heb_o_rav_2009-08-25_program_shal-mekubal_n135
תוכנית טלוויזיה עם הרב מיכאל לייטמן
"שאל את המקובל"
תוכנית מס' 135
בהנחיית: אורן לוי
תוכנית 25.08.09 - אחרי עריכה
אורן: שלום, אנחנו עם "שאל את המקובל". תודה שהצטרפתם אלינו.
שלום לך הרב לייטמן.
הרב לייטמן: שלום לכולם.
אורן: לפני שניגש לשאלה הראשונה של התוכנית היום אני רוצה להזכיר לכם, הטלפון שלנו מחכה לשאלות שלכם כל השבוע 1-700-509-209. דרך אגב, זה טלפון שבו אתם יכולים לדבר על כל דבר בקשר לערוץ, לברר אינפורמציה, לתת משוב על דברים, לבקש שידור חוזר של תוכנית, מה שאתם רוצים - 1-700-509-209. ואפשר לשלוח שאלות גם דרך הבלוג האישי של הרב לייטמן הכתובת היא www.laitman.co.il.
אז אנחנו נתחיל עם שאלה טלפונית:
שאלה: שלום, רציתי לדעת אם חייזרים קיימים?
אורן: חייזרים קיימים, או לא קיימים?
הרב לייטמן: זה תלוי באיזה דמיון. כל העולם שלנו הוא דמיון, אבל חייזרים לא קיימים.
אורן: כל העולם שלנו הוא דמיון, אבל חייזרים לא קיימים. בוא נתחיל מהסוף - חייזרים לא קיימים?
הרב לייטמן: לא.
אורן: באף מקום?
הרב לייטמן: באף מקום.
אורן: אז מה כל הדיבורים והעדויות האלה?
הרב לייטמן: יש סיפורים גם על מפלצת בלוך נס בתוך אגם בסקוטלנד, וגם על איזה אדם שחי בשלג.
אורן: אז מה, אנשים המציאו? הם לא המציאו, הם מספרים על דברים שהם הרגישו, ראו, חשו.
הרב לייטמן: זה שחשים זה נכון, אבל הבעיה היא כשבִּמקום הדברים שחשים הם מתארים לעצמם משהו אחר. זה שמוסיפים לדמיון שלהם, לחושים שלהם עוד דמיונות, זה כבר לא בסדר.
אורן: אז אין חייזרים?
הרב לייטמן: אין חייזרים.
אורן: יש איזה סוג של חיים מחוץ לכדור הארץ?
הרב לייטמן: כן, אבל לא כאדם. יש סוגי חיים כמו כדור הארץ, צורות חיים פרימיטיביים, פשוטים.
אורן: עד איזו רמה זה?
הרב לייטמן: אלה צורות שונות. לאו דווקא על בסיס כמו שאצלנו. רצון לקבל יש לו הרבה מאוד אפשרויות להתקשר בכל מיני הרכבים שביניהם ולהוציא צורות חיים, לאו דווקא כמו אצלנו, על בסיס חלבון, אלא על בסיס אחר. זה לא העניין.
העניין הוא שמטרת החיים, להגיע לכוח העליון, מוטלת רק על האדם שעל פני כדור הארץ. אל תחפש בשום מקום דבר אפילו קרוב לזה. אנחנו היחידים בכל היקום. "אנחנו" כמו בני אדם, החיים המיוחדים הגדולים האלו, אנחנו היחידים בכל היקום. אל תחפש שום דבר. אתה יכול למצוא פה ושם יסודות חיים, זה נכון, כי אלה הרכבים פשוטים. יותר מזה לא תמצא.
אורן: זה היה לגבי החייזרים. עכשיו נחזור להתחלה. אמרת משהו שהוא לא פחות מעניין. אמרת "הכול דמיון, אבל חייזרים לא קיימים". מה זאת אומרת שהכול דמיון?
הרב לייטמן: שיש דברים שאנחנו מדמיינים אותם ואנחנו חיים באותו דמיון, כי כך אנחנו בנויים, כמו כל העולם הזה. כמו התמונה על הקיר.
אורן: זו תמונה חדשה אצלנו בתוכנית.
הרב לייטמן: מה זה תמונה? אלה אותות חשמליים שמציירים לך את התמונה, ואתה תופס אותה ואתה כאילו נמצא בזה. מה ההבדל בין התמונה הזאת או התמונה התלת ממדית שנמצאת סביבך?
