ישיבת כתבים

מספר 308

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 02.01.22 – אחרי עריכה

דודי: הכנו כמה נושאים לפתוח איתם את השנה החדשה. הנושא הראשון, שלושים שנה להתפרקותה של ברית המועצות. באמצע שנות השמונים, בשנת 1991, פקד את ברית המועצות משבר כלכלי שגרם להתפרקותה למדינות המרכיבות אותה וכך היא חדלה להתקיים. בדיוק השבוע מציינים שלושים שנה להתפרקות והשאלה הראשונה שלנו, איזה השלכות יש להתפרקות ברית המועצות על העולם בימינו?

אני הייתי אומר, שלעולם לא נעשה יותר טוב מזה. בכל זאת זו הייתה מעצמה גדולה, אומנם ענייה אבל בכל זאת היא הייתה יכולה להחזיק את עצמה ואת העמים שבה והיה ברור איך להתקיים איתה. בוודאי שהיחסים והחוקים לא היו כל כך דמוקרטים, אבל זה היה משהו יציב. ומאז התפרקותה נעשה שם בלגן גדול, אי סדר בכל החלקים שלה.

זה שהיא התפרקה להרבה מדינות, זה אולי דבר טוב, אבל בינתיים זה גורם לחוסר יציבות. מה יקרה בעתיד אני לא יודע, עדיין התהליך הוא כמו שאנחנו רואים, ובמיוחד בזמן האחרון, לפחות בכמה החודשים האחרונים, המצב יותר ויותר מאיים על היציבות.

לעומת זאת אמריקה, אומנם היא חזקה, אבל אנחנו יודעים שזה תלוי בכסף, בעוצמה הכלכלית, בעוצמה הצבאית וגם בעוצמה של הממשלה עצמה. ובאמריקה בגלל הדמוקרטיה, השלטון כל הזמן מאבד את כוחו וחשיבותו ולכן יש כאן בעיה גדולה וגם הם מאוד מאוד לא יציבים.

יוצא שסין היא יותר חזקה מאמריקה ומרוסיה, גם לפי הממשל וגם לפי הכלכלה. ואירופה כל הזמן יורדת בגלל ששלושים המדינות לא יכולות להגיע להסכם אחד משותף, לראות את עצמן כמעצמה אחת גדולה, ולכן היא לא נחשבת לשחקן רציני במפה העולמית.

יש מדינות שמתחזקות קצת בצורה זמנית, ומדינות אחרות נחלשות, אבל גם זה יכול להיות בצורה זמנית. וכך המצב בעולם נשאר עם שאלות רבות לגבי העתיד הכלכלי, המדיני והצבאי. ואנחנו כבר לא מדברים על המזרח התיכון, שם זה ממש בור של נחשים, שלגביו קשה מאוד להגיד משהו, אבל בינתיים הכל נמצא ברוגע זמני, אם אפשר כך להגיד ואין מה להוסיף.

דודי: אולי נשאל הפוך, אם ברית המועצות לפני שלושים שנה הייתה נשארת כמו שהיא בלי להתפרק, זה היה שומר על היציבות בעולם?

העולם היה אחר לגמרי. אני לא בעד או נגד, אבל אם ברית המועצות לא הייתה מתפרקת, זה היה משפיע על כל המדינות ועל המדיניות של כל מדינה ומדינה. ולכן ההתפרקות היא שגרמה לשינויים בכל המדינות בעולם. לברית המועצות היתה אז כלכלה, היה מדע, הייתה תעשייה, ולא חשוב שהם היו בדרגה פחות מארצות הברית ואפילו מאירופה, אבל הם היו מחזיקים את עצמם.

דודי: אז מצד תכנית הטבע, מה התועלת בהתפרקות הזאת, אם האנושות כבר הייתה במצב יציב לקראת התחלה של משהו?

