"פרשת השבוע"
קורח
בהשתתפות: שמואל וילוז'ני
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 19.05.15 – אחרי עריכה
שמואל: ברוכים הבאים לתוכניתנו "פרשת השבוע" על פי חכמה הקבלה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, השבוע אנחנו בפרשת "קורח".
כן.
שמואל: מיהו קורח שקיבל פרשה? בפרשה מסופר על איש בשם קורח, הוא לוי.
קודם כל הוא לוי.
שמואל: לוי שזו דרגה פחותה?
לא פחותה.
שמואל: פחות מכהן. יחד עם דתן ואבירם מבני ראובן ועוד מאתיים חמישים מנהיגי העם הם באים למשה ואהרון.
למנהיגי העם, זה לא פשוט.
שמואל: כן, שום דבר לא פשוט פה.
לא, אתה רואה שהם כולם יצאו נגד משה ואהרון. זה לא סתם, אלה אנשים מיוחדים מאוד.
שמואל: על פחות מזה, כשמישהו רק חשב שקוראים עליו תיגר, יצאו לבחירות. פה יוצאים נגד משה ואהרון, ואז בא קורח.
יש תמיד כוחות שבאים ורוצים לסתור את הדרך, כי הדרך היא קשה. הדרך שאנחנו צריכים לעבור, כולה נגד הרצון שלנו, והיא כולה לכיוון שאנחנו צריכים לסדר את עצמנו לאהבה, לחיבור, נגד האגו שלנו, שכולנו עובדים רק למען הזולת ולא למען עצמנו. שבכל צעד ושעל אנחנו צריכים לתקן את עצמנו להשפעה ולאהבה. שהעם הזה חייב להיות מסודר אך ורק בזה שאף אחד לא קיים לעצמו אלא למען העם כולו.
שמואל: אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד, אני בשבילך ואתה בשבילו וסגרנו את המעגל.
כן, רק לא בצורה אגואיסטית.
שמואל: לא, ראינו שזה לא עבד בתקופת הקומוניזם.
כן. למדת ואתה כבר יודע.
שמואל: זה מרתק אותי.
הבנת למה הם הפסידו?
שמואל: כן.
יופי.
שמואל: ברור לי לחלוטין. אני כבר מבין שכל הסיפורים היפים האלה הם לא חיצוניים, הם פנימיים. זאת אומרת שטוב לי, ופתאום בא לי איזה קורח אחד בתוכי.
לא, כאן אפשר לדבר גם על צורה פיזית.
שמואל: של גופים.
כן. לא רק בתוך האדם. גם בתוך האדם, אבל וודאי שגם בחוץ. מפני שאם יש הנהגה נכונה, טובה, כמשה ואהרון, שמובילים את העם לחיבור גדול יותר ויותר, אז קמים באיזה שהוא מצב אנשים מכובדים, אולי תלמידים שלהם, כי אלה ראשי שבטים, וזה לא צחוק, זה לא אחד או שניים, מאתיים חמישים איש, ובראשם גם דתן ואבירם, אנשים מכובדים מאוד, והם אומרים למשה ולאהרון, אתם לא יכולים יותר לנהל את העם, ההנהלה שלכם היא לא נכונה.
שמואל: מדובר פה במשה ואהרון. אני לא יכול להקביל את זה לשום הנהגה, אני לא זוכר ואני לא ילד, ראיתי כמה הנהגות ומנהיגים, אני לא יכול לחשוב על מנהיג אחד שהתקרב לקרסוליים, לאבק שהשאירו משה ואהרון.
אבל אתה רואה, היה דוד בן גוריון והדיחו אותו. כל אחד שעולה, מגיע הזמן שרוצים להדיח אותו.
שמואל: ראיתי ראיון עם דוד בן גוריון שבו הוא אמר שעתידה של מדינת ישראל הוא רק על פי חזונם של נביאי ישראל, על פי תורת "ואהבת לרעך כמוך".
כן?
