ישיבת כתבים

מס' 322

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 06.03.22 – אחרי עריכה

דודי: אנחנו נמצאים ביום האחד עשרה למלחמה באוקראינה, כשבוע וחצי מאז פרוץ המערכה הצבאית, ורצינו לשמוע איך אתה רואה את הדברים מנקודת המבט שלך.

אין לי גישה למלחמה הזאת ואינני מצדד לא בצד אחד ולא בצד שני. מאידך, אנחנו צריכים גם להבין מי כאן צודק, ומי לא צודק, ולמה הבורא מעורר בכלל את הסכסוך הזה עד כדי כך, שאנשים צריכים להיהרג ממש אלפים אלפים. אנחנו לא מבינים את הדברים, עד שזה יתגלה ונוכל להבין למה הבורא עושה תרגילים כאלו לפנינו.

דודי: מה אנחנו צריכים להבין עכשיו, עד שתתגלה התמונה המלאה?

אנחנו צריכים רק להעלות מ"ן, שגם בעיניי הבריות, גם בעיניי הבורא וגם בנו, הגישה הכי נכונה "על כל פשעים תכסה אהבה", ונגיע למצב שתתגלה האהבה.

דודי: אתמול נסע ראש ממשלת ישראל בנט בחשאי לפגישה בקרמלין עם פוטין, הם דנו בתנאים להפסקת הלחימה באוקראינה, בעזרה ליהודים שם, ובהתקדמות שיחות הגרעין בווינה. ממוסקבה הוא המריא לגרמניה, כדי לדון עם קנצלר שולץ בדרישות של פוטין. בנט גם בקשר עם זלנסקי ועם שאר מנהיגי העולם. השאלה אלייך, מה דעתך על המאמצים הראשוניים האלה של ישראל, לתווך בין רוסיה לאוקראינה, להיות באמצע ביניהם?

בין רוסים לאוקראינים תמיד נמצאים יהודים וזה לא פלא, אנחנו נמצאים ביניהם בגורל משותף באלף השנים האחרונות, ולכן אנחנו קרובים לעמים האלו. לא בצורה לבבית, נפשית, אלא בגורל שלנו. ולכן אנחנו יכולים להיות במשהו שדכנים שמחברים ביניהם. כנראה שכך חושבים גם מנהיגי רוסיה ואולי גם האוקראינים, שאנחנו יכולים לעזור.

ואנחנו רואים שכל העולם חושב שאם יש מישהו באמצע שיכול לשדך, לחבר בין שני העמים אלה הם רק היהודים ואני מסכים עם זה, וזה איכשהו מתקבל על כולם. עוד ועוד ברור לעולם שליהודים יש תפקיד. הם נמצאים בין העמים ויש בהם איזשהו חומר דבק שיכול לעשות קשר בין כולם ולהדביק את כולם לגורל אחד.

דודי: האנושות מרגישה מבפנים שליהודים יש יכולת לחבר ביניהם?

כן. האנושות מתחילה לגלות לאט לאט שליהודים יש יכולת ותפקיד ומקום להיות בין העמים.

דודי: האם המעורבות של ישראל כרגע בין שני העמים, הוא צעד נכון, או שאנחנו מכניסים את האף שלנו במקום לא נכון?

אנחנו חייבים להיות בזה. יותר גרוע אם נגיד שזה לא העניין שלנו ותעשו מה שתעשו. אם אנחנו יכולים לעשות איזושהי התקרבות של שלום ושלמות, שאפילו יום אחד לא יהיה יום של לחימה אלא יום של רוגע - כבר טוב. אנחנו צריכים בזה להשתתף וזה התפקיד של עם ישראל באמת, להיות קשר נכון בין כל העמים.

דודי: גם ברמה הדיפלומטית, אם אנחנו מתערבים זה תורם לאנושות?

כן. וודאי.

דודי: מה יכול להביא להפסקת אש, ליום של שלום, ליום של פיוס בין העמים?

הפסקת אש יכולה להיות רק כשכולם מסכימים שאין יותר טוב משלום, מהשלמה, ואם אנחנו מסבירים איך אנחנו רואים את זה. ואנחנו לא סתם מתווכים בין שני הצדדים, אלא גם מכניסים את הרעיון של הקו השלישי, מה זה נקרא שלום, מה זה נקרא השלמה בין כוחות מנוגדים, למה אנחנו צריכים להגיע, איך אנחנו רואים את המצב המתוקן.

