ישיבת כתבים

מס' 298

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 28.11.21 – אחרי עריכה

דודי: הנושא הראשון שבו נתחיל הוא בהלת זן ה"אומיקורן". זה קרה הרבה יותר מהר משחשבנו, אבל בסוף השבוע האחרון התגלה ואריאנט חדש שמקורו בדרום אפריקה ויש לו כבר שם "אומיקורן", הווריאנט מתפשט במהירות גבוהה ב500% מנגיף הקורונה הסיני המקורי. יש לו עשרות מוטציות מסתוריות שטרם נראו והוא מעורר דאגה רבה בארגון הבריאות העולמי והרבה אי ודאות בקרב הציבור. אחד המומחים הגדיר את הזן החדש כקפיצה אבולוציונית של הנגיף בגלל המוטציות החריגות בחלבון החוד, הספייק, דרכם הוא מדביק, ולכן יתכן שהחיסונים הקיימים לא יהיו עמידים כלפיו. בישראל וברחבי העולם ממשלות סוגרות את שדות התעופה או אוסרות כניסה על הבאים ממדינות בהם התגלה הנגיף, והם גם מגבירות את ההגבלות על האזרחים בשורה של צעדים חדשים ונראה שהגבלות רק ילכו ויחמירו.

מיום שפרצה הקורונה, היית הראשון שחזר ואמר שזאת רק ההתחלה של המגפה, היא לא הולכת להסתיים בקרוב. השאלה היא איך ידעת מראש שהקורונה לא הולכת להסתיים?

אנחנו נמצאים במאבק עם הטבע, ואנחנו לא הולכים לפי חוקי הטבע, שרוצה לראות אותנו מחוברים יחד במערכת אחת הדדית, בהבנה, בהרגשה שאנחנו מתקרבים זה אל זה ותומכים בכוח הפנימי של המערכת, שהוא כוח אחד הפועל לטובת ההתפתחות לקראת החיבור המתגבר.

אנחנו נמצאים במצב אחר, אנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים להיות מחוברים, מאוחדים, וצריכים לבנות מערכות שבהן נשתמש בכוחות שלנו, בשכל, ברגש, במדע, בכל מה שאנחנו יכולים לפתח, ולהשתמש במערכות האלה לטובת המערכת הכללית, ולחזק את הייחודיות שבטבע. אלא אנחנו בונים על ידי ההתפתחות שלנו, כל מיני צורות שקורעות את הטבע, את החברה, את הכול לגזרים, והתוצאה מאבק מתגבר בין כל חלקי החברה והטבע.

התוצאה מזה שאנחנו קורעים את הטבע לחלקים, אנחנו מקבלים תגובות שהביטוי שלהן זה התפרצויות הרי געש, צונאמי ועד לחלקים הכי מסוכנים, שהם הווירוסים. וכל הדברים האלה מתפרצים כתוצאה מחוסר האיזון של כל חלקי הטבע זה עם זה, ולא מגיעים להשלמה על ידי המאמצים של בני האדם, אלא מגיעים ליתר קיצוניות ביניהם ולכן זה מה שקורה.

זה לא פלא שאנחנו הם אלה שגורמים לזה, בפרט שעל פי חכמת הקבלה, אנחנו לומדים שאנחנו נכנסים לתקופה הנקראת "הדור האחרון", שבה כמה שהפעולות שלנו יותר מתרחקות מהמטרה, שהיא חיבור בין כולם להיות "כאיש אחד בלב אחד", שזה מה שעומד ביסוד של הטבע, אז כמה שזה נשמע נאיבי, אבל הטבע ידרוש מאיתנו לקיים את התנאי הזה כי הטבע כולו אינטגרלי גלובלי, ואנחנו מתפתחים לכיוון ההפוך, אז זה מה שמחכה לנו.

וזה לא שהטבע מעניש אותנו, אומנם בעל הסולם כותב כך, שהטבע כמו שופט נותן לנו מכות, אבל המכות האלו תפקידן להחזיר אותנו קצת לאיזון. נקווה שזה יפעל במשהו, אבל בינתיים אני לא רואה שזה כך. אני רואה שבמקום לקבל את המכות האלו ולהשתמש בהן בצורה נכונה כמו, בואו נתחבר יותר, נתאזן יותר, בואו נבנה סביבה יותר סגורה, שהיא לא מבודדת מאחרות, אלא "סגורה" - הכוונה עזרה הדדית בתוכה.

אבל במקום לעשות פעולות לתיקון החברה, להיות "כאיש אחד בלב אחד", אנחנו נוהגים הפוך וזה משמעותי במיוחד כשאנחנו בהתפתחות האחרונה של החברה האנושית, והכוונה לא שאנחנו מגיעים לסוף, אלא אנחנו צריכים דווקא הפוך, להגיע לחיבור השלם, לדרגת ההתפתחות השלמה והיפה. ולכן בהתאם לזה מרגע לרגע אנחנו מקבלים מהטבע תגובות שמראות שאנחנו לא פועלים נכון.

זאת אומרת, גם בעבר היינו נלחמים, או היינו עושים כל מיני מעשי זוועה, אבל התקופה הייתה אחרת, החברה לא הייתה מפותחת ולכן לא הרגשנו שזה מגיע לנו כתגובה מהטבע. היום אנחנו רואים שגם בדרגות הדומם, גם הצומח וגם החי וגם בין בני האדם אנחנו מרגישים תגובות שליליות נוראות, שהן מסכנות את הקיום שלנו על פני כדור הארץ. וזה יחריף יותר ויותר.

אני לא מצפה, וגם אמרתי בתחילת הקורונה שזה יגמר. אלא יכול להיות שזה יתחלף למשהו עוד יותר גרוע כי אנחנו לא עושים חשבון נפש.

דודי: למה הזן הנוכחי מתפשט ומידבק יותר מכל הזנים הקודמים?

זה תמיד כך. מה אתה עושה עם הילד שלך אם הוא לא רוצה לשמוע לך? בהתחלה אתה אומר לו, אחר כך אתה מגביל אותו במשהו, אחר כך אתה נותן לו איזו מכה קטנה בטוסיק, אחר כך אתה ממש חייב לקחת חגורה וללמד אותו טוב טוב עד שישמע. "חוסך שבטו שונא בנו", אחרת למה הוא יגדל? אחרי זה הוא כבר לוקח רובה ויוצא לשדוד אנשים ברחוב, וזה הכול בגלל שאתה לא התערבת בזמן הנכון בחינוך שלו.

דודי: אז על מה הטבע שופט אותנו ובמה הוא מעניש אותנו?

