heb_o_rav_2009-04-28_program_shal-mekubal_n106

תוכנית טלוויזיה עם הרב מיכאל לייטמן

"שאל את המקובל"

תוכנית מס' 106

בהנחיית: אורן לוי

תוכנית 28.04.09- אחרי עריכה

אורן: שלום לכם, אנחנו עם תוכנית נוספת של "שאל את המקובל", תודה שהצטרפתם אלינו. שלום, הרב לייטמן.

הרב: לייטמן: שלום.

אורן: קיבלנו המון שאלות לתוכנית היום, אני מקווה שאתה תיתן את התשובות.

הרב לייטמן: זה לא חסר לך אני רואה.

אורן: כן, שאלות יש לי הרבה. אני רוצה להזמין אתכם להמשיך ולשלוח שאלות גם עכשיו וגם לאורך השבוע כולו. אפשר לעשות זאת בכמה דרכים, או דרך הטלפון שלנו 1-700-509-209, או דרך הבלוג האישי של הרב לייטמן כתובתו היאlaitman.co.il , לשם אפשר לשלוח שאלות שאתם יכולים לכתוב בבלוג. ואפשר גם, אני ממליץ מאוד להיכנס ולקרוא מידי יום את הפוסטים החדשים שנכנסים, מאוד מגוון, מאוד מאוד מעניין. ויש גם אפשרות נוספת, לצלם את עצמכם בבית עם WebCam או מצלמת וידיאו ביתית, משהו קצר עד 30 שניות ולשלוח אלינו האי מייל שלנו הוא [email protected]. יש את הפרטים האלה דרך הבלוג של הרב לייטמן תוכלו לשלוח דרכו.

אנחנו מתחילים עם שאלה שהגיעה דרך הבלוג הזה, שואל אותך אורי מתל-אביב.

שאלה: לאחרונה מדברים המון על "שפעת החזירים", מעניין אותי לדעת מדוע הטבע נותן מכות כאלו, מהי הסיבה לכך? ודבר נוסף, אנחנו רואים שבכל מה שקשור למשבר העולמי כל התופעות והסימפטומים של המשבר חלים קודם כל על אמריקה האם יש לכך סיבה?

הרב לייטמן: ודאי. במקום שיש האגו הגדול ביותר וההתפתחות הגדולה ביותר של האגו, איפה שכל ההתפתחות האגואיסטית נשפכת לכל העולם בטכנולוגיה, בדולרים, בעוצמה, בשיטת ניצול הטבע והזולת והכל, שם מתגלות המדרגות, המצבים החדשים.

אורן: אבל מכסיקו זה לא חלק יותר מפותח של אמריקה.

הרב לייטמן: זה חלק חלש של אמריקה.

אורן: כן, אז למה דווקא את החלשים?

הרב לייטמן: כי זה בעצם מכוון בכל זאת לארצות הברית ואחר כך לכל העולם. האמת שזה לא כל כך חשוב איפה מתגלה המגיפה. המכה הכלכלית ודאי שהיתה צריכה לבוא משם, כי אם היתה מורגשת למשל בזימבבואה, אף אחד לא היה שם לב לזה. אבל מגיפה לא חשוב מאיפה היא יוצאת, העיקר שהיא מתפשטת אחר כך לכל העולם. נקווה שזה לא יקרה, ואנחנו בכל זאת נעצור אותה.

ובכלל צריכים להבין שהמכות האלו הן לכל מיני כיוונים, כמו "מכות מִצרים", "דם", "צפרדע", "כינים". הן על הצאן, על בקר, על פרעה, וגם על בני אדם בסוף, על הכל. רק אלו שנמשכים ל"ישר אל", "ישראל", אלו שמשתוקקים להגיע למטרת הבריאה, להתעלות מעל האגו, להיות "כאיש אחד בלב אחד", הם ניצולים. לכן זה נקרא "פסח", שפָסח על בתי היהודים, על אלו שרוצים להיות באיחוד ביניהם, אלו שמשתוקקים "ישר אל", "ישראל", הם ניצולים מכל הדברים האלה.

