תכנית עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 24.03.14 - אחרי עריכה
"עולמות נפגשים"
אקטואליה וכוחות הטבע
בן ציון: שלום לכם צופים יקרים, אנחנו אתכם כאן בתכנית של "עולמות נפגשים". התכנית שלנו עוסקת בחוקי העולם האינטגרלי ואיך אנחנו יכולים להבין את התופעות שקורות היום בעולם, מתוך התפיסה של העולם האינטגרלי. שלום לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן.
שלום.
בן ציון: הנושא שלנו הוא, איך אנחנו יודעים לנתח נכון את האקטואליה העולמית, מתוך העולם המקושר. והייתי רוצה להתחיל בכך, שכאשר אתה מסתכל על מה קורה בארצות הברית, ברוסיה, באוקראינה, ובכל מיני מדינות בעולם, אתה אומר שזה הכול נקרא כוחות הטבע. ומאוד מאוד מעניין היה לשמוע מהי התפיסה הזאת שאתה מדבר עליה, שהכול זה התנהגות של כוחות הטבע.
אפילו לא כוחות, אלא כוח אחד, שמתפרס להרבה כוחות, שהם כולם מקושרים, ומתוך החיבור שלהם מגיעים לסך כוח אחד. כוח אחד הוא שהוליד את היקום שלנו, עם כל מה שנמצא בו, שעשה את הפריצה הזאת לתוך היקום במפץ הגדול, והכוח הזה מחזיק ככוח, כאנרגיה, כמידע אינפורמטיבי את כל היקום, וגם אותנו, ששייכים לאותו המקום, לאותו המרחב, ונמצאים באותם הכוחות ומתפתחים. סך הכול אנחנו מנוהלים, ולא מנהלים. אם אנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד רגע, אז איך אנחנו יכולים לנהל משהו?
אלא פחות או יותר, בגבולות מסוימים, ומאוד מאוד צרים, אנחנו יכולים איכשהו לעשות חשבון לעתיד, איזו אפרוקסימציה, קטנה מאוד, צרה מאוד, לכמה דברים קדימה. וגם כאן רואים לפי התופעות, לפי התוצאות, לפי מה שקורה, שאנחנו לא כל כך יודעים לנהל את זה. זאת אומרת שישנם הרבה כוחות, הרבה תנאים, הרבה נתונים שאנחנו לא מכירים אותם, ולכן אנחנו לא יכולים לנהל את עצמנו, ועל אחת כמה וכמה את העולם.
והעובדה היא, שאנחנו נכנסים למשבר מאוד גדול. שהוא לא משבר פיננסי, כלכלי או מדיני, זה משבר ציביליזציוני, שכל הציביליזציה שלנו, כל האנושות בכללה נכנסת למין אי ודאות בכל המובנים, גם בחיים הפרטיים של האדם, גם בחיים החברתיים, הפוליטיים, בכל דבר.
אנחנו אפילו נמצאים בניגוד עם הטבע הסובב, ויש הרבה מחקרים שאומרים, שכנראה שאנחנו בהתנהגות הלא נכונה בינינו, אפילו מזמינים את כוחות הטבע, ואנחנו מכניסים חוסר איזון בין כל הכוחות. אפילו במחשבות שלנו, ברצונות שלנו, ועל אחת כמה וכמה בכל הפעולות שאנחנו מבצעים בינינו, בכל הדברים האלה אנחנו יוצאים מאיזון.
פעם לא היו לנו כוחות כל כך הגדולים, לא היינו כל כך מקושרים, התפתחנו לאט לאט, ולכן לא השפענו כל כך על הטבע. ואילו תוך מאה השנים האחרונות, הגענו במאה העשרים, למצב של התפרצות שלא הייתה כמוה. שכפלנו את עצמנו במספר התושבים שנמצאים על פני כדור הארץ, וחוץ מזה, שכפלנו את שנות חיינו. זאת אומרת, יוצא שמתחילת המאה עד סוף המאה העשרים, הגדלנו פי ארבע את כמות האנשים. ואנחנו עכשיו במקום שלוש מיליארד, שבע מיליארד, אבל כל אחד, חי גם פי שניים מקודם.
