עולמות נפגשים
קבלה ומדע - 34
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 18.06.15- אחרי עריכה
בן ציון: הקבלה מוצגת על ידי המקובלים כמדע, כאם כל המדעים, כאם כל החכמות. אנחנו נשמח לבדוק הפעם האם הקבלה באמת עומדת בכל הקריטריונים של המדע.
אתה ממש מעורר בי צחוק, איך אתה מעיז להגיד שאתה יכול לעשות ביקורת על הקבלה. עם אילו כלים אתה רוצה לעשות זאת? זה כמו שילד קטן רוצה להגיע לאיזה מחשב גדול, לאיזו מכונה גדולה. קודם כל צריכים לעלות לגובה הזה.
בן ציון: זו בדיוק הנקודה, כי אי אפשר לשלול או להגיד שזה כך או לא כך.
לא, אני מדבר על החוצפה עצמה. אני מדבר עם הרבה מדענים שמגיעים לכאן, ואתה יכול לראות, הכל נמצא בארכיון שלנו, אחרי ההסבר שהם מקבלים, כולם נדהמים, הם רואים שזה כך. אבל קודם לכן לכולם יש גישה כזאת, כולם שואלים מה כבר יש לך בחכמת הקבלה, במה אתם עוסקים, במה אתם מאמינים, בפסלים, בקסמים, בחוטים אדומים? אנשים לא מבינים שמדובר על מערכת שמנהלת את כל המציאות, שזה הנושא של חכמת הקבלה.
בן ציון: אבל כשמדברים על מה שהקבלה מתארת, על עולמות עליונים, אז אין כלים כדי לשפוט את הדברים ופשוט עוזבים את זה.
נכון, אבל אל תזלזל בזה. לפחות תגיד שאין לי כלים, שהמקובלים עובדים עם כלים חדשים. שיש להם משקפיים כאלה שרק להם יש אותם ולי אין, ולכן אני לא יכול לראות את מה שהם רואים וגם לא יכול להבין את מה כתוב בספרים שלהם. כי הם מסתכלים על העולם דרך המשקפיים האלה וכותבים, מסתכלים וכותבים, ואם לי, שקורא את הדברים, אין את המשקפיים האלה, אז אני לא יכול לראות. לכן בשבילי הדברים האלה נראים כשטויות, דברים לא מציאותיים. זאת אומרת הדברים האלה לא נמצאים במציאות שלך. אם מדברים בצורה כזאת, זה בסדר, זאת גישה נורמאלית, אבל לא להתחיל סתם לזלזל בזה.
זאת אומרת צריך רק להבין שיש כאן בעיה לאדם בעולם הזה, ולא חשוב כמה הוא חכם. אפילו אם איינשטיין יישב כאן, לא חשוב מי, הוא צריך רק להבין שחסרים לו כלי קליטה שהיו חסרים גם לאותם אנשים שפיתחו אותם אחר כך. פיתוח כלי הקליטה האלה זה נקרא שימוש בתורה. ויש לנו את כלי הקליטה האלה, רק שהם מקולקלים. אנחנו צריכים לתקן אותם ואז נוכל לראות את העולם הרוחני ולחקור אותו.
בן ציון: אלברט איינשטיין אמר "היכולת לחוש כי מאחורי כל דבר שאפשר לחוות נמצא משהו שמוחנו אינו מסוגל לתפוס, משהו שיופיו ושגיבותו מגיעים אלינו רק בעקיפין ובהשתקפויות רפות, זוהי דתיות". זאת ההגדרה שלו.
זה דורש עיון, ואין עם מי לעיין בזה היום, הוא לא נמצא. בטוח שחיפש, אנחנו רואים לפי כל הכתבים שלו. אבל לכל אחד יש לו דרך משלו בחיים. לא האדם בוחר, אלא כך צריכים לקדם על ידו את האנושות לדרגות אחרות.
בן ציון: חכמת הקבלה מדברת דווקא על החברה.
כי על ידי החברה האדם יכול לשפר יחסית במהירות את התכונות שלו, ובתכונות המשופרות הוא יכול להתחיל להרגיש מציאות עליונה. אנחנו קוראים לה מציאות עליונה כי היא מציאות של השפעה, של קשר, של אהבה, תמיכה. היא עליונה כי היא נבנית על המציאות התחתונה, על האגו שלנו, על כוחות הפירוד, על השנאה, הדחייה וכן הלאה.
בן ציון: זאת אומרת חכמת הקבלה מדברת על חברה ועל חיבור, על המציאות שבה אנחנו נמצאים?
