שורש הדאגה הוא הרצון לתקן

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 19.05.26 – אחרי עריכה

דודי: "בערבות הכללית נפטר כל יחיד מהאומה מכל דאגותיו לצרכי גופו עצמו"¹. האם אין לו שום דאגה לעצמו, כלום?

כן, הוא דואג לעצמו עם כל הקבוצה.

דודי: ואז מה, יש לו דאגה של הקבוצה?

הוא דואג להם.

דודי: הוא דואג לקבוצה.

לקבוצה.

דודי: והבעיות שיש לי? יש לי דאגות.

סימן שאתה עוד לא עשית עבודה לצאת מעצמך.

דודי: יש לי דאגות גשמיות, מה אני אוכל מחר, איפה אני אעבוד, מה יקרה איתי, כל מיני דאגות שיכולות להיות, האם זה מתבטל מהעולם?

אתה לא נפטרת מהדאגות האלה, מצד אחד. מצד שני, אתה צריך להבין שאם אתה דואג לכולם, אז אין לך דאגה לעצמך.

דודי: מה זה שאני לא נפטר עדיין מהדאגות לעצמי? יש לי גם דאגות לעצמי, ואני גם מתחיל לדאוג..

אם אתה דואג לאחרים, אז אתה לא צריך לדאוג לעצמך.

דודי: האם בכל דבר, מכל וכל מה שנקרא?

אני לא יודע.

דודי: כשהאדם בתוך הזולת?

כנס לאותה ישיבה של רבי שמעון או מי ששם, ותשאל אותו.

מיכאל: רב"ש עם הבת שלו, שלא היה לה מה לאכול, האם הוא לא דאג? הוא דאג. יחד עם זה הוא היה בערבות הדדית עם הקבוצה שלו.

כן.

מיכאל: אבל עדיין יש לו דאגה. לילדה אין מה לאכול, האם הוא לא דואג? איך זה?

דודי: איפה שש מאות אלף האוהבים, הנאמנים, שדואגים בשבילו, כמו שהוא מתאר פה? יש לו דאגות עדיין. האם אני צריך להאכיל את הילדה שלי, היא רעבה?

אתה חייב להאכיל את הילדה שלך ולדאוג לכל כלל ישראל, ולהאמין שעל ידי הדאגות האלה, זאת אומרת התפילות, הכול יסתדר.

דודי: הדאגות לכלל ישראל, האם הן מכסות לי את הדאגה לעצמי, או לא?

כן.

דודי: זאת אומרת, אם עוד יש לי דאגה לעצמי, אז סימן שאני לא כלול בישראל.

זה בדיוק מה שאנחנו לומדים מהקטע הזה.

דודי: ערבות.

מיכאל: יכול להיות שהדאגה בגשמיות נשארת, אבל בפנים אני לא דואג. אני צריך להאכיל את הילדה, להשיג לה אוכל בגשמיות, זה ברור, כי אין לה מה לאכול, אבל מבפנים אני מסכים עם הבורא שמביא לי מצב כזה, ואני ממש לא דואג.

כן.

מיכאל: בפנים אני בטוח שיהיה בסדר. אני כמובן חייב לעשות משהו בגשמיות, ללכת לעבוד, אני לא יכול לשבת ולהתפלל, יחד עם זה אני בטוח שאני אשיג לה את האוכל. ככה זה פחות או יותר?

דודי: האם עשירייה יכולה לכסות לאדם את הדאגות שלו, או שזה לא מספיק כוח?

אני לא יודע. אם יש להם דאגה כזאת כללית, אז הם כן יכולים לעשות.

דודי: מה זה כוח של דאגה? מה יושב ביסוד של דאגה?

רצון לתקן.

(סוף השיחה)