הטבע הוא כולו גלובלי אינטגרלי והוא דורש מאיתנו שאנחנו בצורה הכרתית, מדעית, רציונאלית, גם נקיים את הכלל הזה של חיבור אינטגרלי בין כולם ונבנה את המערכות האלה בחברה האנושית בצורת דומם, צומח וחי, שלהם יש את זה בתפקוד הטבעי האינסטינקטיבי מצד הטבע. ואז מגיע לשם האדם ומקלקל בגלל שהאגו שלו דוחף אותו לקלקל את הצורות האלה שבטבע.

אולם, ברגע שהאדם יתקן את עצמו על ידי חיבור בין כל בני האדם, אז אנחנו נגיע למצב שכל יתר צורות הטבע הדומם, הצומח והחי גם כן יכנסו לאיזון והעולם יירגע. לא רק אנחנו בלבד, אלא גם הכוכבים בשמים, ופתאום כל הדברים יכנסו לרוגע.

דודי: ברמת ההתפתחות של המין האנושי, לאיזה צורת חיבור הטבע מצפה מאיתנו?

שנבין לפחות בצורה אגואיסטית שאנחנו נמצאים על פני כדור הארץ הקטן שטס במרחקים עצומים בתוך החלל ואנחנו תלויים זה בזה ואין לנו מי שיעזור. ואנחנו בעצמנו מסדרים את החיים האלה על פני כדור הארץ. זה כמו הדירה שלנו או הכפר הקטן וכל אחד יתאר לעצמו שאם אנחנו לא מסדרים את החיים האלו כך, שכל תושבי כדור הארץ יחיו ברוגע, בקשר יפה ובדאגה לכדור שלנו, אנחנו לא נוכל לשרוד בו.

לפי תוכנית הטבע אין לנו מקום אחר שאנחנו יכולים להתחיל בו מחדש, לעשות טעויות ולתקן אותן, אלא אנחנו חייבים להתקדם כל הזמן לפי תוכנית הטבע ובהתאם להתפתחות שלנו הוא ידרוש מאיתנו לקיים את חוקי החיבור המורכבים והמשוכללים יותר ויותר ואנחנו נצטרך לענות על זה.

אם לפי ההתפתחויות שלנו נפגע במידה קטנה, אז לא יהיה כל כך נורא. אבל אם נפגע בגדול אז נקבל מכות מהטבע שלא יהיו מים, יהיו התפרצות הרי געש, ועוד. ואם עוד יותר נפגע בטבע, אז נתחיל להרגיש את התגובות בצורת מגפה.

וודאי שהווירוס הזה הוא לא הווירוס האחרון, ולפנינו עומד ראש סדר השפעות שליליות על האדם ועל החברה ועל כל האנושות, עד שלא נוכל לשרוד ויישארו על פני כל כדור הארץ אולי קומץ קטן של אנשים שבאין ברירה יבינו את המצב ויתחילו להתקיים ביניהם בצורה נכונה.

דודי: למה כל גל מגיע תמיד בהפתעה, כשכבר חושבים שהעסק דועך?

אני הייתי שואל, למה אתה מצפה שזה ייעלם? לווירוס שהגיע יש מטרה, ומטרתו הייתה לנענע אותנו שאנחנו נבין שחוסר החיבור בינינו זו הבעיה, ואם אנחנו עובדים בינינו על החיבור נכון הדדי, ידידותי, בזה אנחנו יכולים לרפא את המצב, זאת התרופה האמיתית. ואם לא נעשה שום דבר, אז כמו שבכל מחלה, לפי אותם החוקים מתגלים המצבים הבאים. כי אם אתה לא נותן תרופה נכונה לחולה אז המחלה מתפתחת, היא לא נרפאת בעצמה. היא עוברת אולי לשלב הבא ואז אתה חושב שכבר גמרת עם המחלה הזאת, אבל זה רק מעלה אותה לדרגה יותר גבוהה.

דודי: אז מתחילים מחדש את הסאגה. שוב הגבלות, שוב חששות, שוב חיסונים. לא למדנו כלום בשנתיים האחרונות?

לא, לא למדנו כלום ולא הבנו מאיזה סיבה מגיע אלינו וירוס הקורונה ומה אנחנו צריכים להעמיד כנגדו. חוץ מרפואה, חוץ מכל הדברים האלה, אנחנו צריכים להעמיד את השתתפותנו. זה מה שבעצם המכה עצמה דורשת, אתם חייבים לסגור פערים ביניכם, אתם צריכים להיות מחוברים, אתם צריכים לראות בווירוס הזה הזמנה להיות מחוברים במערכת כזאת, שאם הוא פוגע בכולם אתם צריכים לנהוג לפי, "איש לרעהו ייעזרו" ובזה בעצם מסלקים את הקורונה. בקיצור הווירוס מלמד שאני צריך לדאוג לכולם, זה מה שהוא מזמין.

דודי: בכל זאת עברו שנתיים ואתה אומר שלא למדנו כלום.

איפה למדנו משהו? למדנו משהו בכך שאנחנו שמים מגן על כל אחד, לא נכנסים לקשר הדדי, וגם זה טוב. אמנם זה נגד החיבור, אבל זה גם נגד האגו שלנו, שאנחנו פיסית לפחות קצת מתרחקים זה מזה. אם כל אחד מאיתנו נמצא ברצון שלילי לאחר, אז ככל שאנחנו מרוחקים, ככל שנכנסים לבידוד בתוך הדירות שלנו, זה יותר מרגיע וטוב. אנחנו רואים זאת גם לפי הבדיקות אבל זה לא פתרון.

דודי: מה יצא לטבע מהשנתיים האלה, אם לא למדנו באמת משהו משמעותי? אף אחד לא הרוויח, לא האנושות ולא הטבע, אנחנו תקועים.

הטבע הרוויח. הוא קודם כל מסדר אותנו יותר ויותר כך שאנחנו צריכים למצוא פתרון. לא מצאנו פתרון אמיתי אלא רק ידענו איך לכסות את הפה כל אחד לעצמו, כולם הולכים עם מסכות.

עכשיו חזרתי מאיטליה, שם לפעמים כלבים הולכים בחוץ עם מסכות. בני האדם, מהילדים הקטנים, וכמעט ולא רואים שם ילדים קטנים, אבל כולם עם מסכות. אני כבר לא מדבר על להיכנס לאיזה מקום בלי מסיכה, אין דבר כזה. אתה בא ומתיישב במסעדה ליד השולחן, שזה בטוח המקום שבו אתה תאכל, אתה מזמין, המלצר מגיש ואז אתה מוריד את המסכה ואוכל.

דודי: חזרת מביקור באיטליה, איך חווית את אירופה ואת העולם, הרגשת שינוי כלשהו?