כן, מדובר על העולם שלנו. גם כשאנחנו מגלים את העולם הרוחני, הוא מתגלה בנוסף לעולם שלנו, לעולם שבו אנחנו נמצאים עכשיו.
בן ציון: האם אפשר להציג זאת כתהליך של תצפיות ונתונים בעולם שלנו?
המקובלים כותבים על כך. כך לימד אותי מורי, רבי ברוך שלום אשלג, וכך אני מלמד את התלמידים שלי. חוכמת הקבלה מדברת אך ורק איך לשנות את כלי התפיסה שלנו, את כלי הקליטה שלנו.
בן ציון: המדע מוצג בעולם הזה כמשהו חסר רגש ואינטואיציה, למרות שזה לא נכון, כי אם מסתכלים על מדענים גדולים שהביאו שינויים גדולים, כמו איינשטיין ואחרים, אז כל אחד דיבר על הרגשה מסוימת שהוא היה בה.
זה לא נכון, כי אין מדע שלא מתגלה בחושים שלנו. אחרי כל הטלסקופים, מיקרוסקופים, מחשבים, לא חשוב מה, אחרי כל הכלים שאנחנו בונים עומד האדם שמבין ומרגיש. הוא בעצם מקדם את הדברים. לכן כל הקליטה שלנו היא קליטה רגשית. אומנם אנחנו רוצים להגיד שהמדע הוא לא רגש והכל רק שכל קר, טהור, אבל זה לגמרי לא נכון, מפני שקודם האדם קולט את התופעות ואחר כך מודד אותן.
אנחנו לא מודעים עד כמה כולנו עובדים עם הרגש, כי החומר הכללי, החומר של כל הבריאה, כמו שאומרת לנו חכמת הקבלה, הוא רצון ליהנות. ומפני שיש תופעות ברצון ליהנות, אנחנו מתחילים לבדוק ולהשוות בין הרצונות. מתוך זה יש לנו את כל המדע. זאת אומרת בין רגש לרגש יש לנו את השכל, את המדידה עצמה, אבל היא בין הרגשות.
בן ציון: בקשר ליחס בין השכל והרגש אמר איינשטיין, "אני טוען שהרגש הדתי הקוסמי, הוא המניע החזק והנעלה ביותר למחקר מדעי".
וודאי, זה קיים ביסוד שלנו. הרי מה סך הכל רוצה האדם? הוא רוצה להכיר את השורש שלו, את הא-להים שלו, את הכוח שממנו הוא נולד, שממנו הוא בא. כי מתוך זה יהיה לו אולי מובן לקראת מה הוא הולך ואילו תהליכים הוא צריך לעבור. זאת אומרת האדם לומד את עצמו, את השורש שלו, את המטרה שלו.
בן ציון: אם החיפוש הוא בעצם מחקר פנימי, אז למה הרגש נתפס אצלנו כמשהו שיקרי, כמשהו שאי אפשר לעבוד איתו?
כי אנחנו נמצאים בתוכו. אנחנו לא יכולים להיות מחוץ לרגש. למדענים נראה שהם מחוץ לרגש ורק בשכל הקר הם בודקים ועושים. זה נסתר מהם. הם בודקים ומודדים ועושים כל מיני ניסויים רק בתוך הרגש בלבד. כי הקליטה שלנו, המדידה שלנו כולה רגשית.
אני אומר לך את הדברים כאדם שחצי מהחיים שלו עסק במדע ואחר כך הגיע לחכמת הקבלה. הכל רגש, רק שאנחנו לא מודעים לזה. איינשטיין כותב לנו בצורה כזאת, אבל לא כולם כמו איינשטיין. יש מדענים גדולים מאוד אבל הם לא מספיק מודעים למתודולוגיה, לתורת ההוויה.
בן ציון: זאת אומרת הבסיס לגילוי הגדול חייב להיות תהליך רגשי?
כן. המקצוע שלי זה אונטולוגיה, מדובר שם בצורה מאוד מוגבלת על כך, ואני לא רוצה להיכנס לזה. אני ברחתי לחכמת הקבלה וטוב לי. אני יכול להרשות לעצמי לכתוב וללמד את מה שאני רוצה ללא שום תנאים שהאונטולוגיה מכתיבה לי.
בן ציון: אף אחד לא יכול לבקר אותך?
אף אחד, רק מקובלים אחרים.
בן ציון: זה מקצוע טוב.
