ישיבת כתבים

מס' 310

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 23.01.22 – אחרי עריכה

דודי: נושא השיחה הראשון שלנו, הגל החמישי של הקורונה. מתחילת הקורונה לפני שנתיים, היינו עדים לשמוע אותך אומר, שהקורונה לא תיפסק מהר, שהגלים יבואו וילכו, וגם החיסונים לא יעזרו, וראינו ממש כמו בדומינו, כאילו הצבת את כל הקוביות והן נופלות אחת אחר השניה, בדיוק כמו שאמרת, אפילו לפי הסדר.

היינו רוצים לשמוע מה אתה אומר על המצב הנוכחי המבולבל, שבו מיום ליום יש עוד ועוד נדבקים ואף אחד לא יודע מה קורה.

כן, באמת קשה להבין מה קורה היום ובאיזה מצב זה יתפתח. יכול להיות שעם הקורונה אנחנו עוד מעט נסיים, ואז יבוא משהו אחר, כי אסור לאנושות להיות במנוחה, כי מה היא תעשה? ולכן נראה לי שיבואו מכות מסוג חדש, יותר מורכבות, משוכללות, יותר עדינות. לא כנגד איזה חלקים ביולוגיים בגוף שלנו, אלא נראה לי שיהיו וירוסים שפועלים על מוח האדם והאנשים יהיו קצת שונים, מוזרים, משוגעים במשהו, מסובבים לאיזה כיוון. אבל הם יתחילו להבין מהכיוון החדש הזה, עד כמה קודם הם גם היו לא כל כך בסדר. הם יתחילו לזהות את חוסר האיזון המוחי שבהם - הגישה לחיים, הגישה אחד לשני.

אני מצפה לווירוסים כאלה שנגלה בתוכנו. זאת אומרת, לא ווירוסים שפועלים בתוך תאיי הגוף, אלא יותר עדינים, שפועלים בהפרעות שכליות, רגשיות. אבל מתי זה יהיה אני לא יודע, זה לעתיד. אני מקווה שזה יקרה, מאוד מצפה שזה יקרה.

דודי: אתה מצפה שזה יקרה?

וודאי שמצפה. רק דרך מכות כאלה, מחלות כאלה אנחנו נגיע לכך שנבין כמה אנחנו לא בסדר, במה אנחנו לא בסדר. זה גילוי הרע סך הכול.

דודי: יש דרך להתגונן, או שאנחנו צריכים לעבור את זה כדי ללמוד מזה?

להתגונן מראש אנחנו לא יכולים, כי אף אחד לא ידבר איתך, לא יאמין לך ולא ילך להילחם נגד משהו שלא ידוע. רק אנחנו בינינו מדברים על זה. אבל אני מאוד מקווה שזה יקרה, למרות שעוד לא רואים את זה באופק. יכול להיות שזה לא יקרה עכשיו אלא בעוד שנתיים שלוש, אבל זה יתגלגל לדברים יותר גבוהים. כמו שראינו בקורונה שיש חמישה סוגים שיוצאים אחד אחרי השני, אז הסוגים האלה לאט לאט יקבלו שדרוג ויהפכו להיות סוגים של ווירוסים יותר עדינים.

דודי: הטלת פה סוג של פצצה. אמרת שבמוח של האדם משהו ישתבש והנזק שעלול לקרות, שהאדם יפסיק לתפקד כמו שצריך?

אנחנו נתחיל להרגיש את עצמנו שאנחנו מוזרים, משונים. פעם בקנדה לפני הרבה שנים ראיתי סרט שבו חייזרים נכנסים לבני אדם ומתחילים לשבש את החיים שלהם, ראיתי את זה כמה דקות בטלוויזיה כשהילדים הסתכלו על זה.

זאת אומרת אנחנו נתחיל לזהות שאנחנו לא בסדר, שמישהו פועל בנו. וכמו שעכשיו אתה בודק את הווירוס על ידי חום, על ידי כל מיני בדיקות, אז אתה תתחיל לזהות את החיידקים האלה שפועלים בך בצורה כזאת, שכלפי חוץ לא רואים כלום ואתה כבר יכול להיות עם החיידק הזה ואתה לא יודע שאתה נפעל ופועל על ידו.

דודי: אתה רואה את זה כמכה גלובלית שכל האנושות תחווה או כמשהו מקומי?

לא מיד, אבל פה ושם נתחיל לראות את זה.

דודי: תכלית המכה היא, שנבין שאנחנו מופעלים, שמישהו פועל בנו?

כן.

דודי: רציתי לשאול על מה שקורה עכשיו. נכון להיום מורגשת הרמת ידיים מוחלטת. אם בעבר נקטנו בסגרים, הגבלות, בידודים ארוכים, היום הממשלות מחוסר ברירה נותנות חופש, ונותנת לתחלואה להתפשט. והשאלה, האם צריך להיאבק בהתפשטות של המגיפה או נכון יותר לזרום עם זה?

אני שמעתי לפני שנתיים כשהתחילה הקורונה, מכמה רופאים שלנו מבני ברוך, שיותר טוב אם נתפוס את המחלה הזאת, נעבור את התקופה, נהייה בריאים וזהו. אני לא יודע אם זה אפשרי לעבור כך את הקורונה, את הווירוס הזה, אבל אין לנו מה לעשות ובכל זאת אנחנו חייבים להיזהר.

הקורונה עושה דברים טובים. אני מאוד מכבד את הווירוס הזה, הוא סידר לנו הרבה דברים באנושות, הוא נתן לנו על הראש בכל התחומים.

דודי: אני שואל על המדיניות. לדוגמה, ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, הודיע שהוא מסיר את כל הגבלות הקורונה באנגליה, כי האומיקרון כבר עבר את השיא שלו. זאת אומרת אתה כבר לא צריך באנגליה היום לעטות מסיכה, אתה לא צריך גם לעבוד מהבית, לא להיכנס לבידוד, אין תו ירוק. האם זאת גישה בריאה, להגיד שזה חי איתנו ולא להתרגש כל כך?

שינסה את זה. הוא חי על אי אז אפשר לבודד אותו ואנחנו נראה.

דודי: לעומתו בסין לא נותנים לאנשים לצאת לקנות אוכל, סוגרים את האנשים בלחץ. השאלה איזו מדיניות עדיפה?

אני יודע רק דבר אחד, "ניתן לרופא רשות לרפאות" ולא לג'ונסון ולא לאף אחד אחר. ונכון שהרופאים יחליטו, בלי שום לחץ, לא מצד הכלכלה, לא מצד הבחירות, הפוליטיקה או משהו אחר, הם שצריכים להגיד מה הם חושבים, ולאחר שיקול דעת ומחשבה עמוקה, מה נכון לעשות. אבל ההחלטה הזאת לא תהיה בגלל שהם צריכים כבוד, כסף, או שליטה, אלא רק מדאגה לציבור. כי וודאי שיש כאן גם נזק ויש כאן רווח והפסד.

דודי: מדינת ישראל הולכת בכיוון דומה. אם בעבר היא הייתה חלוצה בתחום החיסונים, ידעה לנהל משבר בזמן, נערכה כמעט לכל תרחיש, אז בגל האחרון, הנוכחי, ישראל במקום שני בתחלואה בעולם, כבר שני מיליון איש חולים וקצב ההדבקה הוא בעלייה.

איך מסבירים את זה?

דודי: את זה רציתי לשאול אותך. מה ישראל צריכה ללמוד על עצמה, מזה שהיא הייתה החלוצה ועכשיו היא הופכת להיות החולה ביותר?

אבל מאיפה זה מגיע, למה זה ככה? מה ההסבר של הרופאים?

דודי: אף אחד לא יודע לענות. אין הסבר. הגל החמישי פשוט הגיע. הגיע האומיקרון שמתפשט בצורה מהירה.

אין לי תשובה לזה.

דודי: גם שינו את המדיניות, קיצרו את הבידודים, יש הרבה הדבקות, הורידו את ההגבלות. כלומר אפשר להצביע על זה אבל אני לא מומחה כדי להגיד.

יש לענות על זה רק דבר אחד, כול המכות האלה באות כדי לשבור אותנו, לא רק את ישראל, את כולם ואת ישראל במיוחד. לשבור אותנו, להביא אותנו למצב שאנחנו פשוט נעמוד על הברכיים, נרים ידיים לשמיים ונצעק "די". ובצעקה "די" הכוונה שאנחנו לא רוצים שום דבר חוץ מחיים נורמליים, פשוטים, רגועים, ללא גאווה, ללא מאבקים, ללא תחרויות, כלום, אלא פשוט לחיות בצורה נורמלית בינינו. ואם אנחנו מסכימים לזה אז הקורונה תסתלק ולא רק הקורונה, כל הווירוסים.

דודי: התחושה של "די" לא באה לכולם בבת אחת, אלא יש בודדים שבאמת אומרים "די, כבר נמאס", עייפים מהמצב הזה. מהמקום הזה מה אתה יכול להגיד לפרט שמרגיש כך?

הפרט חייב להשתנות לכיוון הטוב. השאלה איך להביא את הפרט למצב שהוא יבין שהיחס שלו לאחרים זה מה שמקנה לו את החיסון הטוב והנכון ביותר.

דודי: נעבור לנושא הבא, "יום הזיכרון הבינלאומי לשואה".

נורמה: יום הזיכרון הבינלאומי לשואה יצוין ביום רביעי וכבר ביום חמישי שעבר, ביום השנה השמונים ל''וועדת וונזי'' אישרה העצרת הכללית של האו"ם החלטה נגד הכחשת השואה שאותה יזמו ישראל וגרמניה. להחלטה הצטרפו 112 מדינות, איראן התנגדה להצעה וטענה שישראל היא זו שגורמת לפשיעה נגד האנושות. מה החשיבות של ההחלטה הזאת?

אין שום חשיבות, לא לזה ולא לזה, מה שהאו"ם עושה הוא עושה. יושבים אנשים שזה התפקיד שלהם, משלמים להם כסף, והם עושים את העבודה הזאת. זו רוטינה כזאת, אין בזה כלום חוץ מזה. אף אחד לא משייך לזה, לא חשיבות חיובית ולא חשיבות שלילית.

נורמה: האם זה רק ''ניקוי פנים'' של האו"ם כארגון אנטישמי?

גם לזה אנשים לא כל כך מתייחסים. מה יש מהארגון הזה, זה פשוט ארגון שלו קיים, יש בניין יפה, אבל זה שום דבר. חוסר החשיבות שיש לכל הארגון הזה, התחיל כמעט מיד אחרי שהוא נבנה והתחיל להתקיים לפני כמה שנים. אף אחד לא מתייחס לזה, מי שנמצא שם בדיונים אלה סתם פוליטיקאים שחייבים להופיע. הם לא יכולים לבטל את הארגון כי יש לו שם כזה, בכל זאת זה חיבור של כל העמים שרוצים שלום וכן הלאה, אבל באמת כולם מתייחסים לזה בצורה של זלזול עד שלילה.

נורמה: בזמן האחרון פורסמו חקירות היסטוריות לגבי מספר היהודים שנהרגו בשואה. החשד מבוסס על איך ומי ספרו אותם ומתי, עם רמזים לכך שהמספר האמיתי קטן יותר משישה מיליון. האם הדיון הזה רלוונטי?

לא. גם זה לא חשוב. מה זה חשוב אם הרגו שישה מיליון או ארבעה מיליון? לאנושות יהיו פחות ייסורי מצפון מזה שהרגו רק ארבעה מיליון ולא שישה מיליון?

נורמה: מה ההיגיון לפתוח את הדברים האלה? למה ההתעסקות הזאת?

יושבים אנשים שמקבלים משכורת וחוץ מהמשכורת הם מקבלים כסף גדול מאוד מכל המדינות כדי לפתוח את החקירות ולעשות כל מיני וועדות, לטוס ממקום למקום, ולעשות כל מיני קבלות פנים כאלו וכאלו. תני להם לחיות, אלו החיים שלהם.

נורמה:, מה הערכתך לגבי מצב היהודים בעולם שמונה עשורים אחרי השואה?

מצב היהודים בעולם אחרי השואה לא נעשה במאומה יותר טוב. אלא היו כמה שנים שקטות והיום הכול כרגיל, כי היהודים לא מתקנים את המצב שתלוי רק בהם. ולכן לא פלא שאנחנו מגיעים לשנאה מתחדשת בכל קצוות העולם ואין לה סוף, והפתרון הוא אותו הפתרון שמתקרב לפתרון הסופי.

נורמה: מה זאת אומרת?

אומות העולם בכל זאת יקומו נגד ישראל. אם ישראל לא תגרום לכך שכל אומות העולם יקומו נגד יצר הרע שביניהם, השנאה שביניהם, אז אומות העולם יתחברו ויקומו נגד ישראל, אחד מהשניים.

נורמה: האם אנחנו כבר במצב הזה או מתקרבים אליו?

מתקרבים.

נורמה: מה יהיה מצב היהודים בעולם בעתיד?

אני מקווה שכל אומות העולם יזרקו את כל ההתקוטטויות שביניהם ויפנו ליהודים, כמו שכתוב בנביא, ואז כולם יתאחדו נגד יהודים ויבוא המשיח. זאת אומרת, מאין ברירה תבוא ליהודים רוח שהם יוכלו לקלוט שרק בחיבור ביניהם תלויה הישועה האחרונה הזאת, והם יוכלו להתחבר למעלה מהאגו שלהם, ואז גם כל אומות העולם ימשכו אליהם כמו למגנט וידבקו אליהם, וכולם יגיעו לדבקות השלמה.

נורמה: המשיח לא יבוא בחמור לבן, כמו שאנשים חושבים.

המשיח יהיה בחמור לבן. החומר שרוצה להלבין, להיות לבן, להיות כולו בהשפעה, בחיבור, באהבה, זה יהיה המשיח.

נורמה: האם יש משהו שהשתנה לטובה אחרי כמעט 80 שנה?

אם אנחנו מסתכלים על מה שהיה בתוך השואה, אז ודאי שבינתיים זה מצב יותר טוב ובהרבה. אבל אם אנחנו מסתכלים על מה שקרה באמריקה בעשור האחרון, אפילו ב-20 השנה האחרונות או באירופה, אז אנחנו רואים שהמצב לא הולך ומתפתח לטובה.

אומות העולם לא יכולים להתרחק מהאנטישמיות שבהם, זה נמצא אצלם בגנים, בדם. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר, וגם לא מסוגלים לדרוש מהם משהו אחר. עד שיבוא האור העליון ויתקן אותם, אין סיכוי שהם ישתנו. הם מתפקדים לפי התפקיד העליון שלהם, זאת אומרת שונאים את ישראל, כל עוד ישראל לא מתקנים אותם. הכול לפי סוף ה"הקדמה לספר הזוהר".

נורמה: לקראת יום השואה הבינלאומי, משרד התפוצות של ישראל פרסם דו"ח שנתי של שנה שעברה, על המצב האנטישמיות ברחבי העולם. הם גילו שהיו 3.5 מיליון פוסטים אנטישמיים ברשתות החברתיות בשנה שעברה. מכל מיני סיבות, גם בגלל הקורונה וגם בגלל המבצע הצבאי שהיה בארץ "שומר החומות". הרשתות החברתיות זה השטח האלים ביותר כלפי היהודים כרגע. מה דעתך לגבי המצב הזה?

אני שמח שיש עבודה למשרדי הממשלה לספור את הדברים האלה. בזה הם חושבים שנגמר כל התפקיד שלהם, ואין לי מה להוסיף.

נורמה: באותו דו"ח גילו ש-50% מהישראלים אמרו, שכשהם בחו"ל הם לא לובשים סימנים יהודים, בגלל הפחד ממקרים אנטישמים אלימים. האם אתה חושב שהשתנה משהו אצל הישראלים, כי בדרך כלל הם חשבו שזה יקרה רק ליהודים בחו"ל ולא לישראלים. האם יש יותר הבנה של הסכנה?

אבל בינתיים אנחנו יכולים ללכת בדיזנגוף עם מגן דוד על הצוואר ושום דבר לא יקרה לי. אני לא בטוח שזה יקרה בכל מקום בארץ ישראל, אבל יש מקומות שבטוח שזה לא יקרה, כמעט בטוח.

מה את רוצה עוד, שיתייחסו אלינו יפה וטוב בכל מקום בעולם? זה ודאי לא יהיה כל עוד לא נתקן את הפגם שנמצא בתוך החומר של הבריאה. כי באמת שנאת ישראל זה חוק הטבע, אנטישמיות זה חוק הטבע. ואין לנו מה לעשות, אם לא נתקן זה יתקיים ויגדל יותר, עד שזה יחייב אותנו להיתקן.

שלי: הנושא הבא שלנו, שימוש באופיאטים בקרב בני נוער. מאז תחילת הקורונה חלה עליה חדה של צריכת אופיאטים בקרב בני נוער, בעקבות מצוקה נפשית גוברת של ילדים בגילאי 12 עד 17. גם אחוז הפניות שלהם לקבלת סיוע נפשי עלה בכ-70%. האופיאטים הם משככי כאבים, שניתנים לרוב על ידי מרשם רופא, מקלים על כאב באופן מידי, הם חודרים למערכת העצבים ומנטרלים את אזורי הרגש במוח.

העוצמה שלהם חזקה משל הרואין, הם מדכאים חרדות ומעניקים לכאורה תחושת אופוריה. הבעיה שמהר מאוד הגוף והמוח מתמכרים אליהם ודורשים עוד ועוד, עד כדי מה שעלול להוביל את הנערים והנערות האלה למוות. השאלה הראשונה היא, מה הוא הכאב שמתחת לחיפוש אחרי משככי הכאבים. מה הכאב של בני הנוער, מה התוכן שלו?

חוסר משמעות.

שלי: רק חוסר משמעות?

כן.

שלי: בני הנוער שנשאלו, דברו גם על הרבה מצוקה ומתחים שיש בבית בתקופת הקורונה. על אובדן קשרים חברתיים כשהם שומעים שחלק חברים מבלים והם פתאום נשארו לבד. כל מיני מצבים חדשים של איבוד השגרה. אתה לא רואה בזה את הבעיה האמיתית?

חוסר משמעות בחיים.

שלי: איזה משמעות חסרה להם?

בשביל מה חיים.

שלי: השאלה בשביל מה חיים, לזה הם רוצים תשובה?

לא רק הם, גם ההורים שלהם. ההורים שלהם מסוגלים להסביר להם בשביל מה חיים?

שלי: ברור שלא.

אז מה אפשר לעשות, יש לנו כמה דורות, וכותב על זה "בעל הסולם", שכמה דורות כבר נשמטו מתחת ידינו.

שלי: מה היית עונה להם, הרי הם לא מחפשים בהכרח רוחניות?

אני לא יכול לענות להם, כי הם לא שואלים אותי ואני לא יכול לענות ברמה שלהם. אנחנו צריכים לבנות מערכת הסברה שתפתח את הילדים מגיל קטן, שנתיים שלוש, מתי שהם כבר יכולים להתחיל להיכנס למעגלים חברתיים עם ילדים כמוהם וכך להמשיך איתם עד גיל זקנה. אני נמצא עכשיו במגע עם אנשים מבוגרים, ואני רואה באיזה מבוכה הם נמצאים.

