ישיבת כתבים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 8.11.2020- אחרי עריכה

דודי: היום נדבר על מחצית הסיום של מערכת הבחירות בארצות הברית, אכן מערכת בחירות מתישה, כמו תמיד. המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן, הוכרז על ידי כלי התקשורת הגדולים בעולם כמנצח בבחירות, זה עוד לא על פי חוק. ברחובות ארה"ב הדמוקרטים כבר חוגגים את הניצחון, מרגישים משוחררים. וכמו שאמרתי, ביידן עוד לא נבחר על פי החוק לנשיא ה-46 של ארצות הברית, טראמפ כרגע לוחם בבתי המשפט, אבל אם וכאשר ביידן אכן יבחר, איך אתה רואה עידן כזה שאנחנו יכולים להיכנס אליו?

כבר היינו בזה הרבה פעמים שיש נשיא אמריקאי שהוא בעד ישראל, ויש נשיא שהוא לא כל כך בעד ישראל. לפני זה היה אובמה, הוא היה דמוקרט מובהק וגם שונא ישראל ידוע, וגם לפי המקורות שלו הוא בכלל איסלמיסט, גם התחנך ככה, ובכל זאת עברנו את זה. אומנם היה קשה מאוד ודווקא ביבי נלחם בו, ממש לחם, אבל עברנו את זה. כאן זה דבר הרבה יותר פשוט, ביידן לא איסלמיסט, הוא היה הרבה שנים בכל החוגים הממשלתיים, הוא ניהל הרבה מערכות בתוך הממשלה, הוא לא שונא ישראל. זה שהוא שמאלני, זה גם כן יחסי. אני לא חושב שיהיה הבדל כל כך ברור ובולט, כך נראה לי.

וודאי שזה לא יהיה כמו עם טראמפ, מצד אחד, אבל מצד שני זה גם יכול להיות יותר טוב, כי טראמפ גילה יותר מדי את היחס החם שלו לישראל. וכאן יהיה אפשרי, אחרי כביכול יחס כזה צונן של ביידן לישראל, אפשר לעשות דווקא פעולות הרבה יותר תומכות בישראל, ואי אפשר יהיה להאשים את ביידן בזה שהוא אוהב או עושה משהו בעד. אני לא חושב שיהיו בעיות גדולות, לכן אני לא מצפה שבגללו תהיה עכשיו איזו מן תקופת חושך בארץ. לא. וגם אותם שמאלנים שכל כך שמחים עם הדגלים האדומים, קופצים בכל הכיכרות בתל אביב, אני חושב שגם הם יבינו שהשמאל בארה"ב, וביידן, זה לא כמו השמאל בישראל ושהם כמו אצלנו. גם טוב להם להבין קצת שזה לא לפי החלום שלהם.

אני חושב שיהיה טוב לאפרו האמריקאים ולכל אלו שלא היו מרוצים כביכול מממשלת טראמפ, להבין שהממשלה השנייה היא גם לא כולה מתוקה, ובעדם, אלא שממשלה זאת ממשלה, ויכולה עוד יותר לתת להם מכות על הראש, כי היא כביכול ממשלה שמאלנית. הם לא יכולים לצעוק שהם פשיסטים כמו טראמפ וכן הלאה. לכן אני חושב שהם שמחים מידי, השמאלנים האלו באמריקה, שעכשיו הם יכולים לעשות מה שבא להם. את זה יש תמיד, אין רע בלי טוב וטוב בלי רע.

דודי: אני לא כל כך מבין, ביידן מבחינתך הוא טוב לישראל, או לא טוב לישראל? כמו שאומרים "טוב ליהודים או לא טוב ליהודים"?

ליהודים זה וודאי שטוב, כי הם יפסיקו לחכות כל הזמן בישראל כמו שטראמפ היה שולח לכאן מה שהם רוצים. והיהודים באמריקה, הם "יקבלו על הראש" שנאה אנטישמית עם הממשלה השמאלנית, פרו יהודית, כאילו, שלהם, ויראו שזה לא תלוי במי הנשיא, ושמאל או ימין. בקיצור היהודים צריכים ללמוד. אם אני מסתכל בפרספקטיבה אז נראה לי שבשביל התיקון יותר טוב באמת ביידן, ואפילו עוד יותר שמאלה מביידן, עוד יותר פשיסטי מביידן, עוד יותר אנטי יהודי, לא יודע מי יש שם שהוא כזה, אבל זה מה שיהיה טוב.

דודי: אתה יכול להסביר למה יותר טוב לישראל נשיא שהוא לא פרו ישראלי?

כי היהודים באמריקה שכחו את הכול, הם משייכים את עצמם לשמאל משום מה זה לא ידוע, ומאפשרים לעצמם להיות לגמרי נגד כל אותם הכוחות שמוכנים לתמוך בהם, בגלל שזו מין "קריאת הזמן", בוא נגיד כך, זו אופנה. אני חושב שזה יתגלה מהר. אני חושב שיהיו כמה כאלה מקרים, ולא מעט אלא הרבה מקרים כאלה שהיהודים ירגישו שדווקא עם טראמפ הם היו שמורים יותר מהשונאים שלהם מאשר עם ביידן. ואותם האנשים שתומכים בביידן, ויחד איתם תמכו יחד היהודים בשלטון הזה, אותם האנשים הם אלה שעושים פוגרומים. אלה האפרו אמריקאים, והלטינים, אני לא חושב, אבל נגיד שאולי גם הם. בקיצור, כל אלה שאוהבים לעשות פרעות.

דודי: אני רוצה לדעת מה המשמעות הגלובלית, איך השינויים באמריקה ישפיעו על התפתחות האנושות? לא רק על ישראל, באופן כללי.