שמואל: כן, ממש כשנה לפני מותו. ראיתי סרט תיעודי עליו. איזה מנהיג היום יזכיר את הנביאים, את התנ"ך ויגיד "ואהבת לרעך כמוך"? אנחנו רחוקים מזה.
ככל שאנחנו מתפתחים כך אנחנו מתרחקים. ההתפתחות דוחפת אותנו לכיוון הרע.
שמואל: האם יכול להיות שלפני הזריחה יש שחר, צריך את השחור כדי שתאיר נקודה של אור, ואפשר למצוא בזה את החיוב?
אבל אנחנו יכולים לעבור את השחר בתקווה ובנכונות ובהכנה לקראת עלות השחר.
שמואל: אני מסכים איתך ולכן אני פה בערוץ הקבלה, ואני מקבל תגובות.
שואלים, מה יש לך עם זה?
שמואל: כן, אני לא יודע אם ירדתי מגדולתי או עליתי. אתה רואה שמי שבעד אומר "יופי, אבל תקשה על הרב, מה אתה עושה לו חיים קלים?". אבל אם למישהו יש הערה, אני אומר שזה מעניין אותו, לעומת כאלה שבכלל לא מתעניינים.
הם רוצים לראות שאתה מנצח.
שמואל: לא, העניין הוא לא שאני מנצח, אולי יש להם שאלות יותר טובות.
אז שיכתבו, נעשה משהו נוסף.
שמואל: כן, אין ספק בכלל. קודם כל אני שמח שרואים, שיש תגובות, ואני צריך לדעת איך "לאכול" את העניין הזה. אבל מבחינתי, ברור לי לחלוטין שהחיבור הוא ל"ואהבת לרעך כמוך" ולכן אני פה, ואתה רואה כמה זה קשה.
זה תמיד על גבול הבלתי אפשרי.
שמואל: אתה אומר לאנשים, תהפכו את כוח השנאה לכוח של אהבה.
וכאן אתה נעלם?
שמואל: כן.
הכול נעצר, הכול נסגר, אין כוחות, אין כלום. מה אתה יכול לעשות? אתה צריך עוד כוח אחד, אתה צריך להתחיל לעשות קצת חיבור כדי לגלות את הכוח העליון, את הבורא, בקשר בינינו. לא סתם אתה ואני הולכים לשבור למישהו את הפרצוף, שכך זה כל הזמן נראה, אלא כשאנחנו מתחילים להתחבר בינינו, אנחנו מתחילים לראות עד כמה זה קשה.
אנחנו מגלים קושי בלהתקשר בינינו, אנחנו רוצים לשקר זה לזה, לשחק זה עם זה, ולא יכולים להיות עם לב גלוי, אדם לא מסוגל לפתוח את הלב. ואז אנחנו מתחילים לראות שמשהו שלא נותן לנו לפתוח את הלב, כך שיתחברו לב ולב ללא גבולות, אדם לא יכול לתאר את זה שממש אין גבולות.
אפשר למות, אבל לא להגיע לזה, זה מעלינו, כי זה באמת כוח עליון, האגו שלנו הוא גם כוח עליון, זה מלאך. ואז אנחנו צריכים רק לצפות לכך שמהמאמץ בינינו יוולד, יתגלה לנו כאן עוד כוח חדש, כוח החיבור, שהוא נקרא בורא, הכוח החיובי.
ואז שני הכוחות האלה יתחברו ואחד יאזן את האחר, ואנחנו נהיה בעלי שני הכוחות האלה. יצר הרע נשאר ויצר הטוב משלים אותו בצורה שאנחנו מגיעים לשלום ולשלווה. יצר הרע נותן לנו עליה במדרגה יותר גבוהה, ויצר הטוב נותן לנו חיבור בינינו ששם אנחנו מחברים כלי אחד. גם בינינו וגם עם הכוח הטוב הזה, עם הבורא. זאת אומרת, יש כאן סערת רגשות, כוחות, גילויים, וסתימה כזאת, שאני לא מסוגל, ובאמת אני לא מסוגל.
זה מה שהרגישו המרגלים וזה מה שמרגישים גם עכשיו. הם מבינים שהם לא מסכימים ללכת בצורה כזאת. מה דורשים מאיתנו משה ואהרון? שאנחנו כל הזמן נקרע את עצמנו? שנהרוג את עצמנו? אנחנו לא מסוגלים יותר. יש חיים, אנחנו צריכים להתנהג כרגיל, כמו כולם, מה זה? את המגמה הזאת אף אחד לא מבין. זו בעיה.
וגם איך הבורא מלמד אותם, מה הוא אומר על "פרשת המרגלים"? ארבעים שנות המדבר. בית סוהר, ארבעים שנה.
שמואל: היום אפילו מאסר עולם זה לא ארבעים שנה.
כן, וחוץ מזה, מדובר בילדים קטנים, תינוקות, זקנים, כולם, זאת אומרת, לא חשוב מי ובאיזה מצב הוא נמצא, הוא מרגיש עכשיו שהוא לא מגיע לשום דבר, הוא צריך עכשיו תיקון של ארבעים שנה.
שמואל: זה כאילו שאומרים לנו עכשיו, תקשיבו, ניסיתם את המדינה, נורא יפה, נחמד, שיחקתם אותה שישים ושבע שנה, עכשיו עזבו.
רק עבור מילה אחת שאנחנו לא מסוגלים? שאנחנו לא רוצים ללכת נגד כוחות כאלו שברור שאנחנו לא נצליח? במקום ללכת ולהרוג את עצמנו, ממש לתת את עצמנו שישחטו אותנו, בשביל זה להיות כאן ארבעים שנה? זאת אומרת לאן יצאנו ממצרים? מה משה עשה לנו? הוא רצה לתת לנו כיוון לעולם הרוחני.
שמואל: לפני הבחירות יש הבטחות והבטחות.
וכאן אנחנו נמצאים בכאוס כזה, בכזאת מערבולת פנימית והכול במלחמה, גם בינינו, בין בני אדם וגם בתוך כל אחד ואחד. זה נקרא חלום על ארץ ישראל?
שמואל: אז למי אני צריך עכשיו לבוא? אם אני לוקח את התפקיד של קורח, ואני בדרגה רוחנית גבוהה מאוד, בכל זאת הוא לוי, אז אני צריך להתקומם נגד ההנהגה העליונה?
כן. מה כתוב? שמשה הסכים.
שמואל: כן.
בואו נראה מחר בבוקר, נצא ונשאל.
שמואל: מי זה המשה הזה שאני צריך לבוא אליו עכשיו?
נקודה שקשורה לסיום, לסוף, למטרת הבריאה, לגמר התיקון. נקודה שקשורה, אם אתה רוצה או לא רוצה, לסוף. לכן להסתיר את משה, להוריד אותו מההנהלה, זה נקרא שנוכל קצת לנוח מהמלחמה הזאת של היצרים בנו, שאנחנו צריכים כל הזמן לתקן את עצמנו, שאנחנו צריכים כל הזמן לשמור את עצמנו, שגם בלילה, גם ביום, אני כל הזמן דואג לחיבור, לגלות את הבורא. אני לא מסוגל, איפה החופש תגיד לי?
שמואל: אבל אם אני קורח, ואני עמל ועמל, ויש את ההנהלה.
אז אתה נגד ההנהלה.
שמואל: אני נגד ההנהלה.
בטח, אני רואה את זה.
שמואל: ההנהלה רוצה לפטר אותי, ואז אני מוצא את עצמי בלי עבודה, בלי פרנסה.
אני רואה אצל התלמידים שלי, עד כמה הם לא רוצים לפעמים לשמוע מה שאני מספר להם. הם כאילו אומרים לי, טוב אם היה במקומך מישהו אחר.
שמואל: הם אומרים את זה כי אתה מקשה עליהם. הם מבינים את זה בראש, אבל הגוף, האגו אומר שנייה, רגע, עזוב תן לי לישון.
אז הגוף הולך אחרי הראש או הראש שלך אחרי הגוף?
שמואל: אז אתה צריך לכפות את עצמך על הבהמה, להעיר את הבהמה ולהגיד לא, את לא תעשי מה שהרצון לקבל רוצה אלא מה שהרצון להשפיע רוצה.
את זה אני עושה כבר כמה עשרות שנים.
שמואל: אתה מצליח בזה, הצלחת להביא אותי לכאן, זה לא פשוט.
אתה ממשפחת קורח.
שמואל: בעל כורחי אני עושה את זה, אבל אני מבין שאני צריך לעשות את זה, אין לי ברירה, אני לא יכול להימלט מזה.
בינתיים, לעת עתה.
שמואל: כן.
מי יודע? אם בעוד כמה דקות תהיה לפניך אפשרות לשחק בברודווי נניח, אז אתה מיד תזרוק את זה ותרוץ, אתה אפילו לא תגיד לי שלום.
שמואל: לא, אני אתחבר עם החברים בניו יורק, אני אבוא לשמוע את השיעורים עם החברים בניו יורק, ונקים את ארץ ישראל בניו יורק, את הרצון הפנימי הזה.
ראיתי הרבה כאלה.
שמואל: אתה לא מאמין בזה. אז הם אומרים שישפוט בינינו הכוח שגורם לכל הדברים האלה.
זאת אומרת, אם אנחנו באמת דורשים כוח עליון שיראה לנו את הדרך, אז אנחנו מגיעים למשפט.
שמואל: אנחנו יודעים מה התוצאות של המשפט.
כן.
שמואל: האדמה פותחת את פיה ובולעת.
מה זה בולעת? הם גם קודם היו בתוך האדמה, בתוך האגו שלהם. ארץ זה רצון.
שמואל: כן.
הרצון שלהם בכל זאת היה בצורת דומם והכול לעצמו, ולכן זה נקרא שהאדמה בולעת אותם.
שמואל: כשאתה שומע את זה באוזניים שלא מורגלות בקריאה או בטקסטים ובקבלה, זה נשמע לך סיפורים אכזריים מאוד.
לא. התורה מדברת על מצבים רוחניים שבתוך האדם ובין בני האדם. היא לא שייכת לשום דבר בעולם שלנו. בעולם שלנו הכול מגיע כתוצאה מההתפתחות הרוחנית שלנו. לכן, דיברנו על זה גם בפעם הקודמת, אם היינו מגיעים לשלום, להשלמה, לחיבור בינינו, אז היינו מבטלים בזה את כל הרע שבעולם, גם בין האומות וגם בין השכנים לביננו. כי הכול תלוי ביחס בין היהודים. זה מה שהתורה רוצה לספר לנו. היא לא מספרת לנו על ההיסטוריה של כל בבל, של כל אותם בבלים שהתפזרו בינתיים על כל כדור הארץ. כי הכול נסגר כאן, ביחס בין השבטים. ואחרי שאנחנו רואים שאין ברירה, שאנחנו צריכים ללכת לפי משה, אז מגיעה לנו עוד בדיקה על ידי מטה אהרון.
שמואל: כשמחברים את כל המטות ביחד?
כן, ויפרח מטה אהרון.
שמואל: ו"פרח מטה אהרון".
כן. מדובר על זה שדווקא השיטה הזאת והכוח הזה שנקרא "אהרון" הוא כוח שצריכים ללכת אחריו, ואז בטוח נגיע לתיקון הכללי של כל האנושות ונעלה לדרגת האיחוד עם הבורא. כי העולם שלנו הוא עולם מאוד זמני. אנחנו רואים את זה, כמה כדור הארץ עוד יוכל לסבול אותנו אני לא יודע.
שמואל: עד שיקיא אותנו מכאן.
איזה ילדים יש לו. ואנחנו צריכים בשיטת אהרון להתחבר.
שמואל: גם אחרי שהעם רואה מה שנעשה עם קורח ועדתו יש לו טענות.
כן, ודאי.
שמואל: כל הזמן, זה עם של מתלוננים.
תראה, כי היצר רע שלנו, הרצון האגואיסטי שלנו, מוצא כל פעם פריצה אחרת.
שמואל: מחפש מאיפה לבוא.
כן, רק לא לבטל את עצמו. כי מה רוצים מאתנו? מאתנו רוצים ביטול עצמי. ביטול היש. זאת אומרת, שאני כאילו לא קיים בכלל.
שמואל: כאילו להפוך את ה"אני" ל"אין"?
כן.
שמואל: תיעלמו?
כן. תיעלמו מהרצון לקבל.
שמואל: עכשיו אתה אומר, כולם מצביעים עלינו, כי העם שהכי רוצה את הרצון לקבל, צריך הכי פחות לרצות אותו.
כן.
שמואל: הוא צריך להפיץ את השיטה שהוא הכי ההיפך ממנה. כמו שנותנים לחתול לשמור על החלב ואומרים לו "תמכור את החלב".
לא חסר לך חוץ מאשר לגלות כוח נוסף שיאזן את הכוח הרע.
שמואל: כוח נוסף, שיאזן את הכוח הרע.
כן, רק את זה אתה צריך. ואת זה אנחנו כל הזמן שוכחים, או לא רוצים, או לא מאמינים. כשאתה רואה את המציאות, את העולם, אתה לא רואה את העולם, אתה רואה את הפנימיות שלך.
שמואל: העולם שאני כביכול רואה מבטא את הפנימיות שלי.
זה הביטוי הפנימי שלך.
שמואל: הביטוי הפנימי של הרצונות הפנימיים המקולקלים, הטבעיים שלי.
הרצונות שלך דומם, צומח, חי, מדבר, ארבעה קבוצות של רצונות, מוקרנים עכשיו סביבך בדומם, בצומח, בחי ובבני אדם, וזה אתה בפנים. תראה מה שקורה לך בחוץ, מישהו בא וצועק עליך, כלומר הכוח שלך בא אליך, לנקודה המרכזית שלך, ולא מסכים, וכל העולם כך. עכשיו השאלה, איך אתה יכול כל הזמן להמשיך כך לחיות כשהכוחות שלך יותר ויותר מתרבים, הרי אתה רואה את האוכלוסייה, ובנוסף אתה מגלה שהם נמצאים בקשר ביניהם.
שמואל: כן. הם כאילו מדברים עלי.
בסופו של דבר תרגיש בהתפתחות שלנו, שהכול מכוון נגדך. ואנחנו מתקדמים לזה שכל אדם יראה את העולם מולו. כי מה היום רוצה האדם? הוא רוצה שיהיה לו מקום בטוח, איזה מקלט, עם טלוויזיה, מחשב, מקרר, כל מיני דברים, ולא להיות שייך לאף אחד. אני יושב ויש לי את מה שאני רוצה, ואני לא רוצה לא אישה ולא ילדים.
שמואל: מה רע בזה?
כי הוא מרגיש את כולם כאויבים.
שמואל: האם לא כולם האויבים שלי?
כן. זה נקרא "שונאי אדם יושבי ביתו", כך זה יהיה עוד מעט. לכן לא רוצים להתחתן, מתגרשים, מתרחקים זה מזה. "שלום, נתראה", "לא נתראה, אני אתקשר אליך".
שמואל: נעמוד בקשר. אל תתקשרו, אני אתקשר אליכם. אני מכיר את זה, שמעתי את זה הרבה פעמים בחיים שלי.
העיקר לא להיות תלוי באחרים.
שמואל: להיות חופשי.
זה בדיוק מה שהם רוצים. למה דוחף אותם משה ואהרון? לחיבור, זה נקרא "פרח מטה אהרון". הדרך הזאת של משה ואהרון היא הנכונה, זו דרך קצרה, דרך מועילה לזה שהם באמת יתקדמו לקראת ארץ ישראל, לקראת כניסה. אבל זה נגד הרצון האגואיסטי שלהם.
שמואל: אם אתה צריך היום לפנות למנהיגים, יש לך אולפן טלוויזיה, יש לך מפיקים, הסט מוכן.
יש לי הכול, ולא רק כאן, גם בעוד כמה מקומות בעולם. יש במוסקבה, יש בניו יורק.