אורן: עוד מימד.
הרב לייטמן: לא רק עוד מימד. אתה חש אותה אוורירי כזה, אתה נמצא בתוך התמונה הזאת.
אורן: איזו תמונה?
הרב לייטמן: עכשיו, שאני ואתה נמצאים כאן בסטודיו באיזה חלל, אנחנו נמצאים כאן יחד?
אורן: ודאי, אחרת לא היינו מדברים.
הרב לייטמן: ודאי יש כאן קירות, יש כאן כל מיני דברים, עוד אנשים שנמצאים כאן, ומצלמים אותנו.
אורן: יש צלמים.
הרב לייטמן: כן. תגיד לי בבקשה, זה קיים?
אורן: כן.
הרב לייטמן: קיים!
אורן: נכון.
הרב לייטמן: זה צילום או זו תמונה, או זו אמת? מה ההבדל?
אורן: החלל סביבנו זו האמת והתמונה זה צילום.
הרב לייטמן: מה ההבדל?
אורן: את התמונה אפשר להחליף בעוד רגע במחשב.
הרב לייטמן: גם את מה שסביבנו אפשר להחליף. גם זה מתחלף.
אורן: מה זה "גם זה מתחלף"?
הרב לייטמן: רק זה סוג תמונה שאני נמצא בה ואני לא יכול לאתר שאני נמצא בתוך התמונה. אבל אם היינו יוצאים עכשיו מהתמונה הזאת ומסתכלים מבחוץ, היינו רואים שעכשיו אנחנו נמצאים ומשחקים בתמונה, ומישהו מקרין לנו את הסרט הזה, ואנחנו בתוך הסרט הזה מזיזים ידיים ורגליים.
אורן: כמו שאני ואתה מסתכלים על התמונה שמוקרנת על הפלזמה?
הרב לייטמן: נכון.
אורן: אז מישהו מסתכל עלינו עכשיו?
הרב לייטמן: כן.
אורן: מי זה?
הרב לייטמן: מלאך.
אורן: איזה מלאך?
הרב לייטמן: לא יודע. לא בן אדם, אלא מישהו שנמצא במימד אחר, שרואה את כל המימד שלנו בצורה אמיתית מבחוץ, מחוץ לעולם הזה, מחוץ למימדים האלו, זמן, תנועה ומקום, ואז הוא רואה שיש כאן איזה דמיון מסתובב.
אורן: בשביל העליון הזה, שמסתכל עלינו מהצד, אנחנו גם כמו תמונה במחשב שהוא יכול להחליף אותה?
הרב לייטמן: ודאי.
אורן: ואז מה יהיה איתי ואיתך, אם הוא יחליף?
הרב לייטמן: אז כך מחליפים לנו את התמונה. כך כל פעם מחליפים לנו תמונה מלמעלה, ואנחנו קיימים בתוכה.
אורן: אז אתה רוצה להגיד לי שאני ואתה לא באמת קיימים?
הרב לייטמן: ודאי שלא.
אורן: רק כי הוא שׂם אותנו עכשיו להיות קיימים?
הרב לייטמן: ודאי. משילוב בין הכוחות שיורדים מלמעלה ועושים כאן ביניהם שילוב מיוחד, ישנה התמונה הזאת, ואנחנו נמצאים בה וחושבים שאנחנו נמצאים כאן.
כמו שאתה בונה על פני שטח מסוים חיים כלשהם, והחיים האלו קיימים. ואתה מפעיל אותם ועושה אותם, אבל אתה אחראי על כל פרט ופרט, על כל אטום ועל כל החיים האלו, אתה מנהל אותם, אתה עושה הכול. הם לפניך ואתה מבחוץ.
אורן: רגע, אני לא מבין. אם הייתי שואל עכשיו את התמונה הזאת פה על הפלזמה: תמונה תמונה, את קיימת, או לא קיימת? היא לא היתה עונה לי, נכון? תשאל אותי, אם אני קיים, אני כן מרגיש שאני קיים.
הרב לייטמן: נכון זה הדמיון.
אורן: מה זאת אומרת?
