"פרשת השבוע"

בחוקותיי

בהשתתפות: שמואל וילוז'ני

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 02.02.15 – אחרי עריכה

שמואל: ברוכים הבאים לתוכניתנו "פרשת השבוע", השבוע אנחנו בפרשת בחוקותיי, שאומרת כך, "אם-בחקתי, תלכו; ואת-מצותי תשמרו, ועשיתם אתם.." אז "ונתתי גשמיכם, בעתם; ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה יתן פריו."

כן.

שמואל: אני מבין שהבורא אומר להם, במידה ותעשו כך, יהיה כך.

כמו שצריך.

שמואל: בדיוק.

יחד עם הרצונות האגואיסטיים שלכם, שקלקלתי אותם מראש, בכוונה, אתם יכולים עכשיו להשקיע בזה קצת כוח, רצון, לבקש ממני, שאני אבוא ואעזור לכם לתקן את הרצונות, כי אתם לא מסוגלים לבד, ובצורה כזאת נתחיל יחד לתקן את מה שיש בכם.

שמואל: על מנת שתגיעו למצב של השתוות הצורה איתי, ותראו מה זה פרי, תראו מה זה טוב.

אז תהיה גאולה.

שמואל: זאת אומרת, אני נותן לכם חוקים.

משפטים.

שמואל: משפטים, שיעזרו לכם. במידה ותעשו אותם, תקבלו את הדברים הפשוטים, את הגשם בעתו.

אלו דברים פשוטים?

שמואל: לכאורה אלו הדברים הפשוטים, שאנחנו לוקחים אותם כמובן מאליו.

אלו תכונות מלמעלה, שבאות מהשמיים, שבלעדיהן לא יכול להיות שמשהו יגדל.

שמואל: בדיוק. הבעיה היא ששכחנו את זה והגענו למצב שאנחנו חושבים שאני ואפסי עוד, שאנחנו עושים את הדברים האלה, ואז הבורא אומר, שנייה אחת, יש פה תכנית.

מלכתחילה אי אפשר לדבר על התורה בצורה כזו שאתה חושב על הארץ, האם יגדל כאן משהו או לא יגדל וכן הלאה. אנחנו צריכים בכל זאת לחשוב על התיקונים הפנימיים שלנו, על הרצונות, על מה שאנחנו צריכים לתקן. אם אתה מדבר על הארץ, אז אתה יכול לנסוע לכל מיני מקומות אחרים בעולם ולעשות שם הרבה כסף.

שמואל: מאיך להוריד גשם.

כן, והיום אתה לא צריך את זה. בארץ ישראל יש היום הרבה טכנולוגיות בחקלאות כך שאתה לא זקוק לחסדי שמיים. אתה לא זקוק. אני לא צריך את הבורא, שהוא אומר לי, אני אתן לך גשם בתנאי שתהיה ילד טוב.

שמואל: אני אמלא את כנרת.

כן. אני כבר לא צריך, לא את כנרת מלאה ולא גשם משמיים, אני עושה את הכול לבד.

שמואל: יופי. ובכל זאת הוא אומר לנו שיש חוקים.

אילו חוקים הוא אומר לנו?

שמואל: להגיע לכוחות רוחניים.

כן. שנוכל לתקן את עצמנו ולהגיע למטרת הבריאה שלנו, שהיא הזדהות עימו, על ידי אילו חוקים ומשפטים אנחנו מגיעים לזה. אז הוא אומר, בוא נבדוק, שכל מה שיש בכם, בכל פנייה ופנייה, האם אתם עושים את הדברים האלה נכון. "נכון" זאת אומרת מה שאתם עושים אתם עושים, האם אתם מתכוונים בכל מצב ומצב שאתם מבצעים שהוא יקרב אתכם למצב הרצוי.

שמואל: אני הבנתי דבר נורא פשוט. אני אקח עשרה חברים, ואעשה איתם קבוצה.