בן ציון: עכשיו רוצים להאריך למאה חמישים.
כן. אנחנו יכולים לעשות אפילו יותר מזה. אבל השאלה היא, "בשביל מה, והאם כדאי, ובשביל מי כדאי ובשביל מה". זאת אומרת, מה תועלת מזה? בלי לענות על התשובה מהו סוד הקיום שלנו ומטרת הקיום שלנו, אנחנו לא יכולים כך להתייחס לזה.
בן ציון: סליחה, שאני קוטע אותך. התחלת עכשיו לדבר על אנחנו ומה קרה לנו. ומצד שני אתה מדגיש שכל התופעות האלה הן תופעות של כוחות הטבע.
כן.
בן ציון: אז מהי ההשקפה הזאת, הראיה הזאת, שהכול זה כוחות הטבע? או אולי צריך להגדיר מה זה הטבע, או מה זה הכוחות.
הטבע זה הכול. זה כל מה שאנחנו ואיפה שאנחנו נמצאים. זה גם הדומם שממלא את כל היקום, והצומח שצומח על פני כדור הארץ, והחי שנמצא גם כן על פני כדור הארץ. בינתיים לא מצאנו שום דבר מחוץ לכדור, וזה גם לא כל כך חשוב לנו היום. דרגת החי העליונה זה המדבר, בן האדם.
כל הדומם, הצומח, החי, והמדבר, נמצאים באיזה מרחב, שהוא מלא מלא כוחות, גלים, השפעות הדדיות, מהשמש, מהירח, מכדור הארץ, מכל מה שמתרחש בתוך כדור הארץ הזה ועל פניו. וגם ההתנהגות שלנו, במה היא תלויה, למה אנחנו חושבים כך, למה אנחנו מתפתחים כך. אנחנו מגלים מיום ליום שכל המערכת הזאת היא מערכת סגורה.
בן ציון: האם המרחב הזה, מנהל את המדינות, הוא מנהל את ההתרחשות? אם אני לוקח עיתון ואני קורא, שהיום נעלם מטוס באוקיאנוס, ומלחמה עומדת לפרוץ. אז אתה אומר, שמה שכתוב בעיתון זה לא נכון, זה כוחות הטבע.
לא.
בן ציון: אז מה?
זה שילוב בין כוחות הטבע וההתנהגות שלנו. כי בניגוד לדומם, צומח וחי, אנחנו סוג חיות מיוחד. מה זה הסוג המיוחד הזה? שיש לנו בכל זאת בחירה חופשית, ואנחנו יכולים להתנהג כך או אחרת. ההתנהגות שלנו במיוחד עכשיו, בזמננו, מתחילה להיות קובעת לְמה שקורה.
וכאן בהתנהגות שלנו יש לנו שני כיוונים. או שאנחנו ממשיכים לפי האגו שלנו, שכל אחד רוצה להרוויח ולהצליח כמה שיותר, ואפילו על חשבון כולם. לא חשוב לנו ואנחנו לא מתחשבים באף אחד, רק בהצלחה האישית שלנו. או שאנחנו מבינים שאם כל הטבע וכל היקום מסביבנו זה הכול מערכת אחת, אז אנחנו צריכים להביא את עצמנו לאיזון עם אותה מערכת. ואנחנו רואים, שכל הכוחות תמיד נמשכים לאיזון. חום, קור, לחצים, כל מיני דברים, בסופו של דבר הטבע נמשך לאיזון. ואז גם אנחנו ביחסים בינינו, וגם ביחסים שלנו עם הדומם, הצומח, החי, ועם הסביבה, צריכים להיכנס לאיזון.