לא נראה לי, זה לא כל כך נמצא בידיים של ביידן ולא של טראמפ, זה רק נותן קצת צבע לזה או לזה, אבל בהחלט אין בזה שום שינוי. לא. אני לא חושב. כבר מזמן כל המשחקים האלה בין ימין ושמאל, זה כדי לבלבל אנשים. ואצלנו אתה רואה הבדל? כמה ממשלות למיניהן היו כבר, ומה? אי אפשר להגיד שום דבר. החיים הם חיים, הם מחייבים כל אחד ואחד לשחק כך, וזהו, ואף אחד לא הולך נגד הזרם ממש.

דודי: ביידן הכריז "אני אהיה הנשיא של כל האמריקאים".

ככה כולם אומרים "אני אהיה הנשיא של כולם".

דודי: אתה חושב שהוא יצליח לעמוד במשימה כזאת אם וכאשר יבחר?

הוא בכלל מתכוון לזה? הוא מתכוון להיות נשיא של אותם אנשים שתומכים ונותנים כסף, אחרת הם יתנו לו בעיטה והוא יעוף, לא יודע לאן. יש אנשים עם המון כוח, מיליארדי דולרים, צבא פרטי, מה שאתה רוצה. מה זה ביידן כן וביידן לא, איזה זקן נוצרי אמריקאי, היום זה לא כוח, מיהו בכלל?

גיא: אני רוצה לשאול על הבורסה, על וול סטריט. ננסח את זה בצורה קצת כללית, אנחנו רואים שוול סטריט מצא דרך לעלות בכל מצב, אם טראמפ היה זוכה, היו עליות, ביידן זכה וגם היו עליות, כך גם כשיהיו ערעורים לבית המשפט.

מה זה חשוב עם איזה נשיא אני מרוויח? אני חייב להרוויח.

גיא: הדבר המעניין הוא זה שכרגע הבורסה חוגגת את הפיצול בעם, כלומר זה שיש נשיא דמוקרטי, אבל סנט שהוא עדיין רפובליקני, את זה גם הם חוגגים, כי מצד אחד ביידן לא יכול לעלות מיסים על התאגידים, וגם לא לעשות מהלכים כלכליים חברתיים מידי שיגדילו את הגרעון או יפגעו בעשירים. אז חוגגים את הפיצול למעשה. השאלה שלי היא שאלה יחסית כללית, איך אפשר להסביר שהרצון לקבל מסתגל לכל, ולא מגיע לאן שחכמת הקבלה רוצה שיגיע? האמריקאים ממשיכים בשלהם כמעט ללא קשר לתסריט שכאילו יש מולם. משהו לא מסתדר לי במציאות.

למה זה לא מסתדר עם המציאות? המציאות היא כזאת שהיום העולם צריך להתקדם למטרת הבריאה בכאלו וכאלו קבוצות שכביכול שולטות עליו, או שדרכן הבורא מנהל את העולם. ולכן אני מקבל מה שכן היה. אני הייתי פרו טראמפ? וודאי שכן. נו אז מה? אבל זה לפי העובדה שהוא תמיד תמך בישראל, כך מצד אחד. מצד שני, ממשלת ישראל ומדינת ישראל לידו, היו נחלשים בזה שהוא נתן כל מה שרצינו. זה כמו ילד מפונק ליד ההורים, שגם זה לא טוב. ואם אתה שואל אותי, לממשלת ישראל צריך מישהו יותר גרוע מאובמה. וגם אני לא יודע אם זה יעזור.

גיא: מה מבחינתך יהיה צעד נכון בכיוון שהאנושות תיקח?

רק שהיא תבין שהעתיד שלה תלוי בחיבור בינינו, ואז אנחנו נצא מהקורונה. אתה יודע שאחרי הקורונה יש עוד כמה דברים כאלו שצריכים להתגלות? ולא כדאי שאנחנו אפילו רק נחשוב על זה. אז מה יש כאן? אתה יודע כמה ווירוס הקורונה עלה עד היום הזה לאנושות? מאות מיליארדי דולרים, ומה יהיה עוד לפנינו? ואנחנו כבר לא יכולים לחזור למה שהיה, זה ברור ובטוח. זאת אומרת שאנחנו כבר נמצאים בעולם החדש, אנחנו רק עוד חולמים שעוד מעט זה נגמר, ונחזור. ולכן אני שמח מכל הדברים האלה. האמת שיותר קל עם טראמפ, אבל באמת את המשחקים האלה צריכים לסיים, גם כאן בישראל וגם בארה"ב. גם באירופה כולם כבר נמצאים בירידה, בנסיגה, גומרים את הקריירה שלהם, מרקל, מקרון ועוד. לכן הכול צריך להתחלף בזמן הקרוב, אבל זה לא בגלל שהם זקנים או משהו אחר, אלא בגלל שהכוח עליון צריך לשחק כבר בצורה אחרת, אז מחליפים את הראשים האלה, כדי שהבובה החדשה תדבר כאילו בצורה חדשה.

דודי: אבל בכל זאת, ה"בובה החדשה", במרכאות כפולות, יש לה עמדה מסוימת. עכשיו כשאין מי שיעצור את הבובה הזאת, מה יקרה עם ההשתלטות של סין על הכלכלה העולמית, מה יקרה עם איראן והסכם הגרעין והחימוש העולמי?

