heb_o_rav_2009-06-09_program_shal-mekubal_n113

תוכנית טלוויזיה עם הרב מיכאל לייטמן

"שאל את המקובל"

תוכנית מס' 113

בהנחיית: אורן לוי

תוכנית 09.06.09- אחרי עריכה

אורן: שלום לכם צופים יקרים, אנחנו עם תוכנית נוספת של "שאל את המקובל". אני רוצה להזמין אתכם להוסיף ולשלוח שאלות גם במהלך התוכנית, הטלפון שלנו מחכה לכם 1-700-509-209. אפשר תמיד גם לשלוח שאלות דרך הבלוג האישי של הרב לייטמן, כתובתו באינטרנט היא www.laitman.co.il.

שלום לך הרב לייטמן.

הרב לייטמן: שלום לכולם.

אורן: נתחיל את התוכנית היום עם שאלה שהגיעה אליך לבלוג. כותב לך אריאל.

שאלה: אנחנו כרגע בשלבי פיתוח של משחק מחשב, משחק שבו ילדים ונוער ברחבי העולם משתמשים בו זמנית, משחק וירטואלי כזה. על איזה עיקרון כדאי לבסס את המשחק? נניח שאני ילד שנכנס למשחק, מה אני צריך לחוות, איזו אינטראקציה צריכה להיות לי עם הילדים האחרים, כדי שאני גם אהנה מהמשחק וגם אפיק ממנו את המסר הנכון?

הרב לייטמן: משחק שתהיה בו מפלצת שנקראת "היצר רע" שלנו, שהיא רוצה כל הזמן לעורר בינינו כל מיני חיכוכים, ויכוחים, בעיות, מריבות. פעם היא עובדת על אחד, פעם על השני, פעם על כולנו יחד, אבל בכל זאת אנחנו יכולים לאבחן שהיא עושה זאת ובצורה מאוד מתוחכמת. ואנחנו כל הזמן, כל פעם, צריכים לאתר את המפלצת הזאת, איך שהיא עובדת ומשחדת ומסיתה זה על זה, ולנטרל אותה יחד, כמו חבורת ילדים שהולכים ומנצחים את המפלצת הזאת.

אורן: אבל למה זה צריך להיות יחד? אמרת מנטרלים אותה יחד.

הרב לייטמן: כי מנטרלים יחד, כי היא פועלת גם כדי להפריד בינינו, היא מספרת לאחד על האחר ומסכסכת בין כולם. ופתאום אני ארגיש שהיא כאילו עושה לי משהו בתוכי, כי אני אסתכל ואראה דברים לא טובים שלא נראים לי באחרים וכן הלאה. סימולציה מאוד קרובה לחיים. אבל כזו שבה אני יכול לראות גם את המפלצת הזאת וגם את עצמי, וגם את החברים, ובכל מיני סיטואציות מבפנים ומבחוץ איך שזה עובד, ואז ללמוד מזה את משחק החיים, כי כל החיים אנחנו כך.

אורן: אפשר לאמץ את המודל הזה של אני, אחרים ואיזה כוח שמערער את מערכת היחסים בינינו, גם לפורמטים אחרים של משחקים? אלה היסודות שצריכים להיות במשחק?

הרב לייטמן: אין לנו יותר חוץ מזה. כל החיים שלנו אנחנו צריכים ללמוד, בכל מספר השנים שיש לנו בעולם הזה, איך להסתדר זה עם זה, איך להתקשר זה עם זה, עד כדי כך שבקשר בינינו נגלה את העולם הרוחני, העולם העליון, העולם הנצחי. אם נגיע אליו במשך החיים שלנו, כך נמשיך לנצח. בצורה טובה, יפה, בשלוה וממש בהרמוניה. לשם כך אנחנו צריכים משחקים שיכולים להנחית אותנו לתוך החיים בצורה נורמאלית.

אורן: מהו התנאי לכניסה לעולם הנצחי שאתה מתאר?