זאת אומרת, או שאנחנו הולכים כרגיל בדרך האגואיסטית, אגוצנטריסטית כזו, שהכול בשבילנו ואנחנו עושים מה שטוב לנו כרגע, לכל אחד ואחד, בלי להתחשב בשום דבר. או שאנחנו מתחילים להיות קצת יותר חכמים, קצת יותר זהירים. ובכל זאת פועלים על פני כדור הארץ הקטן, שהוא ממש כבר קטן בשבילנו, כי אנחנו כבר מתחילים לשחק איתו וזה דבר מאוד מסוכן. הרבה מסכימים והרבה עוד לא, או שלא מבינים, שאנחנו מזמינים מהטבע תגובות כאלה, שלפי המחקרים, אנחנו ממש מסכנים את קיומנו.
בן ציון: אני רוצה להבין, למה אתה מנתח את האקטואליה שכל הזמן משתנה, מהצד של כוחות הטבע? מהי סוג האנליזה שאתה דווקא דרכה מנתח? אתה אומר שאנחנו לא צריכים להסתכל, שיש פה אירוע כזה ושם אירוע כזה וכזה, אלא יש פה איזושהי התנהלות.
אלמנט. יש כאן אלמנט חופשי שהוא תלוי בבני האדם, עד כמה שבני האדם בצורה הכרתית, בצורה ריאלית, עושים חשבון עם עצמם ומבינים שלפי האופי שלהם, לפי הטבע שלהם, הם הולכים להרוס את עצמם ולהרוס את הסביבה. או שהם מתחילים להתנהל בצורה יותר נכונה, יותר אחראית, נכנסים בקשר הדדי ביניהם, בונים סביבה, בונים חברה שהיא מאוזנת, שנמצאת בצריכה רציונאלית בלבד ולא מרוקנת את כדור הארץ מכל האוצרות שלו.
בן ציון: אבל אני רוצה דווקא להבין לא את הצד של האדם, אלא את הצד של הכוח הזה, כמו שאמרת בהתחלה, יש כוח אחד שהוא מחולל את כל המהומה הזאת.
הכוח הזה פועל כל הזמן כדי להחזיר אותנו לאיזון, כל הזמן. ואנחנו בהתנהגות שלנו, כל הזמן רוצים לצאת מהאיזון, לעשות מה שבא לנו בלי להתחשב אחד בשני.
בן ציון: הכוח הזה הוא זה שיוצר את המשברים?
את המשברים אנחנו יוצרים, בזה שאנחנו מנוגדים לאותו כוח טבע, שנמשך כל הזמן לאיזון.
בן ציון: מי מנהל את ארצות הברית, סין, או רוסיה, כוח הטבע או אנשים? מה שולט שם?
שילוב של שני כוחות. והאדם, שיכול לפעול חופשי, בדרך אגואיסטית או בדרך רציונאלית, הוא הבוחר.
בן ציון: אנחנו יודעים שמדינות מטבען הן אגוצנטריות ודואגות רק לאינטרסים שלהן בלבד, לומדים על זה אפילו במדעי החברה. אז מהו השילוב?
בצורה כזאת הם מנוגדים לאותו כוח של הטבע שכל הזמן נמשך לאיזון, ולכן אנחנו נמצאים במשבר המתגבר.
בן ציון: אם כך איך נכון יהיה לנתח משבר בין מדינות, מחלוקת בין מדינות, איך נכון להסתכל על זה בפרמטרים האלה של הכוחות?
שכל הפעולות שלנו צריכות להיות לכיוון כזה, שאנחנו נמשכים לקשר הנכון בינינו, לקשר הדדי, לקשר ידידותי. וזה לא סתם "בואו נהיה ילדים טובים, בואו נפסיק לריב וזהו". אלא שאנחנו נחקור את הטבע, נראה באיזו מידה הוא דורש מאתנו התנהגות אחרת, השתתפות נכונה, ולפי זה נמשיך מכאן והלאה בדרך הנכונה, הבוגרת.