הרב לייטמן: זה הדמיון. שאתה תעלה בעצמך מעל עצמך העכשווי ותראה את אורן לוי מלמעלה, אתה תראה שמה שאתה כאן בעולם הזה זה הכול דמיון. פשוט דמיוני.
מה זה "דמיוני"? כמו שתראה איזה סרט, ואתה תיכנס עם כל הרגש שלך ואתה תבכה ואתה תצחק. אתה נמצא בפנים, כך אתה נמצא כאן. רק הבעיה היא פשוטה - שם אתה רואה את זה על המסך שמחוץ לך, כאן אתה רואה על המסך שנמצא בפנים, בתוכך.
מסביר לנו בעל הסולם ב"מבוא לספר הזוהר" שבאחורית הראש, בתוכנו, יש לנו מסך. ובמסך הזה שנמצא בתוכנו אנחנו מרגישים את הסרט הזה, ואז נראה לנו שהסרט הזה הוא החיים שלנו. זה מוקרן, אנחנו חיים. מכבים את הסרט הזה - אדם מת. מה הוא רואה?
אורן: מה?
הרב לייטמן: חוץ מהסרט הזה, הוא רואה הכול. את הסרט הוא מפסיק לראות. אז הוא מתחיל להבין שהיה בדמיון, כשהוא היה בתוך הסרט.
תאר לעצמך שנכנסת לאיזה כדור, ובמשך שנים אתה נמצא בתוך הכדור הזה ואתה נמצא בתוך הסרט עשרים וארבע שעות. ובכדור הזה יש לך בובות שזזות, והבובות כמוך. וכל זה מוקרן. כל זה מסתובב, מאיפה אתה יודע אם זה סרט או לא?
אורן: לא יודע.
הרב לייטמן: כשמכבים, אז רואים.
אורן: כשמכבים מה קורה בדיוק?
הרב לייטמן: מכבים, עוצרים את הסרט וזהו.
אורן: ומה קורה אז?
הרב לייטמן: אז אתה נעתק מאותו הסרט, יוצא מהמשחק.
אורן: לאן יוצא?
הרב לייטמן: למימד אחר, למימד אחר ללא סרט, לאמת.
אורן: עכשיו כשאני מדבר איתך, איפה אורן האמיתי? אתה אומר - אני זה לא אני, אז איפה אני?
הרב לייטמן: הוא לא נמצא.
אורן: לא נמצא?
הרב לייטמן: לא נמצא. אתה צריך לאתר את הנקודה השורשית האמיתית שלך ולפתח אותה, כך שאותו הסרט שאתה רואה עכשיו ושאתה נמצא בו לא יהווה מחיצה לאותו המקרין.
שאתה תרצה להתחבר איתו, שאתה תרצה לדעת למה ובשביל מה הוא עושה לך את זה, מה קורה כאן? שאתה תרצה בקרן האור הזו שהוא מקרין לך על המסך שלך, לעלות אליו ולהבין אותו.
אורן: נראה אם תפסתי אותך. בא לי כזה הגיג תוך כדי שאתה מדבר. אתה רוצה להגיד לי שכל החיים שלי למשל זו ריצה על איך לעשות סרט יותר טוב?
הרב לייטמן: לא.
אורן: לא?
הרב לייטמן: לא. אתה נמצא בזה כמו שחקן שמשחק וזהו, ושמשחקים עימו.
אורן: אבל אני מאוד עסוק בלעשות את החיים טוב.
הרב לייטמן: נדמה לך שאתה עסוק.
אורן: מה זה "נדמה לך". אני עסוק, אני קם בבוקר, אני חושב איך שיהיה טוב לי, לילדים.
הרב לייטמן: לא, זה הסרט.
אורן: זה הסרט.
הרב לייטמן: זה הסרט, שעושים לך כזה משחק שנראה לך שזה אתה.
אורן: תגיד אתה יכול להכניס אותי למקרין ההוא?
הרב לייטמן: לא.
אורן: לא.
הרב לייטמן: לא.
אורן: אז מי יכול?
הרב לייטמן: אין לך כלים להיכנס ל"ההוא".
אורן: מה זה הכלים שאין לי?
הרב לייטמן: אין כאן מרחק, אין כאן חדר שאתה נכנס בעקיפין. מהמצב הזה אתה צריך לקבל תכונות כאלו שאתה פתאום תתחיל לראות את קרן האור שבאה משם ומקרינה לך תמונה ואת מי שמקרין לך את התמונה והמערכת הזאת והכול.