הרב לייטמן: חיבור נכון לבני אדם, אפילו שהם לא מרגישים את זה. חיבור נכון לבני אדם, שאני אפילו בקשר נסתר מהם, מגיע בחיבור של הנשמה שלי והנשמות שלהם בצורה כזאת ששם אני מגלה את החיים הנצחיים שלי, את הבורא, את האור העליון, העולם העליון. ואפשר לעשות זאת. אנחנו צריכים לעשות כאלה הדגמות.

אורן: אז הנה, אני חושב שהמשחק עם המפלצת זה טיפ טוב. אז הנה אריאל קיבלת משחק מפלצת, שתהפוך להיות מפלצת טובה.

בוא נעבור לשאלה הבאה, זו שאלה טלפונית, בואו נשמע אותה בבקשה.

שאלה: שלום לרב. אני מבינה שאחת המטרות העליונות בתורה כולה, היא הישארות הנפש אחרי מותו של הגוף הפיסי. וכדי שנגיע למצב הזה של הישארות הנפש אחרי מותו של הגוף הפיסי, עלינו לזכך את נשמותינו לדרגות ולרמות מאוד מאוד גבוהות, המשתוות לבורא.

אבל למעשה אני רוצה את הישארות הנפש בלבד, ואני חושבת שזה אגואיזם טהור, ואולי לא אגיע לזה, כי נקודת המוצא שלי היא אגואיזם, אני רוצה שנשמתי תישאר אחרי מותו של גופי הפיסי בלי לעבוד קשה.

הרב לייטמן: מי סיפר לך שאחרי שהגוף הפיסי שלנו נפטר האדם מקבל נפש? הוא לא מקבל לא נפש ולא רוח ולא נשמה, הוא לא מקבל שום דבר. אם אדם לא השיג את הרוחניות, את המימד הרוחני בחייו כאן בעולם הזה, כשהוא חי עדיין בתוך הגוף הגשמי שלו, למה שהוא יקבל את זה אחרי שהוא נפטר מהגוף הגשמי? אין לו שום דבר. כמו שאנחנו שוחטים איזה בהמה, פרה, או עוף, אוכלים אותם, הנפש שלהם פורחת מהגוף שלהם, יש להם נפש? לא. גם אצלנו אין נפש.

"נפש" זה מה שאנחנו צריכים להשיג. כתוב, שנשמה זה "חלק אלוה ממעל". "אלוקים" זה רצון להשפיע ולאהוב. אם אני מגיע לתכונת ההשפעה ואהבה לזולת, במידה שאני מגיע לזה יש לי נפש, יותר גדולה, יותר קטנה, אבל יש לי.

אם לא הגעתי בזמן החיים שלי כאן להשפעה, לאהבה אמיתית, אז אין לי נפש, אני נפטר כמו בהמה, וכמו שכתוב "כולם כבהמות נדמו", וצריך לחזור שוב לחיים האלו, כדי לקבל שוב הזדמנות להגיע לנפש.

וכך אדם הוא כמו בהמה, אין לו יותר מבהמה. חוכמת הקבלה מסבירה זאת בהרבה מקומות, אם תרצי לפנות אלינו, ישלחו לך איפה זה מופיע במקורות, אבל שיהיה ברור לכולם, מי שלא לומד את חוכמת הקבלה כדי להשיג את הנשמה שלו כאן, בזמן שחיים בעולם הזה, לא ישיג כלום גם אחרי מות הגוף. כמו שכל מטרת חכמת הקבלה זה גילוי האלוקות לאדם שבעולם הזה.

מה זה גילוי האלוקות? גילוי תכונת ההשפעה והאהבה. שבתכונה הזאת הוא כבר מרגיש את החיים הנצחיים שלו, ואז לא חשוב אם הגוף שלו נפטר או חי. ואם אנחנו גומרים את החיים כך סתם בלי להשיג את הנשמה, אנחנו לא משיגים גם אחרי המיתה שום דבר. הגוף מת, הכל נגמר, הכל אפס, עם מה יישאר אדם אחרי שהוא נפטר, אם הוא לא רכש את הנשמה לפני שנפטר?