אורן: בוא נחזור מהסיפור הזה שהוא בטח מטאפורה של מִצרים, לימים אלו. לָמה הגיעה המכה הזאת של "שפעת חזירים"? פתאום משום מקום הגיעה כזו מכה, לָמה?

הרב לייטמן: יכול להיות שהמכה הבאה לפני מכת האקלים תבוא כמגיפה, ואני חושב שזו לא אותה המכה, שבאמת יכולה לבוא על כל העולם.

כי שוב זו לא מכה. אנחנו צריכים להבין, שכל המכות האלו הן לא מכות, אלא המצבים הבאים שאנחנו לא מוכנים אליהם. המצבים הם מצבים טובים בהתפתחות הטובה שלנו, אבל כשאנחנו לא מוכנים אליהם אנחנו סופגים אותם כמכה. אם ילד עולה מכיתה א' לכיתה ב' והוא לא מוכן לזה, אז כשהוא מגיע לכיתה ב' זו מכה בשבילו. לוחצים עליו, דורשים ממנו דברים שהוא לא מבין, אבא ואימא מענישים אותו, והמורה צועק, הכל לא בסדר. וזה בגלל שלא הכין את עצמו לכיתה ב', לשלב ב'.

אורן: האם יש משהו שהיינו יכולים לעשות לפנֵי כמה חודשים, כדי להיות מוכנים לשפעת הזו?

הרב לייטמן: רק איחוד בינינו. אם העולם היה מגלה שהוא אחד, שהמכות הן גלובליות. כי אנחנו קשורים זה לזה, וחייבים להיות קשורים זה לזה בקשר טוב. ואם אנחנו קשורים זה לזה בקשר רע, כתוצאה מזה מתגלות המכות הבאות, והן עוד יתגלו.

אורן: לא הבנתי, אם היחסים בינינו היו טובים יותר, אז היינו מצליחים להתמודד אחרת עם שפעת החזירים?

הרב לייטמן: במקום שפעת היינו מרגישים שגשוג והצלחה. במקום אותה שפעת שמורגשת היום כמגיפה כללית רעה, שבאה ושוטפת את כולם בדברים רעים, היה בא משהו ושוטף את כולם בטוב.

אורן: לא השפעת אבל?

הרב לייטמן: משהו טוב.

אורן: אז לא היתה באה השפעת?

הרב לייטמן: ודאי שלא, במקומה היינו מגלים טוב בִמקום רע. השפעת שבאה עכשיו ומתגלה על פני כל כדור הארץ, שמכה עלינו, אם היינו מאוחדים, יותר קרובים לטבע הגלובלי, אז בִמקום המכה הרעה היינו מרגישים שבאה אלינו טובה.

אורן: היו חולים בשפעת החזירים או לא?

הרב לייטמן: לא רק שלא היו חולים בשפעת, היינו מרגישים משהו טוב שבא לעולם. פריחה בתבואה, שגשוג, בריאות, שלום, בכל האופנים.

אורן: מה זה קסם?

הרב לייטמן: זה לא קסם, זה הטבע מקרב לנו עוד יותר את האיחוד בינינו. האיחוד הזה מתגלה כדבר רע, כי אנחנו לא מוכנים אליו, לא רוצים להתאחד, ואז זה מתגלה כמו כל מיני מכות.

אורן: קודם נתת דוגמא שהבנתי אותה, כשעולים מכיתה א' לב', אז אם הילד לא למד טוב בכיתה א' הוא בא לכיתה ב' ובשבילו זה זוועה.

הרב לייטמן: כן.

אורן: איך אתה משליך את המודל הזה על "שפעת החזירים"?

