תכנית טלוויזיה עם רב
"מקובלים כותבים"
"זוהר לעם" - 6
בהשתתפות: בן ציון גרץ
תוכנית 13.12.13 עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן – לאחר עריכה
בן ציון: שלום לכם צופים יקרים. אנחנו כאן אתכם בתכנית "מקובלים כותבים". שלום לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן.
שלום.
בן ציון: את התכנית שלנו היום אנחנו מקדישים לספר הזוהר, ובפרט למהדורה מיוחדת שיוצאת עכשיו לאור שנקראת "זוהר לעם", המבוססת על פירוש הסולם לספר הזוהר. זוהי מהדורה מהודרת, מאוד גדולה ונוחה לקריאה, ופירוש הסולם במקומות הקשים הועברו לשפה העברית, ועוד הרבה מאוד עבודה שנעשתה כדי להקל עליכם על הקריאה, העיקר כדי לשמור על כל הכוח הטמון בספר הזוהר, ושתוכלו ליהנות ממנו מייד עם הפתיחה של הספר.
אומר הזוהר ב"וירא" בסעיף 460, כמו שהוא מופיע אצלנו ב"זוהר לעם",
"וכשיהיה קרוב לימות המשיח אפילו תינוקות שבעולם עתידים למצוא סודות החכמה, ולדעת בהם קיצים".
אני לא יודע למה הוא מתכוון במילה "תינוקות", אבל איך לפרש את זה נכון?
מאז ועד סוף התיקונים, זה לא שסתם יבואו אנשים וללא יגיעה יתחילו לגלות את העולם הרוחני, שבו אנחנו קיימים אומנם, רק שאנחנו מרגישים חלק קטן מכל המציאות, חלק שנקרא בכלל "עולם המדומה", את העולם שלנו. אלא במילה "תינוקות" הוא מתכוון אפילו לאלה שרק מתחילים. בחכמת הקבלה לא מדובר בגילאים או בזמן, מדובר על המצב של האדם, מדרגה. אם הוא רק מתחיל את הדרך הרוחנית שלו, את ההתפתחות הרוחנית שלו, אז הוא נקרא תינוק.
אפילו אלה שרק מתחילים את דרכם הרוחנית, מכיוון שכל העולם יהיה מכוּון כבר לזה, ויהיה חלק גדול מאוכלוסיית העולם מתוקן, שיידעו על רוחניות, הם יהיו קשורים ביניהם ולבורא, אז מתוך זה, אפילו אנשים שרק התחילו לתקן את עצמם בגיל חמש עשרה, עשרים וכן הלאה, למרות שאני חושב שאפילו לפני זה, הם כבר התחילו להרגיש את העולם הרוחני.
כמו שכתוב, שבימים שבית המקדש היה קיים לא היה ילד שלא ידע חוקי טומאה וטהרה מדן עד באר שבע.1 גם אז, הכוונה היא שזה היה נחלת כולם, חכמת הקבלה, גילוי הבורא, ידיעת ה'. ולכן אפילו הקטנים, הצעירים, שהיו מתחילים בזה, הם היו כבר מתחילים בקלות להרגיש. כי הדבר הזה היה פשוט באוויר. כך היו כולם חיים, כך מרגישים. ואז כוח הסביבה פעל על כל אחד ואחד.
בן ציון: אז כמו שאתה מתאר, באמת בעבר הכוח הזה של ספר הזוהר, למרות שהוא נכתב אחר כך, אבל הכוח עצמו היה נחלת כל העם. האם אתה רואה שהזוהר חוזר לבמה עכשיו ובאמת עושה את העבודה הזאת ומחזיר את המצב לתיקונו, כמו שהיה אז?
אני חושב, כמו שכתוב בספר הזוהר, ומי אני שאגיד משהו אחר בכלל, אבל זה ברור לי גם מתוך העיסוק שלי, מתוך המקצוע שלי, שבלי השפעת ספר הזוהר, האנושות לא תוכל לתקן את עצמה ולהתחיל להתעלות מעל היצר הרע ליצר הטוב.
