו מהתיירות, ירדנו מהרבה דברים שלא חייבים לעסוק בהם. אבל בזה לא השגנו עדיין את היחס הנכון בין אדם לאדם. לכן נראה לי שזה לא יעבור, וכל החיסונים שלנו רק יגלו עד כמה אנחנו עוד לא נמצאים בקיום הנכון של היחסים בינינו, עד כמה אנחנו לא מתקרבים זה לזה, ולכן במקום הצרה הזאת תבוא צרה אחרת.

דודי: זאת אומרת, יכול להיות שהחיסון הנוכחי ימגר את מגפת הקורונה, יטפל בה, וירפא אותה, ואז יבוא רק משהו חדש יותר, אבל את הקורונה הזאת אנחנו נעבור?

אני לא יודע. אבל יכול להיות, כן. כך זה היה עם כל הדברים האחרים, וכך אנחנו התקדמנו. אבל בטוח שהמכה הבאה תהיה הרבה יותר ערמומית, הרבה יותר כוללת, כללית, על פני כל כדור הארץ, וגם בצורה יותר פנימית, היא תכנס בנו בצורה יותר אכזרית.

אם אנחנו לא לומדים מהמכות הקטנות, שהן יחסית נעימות, כמו שאני רואה את ווירוס הקורונה הזה, כי זה לא נורא בסך הכול, כמה אנשים מתו מיליון, שניים? אבל כל העולם מקבל איזו התרשמות, נענוע. מה העולם לומד מתוך הנענוע הזה? שום דבר, אז בפעם הבאה זה יבוא בצורה יותר גרועה.

דודי: הנענוע הזה לא מספיק לרמה הנוכחית של האנושות, והתובנות האלה שעכשיו הגיעו, שקצת התרחקנו, קצת התחלנו לחשוב אחרת מהרגיל, זה לא מספיק לשלב הזה, צריך להגיע עד הסוף להגיע, להבין את כל התורה?

לא, את כל התורה אנחנו לא יכולים להבין, את מה שהטבע רוצה ללמוד אותנו. הטבע בא בכל ההתפרצויות האלה כדי ללמד אותנו תורה. "תורה" זה נקרא ה"חוק הכללי של כל המציאות", זה חיבור בהשלמה הדדית בין כל חלקי המציאות. את זה אי אפשר ללמוד בבת אחת. אבל לפחות שבאיזשהו שלב אנחנו נעשה כאן איזה חשבון, חשבון נפש, חשבונות בינינו, למה כך, מוסר השכל, משהו. מה אנחנו עשינו כאן? לא השגנו שום דבר. מה בסך הכול עשינו, שמנו מסיכות? שום דבר. אנחנו לא פעלנו בעצמנו בצורה מוסרית, בצורה חינוכית כדי להרחיק נכון בין בני אדם, ונכון לקרב בין בני אדם, אנחנו לא עשינו את זה.

סך הכול כל הטבע בא כדי לסדר יחסים נוחים, נכונים, בריאים, לפי חוק הטבע בין בני האדם. לא האדם לטבע עצמו, לדומם, לצומח ולחי, אלא איך לסדר את היחסים בין בני האדם שהם יהיו בהשלמה, בחיבור ביניהם, ואנחנו לא עשינו לקראת זה שום צעד. ולכן אני לא מצפה מהטבע שתהיה איזו תוצאה טובה מכל הפעולות האלה, מהחיסונים, אני לא מצפה מזה שיהיו תופעות טובות. זאת אומרת, זה יהיה משהו טוב מצד אחד, ויהיה משהו הרבה יותר גרוע מהצד השני, כדי לקדם אותנו בהכרת הרע.

דודי: מאוד יפה מה שאמרת, שהטבע בעצם בא ליצור יחסים נוחים, טובים בין בני האדם, כאילו מטרה מאוד טובה ומחבקת.

זו מטרתו, אבל אנחנו לא מבינים את זה.

דודי: מה זה ריחוק נכון בין בני אדם וקירוב נכון בין בני אדם?

אם כבר אתה שואל על הדבר הכללי, זה "ואהבת לרעך כמוך", זה מה שאנחנו צריכים לקיים בינינו. מה זאת אומרת? שאני אתייחס לכל האנשים שבכל העולם שהם אחים שלי, שהם שווים, שהם לא אויבים, לא שנואים עליי, כך אני צריך להתייחס אליהם, ולהשתדל להעביר להם יחס כזה, שיתייחסו כך גם לאחרים וגם אליי בחזרה.

דודי: זה כלפי הקירוב בין היחסים עד לאהבה ההדדית ב"ואהבת לרעך כמוך". האם צריך להישמר ריחוק בין בני האדם שהוא נכון, שהוא חשוב, נחוץ?

זה מה שאנחנו צריכים להבין, שאותו הריחוק שהיה לנו עכשיו, אנחנו צריכים להעביר אותו לקירוב פנימי, ברצונות, בהשפעה זה לזה. זאת אומרת, שאני רוצה להתייחס לבני אדם האחרים בצורה טובה ויפה. ואז במידה הזאת, אם כך אני מתייחס אליהם והם כך מתייחסים אלי, אנחנו יכולים לדאוג זה לזה ולא כל אחד לעצמו, ואז על ידי זה אנחנו כבר פטורים מכל המערכות ההגנתיות.

טלי: הטבע שלח לנו איזו הזדמנות, זה ברור לנו, האם אפשר לומר שמיצינו את ההזדמנות שנשלחה לנו לטובה או שהאנושות דווקא פספסה?

אני לא חושב שהאנושות פספסה משהו. היא קיבלה מכה ראשונה וטובה, והיא רק צריכה ללמוד מזה משהו, והיא לא לומדת. היא לומדת כרגיל בצורה אגואיסטית, במוח האגואיסטי איך אני יכול לבטל את המכה. ואנחנו צריכים כבר להתנהג עם הטבע בצורה אחרת, כי הוא רוצה ללמד אותנו.

הטבע רוצה ללמד אותנו איך נכון להתנהג, איך נכון להבין אותו, איך אנחנו יכולים דרך ההתנהגויות האלו של הטבע איתנו להיכנס לתוך הטבע, להבין את השפה של הטבע איתנו. כמו שאימא מלמדת את התינוק איך לדבר, איך להבין אותה, אז היא עושה לו כל מיני פרצופים ועושה לו כל מיני משחקים ומדברת עמו ושרה אליו, שהוא יכנס לכל האופנים הללו שהיא מציגה לו, ויתחיל להבין דרכם משהו שנמצא אחרי ההצגה החיצונה הזאת של האימא אליו.

כך גם אנחנו צריכים להיות עם הטבע. ואנחנו לא משתדלים לעשות את זה, לא משתדלים להבין, אנחנו מתייחסים לטבע כמו למשהו דומם שאני מזלזל בו ואני רוצה לעשות עימו מה שאני רוצה. והווירוסים האלה צריכים להביא אותנו למצב שזו הצורה החיצונה של הטבע שמדבר איתנו, שהוא מלמד אותנו את השפה שלו, ההתנהגות שלו. ולאט לאט כך היינו חודרים לפנימיות של הטבע, היינו מקבלים דרגת התפתחות יותר גבוהה, היינו נכנסים לכוחות יותר פנימיים שממלאים את כל החלל של היקום, ובזה היינו עולים ממש בדרגה לדרגת המלאכים. מה זה מלאכים? לדרגת הכוחות העליונים של הטבע. וכך היינו לא רק ניצולים מהמכות, היינו מבינים שכל המכות האלו באות כדי לעורר אותנו, ואין בהן שום דבר רע. לכן אנחנו לא צריכים חיסונים, אנחנו צריכים לדעת להבין מה הטבע רוצה מאיתנו. ואם היינו מתייחסים לטבע כך, היינו מתנהגים אחרת עם המכות הקטנות, ולא היינו מגיעים למכות הגדולות האלו.