לא. ראיתי את אירופה בבעיה. אלה בסך הכול בני אדם שלא יודעים מה קורה ומה יקרה, ואיך יוכלו לשמור על עצמם בצורה טובה. אנשים נמצאים במצב שאין שמחה, אין התפרצות של חיים בעיר. הם חיים בצורה מינורית, כשהעיקר זה להיות בריאים, לשמור כל אחד על עצמו וכך להמשיך. הם חושבים שזאת כביכול תקופה, וזו בעיה. שלחתי לכם את מה שהם כתבו במילים שלי, שאמרתי שהתפרצות הקורונה היא לזמן רב.

דודי: כשהתחילה הקורונה, כשאף אחד לא הבין מה קורה פה, אתה הראשון שהיית חד. אמרת שנראה שזה ימשיך עד הסוף.

זו מכה מאוד מיוחדת, אני לא יכול להסביר אפילו עד כמה היא מיוחדת. היא יודעת איך לטפל בכל צורות החיים שלנו, במשפחה ובציבור הכללי. בילדים קטנים וגדולים עד המבוגרים. היא יכולה לעשות כל מיני תיקונים, עבודות בכל צורות החברה, בקשרים וכן הלאה. זה עוד יבוא ועוד יבואו כאלו זנים של קורונה שיפרקו ויסדרו ממש קשרים חדשים בינינו. היא מאוד חכמה הקורונה הזאת. זה חלק ביולוגי, זו מלחמה ביולוגית נגדנו, מצד האגו שלנו.

דודי: לפי הדברים שלך, ואם מסתכלים על מצב האנושות, הקורונה תלווה אותנו עוד שנים רבות.

עד גמר התיקון. לא רק היא, אלא בנוסף לכל מיני צורות חדשות.

דודי: צורות חדשות גלובליות?

גלובליות, כן.

דודי: מדענים הזהירו זמן רב מפני זן חדש מסוכן אם מדינות עשירות יעדיפו לתת חיסונים ובוסטרים לפני שיעזרו למדינות עניות יותר. מה דעתך, האם זה מה שזירז את ההתפרצות של הגל החדש?

אני לא חושב שזה בכלל יכול לעזור. פתאום מגיע אלינו איזה וירוס מדרום אפריקה, איזה היגיון יש בזה? או כמו שחושבים שזה הגיע מסין ומעוד מקומות. בסופו של דבר כולם ידברו על זה שהווירוס מגיע מהיהודים וזה יקרה עוד מעט ויהיה שמח, יהיה רעש גדול.

דודי: יש טפטופים אבל עוד לא ביד חזקה נגדנו.

לא רק טפטופים. אני מדבר על כך שאפילו המדענים ידברו שזה כביכול שייך לאותה קבוצה באנושות שהיא כחצי אחוז מהאנושות, היהודים, והיא המקור של כל הווירוסים האלו. כמו שבימי הביניים דיברו על המגיפה הבובנית ועוד כל מיני מגיפות שהן מגיעות מהיהודים, ולמה היהודים לא חולים ואלה כן חולים. אתה תראה שעוד מעט זה יחזור.

דודי: מגפת הדבר, אבעבועות שחורות וכל התקופה ההיא שהייתה?

כן, שזה מגיע מהיהודים, ולמה היהודים לא חולים והיתר יותר חולים.

דודי: מה זה נקרא לחיות עם הקורונה לצידנו, כי האנושות לומדת להתרגל לחיה הזאת שנקראת "קורונה" ולדעת להסתדר איתה, האגו יודע להסתדר עם הכול.

לא, אין דבר כזה שאנחנו נוכל להסתדר איתה כי זו מחלה ביולוגית נגדנו. אם נתחבר למלחמה הזאת בצורה נכונה כך שהיא תכוון אותנו לתיקון האגו שלנו שנמצא בתוך הווירוס, אז באמת נצליח. זה לא זמני, עוד יהיו כל מיני אופנים, זנים אחרים, ויהיה מאוד מעניין לראות איך הבורא, על ידי התקפה כזאת של ווירוס ביולוגי, מסדר אותנו ומשפיע עלינו.

האנושות עדיין לא קולטת באיזו צורה נכונה היא צריכה להתייחס למה שקורה. אנחנו צריכים לפרסם הרבה מאמרים גם ארוכים בכל מיני צורות ושפות ולספר מאיפה הכול מגיע. וירוס זה דבר מאוד גבוה, גדול ומיוחד. זה חוסר חיבור נכון ברמה הביולוגית, זה כבר בדרגות דומם, צומח, חי, כשדרגת החי היא כזאת שנוגעת לדרגה הרוחנית, ודרגה רוחנית נקראת "מדבר" וזה לא אנחנו. הווירוס הזה פועל בצורה כזאת שהוא רוצה לקפוץ לרוחניות, ממש כך. ובגלל שאנחנו לא עושים את הקפיצה הזאת אז הוא רוצה לדחוף אותנו כדי ש נעלה לדרגה הזאת, והוא עושה את העבודה.

בסופו של דבר נגלה שאין לנו ברירה ושרק על ידי העבודה המשותפת בין כולם נוכל לסגור את הקורונה. אני אגיד לכם יותר מזה, שיהיה לנו ברור, שרק בעבודה הדדית, והווירוס יחייב אותנו להיות קשורים יפה זה לזה, רק בצורה כזאת נבין שאנחנו יכולים להתמודד עימו.

דודי: לא ברורה הקפיצה לרוחניות. דיברת על שלב של התפתחות בחי, ופתאום אתה אומר שהוא יוצר בנו משהו שמקדם אותנו לרוחניות.

הווירוס בינתיים מקדם אותנו בצורה שלילית. אם היינו מחוברים נכון זה אל זה אז היינו מסתדרים יותר נכון זה עם זה כלפי הווירוס. הוא היה מכוון אותנו כאן להתחבר יותר, כאן פחות, הוא היה ממש מוביל אותנו וכך היינו עושים. בינתיים מפני שאנחנו עדיין לא נמצאים בזה, לא עושים את זה, וגם הרופאים לא יכולים לגלות שזה תלוי בהתנהגות האדם, ואנחנו מאוד חלשים בלהסביר למה דרך ההתנהגות יש לנו את כל המחלות ואת היציאה מחוסר האיזון בינינו, לכן יוצא שנצטרך עוד לסבול.

דודי: איפה נכנסת הרוחניות?

הרוחניות נכנסת ליחסים בינינו כדי שכל אחד ידאג לאחר מבחינת ההתפתחות הוויראלית. אנחנו נגיע עוד מעט למצב לא שאני אצטרך לשים מסכה כדי לא להידבק ממך בווירוס, אלא אני אצטרך לדאוג שאם יצא ווירוס ממני שהוא לא יפגע בך. אבל זה כבר בדרגה אנושית, כי זו לא סתם מסכה על הפנים, אלא איך אני מתייחס לאותו מגן, האם הוא לטובתי או לטובת האחרים. אנחנו עדיין צריכים לעבור איזו דרך התפתחותית בהכרה כדי לדעת בשביל מי אני שם מסכה על הפנים שלי.