בן ציון: אתה כבר עשרות שנים בחכמת הקבלה ועם ספר הזוהר. אם אתה מסתכל על התהליך, כשעקבת על האנושות או על ישראל לאורך השנים האלה, האם אתה רואה איזשהו תהליך שבאמת מתאים למה שאתה קורא בספרים, והאם באמת זה עומד לקרות?
אני בטוח בזה מפני שאנחנו רואים שבכל העולם אלפים רבים של אנשים נכנסים לזה, בודקים את עצמם, האם זה בשבילם או לא. זה כבר לא דוחה, זה כבר לא מפחיד אותם. הייתה סטיגמה על חכמת הקבלה, מפני שמקובלים בכוונה כל כך הפחידו אנשים, ודחו אותם מחכמת הקבלה, מפני שפחדו שזה יהיה בושר, פחדו מאד שאנשים יתחילו לעסוק בחכמת הקבלה לפני שהעולם נכנס למשבר האחרון, לפני המאה העשרים.
למעשה, מזמן האר"י והלאה, שנקרא אצלנו משיח בן יוסף, כבר הבעל שם-טוב התחיל את כל התהליך הזה. ורמח"ל, ועוד מקובלים גדולים, ותלמידי בעל שם-טוב, תלמידי המגיד ממזריץ', כולם כבר התחילו לפרסם את חכמת הקבלה, ואמרו שחובה ללמוד אותה, אבל הם גם עשו אותה כמין חסידות. זאת אומרת, משהו באמצע, בין חכמת הקבלה לתורה העממית. אבל בכל זאת, כבר הבעל שם-טוב התחיל לספר על העולמות, ספירות, פרצופים והנהגת הבורא, ואיכשהו קירבו לזה אנשים. וכך, מהבעל שם-טוב ועד סוף מאה התשע עשרה, זה מאתיים ומשהו שנה, בהן לחלק גדול מהיהודים היה ברור וידוע שצריכים לבצע את התיקון הרוחני. והיו רבים שעסקו בזה, למרות שלא כולם. היו כאלה שלפי ההתפתחות שלהם כבר דרשו את התיקונים, ונעשו מהם מקובלים, אדמו"רים גדולים וכן הלאה, והיו כאלה שהרגישו את עצמם כחסידים, שהם רק שייכים לזה, רוצים להיות בכזאת תנועה, אבל לא יותר.
בן ציון: האם מאז שהתחלת לעבוד על פירוש הסולם, מה שנקרא "זוהר לעם", בשנים האחרונות כשהתחלת לעבוד על הזוהר ועל פירוש הסולם, והוא התחיל גם להילמד בשיעורי בוקר ונכנס לערוץ הטלביזיה, האם ראית איזו השפעה על התלמידים או בעולם? האם ראית איזשהו אפקט?
ברור, כן, אין לי ספק. ואני ראיתי את זה במו עיניי, שלימוד הזוהר פעל בתלמידים בצורה מאוד מעניינת. הם התחילו להיות יותר רגישים, יותר המומים קצת, מפני שמתרחש משהו בתוך האדם, זה מוביל אותו להרגשה חדשה, למדרגה חדשה, להתפעלות חדשה, התפעלות כזאת מתופעות כאלה שאין בעולם הזה. זה מה שהרגשתי עליהם, הרגשתי על כולם. יש לנו תלמידים מיפן וסין ועד דרום אמריקה, בכל היבשות, באוסטרליה, ומכל סוג ועדה, וראיתי שעל כולם זה פועל. כך בין התלמידים שלנו בכל העולם, לא קיימת אומה שאין בה אנשים שלומדים איתנו יחד חכמת הקבלה. גם באפריקה, באוסטרליה, באסיה, בארצות ערב ובצפון אירופה, בכל מקום.
בן ציון: פירוש הסולם גם מתורגם לכמה שפות, וכמו שאמרת כל אחד שומע את זה בשפתו.
כן. אנחנו לפחות צריכים לתרגם אותו, בטוח, וזה נמצא כבר בתרגום. עכשיו זה יוצא בעברית, אבל אנחנו כבר מכינים אותו באנגלית, בספרדית וברוסית, ויכול להיות שגם בגרמנית וצרפתית.