טלי: איך זה יקרה, איך האנושות יכולה, איך יכול אדם יכול להבין את השפה של הטבע, את מה שהטבע רוצה מאיתנו, איך להיות בקשר יומיומי עם הטבע?

אנחנו צריכים להבין שהטבע יותר מפותח מאתנו בהרבה דרגות, ואנחנו סך הכול תוצאה מהטבע, ולכן אין לנו ברירה אלא להבין אותו כמו שהוא, כמה שאפשר. אנחנו לא יכולים להגיע לדרגה של הטבע שהוא למעלה מזמן, תנועה ומקום. "א-להים" בגימטריה זה "הטבע", הכוח העליון זה הטבע. ולכן אנחנו צריכים להתחיל להתייחס למה שקורה לנו כפעולות א-לוהיות ולהשתדל להרגיש ולהבין אותן בצורה כזאת, שבואו נעלה לדרגה הזאת. כמו תינוק שרוצה להבין מה האימא רוצה ממנו, אז הוא מסתכל עליה וכך חושב, והוא לא יודע, תופס ותופס, הוא משתדל, ומתוך ההשתדלות שלו לאט לאט הוא מתחיל לתפוס את היחס של האימא, מה היא מעבירה לו. אני חושב שזו בעצם המטרה שלנו.

אנחנו הולכים לעשות זריקות כדי להתגונן כביכול נגד הטבע. במקום להתייחס לטבע באותה רמה כמו שהטבע מתייחס אלינו, שהוא רוצה בעצם להעלות אותנו לדרגה יותר גבוהה על ידי הלחצים האלו של הפנדמיה, של כל הדברים, ואנחנו במקום זה מורידים את הכול לדרגת החיסון. ודאי שזה לא יעזור, יבואו במקום זה הרבה תסבוכות. אנחנו גם איבדנו כבר את התעשייה וגם הרבה מאוד ממה שהאנושות הייתה עוסקת בו, תיירות וכן הלאה, אנחנו איבדנו את כל הדברים האלה. אם עכשיו נחזור לאיזו התעוררות, אנחנו נראה עד כמה אנחנו כבר לא יכולים לעורר אותן ההשקעות שלנו בכל דבר, לא. אנחנו כבר איבדנו את העולם ההוא, ועכשיו אנחנו גם מאבדים את העולם הנוכחי.

טלי: מה צריכה להיות תגובה נכונה של האדם כלפי המצב? ואם אנחנו שמים בצד את החיסונים, מהי התגובה הנכונה שתממש את ההזדמנות שנוצרה כאן כרגע?

שכל מטרת הבריאה היא להביא את האדם להיות בצורת אדם הראשון. זאת אומרת, שכולנו כולנו נהיה מחוברים יחד עד כדי כך שאנחנו נרגיש זה את זה, נבין זה את זה, נחשוב במוח משותף, נתחיל לפעול ברגש משותף, היינו בלב משותף. בואו נתקרב לכאלו יחסים בינינו. מי שיצליח בזה הוא יהיה יותר מוצלח, הוא צריך לעזור לאחרים, וכן הלאה.

דודי: איך להבין את הטבע נכון? כי גם בתחילת הקרונה היו כל מיני אנשים שאמרו שהטבע הביא את הקורונה כדי שנפסיק לזהם את הסביבה. בכלל, יש הרבה פרשנויות, כל אחד לוקח בעלות על הטבע ואומר כך צריך להבין נכון את הטבע. אז איך להבין את הטבע נכון, איך אפשר להבין שהטבע דוחף נגיד לחיבור ולא לנקות את הסביבה?

זה שהטבע דוחף לחיבור, זה ברור, ההתפתחות שלו היא תמיד התפתחות אינטרגלית, גלובלית. אין כאן מה לדבר. חוץ מזה, לא רוצים לשמוע את מה שאומרת חכמת הקבלה. תדברו עם כל מיני אנשים שהם פשוט עובדים עם הטבע, והם יכולים להגיד מההתרשמות שלהם, ממה שהם חושבים, אמנם אין להם לזה איזו שיטה בת אלפי שנים. נצטרך ללמוד על בשרנו, בקיצור. לכן, טוב שיתחילו לחסן, שאנשים יתחילו להתחסן, ויראו עד כמה זה מביא עוד ועוד תופעות חדשות.

דודי: אחרי שעשינו סיבוב להבין יותר לעומק את הטבע, אני רוצה לחזור לעניין החיסונים. החיסון לקורונה הוא פותח תוך שנה בניגוד לחיסונים אחרים שמאושרים לפחות 5 עד 10 שנים. נראה שגם הממשלות במידה מסוימת ממהרות לחסן את האזרחים. מה גם, שהתופעות הפיזיולוגיות של הקורונה בכלל לא ברורות למדע, לרפואה, יש כבר אינספור מחקרי נגד וכולי. האם לדעתך חיסון כזה בטוח לשימוש, מה דעתך עליו?

אני אמרתי מה שבטוח לשימוש, תיקון האדם. וכל החיסונים האלה הם בסופו של דבר רק כדי איכשהו לשלם במשהו על זה שאנחנו מתעצלים לטפל בעצמנו, בטבע האדם.

דודי: אבל אחרי הכול, כמו שאנחנו לומדים, צריכים ללכת לרופא ולהתרפא ולהתחסן?

זה יהיה כחוק לכל האזרחים, ומי שלא ירצה, אני לא יודע מה יעשו עימו, כי הוא ייראה בעיני כולם כמו שהולך עם וירוס, ואנחנו לא נרצה לתת לכאלו אנשים להסתובב בינינו. יכול להיות שאולי אחרי החיסון כבר לא יהיה אכפת לנו מי יהיה עם וירוס ומי לא, כי אנחנו כבר מחוסנים. אני לא יודע, אני לא מתעניין בזה, כי ברור לי שבזה אנחנו רק פותחים דלת כניסה לסיבוך הבא.

דודי: אני עדיין מתעקש לשאול על החיסונים עצמם, כי זה נושא שהוא מאוד מטריד את הציבור. דרכו נעביר הלאה את מה ששמענו, אבל בכלל, כי יש הרבה שאלות פתוחות לגבי יעילות החיסונים, הרבה תיאוריות, קונספירציות, עמדות שונות. איך אתה מתייחס לכל הבעד ונגד החיסון, ברמה הרפואית עכשיו?

אם אתה שואל אותי, אני בינתיים לא בעד חיסונים בטוח, אבל מה אני יכול לעשות? אני לא מבין בזה מבחינה רפואית, מבחינת החיסונים, אולי כדאי לשאול את הבת שלי שהיא מומחית בביולוגיה, אולי יש לה דעה, לי אין שום דעה. אני יודע שבזה אנחנו לא מרפאים את הסיבה העיקרית של וירוס הקורונה, במקום זה אנחנו נכנסים לשלב הבא של ההתנגשות עם הטבע.