מה שיהיה יהיה. בוודאי שסין תשתלט על הכלכלה העולמית. ולא רק סין אלא לידה גם דרום קוריאה ויפן ועוד כמה כאלו, כל אסיה תעלה על כולם. אלא מה, אמריקה? אמריקה נגמרה כבר מזמן. בכמה עשרות השנים האחרונות כשהם התחילו לפרק את דטרויט ואת כל התעשייה ממרכז אמריקה ולהעביר אותה למזרח, ונתנו בזה דוגמה לכל העולם לעשות כך, בזה הם גמרו עם כל המערב והעבירו אותו למזרח. אז מה אתם רוצים שיהיה? אתם עדיין חיים באיזה פנטזיות שאמריקה היא אמריקה. לא.

דודי: נסתכל על מפת האנושות מחדש, איפה מרכז השליטה, איך אתה רואה את הדברים שאנחנו לא רואים, את מפת הכוחות?

אני לא רואה מרכז שליטה, אבל לא להגיד שאמריקה היא מרכז העולם, היא לא מרכז העולם. היום מרכז העולם זה סין, יפן, הונג קונג, וכל המקומות האלה. זה שעדיין זה מתפקד בבורסה בניו יורק אז בסדר, זה גם בגלל שהם מעוניינים שכך זה יקרה, אבל האמריקאים כבר לא כוח. לכל מדינה, לכל שליטה יש את הזמן של השליטה, ואחר כך הם מזדקנים ונופלים עד שהם מתים ונעלמים מההיסטוריה. היוונים לא היו כך, הרומאים לא היו כך, ולפני זה גם המצרים? כולם היו כך. מי זוכר את כל המעצמות הללו?

דודי: אז עכשיו הלפיד האמריקאי עובר לאסיה?

בינתיים הוא עובר לאסיה. כן. אין מה לעשות. זה לא חשוב איזה נשיא יהיה שם, הזמן קובע.

דודי: והשינוי הזה לאן הוא לוקח אותנו, כאילו במגמות גלובליות כאלה?

זה פשוט מפני שהם יודעים לעבוד ואוהבים לעבוד, כמו שהאמריקאים אהבו לעבוד לפני 70, 80 שנה. האמריקאים אהבו לעבוד, הם עבדו 15 שעות ביממה, והם היו עובדים ממש חרוצים, ועכשיו כבר זהו. זה תמיד כך, כשאתה מתחיל לקבל קצת שומן ויש לך ביטוחים, ביטוח רפואי, ביטוח כזה וביטוח כזה, עורכי הדין מתחילים לבלבל לך את החיים ועוד, בזה אתה לאט לאט הורס את התשתית שלך וזה עובר למקומות אחרים.

דודי: מה המשמעות הרוחנית שאסיה הולכת לקבל את השליטה על העולם, לפחות מבחינה כלכלית וייצור עולמי?

כך מתקדם כל העולם, אסיה יותר קרובה לכל העולם מאשר אירופה ואמריקה. רוב העולם נמצא באפריקה, בהודו, בסין, בדרום רוסיה, ביפן ואוסטרליה. אתה בכלל לא רואה את החלקים האלה על פני הכדור הארץ, אבל הם שלושה רבעים מכדור הארץ. אתה גם לא יודע עד כמה סין נמצאת כבר בדרום אמריקה, בכל המדינות ההן.

דודי: אבל לאסיה אין יכולת המצאה, זה רק העתקה, זיופים, יכולת שיווק עולמי.

בסדר, לא חשוב, אז הם ישלמו לאמריקאים שהאמריקאים יעשו את זה, או ישלמו לרוסים שהרוסים יעשו להם משהו. אני לא חושב שהם הרבה יותר מטומטמים, לא נראה לי. הם יודעים לסדר את החיים, והעיקר שהם יודעים לעבוד. ועד שהם יתעייפו מכל התנאים האלה, עד שהם יתקלקלו מהחיים החדשים, זה ייקח זמן. פעם עבדו חזק מאוד באירופה, באירופה הם היו כמו עבדים, באמריקה עבדו כך, ובאנגליה הם היו חורשים את האדמה בשיניים, ואחר כך זה נהיה כרגיל, הכול בא והולך, בא והולך. כל האימפריות היו כך, עולות ונופלות, זה ידוע.

דודי: אבל מה התכלית? אז האימפריה הבאה תהייה מדינות אסיה, ואחריהן מה קורה?

זו התקדמות יחסית, זה יהיה על ידי אסיה כי אסיה רוצה לגדול, כולם רוצים לחיות טוב, אז הם נכנסים לעבודה ולוקחים על עצמם את כל המנוע הזה כדי לסובב את העולם. והעולם מסכים לזה כי הוא גם נהנה מזה, כמו שהעולם הסכים ונהנה מאמריקה כשהיא התפתחה, אבל אחר כך זהו, גם הם יתעייפו, ישמינו. עד אז נקווה שהאנושות כבר תבין גם בעזרתנו שהגיע הזמן להתפתחות הרוחנית.

דודי: אבל עכשיו זה הדור האחרון, אין סוף לגלגל האימפריות?

לא, יש סוף, אבל עכשיו האימפריות האלה סין, יפן והודו כל אלו, זה טוב. אלה לא המדינות ולא המשטרים ולא הכוחות שרוצים ללחוץ עלייך עם הדת שלהם, לא אכפת להם. הם רוצים להרוויח, אצלם זה רק כסף, לא אכפת להם מי אתה, מה אתה, בכלל לא, הם לא מבינים בכל הדברים האלה, אין להם את זה בדם, כמו השנאה בין הנוצרים היהודים והאסלמיים, אין להם את זה, להם זה לא חשוב, העיקר שישלמו.

דודי: למה בעולם של אחרי הקורונה, כוח העבודה והיצרנות הוא זה שנותן שליטה וכוח? הרי כל הצריכה אמורה לרדת.