זה תמיד קורה לנו בין לבין, כשמחליפים את המצבים ועולים מדרגה. במה עולים זאת השאלה, אבל בכל זאת זה מצב שמביא להתחדשות. וודאי שהעולם נמצא היום במצב שהוא לא יודע לאן פניו, לא בצורה כלכלית, לא בצורה מדינית, לא בצורה צבאית והוא לא יודע מה לעשות. האיזון בין כולם הוא מאוד מאוד רבגוני ורעוע ומאוד לא יציב. ומה יקרה? אף אחד לא יודע ולאף אחד אין תכנית ומטרה, העיקר להחזיק עצמו ככל האפשר.

דודי: ההתפרקות גם סימנה את סיום המלחמה הקרה בין ארצות הברית לרוסיה, האם מאז נרגעו היחסים ביניהן, או שאנחנו עתידים לראות עוד מאבקים ועוד מלחמות בין שתי המעצמות לשעבר?

אני חושב שהמלחמה הקרה הייתה אומנם זמנית, אבל זה דבר טוב, כי היה ברור מי נגד מי ומה עושים, איך מתנהגים וזה היה דווקא טוב למעצמות האלה, מה שלא כך עכשיו. כי מאז החוקים ונוהל היחסים ביניהן כל הזמן משתנים ומהיום להיום לא יודעים מה קורה והן בעצמן לא יודעות איך להתנהג זו עם זו ומה עוד לעשות.

אבל בסך הכול ברור שהאמריקאים מרוויחים ומצליחים בהתפתחות הכלכלית שלהם. אומנם הם נמצאים במצב פיננסי מאוד מאוד מבולבל, קשה ולא ידוע אם בכלל אפשר יהיה לצאת ממנו. לי לא נראה שזה אפשרי ובדרך כלל במצבים כאלו יוצאים למלחמה ואז המלחמה כאילו פותרת את הבעיות. כך לפחות היה עד כה.

קשה להגיד מה יהיה בעתיד, העולם נמצא במבוכה ובסך הכול השנה שמתחילה, 2022, היא שנה מאוד מאוד לא מובנת. ומה ששייך לישראל זה עוד יותר לא ברור, כי המצב של ישראל נעשה הרבה יותר גרוע מכל הבחינות. אנחנו מדינה עם כל מיני קבוצות אינטרסנטיות שכל אחת מושכת לעצמה ולטובתה. לאן זה יוביל אותנו? אני חושב שלפירוק מאוד מאוד גדול. ומה ייצא מזה? אני לא יודע.

דודי: היום יש מתיחות מאוד גדולה סביב המצב באוקראינה, האם אתה חושב שמשם עלולה להתלקח מלחמה אזורית שתגרור איתה את העולם כולו?

לא. אני לא חושב שזה יגרום למלחמה בעולם כולו, אני לא חושב שאמריקה תוכל להגן על אוקראינה. זה אולי עניין אידיאולוגי, אבל לא כדי להילחם בכוחות של שתי המעצמות האלו. מה שיכול להיות כאן, שרק סין תרוויח. זה כמו שכתוב בפילוסופיה הסינית, שהאריה יושב על ראש ההר וצופה בקופים ובחיות הקטנות שבתחתית ההר שמתווכחות ונאבקות זו עם זו.

אני לא חושב שסין תיכנס לעימות עם מישהו וגם לא עם אמריקה כי היא תלויה מאוד מאוד באמריקה מבחינה כלכלית, וגם לא עם רוסיה שאיתה יש להם קרבה טריטוריאלית. בעצם אם אמריקה תפסיק לייבא סחורות מסין, אז סין תכנס לירידה ולנפילה חופשית.

בכלל כל העולם נמצא במצב של קריסה ממושכת וכל הפילוסופיה והשיטה שהחזיקה את המדינות גם משמאל וגם מימין, בכל הצדדים, מגלה חולשה ואי יכולת לתת לאנושות צורת קיום.