שלי: יש איזה צד חיובי שיכול לצמוח מהמצב הזה של החיסונים שעכשיו אנחנו נכנסים אליו?

אנחנו נמצאים בזמן מיוחד מאוד, שזו התפתחות האנושות לקראת סגירת החשבון עם שני הכוחות שפועלים, שמפעילים אותנו, "היצר הטוב" ו"היצר הרע" מה שנקרא, ולכן קשה לי להגיד מה צריך להיות כאן. החשבון הוא יהיה הרבה יותר מהיר, כמו שאנחנו רואים שפתאום באה המכה הזאת עם הפנדמיה, עם קוביד-19, ואני חושב שההתפתחות תהיה מהירה מאוד. וודאי שהיא תהיה גם אינטגרלית בכל כדור הארץ, וכאן זה קשור עם כל התנועות שיש לנו בכל העולם מקצה לקצה, יש לנו את סין, יש לנו את העולם הערבי, יש לנו את האמריקאים, הרוסים, יש לנו מלא מלא כוחות כאלה, ואיפה הם יחד עם הפנדמיה הכללית, יחד עם עוד כל מיני דברים שצריכים להתגלות. אבל זה שיתגלו דברים במהירות רבה ובאקסלרציה יותר ויותר, זה בטוח.

שלי: אם נחזור לחיסון, אני חושבת שמה שמטריד הרבה אנשים עכשיו זה שבאמת הוא כאילו לא נבדק עד הסוף. השבוע גם הוגשה עתירה דחופה לרשות התרופות האירופאית לעצור את כל המחקרים על חיסוני הקורונה מצד אנשים שהיו בדרגים גבוהים בפייזר. אז החששות הם למשל, שזה עלול לפגוע בפוריות של נשים, עלול לגרום לתגובות אלרגיות חמורות, פגיעות ריאתיות, ובכלל עוד הרבה נזקים בלתי הפיכים. מה היית ממליץ לאנשים לעשות היום, האם לקחת על עצמם את הסיכון הזה או לראות אם זה יהפוך לחוק ממשלתי?

אני הייתי ממליץ, אם כבר, בדיקה מאוד מאוד יסודית, אבל זה עלול לקחת חמש, שש שנים, כמו כל [מיני] כאלו תרופות, בווירוסולוגיה זה לוקח שנים, אבל אף אחד לא רוצה להמתין עם זה. הרוסים כבר לפני חצי שנה צעקו שיש להם, "יש לי יש לי", ולא אכפת להם להציג את זה בפני כל העולם, אחרים גם חושבים "איפה המיליארדים שלנו?". ולכן אין כאן אחריות שצריכה להיות לאנשי רפואה, אלא ככה כל אחד רוצה למכור, וכמה שימותו ימותו, מה לעשות.

שלי: יש הבדל בין חיסון של קורונה לחיסון של מחלות אחרות כמו שפעת? אתה רואה במחלה הזאת, במגפה הזאת, משהו שונה בהתנהגות שלה?

אני רואה במחלה הזאת סימן שהיא באה בצורה גלובלית על האנושות ומחייבת אותנו להבין את האופי הגלובלי שלה. ומתוך זה לשאול, מה אנחנו צריכים לעשות כדי לתקן את היחס של הטבע אלינו, שלא יתייחס אלינו כבר בצורות גלובליות. זו פעם ראשונה שאנחנו נמצאים במכה גלובלית. כמו שאומרים המקובלים, שאנחנו נמצאים עכשיו בתקופת המשיח, בדור האחרון, שהכול הופך להיות לתיקון של כל האנושות.

דודי: אני אשאל שאלה אחרונה בנושא, שאלה שמטרידה אנשים. אתה תמיד אומר שניתנה רשות לרופא לרפאות, מה שחז"ל אמרו, כמובן. השאלה היא מה לעשות, כי מצד אחד אם המדינה תחייב לחסן, מצד שני יש הרבה ספקות לגבי הדבר הזה, אז מה עושים בסיטואציה כזאת?

אבל הגישה לחיסון היא גישה פרגמאטית, לא רפואית, היא לא באה מצד הרפואה, היא לא באה מצד הדאגה לחיי אדם, היא באה מצד להרוויח מהר, להחזיר אנשים לכל מיני עבודות, לשקם את כל התעשייה שזה העיקר. אז ימותו כמה מיליונים, מה הבעיה? העיקר שאנחנו נחזור לתפקוד כרגיל, שאנחנו שוב נפעיל את התעופה, את המפעלים, את צינורות הנפט, וכן הלאה.

הם לא מבינים שזה כבר לא חוזר לאותה עוצמה ולאותם הדברים. אבל אנשים שיש להם כסף והם שולטים בכל הצינורות האלה של אספקה, של התיירות, של בתי המלון, שזה מיליארדים מיליארדים, אי אפשר בכלל להבין מה קורה כאן, אז כדי העיקר לא להפסיד הם מפעילים את הדברים האלה. והממשלות בעצמן הן מאוד חלשות, הן לא יכולות לעמוד נגד בעלי ההון. בעלי השלטון, מה זה שלטון, היום אלו מחר אלו. ולכן אנחנו צריכים להבין שאנחנו נמצאים בידיים של בעלי ההון, שהם הם משחקים עם הדברים ולא אכפת להם אם יישארו אפילו פחות כמה מיליארדי אנשים על פני כדור הארץ, יהיה יותר טוב, לא נורא, העיקר שאנחנו צריכים לא לאפשר לעצמנו להפסיד כל אחד את הדולרים שלו.

דודי: כשאתה אומר "ניתנה לרופא רשות לרפאות", מי זה בעצם הרופא הזה? אני שומע ממך שלא כולם רופאים בעצם, יש הרבה בעלי אינטרסים, מי זה הרופא, מי שקיבל דיפלומה?

זה שכתוב "ניתן לרופא רשות לרפאות", מדובר קודם כל על ההתנהגות בזמנים של התפתחות ליניארית בטבע ולא במה שאנחנו נמצאים היום. היום אתה לא יכול להגיע לרופא ולהגיד "יש לך רשות לרפאות בי, תעשה מה שאתה חושב", כי פשוט זה לא קורה כך. הרופאים היום הם כולם משתמשים במה שלימדו אותם ואין להם עניין לרפאות בן אדם, אלא לתת להם תרופות שיש לרשותם וזהו.

אני לא מאמין לאף רופא, וכמה שיותר ויותר אני נמצא בחיים ונתקל בכל הדברים האלה, אני לא רוצה להגיד על האנשים האלה שום דבר, על הרופאים, אבל השיטות שיש בידיים שלהם שלימדו אותם, התרופות והגישה, זה הכול לא כדי לרפאות את בני האדם. אבל גם זה לא כל כך חשוב לנו עכשיו, אנחנו נמצאים בסוג מכה אחר, שאין תרופה לפנדמיה הזאת והבאה, והבאה, אלא כולן הן באות אך ורק כדי לכוון אותנו לחיבור, לחיבור בלבד.