אורן: נעבור לשאלה הבאה, גם היא מגיעה דרך הבלוג שלך. כותבת לך יעל.

שאלה: מהי החשיבות של ספרים בימים שבהם האינטרנט תפש חלק ניכר מחיינו, ומהי החשיבות של ספרי קבלה במיוחד?

הרב לייטמן: אמנם אנחנו, כמו שידוע לך ולאחרים, משתמשים בצורה רחבה מאוד בכל הטכנולוגיות החדשות והחדישות, אבל ספר זה משהו שיש לו שורש רוחני, "ספר, סופר וסיפור" אלה דברים גדולים, רוחניים. לספר יש שורש רוחני, לאינטרנט אין שורש רוחני.

אורן: מה זאת אומרת, שורש רוחני?

הרב לייטמן: שורש רוחני, שגם בכוחות שמנהלים אותנו יש המושג "ספר". "ספר" זה מהמילה "גילוי", כמו "מגילה". בהתחלה הספרים היו כמגילה. "מגילה" מקורה במילה "גילוי", שהדבר הזה נמצא כשורשו בעולם הרוחני, ואז גם משתלשל מהעולם הרוחני לעולם הגשמי. ויש לפנינו דפוס, לא חשוב אם ספר או כתיבה, בסופו של דבר יש לספר קשר לעולם הרוחני. שאם אני קורא ספר, אם אני לומד אותו, אם אני נקשר לטקסט בצורה כזאת, דרך האותיות, אז אני מעלה את עצמי למעלה, לשורשן הרוחני של האותיות.

מה שאין כן, בכל הצורות האחרות לא כל כך. לשמיעה יש פחות קשר, או אפילו שזה לא ספר אלא דפוס אלקטרוני, גם זה פחות. אמנם זו אותה צורת אותיות, אבל זה חייב להיות בכל זאת כמה שיותר קרוב למקור.

אורן: אתה אוהב לקרוא?

הרב לייטמן: כל החיים שלי אני רק בקריאה. בלי קריאה איך אני מתקשר למקורות רוחניים? בלי שאני נמצא כל הזמן ב"זוהר", ב"כתבי האר"י" וב"כתבי בעל הסולם", בלי המקורות האלה מי אני?

אורן: וכשאתה קורא מה אתה מרגיש?

הרב לייטמן: אני מרגיש את העולם שנפתח דרך הטקסט הזה, שאני לומד על כל הדמויות, אנשים, חיות, צורות הטבע, כל מיני מקרים, אני מרגיש איך שזה פועל בתוך אדם אחד, דומם, צומח, חי ודרגת המדבר, ואיך פועלים כל הדברים האלה יחד בתוך האדם.

ב"חיות" יש דרגת חי, דגים, עופות, לווייתנים, נחשים וכו'. פרעה, משה, עם ישראל, אומות העולם, עשיו, יצחק, יעקב וכן הלאה. אני רואה בו נהרות וגבעות ומדבר. זאת אומרת, אני רואה את כל הדברים האלו שנמצאים בתוך האדם, הכוחות האלו של הנשמה שלו, שכך מחולקים לדומם, צומח, חי ומדבר. ואז אני מיד מתאר את הכוחות האלו כתכונות.

אני לא רואה שמש, ירח, אדם, כהן הגדול, פרעה, בלעם, עמים, אני לא רואה אותם, אני רואה מיד איך שהתכונות האלה, הכוחות האלו מתנגשים זה עם זה בתוך האדם. התכונות מתנגשות, הרצונות. כל התורה הזאת, כל הספרים האלה מספרים לי איך האדם מתגלגל בצורה כזאת, ביחס בין כל הכוחות האדירים האלה בתוכו, ואיך הם מביאים אותו בהרמוניה ביניהם, בעבודה הדדית ביניהם למטרתו.

אז ספר בשבילי זה מין תיאטרון פנימי של האדם.

אורן: מה עם אדם שהוא לא מקובל, שמקבל ספר קבלה במתנה.