דודי: הנושא הבא שלנו המערכה הבינלאומית החדשה נגד ישראל.

נורמה: הרוב הגדול של חברות האו"ם אישר בשבוע שעבר בעצרת הכללית, מימון קבוע ומשמעותי לוועדת חקירה שהוקמה על ידי מועצת האו"ם לזכויות האדם. הוועדה הוקמה במאי, בכינוס מיוחד מיד לאחר מבצע "שומר החומות" והיא מוסמכת לקיים חקירה על בסיס עדויות שיתנו ארגונים אנטי ישראלים, בהזמנה של מדינות אירופאיות והיא תחקור את מה שהם קוראים "פשעי מלחמה" נגד הפלסטינים על ידי ישראל.

מה אתה חושב על ההחלטה הזאת לחזק את החקירה נגד ישראל?

זה תהליך שבו כל אומות העולם קמות על ישראל. ואומנם הן לא יודעות למה הן כל כך שונאות את ישראל, אבל השנאה הפנימית הזאת היא שדוחפת אותן להקים כל מיני וועדות, ישיבות, להוציא מסמכים, ובסופו של דבר זה יביא למצב שכל העולם, כמו שהוא נתן בעבר אוקי להקמת מדינת ישראל, הוא יחזור בו מהחלטתו, וברוב קולות יוחלט באו"ם, שההחלטה הזו הייתה לא נכונה. "אנחנו רואים משך עשרות שנים שזו הייתה טעות היסטורית וברוב קולות אנחנו חוזרים בנו מהחלטתנו ומכאן והלאה אנחנו רק צריכים להחליט באיזה תהליך ייעשה פירוק המקום והחזרתו לעם הפלסטינאי".

זה מה שאני רואה בעתיד. ואני חושב שהרבה מאוד אנשים בתוך ישראל, ישראליים, יהודים, יתמכו באותה החלטה.

נורמה: למה?

כי אנחנו עם שלא נותנים לו להבין, לא מחנכים אותו בצורה נכונה, אז הוא חושב, "שזה דמוקרטי, ליברלי ויפה. אנחנו צריכים לחשוב על העמים האחרים, כי אנחנו יכולים להסתדר בכל מיני מקומות אחרים בעולם. יתנו לנו איזה חלק במדגסקר או באוגדנה, או במקומות אחרים זרוקים בעולם ואנחנו נסתדר, כי להם מגיע".

וגם אם נדבר עם הישראלים עצמם, נגלה שהם לא אוהבים את המקום הזה, את המדינה הזאת והם לא מרגישים שזה שייך להם. זה פשוט מקום טוב כדי לברוח מכולם, להתקיים ולחיות, אבל אנחנו לא שייכים ממש בחבל הטבור לקרקע הזאת, לחול הזה שנקרא ארץ ישראל.

נורמה: אתה אומר שחלק מהאנשים במדינה יקומו ויהיו מוכנים להילחם נגד ההחלטות למחוק את המדינה?

כן, אבל מה זה שייך, זה לא חשוב. אחרי שהאו"ם יחליט, יגיעו לכאן צבאות מכל השכנים ומה אנחנו נעשה? לא נראה לי שאנחנו יכולים להצליח אלא אם כן עם ישראל יבין למה הוא חייב להתקיים כאן וברוח מיוחדת ועליונה הוא יקום להילחם. וקודם כל להילחם במלחמה אידיאולוגית, שזו תהיה מלחמה מלמעלה, שאנחנו נחייב את הבורא שיילחם איתנו.

נורמה: מה זו מלחמה מלמעלה?

שאנחנו נהפוך את המלחמה הזאת למלחמת גוג ומגוג, למלחמה של כוחות הרע נגד כוחות הטוב. נתמודד עם הכוחות הרעים האלה ונילחם רק כדי לגלות את כבוד ה' בעולם.

נורמה: איך יכול להיות שאנשים בתוך ישראל יסכימו אם אין לאן לברוח? זה ידוע שיש אנטישמיות בחו"ל ואף אחד לא יקבל אותנו בחו"ל.