דודי: אותו אדם, אותו אזרח שעומד מבולבל ומבוהל לפני חיסון הקורונה, רופא ירפא, לא ירפא, מה יש להגיד לו על חיבור עם הטבע? בכל זאת יש צעדים ממשיים שהוא מוכרח לעשות, מה להמליץ לו?

אתה צריך לכתוב מאמרים כדי שהוא יבין שהטיפול הוא טיפול לבינתיים, כמו לקבל אקמול, אבל עיקר הטיפול הוא על ידי חיבור בין בני האדם. אתה לא יכול לבוא לאדם בזמן שהוא נופל מגובה של עשר קומות, ועכשיו צועק איפה התרופה, להגיד לו שככה לא עושים, הטענה שכך כל האנושות נמצאת לפני צניחה חופשית, לא עוזרת לו.

נורמה: לגבי הבחירות בארצות הברית. התקשורת בארצות הברית הכתירה את ביידן כזוכה בבחירות, והצוות המשפטי של טראמפ נלחם לבטל את התוצאות בטענה להונאה, לפי התהליך המקובל רק בארבע עשרה בדצמבר אמורים האלקטורים להיפגש בכל המדינה, הם יעבירו את ההצבעות הרשמיות שלהם לנשיא ולסגן הנשיא. ב-6.1 הקולות ייספרו רשמית על ידי הקונגרס, וב-20.1 חל יום השבעת הנשיא החדש. עד אז הרוב המוחץ, מעל 200 הרפובליקנים בקונגרס לא יכירו בביידן כנשיא הנבחר, וזאת על פי סקר שעשה העיתון וושינגטון פוסט.

אני חייבת להוסיף את המבט האישי שלי, כשלמדתי באוניברסיטה לימדו אותי שתפקידנו כעיתונאים הוא רק לדווח ולא להיות פרשנים, כי האנשים צריכים להעריך ולקבל החלטה בעצמם. אבל עכשיו היחס השתנה, והשינוי הבולט בימינו הוא בארצות הברית. מה גרם לשינוי הזה לאורך השנים?

זה קורה כבר בכל העולם, כלי התקשורת התפתחו, הם מרגישים את עצמם ככוח, ולכן אם יש להם כוח, הם יכולים למכור אותו, ואנשים שיש להם כסף ירצו לקנות אותו. יוצא שיש כבר קשר בין הון לשלטון, ובין הון וכלי התקשורת. כל שלושת המרכיבים, האלו, הון, שלטון ותקשורת, פועלים על האנשים הרגילים ועושים מה שטוב להם.

מה לעשות? שום דבר. אין מה לעשות. אנחנו לא יכולים לצאת מכאן בכלום. אנחנו כמקובלים, צריכים להמשיך בהפצה שלנו כמה שאפשר, ולראות מתי זה יגיע למשבר. כל כלי התקשורת, ההון והשלטון מעוניינים כמה שיותר להוריד את העם מהרמה של לחשוב, לדון, הם רוצים להביא למצב של התקשורת זולה. את רואה מה כותבים בכל מיני מקומות, פשע, זנות, דברים שממש אין בהם כלום, רק כדי לבלבל את הקהל. בזה כולם מעוניינים.

ולכן גם כאן, זה מה שהם עושים עם הבחירות, האנשים שנמצאים למעלה משחקים עם הכסף, משחקים כך וכך. העניין הוא לא מי יצליח, ומי לא יצליח. נראה, זה לא פשוט. עם כל ההצלחה של טראמפ היו לו זמנים קשים, אין לו מה לתת לקהל בגלל הפנדמיה, בגלל כל הדברים האלה, הזמן ממש משחק לא לטובתו, אז כנראה שהעם שלו וכל העולם צריך שוב להרגיש מה זה תקופת אובמה ועד כמה שהדברים האלה שאובמה מביא לעולם, הורסים את העולם. עוד תראו מה יהיה.

לנו, לישראל זו תהיה תקופה נוראית, תקופה מאוד קשה, מצד אחד. אבל מצד שני אנחנו צריכים את זה, כי אנחנו באמת חייבים סוף סוף להרגיש שאנחנו נמצאים באיום אמיתי.

נורמה: מה יקרה לישראל?

אובמה בקושי מחזיק את עצמו לא להראות את השנאה שלו לישראל. ואם ישראל תהיה בלי ביבי, יהיה לנו קשה מאוד, אנחנו לא נוכל לעמוד נגד הלחץ של האמריקאים. גם בביטול השטחים, בהחזרת השטחים, ובעוד כל מיני תחומים, ללא עזרה וכן הלאה. ממשלת ארצות הברית תשתדל עוד יותר לנתק את היהודים האמריקאים מישראל, והיא מצליחה בזה, יש להם בזה הרבה אמצעים. דרך כל מיני ארגונים כמו BDS וכן הלאה.

לכן מצד אחד אני לא רואה בזה שום דבר טוב, אבל מצד שני "עת צרה היא ליעקב וממנה יושע", זאת אומרת שדווקא מהצרות אנחנו קמים. אז נקווה שנוכל לפרסם את התהליך הזה ליהודים כאן בישראל, ולהבין איך אנחנו צריכים להתמודד. בכל זאת עם ישראל קם רק מתוך לחצים, ומתוך צרות

נורמה: אם כל דבר שקורה בעולם, הוא כדי לקדם את האנושות או לתקן אותה, במה המצב הנוכחי עוזר לתיקון החברה האמריקאית וכל העולם?

אני לא יכול להגיד אם זה עוזר או לא עוזר, כי זה לא תלוי בנתונים, אלא איך מקבלים את הנתונים האלה בעולם ובישראל במיוחד. הכול הרי תלוי בישראל, אם אנחנו מגיעים במקצת לחיבור זה יתפשט בכל העולם. לא בצורה גלויה, אלא הכוחות הטמונים בטבע יחייבו את כל העולם להיות יותר מחובר. אם אנחנו רואים שעם ישראל גם בישראל וגם בכל העולם נמצא במצב של פירוד, שיש כאן עשרים מפלגות שלא יכולות לדבר זו עם זו, ובארצות הברית יש לך יהודים שפועלים זה כנגד זה, רפובליקנים ודמוקרטים, זה בדיוק אותו מצב שהביא את הנאצים לשלטון. והדמוקרטים מאוד מאוד קרובים לזה.

נורמה: ברוב העולם ועדות הבחירות הן גוף ניטראלי שאחראי להודיע רשמית על תוצאות הבחירות. בארצות הברית אנחנו רואים נטייה של כלי התקשורת לפעול גם כשופטים, כמחליטים במקום רק לדווח בצורה פחות או יותר אובייקטיבית. מעבר למבט הפוליטי, שזה לא ענייננו כמובן, מה זה אומר על החברה האמריקאית?

הם פשוט אומרים שכל החוקים שהם קבעו כדי לייסד את המדינה לפני 200 שנה, וגם לפני מאה שנה, בתחילת המאה ה-20, שכל החוקים האלה כבר לא רלוונטיים ואף אחד לא רוצה לשמור עליהם. אפשר לדבר עליהם, אבל באמת הם לא מתקיימים, וגם לא רוצים לקיים אותם.

האמריקאים, מה להגיד לכם, העולם כולו מתחיל עכשיו לעשות סיבוב מאוד מאוד רציני לכיוון של לצאת מכל המערכת, מכל המסגרת הקודמת.

