הפתרון

שיחה 201

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 16.05.07 – אחרי עריכה

גיא: היום אנחנו נרצה לדבר על נושא, משא ומתן. זה נושא מאד מרכזי בתחום הניהולי, בתחום הכלכלי וגם במשפטים. משא ומתן הוא כלי תקשורת שהמטרה שלו הוא להשפיע על הזולת לשנות את העמדה שלו. הוא מושג חברתי מאד בולט במיוחד בתחומים של מדעי החברה, מנהל עסקים שבתוכם כמובן גם כלכלה.

משא ומתן נסחר בין אם מדובר על דברים חומריים לבין אם מדובר בדברים מופשטים, כמו ידע או כשרון. ולהבדיל משיחה רגילה, משא ומתן מתנהל על ידי אסטרטגיה. יש המון אנשים שמלמדים איך נכון לנהל משא ומתן.

מצד שני, יחד עם זה שהוא היום תחום אקדמי שלומדים אותו בפקולטות למנהל עסקים, הוא גם חלק מרכזי מהיום יום שלנו. אנחנו מנהלים משא ומתן כשהולכים לקנות רכב, בבית, בעבודה, וכמובן גם בכל מקום.

כיוון שזה נושא כל כך שכיח בחיי היומיום וגם בחיים הכלכליים והניהוליים, רצינו לברר את נקודת המבט של חכמת הקבלה על התחום הרחב הזה.

כאשר השאלה הראשונה שלנו היא, מה ההגדרה של משא ומתן לפי חכמת הקבלה.

בירור האמת.

גיא: מה זה אומר.

בשביל מה לי להיכנס עם מישהו לאילו עסקים, אם אני על ידם או על ידי המשא ומתן לפחות, אפילו בלי עסקים, אלא על ידי ההתקרבות ומגע עימו, לא מברר איזו נקודה יותר אמתית ממה שבה אני נמצא עכשיו. בשביל מה אני צריך את הזולת? בצורה אגואיסטית אני שואל.

אני לא מדבר על חכמת הקבלה שמתעסקת כבר למעלה מאגו האדם, אני מדבר בצורה אגואיסטית. אם לעולם שלנו יש חוקים והוא נמצא במצב סגור כמו מערכת סגורה, אז אני צריך למצוא לי כל פעם נקודה הכי בטוחה, טובה, מאוזנת, הנמצאת במרכז של הכוחות השונים שפועלים עליה, כדי שאני בסך הכול אהיה באיזון בריאותי, משפחתי, חברתי וכן הלאה.

ומפני שאני מוגבל, ואגואיסט, ומסתכל על הכול בעין צרה, ולא מבין ולא יודע את כל מה שיש בעולם, ולא חשוב כמה חכם שאני לא אהיה. ודווקא אם אהיה יותר חכם, אז אני אהיה עוד יותר לא בטוח במה שאני יודע, מבין ומחליט. אז אני מעוניין להיכנס למשא ומתן, זאת אומרת לדיון, לבירור כמה שיותר עם אנשים מבינים, שונים, שסך הכול אני איתם מברר את האמת.

גיא: זה ממש כמו חקירה.

כן. זה מחקר קודם כל. ואני במשא ומתן הזה לא עומד על שלי, כי יכול להיות שאני לא צודק. יכול להיות. אפילו יכול להיות שבצורה גשמית נראה שאני מפסיד, אבל אולי יצא בסופו של דבר שזה לא נכון. שאולי לטווח ארוך נראה לי שאני מפסיד, אבל בעצם אחר כך אני מרוויח.

נניח, אם ניכנס עם מישהו במקח וממכר, כל מיני יחסים שהם שייכים לעוד כל מיני מקורות של ההשפעה וסיבות שונות, אז אני חייב בירור האמת קודם כל. זה שלב האלף. ובבירור האמת הזה אנחנו צריכים להבין, עד כמה שאני ניכנס יותר למשא ומתן ומברר, יכול להיות שאז אני מתרחק מהמצב שלי הראשון, מהידיעות, מהאבחנות ומהנתונים שיש לי ביד, כמו סטטיסטיקות למיניהן וכן הלאה. יכול להיות שאני מתרחק מהם.

יכול להיות שאני מתחיל לקבל איזו דעה אחרת. או יותר נכונה, ואז אני מקבל אותה כמו שלי. או שהיא לא יותר נכונה, אבל יש תנאים חיצוניים, סביבתיים שאני חייב להתחשב במצב של הזולת, ואנחנו עוד לא יכולים להגיע למצב שאנחנו ממש מסכימים להיות בנקודת האבחון החדשה, הממוצעת, אחת. אלא בכול זאת יש כאן עניין של פשרה.

"פשרה" זה נקרא, שבאמת אני לא הייתי מקבל את הנקודה שלו, והוא באמת לא היה מקבל את הנקודה שלי, אבל מאין ברירה אנחנו עושים כאן איזו פשרה. ואז אנחנו צריכים לראות כמה כל אחד מאתנו הוא מפסיד ומרוויח, כדי להגיע לפשרה הזאת. כי כל פעם, אם אנחנו מרגישים שהפשרה הזאת לוחצת עלינו, אז אנחנו בצורה אינסטינקטיבית, או החלטית מכוונת, נרצה להפר את המשא ומתן.

גיא: זה הרבה יותר רחב.

חכמת הקבלה מסבירה את זה עוד ועוד יותר בצורה, ברמה רוחנית.

רונן: חכמת הקבלה מתייחסת לעולם הזה כעולם של תוצאות, והוא פונקציה של השורשים הרוחניים. אז מאילו חוקים ותופעות בעולם הרוחני, אנחנו יכולים להקיש על מה זה משא ומתן.

משא ומתן לפי חכמת הקבלה, זה יחס בין אדם לבין בורא. אני לא מרוצה ממנו, והוא כנראה לא מרוצה ממני. למה הוא לא מרוצה ממני? כי עובדה שהוא רוצה לשנות את המצב שלי. אני לא מרוצה ממנו, כי אני לא מרוצה מהמצב הנוכחי, אבל את המצב הבא שלי, לפי הטבע שלי, אני מתאר אותו אחרת ממה שהוא.

הוא רוצה שבמצב הבא שלי אני אהיה ילד טוב, ואני רוצה במצב הבא שלי להיות כמו שאני רוצה, ואז יוצא שאנחנו נמצאים בהתקוטטות. וכאן כל הזמן אנחנו נמצאים במשא ומתן. והמשא ומתן הזה הוא לא של אדם עם הבורא, אלא כמו שיוצא לנו שזה אדם עם הטבע שלו. וזו כל חכמת הקבלה.

משא ומתן בלתי פוסק של איך אני מתקן, מכופף, מסדר, מלמד את הטבע שלי להיות יותר ויותר קרוב לטבע של הבורא. משתי צורות הכי מנוגדות, הכוח הטוב והכוח הרע, שאין חוץ משניהם כלום. וכל המשא ומתן שיש בעולם, ובכול ההיסטוריות, מה שיהיה ומה שהיה הווה ויהיה, זה הכל ניכלל בזה, בין טוב ורע שאנחנו צריכים להביא אותם להזדהות, לנקודה האמיתית והחלטית האידיאלית.

גיא: אפשר ממש לעטוף את כל התהליך שאדם עובר בלימודי חכמת הקבלה כמשא ומתן. הבירורים, האבחנות, העליות הירידות.

אין יותר מזה שום דבר.

גיא: האמת לא ציפינו לזה. היום נהוג להסתכל על משא ומתן כסיטואציה שיש בה קונפליקט, ניגוד אינטרסים. אני מוכר, אתה קונה, אתה רוצה מחיר כמה שיותר נמוך, אני רוצה מחיר כמה שיותר גבוה.

זה נובע מזה ששניהם אגואיסטים. ובהשוואה לכול העולם כל החלקים שלו, וגם של האדם עם הבורא, הכול בניגוד.

גיא: ובאמת אמרת שמשא ומתן זה אדם מול הטבע שלו. כאילו במשהו מראים לאדם שעומד מולו עוד אגואיסט כמוהו, והוא נתפס הרבה פעמים כמשחק סכום אפס. שהרווח של האחד זה ההפסד של האחר. כאילו אם אני הרווחתי, אז זה על חשבונך.

על חשבון אישי של כל אחד.

גיא: בדיוק. כל אחד רוצה להרוויח על חשבון השני, ממש אחד על אחד אפשר גם לחשב את זה. מה המטרה של המשא ומתן על פי חכמת הקבלה, בשביל מה עושים משא ומתן?

משא ומתן לפי חכמת הקבלה, הוא בין שני כוחות שהם רוצים להגיע במקסימום להזדהות עם הבורא, שזה המצב האידיאלי. אבל כדי להגיע למצב האידיאלי הזה, אני צריך לקפוץ לגובה. הגובה הזה מושג דווקא על ידי שימוש בכוח הרע, האגואיסטי, האגו שבנו, הוא נותן לנו את גובה הקפיצה. אבל חוץ מהגובה, כדי שהגובה הזה יהיה חיובי ולא שלילי, אנחנו צריכים את הכוח הטוב. זאת אומרת, שילוב של הכוח הרע, ועליו הכוח הטוב, וששניהם פועלים למטרה אחת להגיע למקסימות הזדהות עם הבורא.

גיא: זה לא משחק סכום אפס, זה כבר ביחד.

שניהם מרווחים מאה אחוז. בסופו של דבר כל אחד מקבל מילוי שלם.

גיא: אבל תוך כדי הם בקונפליקט. גם תיארת את זה כאחד על השני.

אבל הקונפליקט הזה, אנחנו מביאים את המצב הזה לכך שכול אחד מבין שאם הם יתכללו יחד, אז הקונפליקט שלהם פתאום הופך להיות לרווח הכפול.

גיא: הרי זה בתוך האדם. איך קונפליקט בין כוחות הופך לרווח?

כי הם רוצים להתחבר בשלישי. לא שניים בלבד, אלא השלישי. ואז יוצא שבצורה כזאת כשהם עובדים למען השלישי לעשות לו נחת רוח, כל אחד מהם, אז כשהם מתחברים בו. הם רואים את עצמם כמלאים במאה אחוז, כל אחד בצורה השלמה.

גיא: וזה האלמנט שחסר במשא המתן היום, שבעצם אין פה למען שיתוף פעולה, למען גורם.

הם לא יודעים את החיים, את אמת החיים. ולכן כל המשא ומתן שאנחנו מנהלים הוא בסופו של דבר נשבר, ואנחנו לא מגיעים לשום דבר. כי התוצאות אף פעם לא יכולות להיות טובות ונצחיות.

גיא: כי הם משאירים את זה באותו מישור, גם את הפתרון.

זה בסופו של דבר מתבטל.

רונן: נמשיך לדבר על הזיקה הזאת בין משא ומתן ברוחניות, לבין העולם הזה כמו שאנחנו מזהים אותו. אני חושב שבחכמת הקבלה מאד ברור ששיטת התיקון הולכת מהקל אל הכבד.

אני הייתי אומר כך. אם בני אדם, אם מדינות, חברות לא חשוב מי, מבינים שהעיקר זה להביא את החברה לצורה הטובה ביותר, המסודרת ביותר, אז הם צריכים להבין שבסופו של דבר שהמשא ומתן כולו צריך להיות לטובת החברה. כשזה לטובת החברה, אז כל הכוחות הרעים וכול הכוחות הטובים צריכים להתחבר יחד, כדי שכל אחד יוכל לתת מינוס ופלוס בכול מערכת, כשהם משלימים זה את זה בצורה אופטימאלית.

ואז נניח מנוע שאנחנו מחברים לפלוס ומינוס, או כל מערכת אחרת עובדת בצורה טובה ביותר, אם לשניהם יש לא רווח משלו, כמו שדיברנו עם הבורא שזה השלישי, לא רווח משלי ולא רווח משלך, אלא שנינו לטובת החברה, כמו נניח שני ההורים לטובת הילד, אז אנחנו יכולים בזה להסתדר. כי אני נותן כוח ואתה נותן כסף, או עוד משהו, העיקר שלילד יהיה טוב.

גיא: דיברת על העניין של וויתור במשא ומתן, שאני יודע שאולי מה שאני חושב הוא לא נכון, ואני מקבל גם את מה שהאחר אומר. גם אם המטרה היא שיתוף פעולה, כמו הנושא של הורים, אז כל אחד חושב שהוא צודק לטובת הילד, שהדרך שלו היא הנכונה, אפילו שהם עובדים לטובת משהו משותף אחר. איך זה מתבצע.

כאן זה משהו אחר. כאן אנחנו צריכים לברר. אבל חייבת להיות תמיד מטרה שלישית שהיא המטרה המשותפת, שאתה לא יכול להגיע אליה לבד, אני לא יכול להגיע אליה לבד, רק שנינו. ואז בוא ניקח את השלישי, את הילד נניח, זה יכול להיות גם ביזנס, לא חשוב מה, ונבדוק אותו באיזה צורה אופטימאלית הוא יכול להתקיים בהתרמה מכול אחד משלנו. נניח שזו התרמה. ואז אנחנו יכולים לבנות את המערכת. אבל זה בתנאי שטובת הצד השלישי יותר חשוב לנו משנינו.

גיא: התוצאה של המשא ומתן חייבת להיות בגורם אחר, לא בשני הנושאים ונותנים.

לא. אחרת אני רוצה לגנוב ממך ואתה ממני, וזהו.

גיא: זה בעצם מוציא מההגדרה כמעט את כל המשא ומתן שיש בעולם הזה. אתה עושה משא ומתן על דירה, זה בינך לבין המוכר, אין גורם שלישי.

זו הבעיה. זו הבעיה של כל אלו ההסכמים שהם כולם מחזיקים עד מתי שהם מחזיקים. ואם אפשר אז אני אבוא, ואני אגנוב, ואני אקח בכוח וכולי.

רונן: זה מעורר כמה שאלות. אבל קודם כל ננסה שוב לקשור את זה לעקרונות בחכמת הקבלה. אנחנו לומדים בחכמת הקבלה שתהליך התיקון הוא מהקל אל הכבד, אנחנו מתקנים קודם את הרצונות שלנו.

תהליך. אבל אם אנחנו כבר בחרנו בתהליך.

רונן: להבדיל מזה, במשא ומתן עסקי או אפילו מדיני, לפעמים יודעים מראש שיש כמה מוקשים גדולים. כלומר, שיש ממש מחלוקות תהומיות בין הצדדים, וגם אם מנסים להתחיל בדברים הקטנים שאפשר להסכים עליהם בקלות. כשמגיעים למחלוקות התהומיות המשא ומתן מתפוצץ. השאלה היא, אם ההמלצה של חכמת הקבלה זה להתחיל באמת מהקל אל הכבד, או דווקא לגשת קודם לנושאי הליבה ומהם להתחיל?

לא. אני שואל כך, האם אנחנו מראש מסכימים לזה שחייבים להגיע להחלטה המשותפת, ומה שיהיה או לא יהיה זה לא חשוב, הקומוניקט, זאת אומרת, המסמך המשותף חייב להיות?

גיא: נניח שכן. הסכמנו שלא יוצאים עד שאין "עשן לבן".

זהו. אין לנו ברירה. אז למה שלא להתקדם מהקל לכבד? כי על ידי הקל אנחנו יודעים לסגור את הפינות הקטנות, אנחנו יודעים איך לדבר זה עם זה, אנחנו יודעים מהדברים הקלים ללכת גם קצת בוויתור, לא נורא אולי בזה, אולי נקיים את זה בעוד כמה שנים, או משהו. זאת אומרת, יש כאן איזו מין התחברות. אמנם יש חיכוך, אבל גם עם חיבור יחד. וכך אנחנו מגיעים לאט לאט לדברים הגדולים.

גם את הדברים הגדולים, רצוי לחתוך לכמה שיותר פרוסות קטנות, ולעשות אנליזה וסינתזה גם כך וגם כך. כי לפעמים אתה נכנס לפרטים, ואחר כך כשאתה מגלה את הדבר הגדול, אתה רואה ונבהל למה הגעתי, למה הסכמתי"? גם זה לא טוב. אבל כאלה גיחות של לחתוך לפרוסות ולחבר שוב, ולחתוך לפרוסות ולחבר שוב, זה עוזר לנו בכל זאת להתקדם.

גם חייב להיות כאן תנאי שאף אחד לא מחייב את השני ולא לוחץ. שאין כאן מישהו שאומר, "אתם תשבו כאן ולא תצאו עד שלא תגיעו להסכם". כי הדברים האלה משתנים מיום ליום. הם תלויים בגורם השלישי, ואת הגורם השלישי, אם היה אפשר לבטל אותו אולי באיזו צורה, ואז לכל המשא ומתן אין כוח. אני מפר אותו בקלות וזהו.

זאת אומרת, יש כאן הרבה דברים שאנחנו צריכים ללמוד. אבל חכמת הקבלה אומרת, רק בתנאי שהשגת המטרה הסופית חשובה לנו מעל לרווח של כל אחד.

נניח, מכת אקלים. אם אנחנו יודעים שעכשיו אנחנו נגרום לאיזו רעידה שגם המדינה שלך, וגם המדינה של שכנינו יינזקו מי יודע באיזו צורה, אז אין לנו ברירה, אלא אנחנו חייבים לעשות שם בשטח איזו פעולה. אין ברירה, אנחנו יודעים. אז אתה אומר, "אני יכול לתת לזה רק חמישה מיליארד דולר", ואני יכול אולי חמש עשרה, אז האם אנחנו נתווכח עד שזה יקרה?

זאת אומרת, אנחנו חייבים בכל זאת העמיד את הדברים במקום איכשהו, אבל להגיע להסכם. כי אחד בלי השני לא מסוגל את זה לעשות, זה תלוי נניח בגבול שלנו או במשהו כזה. זאת אומרת, חייב להיות בטוח ועומד לפנינו הגורל העיוור המחייב אותנו להגיע להסכם, אחרת אין טעם להיכנס למשא ומתן.

רונן: מה יכול להביא את הצדדים להבנה, להסכמה הבסיסית הזאת מראש?

בדרך כלל מדע. לא פוליטיקאים, ולא אילו מומחים בחברה או מה. זה מדע ממש. מדע טהור עם מספרים, עם דברים שהם החלטיים. שאם תעשו כך וכך, יהיה כך. זה כוח עליון שנמצא מעלינו בכל זאת, אחרת, אם בני אדם קובעים, אז זה לא יקרה.

גיא: באותו הקשר. היום יש מספר עצום של מומחים בכל מיני תחומים שמציעים פתרונות קסם לניהול נכון של משא ומתן. מוכר מאד טוב, עושים לא מעט כסף על הדברים האלה.

אני יודע. יש כאלה שאני מכיר אותם.

גיא: יפה. תיארת עכשיו איזו אינטראקציה, דינאמיקה, אז מה בעצם התוספת של חכמת הקבלה, העצות שחכמת הקבלה יכולה לתת לניהול יעיל ונכון של משא ומתן, דברים שאף מומחה כזה לא יכול?

אני הייתי אומר שהניהול הנכון הוא צריך להיות ביצירת האווירה. אנחנו רואים, וגם אתם תגידו לי אולי מהכלכלה, מהבנקאות, מכל הדברים האלה. בכמה אתם חושבים שמשפיע יחס טוב אחד לשני על סגירת עסקאות כספיות, בנקאיות, משהו שזה כסף?

גיא: כן. אחד המשתנים הכי חזקים היום שמנבאים הצלחה במשא ומתן, לפחות לפי המחקר, זה אמון, אמון בין הצדדים. זה משתנה. אם יש אמון, אז יש פתרון, מגדילים פתאום, מוצאים עוד אלטרנטיבה. אמון בין צדדים, רגשות חיוביים בין הצדדים.

בכמה מהעסקה אתה מעריך את האמון, את היחס הטוב, את ההבנה ההדדית. זאת אומרת, תלוי מה הגובה שיש לנו באינטראקציה הקודמת למשא ומתן. אתה נניח אומר כך, "תנו לי מיליון דולר, או מיליארד דולר תלוי איזו עסקה, ואתם תהיו קרובים אחד לשני באיזה מרווח".

גיא: אפשר לחשב את זה. האמת שטוב להיכנס לסטטיסטיקה, אבל האמון מסביר כמעט חמישים אחוז מהשונות בפתרון. היום בתחום המשא ומתן ובתחום המחקר, זה אמון, זה ביטחון פסיכולוגי, זה רגשות חיוביים, אבל אלה דברים שהם משתנה בסיס. ממחקרים ידוע שברגע שיש אמפטיה בין הצדדים, אתה יכול לקחת את הסכום הסופי, וממש לראות כמה אחוז מזה, אתה מקבל את הסכום. המון. לפחות חצי.

לכן, צריך להתחיל מזה.

גיא: אבל איך יוצרים את האמון הזה כשיש שני אגואיסטים שאחד רוצה לנצל את השני, ולא עובדים בשביל איזה גורם שלישי?