הרב לייטמן: לא, זה אחרי כמה שנים טובות שאדם לומד.

אורן: אני רוצה לשאול לגבי סיטואציה אחרת. אדם שמקבל ספר במתנה, ספר שמספר משהו על חוכמת הקבלה, כשהוא יקרא את הספר הזה, מה הספר הזה יכול לתת לו שספר אחר שהוא ספר טוב לא יכול לתת לו?

הרב לייטמן: אם אנחנו נותנים לאדם ספר למתנה, או שאנחנו ממליצים לו לקנות ספר, אנחנו משתדלים לתת לו משהו שמתאים לו. אם הוא יפתח את ספר ה"זוהר" הוא יראה סיפורים על חיות. אם יפתח את "תלמוד עשר הספירות" הוא יראה שם מכאניקה לא מובנת לו, ספירות, פרצופים עולים יורדים. אם הוא יפתח את ספרי האר"י הם גם כמו מכאניקה, הוא לא יראה שום דבר. אם יפתח את התנ"ך, יחשוב שזה רומן היסטורי, כל מיני דרמות כאלו, הכל זה מאבקים וחטאים. הוא לא יראה שאלו דברים פנימיים.

הוא צריך להתחיל להרגיש הבחנות פנימיות בהתאם למה שכתוב בספר, ואז הוא פתאום ירגיש יחס, כל דבר שנקרא בספר, הוא מרגיש שזה זה. ופתאום הוא מגלה שמדובר עליו, שכל ספר התורה עליו. אין בכלל כל התהליך ההיסטורי הזה, הכל עליו, זה מה שהוא צריך לעבור. מדובר על הכוחות הפנימיים שלו, איך שעכשיו הוא צריך לממש אותם.

אורן: כן. אבל אני לא שואל על ספרים כל כך מורכבים, שכתובים בצורה של קידוד. אני שואל על הספרים הפשוטים יותר, שמציגים לאדם את המסר של חוכמת הקבלה.

הרב לייטמן: זה בכללות. אנחנו מספרים לו על העולם הזה.

אורן: אז זה מה שרציתי לדעת. מה ההבדל, אם אני קורא ספר טוב שמדבר איתי על משהו, או שאני קורא ספר שמספר לי על מה הקבלה יכולה לתת לי בחיים?

הרב לייטמן: חוכמת הקבלה מדברת קודם כל על החיים האלו של האדם בצורה פשוטה, ברמה של האדם, בגובה העיניים שלו. זאת אומרת, למה נולדת, איך נולדת, באיזה עולם, עם אילו תכונות, איפה הבחירה חופשית שלך, איך העולם מחולק לפי חוכמת הקבלה, איך אתה תופס את המציאות.

למה אנחנו תופסים כך את המציאות, אם היו לנו תכונות אחרות היינו תופסים אותה בצורה אחרת. איך אנחנו יכולים להחליף, אולי לראות מציאות אחרת. מה זה חיים, מה זה מוות, מה זה גלגולים, לפני לידה, אחרי המוות. ויחסים בין בני אדם, למה אנחנו בנויים בצורה כזאת כגבר, אישה, ילדים וכן הלאה. המון המון דברים מצד חוכמת הקבלה, מהזווית של חוכמת הקבלה, זה מה שאנחנו משתדלים להסביר לאדם.

הסתכלות חוכמת הקבלה על חינוך, על תרבות, על היסטוריה, על גיאוגרפיה, למה אנחנו עוברים כאלו מערכות. ומה יש לנו מזה סך הכל, מה אני צריך ללמוד מזה, מה הטעם בחיים שלי, בשביל מה אני חי, עם איזו תוצאה אני רוצה לסיים את החיים, האם יש משהו אחרי המוות. אם אין, אז לא איכפת לי, אז "נאכל ונשתה כי מחר נמות". או שיש משהו, אז כדאי לי אולי להשיג את זה, כדאי לי אולי לשלם, להשקיע משהו בחיים האלו, כדי להרוויח בהם משהו וכן הלאה. זאת אומרת, אנחנו פותחים לאדם את האופקים שחוכמת הקבלה רוצה להראות להם.