תראו מה קורה בצרפת, מה קורה בכלל באירופה, באנגליה. כל הזעזועים האלה עוד מעט יתחילו לצאת לפועל. וברוסיה מה קורה, יש שם מתחים כאלו גדולים בין כל מיני זרמים, שהכול עלול להתפוצץ, ומי יודע מה יקרה. יש גם בעיה עם סין שקמה ומעוררת פחד בכולם, אני לא יכול להגיד. בעיני רק ההפצה שלנו, דווקא במקרים כאלו כשמדובר על גושים גדולים, על הון, על אסונות, על כל הדברים. רק ההפצה שלנו תביא להבנת התיקון. אבל אם לא יהיה תיקון, אנחנו צריכים לחכות לאסונות גדולים, כולל אסונות טבע. ואני מאוד מפחד שעוד מעט הם יהיו ממש נוראים, כי אנחנו מזעזעים את הטבע ביחסים בינינו.

נורמה: במקומות מסוימים או בכל העולם?

אם זה קורה באוסטרליה, או באיזה מקום שם בדרום אמריקה, זה פחות משפיע.

נורמה: אז בחזרה לצפון אמריקה. עושה רושם שמעבר להשפעה הגדולה של התקשורת, קיימת גם מגמה של מעורבות של מדינות שונות, למשל סין. לפחות כך הטענה, סין ועוד מדינות. אם זה כך, יוצא שבסוף האזרחים האמריקאים הם אלה שהכי פחות בוחרים במנהיגים שלהם. בשיחות הקודמות שלנו דברנו על סוף הקפיטליזם. האם זה הסוף של הדמוקרטיה?

לדמוקרטיה כבר מזמן הגיע הסוף, איפה יש דמוקרטיה? מתי הייתה דמוקרטיה? רק בזמן המהפכה היו כמה חודשים של דמוקרטיה בצרפת, וברוסיה, זה הכול. אין דמוקרטיה. דמוקרטיה זאת אומרת, שלטון של העם. איפה היה דבר כזה? לא היה אף פעם.

אם אנחנו מדברים על האינדיאנים באמריקה, או כל מיני קבוצות שחיות באפריקה, או המעצמות של אסיה, איפה הייתה דמוקרטיה? אני לא זוכר.

אולי בתקופות שאנחנו לא כל כך מכירים, קצת ברומא העתיקה, קצת ביוון העתיקה, כשהיו יוצאים לכיכרות וצועקים מה לעשות. גם אז, איזו דמוקרטיה זו הייתה? העם היה כזה פרימיטיבי, צועקים לו לעשות כך או כך, והוא צועק לפי איך שמעוררים אותו. אף פעם לא הייתה דמוקרטיה.

זו תמיד הייתה שליטה של אנשים שמבינים בפוליטיקה ופסיכולוגיה, איך לכוון את המסות, כך שהמסות יצעקו לפי כל המניפולציות האלה. דמוקרטיה לא הייתה.

אין לנו אפילו תבנית נכונה לדמוקרטיה, כי דמוקרטיה זה כשכולנו שווים. אין לנו חינוך לזה שכולנו שווים, אין לנו חינוך לזה שכולנו מחוברים. ואז בשוויון ובחיבור כולנו יחד מצביעים למשהו ששייך לעתיד שלנו. זה לא היה אף פעם, אולי עכשיו, לאט, לאט, במשך מי יודע כמה זמן, האנושות תוכל להגיע לזה.

נורמה: בזמן האחרון התקשורת בארה"ב הפסיקה לשדר נאומים של טראמפ, בטענה שזה כמו לשדר שקרים. המדינה מחולקת לשני מחנות ובאמצע העם האמריקאי. בין אלה שמאמינים בקונספירציה גדולה, לבין אלה שאומרים שקבלו את המדינה בחזרה ועכשיו הכול יהיה טוב. מה העתיד של החברה האמריקאית?

לא יצא מזה שום דבר טוב, אני חושב שאמריקה גמרה עם עצמה, עם כל המעצמה הזאת. אמנם יש לה כל כך הרבה עוצמה פנימית בתעשייה, בכל דבר, אבל הכול נמצא בצניחה, בירידה. ולכן אני לא רואה, אני לא מאמין בעתיד של אמריקה בכלל. מאוד מהר אנחנו איך כל ההון עובר מאמריקה למזרח הרחוק, יכול להיות לאמריקה לטינית. אבל השטח הזה כבר מיצה את עצמו, אנשים שחיים בזה כבר קלקלו את עצמם עד כדי כך, שהם לא יכולים לבנות שום דבר, לא יכולים. כי לפני שהם בונים, הם מתחילים כבר להרוס את זה, מי מרוויח מי מצליח וכן הלאה, ואז כל דבר שצריכים לסדר, עובר דרך ידיים מלוכלכות ולא נשאר מזה כלום. אבל אנחנו נמצאים ''בדור האחרון'', לכן אני לא עושה חשבונות ארוכי טווח לכאלו, יבשות צפון אמריקה דרום אמריקה, לא.

נורמה: מה כן?

רק מכות והפצת חכמת הקבלה, שניהם יעזרו לאנושות למצוא את הכיוון הנכון.

נורמה: מה אמור להיות המצב המתוקן ואיך להגיע אליו?

המצב המתוקן הוא, שהאנושות תבין ששום התקדמות לא בתעשייה, לא בטכנולוגיה לא בטכניקה, שום דבר לא יהיה העתיד הטוב שלה, אלא רק היחס בין בני אדם. וסביב היחסים בין בני אדם אנחנו צריכים לבנות את כל המערכות, העיקר הוא להגיע לחיבור יפה בין בני אדם ומה שאנחנו צריכים לזה. ומה שאנחנו צריכים, את זה לפתח. אם בתוך בני אדם תהיה ההרגשה הזאת, הכול יקבל צורה אחרת. העולם יצטרך להרגיש את עצמו כמשפחה אחת, ואם לא, הוא יראה שכל היתר נהרס.

דודי: האם בעיניך בישראל התקשורת פועלת באותה תבנית כמו בארה"ב? האם זו תופעה עולמית שאתה רואה עכשיו בתקשורת או אופיינית לאמריקה?

בישראל אנחנו רואים את זה יותר בולט מאשר שבכל העולם. כי המדינה קטנה, יש לחץ גדול מאוד מכל המחנות, מכל המפלגות, מכל בני האדם, ולכן בישראל זה בולט מאוד. בכלל אין לי מה להגיד על ישראל, בינתיים זה נראה כעסק אבוד. אין מה לעשות. כבר לא יוכלו להתמודד מול הלחץ של האמריקאים והלחץ של הערבים מפנים ומבחוץ. ואם תיתן להם אצבע הם יתפסו לך את היד ואחר כך את כולך.

דודי: האם הקורונה הולכת לחזור בגדול? מה הצעד הבא של הטבע?

להכות אותנו עד שנהיה יותר חכמים.

דודי: אתה פשוט רואה את המכה הבאה כבר נשלפת בדרך אלינו.

כן, זה ברור. אני חושב שכולנו מתקרבים למכות, והמכות האלה יהיו במיוחד בסוף החורף, באביב. מכות בכל העולם, גם מכות של טיפול הכרחי באוכלוסייה, במזון, בכל דבר.