וכאן יש הרבה מה לעשות. אבל התהליך הזה, המקצוע הזה, התפקיד הזה, הוא ממש שייך לעם ישראל.

דודי: אנחנו לא מסוגלים להגיע לשלום בינינו, בתוכנו, בישראל, ולא מסוגלים להגיע להסכמים עם מדינות כמו איראן שמאיימת עלינו עם הגרעין, ואפילו עם יהודי התפוצות וארצות הברית, אנחנו לא מסוגלים לגשר, אז איך נשב בשולחן עם אחרים ונשדך ביניהם?

לזה אנחנו כן מסוגלים.

דודי: תסביר.

כשאנחנו נרצה לעשות שלום בין האחרים ונשתתף בשלום הזה, אנחנו בעצמנו נגלה שאנחנו נמצאים במצב של שלום.

דודי: אמרת שהעולם שלנו עובר שינויים גדולים, מהותיים ומיוחדים, בסוציולוגיה, בקומוניקציה, זאת אומרת טרנספורמציה שאי אפשר לתאר בחברה הזו שנקראת "אנושות", וזה הרבה יותר מפנדמיה ומלחמה. מה בעצם אנחנו מפספסים בתפיסת התמונה הגדולה והמלאה?

הבורא נותן לנו הזדמנות להתחיל להדביק את כל העמים להיות כעם אחד ואנחנו באמצע ביניהם מעוררים את הכוח העליון שיהיה דבק בין כולם וכך נגיע לתפקיד המקורי שלנו, האמיתי, הפנימי, בו אנחנו מושכים את הבורא, מחייבים את הבורא, "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו". זה התפקיד שלנו, להיות בין בני האדם, בין העמים, ואנחנו יכולים להיות אלו ששורה בנו כוח ההשפעה, כוח האהבה, ובזה אנחנו גורמים לגילוי הבורא לנבראים.

דודי: כאשר נדביק בין העמים, לאיזה מדרגה של קיום אנחנו עולים?

אנחנו לא שייכים לאף אומה ואנחנו אפילו לא נקראים אומה ולא נמנים בין העמים. יש שבעים אומות עולם ואנחנו נמצאים באמצע בין כולם ככוח השפעה שמקשר בין כוחות הקבלה של כל שבעים אומות העולם. זה התפקיד שלנו, וזה נקרא שאנחנו בעצמנו הופכים להיות כ"עם ה'", כשכוח ההשפעה והאהבה נמצא בנו ומקשר בין כל העמים.

תאר לעצמך, שיש שבעים אומות עולם שהן כולן כוחות קבלה אגואיסטים, ויש ביניהן כוח אחד נוסף שהוא כוח אלטרואיסטי, כוח הבינה, כוח ישר אל, שמכוון אותם מהמלכויות שלהם, דרך הבינה לכתר ובצורה כזאת אנחנו מגיעים למצב, שאנחנו עושים את התפקיד שלנו ומביאים את גילוי הבורא לנבראים.

דודי: אז אולי כאסטרטגיה חדשה אנחנו צריכים לעסוק בחיבור עמים אחרים, במקום לנסות להתחבר בעצמנו?

ברור שכן. ונקווה שזה יחייב אותנו. בדיוק כמו שאתה אומר.

דודי: אנחנו בדרך כלל אומרים, השלום בינינו בישראל, יביא שלום לכל העולם, מתוכנו החוצה.

גם זה נכון, אם אתה עוסק בשלום בישראל. וישראל נמצאת בפירוד גדול מפני שסופגים מכל אומות העולם את השנאה ההדדית שיש בהם בצורה קטנה, ובישראל זה מתגבר ומגיע לצורה גדולה של פירוד. ולכן ישראל נמצאת במצבים כמו שלמדנו ויודעים, המלחמות שהיו, הבעיות שהיו. נקווה שאנחנו נוכל לקבוע בינינו ממש שלום.

דודי: הנושא הבא שלנו, הנמר הסיני ירד מהעץ.