האו"ם יסדר לנו מקום. הרוסים יגידו שיש בסיביר חלק בשביל היהודים, במזרח הרחוק ברוסיה, שילכו ויתיישבו שם.

נורמה: לפי מה שכתוב החקירה בינתיים היא כדי שיהיה בסיס להגיש כתבי אישום נגד נבחרי ציבור, מפקדי וחיילי צה"ל, תושבי יהודה ושומרון וירושלים המאוחדת. אמורים גם להוציא המלצות לגורמים נוספים כדי ללחוץ על ישראל בצורה חוקית. עד כמה אתה חושב שהקהילה הבינלאומית תצליח לסגור אותנו?

הקהילה הבינלאומית ודאי תצליח ותשמח להוציא את ירושלים ואת כל השטחים סביבה ממדינת ישראל ולמסור אותם לרשות הפלסטינאית. היא תחייב אותנו שתהיה מדינה וממשלה גם של הפלסטינים כי מגיע להם וכולי. אלו דברים שכבר נמצאים מוכנים למימוש.

נורמה: כמה אנחנו קרובים לזה?

אני לא יודע וקשה להגיד. יכולים לעשות זאת מהר מאוד דרך האו"ם כי הכול מסודר, כל המחלקות וכל הכוחות, אין שום בעיה. אנחנו יודעים שהכול כבר נמצא, קיים ומוכן.

נורמה: חברות המועצה קבעו שמצב זכויות האדם, מה שנקרא "כיבוש ישראלי בשטחים הפלסטינאים" יהפוך לסעיף קבוע בסדר היום של כל כינוס מועצה. מאז 2006 התכנסה המועצה 19 פעמים כדי לדון על עבירות זכויות אדם במדינות העולם, ו-10 פעמים לכינוסים מיוחדים רק נגד ישראל. אם היית מול הוועדה הזאת, מה היית אומר להם?

הייתי אומר להם שהשנאה שלהם קובעת את סדר היום ושהיא כמעט לא שייכת לאמת, אלא האנטישמיות שקיימת בכל אדם מכוונת אותם לסדר כל פעם כאלו ועדות. כך הם מרגישים את עצמם בטוב, בנוח ובנחת.

לכן הם קיימים ומתקיימים, אין להם שום בעיה ואני מבין אותם. הם חודרים לכל מיני ארגונים בינלאומיים, לכל מיני ועדות, הם נמצאים בכל מקום ויודעים איך לסדר את הדברים. אם אנחנו בודקים, בכל דבר הערבים נכנסים ובצורה פחות או יותר גלויה הם עובדים לכיוון אחד, לבטל את מדינת ישראל ולסדר שכאן במקום הזה תקום מדינה פלסטינית בצורה שלמה.

נורמה: האם יש בכלל צורך להסברה במקומות של האויבים כמו האו"ם ועוד?

אני לא חושב שיש צורך בהסברה אם אנחנו לא נסביר את זה לעם ישראל, זה העניין. במידה שאנחנו מסבירים לעם ישראל ומשנים את תפיסת עם ישראל למה זה קורה ולא הולכים בצורה פילוסופית, פסיכולוגית וכל מיני צורות פלורליסטיות למיניהן, אלא מסבירים מה אנחנו צריכים לשמוע ולראות לפי המקורות שלנו ולפי חוקי הטבע, אז אנחנו יכולים להצליח. ולא בגלל שאנחנו צודקים, אלא בגלל שהכוח העליון יהיה איתנו. אם לא נעשה זאת כך אז ודאי שחבל על הזמן ונפסיד מראש.

שלי: האם אומות העולם מצפות מאיתנו בתת המודע שלהן לתיקון?

הן לא יודעות ולא מצפות לכך כי לא הסברנו להן וזה לא חודר אליהן בכלל, דרך תוף האוזן זה לא חודר למודעות במאומה. את מניחה הנחה שלא קיימת.