דודי: האם פספסנו את ההזדמנות שהייתה לנו ועכשיו לקראת התגובה של הטבע בצורת מכה או שיש עוד מה לעשות בישראל, אמריקה וכולי?

לא, אם אנחנו נבין מה המכה דורשת מאיתנו ואנחנו נטפל בה נכון, יהיה בסדר. ואם לא, לא. הטבע רוצה להביא אותנו לחיבור, אין יותר מזה. אם אנחנו נמצאים בנטייה לזה, אנחנו פתאום נגלה כל מיני אמצעים נכונים להתקיים נכון גם בצורה גשמית. אם אנחנו בצורה רוחנית, אידיאולוגית לא נתפוס את העניין שצריכים להיות מחוברים זה עם זה בצורה טובה, בהדדיות, אז גם בצורה גשמית אנחנו נספוג מכות רעב, מכות אקולוגיה, מכות אקלים וכן הלאה, זה יהיה בקרוב.

שלי: למה המכות הם הדבר היחיד שמעורר את השכל בסוף, מה יש במכה שהיא מעוררת? הרי מכה כאילו סוגרת את האדם, הוא מתכווץ, הוא מפחד, הוא לא רוצה לחשוב.

זה ברגע הראשון. אבל ברגע השני, השלישי אחרי המכה, שהוא רואה שהוא עדיין חי הוא מתחיל לחשוב איך לצאת מהמכה, ואז הוא מתחיל לעשות משהו. בלי מכות אנחנו לא יכולים להתקדם, העבודה שלנו היא רק בזה שאנחנו נבין את המכות שעכשיו מתרחשות ושעלולות לרדת עלינו ולעשות כזאת התנהגות מאיתנו, לבנות כאלה מערכות קשר בינינו וביחס לטבע, שהמכות האלה לא יתרחשו. אלא ההפך, שאנחנו נעשה מהן כמו בהאבקות מזרחית, שכל מי שהמתנפל עליך אתה עושה כך, שאתה הופך את ההתקפה שלו להפלה שלו.

שלי: האם אין דרך אחרת שהאדם יהיה פתוח לשנות את החשיבה שלו, לא דרך כאב ומכות?

בבקשה, זה נקרא להקדים תרופה למכה. אבל זה רק לאלו שהם חכמים, ש''עיניים בראשם'', ו''החכם רואה את הנולד'' ולכן הוא פועל בצורה כזאת, שלפני שהמכה מגיעה הוא מזהה אותה מראש ולכן פועל כאילו שהיא כבר כאן, ואז הוא לא מחכה למכה והיא לא באה.

שלי: איך מזהים את המכה הבאה מראש? מה החוש הזה?

שומעים את החכמים.

שלי: דיברנו על התקשורת כדי שהמסר של התיקון יישמע צריך כלי תקשורת, צריך מישהו שיהיה שופר, שיוציא את זה להמונים, התקשורת כרגע הפוכה לחלוטין. מה צריך לקרות כדי שגם בתקשורת משהו ישתנה, שיאפשר למסר הזה לצאת החוצה. האם גם התקשורת צריכה לקבל איזו מכה?

ודאי. אבל איך זה יקרה אני לא יודע. כי יש כאן קשר בין הון ושלטון וכלי תקשורת. זה בעצם הממשלה הנוכחית.

שלי: האם אתה רואה שיקרה שינוי או שזה ימשיך להיות מונופול סגור?

זה יקרה, אבל אחרי מכה מאוד, מאוד רצינית.

שלי: מאיזה סוג?

מכות מרפאות. אם אדם מקבל מכה הוא כבר מסתכל אחרת על המציאות, ועל כל אלו שאמרו לעשות כך וכך. והוא קיבל מכות, אז הוא כבר לא מאמין להם עד כדי כך שהוא מתחיל לשנוא אותם ולהתרחק מהם וכן הלאה. נקווה שאנחנו כך נתחיל להתייחס לתקשורת בצורה נכונה.

שלי: מזכ"ל האו"ם אמר השבוע, האנושות מנהלת מלחמה נגד הטבע, זו התאבדות, הטבע תמיד משיב מלחמה והוא עושה את זה כבר בעוצמה ובזעף גוברים. הוא אומר שיש לעשות שלום עם הטבע, זו המשימה של האנושות במאה ה-21. האם מתרחשת מלחמה בין האדם לטבע?

מזמן, כי האגו שלנו הוא נגד הטבע, אנחנו רוצים לנצח, אנחנו רוצים לכופף את הטבע ולעשות ממנו מה שנוח לאגו שלנו, להוציא כל מיני אוצרות טבע, להשתמש, להפוך אותו לכל צורה שנוחה לאגו שלנו. לא להגיד לנו, אלא להגיד לאגו שלנו, להחליף את השפה, שיהיה יותר מובן.

ולכן מה האו"ם עשה כל השנים האלה? סתם מדברים באוויר. מה הוא יכול לעשות גם הלאה? אותו דבר, כי מי שהקים אותו אלה ממשלות, ומי שמנהל אותו אלה ממשלות, והוא חי מהכסף של הממשלות. ולכן זה סך הכול מקום לכלום, לא מבררים שם שום דבר, וסתם כך כדי שיהיה עוד מקום להביע איזו דעה שנוחה לאותם בעלי ההון שלטון וכלי תקשורת.

בזה כבר קלקלו את עצמם עד כדי כך, שהם לא יכולים לבנות שום דבר, לא יכולים. כי לפני שהם בונים, הם מתחילים כבר להרוס את זה, מי מרוויח מי מצליח וכן הלאה, ואז כל דבר שצריכים לסדר, עובר דרך ידיים מלוכלכות ולא נשאר מזה כלום. אבל אנחנו נמצאים ''בדור האחרון'', לכן אני לא עושה חשבונות ארוכי טווח לכאלו, יבשות צפון אמריקה דרום אמריקה, לא.

שלי: מי ינצח במלחמה הזאת של האדם בטבע?

ינצח? בטח הטבע ינצח. ואנחנו נסבול מאוד אבל העניין הוא שאנחנו צריכים לסבול עם ההבנה למה סובלים, ומה לעשות כדי שלא נסבול וכן הלאה. זאת אומרת הטבע מלמד אותנו, וכדי ללמד אנחנו צריכים להתנהג לא טוב, ואחר כך לקבל מכות, ואחר כך לראות למה אנחנו קבלנו את המכות, ומה לעשות כדי לא לקבל אותן, ושוב להתנהג בדרך הבאה בצורה לא טובה, וכך שוב, ושוב, הדרך שלנו. זה נקרא "דרך ייסורים".

ו"דרך אחישנה", היא דרך האור, שאנחנו הולכים אך ורק בהתאמה לטבע, והתאמה לטבע לא יכולה להיות כי אנחנו נמצאים בשנאה הדדית. אלא אך ורק אם היינו נמשכים לקשר הטוב בינינו, מתוך זה היינו מפתחים את הקשר הטוב לטבע. זאת אומרת אז היינו מטפלים באגו שלנו הכללי, וכך אנחנו נמצאים במצב שאנחנו רק בשנאה הדדית בינינו, וגם בשנאה לכל העולם הסובב.