זה מקצוע מאוד מחייב. כי אם אתה כבר מגיע למצב שכולם צריכים להגיע למחקר הנכון כדי להעלות את עצמם לכוח השפעה ואהבה, לחיבור, ושהמדע יביא את האדם להכרחיות בחיבור, אז זה כבר מקצוע מאוד מחייב. אין אף מדען, בכל מקצוע בעולם, שכל כך קובע את עתידה של האנושות, של האדם.
אתה אומר שלא יכולים לבקר אותי ושאני יכול לעשות מה שבא לי, אבל כשאתה מגיע למצב שאתה רואה את הכלים שעל ידם אפשר לנווט את העולם, לנהל אותו, לכוון אותו לטוב או לרע, אז אתה לא חופשי, אתה לא עושה מה שבא לך. ההיפך, אתה מרגיש כבול, כי אתה נמצא בכוחות שאתה חייב להביא אותם לאנושות כדי שכל האנושות תשתמש בהם ותגיע לעולם טוב. זה באמת כך.
אני מבין שהגישה של מדען היא לפתח מדע חדש ולשחות כמו דג בים. אף אחד לא מגביל אותו, מה שהוא אומר קדוש. אבל בחכמת הקבלה זה לגמרי לא כך, כי אתה מגלה מערכת מאוד קשוחה, מאוד מדויקת, ספרתית. אפשר להגיד שזה כמו מחשב ענק וכל רגש ורגש שלנו מתורגם שם לתוכניות, לתתי תוכניות, וכן הלאה. כולנו יחד נכללים במחשב אחד שנקרא "מחשבת הבריאה", ומחשבת הבריאה מפעילה את כל המחשב, את כל החומרה. החומרה זה הרצונות שלנו, חלק מהם מתוקנים וחלק לא, היא מראה לנו באיזה מצב אנחנו נמצאים בינינו. זאת אומרת אתה נמצא בזה, אתה רואה איך ובמה אתה יכול לסייע לכל הרצונות האלה, לכל האנשים האלה להתקדם בצורה כזאת שהם לא יכנסו פתאום לאיזו פינה חשוכה או למצב נורא, כמו אנחנו רואים היום. האנושות נמצאת היום בפרשת דרכים.
זה רחוק מאוד ממה שאתה מתאר. אתה אומר שאני חופשי, שיש לי עסק טוב, שתפסתי איזו נישה טובה ואף אחד לא יכול להגיד דבר. לא, זה דווקא הפוך, האחריות איומה.
בן ציון: אחד הקריטריונים של המדע זה היכולת לנבא ולהגיד מה יהיה אולי בהמשך. זאת אומרת אחרי שיש כבר תיאוריה, אפשר להגיד מה עומד לקרות בתנאים כאלה וכאלה.
גם זה.
בן ציון: מאיפה יכולת הניבוי בחכמת הקבלה, איך חכמת הקבלה אומרת מה צריך לקרות?
כשאתה משיג את המערכת, אתה משיג אותה עם כל המצבים שהיא עברה מתחילתה, מבריאת יש מאין ועד סופה, שזה נקרא כבר גמר התיקון של המערכת. ובדרך, מעכשיו ועד גמר התיקון, אתה מגלה כמה אנחנו יכולים להשתתף מתוך הבחירה החופשית שלנו.
וכאן אתה נמצא כבר בפרשת דרכים. או שאתה הולך יחד עם כולם בצורה הטובה ביותר ואתם מממשים נכון את הבחירה החופשית שלכם ומגיעים לסוף טוב. גם בדרך אתם עוברים ממצב למצב רק בצורה יפה, טובה. או בדרך שיש בה המון אפשרויות, ואז אתה נתקע בכל צעד ושעל. אתה לא מצליח ונזרק קצת הצידה כדי לראות את הטעות שלך, ואז כשאתה משתדל לתקן את הטעות, אתה מתקן אותה מהמצב הקודם שגם הוא היה טעות, כי כנראה לא ניגשת למצב בצורה נכונה, עם הכנה נכונה.
בקיצור יש כאן תורה שלמה איך לא לבצע טעויות, וחוץ מזה איך להמשיך בדרך כאילו ללא טעויות. אבל רק כאילו, "כי אין צדיק בארץ אשר עשה טוב ולא יחטא."1. מפני שאנחנו צריכים לגלות את החטאים שטמונים בנו מלכתחילה ולדעת איך לתקן אותם. זאת אומרת הכל תלוי בהכנה לתיקונים. זה בדיוק מה שאנחנו לומדים, איך לייצב מצב, סביבה, וגישה נכונה לגילוי המצבים המקולקלים, ומיד לגשת לתיקונם.