בן ציון: כשאני פותח עיתון, אני קורא היום ידיעה אחת, מחר אני אפתח את העיתון ואקרא על משבר שני, למחרת סיפור אחר, בכל פעם אני קורא על משברים אחרים.
אלה תוצאות מאי האיזון בינינו לבין הטבע הכולל.
בן ציון: זאת צריכה להיות הכותרת בעיתון?
כן. "היום תוצאות אי האיזון בינינו לטבע הכולל הן:.." והרשימה.
בן ציון: ואחרי הכותרת הזו, כל שאר תוכן העיתון?
כן. אלא מה יש עוד לעשות, מה יש לי עוד לדעת? לזה הגעתי. אני צריך לדעת מה פוליטיקאי כזה או אחר אומר כך או אחרת? אלה הכל שקרים. אנחנו צריכים ללמוד מה קיבלנו עד היום על ההתנהגות שלנו בעבר, וללמוד מזה מה לא לעשות בעתיד. אבל אנחנו כל הזמן טועים באותה טעות.
בן ציון: כשאתה מנתח איזה משבר שהוא נניח מאוד בולט, או איזה סכסוך, אתה אומר שאין לזה בכלל פתרון, שגם אם תנסו כך או אחרת לא יהיה לכם פתרון, וכל הניסיונות האלה הן ניסיונות שקריים, ואתה מדגיש את זה כל הזמן. מה זאת אומרת שאין למשבר הזה פיתרון?
כי אתה רוצה לפתור את המשבר, לא על ידי כך שאתה מתחבר, מגיע לאיזון, לא שאתה מגיע לאיחוד, אלא אתה רוצה לתקן את המשבר בצורה עוד יותר אגואיסטית ממה שהוא נוצר, ובזה אתה בונה תשתית למשבר הבא, למדרגה עוד יותר גבוהה.
בן ציון: בזה אני גורם למשבר עוד יותר גדול?
כן. לעת עתה יכול להיות שזה נראה כאילו התפטרת מהקודם, אבל כבר בא לקראתך משבר יותר גדול.
בן ציון: מה האדם עצמו צריך ללמוד על הכוחות כדי שהוא יתחיל להסתכל על זה בצורה יותר מובנית, יותר מערכתית, יותר מדויקת? איך לעבור לאופן הסתכלות כזה? אני מבין שהיא בלתי נמנעת.
צריך ללמוד את כל המערכת הכללית, לראות עד כמה אנחנו כלולים בה, תלויים בה, עד כמה בצורה הדדית אנחנו יכולים להגיע להשתוות, לאיזון, ללמוד את הנוסחה הזאת.
בן ציון: יש נוסחה?
יש נוסחה, וודאי. והיא די פשוטה. זה כמו ""E = mc2, זה לא מסובך.
בן ציון: זו לא מתמטיקה מסובכת.
כל הנוסחאות של הטבע הן מאוד פשוטות. כדי להיות באיזון עם הטבע, אנחנו צריכים להתייחס לגוף שלנו, שהוא מדרגת החי, כמו חיות כלפי הגוף שלהן, ולכן אנחנו צריכים לחיות כאן עם צריכה רציונאלית. וודאי שלכל אחד צריך להיות בית וכל מה שצריך בו, משפחה, ילדים, חינוך, תרבות, בריאות, מערכת הבריאות, פנסיה וכן הלאה. הכל צריך להיות, אבל בצורה רציונאלית, כדי להתקיים באופן נורמאלי, לא להפריז בשום דבר. זה מה ששייך לדרגת החי שבי.