שלי: כשאתה מדבר על טבע, אתה מדבר על מה, על העצים והמשאבים והאגמים, או שאתה מדבר בכלל על טבע אחר ממזכ"ל האו"ם? לאיזה טבע אתה מתכוון?

אני מתכוון לטבע שהוא הכוח הכללי שבו אנחנו קיימים, "א-לוהים" בגימטריה זה "הטבע". אנחנו נמצאים בתוך כוח הא-לוהות, ואנחנו צריכים להסתדר עימו. זה נקרא אצלי "הטבע".

שלי: אז בעצם הסיפור האנושי היום זה שהאדם נלחם באלוהים, לא בכדור הארץ.

ודאי. יש עוד מלבדו?

שלי: מה זה, זה גאווה? מה זה הדבר הזה שאדם מעיז להילחם בכוח עליון?

זה אגו. פשוט לא רוצים לקבל בחשבון שום דבר אחר חוץ מעצמנו.

שלי: ומה אותו כוח רוצה מאיתנו בסוף? הרי הוא יכול לנצח אותנו, הוא יכול למעוך אותנו כמו נמלה שמועכים?

לא, אין מה לעשות, הוא הולך לחנך אותנו להידמות לו, להיות באהבה ובחיבור עם כל חלקי הטבע. זה מה שהוא צריך.

שלי: אז אם מסתכלים על התהליך הזה, אז הטבע, שאנחנו נמצאים באיזה מאבק מולו, כל פעם יכופף אותנו, עוד קצת ועוד קצת, עד שמבפנים אנחנו נסכים למלא את התפקיד שלנו.

כן.

שלי: אתה חושב שזה צריך להיות משהו שמלמדים אותו ילדים בבית הספר, מה זה טבע באמת, מה האדם עושה בתוך הטבע, איך לחיות איתו בשלום?

אנחנו צריכים ללמד את ההורים, עוד לפני שהם מולידים את הילדים, שיוכלו לדעת מה לספר לילדים, באיזו רוח להתייחס לכל דבר בבריאה, ואת זה אין לא לדתיים ולא לחילוניים. אף אחד לא מתייחס לטבע כמו למערכת שבה אנחנו קיימים, ולכן חייבים להיות קודם כל ב"ואהבת לרעך כמוך". זה הטבע העליון שנמצא ברמה שלנו.

שלי: איך צריך להתייחס לכל דבר שסביבי, אפילו לחתול, אפילו לפרח, אני צריכה לתת איזה יחס מיוחד?

בטח. יחס מיוחד שאסור לך להשבית כל דבר שבטבע, אלא כמו שכותב בעל הסולם, לכל דבר להתייחס באהבה. כי שום דבר לא נברא סתם, לכל דבר יש תכלית.

שלי: וברוח הדברים הזו, זה אומר גם לשמור עליו? זאת אומרת אם הטבע ברא אותו, לשמור עליו בדיוק כמו שהוא, כמה שפחות להשתמש בו לצרכי?

כן, ודאי. את עכשיו פשוט מדברת כמו שהתורה מדברת. אסור בשום דבר לעשות, להשתמש בטבע, אם הוא לא לטובה.

שלי: לטובת הכלל אני מבינה, לא לטובתי.

לטובת הכלל ולטובת האדם, אם צריך את זה אז הוא עושה את זה, הוא משתמש בזה. ואיך הוא משתמש? הוא אומר ברכה. על כל שימוש נכון הוא אומר ברכה, זאת אומרת שהוא שוקל את זה, האם הוא נמצא בהזדהות עם הטבע, עם הכוח העליון, עם התכנית העליונה, ולכן הוא מברך.

שלי: אני מברכת על מה, על זה שהבורא שלח לי את הדבר הזה?

על זה שהבורא נתן לך אפשרות להשתתף בתכנית הטבע יחד עימו. ולכן את לוקחת משהו מהטבע ומברכת מפני שעל ידי השימוש הנכון את מתחברת לטבע. אוכלת משהו, עושה משהו, לא חשוב, אבל את מחברת את עצמך למנגנון השלם, האדיר, שיש בטבע כולו.

שלי: ואז הכוח העליון מרוצה ממני, הוא מרגיש שאני בהרמוניה עם הבריאה שלו?

ועל ידי הברכה הזאת את מרגישה כמה שאת עושה טוב לכל הטבע, כי הטבע זה הא-להים, עד כמה שאת משלימה בזה את הטבע.

שלי: ככה בעצם מהמלחמה אנחנו באים בשלום עם הכוח העליון?

כן.

טלי: מצד אחד אנחנו שומעים שאפשר להקדים תרופה למכה, ומצד שני אנחנו שומעים שמכה זה דבר מרפא. האם זה בלתי נמנע שנצטרך לחטוף עוד איזו מכה קשה כדי להתפתח עם הטבע?

לא. אם אני יודע שבחוץ קר, אז אני מתלבש, אז אני נמנע מהמכה. זה "אשר ברא א-להים לעשות", נתן לאדם שכל ורגש כדי שהוא ישתמש בהם נכון. ואם לא, אז הוא יסבול וילמד בפעם הבאה. אין מצווה לסבול. הבורא רוצה שנשתמש בכל כוחות הטבע בצורה נכונה, שמתאימה לאדם ולחיבור שלו עם אחרים.

טלי: אנחנו רואים שאדם לא מבין שכביכול קר בחוץ. הוא לא מבין את הרע, את הבעיה.

לא, היום אנחנו מבינים את זה שאסונות כאלה וכלאה יכולים להתרחש, שמתקרבים אלינו. אנחנו מבינים את זה.

טלי: למה "ואהבת לרעך כמוך" הוא חוק טבע?

כי זה החוק הכללי שהטבע הגלובלי, האינטגראלי בכל העולמות קשור למקור אחד. ולכן מה שנראה לנו בצורה הפוכה זה רק אנחנו, אנחנו נמצאים בצורה הפוכה שרואים את הרע כדי להזדהות עם הטבע הטוב, בצורה נכונה, ברגש, בשכל, ברצון, בהכנה, שאנחנו נהיה בזה "כא-להים יודעי טוב ורע". ולא שאנחנו נקיים את חוקי הטבע בצורה אינסטינקטיבית כמו חיות. להיות אדם מעל דרגת חי זה שאני רוצה לקלוט את חלקי הטבע בצורה נכונה, אמיתית.

טלי: ובשביל שאני ארצה לקלוט את זה ככה, שיהיה איזה רצון באדם שחייב לקבל מכות שיעוררו אותו לזה?

נכון. אבל תלוי איזה מכות. יכול להיות רק מלזהות אותן מראש וכבר מספיק. ואפשר עוד יותר מזה, אפילו לא לזהות את המכות, אלא לחפש איך אני יכול לעשות טוב לכוח העליון, ואז אני פועל לא מתוך החוסר, אלא מתוך האהבה.

טלי: מה צריך אדם כדי לזהות מראש את המכות, אדם שלא מכיר או שמע על חכמת הקבלה?

להתקשר עם החברה הנכונה, ובתוך החברה להתחיל ללמוד את זה.

דודי: לאור הדברים שאמרת עכשיו על המצב הקשה, ככה נשמע, שישראל הולכת להיכנס אליו, אנחנו רוצים להכין קליפ של כמה דקות קצרות לרגל חנוכה שיערך בסוף השבוע הקרוב. מה לדעתך המסר החשוב ביותר שאנחנו צריכים להעביר לעם לרגל חנוכה?