דודי: איך להערכתך הגל החמישי הנוכחי יסתיים, במה זה תלוי?

קודם כל אני לא חושב שהוא יסתיים, אני חושב הוא יגדל יותר והטבע לא יעזוב אותנו. מי חשב שיהיה אחרי גל הקורונה הראשון עוד משהו? וירוסים כאלה ישנם בטבע באלפים, במיליונים. מה זה בסך הכול וירוס? זה שיבוש גנטי שאנחנו גורמים למערכת הגנטית של הטבע. כל הטבע קשור זה אל זה בכל מיני רמות, צורות ותתי מערכות. אנחנו לא מסדרים את החיבור הנכון בין בני אדם ב"אהבת לרעך כמוך", אלא אף מתרחקים מזה, וכך אנחנו גורמים ליציאת חלקים ביולוגיים שהם בדרגה הגבוהה ביותר בהתפתחות הטבע, הלאה זו כבר דרגה רוחנית, שהם יתפתחו בצורה לא נכונה. אנחנו גורמים לזה.

לכן הווירוסים האלה הם תוצאה מהאגו שלנו שאנחנו לא מסוגלים לתקן. לכן זה לא יגמר אלא יגדל ויתפשט ויקבל כל מיני צורות מאוד לא נעימות. עדיין לא הגענו למצב שחס ושלום דווקא ילדים יהיו חולים בכל מיני צורות, ואנשים פתאום יתחילו לגלות פגיעה בשכל, חוסר תפקוד. יש לטבע עוד מה לעשות כדי לרסן אותנו ולכוון אותנו נכון למטרה.

דודי: הרבה קוראים עוקבים אחריך ברשתות החברתיות בהרבה שפות. איך מי שבאופן מזדמן קורא אותך, יכול לתרום במשהו להבראה הנכונה של החברה מהקורונה?

אני חושב שצריך להיות בארגון שלנו איזו קבוצה שמפרסמת נכון את החומרים האלה, מקבלת בחזרה את התגובות והופכת להיות קבוצה אידיאולוגית. והיא תטפל בכל הדברים האלה בצורה שמפעם לפעם מהישיבות שלנו ובכלל מהתגובות שאתם מקבלים, אנחנו נוכל להיות בחזית של ההסברה, מה קורה בטבע. והעולם צריך לראות, אומנם שהיום הוא עדיין לא שומע ולא רואה, אבל בכל זאת המאמרים האלה צריכים כבר להיות בתוך כול החומר המתפזר.

גלעד: מה התפקיד של הקבוצה האידיאולוגית הזאת?

לבנות סביבה של אוהדי תיקון קורונה.

גלעד: הם צריכים קודם כל להבין שהקורונה קשורה ליחסים בינינו?

כן. ודאי.

גלעד: זאת אומרת, יש שורה של מסרים שצריכים להפנים ולהפוך לקבוצה של אידיאולוגים שמסבירים לעולם איך לתקן את הקורונה?

נכון.

דודי: נושא הבא. מכתב של איינשטיין על האנטישמיות הקיצונית באקדמיה האמריקאית.

נורמה: מכתב בכתב ידו של הפיזיקאי אלברט איינשטיין שוחרר לאחרונה ונמכר במכירה פומבית ובו הזהיר את חברו הפסנתרן האוסטרי יהודי ברונו אייזנר מפני האנטישמיות שתפסה בעולם האקדמאי בארצות הברית ב-1936. הפסנתרן היה אז בניו יורק עם חבר משותף ושקל לעבוד באקדמיה האמריקאית. איינשטיין כתב לחברו כך: "קיימת כאן מידה אדירה של אנטישמיות במיוחד באקדמיה, אם כי גם בתעשייה ובבנקאות. שים לב שאין הוא אף פעם לובש צורה של דיבור או פעולה אלימים אלא מתלבש או מתבשל בעוצמה רבה ביותר מתחת לפני השטח. זהו כביכול אויב הנמצא בכל מקום כזה שאי אפשר לראות אותו ושאת נוכחותו ניתן רק לחוש."

המכתב שופך אור על מבט פחות מוכר בחיים של איינשטיין בארצות הברית, מה המכתב מגלה לנו?

איינשטיין בכל זאת ראה את זה בצורה חמורה מאוד, ובמשך כל החיים הוא הרגיש שנאה אליו גם בגרמניה ובאוסטריה כשהיה שם ואפילו בשווייץ, וגם כשעבר לארצות הברית. אמריקה היא לא גן עדן, במיוחד כלפי יהודים. ולכן זה מה שהוא כותב. הוא כותב מתוך זה שמבין ומכיר בשכל הבריא שלו. זה לא פלא.

נורמה: מה החשיבות של מכתב שנכתב על ידי דמות כל כך בולטת כמו איינשטיין?

זו התאמה למצב שכך זה קורה. החברה האמריקאית אף פעם לא הייתה חברה ידידותית ליהודים. אלא בגלל שהיא כולה בנויה על כסף לכן היא התחשבה בחלק הזה של העם האמריקאי שהוא מאוד אקטיבי מבחינה פיננסית, כלכלית, מדעית. ולכן לא היו שם כל כך מעשים, אקציות נגד יהודים. אבל בתוך אמריקה ודאי שבכל מקום ברחוב, במשפחות, לאנשים מבחוץ לא היה מורגש, אבל בפנים, לאמריקאים היה ברור שיהודי זה משהו בין שחור ללבן.

נורמה: האם זה שהוא כתב את המכתב וזה התפרסם, עוזר לנו להבין שאף אחד לא חסין מהאנטישמיות?

אף אחד, זה חוק טבע. אנטישמיות זה חוק טבע. ולא יכול להיות שאדם מרגיש ממש בלב שלו יחס יפה וטוב ליהודים, ובכל זאת בפנים זה הטבע, הוא לא יכול לעשות עם זה כלום, אפשר להביא אותו למצב שהוא ישנא את היהודים. רק לגלות את השורש, כי הוא נמצא.

יותר מזה, פני שהשורש שייך לרוחניות, הוא לא שורש ביולוגי, הרוחני, אז אנחנו יכולים לעשות כאלה פעולות על היהודים שגם הם יהיו אנטישמים. כי היסוד של האנטישמיות זה שנאה לכוח השפעה ואהבה שצריך להתפשט ולחבר את כל האנושות יחד. לכן יש ליהודים נטייה לקומוניזם, לסוציאליזם, לכל מיני חיבורים כאלה וכן הלאה.