חוץ מזה שאני שייך לדרגת החי, אני גם שייך לדרגת המדבר. זה המוח שלי, הרצון שלי, הכיוון להתפתחות. הכיוון להתפתחות לא צריך להיות בחומריות, בדרגת החי, הוא צריך להיות בדרגה יותר גבוהה, בדרגת המדבר. הכיוון להתפתחות צריך להיות כזה שישיג את אותו טבע הנסתר, אותו הכוח שפועל ומפעיל אותנו. איך אני מגלה אותו? על ידי כך שאני מתחבר עם האחרים בצורה מאוזנת, אני בונה חברה אחידה. כולם שונים, אבל כולם שווים, כולם מחוברים יפה וטוב ביניהם.
ואז במידה שאנחנו מתחילים להתחבר בצורה כזאת, אנחנו מתחילים לגלות בתוך החיבור את אותו הכוח. מכך אנחנו הופכים להיות, כביכול לגלאי, שמגלה לנו את הכוח הכללי שבטבע. במידה ואנחנו כך מחוברים, אנחנו יוצרים בזה דמות אדם אחד, דמות כוללת כזאת, שהיא לא אני ולא אתה, אלא מה שמשותף בינינו, בין כולנו. הדמות הזו מתחילה לגלות, להרגיש את הכוח הפועל בכל הנפעל הזה.
בן ציון:, מה רוצה הכוח הזה שפועל, לעשות לבני האדם?
להשפיע טוב.
בן ציון: מה הוא רוצה לעשות מהם?
רק לגרום לאיזון בין כולם. בכך שהוא עושה לנו הצגת אי האיזון, הוא רוצה להביא אותנו לדעת עד כמה אנחנו צריכים לנוע לכיוון האיזון, עד כמה אנחנו צריכים להיות מחוברים. ולכן כל מה שאנחנו רואים סביבנו, זה את כל התופעות הנובעות מההתנהגות הלא נכונה שלנו.
בן ציון: לפי איזה הגיון הכוח הזה יוצר את כל המשברים האלה?
הוא לא יוצר משברים. אם יש לפניך קיר, ואתה מתנגש עם הרכב בקיר, זה הקיר שגרם לך לריסוק הרכב?
בן ציון: לא. אבל אני לא רואה קיר.
תלמד שיש לפניך קיר. אבל אתה צריך כבר ללמוד, אחרת בשביל מה יש לך תבונה ורגש? אתה צריך ללמוד. כמה פעמים אפשר להיכנס עם הראש בקיר? אתה צריך סוף סוף לראות שכאן זה לא הולך. הגענו למצב שאנחנו יכולים ומוכנים, ורוצים להשמיד זה את זה. מספיק, אנחנו כבר נמצאים במצבים שאי אפשר להמשיך בהם. וחוץ מזה, אנחנו כבר נמצאים בנסיגה, בירידה.
בן ציון: מה זאת אומרת?
מהחיים הטובים שהיו אפילו לפני עשרים, שלושים שנה. אז לפחות היה לנו משהו שמאיר קדימה. חשבנו שנגיע לחיים טובים, אם לא אנחנו, אז הילדים שלנו. שנגיע למצב הטוב, שיהיה טוב לכולם. שנטייל, ננוח, נעשה ספורט, תרבות, חינוך. שהילדים שלנו יהיו שמחים, נבנה בשבילם הרבה מערכות כאלה יפות וכן הלאה.
הגיע דור חדש, שלא רוצה כלום, משחק בתוך הטוויטר, הפייסבוק, ולא רוצה בכלל להשתתף בשום דבר. תביא לו מריחואנה ומחשב, וזה מספיק לו. הם צודקים, כשאנחנו מדברים איתם הם אומרים "אנחנו לא רוצים להיות כמוכם, אתם שרפתם את החיים שלכם, בשש בבוקר יוצאים לעבודה, בשמונה בערב חוזרים מהעבודה ולמחרת אותו דבר, ושוב ושוב. אנחנו לא רוצים בכלל כלום. לא רוצים. לא רוצים לעבוד".