להלחם נגד היוונים שבנו שזה האגו המודרני, ולהדליק נרות שאלה הנקודות שבלב שאנחנו קשורים לשורש שלנו. ואם אנחנו נחבר אותם יחד אז אנחנו נצליח במלחמה עם כול וירוס הקורונה, עם כל הכוחות הרעים, עם כל האנטישמיות וכן הלאה. ואם לא, אז תהיה לפנינו תקופה מאוד קשה.

אנחנו מגיעים בכל העולם למצב שאין לנו חברים, אין לנו תומכים, פשוט נגמרת התקופה הזאת הטובה. וזה נכון, כי אנחנו באמת לא זכינו להיות קרובים לאנשים מעוררים את כל העולם לתיקון, אנחנו לא זוכים לזה.

אנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו בסדר כלפי האנושות, ההיפך, אנחנו לגמרי ראויים למכות ממש חזקות, שילמדו את העם הזה איכשהו להתאושש ולראות את ההיסטוריה שלו, את ההווה והעתיד שלו. אין כלום, לא רוצים ללמוד שום דבר, חוץ מתן להם לטוס לאיזה חו"ל, ולהעביר שם כמה שבועות ולחזור. וככה זה כמה פעמים בשנה יותר מזה לא רוצים. להתנענע מזה אנחנו עכשיו חייבים, אני מקווה שהפנדמיה תעשה את זה ממש בצורה נאמנה.

דודי: מי הם היוונים שקמים עלינו עכשיו של השנה הקרובה שנת 2020? מי הם היוונים האלה שאתה מצביע עליהם, זה מי שקם עכשיו בשלטון, שקם נגד ישראל?

לא, זה בכל אחד מאיתנו! אני אף פעם לא מצביע על דברים כאלה על מישהו מבחוץ. בכל אחד מהיהודים, גם היהודים בכל אחד מאלו שנמצאים בארץ ישראל ולא רואים שרק בחיבור שלהם הם יכולים להבטיח לעצמם את העתיד הטוב.

דודי: ואיך מנצחים את היווני שבי?

רק על ידי זה שאתה מתחבר בעשירייה ומשתדל יחד איתם להיות בקשר פנימי. שכולנו שומרים על הקשר הפנימי שבונים אותו יותר ויותר.

דודי: זה כלפי מי שיש לו עשירייה. מי ששומע אותנו ואין לו עשירייה?

מי שאין לו עשירייה, אנחנו צריכים להסביר להם שאנחנו צריכים להיות מחוברים, וסביב הארגון שלנו כך אנחנו צריכים להשתדל לארגן אותם.

שלי: איך אדם מזהה את היווני שבתוכו, מה אומר לו היווני הזה?

ליהנות מהחיים ולצפצף על כולם. את מכירה אותו?

שלי: כן, הוא מאוד דומיננטי, אני עכשיו אני מבינה. אז מה האלטרנטיבה, מה להגיד לו בתגובה?

שאני רוצה את זה, זה נכון, אבל אני רוצה לעשות את זה עם כל עם ישראל. ואחר כך עם כל עם ישראל, לכל העולם. מטרת הבריאה היא להיטיב, מטרת הבריאה זה ליהנות, אבל ללא שום הגבלה ופחד לעתיד, בצורה גלובלית ממש. ואנחנו כן רוצים ליהנות, אבל לא בצורה כמו שאנחנו עכשיו כי אנחנו רק בורחים בין המכות, בורחים לאיזה כיוון ואז חושבים שאלה החיים.

שלי: ואם הוא אומר לי "אבל כולם גם מצפצפים עלייך, אז מה את צריכה לדאוג לכל עם ישראל?", אז מה להגיד לו?

אני צריכה ללמד את כולם איך להתקרב זה לזה, "על כל פשעים תכסה אהבה". פשעים כן נמצאים? יופי, אז עכשיו אנחנו צריכים ללמוד איך לפרוס עליהם את "סוכת השלום", אהבה.

נורמה: מה החיסון של מדינת ישראל נגד האויבים, אם זה אמריקה או לא משנה מאיפה זה מגיע? כי יש הרגשה שיש אפילו איזו סכנת קיום.

כן.

נורמה: כן יש סכנת קיום?

ודאי שיש סכנת קיום כי כמו שכותב בעל הסולם, אנחנו לא מותאמים למקום הזה, אנחנו לא מתאימים לארץ ישראל. מה החיסון? להבין שאנחנו חייבים לעבור חיסון, ושכדאי לנו לדאוג. אבל חיסון העם שאנחנו קיבלנו עד היום ממש מספיק הרעלה, ועכשיו אנחנו רק צריכים לקבל אותה בכלי הנכון של חיבור. ואז, ידוע שכל חיסון הוא חלק מהמחלה שמזרימים אותה, שמזריקים אותה לתוך הגוף, שהאדם בהסכמה שלו עושה.

אז תתארו לעצמכם שאתם מורידים מכנסיים ומוכנים לקבל זריקה טובה, אני אומר בשיא הרצינות, זריקה טובה, וזה הכול כדי להשתמש נכון בכל הצורות שבאות אלינו בצורה ידידותית לכולם. אנחנו רוצים שהחיסון רוחני הוא יהפוך אותנו מחולי אגו, לאנשים בריאים שאנחנו יודעים איך להתנהג עם האגו שלנו לטובת כולם.

נורמה: אז איך אנחנו הופכים את הרעל, לתרופה?

על ידי זה שמוכנים לקבל את כל המכות האלו בצורה שהם מראים לנו את מקום הטיפול, מקום השיפור. זה מה שאני אומר, זה שנהפוך את המכה לתרופה. זה מה שעושים, לוקחים חלק מהווירוס ועושים ממנו תרופה. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר אחר, בטבע זה ככה הכול מתנהג, שאנחנו לוקחים את הרע והופכים אותו לטוב. את הטוב בעצמו אנחנו לא מסוגלים לייצר אלא רק מתוך הרע. ולכן ברוך ה' שיש לנו עכשיו וירוס ואנחנו יכולים לחקור אותו טוב טוב במעבדות ולהפוך אותו לתרופה.

ואנחנו יכולים לעשות אותו דבר עם הווירוס שלנו, של האגו שלנו, לחקור אותו ולהפוך אותו לתרופה. ואז ודאי שאנחנו לא נצטרך ללמוד בצורה רעה שום דבר כי הווירוס האגואיסטי הוא כללי כולל בתוכו את כל הצרות והבעיות שבעולם.

נורמה: הכול מתחיל עם הדיאגנוזה?

כן.

נורמה: ויש לנו מספיק מודעות בחברה הישראלית שיש לנו רעל בגוף החברתי?

כן, אבל אף אחד לא מחשיב את זה כרעל. אז מה, אז יש, מה תעשה לי? ועוד מתגאים בזה.

דודי: אני חושב שאנחנו קיבלנו חבילה גדולה. אנחנו מודים לך, ואנחנו נעבד את זה, נכתוב את זה, ונפיץ את זה כולנו.

אבל אתם כותבים, בהתאם לזה עכשיו שהולכים לעשות חיסון.

(סוף השיחה)