חיים: בתחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה כשעלתה השאלה על אפשרות של מלחמת עולם, תיארת את סין כנמר שמסתכל על שניים שמתגוששים מתחתיו ומחכה על העץ לרגע הנכון לבחור צד ולקפוץ למערכה. בימים האחרונים נראה שסין ירדה מהעץ ובחרה את הצד של רוסיה. הם גם מחבלים בניסיונות המערב להטיל סנקציות על רוסיה, והודיעו שהם לא יצטרפו לחרם על מוסקבה ובמקביל הם מנהלים משא ומתן עם "גז פרום" על הספק אספקת גז חסר תקדים בגודלו.

בנוסף לזה בעקבות תמיכתה הפומבית של ארצות הברית בעצמאות טאיוון, סין יצאה פעמיים באזהרות לארצות הברית בסגנון מאפיה. היא הודיעה שמי שמשחק באש ישרוף את עצמו. ואם הוא משחק בשיטת חיתוך הסלמי בשאלת טאיוון, אז האצבעות שלו הן אלה שיחתכו. ובהודעה נוספת הם אמרו שאם ארצות הברית תנסה לחזק את מאמצי טאיוון לעצמאות זה רק יזרז את סין לפעול ושארצות הברית תשלם מחיר כבד על ההרפתקנות שלה, וההרתעה הצבאית שלה תהפוך לגרוטאות ברזל אל מול חומות הפלדה של 1.4 מיליון סינים.

איך אתה מבין את ההתנהגות של הסינים במצב הגלובלי הנוכחי?

העולם לא צריך להתפעל מזה שיש 1.4 מיליארד סינים. היום זה לא כמו שהיה קודם. אפילו עכשיו במלחמה הנוכחית בין רוסיה לאוקראינה, רואים שככל שכמות האוכלוסייה ומספרי הטנקים, הנגמ"שים והמטוסים גדולה, זה גם לא כל כך משחק. ולכן אני לא מתפעל בכלל שסין הגדולה, מעצמה כזאת יכולה כך ממש להרשים מאוד את כל העולם. אין בזה כל כך כוח אמיתי אלא פחד שהם יכולים כך ללחוץ על כל העולם. אני לא מתפעל מזה.

חיים: מלחמות משנות סדרי עולם. אחרי מלחמת העולם הראשונה קם האו"ם והיה את הסכם וורסאי, בסופו של דבר נוצרה מזה גם גרמניה הנאצית. אחרי מלחמת העולם השנייה קמה מדינת ישראל, ברית נאט"ו, ברית ורשה, שני הגושים, מזרח, מערב, נראה שעכשיו גם אם זה לא מלחמת עולם בכל זאת העולם עובר שינוי יסודי. אתה יכול לתאר את התהליך שהעולם עובר עכשיו?

גילוי הרע באגו הכללי ששורה בעולם, העולם חייב כדי להתקיים, להמשיך את קיומו, חייב לדעת איך הוא מתעלה למעלה מהאגו שלו, גם בצורות פרטיות, גם בצורה הכללית.

חיים: אז מה הולך ונוצר?

נוצרת כאן הבנה, הרגשה, הכרה, שחוץ מהאגו שלנו הפרימיטיבי שיש בכל אומה, בכל אדם, בכל מעצמה ובכל עם, חוץ מזה אין יותר רע בעולם. אנחנו צריכים להשתדל להביא את האגו שלנו לכוח מאזן.

חיים: המלחמות הקודמות יצרו שינויים מבניים בחברה העולמית. איזה שינוי מבני מתרחש עכשיו, אם מתרחש כזה שינוי?

חסר לנו בעולם שלנו רק תכונה אחת, תכונת ההשפעה שתקשור בין כולם, בין אגואיסטים אלו ואלו מכל מיני סוגים, בכל מיני רמות, זה מה שאנחנו צריכים.

חיים: ומבחינה מבנית מה אתה רואה שזה יעשה לעולם?

זה יעשה לעולם ששיטת ישראל קושרת בין כולם והיא באמת יכולה לשדך בין כולם. באמת איפה שיש סכסוך יגלו יותר ויותר באיזו מידה אנשים בעולם צריכים את השידוך הזה, לכוח שיש בישראל, ויצטרפו לזה, יצטרכו את זה, וכך העולם יגיע לתחילת התיקון.

חיים: אתה רואה איזה מבנה עולמי חדש נוצר, איזה מוסד חדש, נגיד כמו האו"ם או ברית ורשה, ברית נאט"ו?