בן ציון: בעולם שלנו האקדמיה מחולקת למדעים מדויקים ולמדעי הרוח והחברה. איפה היית ממקם את חכמת הקבלה?
חוכמת הקבלה כולה שייכת למדעי החברה, ודרך מדעי החברה היא מגלה את כל המדעים המדויקים.
בן ציון: האם חוכמת הקבלה היא מדע שכולל בתוכו כמה מקצועות יחד?
זה מדע שכולל בתוכו את כל הבריאה. לא רק את האדם, ואת מה שהאדם בונה בעצמו עם קצת ידיעות מהסביבה שהוא בודק. כי אם לא היה לנו קשר עם הסביבה לא היה לנו שום מדע, זה ברור, כי כל המדע בא מתוך מחקר של הסביבה.
אבל חכמת הקבלה חוקרת את העולם העליון שממנו נברא העולם שלנו. איך העולם שלנו מתפתח ואיך האדם שבעולם שלנו יכול להגיע לאותה מטרה שנקובה מראש. אבל בצורה מהירה ורכה, בצורה הטובה ביותר, במודעות, בהשגה, אדם שעיניו בראשו.
בן ציון: מי שלומד פיזיקה, לומד רק פיזיקה או מתמטיקה. מי שלומד פסיכולוגיה, לומד רק דברים ששיכים לפסיכולוגיה, הוא לא לומד פיזיקה. האם מי שלומד את חכמת הקבלה צריך ללמוד גם פיזיקה וגם פסיכולוגיה?
אנחנו מגיעים כאן לדבר מעניין. פעם כדי להיות מקובל, זאת אומרת להגיע לפקיחת עיניים במערכת עליונה, זה נקרא להיות מקובל, היו מגיעים על ידי חיי צער. כמו שכתוב במשנה "פת במלח תאכל, מים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן."2, זה מצד אחד. מצד שני היו צריכים גם להשיג את כל החכמות שהיו בעולם דאז, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, זואולוגיה. לא חשוב באיזו דרגה הם היו, אבל הם היו צריכים ללמוד גם את זה, ורק אחר כך, מתוך חיי צער וכל הבעיות, יחד עם ספיגת המדע והתורה, היו מגיעים לפקיחת עיניים במערכת הכללית של המציאות. זה היה בדורות שנקראו דור האבות.
אחר כך, מחורבן הבית, לפני אלפיים שנה בערך, חכמי הגמרא, חכמי התלמוד, התלמוד הבבלי ובמקצת הירושלמי שחיו כשש מאות שנים אחרי הספירה והלאה, כי התלמוד נכתב במהלך כמה שנים, הם היו מקובלים שכבר תיקנו את המערכת העליונה. זאת אומרת הם נכנסו למערכת של ההנהגה וההשגחה. ומפני שהם נכנסו בתוך המערכת כמרכיבים אקטיביים, אז הדורות הבאים שהיו צריכים להיכנס לאותה מערכת של ההנהגה וההשגחה, כבר לא היו צריכים להתחיל מהמדע הרגיל של עולם הזה, וגם לא היו צריכים להכין את עצמם ב"פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה". זאת אומרת בחיי צער, פשוטו כמשמעו. אלא רק על ידי הלימוד של חכמת הקבלה. כי אותם מקובלים הכינו לנו את הספרים, כמו ספר זוהר, התנ"ך, התלמוד, ואנחנו יכולים ללמוד משם איך לקבל את המאור המחזיר למוטב, להשתנות, ולהגיע להכרת המציאות העליונה.
לכן יש הבדל. המקובל של היום לא צריך להיות מדען, אבל מקובל של פעם היה צריך להיות מדען.
בן ציון: זאת אומרת, להכיר ממש את כל התחומים.
כן. את התחומים המדעיים. פעם הכל היה בתוך הכותרת של הפילוסופיה, זה ברור. כל אדם החכם היה גם פיזיקאי, גם כימאי. כל האסטרונומיה, הכל היה יחד. עדיין לא הבדילו ביניהם. היום רק בפיזיקה יש עשרות נתיבים, במתמטיקה, בכל דבר.
בן ציון: האם חכמת הקבלה מחזירה היום את כל המדעים ומשלבת אותם יחד?
חכמת הקבלה לא מערבבת את עצמה עם המדע. לא כדאי לעשות את זה היום, כי אפילו אם תערבב אותה עם כימיה, אז הפיזיקאים לא יבינו מה אתה עושה.