בן ציון: האם אתה רואה שהזוהר ימשיך מעבר לקהל התלמידים שלך? ימשיך גם לשכבות נוספות?
ללא ספק. קודם כל, הספר הזה במקור הוא ספר די סגור. הוא נכתב בארמית, נכתב בצורה מאוד קשה. ואנחנו עשינו כאן הקלה גדולה. אנחנו הכנו טקסט שהוא מאוד רגיל לאדם המודרני. ולא מעלה מטה, עם מראי מקומות, עם כל מיני קשרים לכל הכיוונים, דברים שאליהם האדם המודרני לא רגיל. רק כאלה שנמצאים בלימוד של ספרי קודש, גמרא, שם זה נהוג כך. וממש כמו שמו, "זוהר לעם", לכך אנחנו בעצם התכוונו, להביא אותו לעם. כי אם כתוב שבזכות הספר הזה ייצאו בני ישראל מהגלות, אז זה חייב להיות לכל בני ישראל.
בן ציון: איזו הכנה נפשית או שכלית צריכה להיות לאדם שהוא לא תלמיד, כדי ליהנות או להיות מסוגל לקבל משהו מה"זוהר לעם"?
יש כמה גישות. גישה אחת זה מתוך סקרנות. בכל זאת, זה "זוהר", מדברים על כך, יש ספר, יש סרטים, יש כל מיני סרטי הוליווד על זה, כותבים על זה הרבה, יש דוקטורטים על הזוהר, יש הרבה דברים. אבל יחד עם זה, עם הסקרנות, יש גם עניין של ויכוח על הזוהר. מתי זה נכתב, ולמה זה שייך. סביב המיסטיקה שבו כביכול, מדע, חכמה, א-לוהות, סודות, הרבה דברים.
ויש גם אנשים שמבינים כבר שהדחף שלהם זה דחף לדעת את העולם, לדעת את המקום בו אני נמצא, מה יש בו, מה אני יכול להשיג, מה הטעם בחיי. האם אני חי כך כמו בהמה ומת, או שיש משהו מעבר לזה, מעבר למה שאני מרגיש עכשיו? האם זה אחרי שאני מת, או שאחרי שאני מת אין כלום?
חכמת הקבלה אומרת שבאמת אין כלום אחרי שאתה מת, אם אתה לא מתקן את עצמך לדרגה יותר עליונה עכשיו, כמו שכתוב שחכמת הקבלה היא גילוי הבורא לנברא בעולם הזה, בזמן שאתה עכשיו חי, אתה חייב לגלות את הבורא.2 ואם לא, לא נשאר לך שום דבר. ואז מה ההבדל בינך לבין בהמה? אתה צריך לגדל ממך את האדם, שיחיה בדרגה יותר עליונה, בתפיסת מציאות עליונה, ואז אפילו שהבהמה מתה, אתה חי, אתה ממשיך את החיים האלה, את ההתפתחות הרוחנית. אבל אתה צריך להתחיל בהתפתחות הרוחנית הזאת. תתחיל בה, אתה חייב להיוולד לעולם הרוחני, כמו שאתה נולד לעולם הזה. אז חכמת הקבלה וספר הזוהר, הם עוזרים לאדם להיוולד לעולם הנאור הזה, לעולם הרוחני, בחייו כעת, בעולם הזה.
אני מקווה שיבואו לזה הרבה אנשים, ויבינו שזה בעצם הדבר המיוחד שהם יכולים להשיג בחיים האלה, כי בשביל מה עוד החיים האלה קיימים? כמה שתספוג, כמה שתרצה, כמה שתעשה, מה תשיג בזה? הכל הולך.
בן ציון: המשימה היא בעצם לאחד את העם, להביא אותו לאיחוד.
זה אמצעי להשגת הא-לוהות.
בן ציון: היה לנו את התורה. האם הזוהר יכול לשרת את המטרה הזאת?
זוהר זה בסך הכל פירוש על התורה. אם אתה פותח את ספר הזוהר, אתה קורא ספר הזוהר על חמישה חומשי תורה.
בן ציון: אז מה הזוהר היום יכול לעשות בכיוון הזה של איחוד העם, "ואהבת לרעך כמוך"?