אורן: אילו תכונות?
הרב לייטמן: תכונת ההשפעה. הוא משפיע עליך. אתה צריך כנגד זה לקנות את תכונת ההשפעה אליו, כדי להבין אותו. זה הכול. איך אנחנו יכולים עוד לעלות? איך להתקשר אליו? לפי השתוות התכונות. התכונה שלו היא השפעה ואהבה.
אורן: ממה מתחילים? תן לי צעד ראשון.
הרב לייטמן: נתנו לך ספר. אין יותר. נתנו לך ספר הוראות שנקרא "תורה", הוראה, תתחיל להשתמש בו נכון.
אורן: התורה?
הרב לייטמן: ספרי קבלה. רק ספר קבלה.
אורן: על זה מדובר בספרי הקבלה?
הרב לייטמן: רק על זה.
אורן:על איך לתפוס את המקרין הזה?
הרב לייטמן: נכון.
אורן: נניח שאני תופס אותו, מה נהיה אז?
הרב לייטמן: אז אתה מבין הכול - איזה סרט הוא מקרין, בשביל מה הוא מקרין, מה הוא עושה. מתוך זה - בשביל מה הוא קיים, מה קורה לו, מה עם כל המציאות, איך הכול מסתובב. אתה מתחיל לגלות את כל הדברים האלו.
אורן: הוא נותן לי גם להקרין סרטים למישהו?
הרב לייטמן: הוא נותן לך להשתתף בכל ההקרנה הזאת, בתעשייה הזאת, שאתה נעשה ממש כמוהו, השולט בכל, לפי מידה שאתה מבין אותו ומסכים עם מה שהוא עושה.
אורן: אתה אומר יש עתיד. אם ערוץ 10 בקריסה, אז כאן יש ערוץ שהוא בהתפתחות.
הרב לייטמן: כן.
אורן: נעבור למשהו אחר. השאלה הבאה מגיעה דרך הבלוג שלך. אני מזכיר לכם הכתובת של הבלוג של הרב לייטמן www.laitman.co.il, אפשר להיכנס בכל רגע ולשאול מה שאתם רוצים.
כותבת לך רותם:
שאלה: אם הכול מגיע מהבורא ואין לאדם בחירה חופשית, ובעצם כל המעשים שלו הם מאת הבורא, אז על מה מבקשים סליחה בסליחות?
הרב לייטמן: אין לבקש סליחה מהבורא.
אורן: לא צריך לבקש מהבורא סליחה?
הרב לייטמן: לא, הוא סובב לי את הכול.
אורן: זה מה שאומרת רותם.
הרב לייטמן: "אין עוד מלבדו", זאת אומרת, אין לי למי לפנות. הרי מה שאני ומה שאני עשיתי וכל מה שקורה לי ומה שיקרה לי, זה הכול ממנו. אם הכול ממנו, אז מה יש לי לפנות אליו, עם איזו בקשה אז אני יכול לפנות אליו? עם מה? עם הסליחה על מה שאני עשיתי? הוא שלח לי.
אורן: אז למה אומרים, חודש אלול - חודש הרחמים והסליחות, אדם צריך לבקש סליחה.
הרב לייטמן: אומרים. צריכים להבין מה זה.
אורן: אז תסביר לנו, מה הם הסליחות האלה?
הרב לייטמן: שאדם מתחיל להבין באיזה מצב הוא נמצא, לעומת אותו רצון שהבורא מצפה ממנו ואיך שיעשה.
זאת אומרת, הכוח העליון רוצה מאיתנו התנהגות אחרת. הוא רוצה שאנחנו נגיע למצב כמוהו, אהבה והשפעה לאחרים. במידה שאנחנו מתקשרים, במידה שאנחנו נעשים ילדים טובים, במידה הזאת אנחנו יכולים לעלות אליו, להיות בהשתוות הצורה.
במידה הזאת אנחנו נִפתח את העולם העליון, אנחנו נתחיל להרגיש איפה אנחנו קיימים. אז אדם צריך לראות את עצמו, האם הוא דורש את השינוי הזה מהכוח העליון, או לא? רק כלפי מה שתלוי באדם אני צריך לשפוט את האדם. באדם תלוי רק דבר אחד: בקשה - תתקן אותי, תשנה אותי.