אורן: נעבור לשאלה הבאה. זו שאלה טלפונית, בואו נשמע אותה בבקשה.

שאלה: שלום, שמי ורד מהרצליה, רציתי לשאול את הרב לייטמן בבקשה, אותי מטריד הקטע של החינוך. הבת שלי בת שמונה, העברתי אותה מבית ספר רגיל לבית ספר דתי כדי שתהיה כמה שיותר קרובה לתורה ולדברים אחרים, אבל בכל זאת אני מרגישה חלל ענק של דברים שאני לא יכולה להסביר לה. אז איך אפשר לתת את זה לילד, האם יש קורסים לילדים או משהו שיכול להסביר לילד מה זה חוכמת הקבלה, ואיך לחיות בדרכה? תודה.

הרב לייטמן: אנחנו עומדים לפני פתיחת בית הספר שלנו לילדים מגיל חמש, שש והלאה. וחוץ מזה, אנחנו חושבים על קורסים. כמו שיש לנו קמפוס לגדולים, למבוגרים, אנחנו חושבים לעשות גם כיתות ערב פעם בשבוע לילדים. ובאותו זמן שההורים יביאו את הילדים ללימוד, אנחנו נעשה במקביל כיתה להורים. כך אנחנו חושבים לעשות, ואני חושב שזה יכול להביא תועלת גדולה.

אני רק לא בטוח שמערכות החינוך שהבת שלך נמצאת בהן יסכימו לזה שהיא תשתתף בלימוד שלנו, בהשלמת הלימוד בצורה כמו שאנחנו ממלאים, כמו שאנחנו מגישים לילד. כי זה נמצא במין סתירה. אמנם אין כאן שום סתירה, אבל כך הם חושדים. ולכן את תצטרכי לחשוב היטב, ולבחור מה לעשות אז או לא.

כי אנחנו מלמדים את הילדים את כל הדברים שכתובים בחוכמת הקבלה רק ברמה פשוטה מאוד וקרובה לילד. מה הבחירה החופשית, מהו יצר רע, איך להינצל מהיצר רע, איך להתנהג נכון עם האחרים, מאיפה לקחת לזה רצונות וכוחות, מהם החיים שלנו, שילד שואל ולא מקבל תשובה מספקת, למה החיים בנויים בצורה כזאת, מה עומד אחרי כל המקרים שאנחנו רואים בחיים שלנו.

זה הסבר נכון, שאדם יראה שהחיים שלנו מלאים תוכן, שיש להם תחילה וסוף ולא סתם משהו כך. לילדים יש המון שאלות והם שואלים אותן, ואחר כך הם פשוט מתייאשים מלשאול יותר ויותר את ההורים או את הגדולים, שהם עצמם לא יודעים מה לענות. וזאת בעיה גדולה, וזה מביא לנו את המשבר הזה הגדול בחינוך, שקורה בעצם בכל העולם.

לכן אנחנו רוצים לתת לזה מענה משלנו, ומי שרוצה מוזמן להשתתף בזה.

אורן: מה שאני יכול רק להוסיף בינתיים זה, שאפשר להיכנס כבר עכשיו לאתר שלנו kab.co.il, ושם תוכלו למצוא המון תכנים לילדים. ויש מדור טלוויזיה ובתוכו יש קטגוריה "תוכניות ילדים", יש שם המון תוכניות, ואם את רוצה באמת משהו שהכי מתקרב למשהו לימודי דידקטי, אני מאוד ממליץ על התוכנית שנקראת "לגדול בכיף", זו מין סדנה חווייתית כזאת, שמכילה תכנים לימודיים, עם תיאטרון ושירים, מאוד מאוד יפה.

וחוץ מזה, דבר נוסף שאני יכול להמליץ על ספרי ילדים, הוצאנו חמישה ספרי ילדים מאוד מומלצים, זה גם יכול לעזור.

אורן: השאלה הבאה מגיעה אליך דרך הבלוג. כותב לך אורי.