בן ציון: מה זאת אומרת לא לערבב אותה עם המדע?
לערבב זאת אומרת שאתה תתחיל לכתוב נניח למה יש בגיאולוגיה עשרות ואפילו אלפי מינרלים על פני כדור הארץ, ומה המקור של כל אחד ואחד, מה המורכבות שיש בתוכם וכן הלאה. נניח שאתה עושה כך גם במתכות או בכל דבר, אתה יכול לעשות זאת, אבל מי יבין אותך? אפילו אלה שנמצאים באותו מדע לא יבינו אותך, כי בשביל להבין הם צריכים ללמוד את חכמת הקבלה. זאת אומרת אנחנו הגענו למצב שחכמת הקבלה לא יכולה לסייע למדע כי היא לא רוצה לרדת למדע, אין שם למי לכתוב ומה לעשות.
לכן יוצא, ואני רואה שזה הכי נכון לעתיד, שחכמת הקבלה תעשה פשוט את מה שהיא חייבת לעשות. זאת אומרת היא תעלה את כל אחד ואחד מבני האדם לדרגה שבה הוא יכיר את המערכת הכללית, ודרך המערכת הזאת הוא כבר יוכל לראות בעצמו את השורשים לכל התופעות בכל מדע ומדע שבעולם הזה. ואם זה יעניין אותו, הוא יוכל להשוות את שפת הקבלה עם השפה של כל מדע ומדע.
אבל יותר מזה לא. אני גם לא חושב שמישהו יתעסק בזה, כי ברגע שאנחנו מתחילים לפתוח את המנגנון העליון, אנחנו לא זקוקים יותר לכלום, כי הכל ברור. אתה לא צריך לרדת למתכות ולכל מיני דברים, כי אנחנו כבר נתחיל למלא את עצמנו, אבל לא על ידי החכמות שלנו, לא על ידי הפירות בחקלאות או מיצור מכונות, כי אנחנו נעבור כבר למימד אחר ושם אנחנו נתמלא ישירות מהאור העליון.
העולם שלנו כבר מתקדם לגמר התיקון. את העולם הנוכחי שלנו, כשאנחנו יושבים עכשיו ומדברים, אנחנו נגלה אותו כעולם מדומה שנמצא רק בכלים דקבלה שלנו שניתנו לנו לזמן מה כדי שאנחנו נתעלה מעליהם לכלים דהשפעה. לכן הכל יעלם, אנחנו נגלה את עצמנו בדרגה עליונה יותר.
בן ציון: חוכמת הקבלה שייכת למדעי החברה, האם חכמת הקבלה יכולה להשתמש בנתונים מהעולם שלנו, האם אפשר לעשות חיבור בין אנשים?
אנחנו יכולים להראות את זה בפועל, לכן אנחנו יוצאים לפגישות עם הקהל הרחב ומארגנים מעגלים.
בן ציון: האם אתה בעד שזה יהיה ממש כמחקר פיזי?
אני בעד. כדי להראות לאנשים בפועל שחכמת הקבלה מתחילה מחיבור פשוט, מחיבור ממש מקרי בין כמה בני אדם. ודווקא את החיבור הזה אנחנו יכולים לייצב בצורה יותר ויותר מדויקת, בהתאם לחוקים של העולם העליון יותר, ואז נתחיל לראות שיש איזה צינור כזה שדרכו אנחנו יכולים להציץ בעולם העליון.
בן ציון: האם אתה בעד תהליכי מחקר מדעיים, כמו שחוקרים אנשים?
לא. אני בעד שזה יהיה רק בצורה מעשית שקרובה לשימוש, לכל אחד.
בן ציון: האם כדאי שאנשים יחקרו וירשמו מה קורה עם האנשים האלה, כמו שעושים עבודת דוקטורט נניח?
אפשר. זאת עבודה פסיכולוגית, יכול להיות שהפסיכולוגים יכולים לעזור לנו כאן במשהו.
בן ציון: אני לא יודע אם לעזור, אבל מבחינת מעקב ותצפיות.
אני חושב שיש כאן מקום לפסיכולוגיה. היא יכולה להיכנס ולעשות כאן כל מיני מחקרים ולהציג גם לקהל הרחב. יכול להיות שהקהל הרחב יקשיב לה יותר מאשר למקובלים.
בן ציון: התוצאות שיתקבלו יהיו מדעיות?
וודאי, ללא ספק.
(סוף התכנית)