54.4 מעלות צלזיוס. עמק המוות, קליפורניה, השבוע. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם על פני כדור הארץ. גם המזרח התיכון מתחמם, ומומחים מעריכים שבעתיד לא ניתן יהיה לחיות במפרץ הפרסי. כמובן, החום משפיע בכל הרמות, שריפות, חוסר מים, בעיות בחקלאות, הכחדה של מינים ועוד. מה הטבע מנסה לומר לנו בכל הסיטואציות הללו?
פשוט מאוד. שאנחנו לא רצויים על פני כדור הארץ, והוא עומד לסלק אותנו מפה. חצי מהאנושות עלולה להיכחד, והחצי השני שאולי ישרוד באיזו דרך יצטרך לשנות את צורת חייו מן הקצה אל הקצה. איך שלא יהיה, חיים כמו שהיו עד כה, לא יוכלו להימשך.
האדם הוא יצור עדין מאוד. דרושים לנו כל כך הרבה תנאים כדי לחיות, וגורמים כה רבים משפיעים עלינו. רעידות אדמה, סופות, שריפות, מגפות. אומרים שיש פעולות שביכולתנו לעשות כדי למנוע את התחממות כדור הארץ, שהתעשייה ושריפת הדלקים פולטות הרבה מאוד חום, אבל אנחנו בשלנו, ממשיכים לנהוג כמו אתמול.
מעת לעת עולה לכותרות משהו שקשור להתחממות הגלובלית, כמו הסכנה לקריסת קרחון במון בלאן, ההר הגבוה ביותר בהרי האלפים. אבל עולם כמנהגו נוהג. כל אחד חושב רק על עצמו, על מה שמטריד אותו היום ועל אפשרויות נוספות לגרוף רווחים בגדול. וזו בעיה אמיתית, כי בכל הנוגע לאקלים דרושה מחשבה גלובלית, ולטווח הארוך.
הפעילות של ארגונים כמו האו"ם לשמירה על כדור הארץ נוחלת כישלון אחר כישלון, כי כל מדינה עסוקה בפיתוח נשק ועוצמה כלכלית, נלחמת באחרות בכל מיני זירות, וחושבת שכך היא תצליח לשלוט. מה שלא נוגע לה ישירות, לא אכפת לה. אין הבנה שכדור הארץ הוא הבית המשותף שלנו, ולכל דבר שקורה יש תגובות שרשרת עד בלי סוף.
מתישהו נהיה חייבים לקלוט שהבעיה מתחילה בטבעו האגואיסטי של האדם, שבנוי לראייה מקומית, נצלנית וצרה, שלא רוצה להיות מחובר עם האחרים ולהחליט לשמור יחד על העולם. עד שלא נתעלה מעל גבולות המדינות ונתחיל לחשוב גלובלית, כלום לא יעזור.
לפעמים מדינות מסוימות מקבלות מכות טבע, ואחר כך מדינות אחרות, אבל בסך הכול לא יהיה מקום על פני כדור הארץ שלא יסבול מבעיות. הקורונה היא איתות גלובלי ראשון, ואחריה עלולות לבוא מכות נוספות. זו דרכו של הטבע ללמד אותנו על בשרנו ממש, שכולנו נמצאים במערכת אחת.
הטבע לא משתגע. הוא פשוט מתנהג לפי החוקיות האינטגרלית שטבועה בו, חוקיות שקושרת את כל פרטי המציאות יחד. מה שקורה בעמקי כדור הארץ, מה שקורה על פניו, מה שקורה מחוץ לו בכל היקום – הכול מקושר ומחובר, כי הטבע הוא אחד.
ואנחנו מצדנו צריכים ללמוד, שמצב הטבע תלוי ביחסים שבין בני האדם, ובהתאמת האדם לאינטגרליות שבטבע. על ידי חיבור נכון בינינו, אנו יכולים לגרום לכל חלקי הטבע להיות מחוברים בצורה הרמונית. כשזה יקרה, כל הטבע יירגע, וחלקיו השונים יהיו מאוזנים ותומכים זה בזה.
איך עובד הקשר בין היחסים בין בני אדם לבין המתרחש בטבע? הדומם, הצומח, החי והאדם נמצאים במנגנון אחד. כולם מלבד האדם ניזונים מהטבע, ומתקיימים בהתאמה לחוקיות שבו. אין להם בחירה חופשית בשום דבר. רק מין האדם שיצא מתוך עולם החי, עושה זוועות על פני כדור הארץ. כל התגובות השליליות שאנו מקבלים מהטבע, הן רק תוצאות ממעשי ידינו. אנחנו מזמינים אותן על עצמנו, במילים פשוטות.
נכון להיום אין לאנושות תוכנית מוסכמת להצלת כדור הארץ, ואנו רק רצים לכבות שריפות. והאמת היא שהשריפות היותר הרסניות שעלינו לכבות, בוערות בתוך תוכנו. האגו של האדם הגיע לטמפרטורת רתיחה כמעט, ושורף את האחרים בשאיפה לנצל הכול לטובתו. אם נצליח לכבות את השריפות הללו, ונשכיל לבנות מערכת התקשרות הרמונית בין בני האדם, כל הטבע יירגע.
הפתרון המקיף לסכנה האקולוגית, כמו גם החברתית, הוא בחינוך כלל-חברתי לקשר גלובלי. שכל אדם ידע שהוא תלוי בכולם, ובלי שיהיה אכפת לו מהאחרים, הבית המשותף שלנו ייחרב. וכשנלמד להתייחס טוב זה לזה נראה שלאף אחד לא חסר דבר. הטבע יזין את כולנו בצורה מושלמת, ממש כמו אימא אוהבת.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן
בתכנית "העולם" – bit.ly/3l3oWFK