הרב לייטמן: לפי הטבע אנחנו צריכים לעבור כמו עשר כיתות, ואז אנחנו גומרים את בית הספר. אבל אנחנו לא מכינים את עצמנו מכיתה לכיתה, היתה לנו מכת כלכלה, משבר כלכלי, לא הכנו את עצמנו אחריו לאיחוד בינינו, נשארנו גרועים אחד לשני. לא למדנו כלום מהמכה הזאת. והמכה הזו לא עברה דרך אגב, כי אלו מכות שמצטברות כל הזמן. גם המכה השנייה תצטבר, היא לא תלך ותיעלם מהעולם.

אז לא עברנו את המבחן הראשון, לא בנינו את עצמנו בצורה מאוחדת יותר, לא התחלנו לדאוג שכל העולם יהיה מאוחד יותר. ועכשיו הגיע הזמן לעלות לכיתה ב'. אנחנו עולים לכיתה ב' עוד פחות מוכנים אליה, כי אפילו בכיתה א' כבר נכשלנו. אנחנו עולים באין ברירה, כי הטבע כל הזמן דוחף אותנו לתכלית. עולים לכיתה ב' נשארת לנו מכת הכלכלה, ובאה אלינו עוד מכה שנקראת מגיפה.

מה צריכים לעשות? במכה הראשונה היינו בעולם הגלובלי, האינטגראלי, הקשור זה לזה, היינו צריכים להתאחד יחד יותר, לעשות מין וויסות, שלכולם יהיה בשווה פחות או יותר, ללכת קצת לקראת זה, "כאיש אחד בלב אחד" כדאגה הדדית, התחשבות הדדית. לא עשינו זאת, ועכשיו הקשר בינינו מתגלה בצורת מגיפה, לָמה זו התגלות של הקשר בינינו? כי המכה הזאת גם עוברת ומקיפה את כל העולם.

אורן: אם היינו מתאחדים לפנֵי חודש חודשיים והולכים לכיוון של שוויון, כמו שאתה אומר, בין בני אדם, לא היתה באה השפעה הזו?

הרב לייטמן: היתה מתגלה כיתה ב', המַדרגה הבאה, כדבר הטוב.

אורן: אז לא היתה שפעת?

הרב לייטמן: לא. בִמקום שפעת, היינו מרגישים דבר טוב שבא לעולם, תבואה, מים טהורים.

אורן: אבל איך לא היתה שפעת, יש חזירים, ויש נגיף, ויש בני אדם, ויש אוויר, איך לא?

הרב לייטמן: אבל מאיפה באה ההפעלה? מה מאיץ אותה? ההפעלה באה מתוך חוסר איזון בינינו לבין הטבע. אין בכל הטבע משהו מקולקל חוץ מהאדם, שהוא מנוגד לטבע, שהוא אגואיסטי וצורך מהטבע יותר ממה שצריך.

אורן: זה קצת לא מובן ההפעלה הזאת.

הרב לייטמן: אם לא מובן, אז עם עוד כמה מכות נלמד.

אורן: לא עניין המכות. הקשר לא מובן, האם זה משהו שהוא מטאפיזי, משהו מיסטי?

הרב לייטמן: הוא לא מטאפיזי, מדענים מדברים על זה.

אורן: מי מדבר, שאם נהיה בקשר טוב אז לא יבוא הנגיף מהחזירים? הנגיף יום אחד פרץ.

הרב לייטמן: מה זה "פרץ"? סתם, ככה?

אורן: לא סתם, כנראה מהחזירים, אני לא זוכר את ההסברים הרפואיים המדויקים, אבל הוא הגיע לבני האדם ומאז הוא מתגלגל.

הרב לייטמן: אז מסבירים לנו, ודרך אגב יש באתר שלנו הרבה מאוד חומר המסביר על חוסר האיזון ושרק האדם גורם לזה. וזה נכתב על ידי ביולוגים, שהם חוקרי טבע, מדענים, לא פילוסופים או מיסטיקאים.