בן ציון: כבר עשרים ושמונה מדינות בארצות הברית אפשרו לגליזציה לשימוש במריחואנה.
כי כדאי לאליטות להרגיע כך את העם. כי יש לנו הרבה אנשים, שאין בהם שום צורך. מה לעשות עם שבעה מיליארד אנשים? מיליארד אפשר להבין, אבל שבעה מיליארד, בשביל מה? לכן היום רואים שחוסר האיזון שלנו עם הטבע הכללי, עם אותו כוח, גורם לזה, שאנחנו לא רוצים משפחה, לא רוצים ילדים וכן הלאה. זה עדיין קיים בתרבויות הלא מפותחות, כביכול, במדינות לא מפותחות. אבל במדינות המפותחות? במקום שני ילדים, יש רק אחד.
בן ציון: איך לפרש את התגובות של האדם, לא בסטנדרטים של בן אדם שמגיב כשמרגיש משהו, אלא גם במובנים של כוחות, וגם כתגובה לכוח? איך האדם יכול שתהיה לו הסתכלות הרבה יותר רחבה על עצמו?
אנחנו צריכים ללמד את כל האנושות, מה באמת אותו מקום שאנחנו נמצאים בו. לפי איזה חוק הוא מתנהג, למה הוא נמשך, מה הכוחות האלו שבהם אנחנו פועלים.
פיסיקאים אומרים שיש כאן המון כוחות, נעלמים, תדרים כאלו גבוהים, כוחות שהם לא נמצאים ככוחות פיסיים, ולא כמו כוח מחשבה או כוח רצון, אלא כוחות עוד יותר גבוהים. הם ממש מדברים על איזו מחשבה, שהיא מחזיקה את כל היקום ואותנו. ואנחנו צריכים בסופו של דבר לגלות את אותה המחשבה. היא נקראת "מחשבת הבריאה". מחשבה שממנה התחיל כל היקום שלנו לפני ארבע עשרה מיליארד שנה. ואותה המחשבה ממשיכה ופועלת, ומביאה אותנו לתכלית.
כדי להגיע לתכלית יש לנו שתי דרכים: או שאנחנו הולכים לפי הטבע האגואיסטי שלנו. או שאנחנו לומדים את המחשבה הכללית הזאת, והולכים בהתאם אליה, יחד איתה. וכאן בדיוק פרשת הדרכים שאנחנו נמצאים בה היום. כל חוסר האיזון, כל המשבר שאנחנו מרגישים שהולך ומתגבר יותר ויותר, זה אך ורק כדי ללמד אותנו לקח. להראות לנו שאנחנו הולכים בדרך לא טובה.
בן ציון: אם נמשיך את הרעיון הזה של הכוחות, אז האדם הוא בעצם איזה כוח התנגדותי או מפריע, שיוצר את כל האנדרלמוסיה הזאת.
בינתיים לפי ההתנהגות שלו, אבל הוא יכול להחליף את ההתנהגות.
בן ציון: הוא קודם כל צריך להרגיש או לזהות את עצמו גם כאיזה כוח, ולא כאלמנט פסיבי לגמרי.
נכון, לא פסיבי. בניגוד לדומם, צומח וחי, ששם ההתנהגות היא אינסטינקטיבית, שאותה מחשבה מפעילה אותם בלי לשאול אותם, האדם נמצא בבחירה חופשית: איך להתנהג בצורה יפה עם דומים לו, עם בני האדם או עם החיות, הצמחים ועם הדומם, איך להשתמש בהם בצורה ידידותית, בחיבור היפה והנכון, במערכת יחסים מאוזנת או לא. זו הבחירה שלנו.
