מה הופך פעולה לרוחנית?
אני יכול לקום בבוקר, לעשות כל העבודה, ללמוד כמו שהוא אומר, להיות ממש, מה זה בלימוד, מבריק. ולדעת המון חומר, ולהיות שפיץ בחברה. דרך אגב, לארגן גם כן המון דברים כאן. זה עדיין לא נוגע לגמרי במה שאני נמצא בעבודה הרוחנית.
כי דברים האלו אני יכול לקבל מכל מקום אחר, גם המעשים עצמם וגם כוחות בשבילם. ואנחנו רואים שיש חברות שבהם בלי כסף, ללא שום תשלום כביכול אנשים מתייחדים ועושים איזו פעולה ומתלהבים, וקמים בלילה. ומה זה עושים? זה עדיין לא שייך לרוחניות. חשיבות, חשיבות העניין. חשיבות המטרה שלהם.
אתה יכול לקחת כל חברה אחרת שאנשים יבואו לכאן, נגיד הם לא יודעים על מה אנחנו מדברים, ולא יודעים לקרוא הספרים שאנחנו עושים, אז הם יתפעלו ממה שאנחנו באמת כך מוסרים את עצמנו לאיזה עניין, אבל לחשוב שזה עניין רוחני, קשור עם הבורא? אם אתה תביא לכאן איזשהו תאילנדים, לא יודע מי, הם יחשבו שאנחנו אולי חושבים על פילוסופיה, על פיזיקה, על פוליטיקה, אולי זה כנסת, איזה ממשלה או קבוצה כזאת שדנה לא יודע במשהו.
זאת אומרת, למה זה צריך להיות רוחניות? אם אתה בא בשלוש בלילה, אז למה זה רוחניות? איפה רוחניות כאן? לא יודע. ובעבודה שלך במפעל, שם אתה מארגן, כל מיני דברים, דואג, חברים, חברים, בסדר גמור. לך לאיזה שהוא מזכיר בקיבוץ או עוד איזשהו פקיד אפילו שעובד במשכורת, גם הוא דואג. או במפעל מישהו שדואג לעובדים שיעבדו טוב ויפה. אתה יודע כמה, מה כתוב בתורה על הבעל הבית שיש לו עבדים? עבדים זה רכוש שלי. כן.
יש לי נגיד אלף עבדים שהם עובדים, אני חייב לדאוג לבריאות שלהם, לאוכל בשבילם, לשינה, לכל מיני דברים. מה זה, אחרת זה לא יהיה חומר דלק. ראית פעם אדם שמתייחס לפרה שלו לא טוב? מטפל בה, נותן לה אוכל, דואג לבריאות שלה, ככה לעבד. אז כך אנחנו דואגים גם כן. נו, אז מה הבעיה? איפה כאן רוחניות?
כל דבר, תיקח משימה אחרת כלשהי, כן? היא גם כן יכולה להתבצע כמו שאנחנו מבצעים את המשימה הזאת. תגיד "לא, אבל אנחנו חושבים על הבורא". הם גם כן חושבים על הבורא. איפה הנקודה הקטנה הזאת, שרק בזה אנחנו יכולים לשייך אותנו באמת לקבוצה הרוחנית, לפעולה הרוחנית? שבלי נקודה הזאת, כל זה מה שיש זה סתם מפעל, שיש הרבה כאלה מפעלים. רוחניים יותר, פחות, אנושיים שם, לא חשוב מה.
תחשבו. לא צריכים מיד לענות.