אורן: חוסר איזון מובן בתחום האקולוגי, בכלכלה. איך פתאום המחלה באה מחזירים לבני אדם? היתה אצל חזירים פתאום יום אחד התחילה אצל בני אדם? ואתה אומר לי, שאם יום קודם או חודש קודם או שנה קודם היינו אוהבים יותר זה את זה, היא היתה נשארת אצל החזירים?

הרב לייטמן: איך אתה קושר את החזירים לבני אדם? איך יכול להיות שאתה קושר כבר "חי" ל"מדבר"?

אורן: כך זה התפרץ.

הרב לייטמן: מה זה "כך זה התפרץ", הרי אלה שני סוגים שונים. ואם זה היה בצמחים, היית שואל, איזה קשר יש בין צמחים לבן אדם? או אם משהו היה קורה בדומם, היית שואל, מה הקשר עד האדם, זה כל כך רחוק? אין רחוק, הטבע כולו עגול. ואם אנחנו לא מטפלים באיזון שלנו עם כל הטבע, אנחנו סופגים מכות. אנחנו מקבלים מהם, למרות שאנחנו כאילו לא מאותו סוג, לא מאותו מין, אבל זה לא חשוב.

אנחנו צריכים להבין, שהטבע הוא אינטגראלי. "אינטגראלי" זה נקרא קשור כולו מיני וביי. חוץ מהאגו שלנו, שבגללו אנחנו עושים את כל הקלקולים שרק יכולים להיות, רק שהטבע לא יהיה מאוחד.

אורן: כן, אבל זה מובן איפה שאני יכול לראות את פעולת האגו של בני האדם בצורה ישירה.

הרב לייטמן: בזה שאני במחשבות שלי וברצונות שלי גורם לחוסר איזון עם הטבע, ולא רק במחשבות או ברצונות, אני פועל בזה, אני צורך מהטבע פי אלף ממה שאני צריך, אני מקמט אותו, אני ממש הורס את הדומם, הצומח והחי.

אורן: אז הטבע כאילו נוקם בנו?

הרב לייטמן: לא זו לא נקמה.

אורן: אז מה?

הרב לייטמן: הטבע זה חוק, עד כמה שאני מכניס בו אי איזון, עד כמה שאני מכניס רע, מקלקל אותו, זה חוזר אליי. אומרים בצורה פשוטה, שאני גורם ביחס הלא נכון שלי לטבע כאלו עיוותים גנטיים בטבע, שהם באים אליי חזרה דרך החי, ויכול להיות שזה מתחיל אפילו מדומם וצומח.

אורן: אבל קודם אמרת, שלא עברנו את כיתה א' בהצלחה, דיברת על היחסים בינינו, בין בני האדם. זה אני ואתה שני בני אדם, איך פתאום החזיר מושפע מזה וזורק עליי את הנגיף הזה?

הרב לייטמן: כי אנחנו צריכים להיות מאוחדים נכון בינינו, להתחשב זה בזה, בגלל שאנחנו חיים בבית אחד, אין לנו בית אחר חוץ מכדור הארץ. אנחנו הורסים אותו כליל. כבר אין לנו מה לשתות, אנחנו אוכלים ממש עיוותים גנטיים, התבואה שלנו היא לא תבואה, אלא רק כימיקאלים ודשן, ומי יודע מה.

ומילא שאנחנו מרעילים את עצמנו, אבל הבעיה היא שאנחנו מרעילים את הטבע עצמו, שזה עובר גם לדומם, לצומח ולחי. ביחס האגרסיבי שלנו אנחנו גורמים עיוות לכל הטבע, והעיוותים האלו חוזרים אלינו. והמגיפה הזו היא לא טבעית, זו לא סתם הצטננות. כשגם הצטננות דרך אגב לא צריכה להיות, גם היא לא טבעית, אצל חיות אין הצטננות. כל המחלות הן בעצם אצל האדם, ואם חיות חולות זה בגלל שהן קשורות בצורה כלשהי לאדם.

אורן: בוא נלך קדימה. מה אתה מציע, איך להתמודד עם זה?

הרב לייטמן: אם אנחנו לא נגרום לאיזון בטבע, זאת אומרת, על ידי תיקון של מה שאנחנו עושים, אז אנחנו משמידים את כדור הארץ, את הבית שבו אנחנו חיים. ובדרך שאנחנו עושים זאת, נקבל חזרה מכות כאלו שנשמיד את עצמנו. כל המחקרים כבר מראים את הקץ המהיר.

אורן: בוא נעבור למשהו קצת פחות עצוב. השאלה הבאה מגיעה מאלי, שצילם את עצמו בבית, שואל שאלה בוידיאו. גם אתם מוזמנים, בואו נצפה בשאלה של אלי.

שאלה: הרב לייטמן שלום, השאלה שלי היא לגבי מחשבות. חברת הונדה פיתחה מערכת שנשלטת על ידי המחשבות של מפעיל הרובוט. השאלה שלי היא, האם כל המחשבות מגיעות מהבורא, או שגם האדם יכול לשלוט על המחשבות? תוכל להרחיב קצת יותר בנושא? תודה.

הרב לייטמן: אנחנו מפעילים את המחשבות. אני מפעיל את המחשבות שלי, זה מה שאני יודע. ולפי המחשבות האלה אני בונה את המכונות, שאני מפעיל על ידי המחשבות. זה לא בדיוק על ידי המחשבות, אלא יש בנו כל מיני התפעלויות כתוצאה מהמחשבות.

כך בנויה גם "מכונת אמת" במשטרה. אדם עומד, מחברים לו כל מיני חיישנים לידיים, לרגליים ולכל מיני מקומות. בודקים לו חום, רעד, מתח, תגובת פתאום, יכול להיות שמצלמים אותו, תלוי באיזו חקירה הוא נמצא, עד כמה היא צריכה להיות רצינית, עניינית.

ואחרי כמה שאלות ששואלים, שאלות שאדם צריך להגיב עליהן בחרדה או בחום, או במכת לחץ דם, הם מכיילים את המכשיר ויכולים לשאול אותו כל מיני שאלות, כמו "איפה היית אתמול?" ולדעת אם שיקר או לא בתשובתו. "מה עשית?" "איך אתה מתייחס לזה?", ואז הם יכולים להבין את הכל. זאת אומרת, המכשיר קולט את תגובת האדם, כאילו את הרצון שלו, אם הוא בעד או נגד, ומה הוא רוצה או לא.

וכך אפשר להפעיל כל מכשיר, בִמקום העט שכותב במכונת האמת, ואפילו כזה שיעשה כל מיני עבודות בבית. אין בזה בעיה. אמנם אנחנו קולטים, אבל לא את המחשבות עצמן, למרות שגם אותן אפשר לקלוט כשעושים סקירת מוח, אבל קשה מאוד לפענח אותן. עוד לא למדנו לעשות זאת מדויק.

אורן: לגבי מה שהוא שאל, האם האדם יוצר את המחשבות שלו, או שהבורא יוצר אותן בתוכו?

הרב לייטמן: אנחנו מדברים על האדם. אנחנו מדברים מצד המדע, ולא מצד הבורא. אם מדברים על מכשיר, מדובר על האדם. אם מדברים על איך אנחנו חוקרים את העניין כמקובלים, שמגיעים לעמקות הטבע של האדם, אז אנחנו אומרים, שכל המחשבות והרצונות שבאדם באים מהבורא, והאדם תופס את המחשבות האלה, מעכל אותן, מסדר אותן לפי האגו שלו ומגיב אליהן.

אז מה שהמכשיר שלנו יגלה, הוא יגלה כבר תוצאה, את מחשבות האדם, אבל את מה שנקרא "רשימות", את המניע שבא מלמעלה, מהבורא, אנחנו לא מגלים. אנחנו לא יכולים לגלות את זה על ידי המכשירים שלנו, כי זה בא בגלים אחרים, שאנחנו לא תופסים, גלים בתדר גבוה. אין לנו עדיין מכשירים שיכולים לגלות את התדר הזה.

אורן: המקובלים מרגישים את התדר הזה?

הרב לייטמן: המקובלים מרגישים את התדר הזה, ומרגישים ודאי גם תדרים יותר נמוכים, שאלה המחשבות הרגילות שלנו. אבל לא ניתן לבנות על זה מכשירים. המכשיר זה האדם עצמו, שקולט ומבצע את מה שהבורא שולח לו.

אורן: מה שומעים בתדר העליון הזה?

הרב לייטמן: את "רצון השם", אם אתה מכוון אליו.

אורן: מה זה "רצון השם"?

הרב לייטמן: הטבע, איך הטבע מדבר עם האדם. איך הטבע מזמין לאדם כל פעם מצבים שונים, כדי לקרב את האדם אליו, כדי שהאדם יהיה מאוזן יותר, קרוב יותר לטבע, כדי שיהיה אחד עם הטבע. שזה נקרא "דבקות עם האלוקים". שהאדם יהיה מחובר עם כולם, עם דומם, צומח, חי, מדבר, כך שזה שלו. כי העולם זה אדם, והאדם זה עולם קטן, והכל אחד.

אז אם אדם חושב ומתייחס כך לכולם, שזה אני, זה ממש שלי, ולא שלי שאני יכול לנצל, אז הוא מתחיל לייחד את עצמו ואת כל העולם ואת הבורא יחד, וכך מגיע לאיחוד. ואדם כזה כבר מרגיש שהמחשבות שלו והמחשבות של הטבע, של הבורא, הן מחשבה אחת.

דיברתי עם אסטרו פיסיקאים כאלו שמתעסקים בחלל וגם בפיסיקה קוונטית, בחקר האטום, גם אלו וגם אלו אומרים, שהם חושבים שכל הבריאה היא מחשבה. והם מטריאליסטים, שלא מאמינים בכלום. מתוך המקצוע שלהם, מתוך המחקר, מתוך הרצון להבין מה קורה הם מגיעים לכזאת הרגשה פנימית, שכל הבריאה היא מחשבה אחת.

אורן: איזו מחשבה?

הרב לייטמן: דווקא טובה. מפני שכוח גדול, כל כך עצום, כל כך חזק שאין עליו הגבלות, לא יכול להיות רע. רע תמיד מתגלה מתוך חיסרון, מתוך עיוות, מתוך חוסר שלמות, מתוך שפלות, נבזות, ממשהו קטן, זה הכוח הרע. כוח גדול לא יכול להיות רע. אנחנו רואים זאת גם בבני אדם, אם אדם רוצה להזיק לאחרים, אם יש לו תסכולים, יש לו בעיה, הוא גדל במשפחה לא טובה. כל ההיטלרים והסטאלינים וכל אלו, לא גדלו כך לבד, אלא היו בסביבה כזאת, שכתוצאה מהסביבה זה מה שקרה להם.

אורן: איך אפשר להתחיל לשמוע את התדר העליון הזה?

הרב לייטמן: צריכים לכייל אותו, כמו מקלט רדיו. והתדר נקרא "למעלה מהאגו", קודם כל. זאת אומרת, להעלות את הידית כך, שהאדם נמצא מעל האגו שלו. ועד כמה שהוא נמצא יותר למעלה מהאגו, בהתאם לזה הוא ישמע את התדר הזה יותר טוב, וישמע דברים יותר פנימיים, יותר סודיים.

אורן: איך יודעים שאתה בכיוון הנכון? כאילו מה הסימן הראשון שאומר "הנה אתה פה, עכשיו תדייק"?

הרב לייטמן: דאגה לזולת. לזולת הקרוב, לחברים בקבוצה, לעמו. אבל דאגה לזולת זו האינדיקציה, קנה המידה, כשאתה יוצא מעל האגו שלך, ובתוך הדאגה לזולת אתה מתחיל לקלוט את הגל הזה. הדאגה לזולת זה המכשיר, המקלט, שבו קולטים את התדר שבא מהבורא, כי הבורא נמצא גם בדאגה לזולת.

אורן: מה הסימן הראשון ששומעים, בפעם הראשונה שקולטים?

הרב לייטמן: מילה טובה. אהבה. יחס טוב. אין מילים, אלא כאילו מילה, זו מין סיסמא, צופן. הרגשה טובה.

אורן: בואו נעשה הפסקה קלה, נחשוב על הדברים העמוקים ששמענו, ומיד נמשיך עם שאלות נוספות.

(25:37 - 26:15 קליפ)

"השאלות הרוחניות הגדולות שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחויבות הן להיפתר עכשיו בדרגות שונות לכלל העם". (הרב קוק, "אדר היקר ועקבי הצאן".)

אורן: השאלה הבאה היא שאלתו של אבי:

שאלה: אם היית יכול לשאול את המורה שלך שנפטר הרב"ש שאלה אחת, מה היית שואל אותו?

הרב לייטמן: אני שואל אותו.

אורן: עכשיו אתה שואל אותו?

הרב לייטמן: כן. מה הקושי?

אורן: אבל הוא נפטר?

הרב לייטמן: אז מה?

אורן: כמה שנים עברו מאז שהוא נפטר דרך אגב?

הרב לייטמן: ב-91.

אורן: 18 שנה?

הרב לייטמן: כן, ח"י שנים.

אורן: וכך אתה מקבל את מותו?

הרב לייטמן: אין לי שום צער שהוא לא נמצא איתי, כנראה שנתתי כל מה שהייתי צריך לתת בגשמיות, בשירות לו, בעזרה, בכל מה שהיה אפשר. ומאז והלאה צריכים להיות בקשר יותר פנימי, רוחני. שהחומר הזה, הגופים שלנו, לא יהוו איזו מחיצה בינינו. ולכן כשהוא נפטר ונשארתי לבד, המשכתי הלאה באותה המשימה.

כנראה שהגיע הזמן שהיינו צריכים כבר לעבור לשלב אחר של הפצת חוכמת הקבלה ותיקון העולם, אני אישית בטוח שכך זה. ואני מבין ומרגיש שכך זה מצידו, שאני לא טועה, שהוא אומר לי כך. אני בריא בנפשי, אתה יכול להאמין לי, ואני אומר את זה ברצינות.

למה הגוף, הבהמה הזאת, חייבת להבדיל בין אדם לאדם שבנו, בי ובו, אדם הכוונה רוחני, כי הגוף הוא בהמה. לָמה הוא צריך להפריד, בגלל שלא נמצאת לפניי גופה? אני צריך לזהות אותו רק לפי הגוף? זה נקרא שאני מתקשר אליו? במה? בזה שאני נושם, שאני טועם אותו לפי הטעם, שאני ממשש אותו? לָמה הגוף הזה הוא משהו? הוא גם קודם לא היה משהו בשבילי.

אורן: זה מפתיע.

הרב לייטמן: כן.

אורן: פעם נדבר על זה עוד, היום הזמן שלנו כבר נגמר. מה הוא אומר לך עכשיו?

הרב לייטמן: "אנחנו נמצאים לקראת הדברים הטובים".

אורן: תודה הרב לייטמן. תודה לכם שהייתם איתנו, בואו בפעם הבאה, כל טוב ולהתראות.

(סוף התוכנית)