שאלה: אני מרגיש ששהייה בטבע משפרת את בריאות הגוף והנפש. האם לטבע, היינו, העצים, הים וכו' יש שורש רוחני? ומדוע אנשים אוהבים להיות בטבע, מה המשמעות של זה?

הרב לייטמן: ילדים נמשכים לדברים פשוטים, כי הם מרגישים שזה קרוב אליהם, כמו שהם פשוטים ונאיביים. אנשים אוהבים דברים פשוטים, כי זה מביא להם הרגשת שליטה, הרגשת ביטחון, הרגשה שאני מעל משהו. בזה אדם מרגיש נוח וטוב.

אלא אם אני צריך להיכנס לאיזו חברה גדולה, לאיזה מפעל קשה, לאיזה תהליך מאוד מורכב, בשביל מה, למה? צריכה להיות לזה הצדקה, גיוס כוחות, מאמצים, חשיבות המטרה שאני משיג בזה. ואם לא, איפה אנחנו נחים? בטבע. איך אנחנו אוהבים להיות? במשחק, בדברים פשוטים, קלים. לכן אנשים נמשכים לטבע, נמשכים להיות עם ילדים, עם חברים, דברים שלא מחייבים, שהם פחות ממני, שאני יכול לצפות עליהם מלמעלה, לנהל אותם, זה כל העניין.

לכן בדרך כלל אנחנו עושים כך גם את החופש שלנו. כשאני יוצא לחופש, מה זה "לחופש"? שאני לא מחוייב לאף אחד. חסכתי קצת כסף, צברתי כוחות, זמן, הכל, ואני יוצא, לא מחויב לאף אחד. יש לי "כסף", כיסוי, שאני עכשיו עושה מה שאני רוצה, חופשי.

אורן: אני חייב לשאול. אתה לא אוהב את הטבע? אתה לא יוצא לחופש?

הרב לייטמן: מאוד אוהב טבע ומאוד אוהב נופים, בכמה שנים האחרונות לא מזדמן לי לצאת, לפני כן הייתי יוצא. בדרך כלל הייתי יוצא עם אשתי, פעמיים בשנה אפילו לאיזה שבוע כל פעם, לאירלנד, לאיסלנד, דווקא לטבע. או לארצות הברית לפארקים מיוחדים, לקניונים הגדולים האלה, לגרנד קניון.

אורן: לים אתה הולך כל יום נכון?

הרב לייטמן: כן. לים אני הולך כל יום. אני מאוד מאוד אוהב טבע. לנסוע לאלסקה, לקרחונים. זה בשבילי תענוג

אורן: קריר קצת.

הרב לייטמן: זה לא קריר דווקא. אני יכול להיות עם גופיה על הקרחון.

אורן: ומה אתה מרגיש ליד הים?

הרב לייטמן: אני קופץ לתוך הים, ורק אחרי שאני שוחה קילומטר מהחוף אני נזכר שאני צריך לחזור, עד כדי כך אני מרגיש את עצמי בתוך המים כמו בתוך אימא. זו בשבילי הרגשה מאוד מאוד חזקה. זה כל כך מרפה, כל כך מוריד מתח, לחץ, כי בכל זאת החיים שלנו הם כאלו. אני לא יכול בלי ים. ממש יום יום אני יוצא לים. עשיתי את זה גם עם הרב"ש, ומאז, שלושים שנה רצוף ,אני נמצא בים כמעט יום יום, חוץ משבת וכמה שבועות שאני לא נמצא בארץ.

אורן: יצא לך פעם שטבעת או משהו כזה?

הרב לייטמן: כן, כמה פעמים.

אורן: איך הרגשת?