לעומת התורה, הפירוש שנקרא זוהר על התורה, כשמו "זוהר", זה זיהרא עילאה, זה אור, הוא יותר מרוכז, ויותר מסוגל להביא לך אור שמתקן אותך, ומביא אותך להרגשת העולם העליון כאן ועכשיו, לעומת החמישה חומשי תורה. התורה זה מקור, והזוהר זה כביכול זכוכית מגדלת.
בן ציון: כמו איזה לייזר שיוצא משם.
כן.
בן ציון: ומה העניין עם אהבת הזולת ואיחוד העם?
אם אנחנו רוצים שהאור הזה ישפיע עלינו, הוא משפיע לפי ההכנה שלנו. באיזו צורה אנחנו צריכים להעמיד את עצמינו כלפי האור כדי שישפיע עלינו? אז אומרים, האור הזה הוא אחד, אין עוד מלבדו, הוא אחד. אם אתה רוצה שישפיע עליך, אתה חייב להיות בטבע כמה שיותר קרוב אליו. טבע הכי קרוב לאור זה שאתה מתחבר עם כולם, ובכך אתה למעשה מבטל את האגו שלך, ברמה ארצית פשוטה. ככל שמתחברים יותר אנשים, וככל שמתחברים יותר בכח, האור משפיע עליהם יותר, ואז הם מיתקנים.
לכן, על אדם אחד האור של הזוהר לא משפיע, אלא רק על קבוצת אנשים שנמצאים בחיבור. ומכאן אנחנו מתחילים להבין מה זה נקרא "מתן תורה", שבמתן תורה כבר ברור לנו, שאם אתם רוצים להיות כאיש אחד בלב אחד, בחיבור, אם אתם מקבלים על עצמכם את תנאי הערבות, אז אתם מקבלים תורה. מה זאת אומרת? המאור שבה מחזירו למוטב. ואם אתם לא עושים זאת, האור לא ישפיע.
בן ציון: אז איזה תפקיד הזוהר ממלא עכשיו? הוא מחליף את התורה?
לא. זה פשוט אחד מהספרים שדורנו והדור הבא יתעסק בו, כדי למשוך המאור, להיתקן ולגלות עולם העליון. לגלות חיים הנצחיים.
בן ציון: יש הרבה מאוד אמרות בשבח הזוהר. האמת היא שלא ראיתי אמרות בשבח התורה, או שזה ברור.
לא. בשבח הזוהר זה לא בשבח התורה. תורה זה דבר מאוד כללי, היא באה כיסוד, כמשהו שממנו הכל יוצא, כמקור ראשון. אבל בשבילנו, דווקא מפני שהיא כאילו משוכתבת בצורה כזאת, כשזה כבר בלשון הזוהר, אז זה פועל עלינו. אתה רואה, את התורה לא הסתירו למשך אלפי שנים. רק את הזוהר הסתירו.
בן ציון: מהתורה לא פחדו. פחדו מהזוהר.
פחדו מהזוהר, כי הכוח שלו הוא גדול מאוד, והיינו חייבים להסתיר אותו למשך הגלות, כדי שהגלות הזאת תתקיים. ושאנחנו נוכל במשך הגלות להתכלל עם כל האנושות. ואחר כך בסוף הגלות, על ידי הספר הזה, להתחיל לצאת מהגלות, ואחר כך למשוך אחרינו את כל האנושות, להיות אור לגויים.
בן ציון: הזוהר אומר שאין הוא מדבר על המקרים הגשמיים בכלל. וודאי שכך גם התורה.
כן. אבל בזוהר זה מובן יותר. זוהר כל כך מדבר בצורה מרוכזת לרוחניות, כך שקל לך להבין שאתה לא שייך למה שמדובר. ואילו התורה, תראה איך מסובבים אותה, מסרטי הוליווד ועד כל מיני סיפורים לילדים.
בן ציון: לא הבנתי, קשה יותר לסובב את התורה או קל יותר?
יותר קל. כי שם מדובר כאילו בספר היסטוריה, ספר גיאוגרפיה.
בן ציון: אז גם אותה היה צריך לגנוז.
למה?