שם היו ממש ארגונים אגואיסטיים עם כוחות אגואיסטים שונים במקום אחד שרוצים לחבר ביניהם אבל יודעים שמזה ייצא רק משחק רע ולא יותר.

חיים: ועכשיו אתה רואה איזה ארגון קם בעקבות התהליך הנוכחי?

וודאי, בני ברוך.

חיים: מה יקום מהם?

יתגלה כמה חשוב לנו להתעלות למעלה מהאגו הפרטי של כל אחד ואחד וכל אומה ואומה ולהתעסק רק בחיבור ביניהם למעלה מכל הכוחות שמבדילים בינינו. כמו שאנחנו עכשיו רואים שאין ברירה, זה עוד לא רציני אבל זה כבר תחילת העניין. מאין ברירה מזמינים איזה יהודי אז כך אנחנו נגלה שהאנושות מתחילה להרגיש שאין כוח אחר שיהיה מקשר בין כולם אלא אותו כוח כמו שאברהם ייסד אותו ולכן ייסד את הקבוצה שלו, ישראל, "על כל פשעים תכסה אהבה".

חיים: זה שיא האירוניה. לפני חודשיים בערך, האו"ם הצביע פה אחד בעצם על חיסול מדינת ישראל, במליאת האו"ם ועכשיו מדינות מזמינות את ראש ממשלת המדינה הזאת לתווך ביניהם במלחמה.

נכון. מה לעשות? ככה מתגלה האמת.

חיים: איך?

"כיתרון אור מתוך החושך".

חיים: בהקשר למלחמות. אתמול בשיעור בוקר הסברת שאם לא נתעלה מעל לסכסוכים בינינו בכלל בעולם, אמרת לא רק בין רוסיה ואוקרינה, בכלל, אז נגיע למצב לא של מלחמת עולם אלא של מלחמה עולמית שבה כל אחד קם על השכן שלו, עד שנהיה כמו הרבה אנשים שכולם הולכים מכות ברחוב ואי אפשר להפריד ביניהם.

אמרת שהאגו שלנו דוחף אותנו למצב הזה. איך מגיעים למצב של כאוס טוטלי, איך יכול להיות?

זה לא כאוס טוטלי. כל אחד קם על השכן שלו. בין מי יש סכסוכים? בין אלו שקרובים זה לזה. אתה לא מכיר את זה, אתה לא גר בבניין רב קומות?

חיים: לא רב, אבל יש כמה קומות.

כנראה שזה לא מספיק.

חיים: ואם כבר מגיעים למצב שאנחנו הולכים לקראת מה שתיארת, אז במצב כזה אפשר בכלל לדבר עם אנשים, אפשר להסביר משהו, מה עושים?

מתקוטטים כמה פעמים, עושים כמה מלחמות עד שרואים שאין בזה שום תועלת ואז מוכנים לשמוע לאיזה מקובל.

חיים: אתה אומר שרק הסבל יעזור?

כן. חייב להיות שילוב של סבל ודבר חכמה, אז הם מספיק סובלים כדי לשמוע דבר חכמה איך לנצח את הכוחות הרעים שמביאים להם סבל.

חיים: וככל שנסביר יותר ככה הם יסבלו פחות?

כן. אנחנו חייבים את זה לעשות. כמו שאתה עם הילדים.

דודי: הנושא הבא שלנו. עליה המונית מאוקרינה לישראל.

שלי: בסוכנות היהודית נערכים כבר לקליטה של עשרות אלפי עולים מאוקרינה. היום כבר צפויות לנחות בישראל שלוש טיסות מפולין, מולדובה ורומניה עם כארבע מאות עולים חדשים מאוקרינה, ובהמשך השבוע צפויים להגיע מאות נוספים. בנוסף, מדברים על גל עליה נוסף גם מרוסיה. האם זה מאורע מרגש בעיניך שיהודים עולים לארץ?

אין ברירה. אנחנו חייבים להבין שכך צריך להיות. הבורא מסדר את הדברים האלה מלמעלה ואנחנו צריכים להיות ערוכים לזה מלמטה. היום זה בעקבות המלחמה שיש בין רוסיה לאוקרינה ומחר זה יהיה בכל אומה ואומה, אפילו בין תורכיה ואיזו מדינה אירופאית, והיא גם תזמין גל עליה לישראל.

עד שנגלה האם בכלל יש בעולם מישהו חוץ מיהודים? כך זה יראה לנו. ככל שסוחטים עמים רואים שחוץ מיהודים לא יוצא שום דבר.

שלי: זאת אומרת שבסופו של דבר כל העולם הם יהודים?

בטח.

שלי: איך זה יכול להיות?

אני לא יכול להסביר לך, אבל ככה זה יהיה.

שלי: האם נכנסנו עכשיו לתקופה מיוחדת שמתחילים גלי עליות, ואתה אומר שמתורכיה וכל מיני מקומות יתחילו לעלות לישראל?

לא. זה לא מה שאני אומר. רק נתתי דוגמה. אבל ברוסיה ובאוקרינה יש הרבה מאוד משפחות מעורבות. וזה באמת כך, ומה לעשות?

שלי: בעיניך זה צעד חיובי שהם מתחילים לעלות לארץ?

אני לא חושב שזה חיובי מבחינת תיקון העולם. זה יהיה חיובי אם אנחנו נדע איך לקבל אותם ואיך להכשיר אותם להיות יהודים כשרים - אז זה באמת יהיה בסדר. בדרך כלל הם בכושר פיזי טוב, ובכוח נפשי טוב ולא ממש זקנים.

שלי: מה זה אומר "יהודים כשרים"?

צריכים לתת להם חינוך והדרכה מה זה להיות יהודי וכך להתקדם. אין מה לעשות, אנחנו צריכים לקבל את הדברים האלה כי זה הבורא מסדר לנו.

שאלה: אתה חושב שהעלייה הזאת יכולה לחזק את ישראל מבפנים, כשיגיעו יהודים מחוץ לישראל?

אני לא יודע. אני לא גרתי באוקראינה ולא בין אוקראינים ולכן אני לא מכיר את האומה הזאת. יש לי יותר התרשמות מליטאים, מעמים שגרתי ביניהם.

שלי: משנה מאיפה יהודי מגיע, או שיהודי זה יהודי והוא כבר תורם כוח נוסף למדינה?

ודאי שזה יתרום.

שלי: האם ל"בני ברוך", יש פה תפקיד מיוחד בקליטת העולים החדשים, להכניס אותם לאווירה מיוחדת?

אני לא יודע. יש כאן שאלות. כי אם הוא יהודי, אז יכול להיות שהוא ירצה לבוא לישראל. אבל אם הוא לא יהודי, אז ישנה קנדה. בקנדה יש המון אוקראינים ואני חושב שהם יכולים לעבור לשם.

שאלה: אז ל"בני ברוך" אין תפקיד מיוחד בקליטה נכונה שלהם?

לא חשבתי על זה. אבל אם אלה יהודים אז למה לא?

שלי: מהי קליטת עולים נכונה בעיניך?

לתת להם חינוך נכון מה זה נקרא "יהודי", שזה איך להגיע לחיבור.

שלי: כשהם מגיעים ממקום של סבל מלחמה ושכול, הם יותר בשלים להתפתחות רוחנית, או שזה לא משפיע?

אני לא חושב. בדרך כלל הם אנשים משכילים, חזקים בנפש, ברוח, בכוח פיזי, ולכן אני לא חושב שיש כאן איזו נקודת חולשה שהם מסכימים לכל דבר חס ושלום. אבל בכל זאת, זו תהיה עליה עם נטייה, עליה מאוד איכותית.

דודי: הנושא הבא, התנדבות ישראלים לסיוע לאוקראינים יהודים. אחרי שבוע של לחימה מתחילים לצוץ הסיפורים הקשים על אזרחים במצוקה. תופעה מעניינת בשטח היא ארגוני סיוע ישראליים ויהודיים באוקרינה שעושים מאמצים כבירים לספק משאבים כמו מזון, ציוד רפואי, תמיכה נפשית ושירותים חיוניים נוספים לאזרחים יהודים שנמלטו מהבתים שלהם, או לכאלה שפשוט לא מסוגלים לצאת, להימלט משם. מה דעתך על הסולידריות הזאת שמתגלה?

זה טוב מאוד, יהודים צריכים קודם כל לעזור ליהודים ואחר כך גם לשאר העמים. זה ברור.

דודי: איך אתה מעריך את מי שעוצרים את עבודתם, את שאר העיסוקים שלהם באמצע החיים, וטסים לסייע בהתנדבות לאזרחים במצוקה?

שיעשו את החשבון שלהם.

דודי: והחשבון שלך מהו?

החשבון שלי במה שאני מסוגל, אני מדבר על מה זה תיקון העולם האמיתי.

דודי: האם זו העזרה והערבות שהעולם מצפה מאיתנו, מיהודים?

אני לא יודע מה זה שהעולם מצפה מאיתנו, שניתן דוגמה לעולם איך להתנהג? אני לא חושב שהעולם רואה שאנחנו מתייחסים לכל העולם באהבה ורוצים לבנות ביניהם קשרי אהבה. לא רואים את זה, וגם אנחנו לא רואים איפה אנחנו עושים את זה.

דודי: זאת אומרת שזה לא העיקר לצאת עכשיו ולתת סיוע, עם כל הכבוד לעזרה הנחוצה.

לא. בפרט אנחנו המקובלים. בזמנו שאלתי את הרב"ש והוא אמר, "אל תהיה לחוץ, תעשה את מה שאתה עושה, יש אחרים שידאגו לזה".

דודי: אבל מה לגבי עזרה ליהודים, זה כן בסדר העדיפות?

יחסית. אם אתה מדבר עלינו, ודאי שזו בעיה גדולה, כי אין לנו כוחות לזה, ואם אתה מדבר על עזרה של מדינת ישראל ליהודים ששם, אז ודאי שאנחנו צריכים לעשות את זה. כמו נגיד מדינת ארמניה שבוודאי תסייע לארמנים ששם.

דודי: למה מתייחס הפסוק, "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו"?

זה נכון, כי מבחינת האדם הראשון זו כל המערכת, אז אם אתה מציל אפילו חלק קטן מהמערכת, אתה משפיע על כל המערכת, כלל ופרט שווים.

דודי: אבל איזו עזרה מצופה מ"כל המציל"?

בזה אתה קושר אותו למקור החיים ואז הוא יכול דרכו להעביר את הכוח העליון ליתר הנשמות.

דודי: אם היית מצרף עלון מידע כלשהו, בנוסף לתרופות ולשמיכות, אילו מסרים היית מבקש להעביר בו?

אני לא חושב שזה יכול להועיל. אלה אנשים שנמצאים במצוקה, אם יש לך מה להציע להם במצוקתם, אז תכתוב בעלון מה שאתה רוצה, ומי שזקוק לדבר זה או אחר, מוזמן לפנות לכתובת זו וזו.

שלי: מעל מיליון וחצי פליטים כבר ברחו מאוקראינה מאז התחילה המלחמה והיד עוד נטויה, הערכות מדברות על מיליונים רבים שלא יהיה להם לאן לשוב. רבים מהם הן נשים שנאלצות לברוח עם הילדים בעוד הבעלים נשארים להילחם, הן בורחות לבד עם משא כבד על הגב, ברגל, ברכב, ברכבות, בכל דרך אפשרית. יש נשים רבות שמסתתרות במטרו עם הילדים כבר שבועיים וחלקן אפילו נאלצות ללדת שם. זה נשמע ממש כמו איזה סרט שמתאים לשנות הארבעים, במלחמת העולם השנייה אבל לא לימינו. איך זה שבן רגע תרבות מערבית מפותחת נגררת למצבים הישרדותיים כאלה?

אם אין ברירה, אם אין תנאים חיצוניים מתאימים, אז זה מה שקורה. זה יכול לקרות ולגרום למצבים עוד יותר גרועים, מה הפלא בכלל?

שלי: למה המלחמה יוצרת לנשים מצב כזה, שהן נזרקות לתנאים כאלה קשים, מה המסר שצריך לעבור?

הנשים יותר פגיעות מהגברים, יש להן מצד הטבע דרישות יותר והן מטפלות בילדים ובעצמן. הן חייבות שלכל אחת שתהיה פינה, שיהיו לה מים, שיהיה לה מזון, שיהיו לה כל האביזרים לטיפול בילדים, ויש להן גם צרכים משלהן. זה ברור.

(סוף השיחה)