אורן: ונגיד שאני לא מבקש את זה?
הרב לייטמן: אז על זה תשפוט את עצמך, על זה תבקש סליחה. מה זאת אומרת "חרטה"? לָמה אני לא מבקש, מה חסר לי עוד לעשות.
הבורא נתן לי רצון, הוא נתן לי הכרה, עכשיו שמעתי על זה. נתן לי ספרים, נתן לי הרבה אנשים שגם חושבים כמוני, פתחו לי ערוץ טלוויזיה, אינטרנט, הכול. למה אני לא מברר מה באמת תלוי בי כדי לתקן אותי, את העולם, כדי להתחבר לכוח עליון? למה לא? אז אדם שופט את עצמו במה שתלוי בו. המעשים הרעים שלנו לא תלויים בנו. אנחנו לא מן הסתם אומרים "כי אין בנו מעשים".
אורן: "אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים".
הרב לייטמן: כן, "עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו".
אורן: אני קצת התבלבלתי. אתה אומר, על המקום שהשאירו לי להתפתחות, על זה אני צריך לבדוק את עצמי, לבקר את עצמי, ואם אני רואה שאני מחפף, אז על זה תצטער. אבל מה העניין פה עם הסליחה, לא הבנתי?
הרב לייטמן: רק על זה. מה שנקרא "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב". זאת אומרת, מתי אני אהיה "ילד טוב". מה זה "ילד טוב"? אבקש, אדרוש להשתנות, אבל ממש לדרוש מה שמגיע לי. אני ממש דורש ממנו, אבל חוץ מזה אין לי מה לבכות, מה לעשות.
אורן: איפה פה הסליחה, לא הבנתי? על זה שאני מפשל, אני אבדוק ואני אראה שאני מפשל.
הרב לייטמן: סליחה על זה שלא הצלחתי לבקש ממנו מה שצריך. אם אתה זוכר, ממה חיו בני ישראל במדבר?
אורן: כל יום ירד מהשמים מָן, ובבוקר הם אספו אותו.
הרב לייטמן: מה זה נקרא "מן"? שאלה, בקשה, פניה למעלה. פניה למעלה על מה? על התיקונים.
ממה אני חי? מזה שאני מתקשר ומבקש, תעשה, תתקן אותי, תעשה אותי כמוך.
אורן: אז אם אני לא מבקש, על זה אני צריך לבקש סליחה?
הרב לייטמן: דווקא על זה סליחה. לא על שום דבר אחר, כי חוץ מזה אין בידי האדם שום דבר לעשות, חוץ מלדרוש מהעליון שיתקן אותו.
אורן: אבל ממי?
הרב לייטמן: למשל תינוק, הוא אשם במשהו, או לא?
אורן: לא אשם בכלום.
הרב לייטמן: זהו. רק מה? תינוק נדחף על ידי הטבע לגדול, ואנחנו לא. אנחנו צריכים לפתח את הכוח הזה בעצמנו. אני בעצמי צריך לחפש איך אני אבקש, אדרוש מהבורא שיתקן אותי.
אורן: לגבי הסליחה. אז בדקתי וראיתי שאני מחפף. ממי אני מבקש סליחה?
הרב לייטמן: ה"סליחה" זה נקרא "תפילה", שאתה מתפלל, שאתה שופט את עצמך.
אורן: שפטתי את עצמי, קיבלתי ציון בינוני מינוס, נכשל.
הרב לייטמן: אז תתקן את עצמך.
אורן: אבל איפה פה הסליחה, אני רק לא תופס, מה זה הסליחה?
הרב לייטמן: מעצמך.
אורן: מעצמי?
הרב לייטמן: בטח. מעצמך. הבורא לא צריך לשמוע. זה לא חשוב אם הוא שומע או לא שומע - כאילו לפני זה הוא לא שמע? כאילו לפני זה הוא עוד לא ידע מה תעשה או מה לא תעשה? כאילו לא הוא מכניס לך את כל הדברים האלה בהרגשה?
עם מי אנחנו משחקים? רק האדם עם עצמו. שהוא צריך לתת לעצמו את הדין וחשבון עד כמה שהוא השתמש בכל היוצרות שנתנו לו, בכל ההזדמנויות, בכל האמצעים, כדי להגיע לדרגת האדם, להיות דומה לבורא.