בן ציון: אם קל לסובב את התורה למקום לא נכון.
אין צורך. בצורה שהיא כתובה היא לא יכולה לעשות שום דבר. אתה רואה שבכל זאת יצאו ממנה עוד כמה דתות.
בן ציון: לא היה החשש שיבינו את זה לא נכון?
לא.
בן ציון: אז מה היה החשש?
מהתורה לא היה חשש. כי כשקיבלו את התורה בנצרות, באסלם, ועוד בכל מיני צורות, היא פעלה בצורה כזאת שהיא הכינה את אומות העולם גם לקליטת ספר הזוהר, לשינוי ותיקון.
אלא בשביל מה הדתות? הכול פה "על השם למענהו". הכול בא מההנהגה מלמעלה, כל התהליכים האלה שהאנושות עברה ועוברת. וכל זה כדי בצורה כזאת להכין את אומות העולם. כי אחרת לא היו יכולים להתגלגל למצב שגם הם יקבלו את תורת ישראל.
בן ציון: אז הדתות שהתפתחו בצורה כזו או אחרת, לפחות הדתות הגדולות שיצאו מהתורה, נצרות, אסלם ואחרות, הן לקחו משם את הדברים ועשו לזה את ההתאמה שלהם.
בינתיים כן. זו הכנה כזאת. למרות שזה משהו שמנוגד ליהדות, אבל הניגוד הזה יתפוגג. כולם יגיעו להכרעה הנכונה.
בן ציון: נקרא איזה קטע, שוב בשבח הזוהר, ויש הרבה כאלה. הרב פאפריש אומר 3"מי שלא זכה להבין הזוהר, אף על פי כן ילמוד, כי הלשון של הזוהר מזכך הנשמה."
בדיוק. לשון, הכוונה היא לשון מאזניים, קו אמצעי.
בן ציון: על לשון הזוהר כתוב הרבה. מדגל מחנה אפרים כותב 4"לשון הזוהר הקודש הוא מסוגל לנשמה" שוב "אף אינו מבין כלל מה שאומר כמשל הנכנס לחנות של בושם, אף על פי שלא לקח כלום מכל מקום ריח טוב קלט עמו".
ולכן אנחנו מוציאים את "זוהר לעם". כדי שכל אחד, אפילו אם פותח סתם וקורא משהו, הוא ירגיש מזה השפעה. זה מטהר את הנשמה. כמו ריח של בושם מרחוק.
בן ציון: מה זה הלשון של הזוהר?
לשון הכוונה היא או ללשון רגילה, זאת אומרת, איך שקוראים. אבל בתוך הלשון יש לשון מאזניים, לשון קודש, קו אמצעי. לשון מאזניים זה קו האמצעי, שמאיר, ואז הוא מסדר את האדם בצורה הנכונה לקליטת הרוחניות.
בן ציון: עוד נאמר, 5"הבעל שם טוב ציווה לאנשיו שקודם לפני תפילה ילמדו מאמרי הזוהר".
כן, זה היה נהוג. אני לא יודע איך זה קורה היום, אבל פעם זה היה מנהג בחסידות.
בן ציון: הרב קוק אומר 6 "כעת הזמן המחיב להרבות קנין בתורה הפנימית. ספר הזוהר הפורץ נתיבות חדשות, משים במדבר דרך מסילה בערבה, הוא וכל תבואתו מוכן הוא לפתוח פתחי גאולה." זאת אומרת זה כבר ממש לימינו.
כן.
בן ציון: יש לנו עוד כמה קטעים 7"ביום שבת קודש יהיה לכם שיעור קבוע ללמוד בזוהר הקדוש מסדר השבוע, וזה יהיה לכם חוק ולא יעבור."
את הזוהר קוראים בשבתות, בכל מיני מקרים. גם "חוק לישראל" שהוא ספר שקוראים אותו יומיום, יש בו חלקים מכל חלקי התורה, ויש בו גם חלק מהזוהר.
בן ציון: 8 "כשלומד זוהר יעיין בכל מילה ומילה. כי כל אות חידוש בפני עצמו."
זה כבר לאלה שבאמת יכולים להיות בזה.