הרב לייטמן: הרגשתי שאין לי כוחות ואני לא יוצא מזה. פעם אחת זה היה עם הרב"ש, וראיתי שהוא מסתכל עלי וכאילו מושך אותי בעין שלו, במבט שלו, ואז יצאתי. הייתי באמת במצב מאוד מאוד קשה, ואני שוחה טוב. ופעם שנייה זה היה כבר אחרי מותו, גם בחורף, היו גלים גדולים מאוד, וראיתי שהם מושכים אותי לתוך הים. וההמלצה היא רגילה, זאת אומרת, להירגע, לא לעשות כלום. להירגע וללכת יחד עם הים, יחד עם המים, להיכנס להרמוניה איתם, לתת להם לעשות מה שהם רוצים. רק לנשום ולא יותר. ואז לצאת לאט לאט.

כמו רבי עקיבא שהיה באוניה שטבעה, ורק הוא ניצל והגיע לחוף הים. שאלו אותו איך עשה זאת עם גלים כל כך גדולים. והוא אמר שתפס קרש, וכשבא גל הרכין את ראשו וכך הגיע לחוף.

דרך אגב זה לא סיפור, אלה סודות התורה. הוא מספר שם על ים של חכמה ומים זדונים וכו', אבל זה באמת כך.

אורן: אמרת קודם שבתוך הים אתה מרגיש כמו בתוך אימא. איך ההרגשה הזאת היא כמו להיות בתוך אמא אחרי שאתה כמעט טובע?

הרב לייטמן: לי קשה להגיד, אבל אני מרגיש את שני כוחות הטבע האלו תמיד יחד, זה מול זה.

אורן: מי הם השניים?

הרב לייטמן: השלילי והחיובי. כוח המשחית וכוח המחייה. אני תמיד מרגיש אותם יחד, שזו אותה צורה של הבורא, ושכך מתנהג בהתאם לאופן שאני מסודר בפנים. ואין כאן שלילי וחיובי כביכול, אלא אני מחלק אותם כך. לכן מי שמתאחד עם זה הוא יוצא.

אורן: הרים אתה אוהב?

הרב לייטמן: הרים כן. אמנם עכשיו לא כל כך קל לי לטפס, אבל הייתי בהרבה מקומות בטיולים עם רכב. הייתי למשל במונטבלאן, בגבול שוויץ איטליה.

אורן: איזו תחושה עושה לך להיות על הר גבוה, או לטפס על הר גבוה?

הרב לייטמן: חוסר חמצן. אי אפשר להתפעל מזה הרבה, כי זה די מונוטוני.

אורן: כן, אבל העוצמה, הגודל.

הרב לייטמן: עוצמה גדולה. אבל גם כשטסים במטוס מרגישים עוצמה גדולה.

אורן: כן, אבל זה משהו אחר, כשאתה עולה לגבהים.

הרב לייטמן: נכון, הייתי בטיולים בגרנד קניון בארצות הברית, בג'ספר פארק בקנדה. אלה מקומות מאוד יפים.

אורן: אז לסיכום, אתה אוהב את הטבע?

הרב לייטמן: מאוד.

אורן: נשארה לנו ממש חצי דקה.

הרב לייטמן: אתה מזמין אותי לטיול?

אורן: אולי, אחר כך נחשוב על משהו.

הרב לייטמן: כן.

אורן: נשארה לנו ממש חצי דקה לסיום. קודם כל אני רוצה להגיד לך תודה. ולכם הצופים אני רוצה להגיד שאתם מוזמנים לשלוח אלינו שאלות לתוכניות הבאות, הטלפון שלנו מחכה לכם כל הזמן 1-700-509-209. אפשר גם ומאוד מומלץ להיכנס לבלוג של הרב לייטמן פעם ביום, וכשיש לכם שאלות לשלוח אלינו, הכתובת היא www.laitman.co.il. אני מודה לכם שהייתם איתנו, ומזמין אתכם להצטרף לתוכניות הנוספות בערוץ. עד הפעם הבאה שיהיה לכם כל טוב.

(סוף התוכנית)

קבלה מדיה

קבלה מדיה

איזור אישיכדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

תאריך פטירתו של אדם

תאריך פטירתו של אדם

תאריך פטירתו של אדם

קבלה מדיה© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם

איזור אישי
כדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

קבלה מדיה
© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם