התשובה נמצאת בתוך השאלה
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 23.01.26 – אחרי עריכה
דודי: הוא כותב כאן "האמינו לי, שעוד אתם כותבים לי, תשיגו את תשובתכם תיכף".
כן.
דודי: מה זה העיקרון הזה, "עוד אתם כותבים לי, אתם כבר מקבלים תשובה"?
אם אתם נמצאים בשאלה, והשאלה היא מכוונת לרב שלכם, אז התשובה כבר נמצאת.
דודי: איפה התשובה?
בתוך השאלה.
דודי: אני רוצה להבין את העיקרון. אם יש לי באמת שאלה לבורא, יש לי שאלה על הדרך, יש לי שאלה שאין לי עליה תשובה, אז עצם זה שאני מברר אותה בתוכי, אני אקבל כבר תשובה.
כן.
דודי: והתשובה היא תגיע גם מתוכי, בתוכי?
כן.
דודי: או שאני צריך לשמוע תשובה מהרב, תשובה מהספר, מהחבר?
גם וגם וגם.
ולאד: הוא כותב פה, ""אני לדודי ועלי תשוקתו, כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא, בחד קטירא אתקטרנא ביה בקב"ה, ובג"כ השתא ועלי תשוקתו [כל הימים שהייתי קשור בעולם הזה, בקשר אחד נקשרתי בקדוש ברוך הוא, ומשום כך, עתה ועלי תשוקתו]","1 איך לעשות את זה?
הכול תלוי איך האדם מסדר את היחס שלו לבורא.
ולאד: איך לסדר את החיים כך שהיחס לחיים יהיה היחס לבורא? איך לסדר את זה כך שלא להתנתק ממנו כל רגע בחיים?
כן.
ולאד: איך לעשות את זה?
זו כבר בעיה שלך.
ולאד: אבל כל הזמן יש הפרעות, כל הזמן יש ניתוקים, כל הטבע הוא נגד זה שאתה תהיה קשור לבורא.
כן.
ולאד: איך לעשות כמו שהוא אומר? הוא אומר "[כל הימים שהייתי קשור בעולם הזה, בקשר אחד נקשרתי בקדוש ברוך הוא" לבורא, "ומשום כך, עתה ועלי תשוקתו]". איך לחיות כך שאני אליו והוא אליי וכך כל החיים?
כן. תלוי איך אתה מרגיש, לְמה ליבך נמשך.
שמעון: בעל הסולם כותב, "לכם גודל געגועיי אחריכם", מה הם הגעגועים האלה?
געגועים הם תשוקות.
שמעון: תשוקות.
שאדם מאוד רוצה להשיג את שורש נשמתו, ולשורש הזה הוא נמשך.
דודי: איך אדם מגביר את התשוקות, את הגעגועים לבורא?
על ידי המחשבה.
דודי: האם יש כזה דבר זיווג של עשירייה עם הבורא? בעל הסולם מתאר פה באיגרת י"ט תהליך יפה, שמגיעים לזיווג עם העליון. האם זו עבודה של עשירייה, העשירייה כולה כחברים מזדווגים עם העליון, כך אפשר להגיד?
כן.
דודי: או כל חבר בתוך העשירייה מגיע למצב כזה?
כן.
דודי: האם עשירייה, או פרט בעשירייה?
גם וגם.
ולאד: זה גם מאוד מעניין, הוא אמר "כמו ששמעתם ממני כמה פעמים, שהשי"ת אינו עושה חדשות בעת גמר התיקון, כסברת הכסילים, אלא "ואכלתם ישן נושן", כלומר, עד שיאמר רוצה אני". מה זה אומר?
עד שאדם אומר שזה הרצון שלו האמיתי.
ולאד: איזה רצון אמיתי?
לדבר עם הבורא.
ולאד: עד שאדם מחליט ש"זה הרצון שלי", אז הבורא פותח.
דודי: מה עוד אנחנו יכולים להוסיף כדי להתקשר?
רק יגיעה בכל רגע.
דודי: וברגעים המתים, איך אתה שם מוסיף? ברגעים שאנחנו בשיעור, בסעודה, בהתאספות, קל יותר, כי מדברים, קוראים. אבל ברגעים שאדם לבד עם עצמו והעולם הזה כבר בולע אותו, איך מהמקום הזה הוא מוסיף עוד יגיעה לעליון?
על ידי היגיעה הוא מתקרב לבורא.
דודי: בכל מצב האדם יכול להוסיף יגיעה?
כן.
שמעון: הבורא נותן לנו כל יום להתקשר יותר ביחד.
כן.
שמעון: הוא נותן לנו עבודה.
כן.
(סוף השיחה)
כתבי בעל הסולם, אגרות, אגרת י"ט↩