לזה הכנה ארוכה יכולה להיות מאין ברירה, מהתלות ההדדית, מזה שיש בינינו כל מיני קשרים תורשתיים, היסטוריים וכן הלאה. אנחנו צריכים להכין תשתית טובה, לזה שכל אחד ואחד יבין עד כמה באמת אנחנו קרובים זה לזה, ואין ברירה.

גיא: זה עוד דרך אגב עוד משהו שנמצא במחקר, יש משתנה שנקרא "נתינת פרספקטיבה", שהאדם מצליח לאמץ את נקודת המבט של איך הצד הנגדי חושב, אז הם מגיעים לפתרון יותר יצירתי. ואז יש לך טונות של עצות איך לעשות את זה.

כשחיפשנו, ראינו שהם מציעים אפילו סדנאות. עדיין, מהי הנקודה שחכמת הקבלה יכולה לתת לגבי הטכניקה, שאף מומחה כזה או אחר לא יכול לתת? איך להגיע לזה?

אני חושב שזו התקרבות רגשית, בדיבורים, בכל מיני יצירות משניות כאלה שהם יעשו. אתם אולי לא זוכרים, אבל האמריקאים והסינים התקרבו בתחרות פינג פונג. זה היה כשהייתי עוד צעיר. וכל מיני כאלה דברים. זאת אומרת לפעמים ספורט, לפעמים תרבות ולפעמים שולחים איזו פילהרמונית, אורקסטרה כזאת, וכן הלאה. זאת אומרת, על ידי כל מיני כאלה.

האדם הוא חיה מאד מורכבת. גם הכסף, גם מצב הרוח, גם היחסים הטובים, וגם כל הדברים שמשפיעים עליו, את כל זה אפשר למדוד. וחכמת הקבלה היא דווקא מסוגלת למדוד כל דבר ודבר רק בדברים יותר פנימיים שבאדם. ולכן, לה לא אכפת ולא חשוב למדוד את זה בדולרים, או למדוד את זה ברגשות במתח, או למדוד את זה בביטחון, או ביחסים תרבותיים וכן הלאה.

אבל לעת עתה, לעניינינו, וודאי שאנחנו חייבים להתחיל מהתקרבות מרחוק, ורק מתוך, רק, אך ורק כדי לייצר את האווירה הידידותית, בזה תחסכו אחר כך. זה ייקח המון זמן, אולי את רוב הזמן מהמשא ומתן, אבל בזה אתה מקצר את כל המשא ומתן ועושה אותו קל ויפה. ובטוח שיתקיים.

גיא: אתה חושב שאפשר להושיב את הצדדים לפני זה בסדנה, לפני שהם נכנסים.

וודאי. אבל לא רק בסדנה אני מדבר.

גיא: אז מה זו ה"אווירה"?

"אווירה" זה שאתם משתדלים לקחת אותם באיזו אנייה לטיול, שידברו ביניהם. ניתן לראות שנהוג לשחק גולף. פעם היו משחקים טניס, אבל בטניס אין מגע ביניהם. כך הם מטיילים בדשא, כל אחד שם נותן איזה חבטה. אבל מדברים. וודאי.

גיא: ועדיין יצא יותר זול מלהתווכח

כן, ויותר קצר. זה מקצר מאד את הזמן.

גיא: נניח שהצופה שלנו שמע, אבל בחיים היום יומיים שלו, המשא ומתן שלו מאד בסיסי. מול איזה ספק, בעל מקצוע, או משהו כזה. מה הוא יכול לקחת מכל הדברים היפים שדיברנו, לחיים שלו לצורך משא ומתן?

קודם להשתדל להתקרב למי שנמצא מולך, לראות בו אדם, לראות בו שיתוף באינטרסים שלך. לראות בו גם שותף אחרי המשא ומתן, שאתה בזה לא זורק אותו, אלא אתם ממשיכים. אם אתם לא תמשיכו אחרי זה, לאף אחד מזה לא יצא טוב. בסופו של דבר הוא ימצא אולי גם איזו דרך להחזיר לך, ולכן צריכים לבנות יחסים אנושיים טובים, ואז המשא ומתן יתקיים. אחרת לא.

גיא: קיבלנו טיפים. נראה איך מיישמים אותם.

(סוף השיחה)