שלי: מי האנשים האלה, התלמידים שלך?

לא. במקרה אני נמצא במגע עם אנשים בגילאים מעל 70 והם נמצאים במבוכה, "למה חיים?", "בשביל מה חיים?", "איך להצדיק את הקיום?", גם להם זה כואב.

שלי: ומה היית עונה להם, הם מסוגלים לקבל את הרעיונות הגבוהים של חכמת הקבלה?

אני לא מדבר איתם, אני לא חושב שהם מסוגלים. ויש גם איסור, "אל תשים מכשול לפני עיוור" ולכן אני לא מדבר איתם. אלא אני מדבר על בנית מערכות, שאנחנו ניקח את החברה ונתחיל לסובב אותה כסביבון גדול. וכולם יכנסו לפעולה כזאת על ידי העיבוד שלנו - זה מה שצריך להיות. אחרת אנחנו נגיע למצב שכל דור יפול יותר ויותר, ואנחנו נראה את זה.

שלי: כשאתה אומר, אני לא יכול לענות להם כי הם לא פונים אלי. הכוונה שהחיסרון שלהם הוא לא מספיק בשל לרוחניות. או שצריך לענות להם בצורות אחרות?

צריכים להתחיל לחנך אותם, אבל בצורה הדרגתית על ידי מערכות שונות ולבנות את זה דרך כל כלי התקשורת וזה לא פשוט, זה לטפל באומה שלמה. זו קבוצה מאוד רב גוונית, מורכבת, שדורשת הרבה צורות גישה. גברים, נשים, ילדים, כולנו מעורבים ומעורבבים יחד. אבל אנחנו מתקרבים לזה, המשבר שאנחנו נכנסים אליו, יהיה משבר מאוד מאוד רב גווני ולא תהיה ממנו שום יציאה נורמלית. אנחנו נמצאים לפני מצב שפשוט לא נדע מה לעשות.

שלי: מהי המערבולת הזאת, שדברת בתחילת השיחה על השינויים הפסיכולוגים?

בתחילת השיחה דברתי רק על ילדים. אבל בכלל העולם נמצא לפני משבר יותר גבוה ממה שהיה ועכשיו הוא מתחיל לעכל עד כמה כל ההתפתחות שלו היא לא נכונה, כי האנשים לא צריכים את מה שמייצרים ותהיה הרגשה של ייאוש ממה שבנינו. עשינו המון מערכות, פיתחנו, גדלנו, בנינו, אבל איזה תועלת יש בזה, האנשים הפסיקו להרגיש תענוג. וזו בעצם מטרת החיים שלנו, מטרת הקיום שלנו להרגיש תענוג ולא יהיה ממה.

שלי: אז מה התפקיד של הכאב בחיים, איך נכון להתייחס אליו?

כאב זה הרגשת חוסר תענוג בצורה חדה, חריפה.

שלי: ומה תפקידו?

להראות לאדם איפה הוא צריך לחשוב על תיקון.

שלי: אם האדם מרגיש שהכאב נגרם לו ממקור חיצון, הוא לא קושר את זה לתפקוד עצמו?

בינתיים נדמה שזה כך, לאט לאט נתפתח ונראה.

שלי: כשהגעתי לחכמת הקבלה, נתת הסבר שנחרט בי. כשרוצים לחנך בני נוער, זה כמו שבינה נכנסת. צריך ממש להיות אחד מהם, להתעסק בדברים שהם מתעסקים ולאט לאט להוביל אותם החוצה מהמצב שלהם, למצב יותר טוב. זאת צריכה להיות גם הגישה שלנו בהפצה לבני נוער?

אני לא יודע איך לגשת לבני נוער. נחשוב, בעוד כמה ימים אחרי השיחה אתכם, יהיו לי קצת יותר מחשבות לכיוון הזה, ואז נתראה.

(סוף השיחה)