אורן: מובן.
גם השאלה הבאה מגיעה דרך הבלוג שלך. כותב לך מוטי:
שאלה: נגיד הבנק המרכזי בארצות הברית אמר בכינוס השנתי של הבנק בקנזס סיטי שהפעילות הכלכלית בעולם מתייצבת הודות לאגרסיביות של בנקים מרכזיים בעולם. האם באמת המשבר הכלכלי חלף, כי אני שמעתי אותך הרבה פעמים אומר שהפיתרון היחיד לכל המשברים זה שינוי היחס בין בני האדם?
הרב לייטמן: אני חושב שלא. הם יכולים לשחק עוד הרבה זמן. אבל מיום ליום יש בכל זאת פיטורים.
אורן: אבל קצב הפיטורים הוא בהאטה. זאת אומרת, כבר עברנו את השיא. על פי הנתונים שפרסמו החודש או גם בחודש הקודם, אם אני לא טועה, אז כבר יש איזו רגיעה, מה שנקרא.
הרב לייטמן: יכול להיות שתהיה איזו רגיעה, אני לא אומר שלא, אבל המשבר לא יכול להיתקן. אנחנו לא עברנו אותו. אנחנו רק מכסים אותו בכל מיני פעילויות מלאכותיות שלנו. ובסופו של דבר כמו כל המשברים אנחנו כאילו מכסים אותו, סוגרים אותו וממשיכים לחיות. אני מדבר מצד האדם הרגיל. אנחנו לא רואים איך לצאת מזה, אז מחפשים באיזו צורה כן. ולכן בינתיים הם מגיעים להצלחה יחסית, זאת אומרת, מסתירים את הבעיה.
אורן: רגע, לא הבנתי. אתה מדבר פה על מכסים ומסתירים. אני לא מדבר על מכסים ומסתירים, אני מדבר על עובדות, על נתונים. נתונים כלכליים שאפשר למדוד אותם במדדים. אנחנו רואים שעברנו כבר את השיא השלילי ועכשיו אנחנו לכיוון חיובי.
הרב לייטמן: נתונים כלכליים היו ברגע שהכול התפוצץ בגובה יפה מאוד.
אורן: כן אבל הפיצוץ כבר אחרינו.
הרב לייטמן: על זה אני שואל אותך, שבוע לפני זה ובאותו יום היה כל כך טוב, ופתאום פיצוץ?
אורן: לא יודע, איזו הצטברות כנראה.
הרב לייטמן: זו לא הצטברות.
אורן: אז מה?
הרב לייטמן: זה פשוט שלא הצליחו יותר להחזיק, לכסות את הדבר. אותו דבר עכשיו, מה השתנה ביחסים בין בני אדם, בתעשייה, במסחר?
אורן: מדברים על יותר זהירות פיננסית, לא לקפוץ גבוה מידי, ללכת על בטוח, על יציב.
הרב לייטמן: נכון. הרבה דברים נסגרו. אנחנו כאילו כמו אדם רגיל.
אורן: במה?
הרב לייטמן: אם הוא עובד בכל הכוח והמתח, אז הכול בלחץ. אבל אם הוא מוריד את הלחץ, אז הדברים הרעים, הדברים הטובים, זה כנגד זה, נרגעים. זה מה שהעולם עשה, אבל זה לא תיקון. האגו שלנו הוא בכל זאת יפרוץ.
אורן: כשאתה אומר "זה לא תיקון", זאת אומרת, ציפית שהמשבר יביא אותנו למקום אחר בתפיסות שלנו, בתובנות שלנו, בהתפתחות הפנימית שלנו?
הרב לייטמן: זה בטוח יהיה כך בסופו של דבר, רק אנחנו מצליחים למשוך זמן, לא יותר מזה.
אורן: מה הדבר שהיינו אמורים להשיג במשבר הזה מבחינה התפתחותית ולא השגנו?
הרב לייטמן: לא השגנו במשבר הזה שום דבר טוב, והמשבר הזה לא עבר. אנחנו רק כיסינו את המחלה. אתה מבין? כמו שאני חולה, ואתה מביא לי כדור נגד כאבים, והמחלה בינתיים מתרחשת.
אורן: מה היא המחלה?
הרב לייטמן: המחלה היא סרטן. סרטן כללי שאוכל אותנו.