ואם אנחנו נממש את מחשבת הבריאה הזאת גם על עצמנו, ועל החברה שלנו, וביחס לאקולוגיה, ולטבע הסובב, אז אנחנו בזה מתחילים לעלות לדרגה אחרת של קיום. אנחנו מתחילים להיות מקושרים לאותה מחשבה, לאותו כוח שפועל עלינו. אנחנו מתחילים לגלות אותו, אנחנו מתחילים לחוות אותו. אנחנו נהיה כבר ברמת מידע, וברמת רגש ושכל אחרים לגמרי. אנחנו מתחברים לאותה מחשבה, שקובעת את כל ההתפתחות, את כל המציאות. וזה נקרא "דרגת האדם" שאנחנו רוצים להגיע. בינתיים אנחנו מתנהגים כמו בדרגת חי, לפי הטבע שלי, "כך בא לי ואני עושה".
בן ציון: דרגת האדם, זאת אומרת, שהוא מרגיש את המחשבה?
כן. שהוא יוצא מדרגת החי, לדרגה יותר גבוהה. לרמה שהוא מרגיש שהוא דומה, שהביא את עצמו להידמות לאותו כוח שפועל עלינו שנקרא ה"טבע".
בן ציון: אתה כל הזמן מדבר על לגלות, שצריך לגלות. מה בדיוק המושג הזה "לגלות"?
אנחנו צריכים להתייחס לטבע כאל כוח חכם, מבין, מרגיש, שהוא לא אותו טבע דומם, צומח וחי, שאנחנו רואים בחושים שלנו. אנחנו מיום ליום מגלים עוד ועוד כוחות נסתרים, על ידי המדע שלנו. לכן אנחנו צריכים סוף סוף להתחיל להתייחס אחרת למקום שאנחנו נמצאים בו. אחרת אנחנו מכינים לעצמנו מכות גדולות.
בן ציון: לקראת סיום התכנית, אנחנו רוצים לעשות סיכום. אני פותח שוב עיתון או צופה בטלוויזיה, ואני רואה, שיש משבר ברוסיה, יש משבר בארצות הברית, הפערים הכלכליים שם עומדים בשיא. אירופה, לא ברור מה מחזיק אותם ביחד. האם רוסיה היא סוג של כוח? ארצות הברית היא גם איזה כוח במשוואה?
אני לא כל כך מתחשב בזה. כי למה לי להתחשב בכל סוגי המחלות האלו, אם הטיפול בכל המחלות הוא אחד. מה אם קצת כואב לו כאן, וקצת כואב לו כאן, וזה פצע כזה ופצע כזה? זה לא מעניין. מה שמעניין הוא שכל העמים הללו יקבלו הבנה, שאנחנו חייבים לשנות את ההתנהגות בינינו, להביא את עצמנו, קודם כל בינינו, בין בני האדם, לצורה מאוזנת, לקיום "ואהבת לרעם כמוך", שזה מה שנמצא ביסוד של כל האנושות מאז. וכולם כאילו מסכימים לזה, רק לא יודעים איך לקיים זאת. לכן שיטת התיקון שאני לומד אותה וממליץ, מלמדת את האדם, איך להגיע לחיבור נכון בין כולם. ואז להגיע לחיים שהם ללא גבול.
בן ציון: איך היית מסכם שהחיים שלנו הם עסק עם הטבע.
החיים שלנו זה למצוא אותה מחשבת הבריאה, שהיא בראה את כל היקום, ואותנו כאיזה נזר, כדרגה עליונה מכל מה שקיים בתוך היקום הזה. לכן אנחנו צריכים להשתמש בשכל שלנו, ברגש שלנו, כדי לגלות את אותו הכוח, אותה המחשבה.
בן ציון: והאקטואליה שאני עובר עליה כל יום, היא לא עוזרת לי לעשות את זה?
לא. היא רק אומרת לך, עד כמה אתה טועה, ועדיין לא מגיע לשום פעולה נכונה, לכיוון הנכון לקראת אותו כוח שמפעיל אותנו.
בן ציון: אז "תפסיק לקורא עיתונים, לך תלמד"?
כן.
(סוף התכנית)