שיהיו מחוברים חזק וטוב.

שמואל: כן, שמטרתה תהיה להתחבר חזק, ב"ואהבת לרעך כמוך". ואת המשפחה, העבודה, החברים, כל העיסוקים מסביב, אני שם רגע בצד, ופעם ביום אני נפגש איתם, מדבר איתם, קושר איתם קשר, יוצר איתם את הקבוצה הזאת.

כל היום. זה לא שאתה יושב איתם פיזית, אבל אתה צריך להגיע למצב שכל היום אתה מרגיש שאותם אנשים מחזיקים אותך, ואתם מחזיקים יחד את הכוונה שלכם בהשפעה הדדית. ומתוך השפעה הדדית, אתם רוצים לגלות את הכוח העליון הטמון בטבע, את כוח ההשפעה והאהבה.

שמואל: לגלות משהו, לראות איזו תמונה, שאני לא יודע מהי, שאני לא יודע מה זה הבורא.

אבל יש לנו הרבה תופעות כאלה בטכניקה, בפיזיקה, בכל הדברים האלה. אנחנו מייצבים איזשהו שדה מיוחד שיש בו מכשירים, נגיד מגנטים למיניהם, וביניהם, בין כל המכשירים האלה, אנחנו בונים עכשיו איזה יחס, שדה.

שמואל: שדה מגנטי?

נגיד.

שמואל: שדה יעקב, נולדתי בשדה יעקב. זה אומר משהו, השדה של יעקב.

זה בדרך לטבריה?

שמואל: זה בעמק יזרעאל, אולי יש בזה משהו. אז בנינו פה שדה מגנטי, מהיחסים בין המגנטים.

ואז באיזה תכונות מיוחדות שלו, מתח, קשר בין כל המרכיבים של השדה, אנחנו פתאום מרגישים בו תופעה מיוחדת, משהו מתחיל להתפוצץ או להתלקח.

אנחנו רוצים להגיע למצב כזה שאנחנו בונים בינינו שדה כל כך עוצמתי, שפתאום אנחנו מרגישים שהוא מביא לנו תכונה חדשה. התכונה הזאת נקראת בורא. אנחנו עשינו את זה, אנחנו עשינו מהקשר בינינו תנאי שמתגלה הכוח העליון שנסתר בטבע, והגענו למצב שאנחנו יכולים לגלות אותו.

הבורא מסביר עכשיו באיזה קשרים אנחנו צריכים להיות בינינו, גם בין עשרה אנשים, וגם עם כל העולם, כל התנאים, כך שנגיע למתח, לתכונות, לכוונות, לנטיות כאלו שהוא יתגלה. נראה לי שתפסת קצת.

שמואל: נעתקו המילים מפי, תיארת את זה נורא יפה, נורא פשוט.

זו תופעה שקיימת בפיזיקה, בכל מיני תחומים.

שמואל: אתה צריך לשנות את החדר הזה שאנחנו יושבים בו, ולבנות לעצמך מעבדה. תכנית שהיא מעבדה.

ואני אראה את זה לכולם.

שמואל: אתה תהיה המדען, ותנסה לבנות את הצורות האלה. הרי בהתחלה זה נורא קשה, זה חדש, אתה מצייר את כל הגרפים, ומי שלא נמצא בזה לא מבין בכלל על מה מדובר. ברגע שאתה נכנס לזה, אתה אומר, איזה גאוני, איזה פשוט, תסתכל על הקו הזה, אלה הכוחות הפנימיים, אלו הכוחות החיצוניים, זה עובד למעלה, זה מחולק לספירות.

עכשיו כשתיארת את זה, אני לפחות ראיתי אותך בחלוק לבן בונה את המכונה הזאת.

למה בחלוק לבן?

שמואל: בגלימה כזו.

בסדר.

שמואל: מדוע הברכות קצרות והקללות ארוכות?

כי אנחנו לא יודעים איך לקיים את החוקים האלו, "בחוקותיי" אנחנו לא יודעים. ושלב אחר שלב כאשר מתקדמים ומתקרבים יותר ויותר, כאשר מניין אנשים, מניין גברים, מתחילים לעבוד ביניהם, וכך כל עם ישראל, ואחר כך כל העולם, אנחנו מגלים את הבורא במלואו, ואז אנחנו והוא נמצאים יחד. אנחנו מבצעים בינינו כאלה פעולות, בחיבור, באהבה, עד שמגלים את הכוח העליון כל כולו, והוא שורה בנו. ואז אנחנו נקראים שכינה, מלכות, והוא נקרא שוכן. המצב הזה נקרא גמר התיקון, לזה צריכים להגיע.

שמואל: לגמר התיקון?

כן. אבל כדי לכוון אותנו לזה, וכדי לתת לנו תנאים נכונים, שנוכל להוציא את כל הכוחות שלנו, שאנחנו לא מבינים ולא מכירים אותם, אז הוא עושה כל מיני תרגילים, הוא עושה כל מיני הרהורים, הוא עושה כל מיני דינים, כל מיני תקלות, כך שנוכל להתגבר ונתקשר בינינו מעליהן, ואז מגיעים לביטוי השלם שלנו.

שמואל: כמו עם ילד שאתה כל פעם שם לו דרגת קושי כזאת שהוא הולך ומתגבר עליה. אבל לילד לכאורה יש את התמונה השלמה לנגד עיניו, הוא רואה את אבא, אימא, הוא רואה את העולם, אז יש לו לפי מה ללכת. פה זה באמת ללכת למשהו לא ידוע, לגמר תיקון.

אנחנו עוברים את זה בעולם היום.

שמואל: רק כשתשב עם המלך, אתה תדע מה זה מלך.

נכון.

שמואל: לפני זה אתה רק מדמיין את המלך, כי לא ראית אותו אף פעם, אתה רק שומע עליו, וזה כמו טלפון שבור, מישהו אומר משהו, ואחרי אלפיים שנה אתה שומע משהו אחר לגמרי.

פעם ראשונה כשאתה מתחיל לגלות, כשהוא בא ומתגלה מתוך הקשר בינינו, יש שם איזושהי צורה, אבל את הצורה הזאת אנחנו בונים מסוגי היחסים בינינו. אבל זאת צורה שאנחנו כבר יכולים לדבר עליה, ואז יוצא שהגענו למדרגה הראשונה של גילוי הבורא.

ואחר כך זה שוב נסתר, ומתכסה בתוך האגו שלנו שפתאום מתגלה, ואנחנו שוב עובדים עליו, ומעליו שוב מתקשרים בינינו. אבל כבר יש לנו משהו, אנחנו כבר זוכרים שהיינו בזה, רק בדרגה יותר גבוהה, ומגלים אותו בצורה יותר עסיסית, יותר עוצמתית.

שמואל: ואחר כך הוא שוב נעלם, כי האגו עוד פעם עולה למעלה, וזה תהליך.

אבל כל פעם אתה משיג אותו יותר, אתה מבין אותו יותר, מרגיש אותו יותר, אתה דבוק אליו. אתה מתחיל לראות דרך החיבור הזה שכל המציאות נמצאת רק בזה, אין משהו חוץ ממנה. אתה אומר, יש לי עבודה, יש לי בנק, יש לי משפחה, יש לי עוד כל מיני בעיות וצרות, דברים טובים ולא טובים, וכשאתה מתחיל לגלות, אז אתה מתחיל לגלות שהכול מסודר בפנים, ממש בפנים, גם המשפחה, גם החברים, גם העבודה, בכלל כל העולם, כל ההיסטוריה, הכול נכלל בפנים, כי רק לשם זה הכול היה וקיים.

שמואל: באחת הסופות האחרונות של הגשם, נסעתי נפל לידי עץ. זה היה כהרף עין, לא הייתה שום הכנה. האם צריך ללכת להגיד הגומל ולבקש?

אתה צריך להתייעץ האם באמת מגיע לך להגיד הגומל.

שמואל: אבל הכול עניין של אמונה.

זו לא אמונה. אמונה זה נקרא השפעה. הכול עניין של גילוי הבורא לנברא בעולם הזה. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

שמואל: לפעמים כשאני מדבר עם עצמי לקבל חיזוקים, אז אני אומר, "חזק אותי באמונתי". אני אפילו לא יודע מה זה, אבל האם זאת בקשה? כי הרבה פעמים אני שומע אותך אומר, תבקשו, תתכוונו.

כן, לפחות ככה.

שמואל: זה המינימום.

אני אגיד לך, תלוי מה אדם מבקש.

שמואל: אני לא מדבר על זה שאדם מבקש פרנסה, משפחה, ילדים, אני מנסה באמת לעלות לאיזושהי רמה. גם להכיר תודה ולא לבוא בטרוניות, גם לדעת שהרצונות שלי להשפעה הם באמת נכונים ולא שהאגו שלי מדבר בתוכי. כל השאלות הנוקבות שאתה שואל פה למה, כי מה?

אם תקרא שוב את הפרשה היטב, אתה תראה שכל כולה דורשת מאדם להיות בבקשות מיוחדות. שאדם מבקש את פני הבורא, שיתקן אותו, שיכוון אותו איך לרכז את כל הרצון להשגת החיבור.

אין מלבד החיבור בינינו, שנשבר בחטא עץ הדעת, וכתוצאה נעשינו כל כך מרוחקים זה מזה, עם אגו שמפריד בינינו. קודם האגו לא היה אגו, הוא היה כחיבור, בחטא עץ הדעת אנחנו הפכנו אותו במקום כוח המחבר לכוח המפריד, המרחיק, מחיבור לשנאה.

שמואל: עד כדי רצח.

כן. ולכן כל הבקשות שלנו צריכות להיות אך ורק כדי שנוכל להתחיל להתחבר. ושוב, אך ורק כדי לגלות את הבורא בינינו, את כוח ההשפעה והאהבה בינינו. זו בעצם הבקשה.

שמואל: בעצם שכל אחד מאיתנו, כל אחד מהצופים, כל אחד מהחברים והחברות יתאגדו.

הבעיה היא בעם ישראל שהוא צריך לעשות את זה הראשון בעולם ולהיות אור לגויים. ואנחנו עומדים עכשיו לפני המעשה הזה, אנחנו מחויבים להתחיל לעשות את זה, אחרת יהיה לנו מאוד מאוד גרוע, ודווקא לנו, כי אנחנו הראשונים שמחויבים להיכנס לזה, לחיבור בינינו, ואנחנו לא מודעים לזה ולא רוצים.

ולכן בהתאם לכך שכל העולם סובל עקב זה שאנחנו לא מתחילים את התיקון, שחייב כבר עכשיו להיות בעיצומו, לפי איך שהמקובלים אומרים, או לפחות חייבים להתחיל בו, בהתאם לזה נקבל עונש.

שמואל: כתוב, במידה ובני ישראל לא ישמעו לה' ולא יעשו את מצוותיו, ימאסו בחוקותיו ומשפטיו, ייתן ה' עונשים קשים לבני ישראל, מחלות, שחפת וקדחת, כל מיני צורות כאלה של קלקולים.

קלקולים רוחניים, לאו דווקא גשמיים, אבל גם זה יכול להיות.

שמואל: זאת אומרת כל מה שיזרעו ילך לריק, לא יאכלו, ויפלו לפני אויביהם, ושונאיהם יענו אותם. "ואם תלכו עמי קרי", מה הכוונה בקרי?

שאנחנו מבזבזים את הכוח שלנו בצורות שלא מביאות אותנו לתיקון, לחיבור, ובצורה כזו אנחנו רק מתרחקים מבניית אותה רשת יחסים שהבורא יכול להתגלות שם.