שמואל: אני מזמין לכאן את פוטין, את ביבי, את אובמה, את אנגלה מרקל, שיביאו את הנציגים שלהם. אני רוצה לזמן לכאן בעלי השפעה, שישבו וינסו לפנות להנהלה, אולי אפשר לפעול אחרת.
הם לא ישמעו כי האגו שלהם כל כך גדול שהם יכולים לשמוע רק את מה שממלא להם את האגו. הם לא מסוגלים להבין שיש עניין להתעלות מעל האגו ולבנות את החיים בדרגה אחרת. כי אנחנו בני אדם, אנחנו חייבים לחיות לא בתוך הרצון שלנו כמו דומם, צומח וחי, אלא במידה שאנחנו רוצים להיות בני אדם בדרגת המדבר, שזו דרגה יותר גבוהה מדרגת חי, אנחנו צריכים להתעלות מעל הרצון לקבל שלנו, ואת זה התורה נותנת לנו, זו הדרך. ואף אחד מהשליטים האלה לא יכול להבין אותי, אף אחד.
שמואל: אני מסכים אתך, לא השליטים. אז מי כן? למי לפנות?
העם שסובל גם לא יוכל להבין אותי ממש, כי אין להם את הנטייה הזאת להתעלות מעל האגו שלהם, מעל הרצון לקבל. אבל הם יכולים להבין שאני מביא להם שיטה, לא אני, זאת שיטה שאנחנו בנויים לפיה. עם ישראל לא יכול להתקיים בלי השיטה הזאת. הוא נולד מזה, הוא תפור לזה. הוא יכול להתקיים רק אם הוא לוקח את השיטה הזאת ונכנס לתוכה כמו לאיזו תבנית, אז הוא מסודר. הוא חייב להיכנס לתוך התבנית הזאת ולהיות מחובר, כמו שיש לך איזו תוכנה במחשב, אתה מכניס את התוכנה ומזרים לתוכה את כל הנתונים וזה עובד. התוכנה הזאת נקראת "תורה". והכול אך ורק כדי לקבוע בינינו יחסים של "ואהבת לרעך כמוך". שום דבר חוץ מזה. לא דורשים שום דבר מהאדם אלא רק לקיים מצוות "ואהבת לרעך כמוך". וגם לא דורשים את זה מהאדם עצמו, אלא רוצים להביא אותו למצב שהוא ידרוש את זה, ואז יבוא הכוח החיובי ויקשור אותנו יחד.
שמואל: כדי להרוויח במפעל הפיס צריך לקנות כרטיס, אז לפני הכול צריך לרצות את זה.
כאן הבעיה, אנחנו יכולים לחכות עד שנקבל כאלה מכות עד שנרצה.
שמואל: אני לא רוצה.
אתה לא רוצה מכות?
שמואל: אני לא רוצה מכות.
אם לא מכות, אז אני ועוד כמוני באים אומרים לך שאפשר ללכת בדרך יפה וטובה, בדרך של אהבה, אבל האהבה הזאת צריכה להיות למעלה מהאגו שלך.
שמואל: איזו פעולה אני צריך לעשות? על מה אני צריך לחשוב במשך השבוע על מנת לקרב את "ואהבת לרעך כמוך" בינינו?
מה לעשות?
שמואל: כן. למה אני צריך לכוון? האם אני צריך לחשוב על זה כל הזמן?
להיכנס לתוך האתר שלנו ולראות שם מלא דברים.
שמואל: אוקיי, נכנסתי לאתר וראיתי מלא דברים. זה נכנס לכל רמ"ח אבריי ושס"ה גידיי. ראיתי. בסדר.
אם תחשוב לבד אז אתה תסתובב כמו כלב עם הזנב סביב האגו שלך. לא יצא לך מזה כלום. אם אתה רוצה באמת להצליח אז אין לך ברירה, אתה צריך לשטוף את עצמך בחומר החדש, אז כנס לאתר.
שמואל: תודה רבה, להתראות באתר.
כל טוב.
(סוף השיחה)