נורמה: למרות הגל הגואה של האנטישמיות באותן השנים, אייזנר הצליח לפתח קריירה מוצלחת כפסנתרן קונצרטים, פרופסור למוזיקה באוניברסיטאות ובאקדמיות ברחבי ארצות הברית.

ללא שום בעיה. זאת אומרת האמריקאים, קודם כסף ואחר כך כל היתר, ולכן היהודים הצליחו באמריקה. כי מפני שאתה יהודי אתה חייב להיות יותר טוב מהגוי שלידך, אבל לא בהרבה. אם אתה באמת טוב כמהנדס, כפסנתרן, כרופא, לא חשוב מי, אז קדימה, נותנים לך אפשרות להתפתח, כי כסף זה המפתח. אם איינשטיין היה נגיד ברוסיה עם האנטישמיות בימי סטלין, אז ודאי שלא היה יוצא ממנו כלום, ובאמריקה כן.

נורמה: בסופו של דבר אייזנר צדק. ואולי אסור להיכנע לאנטישמיות, כי זו בדיוק הגישה הקלסית של היהודים בחו"ל.

אני חושב שזה כבר לא עובד. אנחנו חיים בשלב אחר של ההתפתחות. היהודים עכשיו צריכים לגלות למה הם שנואים ומה הסיבה ששונאים אותם, ומה לעשות לאו דווקא כדי לברוח מהאנטישמיות אלא כדי לבנות, דווקא בזכות האנטישמיות לראות בזה תמריץ נכון להתפתחות שלהם.

הזמן שאנחנו נמצאים זה הזמן להתפתחות של עם ישראל בתוך העולם כדי לגדל את עצמו נכון, לפתח את עצמו נכון ולהראות לכל האנושות הסובלת ומחכה, שהדרך שלה צריכה להיות רק לחיבור, שעם ישראל המתוקן יכול להוביל אותה.

נורמה: אפשר לחשוב או אפשר להגיד שיש יהודים באמריקה, ברחבי העולם אבל עכשיו מדברים על אמריקה, שהיום האנטישמיות בולטת בגלים, יחסית עדיין מתחת לפני השטח. ובתקופה ההיא בסופו של דבר לא קרה שום דבר ליהודים. הם התפתחו בכל מיני מקצועות וכל מיני אזורים. אז מבחינת המעמד גם לא השתנה כל כך, הם עדיין במצב טוב.

להתפרצות האנטישמית יש כמה סיבות. ישנה סיבה מקורית, דתית. ישנה סיבה עוד יותר מקורית, טבעית אינסטינקטיבית, אפילו לפני הדתית. ואחר כך כבר סיבה מתוך תחרות, אנטישמיות תחרותית וכן הלאה. ולכן באמריקה זה לא היה כל כך מורגש עד הזמן האחרון, כי מי היה חושב על כל מיני יהודים אמריקאים שהם יהודים?

כי הצבע והצורה שאמריקה כולה נמצאת ככוללת את כל האנושות, זה היה מטשטש את הדמות היהודית. זה לא היה גם בולט בתעודות שלא מציינות שם את היהודי כלאום, ולכן זה היה כך. אבל אני חושב שזה ישתנה. ובכל זאת יתחילו לזהות את היהודים אפילו ללא שום סימנים חיצוניים ורישומים אבל כך תהייה הרגשה בתוך כל אדם ואדם לא יהודי, שלפניו נמצא יהודי. מתוך עמקי הטבע יהיה מתגלה לו.

נורמה: אז התפיסה הזאת, "הכול קטן עלינו, אנחנו חזקים, אנחנו יכולים לצאת מכל מצב", לא יעבוד יותר.

לא. אני חושב שזה כבר לא פועל. זה כבר עבר. זה שהיהודים הרגישו בשנות החמישים, שישים, שבעים אפילו, שהם נמצאים על הגובה לפי הכסף, לפי השכל, לפי הנטייה למקצועות וכן הלאה, זה כבר עבר.

נורמה: אז ירדו מהמעמד עוד יותר באמריקה?

הם ירדו מהמעמד, ודאי, כן. אפילו בדעה הכללית של האמריקאים, לא לתת להם יותר להתקדם. לא במקצועות, לא ברפואה, בכל הדברים איפה שיהודים היו תופסים ג'וב טוב ובונים עליו את החיים שלהם.

דודי: נעבור לנושא הבא שלנו "יום ללא קניות".

שלי: בסוף השבוע האחרון צוינו במקביל שני ימים, ה"בלק פריידיי" (Black Friday), שזה יום הקניות הבינלאומי, שבו כולם ממהרים ליהנות מהמבצעים ולצידו כמחאה נגד תרבות הצריכה, ציינו במקומות רבים בעולם גם את מה שנקרא "יום ללא קניות", שבו המשתתפים נמנעים מקניות למשך יום אחד.

בארץ, בשישי האחרון חלה עלייה של כ22% בהוצאות כרטיסי האשראי לעומת ה"בלק פריידיי" בשנה שעברה, ותוך 6 שעות הישראלים הוציאו 745 מיליון שקל. מה דעתך על התופעה הזאת?

קודם כל אני שמח שיש לעם כסף כזה, כנראה שזה הרבה, זה מצד אחד. מצד אחר אני לא מבין את העניין הזה, כי אם אני באמת רוצה משהו, ברצינות, אז אני קונה את הדבר מתי שאני צריך אותו, אני לא מחכה ליום אחד בשנה. ולכן נראה לי שזה פשוט משחק מנוהל מלמעלה, וכמו שאנחנו יכולים לחמם את הילדים, "תעשה תעשה, תראה תראה", כך עושים עם הציבור.

יכול להיות שזה טוב למדינה, בכל זאת זה מביא להזרמת כסף לכל מיני מערכות, אבל לי לא מובנת הגישה הזאת. מה התועלת מהקניות בצורה כמו שאנחנו רואים שקורה באמריקה? שם ממש המסה עומדת לפני הדלתות ואחר כך הם מתפרצים פנימה כל אחד על הראש של זה שלפניו. והעיקר, מה אתה כל כך רוצה עכשיו, לקנות יותר בזול? יכול להיות שבאמת זה בזול, אבל לי נראה שאנשים קונים דברים שלרוב אין בהם צורך. אני לא יכול להגיד במה עוזר הבלאק פריידי הזה, אני חושב שזה ממש מחוסר שמחה בחיים, קצת למלאות את האגו במשהו, באקשן.

שלי: פסיכולוגים מסבירים את הנהירה ההמונית הזאת לקניות כפעולה שנובעת מהחלק ההישרדותי במוח כמו אדם שיוצא לצייד ועכשיו הוא מחפש את החיה.