בן ציון: "ודברים הנראים כפשט אינם אלא סוד. כי הזוהר כולו אורה."
נכון. כולו אור והכול סוד. עד שהאור הזה לא משפיע על האדם, פותח בו צינורות השפע, ואז האדם מתחיל להרגיש אותם התהליכים הרוחניים שבהם הוא נמצא אבל לא מרגיש בינתיים.
בן ציון: הרמ"ק מקדיש לזה קול מיוחד הוא אומר 9"ולזה הספר יקרא ספר הזוהר מפני השפעת האור ההוא מהזוהר העליון, ודרך אורו משפיעים בהשגחה אלהית כל המתעסקים בו, שהיה אור ושפע עליון מהדעת מושפע ברזי תורה דהיינו רזי וסתרי תורה וכו' כיון שנשפע משם אתקרי החיבור הזה ספר הזוהר, כלומר שנשפע מהזוהר ההוא."
הספר הזה פשוט משך יותר מהתורה, הקסים את האנשים. הוא היה נמצא כאילו באמצע שולחן גדול בחדר ריק, ומאיר. ואנשים לא ידעו מה לעשות עמו, איך להתקרב אליו, איך לפתוח אותו, ומה לעשות עמו. זה ספר שהוא כאילו פלא גדול מאד. אבל איך ומה לעשות עמו, אף אחד לא יודע.
ולכן אנחנו עיבדנו אותו בצורה כזאת, שנקווה מאוד, שכל אחד יוכל ליהנות. אם כן או לא, זה תלוי באדם. ואנחנו מוכנים כאן לעזור לכל אחד ואחד. יש לנו קורסים מיוחדים, יש לנו סדנאות, יש לנו קמפוס קבלה שיכולים ללמוד שם. ובכלל, קריאה בספר הזוהר. אני מקווה שאנחנו נעשה בצורה שיטתית שיעורים כאלה גם בטלוויזיה, וגם באינטרנט, שאנשים יוכלו פעם בשבוע לפחות לשבת ולקבל איזו מנה של "האור המחזיר למוטב", שמתקן אותם ומביא להם חיות רוחנית.
בן ציון: אני מבין שהפנייה שלך היא לא רק למי שלומד קבלה.
לגמרי לא.
בן ציון: ולא רק לציבור דתי, או ציבור חילוני. זאת אומרת, יש לך פנייה לכל.
לכולם. אפילו ללא יהודים, לכולם. כי לפי מה שהמקובלים כותבים, ואני שומע והולך לפי הפקודות שקיבלתי ממורי, וגם לפי מה שאנחנו קוראים בכל המקורות, כבר אין שום איסור על לימוד חכמת הקבלה, וספר הזוהר חייב להיות פתוח לפני כולם. ולכן כך אנחנו מתייחסים לזה. אין יותר זמן למשוך ולחכות. ובסך הכול אנחנו כבר פועלים בחוסר זמן. לכן אני מאוד שמח שהספר הזה יוצא, ואנחנו נסדר שיעורים פעם בשבוע לקריאת הזוהר.
בן ציון: ואיך אתה רואה שספר הזוהר באמת הופך להיות למה שהוא? כי אתה מדבר על כך שספר הזוהר שייך לכולם. לא לאיזו קבוצה מצומצמת. זה משהו לכל אדם.
זה אמצעי שדרכו האור העליון פועל על האדם, וודאי. על כל אדם. כי כולנו נמצאים ביצר הרע. ואז צריכים להפוך את זה ליצר הטוב. זה 10"כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם". 11"כי ביתי בית תפילה יקרא לכול העמים". אז אנחנו חייבים לגרום לזה.
בן ציון: אז איך אתה רואה שהזוהר, מכל הגובה שלו, הולך להיות באמת משהו שנצרך.
דווקא בגלל שהוא גבוה כל כך, הוא יכול לעזור לנו, הכל כך שפלים.
בן ציון: ומבחינת הנגישות שלו, הוא היה נלמד רק על ידי קבוצות מקובלים, או במקומות מסוימים, איך אתה רואה שזה הופך להיות משהו שלא שייך רק למקובלים או רק לחכמת הקבלה.