שלי: נעבור לנושא הבא, פרשת הנערים בדרום. השבוע התפוצצה פרשה שמתנהלת למעלה מחודש בבית ספר שהיה בעל שם מאוד טוב בדרום. 16 נערים בחצר בית הספר, מתחת לאף של המורים, חשודים בשורה של עבירות מין כלפי קטינה. הם גם תיעדו במצלמות את מעשיהם, חלק מהם אפילו העלו את זה לרשתות החברתיות. תלמידים ותלמידות רבים ידעו על הנעשה ולא סיפרו. החקירה עדיין ממשיכה, וכעת יש תחושה קשה של חוסר ביטחון והפקרות בקרב הורים ותלמידים.

לגבי התופעה הזאת שבני נוער היום מצלמים מעשים עבריינים שהם עושים, שהם צריכים להתבייש בהם, לפחד מהם ומעלים אותם לרשת בגאווה, מה קרה לנו שהאנשים היום ממש מתגאים בפשעים שלהם?

הם לא חושבים שאלו פשעים, בעיניהם אין בכך שום פשע. אני גם לא חושב שהדור המבוגר יותר מסתכל על כך בצורה שאי אפשר לסבול זאת. הם חושבים שזה קורה אז קורה, כך זה בגיל הנערות, אין מה לעשות, וכאלו דברים קורים בכל מקום ובכל מדינה. לכן אני לא חושב שזו בעיה של הנערים והנערות אלא שזו הבעיה שלנו כי אנחנו עוזבים את זה ועד גיל 30 ואפילו 40 נותנים להם להסתובב איך שהם רוצים וזה רק גורם לזנות.

שלי: זה שבני נוער מאבדים כל רגישות לזולת והם יכולים להתעלל בנערה במשך חודש, זו לא בעיה?

זו לא בעיה, זה הטבע. בפרט שבגיל כזה כל אחד מקבל ומקיים את מה שאומרת הסביבה הקרובה. אין כאן מה להוסיף, החברה צריכה לשנות לגמרי את ההסתכלות שלה על הכללים שיש לנו בחברה.

שלי: הרבה מבעלי המקצוע שמתייחסים למה שקרה שם מדברים על זה שהנוער ניזון מפורנו.

אני לא רוצה לשמוע את כל המחנכים והמורים האלה. אם זה קורה במעגל שלהם אז סימן שכל החינוך שלהם כושל ואין לי מה לשמוע אותם.

שלי: מה היית מכניס היום למערכת החינוך, מה אתה מרגיש שחסר לבני הנוער?

זו כבר מהפכה שלמה. הם צריכים ללמוד הרבה דברים במקום או בנוסף לאותם המקצועות שהם לומדים עכשיו. אין לי מה להגיד, הכול מסובב מהרגליים על הראש. הם לא לומדים בשביל מה האדם קיים ואיך הוא צריך להתקיים, על המבנה הנכון של החברה האנושית, בשביל מה אנחנו קיימים ואיך לסדר את עצמנו. אלא מושיבים אותם כמו שהם, תחת לחצים של המין שמאוד כובש אותם וזה מביא אותם לכל מיני דברים כאלו.

שלי: אתה רואה איזשהו שינוי בדרך? כאימא, אני חושבת שזה אחד התחומים הכי מפחידים ואתה מפחד שהילד שלך יסתבך משני הצדדים של הדבר.

אין לי מה להגיד לאימהות ולאבות, אלא חכו למה שיהיה. אם אתם ממשיכים כך, אם אתם מרימים ידיים, אם אתם לא דורשים שינוי במערכת החינוך, ולא רק חינוך כי זה לא רק חינוך, זו מערכת כללית שצריכה להביא אותם למה שנקרא תורה, לחופה ולמעשים טובים, אם אין כאלו דברים אז הכול יתפרק. מה הבעיה בזנות? מי היום מתייחס לזנות כמו לפשע?

