האגו של כל אדם דורש ייחודיות ללא יוצא מן הכלל, מפני שהבורא מיוחד.
התחושה שחיינו אינם נצחיים מעוררת בנו רצון להיות מיוחדים, להרגיש שמשהו יישאר מאתנו לאחר מותנו.
האדם מודד את עצמו בעיקר כלפי אחרים, עד כמה הוא שווה ביחס אליהם.
אנו מצויים בתקופת מעבר שבה לאנשים אין שאיפות גדולות, תקופה שבה התקשורת מבלבלת אותנו.
אנשים רבים מפרסמים את עצמם באינטרנט ומציגים את עצמם כמיוחדים, אך לאף אחד אין צורך בכך מלבד לאדם עצמו.
אם נחקור את בני האדם, בקושי נמצא מישהו שמיוחד בגלל מעשיו שלו, כל ייחודיות היא תוצאה של תכונות מולדות.
הייחודיות האמיתית מתגלה רק כשהאדם הופך להיות דומה לבורא, באופן שרק הוא יכול להידמות אליו.
מלכתחילה כולנו חלקים של "רצון לקבל" כללי שהתחלק לחלקיקים פרטיים מיוחדים, אבל כשהייחודיות הזו נמצאת תחת שליטת האגו שלנו, היא "נקברת" לחינם ואינה נצחית.
מי שרוצה לממש את עצמו בהתאם לנצחיות שבמערכת הטבע, נדרש להתעלות לרצון להשפיע.
לכל אדם רצון לקבל ייחודי, אשר בהפיכתו לרצון לאהוב ולתת הוא מידמה לבורא באופן ייחודי.
בכל אדם טמון גן רוחני מיוחד ועליו ללמוד איך לממש אותו, בכך עוסקת חכמת הקבלה.
הבורא הוא כוח מיוחד שממלא את המציאות בהשפעה טובה, ורוצה למלא את כל נבראיו.