אבל יש לך מיליארדי אנשים בעולם שנמצאים ברעב, בחוסר קורת גג, אז מה אתה רוצה, אתה יכול לספק להם הכול ולהרוויח עליהם. אתה מפתח מדינות עניות, כמו שיש לך מלא כאלה מהודו ועד כוש, ואתה מרוויח על זה, מקבל שליטה, מקבל התפתחות, מקבל הכול.

דודי: הייתה מגמה של התפתחות נניח כשמסתכלים על כוחות הטבע, הייתה דמות שנקרא לה "טראמפ" שהתחילה לעשות פה הסכמי שלום עם הרבה מדינות ערב, ושינויים כאלה לטובת ישראל, הוא היה ידיד טוב של ישראל, ופתאום עכשיו יש איזו תהפוכה. מה קורה? תכנית הטבע לא מעוניינת יותר בישראל? זו הדרך שלה לקפוץ עלינו?

אנחנו לא טפלנו ביהודים, ולא הסברנו להם עד כמה אנחנו צריכים לעשות שינויים מהותיים באנושות, בחברה האנושית, והם הלכו ותמכו בכוח שהוא בכלל לא שייך לא ליהודים ולא לישראל, ולכן הגלגל הסתובב. והאמת שהוא צריך להסתובב, כי גם היהודים וגם ישראל לא הולכים בדרך הנכונה, לכן מגיע להם עכשיו ללמוד את זה בצורה אחרת. ואני לא יודע אם הם ילמדו את זה, כי בימי אובמה הם גם לא למדו. אחרי שהוא כבר ירד, אחרי שתי תקופות של נשיאות, הם אפילו לא כתבו עליו ולא כותבים. לא כותבים עד כמה הוא היה רע ועד כמה הוא מילא את אמריקה באסלמיים, ועד כמה הוא עשה נגד ישראל. אז מה אתה רוצה? צריכים ללמוד בצורה אחרת. אובמה היה מאוד אנטישמי, עד כמה שהיה יכול להרשות לעצמו להביע את זה.

דודי: וביידן? לך יש רנטגן כזה לזהות.

ביידן הוא לא עד כדי כך. אבל לא תהיה לו ברירה, הוא לא לבד, הוא משחק עד כמה שדוחפים אותו מכל מיני כיוונים. והוא גם צריך להחזיר לאותו הקהל שתומך בו. והקהל של היהודים במפלגה הדמוקרטית הם אנטי ישראלים. על האנטישמים אני לא מדבר, כי זה לא אכפת לי. האנטישמים אצלם כן או לא, זה כלפי היהודים באמריקה, אבל כלפי יהודים בישראל הם לגמרי אדישים, הם לגמרי לא לכיוון הזה.

נורמה: בדיוק על הנושא הזה, יש סקר של ארגון ג'יי סטריט שטוענים ש-77% מיהודי אמריקה תמכו בדמוקרטים, בביידן. ואותו אחוז של ישראלים יהודים תומכים בטרמפ, שזה בדיוק הפוך. אז אלה שחוקרים את העניין הזה טוענים שזה מראה עד כמה זה לא אותו עם.

ודאי.

נורמה: שהעם היהודי לא רואה אותם אינטרסים כעם אחד.

זה לא עם אחד. אלו אמריקאים ואלו ישראלים. הכול תלוי איפה אתה גר. זה בעצם מסדר את ההשקפה שלך. שאני נמצא כאן, במזרח התיכון, על איזו חתיכת אדמה קטנה עלובה, שסביבה מלא שונאים, שכל הזמן חושבים איך יכולים לשחוט אותך ולעשות ממך סטיק, אז אני חושב אחרת ממה שאני נמצא באמריקה ויושב שם בבורסה ובכל מיני מקומות, ויחד עם זה משחק בדמוקרטיה. זה ברור.

נורמה: האם זה לא באינטרס של ישראל לקרב אותם?

לקרב אותם? אי אפשר. הם לא רוצים להתקרב. איך אפשר לקרב? תגידי לי, איך? אם אני פונה אליהם הם לא פונים אלי. הם לא שומעים אותי. לא אכפת להם מישראל אז במה אני אקנה אותם? עם מה אני אקרא להם "בוא בוא בוא אלינו"? איך אני אעשה את זה? אני לא יודע.

הם בכלל לא שמים לב אלינו. לא לוקחים אותי בחשבון. אני בשבילם לא קיים. לא מדינה, ולא עם, ובכלל שאנחנו חלק מעם ישראל. הם לא חושבים על עצמם כיהודים. הם עם יהודי באמריקה בלבד. וכל היתר, אם ישנם שם, יכול להיות שכן, אבל אצלם זה לא מתקבל.

נורמה: מה הפתרון?

הפתרון? אין פתרון. מה אפשר לעשות? אין אליהם שום גישה, אין איתם מה לעשות. חיים רץ יכול לספר לכם כמה שאני דברתי פה ושם עם היהודים באמריקה. לא. אין שום עניין, לא רוצים, לא לבקר, ולא להכיר, ולא להבין, ולא שום דבר. זה פשוט לא נמצא בתוך המודעות במשהו, בתפיסת העולם. אין דבר כזה ישראל ויהודים שם. אין. זה ניתוק מוחלט.

בצורה כזאת שאני בטוח, כמו שזה היה כבר בהיסטוריה, שצריך לעבור דור שלם שלא ידע את פרעה, שלא ידע את הדור הזה, ואז אולי הם ישתנו. אבל ישתנו מתוך זה שיהיה רע באמריקה. רע. ואני חושב שזה יכול להיות.

תמיד יש לנו עליות וירידות. גם בבני אדם, גם במדינות. אבל זה שהם יוכלו בחזרה להחזיר תעשיה מסין ולהחיות את אמריקה על ידי זה, זה שטויות. אין כבר. האמריקאים כבר לא יודעים לעבוד. הם יודעים רק לקבל כסף מכל מיני קרנות. עוד מעט זה ייגמר, העולם כבר לא ישתמש בדולר ממש ובזה הכול יירגע. זהו. היה פעם בהיסטוריה כזה דבר כמו אמריקה ונשכח.

נורמה: יש לי שאלה לגבי היחסים מישראל לאמריקה. על מה ישראל הייתה צריכה לבסס את הקשר עם ארה"ב?

ישראל כבר לא יכולה לעשות כאן משהו. זה לא תלוי בנו שאנחנו עושים כאן משהו. לא. אנחנו מדינה קטנה, תלויה כולה בעוצמה האמריקאית, גם בצבא, וגם בכסף ולכן, להתבסס? מה אנחנו יכולים לעשות? לפעמים יכולנו לעשות [משהו] לא עכשיו, אלא בעבר, אבל היום בכלל לא. יהודים עשו על עצמם כאלו טריקים שהיום אני לא חושב מישהו לוקח בחשבון את הכוח היהודי. אלא צריכים, אז מושכים אותם, קונים אותם עם אמצעים, אבל לא מתחשבים בזה שזה הכוח היהודי.

פעם היה מאוד חשוב, תומכים בך יהודים או לא? היום לא. היום יש דמוקרטים, יש רפובליקנים. יש כאלו ויש כאלו, בכל מיני צורות. יש דוסים. אנחנו לא עם אחד כדי שמישהו יחשיב אותנו.

שלי: רצינו לדבר קצת על נושא הגיל של הנשיאים בארצות הברית. בדרך כלל אנחנו רואים שלפחות בשנים האחרונות נבחרו נשיאים מבוגרים יחסית וביידן הוא אחד המבוגרים ביותר בהיסטוריה של נשיאי ארצות הברית, בן 78. יש לזה משמעות שהנשיא שנבחר הוא אדם מבוגר?

אז הוא בן 78 ומה? את יודעת בן כמה אני?

שלי: דודי אמר לי 74 מקודם. זה יתרון או חיסרון לנשיא?

אני לא רואה גיל כזה שהוא מגביל את האדם. אני עושה במשך היום הרבה עבודות, כותב, נותן ראיונות, מדבר אתכם, שיעור בוקר, שיעור ערב, יש לי קבוצה, עשירייה פעמיים ביום וכן הלאה וחוץ מזה יש לי אפילו עוד זמן, אני יכול לעשות משהו. ולכן לי זה לא נראה שזה קשה. כיודעים לסדר את סדר היום כך שמה שצריך לעשות נשיא הוא יעשה, וכל מיני דברים שלא צריך, לא יעשה. אז כמה מלך צריך לעבוד? מלך לא צריך לעבוד הרבה, הוא צריך להביע את הדעות שלהם והעוזרים שלו צריכים לדעת מה הוא רוצה בדרך כלל ולנהל את העניין. הוא לא צריך להיכנס לכל שטות.

שלי: אז הנטייה של העם לבחור דווקא באדם מבוגר, מה זה מביע, שהם מחפשים מישהו שהוא יותר שקול?

אבל כולם מזדקנים. אם קודם היינו חיים עד גיל 60 – 65 זה היה כבר [גיל] שזהו, אדם מת, היום בגיל 65 הוא מתחתן. נשים היום בגיל 60 יכולות להוליד ילדים, את יודעת את זה? אז מה הבעיה. אני גם לא מרגיש את עצמי שאני זקן. אני אומר לך ברצינות, לא מרגיש את עצמי כך.

שלי: הגיל שלנו עולה בכול.

אז מה?

שלי: אתה מקובל, אני חושבת שזה לא דומה לבן אדם רגיל.

לא, זה לא שייך למקובל.

שלי: זאת בכל זאת התפתחות אחרת.

לא. הכול תלוי ממש איך אדם מארגן את החיים שלו. ודאי שאין לי כוח כמו לצעירים, אבל ככה זה. אני יוצא פעם בשבוע ליער, השבוע אני נוסע לים המלח לטייל ברגל וכולי. כן, מה יש? הסבא שלי בגיל כזה אני לא חושב שהוא עוד היה חי. אז זה הכול משתנה, זה מה שאני רוצה להגיד לך. הכול משתנה, העולם נעשה הרבה יותר זקן. היום זקנים והזקנות הם לא כמו שהיו פעם.

טלי: נבחרה סגנית נשיא ראשונה בארצות הברית. לא רק סגנית נשיא ראשונה, היא גם האישה הראשונה שנבחרת, גם האישה השחורה הראשונה והאמריקאית האסייתית הראשונה שתכהן בבית הלבן. היא נשואה ליהודי ובראיון שהיא נתנה לאחרונה היא נשאלה כיצד היא תשפיע על ג'ו ביידן והיא ענתה שהוא אכן פנה אליה כדי שתשפיע על נקודת המבט שלו, זו שהוא לעולם לא יוכל לראות את העולם ממנה, של אישה, של בת למהגרים צעירים לאמריקה ושל אישה שחורה. ואני רגע רוצה להתנתק מהדמות שלה ולשאול איך אישה שנבחרה לתפקיד כזה צריכה לבדל את עצמה לעשות אותו דווקא מתוך איכות הכוח הנשי בשונה מגבר.

היא תעשה כמה צעדים כאלה יפים שכולם יכתבו שהיא בעד נשים ושהיא רוצה את זה לעשות קצת יותר וזה לעשות. את יודעת, כדי להעלות את הרייטינג שלה, זהו, אבל חוץ מזה מה היא יכולה לעשות? כלום. אף אחד לא יכול. אף ראש ממשלה אפילו, עד כמה הוא יכול לשנות את החוקים? מה את חושבת, שנשיא ממש משחק עם המדינה או עם כל העולם איך שבא לו? הוא אזוק בהרבה אזיקים, לכן לא לחשוב שזה הכול הולך כל כך בקלות. היא תשחק עם זה יפה וטוב בעיני כולם, תעמוד ככה בפוזה, יצלמו אותה, ידברו איתה יותר, אבל זה לא יותר מהצגה.

טלי: ובכל זאת, אני רגע שמה אותה לגמרי בצד, העולם נמצא במצב כל כך מעורער ומטולטל, אם אני עכשיו רוצה לכתוב על מה אני מצפה ממנהיגה, מה אני יכולה להגיד? מה צריכה להיות הציפייה שלנו מאישה שהיא נכנסת לעמדת מנהיגות בעולם כל כך משוסע?

אני לא ראיתי מאף מנהיג או מנהיגה שעשו משהו שבאמת אפשר לזכות אחר כך באיזו הערכה מיוחדת. מה? מה את חושבת, שמה שהם מנהלים זה הכול מה שהם מסוגלים? מה שנותנים להם מלמעלה פקודות בראש שלהם ודרך העוזרים שלהם, דרך הסביבה, כך זה מתנהל, העולם מתנהג. אני לא מסתכל על אישה או לא אישה, זה בשבילי לא אומר כלום, זה אתן מיד נשים חושבות "או, זו אישה, אנחנו נצביע עבור ביידן כי לידו הסגנית שלו היא אישה". מה יש מזה?

זה איזו סולידריות של נשים, משחקים על זה רק כלי התקשורת. אין דבר כזה בפוליטיקה, לא גבר ולא אישה, יש פוליטיקה וזהו, מטרה וזהו. ולא בגלל שהיא אישה, שהיא עכשיו תתחיל לקדם איזה זכויות נשים. היא תעשה את זה, אבל זה יהיה רק פופוליסטי ולא יותר. אז ישלמו קצת יותר לכלי התקשורת והם יעשו מזה משהו. איפה אנחנו נמצאים, מה אתם מדברים כמו איש פשוט מהכפר כאילו זה תלוי בה. מי ייתן לה לעשות מה שהיא רוצה? ואפילו היא לא רוצה. אם היא הייתה רוצה היא לא הייתה מגיעה למשרה כזאת.

טלי: איפה בכל זאת אתה רואה נשים שכן משפיעות, שיכולות לעשות שינוי?

בבית.

טלי: איך בבית?

כוח האישה בבית שלה. ושם היא מנהלת. ושם כל אישה ואישה כן יכולה לסובב את הגבר והגבר מפחד ממנה ויעשה אחר כך גם במקום העבודה משהו שהיא מכתיבה לו. רק בצורה כזאת. לכן אם הייתם אתן כולכן קשורות בצורה נכונה זו לזו ומחליטות שאתם צריכות כך ללחוץ על הגברים, אז אתם הייתן ממש עושות מהפכה עולמית, כי כל גבר הוא מרגיש שהוא חלש לפני אשתו, לא חשוב באיזה גיל.

הבורא נותן כוח לאישה לנהל את הגבר בבית. כל עוד אתן לא מסכימות זו עם זו, עד שאתן לא יכולות להתקשר זו עם זו, וכך ללחוץ על הגברים שלכן, אז אתן חלשות ושום דבר לא יצא מזה. עולם נוקבא סובבת את הגבר, כך כתוב אפילו בחכמת הקבלה.

דודי: מאה אחוז.

אתה זוכר שכך כתוב?

דודי: ידוע שכתוב.

אז מה הבעיה? אז למה היא לא מסובבת? בגלל שהיא לא נוקבא נכונה, לכן היא לא יכולה.

דודי: השאלה שלהן למה היא צריכה לסובב אותו רק מהבית למה היא לא יכולה לסובב את כל האנושות?

כוח האישה רק בבית.

דודי: כשאתה אומר עכשיו זה הזמן של הנשים לנהל את העולם אתה מתכוון שכל אישה כלפי הגבר שלה או שנשים יכנסו למוסדות ולשלטון העולמי?

אבל השפעה היא דרך הגברים ולהיכנס לכל המקומות זה יהיה אפשרי לא כדי להשפיע דרך המקומות האלה אלא דרך הגברים בכל זאת. האישה היא רק מהבית יכולה להשפיע בכוח הטוב זה הטבע, אישה זה הבית.

דודי: לפי הטבע רק הגברים יהיו מנהיגים בפועל כלפי חוץ כאילו זה הצורה הנכונה של הטבע?

לפי הטבע נשים יהיו מנהיגות את העולם דרך הגברים, זה נקרא שנוקבא תסובב את הגבר.

דודי: והגברים כמו עם הבובות בעצם אין להם פה איזה יכולת הנהגה עצמאית.

זה כוח השפעה שזה של הבורא שנתן לאישה לנהל.

דודי: ביום חמישי נדבר קצת יותר בהרחבה על הנושא של הנשים. אני מקבל פה טונות של שאלות ולא רוצה כרגע להרחיב.

אין טונות של שאלות כל גבר כלפי אישתו הוא כמו ילד כלפי אימא.

דודי: לי זה בסדר עם הרעיון.

זה לא רעיון זה הטבע מה יש כאן לעשות, זה לא שאני ככה חושב זה הטבע אתה מבין זה הטבע.

דודי: נשים לא מקבלות את הרעיון הזה של הטבע, אפשר להגיד הרבה פעמים טבע.

בסדר מה נעשה אם ככה זה, הן לא מסכימות רק לא מסכימות, הן רוצות לנהל את העולם רוצות לעשות את העולם יותר טוב, יותר בטוח יש להן הזדמנות, יש להן אפשרות רק בצורה כזאת כי זה הולך עם כוחות הטבע, שהן רוצות לעשות את זה לפי השכל שלהם המסובב אז לא יוצא כלום וכולנו מפסידים.

דודי: אני רוצה רגע לחזור עוד פעם לארצות הברית נעזוב רגע את הנושא הזה שהוא תמיד מלא יצרים והרבה להט.

אמרת קודם שבעצם אנחנו חוזים עכשיו בהתפוררות של ארצות הברית, זה כבר אימפריה שנופלת רק אנחנו רואים את הדעיכה שלה.

נגיד שככה, אבל זה לא שהיא נופלת, לאט לאט הכוח שלה מתפורר, אתה רואה שהם בעצמם עזבו את התעשייה שלחו אותה למזרח, כל הבנקים גם מי יודע איפה הם נמצאים גם בכל העולם וכולי וכולי, אז מה?

דודי: מה לגבי התפקיד הצבאי של ארצות הברית כשריף של העולם?

לא זה גם לאט לאט יורד זה אי אפשר. אם אין לך עוצמה כלכלית כמו שהיה קודם אז גם עוצמה צבאית מה זה, עדיין יש להם עוצמה כלכלית להחזיק אבל תראה זה לאט לאט מה שיהיה בביידן, הוא יתחיל לאסוף בחזרה את כל הצבא, צבא ארצות הברית וכל האלו מכל המקומות שבעולם.

דודי: כשהעולם עכשיו עומד להסתדר כמו שתיארת לא עכשיו מחר בבוקר אבל עם הזמן המגמה היא שהכוח האסייתי עומד להשפיע על האנושות כולה להיות כוח מוביל נכון לאותה תקופה, אז האסייתיים יהיו מוכנים יותר לרכוש את הכוח הפנימי של העם היהודי את שיטת החיבור יהיה פה איזה לינק כזה בין היהודים לבין האסייאתים?

לא, זה לחוד וזה לחוד, זה לאו דווקא, לא, כמו שלא היינו אף פעם תלויים באמריקה, ושכוח החיבור שלנו, כוח הייחוד שלנו, באירופה, זה רק עניין של עם ישראל.

דודי: כי קיבלתי הערה, שהעם האסייתי הוא לא עם אנטישמי, בשונה מעמים אחרים שאנחנו רגילים לראות.

אז מה?

דודי: אז שזה טוב בסוף ליהודים, זאת אומרת, יש פה איזה מקום לפריצה.

מי אמר לך שזה טוב? דווקא עם האנטישמיים היינו תמיד מסתדרים, זה לא אומר כלום, זה לא כל כך פשוט.

גיא: כשאתה מדבר על השינויים שמתרחשים באנושות, למשל בקרב הדור הצעיר, או עמים שסובלים כמו ארצות הברית, אתה מזכיר לא פעם שמתעורר באנשים רצון חדש, ריקנות, שתביא לשינויים רצויים מבחינת התפתחות הטבע. בינתיים אנחנו לא רואים שיש לזה סימנים מהותיים בעולם, הרצון סובל אבל הוא לא משתנה. איך אתה מתרשם שבכל זאת הדבר הזה יקרה?

הוא לא יכול להתרשם משום דבר, אלא רק ממה שקורה בעם ישראל, ובעם ישראל בינתיים שום דבר לא מתרשם, ולכן באומות העולם גם לא.

גיא: כלומר חוסר השינוי בעם ישראל מעכב את השינוי בכל העולם?

כן.

גיא: וזה שעם ישראל לא שומע על הצורך בחיבור.

כן.

שלי: אנחנו רוצים לדבר על חודש הקניות שקרב אלינו. נובמבר זה חודש שבו כל העולם מוציא מיליארדים בקנייה און ליין בעיקר. מי שבאמת עד עכשיו גם פחות נפגע מהקורונה אלה אתרי המכירות און ליין. הרווח של אמזון הוכפל ל-6.2 מיליארד דולר לעומת 3.2 ברבעון המקביל בשנה שעברה, ובכלל אפשר לראות עלייה של עשרות אחוזים בקניות ברשת מאז הקורונה דווקא. מה זה הרעב לקניות, מה זה ממלא אצלנו?

את יכולה להסביר את זה יותר טוב ממני. אדם חושב שעל ידי זה הוא ממלא את האגו שלו, את הרצון לקבל, שזה חסר לי, זה חסר לי, זה חסר לי. הוא ממלא את עצמו גם על ידי זה שקנאה, תאווה וכבוד מגבירים את הרצון לקבל. מה שיש לי, אני מרגיש את עצמי יותר חשוב, יותר שמח, יותר מוצלח מאחרים. אני לא יכול לסבול שיש למישהו ולי אין. האגו שלי כך עובד. אלא אם אני טרוד באיזו בעיה, או מקושר לאיזו מטרה מיוחדת, אז לא אכפת לי מה שקורה מסביב. או אם אני מדען, או עוסק באיזו אומנות, או עסוק בתינוק שלי, בצורה כזאת אני מתנתק מכל השיגעון הזה של הקניות. אבל אם לא זה, הרצון לקבל שלי כל הזמן מעורר אותי שאני ממלא אותו פחות ממה שהשכן, או השכנה, במיוחד זה אצל נשים.

שלי: אבל למה דווקא קניות? בעולם יש כל כך הרבה עושר של דברים.

איזה עושר של דברים? לטוס אי אפשר הפעם, ללכת להראות לכולם שמלה חדשה גם אי אפשר, מה היום אני אעשה? אז היום אני יכול לעשות רק שינוי בתוך הדירה, בתוך כל מיני דברים קטנים כאלה שאיתם אני ממלא את הבית שלי, או בית חדש, או ריהוט חדש, או עוד משהו. הכול בתוך הבית, אדם נסגר יותר ויותר, ולא ידוע מתי אנחנו נצא ונפתח הכול. מה יש לי ללכת לכל המסעדות האלה אם שם הכול כל כך מוגבל, רק משפחה יכולה לבוא, ורק כמה משפחות במתחם אחד, וכן הלאה. יוצא שאין לי מה להראות לאחרים ומה לעשות, לא תיאטרון, לא נסיעות.

שלי: באמת רואים שהעלייה הניכרת במכירות עשו דווקא חברות המזון והצריכה והמוצרים לטיפוח הבית, וכל מה שקשור למוצרים לטיפוח ויופי חטפו מכה, זאת אומרת הרבה פחות רכישות. מה זה אומר, שאנחנו בעצם מתקרבים לעצמנו, מתחברים לעצמנו?

לא לעצמנו, לא מתקרבים ולא כלום, אלא אם אני לא יכולה להראות לכולם שאני יפה, אז מה יש לי לעשות עם הפנים שלי? לעצמי אני לא צריכה שום דבר. בשביל מה לי הפנים האלו, רק להראות לכולם, שכולם יסתכלו כמה אני יפה, נכון או לא? לכן כל סלוני היופי האלה אין להם שום עתיד, בינתיים לפחות. זה לא בגלל שאי אפשר לבוא לשם, אפילו שיפתחו, אבל למי אני אחר כך יכולה להראות שאני יפה אם אני הולכת עם רסן, אז איזה יופי יכול להיות, תגידי לי?

שלי: זה נכון, זאת ההרגשה לגמרי, שאנחנו ממילא נראים כמו איזה חייזרים שנחתו מהשמיים. השאלה היא, יש איזה תהליך פסיכולוגי שאנחנו עוברים בתוך הדבר הזה? אני באופן אישי חושבת שכן, מעניין אותי מה אתה חושב.

ודאי שכן "כי כל כבודה בת מלך פנימה", אנחנו צריכים לראות את היופי הפנימי של האישה. לגבר אין שום בעיה, את רואה איך גברים הולכים במיוחד בישראל.

שלי: מה זה אומר "כבודה בת מלך פנימה"?

פנימה זה בפנים, שכל היופי של האישה הוא בפנים, בתוך היופי הפנימי שלה. את מבינה את זה או לא?

שלי: אני מבינה שכרגע לנשים יורד כל האוויר מכל התחפושות החיצוניות.

אז במקום התחפושות ומכוני יופי, לכי לעשות יופי פנימי. תיכנסי לקורס קבלה, לעוד כל מיני דברים, תלמדי משהו, שירגישו שאת מלאה במשהו ולא צבועה מבחוץ.

שלי: מה עושה אישה יפה מבפנים?

אם היא, לא חשוב באיזה גיל, לא חשוב מי היא ומה היא, יכולה לדבר עם הגבר כך שהוא ילך אחריה כמו תינוק אחרי אימא, זה יופי פנימי.

שלי: כל עוד אני לא מצליחה, אני מכוערת מפנים.

כן.

שלי: תן לי טיפ איך להצליח לעשות את זה.

אולי נפתח קורס כזה. אנחנו נתחרה בכל מכוני היופי, מכון היופי הפנימי.

דודי: אבל בכל זאת אישה שעכשיו תשמע אותך, איך היא יכולה ליפות את עצמה יותר בצורה פנימית, למשוך פנימה למטרה?

זה שהיא יודעת בשביל מה היא חיה ואיך היא חיה, איך היא יכולה להשפיע על האחרים, על האחרות, היא יכולה להראות את עצמה כמיוחדת מאוד, מאוד מיוחדת. זה עוד לא נמצא בחברה שלנו, במודעות החברתית. אבל האמת שאנחנו בנויים בצורה כזאת שגבר נעשה דבוק לאישה כזאת ממש כמו תינוק לאימא, הוא מרגיש שהוא מקבל דרכה כמו משד החיים.

שלי: ואם אישה יודעת כבר מה מטרת החיים ושואפת לשם ומנסה, אבל היא לא מצליחה להגיע למקום של היופי הפנימי?

היא לא אישה. את שמעת על זה שביפן יש תרבות כזאת של גיישות יפניות, הן לא יפות, הן לא צעירות, הן לא זונות. היא יודעת איך לדבר עם הגבר, היא יודעת איך להקשיב לו, הן פסיכולוגיות מדהימות. ואם את מסתכלת עליהן, כלום, זקנות, אבל היא יודעת איך לעשות כך שגבר לא רואה אותה, הוא רואה יופי, איך שהיא זזה, איך שהיא מדברת, איך שהיא מנגנת ושרה, זה קונה אותו. משלמים אלפי אלפי דולרים לשעה כזאת להיות עם גיישה, בלי לגעת בה.

שלי: זאת אומנות.

זאת אומנות, ודאי שלהיות אישה יפה ביופי הפנימי זאת אומנות. נתתי רק דוגמה שזה לגמרי לא שייך למה שאני עוד מתכוון. אבל היא מהפנטת את הגבר, היא מתחילה להסביר לו משהו פנימי, והוא מסתכל עליה, היא תופסת אותו כמו אישה שמדברת עם התינוק, הוא מאוד רוצה את זה.

דודי: התחלנו בביידן המשכנו בגיישות ביפן, מאוד יפה.

אתן כולכן יפות ויכולות לעשות ממש את כל העבודה הזאת, בהצלחה.

(סוף השיחה)