שלי: אני מבינה את הבעיה ולא מצליחה להבין את הפתרון שאנחנו מציעים. עם האגו של האדם היום אנחנו רואים שאנשים בקושי מחזיקים בנישואים שנה שנתיים, ואצל הנוער רואים שההתפרצות המינית והאכזריות הן עוד יותר גדולות ממה שהיה נגיד בדור שלי. מה אנחנו מציעים לעשות, איך מתחילים לרפא את המצב הזה? זה הבסיס של האדם, הבסיס של החברה.

אנחנו צריכים לסדר את החיים שלהם. הם צריכים להיכנס לחיי משפחה ומתוך החיים האלה הם ימשיכו את החיים שלהם בכל השטחים, בכל מיני רמות ונתיבות של החיים הרגילים. אין לנו יותר מה לעשות, או שיהיה כמו שיהיה.

שלי: ההמלצה היא שגם בבית וגם בבתי הספר, במערכות החינוך, צריך מגיל צעיר, מגיל 12, לבנות אותם כאנשי משפחה, לבנות להם תפיסה נכונה לזה, לכוון אותם לשם.

ודאי.

שלי: ופחות להתעסק במה אני אהיה ובאיזה קריירה תהיה לי בחיים.

גם קריירה, ולקריירה הם יתייחסו בצורה יותר רצינית.

דודי: להשלים את התמונה, מה לגבי האגו המפותח של היום, האם הם יידעו לבנות זוגיות, משפחה ולהחזיק את זה עד גיל זקנה? כי במשפחה זו גם מערכת יחסים.

זה תלוי בחינוך המלווה. אבל בכל זאת לתת לכל אחד יכולת לפרוק את היצרים בצורה המקובלת בטבע.

טל: בעל הסולם כתב שבעתיד עלולות לקום ממשלות נאציות, טוטליטריות, בכל העולם, והיום יש הרבה מאוד אנשים בעולם שמרגישים שזה הולך ומתממש. אנחנו רואים את זה בארצות הברית, ובכל מיני מקומות בעולם. יש הפגנות מאוד גדולות של אנשים, הם שמים על עצמם טלאי צהוב, ומרגישים שהם מזדהים עם היהודים שבשנות ה-30 חוו את זה, הם מרגישים שכולנו היום, באיזשהו מקום, בתהליך דומה.

לדוגמה, בחסות הקורונה ממשלות לקחו הרבה כוח לידיים ומתחילות להעביר הרבה מאוד חוקים וכללים שממש פוגעים בזכויות הפרט. לדוגמה בניו יורק רוצים עכשיו להעביר חוקים שאם אדם ייחשב כמסכן את בריאות הציבור, אפשר יהיה לשלוח אותו למתקן כליאה כלשהו לזמן בלתי מוגבל. באוסטרליה דברים כאלה קורים כבר עכשיו. גם פה בישראל, לאו דווקא בענייני בריאות, לאחרונה ביבי עשה סרטון על זה שהממשלה רוצה להעביר חוק שיאפשר לשוטר להיכנס לבית של בן אדם בלי צו בית משפט. כל זה באווירה גדולה של צנזורה והשתקה. יש הרבה מאוד סממנים שגורמים להרבה מאוד אנשים להרגיש שאנחנו חיים בתקופה מאוד דומה לתקופה שהייתה אז בשנות ה-30, והובילה למה שהיא הובילה.

אני גדלתי בישראל וכל הזמן פמפמו לנו שדברים כאלה קרו, ואנחנו צריכים להיות ערים לזה ולא לתת לזה לקרות שוב, והנורות האדומות דולקות אצלי ואצל הרבה מאוד אנשים אחרים. דרך אגב, ראיתי פסיכיאטר ישראלי שפתח קבוצה בפייסבוק, "איך נעשה שלא תקרה שוב שואה.", זאת אומרת, יש אנשים שמרגישים ככה, שאנחנו עומדים לפני דברים כאלה. השאלה היא מה אתה חושב על זה, האם זה נכון? האם אנחנו צריכים לכתוב על זה? מה צריך לעשות עם זה?