שמואל: הוא אומר "אם תמשיכו", ונוקב את כל המכות, וחרב נוקמת, ודבר תפרוץ בתוכם, ויינתנו בידי אויביהם. א-לוהים ישמור, בכל מקום שחור.

אז לא נשאר לנו היום מה לעשות אלא באמת לשמוע שוב מה שכתוב.

שמואל: "ואכלתם בשר בניכם", מה זאת אומרת, לאן הגענו? "ובשר בנותיכם תאכלו והשמדתי את במותיכם". מה הולך פה?

הכול הולך לפי התורה. אנחנו רואים איך כל העולם שוב ושוב נעשה נגדנו, ואיך אנחנו נמצאים כאן בהכרעה קשה מאוד, כי היצר הרע שבנו הוא גדול מאוד ואף אחד לא רוצה לשמוע מה צריכים לעשות. וככל שכמה אנשים משתדלים לצעוק "בוא נעשה תיקון", שסך הכול מגיע לאהבת החברים, לאהבת הזולת, לאהבת עם ישראל, אנחנו חייבים להגיע ליישום של "בחוקותיי". בסופו של דבר וודאי שנקיים.

שמואל: אבל השאלה מה המחיר שנשלם עליו?

נכון.

שמואל: אתה אומר "חבר'ה, בואו שנייה, אפשר לחסוך פה הרבה".

בבקשה. הבעיה היא שזה לא מתבצע בצורה של אדם אחד. לשם כך כבר חייבים להתחיל מהחיבור, מאילו קבוצות, מצורה שבה אנשים רואים, משתתפים, מתחברים סביב למשל אותה תכנית טלוויזיה, או רדיו, או ספרים, חוקים שלנו, סביב משהו.

שמואל: סביב החומר הזה. זאת אומרת זה קודם כל ספר, מורה, קבוצה.

נכון. אנחנו עושים הרבה מעגלים בכל מיני מקומות בארץ, וגם בחו"ל, וככל האפשר מפזרים ספרים וכל מיני חומרים, אבל וודאי שזה לא מספיק. צריך משהו דרסטי. נשתדל עוד.

שמואל: בכנסים שאתם עושים?

כנסים, בסדר, נקווה שעוד מעט יהיה לנו כנס, אנחנו נמצאים לקראתו, ואז אנחנו שוב ושוב נפנה לעם ישראל שיבואו ככל האפשר.

אבל "בחוקותיי" זה ממש התמצית של כל התנאים לגילוי הבורא. התיקון.

שמואל: "בחוקותי" זה התמצית של התיקון לעם ישראל העתידי.

ולכן הוא אומר, אם אתם מבצעים את זה, אז אתם מתקרבים לארץ ישראל, נכנסים לארץ ישראל. אלה חוקי ארץ ישראל. אם אתם לא מתקדמים בזה, לא עושים את זה, אז אתם מתרחקים.

מהו אומר, אתם תהיו בארץ ישראל, בתנאי שאתם תקיימו את זה, והם הפסיקו לקיים.

שמואל: אז מאבדים את ארץ ישראל.

כן, אז אתם יוצאים לגמרי לגלות. בזה אנחנו כבר היינו.

שמואל: אני רוצה להתעכב על העניין של המעשר, מה אתה יכול לספר לי עליו?

שבעצם כל המדינה צריכה להתקיים רק מתוך המעשר הזה.

שמואל: מדובר בכסף פיזית?

כסף.

שמואל: מדובר בפעולה פיזית.

לא, גם רוחנית. מעשר קודם כל הוא כנגד ספירה עשירית, מלכות, שאנחנו לא מסוגלים לתקן אותה בעצמנו.

שמואל: אז אנחנו משלמים בשביל מה?

כאילו משלמים, אני עושה במה שאני מסוגל, וזה הכול הולך לקופה הכללית של החיבור.

שמואל: של החיבור, של החברה, של הקבוצה, של המבנה הזה?

ואם 10 אנשים, כל אחד משלם 10% , אז סך הכול הם 100%, הם הופכים להיות לאדם אחד.

שמואל: 10% ממה שכל אחד מרוויח בחוץ? אחד מרוויח 100, אחד 200.

כן. וזה כנגד המלכות, אם אנחנו מדברים על רוחניות.

שמואל: אבל כל אחד נמצא מבחינה רוחנית בדרגת רצון לקבל שונה מחברו, מבחינת האגו שלו, אחד יש לו אגו יותר גדול, אחד יותר קטן?

גם בעולם שלנו, אחד מרוויח פחות, ואחד יותר.

שמואל: אבל איך אתה מודד את זה בנתינה האגואיסטית?

אתה רואה שאתה לא מסוגל לקיים את זה במלכות שלך, כי הדברים האלה הם גבוהים ממך. אתה חייב לדחות את הדבר הזה. אתה לא יכול לקבל על מנת להשפיע את האורות האלה, את התענוגים האלה, אלא רק בלמסור אותם, לחתוך.

שמואל: כן, לחתוך את כל הדברים האלה החל מברית המילה, את הדברים שאתה לא יכול להתעסק איתם, שהשיא שלהם זה לב האבן?

מעשר זה מעל לב האבן. זה בכל פעולה ופעולה.

שמואל: זאת שיטה טובה של המעשר.

זאת שיטה טובה, ברוחניות זה הכרחי כי אחרת אתה לא מתקן את המבנה שלך, את ההשתתפות שלך עם העשרה האחרים, עם כל העם. העם מחובר על ידי אילו פעולות, וחלק מהפעולות הן בכסף, בעזרה הדדית למיניה. אתה מביא את זה לחיבור ביניכם, ואז זה אתם משתמשים בכל הדברים האלה כדבר שאיתו בונים את מגדל הבורא, מגדל ה'. מאיפה אתה מקים מערכת חינוך, כי אתה חייב לחנך את העם, כדי שיידע את התיקונים? מתרומות ומעשרות. מאיפה אתה מקים את הצבא, מערכות?

שמואל: מהמיסים שאני משלם.

כן, כל המערכות האלה. אבל אז המיסוי היה אחר בהשוואה להיום. כי כל זה בהתאם לאדם, כמה הוא משתתף, כמה הוא מסוגל מבחינה רוחנית, לפי דרגת התיקון שלו. והאדם נמצא בתשלומים האלה בשמחה, כי אחרת הוא לא מתקדם בצורה רוחנית. כי בשבילו התשלום הגשמי וההתקדמות הרוחנית הופכים להיות אחד. ואז גם שמים וגם הארץ, "ממשלת שמים וארץ" הם כדבר אחד. ככה אנחנו צריכים לעבוד, זה כל כך יפה וכל כך פשוט וכל כך טוב. אתה נעשה פשוט אחד עם כל המציאות. אין לך מחשבות זדוניות, חשבונות למיניהם.

שמואל: איך נחיה?

בצורה יפה, פשוטה.

שמואל: איך נוכל לא לשנוא, לא לכעוס, לא להתרגז? איך נוותר על כל התענוגות האגואיסטים הקטנים האלה?

אתה היום ניזון מהקליפות.

שמואל: כן, מה זה, משאריות של הקליפות, מהקליפות של הקליפות, אפילו לא זכיתי לקליפות, לא לפירור. אבל זכינו להרבה הרבה ניצוצות. ובחוקותיי, נורא פשוט, "אם בחוקותיי תלכו", אם תקשיבו, יהיה טוב, אם לא תקשיבו, תקבלו מכות.

לא, אנחנו נתקדם ואנחנו נשתדל לעבור את התיקון הזה בשמחה ומהר.

(סוף השיחה)