שכל עליון נולד מתוך הסתירה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 15.12.25 – אחרי עריכה

מיכאל: אני מבין שהמחשבות האלו, ככה האגו אומר, הן שהבורא צריך להנהיג את העולם בדעת, בצורה בריאה. אבל עדיין לא מסתדרים לי הסימנים האלו. יש שמן, יש כלי, כשהנר זה השמן והכלי, ויש פתילה, איך הסימנים האלו קשורים? מה השמן מסמל?

שמן זה המילוי שבתוך הכלי, נגיד שעווה שבתוך הנר.

מיכאל: אז מהי הפתילה? הרי בלי פתילה אין אור, כאילו אש.

נכון, נכון.

מיכאל: אז מהי הפתילה פה?

פתילה, כתוב במקום אחר שהיא מהמילה פסול.

דודי: כן, מה זה אומר פסול?

שזה פסול לנר, לברכה.

דודי: הוא אומר שיש שם שלושה דברים, נר שזה הכלי ששמים בו את השמן, ויש את הפתילה.

כן.

דודי: אם לוקחים את זה למושגים שלנו בקבלה, מה זה הנר, זה הכלי?

נר זה הכלי.

דודי: שמן זה אור?

זה לא האור, אבל אחר כך יהיה האור.

דודי: ומה זה הפתילה? אם יש אור וכלי מה עוד חסר?

אין קשר בין הכלי עם השמן לבין האור.

דודי: הפתילה היא מקשרת ביניהם.

כן.

דודי: האם הפתילה זה האדם?

אילן: מה שהוא אומר במאמר, הוא אומר שהכלי זה הגוף.

כן.

אילן: והוא אומר "והבהירות וההתעוררות שמביאו לחשוק לתורה ועבודה, ולהרגיש המתיקות והנועם שבתורה ועבודה, זה נקרא שמן", מה שאתה אומר שאחר כך זה האור, אבל זו העבודה, זה נקרא שמן, הוא כותב. וכאן הם שואלים, אם הכלי זה האדם, הנברא, והעבודה שהוא עושה בתורה ומצוות זה השמן, אז מה זה הפתילה?

הפתילה היא שמקשרת בין האור והשמן.

דודי: אם לוקחים את זה לפרצוף רוחני, מה זה פתילה? אני יודע כלי ואור, מה זה פתילה?

פתילה היא מה שנמצא בתוך השמן ומקשרת את השמן עם האור. כך נראה לי.

אילן: האם זו יכולה להיות סביבה, חברה, עשירייה, קבוצה?

לא יודע.

מיכאל: אז מה זה פסול? הבנתי שפתילה מקשרת בין שמן ואור, אז מה זה שהוא כותב פה פסול? זה לא מובן.

דודי: בואו נקרא עוד הפעם, קטע 6.

"הנה ידוע שאי אפשר שהנרות יאירו, עד שיהיו בהם ג' תנאים:

א. נר שהיא הכלי שנותנים בה השמן.

ב. השמן.

ג. הפתילה.

ובזמן ששלשת הדברים הללו מכונסים יחד, אז יש מציאות להנות מאורם.

ויש לפרש את ג' בחינות הנ"ל על דרך העבודה והמוסר. הנה הכלי ששם נותנים הן השמן והן הפתילה הוא הגוף, ונקרא נר.

והיגיעה בתורה ומצוות, והסתירות מה שהאדם מרגיש בהשגחתו יתברך, בדברים שאינם מגולים לפניו שהנהגת העולם הוא בבחינת טוב ומטיב, ולפי מחשבתו ודעתו היה הקדוש ברוך הוא צריך לנהג את העולם בהנהגה אחרת, היינו שיהיה מגולה לפני כל אחד ואחד מדת טובו יתברך, נמצא שזהו בסתירה להשׂכל האדם, זה נקרא פתילה, מלשון "פתלתול" ומלשון "פסולה", היות שמחשבות כאלו פסולים להמחשבה.

והבהירות וההתעוררות שמביאו לחשוק לתורה ועבודה, ולהרגיש המתיקות והנועם שבתורה ועבודה, זה נקרא שמן. ואם חסר אחד מהם אין יכולת להנות מאורם.

דודי: פתילה היא מחשבה פסולה, זה מה שאני מבין פה.

מיכאל: לא, זה מובן לנו.

דודי: שהוא הולך נגד ההשגחה של הבורא.

מיכאל: האור לא יכול להידלק אם אתה פוסל את המגע של הבורא, זה ברור. אבל כל השאר?

דודי: אם אדם הולך באמונה למעלה מהדעת, האם הוא זוכה לדעת? כשעולים באמונה למעלה מהדעת, מקבלים עוד דעת?

אני לא יודע איך לקרוא לזה, אבל הוא מקבל שכל עליון.

דודי: שכל עליון. אני דווקא כן מתעקש על המילה אם זו דעת או לא דעת. כי אחר כך הוא כותב שיוונים זה דעת, שרוצים להיות בדעת.

כן.

דודי: אבל אם אדם עולה למעלה מהדעת, אז האם הוא זוכה לבחינת יוונים? מה זה שכל עליון שהוא מקבל? מה יש בשכל עליון?

איך זה מסתדר עם האדם והבורא יחד.

דודי: השכל העליון שהוא מקבל, מותר לו להשתמש בשכל הזה?

אני לא יודע.

דודי: או שהוא צריך להתנגד, לא לקבל כלום, לפעול באמונה?

לא, לא, בסופו של דבר הוא צריך לקבל את השכל ולהשתמש בו.

דודי: ומה קורה פתאום שעוד פעם יש לו דעת חדשה? מאיפה מגיעה לו דעת חדשה שהוא צריך לעלות עליה?

הוא עובד עם המצב שלו ולא מסכים לקבל את מה שמרגיש, וזהו.

תקרא שוב 10.

דודי: כתוב "לך נאה לשבח" היינו אנו מודים ומשבחים אותך על הטובות שקבלנו ממך. וזה הוא כמו שאמרו חז"ל "לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל" (ברכות ל"ב).

והטעם הוא, כי מי שמאמין שהקב"ה הוא רחום וחנון, ויש לו רצון להטיב לבריות, אז יש מקום לתפילה. לכן מוכרחים מקודם לסדר שבחו של הקב"ה. זאת אומרת, שהאדם בעצמו צריך לסדר שבחו של מקום. אין הכוונה שהקב"ה יראה, שהאדם משבח אותו. כי אין הקב"ה נצרך לבריות. אלא שהאדם בעצמו הוא יראה את שבחו של הקב"ה. ואח"כ הוא יכול לבקש ממנו, שיעזור גם לו, כיון שמדרכו להטיב לנבראיו."

(שרים "ימי החנוכה")

(סוף השיחה)