פחד משואה הוא פחד שנמצא בדם של היהודים מלפני אלפיים שנה, דרך ימי הביניים, גירוש יהודים ממדינה למדינה, זה הגיע עד למלחמת העולם השנייה עם כל מה שקרה, ועד היום הזה במדינת ישראל. ברוסיה הייתה אנטישמיות והממשלה ייצבה אותה, אבל היא שמרה מאוד שלא יפגעו ביהודים בצורה נאצית. בזה היא השיגה את נאמנות היהודים, הם ידעו שהממשלה מגנה עליהם, וזאת הייתה חכמה גדולה. באמריקה זה היה בצורה אחרת, אמנם עכשיו הם יורדים מאותה עוצמה שהייתה להם. באירופה זה תמיד היה ככה ככה, כי שם במיוחד התרחשה השואה.

אני לא חושב שאין לנו ממה לפחד, כי הייתה וישנה סכנה לגלים אנטישמיים חזקים מאוד כמו בשואה, גם באירופה, גם באמריקה וגם בישראל. והפחד הזה, אני מבין ומרגיש שהוא נמצא באוכלוסייה, בבני האדם, אבל עם זאת אנחנו היום מבינים שעל ידי הסברה אפשר בכל זאת לעשות משהו. וזה מה שאני לא רואה בכל מיני חוגים שמבינים את הסכנה מצד אחד, ומצד אחר יש להם כל מיני פילוסופיות מודרניות למיניהן, ביולוגיות ומה לא. אנחנו נמצאים במצב בו כל אחד מושך לכיוון שלו, ולכן ודאי שלא ייצא מזה שום דבר טוב. נגיע לגלי שנאה, אפילו לשואה פה ושם, והעם היהודי יצטרך לסבול עוד יותר, ואולי אחרי הגל הבא נהיה יותר חכמים סוף סוף.

אני לא רואה שאנחנו מסוגלים להפיץ ואחרים מסוגלים לקבל את שיטת התיקון שלנו, ובלעדיה ודאי שגלים אנטישמיים יתחזקו, כפי שאמרתי כבר לפני עשרות שנים, ונגיע לשואה ולגירוש כל אותם יהודים שנמצאים כאן במקום שנקרא בינתיים "ארץ ישראל", ונצטרך לברוח מכאן אם נספיק.

טל: משהו מעניין שאני רואה היום, זה שהתחושה הזאת של הרדיפה מתרחבת לעוד אנשים לא יהודים, הם מרגישים שהממשלות כופות עליהם חוקים, כללים, ומגבלות בחסות הקורונה. זה לא קשור רק לקורונה.

לא איכפת לי מה שמרגישים אנשים אחרים שהם לא יהודים, ושבכל העולם יש לחץ על עוד אנשים וקבוצות מצד הממשלות שלהם או עוד כל מיני דברים, אני לא נכנס לזה ולא דן בזה, זה לא חשוב לי. אני לא יכול להיות כמו פקק בכל חור. ואני לא הולך יחד עם יפי הנפש ועם כל המצדיקים והצדיקים וכן הלאה. אני מדבר עכשיו רק על היהודים ועל הגורל שלהם ששוב נמצא בסכנה. על זה אני מוכן לדבר, חוץ מזה כלום.

טל: אז מהי בעצם התרופה לטוטליטריות, לתהליך הזה?

אני לא מבין מה שייכת טוטליטריות לזה, אבל התרופה לזה היא רק להפיץ לכל העולם בכל צורה אפשרית את הסיבה, למה ישנה שנאה ליהודים, איזו תרופה השנאה הזאת מזמינה, ואיך אנחנו יכולים כולנו להירפא על ידי אותה התרופה כי בזה האדם כולו מגיע לתיקון. וזה לא שייך ליהודים, זה שייך לכל באי העולם.