כן, זה דומה.

שלי: הרכישה עצמה משחררת דופמין שגורם לאושר רגעי, כמו שאתה אומר, חסר אושר.

קודם כול, למה חסר לנו אושר?

אין כאן שאלה, אנחנו רצון לקבל שרוצה מילוי. ברגע שהוא מקבל מה שרוצה, ההרגשה הזאת של הרצון שמתמלא עם המילוי נקראת "אושר".

שלי: אבל למה מכל התענוגים שיש לעולם הזה להציע, ויש הרבה תענוגים, למה האדם המודרני עדיין כל כך משקיע בקניות, מה הקטע עם קניות?

זה רצון לקבל. אני לא מבין אותך, מה לא ברור?

שלי: למה לא מתמלאים ממשחקים, מטבע?

כי כך נהוג, כך החברה. אם לא הקניות שזה לכולם וקרוב לכולם וכולם מתעסקים בזה, אז מה תעשי? קנייה זה הדבר הכי קרוב לאדם למלאות את הרצון שלו. במה עוד את יכולה למלאות את הרצון בצורה יותר קצרה וברורה?

שלי: למה לנשים יש יותר רגישות והן יותר נהנות מלקנות נעליים ובגדים מאשר גברים?

כי אישה זה רצון לקבל לפי השורש ולכן היא חייבת לקבל וליהנות, לקבל מתנות ולהראות את זה לכולם. זה התענוג שלה. איפה ראית גבר שאומר "סוף סוף קניתי לי חליפה חדשה ועכשיו אני יוצא לרחוב." זה כמו שרב"ש היה אומר, שקנו לו פעם בשנה לפסח נעליים חדשות כשהיה ילד והוא יצא בהן לרחוב. קודם כולם הסתכלו על הנעליים הקרועות שהיו לו ועכשיו אף אחד לא מסתכל על הנעליים היפות החדשות שלו. ככה זה.

שלי: אז ממה גברים יותר נהנים אם נשים נהנות מקניות? במה הרגישות של גברים?

גברים נהנים להסתכל על נשים. אני אומר לך ברצינות, זה השורש של הרצון של הגבר, להסתכל על אישה.

שלי: מה השורש של העניין הזה? יש גם מאמר של הרב"ש, שגם כשאישה מסתכלת על ארון מלא ובמודעות מלאה, ארון מפוצץ בגדים, עדיין אין לה מה ללבוש.

זה לא מזיז לה, היא חיה מהתוספת ולא ממה שיש לה. מה שיש לה היא לא מרגישה, "אין לי מה ללבוש". הגבר אומר "תראי, יש לך ארון שהוא פי שלושה משלי ולי יש מה ללבוש ואין לי שום בעיה". והאישה, "לא, אין לי מה ללבוש". אבל ככה זה, וזה הטבע, אנחנו צריכים להסכים עם זה, אנחנו צריכים להבין את זה. זה כך בכל התרבויות, זה לא שייך לאומה מסוימת ולתקופת חיים מסוימת. ככה זה, אישה זה רצון לקבל המתגשם בצורה הסופית.

שלי: איך נכון להשתמש בנטייה הזאת, בהרגשה הזאת שאישה כל הזמן מרגישה "אין לי מה ללבוש, אני רוצה עוד משהו"?

שימוש נכון הוא שעל ידי זה אנחנו צריכים לכבוש את האישה. האישה נקנית בשלושה דברים כמו שכתוב, אז צריך לתת לאישה אפשרות להשיג מה שהיא רוצה. לכן לקראת הבלאק פריידי, אין ברירה, אם כך נהוג בחברה, הגבר צריך לאפשר לאישה לקנות. היום זה לא כל כך אקטואלי, היא בעצמה מרשה לעצמה לצאת ולקנות, והעיקר לקנות בזול לעומת מה שהיה קודם, ושיתאים לה ועוד ועוד. זה ספורט, מה לעשות.

שלי: אני שואלת ברצינות, כי הנטייה הזו של האישה לבגדים, לבוש, קניות, זה מהותי אצלה. זו יכולה להיות אישה חכמה עם תארים, זה לא קשור. האם יש שימוש רוחני, צורה נכונה להתייחס לזה מצד האישה?

חינוך. אם אנחנו משתמשים ברצון של האישה וברצון של הגבר בצורה נכונה, ומקרבים אותם זה אל זה בצורה אידיאולוגית נכונה, אז יש לנו השלמה אידיאלית בין הרצונות האלו, יין ויאנג או פלוס ומינוס או גבר ואישה, בצורה כזאת שזה יהיה הדבר המושלם. כמו שכתוב "איש ואישה שכינה ביניהם", גילוי הבורא, השלמות מתגלה ביניהם.

שלי: במה זה תלוי בעצם, בחינוך?

עד כמה הם מתעלים מעל האגו הגשמי שלהם ורוצים להשיג חיבור, איחוד רוחני בתמיכה הדדית. שמסתכלים כל אחד על עצמו מהצד ועל האחר בכוונה איך אני יכול למלאות אותו. זה מביא אותנו לדרגה עצומה של חיבור ומגלים אז את הבורא בינינו. אותו אנחנו צריכים לקנות בבלאק פריידי לקראת השבת הגדולה.

שלי: אם באמת נצרוך פחות כמו שבא להזמין אותנו אותו יום ללא קניות, זה ישפיע על הנטייה הרוחנית? אנשים ישאלו יותר על משמעות החיים?

לא, אני חושב שלא. אולי דווקא אם יבזבזו יותר כסף, אז יהיה להם קל לא לעשות חשבונות פיננסיים בראש אלא חשבונות רוחניים. אחרי שיגיעו הביתה עם כל הקניות האלה, יישבו יסתכלו על זה ויחשבו על החיים, מה יש לי מזה.

שלי: אז אתה לא בעד יום ללא קניות. או שכן?

אני בעד לפתוח את כל המחסנים ואת כל החנויות, שייקחו את הכול, וירגישו עם כל זה עד כמה הם חיות.

חיים: מחר כ"ט בנובמבר, 29 לנובמבר. בתאריך הזה בשנת 1947 החליט האו"ם לקבל את הצהרת החלוקה של וועדת אונסק"ו, "היונייט ניישנס ספיישל קומיטי און פלסטיין", וליצור שתי מדינות נפרדות, אחת לערביי ארץ ישראל ואחת ליהודים, כך בעצם קמה מדינת ישראל. המדינה קמה כדי להיות בית לאומי לעם היהודי ולהוות מפלט מפני האנטישמיות בעולם. עם השנים הפכה למדינה משגשגת מצד אחד, ושנואה על ידי העולם כולו מצד שני. אפילו רבים מבני העם היהודי מתרחקים ממדינת היהודים והיו מעדיפים שלא תהיה.

איך אתה רואה את הדרך שעשתה מדינת ישראל לאורך השנים?

גם אני חושב שבצורה שאנחנו מתקיימים ב"מדינת היהודים" אם אפשר כך להגיד, "ישראל", השמות האלה לא נכונים בכלל ולא נדבקים לאותם האנשים שנמצאים בשטח הזה. זה היה טוב כמקלט זמני, אבל אני לא חושב שזה מוצדק לקיים יהודים באיזשהו שטח כמו מדינת ישראל. מפני שאנחנו לא שייכים להיסטוריה ולגיאוגרפיה, אנחנו שייכים לרוחניות ואין שם לא היסטוריה ולא גיאוגרפיה, אנחנו צריכים להתעלות לידיעה על הרוחניות ולהיות "כאיש אחד בלב אחד", ואז לא כדור הארץ הוא המקום שלנו, אלא המקום שלנו זה בתוך הבורא.

ולכן אני לא מסתכל על מדינת ישראל כעל מקום שהוא לנצח שלנו, כמו שאנחנו לוקחים פסוקים מהתנ"ך ואומרים "לנצח", "עולם רוחני", "עולם הזה", "עולם הבא", "יהודה וישראל" וכל הדברים האלה, שאין להם שום קשר, שום דבקות לשטח הזה עם החול והאבנים שישנם כאן. בוודאי שאנחנו בכל זאת מתרגשים ומתפעלים, אבל זה הכול לא נכון, אנחנו צריכים יותר ויותר להסביר שהמקום שלנו זה חיבור פנימי בינינו, "כאיש אחד בלב אחד", שם זה המקום שבו אנחנו מתקיימים.

ואנחנו נפתח את המקום הזה ונגלה שהוא מקום רוחני ובו אנחנו קיימים עם הבורא יחד בחיבור בינינו וזה נקרא "ארץ ישראל" והמקום לעם ישראל. ומי שמשתוקק לישר א-ל, ישראל, אז יש לו מקום ואם לא, אז הוא לא נקרא ישראל, הוא נקרא "אומות העולם", הדורשים כאן בעולם הזה כל מיני דברים.

לכן אנחנו יכולים לבנות את ירושלים, לבנות את ארץ ישראל ולהתבסס, אבל זה יתקיים רק בתנאי שאנחנו גם נצעד לקראת עם ישראל האמיתי. אחרת מיום ליום אני רואה שהעסק הזה נמצא בסכנה, וללא בסיס.

חיים: אמרת, שבמצב הנוכחי אנחנו בכלל לא ראויים לשם הזה "ישראל". איזה שם היית נותן למדינה כמו שהיא היום?

הייתי אומר שזו תחנת ביניים, שאנחנו נמצאים בה וצריכים להכיר ולהחליט איפה אנחנו נמצאים, או שאנחנו מתקדמים נגד האגו שלנו לקראת החיבור, לכיוון ישראל השלמה, הרוחנית. או שאנחנו בונים לעצמנו מקום מקלט, כי בכל מקום שונאים אותנו וכאן בינתיים אנחנו יכולים לחיות ולפתח אותו בצורה גשמית. אבל גם לזה אנחנו רואים שיהיה סוף, כי השכנים שלנו מתרבים ומתעצמים ומגיעים אלינו. וגם אצלנו בין היהודים יש כבר ממשלה שנותנת לערבים אפשרות להצטרף ולהתחזק, בתוך גבולות ישראל.

ועל כך אומר בעל הסולם, שאם אנחנו לא ניקח את עצמנו וננהג על פי החוק הרוחני, ונבנה את עצמנו כעם הרוחני, לא נחזיק כאן בסופו של דבר.

חיים: למה המדינה היהודית הפכה להיות שנואה בכול העולם, ואפילו על ידי הרבה יהודים?

כי אנחנו לא מגלים את הייעוד הרוחני שלנו. אנחנו לא מסבירים לכל העולם בשביל מה אנחנו צריכים להתקיים, גם אנחנו וגם כל העולם. אם היינו מסבירים את זה בצורה ברורה, בפה מלא ופותחים בפני כולם את האמת, העולם היה מקבל את זה ללא שום בעיה, כי גם הכוח הרוחני היה אז איתנו. אבל אנחנו לא עושים את זה, אז מה אנחנו, בונים כאן מיני אמריקה?

חיים: ב-1917 מיד לאחר שאנגליה כבשה את השטח מהאימפריה העותומנית. היא הוציאה את "הצהרת בלפור", ואמרה שהיא רוצה להקים פה בית לאומי לעם היהודי. מה בעיניך המשמעות של בית לאומי לעם היהודי?

זה נכון, מילים יפות. אבל למה הם התכוונו, מה הם מבינים?

חיים: מה אתה מתכוון במילים האלה?

אני מתכוון שיש כאן מקום, היכן שיכולים לחיות החלוצים האמיתיים, לא קיבוצניקים שבאו מרוסיה ורצו לעשות כאן קולחוז מתוקן, ולא שאני שולל את זה, אבל האידיאולוגיה הייתה לא נכונה. והם לא יכלו לשמוע על חיבור אחר.

בעל הסולם נסע לפולניה, לשטח שהיה שייך לרוסיה ואחר כך פולניה קבלה את האוטונומיה עליו. הוא חשב להסביר לפולנים איזה מהפכה הם צריכים לעשות. והרב"ש שסיפר לי, שהוא לא האמין שזה מה שקורה עם אבא שלו, שנסע לפולניה לדבר עם הפולנים. הרי אין עם יותר אנטישמי מהפולנים, וזה ברור לכולם, כך גם מקובל על כולם. ולמה הוא עושה את זה?

תאר לעצמך יהודי בלבושים יהודיים, שיודע קצת פולנית, רוסית, מנסה להסביר להם את זה. כי כאן ליהודים שנמצאו פה לא היה למי להסביר, אז הוא חשב שאולי יהיה אפשר להסביר לפועלים פולניים באיזו צורה להתקיים ולבנות מדינה חדשה.

חיים: הוא האמין שיש לזה סיכוי?

אחרת למה נסע.

חיים: מה באמת הייתה הבעיה האידיאולוגית, עם אותם חלוצים שבאו פה לישראל?

הם האמינו במארקס. ואצלו הכול מושתת על האגו המטריאליסטי, כך הם כל הקיבוצים אם אתה מכיר קצת מה שקורה שם.

חיים: היום כבר מארקס לא שם.