כל המשבר הזה למה? שהתחלנו לנפח את הדברים בבורסה. כשפתאום מחירה של הכוס הזו, במקום חמישה דולר מתחיל לעלות עד חמש מאות דולר. למה? כי כל אחד ואחד כאילו נתן לה ערך נוסף. ככה זה.
אורן: לזה אתה קורא סרטן?
הרב לייטמן: זה סרטן, כי האגו שלנו דוחף אותנו לעשות כך, ובזה אנחנו אוכלים זה את זה.
אורן: אז המחלה היא אגו?
הרב לייטמן: המחלה היא אגו או סרטן. ברמה הזאת זה נקרא סרטן. זה כמו סרטן בגוף שלנו, שאוכל את הסביבה ואחר כך מת בעצמו.
אורן: זאת אומרת, לא הגענו לתובנה הזאת, שאנחנו חולים באגו?
הרב לייטמן: הגענו לזה. אנחנו מבינים את זה, רק מחוסר ברירה, בגלל שאנחנו לא יכולים לצאת מזה, אנחנו מכסים את המחלה, מקבלים כדור הרגעה. כמו שיש לך איזו מחלה, או כמו סרטן כשכבר אין מה לעשות, נותנים לאדם מורפיום. נותנים לו סמים שירדימו אותו וזהו.
אורן: מה הקבלה יכולה להציע פה?
הרב לייטמן: תרופה. אבל הם עדיין רחוקים ממנה.
אורן: עזוב מה הם. מה הקבלה?
הרב לייטמן: הקבלה אומרת שהאור העליון שעושה לך את הבעיות, שמגדיל לך את הסרטן שלך, את האגו שלך, הוא יכול לרפא. רק המאור המחזיר למוטב.
אורן: מה זה האור העליון?
הרב לייטמן: ה"אור העליון" - אותו כוח שמחזיק את כל הבריאה, שמחזיק גם את כל האגו שלך בפנים. שהוא דווקא מפתח לך את האגו, עד המצב האחרון שאתה מתוך האגו תצעק אליו שאתה רוצה לשנות אותו, שאתה רוצה לעלות מעל האגו.
אורן: רק רגע, בוא נעשה פה סדר.
השאלה של מוטי היתה על המשבר הכלכלי.
הרב לייטמן: כן. הוא לא נגמר.
אורן: משהו מאוד מוחשי, מאוד ריאלי.
הרב לייטמן: חד וחלק.
אמרת "לא נגמר" - הבנתי. אמרת, "לקבלה יש תרופה למחלה שקוראים לה אגו" - הבנתי. שאלתי מה התרופה? התחלת לדבר באיזו שפה אחרת.
הרב לייטמן: למה? אותו כוח הטבע הנסתר שברא את היקום שלנו מהמפץ הגדול, שפיתח את כל הדומם ואחר כך צומח וחי ומדבר, אותו כוח הטבע, הוא גם יכול לשנות את כל מה שקורה לנו כאן. הוא מפעיל אותנו, הוא הביא אותנו עד הדרגה הנוראית הזאת, עד המצב הנוראי הזה, והוא ישלוט בנו הלאה ויביא אותנו למצבים נוראים. כך זה יהיה. למה? כי הוא חייב להביא אותנו לדרגה הגבוהה ביותר, אבל בהקדם הדרישה שלנו.
אורן: איך הוא קשור למחלה של האגו ולתרופה, יותר נכון?
הרב לייטמן: אותו הכוח העליון הוא מפתח אותה.
אורן: את המחלה?
הרב לייטמן: כן, ודאי!
אורן: אז הוא אשם. מה רוצים ממני?
הרב לייטמן: לא מדברים מי אשם או מי לא. אתה יכול ודאי להאשים את הבורא, כי הוא המקור לכולם. אלא השאלה היא עליך, האם אתה מגיב נכון למה שהוא עושה לך?
אורן: מה התגובה הנכונה?
הרב לייטמן: התגובה הנכונה לדרוש תיקון, שאני רוצה להתעלות מעל הטבע הזה, מהרע הזה אני רוצה להתעלות. פשוט לברוח מזה בצורה טבעית.
מה אדם צריך לבקש עכשיו? מה אדם צריך עכשיו לחפש? איך אני מתעלה מעל האגו שלי?
