נושא המחקר בחכמת הקבלה הוא הכוח שמחייה, בונה ומעצב אותנו בכל רגע. זהו שורש המציאות.
בכל מדע נחוץ חיישן שקולט את התופעה הנחקרת. בלימוד חכמת הקבלה, על האדם לבנות מעצמו חיישן ומפענח.
מקובלים חוקרים כבר אלפי שנים את האופן שבו הם מרגישים את הכוח העליון.
כדי לכייל את עצמם לקליטת הכוח העליון, המקובלים מתחברים בקבוצה ומבטלים המחיצות שקיימות ביניהם. בשטח המשותף שהם בונים תוך ביטול האגו הפרטי, הם קולטים את הכוח העליון.
בחכמת הקבלה המחקר מתבצע באמצעות בניית כלים הדומים לכוח העליון, כלומר רצון להשפיע.
האדם עצמו הופך להיות מעבדת המחקר, והניסויים שהוא עורך הם שינויים של עצמו.
במחקר הקבלי המקובל לומד להכיר את עצמו, את הכוח העליון ואת מה שביניהם.
בעיסוק בחכמת הקבלה יש אפשרות לשנות את המציאות, לעבור מעולם לעולם, לפי השינוי שמתרחש בי.
בחכמת הקבלה ניסוי מדעי כולל צמצום על עצמי, התכללות בנבראים ובבורא והפיכה של עצמי לצינור שפע במקרים נדירים האדם מסוגל לערוך ניסוי כזה לבד, בדרך כלל זה מתבצע על ידי חיבור בקבוצה.
המעבדה הקבלית היא קבוצה שבה בונים קשר של השפעה ואהבה, שדומה לכוח העליון.
חכמת הקבלה יכולה להביא לאנושות כל טוב, והתפתחות בלתי מוגבלת בדרגת קיום עליונה.