טל: אני חייבת להבין, אתה לא מעוניין לדבר בכלל על זה שאנשים מרגישים שהממשלות שלהם הולכות לכיוון טוטליטרי?

לא מעוניין כי אלו שטויות. טוטליטריות, לא טוטליטריות, זה לא שייך ליהודים. אני לא הולך יחד איתך להצדיק את הכיוון של הפילוסופיה שלך, שיותר טוב כך או יותר טוב אחרת. האנושות מתגלגלת, עוד נבין את זה אחר כך. אני מדבר רק על היהודים ועל איך אנחנו יכולים להציל אותם, ובדרך כאשר אנחנו נלך להציל את היהודים נראה שזו ההצלה גם לכל העולם. אני מבין לאן את מושכת אותי ואני לא מעוניין בזה, כי לא איכפת לי מזה, מצידי איזה ממשלות צודקות או לא צודקות זה לגמרי לא משנה לנו, כי בזה לא נחליט ולא נעשה שום דבר ולא נתקן את העולם.

אני מבין את המוח שלך, מכיר את השכל שלך. אני נגד הגישה הזאת, היא יכולה להיות טובה לכל מיני דיונים סלונים, אבל היא לא שייכת ליהודים ולעם ישראל. לעם ישראל יש רק דבר אחד, להסביר לעצמם בשביל מה ולמה אנחנו קיימים, מה התיקון שלנו שבעזרתו אנחנו מתקנים גם את כל העולם, כולל את אותם העיוותים עליהם את רוצה לדבר. לא איכפת לי, כי בדרך אנחנו נתקן גם אותם.

טל: אני פשוט רואה שהרבה אוזניים נפתחות.

אני מכיר את הדברים האלה, וזה שהן נפתחות, הן גם כך נסגרות ברגע שזה שייך לעם ישראל. כבר ראיתי קצת דברים בחיים שלי, זה לא יעזור בשום דבר. האוזניים של אלו שמעוניינים בכל מיני עיוותים פילוסופיים כאלו, פוליטיקה וכן הלאה, זה רק כדי להצדיק את עצמם.

בעיניי הבעיות האלה לא קיימות, כי בדרך לתיקון תפקיד עם ישראל בעולם גם מתקנים אותן, ובדרך אחרת לא יכולים לתקן. במקומך הייתי משתדל יותר להבין איך באמת לתקן את העולם וכל מיני דברים שאת רוצה לתקן, וזה אפשרי רק על ידי כך שעם ישראל יחזור לסורו.

שלי: אנחנו בפתחה של שנת 2022. מה אתה חושב שהולך להיות במדינת ישראל, עם ישראל, בשנה הקרובה?

מצד אחד אני לא צופה זמנים קלים בכל העולם, לעומת זאת אני שמח שיהיו זמנים קשים ואני מקווה שהם יהיו זמנים קשים אבל ללא מלחמות, ללא דם, ללא מקרי מוות. זמנים כאלה, לחצים כאלו יעזרו לנו להבין את מהות החיים ומה באמת אנחנו צריכים לעשות. אני חושב שבזה נוכל מאוד להתקדם.

שנה שמתחילה במבוכה כזאת, ואנשים בכל העולם לא יודעים, לא אומרים שתהיה לנו שנה טובה, שנת בריאות, שנת שלום, שנת שמחה, שנת שלווה, זה שאנשים מבינים שלא זה עומד לפנינו, זה דבר טוב מאוד. הבורא מעמיד אותנו מול שאלות רציניות ואני מקווה שיעזור לנו לפתור אותן.

שתהיה לנו שנת בירור, שנת תיקון ואז שנה טובה. בהצלחה לכם, כל טוב.

(סוף השיחה)