אני בטוח שזה יהיה שיעור לכל העולם פעם בשבוע.
בן ציון: כמו שאני קורא עיתון.
לא כמו שאתה קורא עיתון, גישה אחרת.
בן ציון: מבחינת הזמינות.
זמינות כן. אבל לכולם, לכל אוכלוסיית העולם, תהיה קריאה בספר הזוהר, כי זה באמת מקור לתיקון העולם. וכולנו חשים את הקלקול, שבירה, המשבר הגדול. אז אין לך אמצעי אחר לתיקון המשבר, אלא ספר הזוהר. ולכן אני מקווה שיבינו וירגישו את זה. וקודם כל אנחנו נגיע לזה, ואחר כך אנחנו חייבים להיות כאור לגויים. להעביר אור, שזה נקרא הזוהר, לכל האנושות.
בן ציון: אתה רואה למשל מצב שתהיה קריאת זוהר על הבוקר?
לא. אני חושב שבינתיים אפשר לעשות את זה כמנהג פעם בשבוע, נניח חצי שעה לכל העולם, וזה מספיק. אם אדם ייקח אפילו את המנה הזאת, כבר יתחיל להשתפר משבוע לשבוע. ואם זה יהיה בכמויות, אז העולם ייתקן, ישתנה.
בן ציון: נקווה באמת שהזוהר יתחיל לפעול. תודה רבה לך רב מיכאל לייטמן.
תודה לכולם.
בן ציון: תודה רבה לכם צופים יקרים. נתראה בתוכנית הבאה שלנו של מקובלים כותבים. שלום ולהתראות.
(סוף התוכנית)
"בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה " (מסכת סנהדרין פרק י"א, ב' גמרא(↩
"חכמה זו היא לא פחות ולא יותר, אלא סדר של שורשים, המשתלשלים על דרך קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאוד נעלה, הנקובה בשם, גילוי אלוקותו ית' לנבראיו בעולם הזה" (כתבי בעל הסולם, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה")↩
"מי שלא זכה להבין הזוהר, אף על פי כן ילמוד, כי הלשון של הזוהר מזכך הנשמה." (אור צדיקים להר"מ פאפריש, סימן א' סעיף קטן ט"ז).↩
"לשון הזוהר הקודש הוא מסוגל לנשמה אף שאינו מבין כלל מה שאומר כמשל הנכנס לחנות של בושם אע"פ שלא לקח כלום מכל מקום ריח טוב קלט עמו." (ר' משה חיים אפרים מסדילקוב, דגל מחנה אפרים, ליקוטים).↩
"הבעש"ט צוה לאנשיו שקודם כל תפלה ילמדו מאמרי זוהר." (ר' יצחק בר ישעיה עטיה, דורש טוב, ענין זוהר).↩
"כעת הזמן המחיב להרבות קנין בתורה הפנימית. ספר הזוהר הפורץ נתיבות חדשות, משים במדבר דרך מסילה בערבה, הוא וכל תבואתו מוכן הוא לפתוח פתחי גאולה." (הרב ראי"ה קוק, אורות, נז').↩
"ביום שבת קודש יהיה לכם שיעור קבוע ללמוד בזוהר הקדוש מסדר השבוע, וזה יהיה לכם חוק ולא יעבור." (הכנה דרבה אות ח').↩
"כשלומד זוהר יעיין בכל מלה ומלה. כי כל אות הוא חידוש בפני עצמו. ודברים הנראים כפשט אינם אלא סוד. כי הזוהר כולו אורה." (רבי חיים הכהן, הנהגות טובות, אות מו').↩
" ולזה הספר יקרא ספר הזוהר מפני השפעת האור ההוא מהזוהר העליון, ודרך אורו משפיעים בהשגחה אלהית כל המתעסקים בו, שהיה אור ושפע עליון מהדעת מושפע ברזי תורה דהיינו רזי וסתרי תורה וכו' כיון שנשפע משם אתקרי החיבור הזה ספר הזוהר, כלומר שנשפע מהזוהר ההוא." (הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, ב').↩
"כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם." ירמיה (לא ,ל - לב)↩
"כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" ישעיהו (פרק נ"ו, ז)↩