זה היה אז. אבל הם היו חזקים, הם היו מאוד מושכים. כשבאתי ארצה, אני אשתי וילד בן שנתיים הלכנו לקיבוץ משמר העמק, נדמה לי. בערך עשרים קילומטר מגבול סוריה ורצינו להישאר שם, כי היה נראה שזה באמת חיים טובים. אבל אחר כך דברתי עם כמה אנשים שאמרו לי, שאם תצאו משם, אתה תצא כמו שנכנסת. ואתה ואשתך עוד צעירים ואתם יכולים להתפתח. ובסופו של דבר עשיתי חשבון ולא נכנסנו. אבל באמת ראיתי שיש סיבה להישאר במצב כזה.

חיים: המדינה הזו חוץ מהעניין של בית לאומי לעם היהודי, היא הוקמה אחרי מלחמת העולם השנייה, כדי להוות מפלט מהאנטישמיות. ויחד עם זה אנחנו רואים היום, שכל העולם לא מסכים עם קיומה של מדינת ישראל. למה הוא לא מסכים?

זה ברור, כי אנחנו לא מקיימים את היעוד שלנו, אז בשביל מה אנחנו מתקיימים. העולם מתייחס אלינו בצורה מאוד פרקטית, וזה קורה לפי הטבע, בתת ההכרה לכל אחד. כמו די.אן.אי שמתקיים בלי שהאדם יודע אבל זה פועל. אז בוודאי שאנחנו נמצאים בעולם כחלק שלא עושה את התפקיד שלו, אלא רק מפריע.

חיים: אבל אם מסתכלים רציונאלית, אז היה ברור שליהודים אין מקום באף מקום. באירופה ודאי שלא לא רצו אותם, וגם כשהיטלר רצה לגרש אותם, אף אחד לא הסכים לקבל אותם. זאת אומרת, הם לא מקובלים בשום מקום בעולם. אז נתנו להם את המדינה הזאת, חילקו אותה לשניים. נתנו להם כמה קילומטרים, ואמרו זו המדינה שלכם. והיום גם העולם לזה לא מסכים. מה הם רוצים?

נתנו לנו את זה כדי שאנחנו נקיים משהו, זה הכול משתלשל מלמעלה. והיום אין סיבה לקיים את זה.

חיים: אבל באופן רשמי נתנו את זה ליהודים, כדי שיהיה איזשהו מקלט מכל הפורענויות.

בשביל מה אתה צריך מקלט, ובשביל מה אתה צריך להיות יהודי ומדינת ישראל. אנחנו נמצאים לפני אומות העולם ואנחנו צריכים להסביר להם בשביל מה אנחנו קיימים. כי כלפינו ישנה השאלה, מי אתם, מה אתם עושים בעולם, האם כדאי לנו לתת לכם אישור להתקיים?

חיים: הם פשוט חשבו שלכל אדם יש זכות להתקיים.

לכל אחד אבל לא ליהודים. ואתה רואה איך זה.

חיים: אז מה ליהודים?

אין זכות קיום, כי זה לא לאום ולא עם. זה אוסף מכל העמים, שהתאספו בימי אברהם כדי לעלות לדרגת הבורא.

חיים: אז מה ישראל צריכה לעשות כדי להיות מדינה מקובלת בעולם?

להיות מדינת ההלכה הרוחנית, ההליכה הרוחנית.

חיים: כלומר?

זאת אומרת, שאנחנו צריכים לחנך כאן עם, איך להיות עם רוחני. קודם כל "ואהבת לרעך כמוך".

חיים: מדינת ישראל יכולה לעשות את זה?

אם תרצו.

חיים: אתה חושב שנרצה?

זאת השאלה, עד איזה לחץ עליון צריך להיות מופעל על ישראל כדי שהם ירצו. את התשובה אני לא יודע.

חיים: האם כדי אולי לעשות את התפקיד, לפתור את הסכסוכים, היית מציע שוב לחלק את המדינה כמו בהצעה המקורית?

ככה זה יקרה. ואני מפחד שלא תהיה חלוקה, שבכלל המדינה הזאת כולה תימסר לערבים ובצורה אחרת. ערבים לא יסכימו לחלוקה, הם יגידו, "בואו נחיה יחד, תפתחו את הגבולות נהיה כמו אחים". ואז בולעים אותך, זה מה שיהיה. והאו"ם וכל הארגונים הבינלאומיים, יצביעו בעד. יתנו כסף ואז תהייה כאן ממש חגיגה גדולה לערבים.

חיים: וליהודים?

מוות.

חיים: אז זה העתיד?

אני לא אומר לך אם זה העתיד או לא, אני אומר שזה אחד מהפתרונות.

חיים: ומה הפתרון השני, או פתרון אחר?

פתרון יש רק אחד כנגד זה. אנחנו לא נותנים לאף אחד להיכנס לגבולות שלנו, ומסבירים שאנחנו צריכים לבנות כאן מדינה מיוחדת, כדוגמה לכל האנושות. וברגע שאנחנו עומדים על זה ומסבירים את זה, ובונים עם זה את עצמנו, ביחס נכון "איש את רעהו יעזורו" אז אף אחד לא יתקרב אלינו ולא יפריע לנו. ואנחנו נוכל לבנות עם אחד ומדינה אחת. ואפילו הערבים והבדואים וכל אלו שרוצים עכשיו בשקט לתפוס את השטח, יעזבו.

חיים: אז אלה האופציות של מדינת ישראל?

כן בלבד, שתיים.

דודי: הערב אנחנו מדליקים נר ראשון של חנוכה ומתחילים לחגוג חג מיוחד עם משמעות רוחנית גדולה. חנוכה מוכר גם לפי סיפור הנס. בתקופה הזאת הרבה אנשים משתפים בסיפור הנס הפרטי שלהם. מה זה נס בשבילך?

נס בשבילי, שאנחנו כולנו מתחברים יחד למרות שיש בינינו שנאה, סתירות וכן הלאה. כמו שמסביר לנו רב"ש מה זה נקרא נר. יש שלושה חלקים בנר שמן, פתילה ואש. ולכן אם אנחנו נוכל לחבר את שלושת הדברים האלה, אז אנחנו בנר הזה יכולים להביא את נוכחות הבורא לכל המין האנושי, לכל העולם. זה בעצם חג החנוכה.

דודי: באופן אישי, האם קרה לך פעם נס?

כן. אבל זה באופן אישי.

דודי: ובאופן כללי, מה הנס שאתה מאחל לעם ישראל?

לעם ישראל אני לא יכול להגיד. אבל לקבוצה שלנו, להגיע לכוח החיבור שנקרא "אמונה למעלה מהדעת". להפסיק לעשות חשבונות פרטיים, אגואיסטים, ולהשתוקק בכל זאת לחיבור פנימי.

דודי: אמן.

אמן. בהצלחה לכם.

(סוף השיחה)