אורן: הוא נותן לנו את המחלה, רק כדי שאנחנו נבוא אליו ונגיד "תרפא"?
הרב לייטמן: כן.
אורן: מה זה, כאילו "טריק" כזה?
הרב לייטמן: "טריק" כזה שאתה תכיר בו. אם אני רוצה שאתה תשים לב אליו, ואתה לא רוצה לשים לב, אז דרך כל מיני אנשים אני מסדר לך חיים כאלו, שמאין ברירה אתה בא אלי על ארבע. אתה מאמין לי שאני מסוגל?
אורן: כן. אז זה כאילו הבורא הגדול, הוא רוצה שנבוא אליו על ארבע?
הרב לייטמן: כן, בדיוק.
אורן: ומה ייצא מזה?
הרב לייטמן: שאתה תכיר את הגדלות שלו ותרצה להיות כמוהו, ואז הוא יעשה לך את זה.
אורן: איך באים אליו? על ארבע, על שמונה, איך באים?
הרב לייטמן: מצד אחד על ידי המכות.
אורן: לא. איך באים ת'כלס. מכות כבר יש, איך באים?
הרב לייטמן: מההכרה שזה בא ממנו.
אורן: איך באים אליו? איפה המשרדים, לאן הולכים?
הרב לייטמן: אתה צריך להיכנס לקבוצה, לאנשים, לסביבה כזאת שתעודד אותך, שתכוון אותך איך לאתר אותו, איך מגיעים אליו.
זה דבר פנימי, שאתה צריך לפתח בעצמך חוש נוסף, תכונה נוספת של השפעה ואהבת הזולת, ובזה אתה מגיע. אתה מתחיל להרגיש שהוא ממלא אותך. זה פיתוח פנימי של אדם שמתוך הלחצים, מתוך הכאב, הוא מתחיל לפתח מעצמו רגישות נוספת למה שבאמת קורה כאן, לאותו כוח שמסובב את הכול - כוח רע, כוח טוב, כוח שעושה לך את כל הצרות, ודאי. אחרת על ידי מה הוא ימשוך אותך לדבר טוב? איך אתה עושה את זה עם הילד שלך, אם אתה לא מפעיל עליו לחץ? את זה צריכים ללמוד.
אורן: זה משחק משחק.
הרב לייטמן: כן. לכן לא יצאנו מהמשבר. אנחנו מתקדמים, רק קיבלנו תרופת הרגעה וחושבים שאנחנו כבר יכולים לשמוח. זה לא לשמוח. אלא יחד עם תרופת ההרגעה שקיבלנו, וגם זה כנראה שהיה מתוכנן בתוך ההתפתחות שלנו, בינתיים בהזדמנות הזאת שיש מין הפוגה, בוא נִפתח את האמצעים.
אורן: נשארה לנו דקה וחצי לסיום. לא נספיק עוד שאלה, אז בוא אני אשאל אותך משהו.
מה שעכשיו תיארת לי, התהליך איך אדם אחד מתחיל לגלות בתוכו את הכוח הזה שמפעיל את הכול, איך הוא הולך לקרות בקרב האנושות? כי האנושות היום חולה, נכון?
הרב לייטמן: הפצת הקבלה כנגד צרות.
אורן: לא "דרך מה? דרך הקבלה" איך זה יהיה מורגש מבחינה רגשית? מה קורה פה?
הרב לייטמן: פתאום יתחילו להבין שהם קשורים זה לזה, שהמשבר הוא גלובלי, אינטגראלי. פתאום יתחילו להבין איך אפשר להסתדר על ידי קשר ביניהם. שזה יבוא באמת. יש כזה כוח בטבע שיכול לסדר בינינו. "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל". אנחנו יכולים להגיע לזה שפתאום אנחנו מתחילים להיות קשורים גם יחד איתו, משולש - כל האנשים, כל בני האדם גם עם הבורא, ונגיע להשלמה.
אורן: הרב לייטמן, הזמן שלנו נגמר. אני מאוד מאוד מודה לך. אני מודה גם לכם שהייתם איתנו ותודה על השאלות הנהדרות שבזכותן יש לנו כזו תוכנית. תשלחו שאלות לתוכניות הבאות 1-700-509-209. עד הפעם הבאה שיהיה לכם כל טוב.
(סוף התוכנית)