הפתרון
שיחה 83
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן - 13.10.2015- לאחר עריכה
גיא: אנחנו בפרק נוסף בסדרת התוכניות "הפתרון" שבה אנחנו מבררים את המשנה הכלכלית והחברתית של חכמת הקבלה. איתי באולפן הרב ד"ר מיכאל לייטמן ואופיר לוי. היום אנחנו רוצים לפתוח בתכנית ראשונה מתוך סדרת תכניות שיעסקו ב"כתבי הדור האחרון".
הסיבה שאנחנו מביאים את "כתבי הדור האחרון" היא קודם כל בגלל המציאות שאנחנו נמצאים בה. העולם עובר שינויים דרסטיים, ממש טלטלות, גם בארצות הברית, באירופה, במזרח התיכון, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית. שמענו אותך לא פעם אומר שצריך להתחיל לעסוק יותר ב"כתבי הדור האחרון", דווקא בתקופה הנוכחית.
כבר שנים שהעולם עובר שינויים ותמיד זה נראה דרמתי, תמיד נראה שהנה הגיעה העת, והדברים לא יחזרו להיות כמו שהיו. עד עכשיו לא הדגשת כל כך את החשיבות של הדור האחרון, למה דווקא עכשיו?
העולם תמיד מתקדם. לטוב, לרע, לכל מיני שינויים, למצבים, ואנחנו רואים שהוא מתפתח. להתפתחות ולהתקדמות, אנחנו תמיד משייכים איזה מין צביון טוב, ציון טוב. אבל לאו דווקא, כי אם חומר הבריאה שלנו הוא האגו, הרצון לקבל שבתוך האדם, אז עד כמה שאנחנו מתקדמים אנחנו בעצם רואים שהאנשים נעשים יותר אגואיסטים וזה עוזר להם לפתח כל מיני עסקים, תרבות, חינוך, מערכות חברתיות וכולי.
זה מה שאנחנו רואים משך כל ההיסטוריה, אבל מצד שני, אנחנו לא רואים שאנחנו נעשים יותר מסודרים עם כל מה שאנחנו משקיעים ועם היכולת הטכנולוגית שלנו. אלא להיפך, במיוחד בזמן האחרון, נגיד במאה, מאה וחמישים השנים האחרונות, הגענו למצב שאנחנו נמצאים עכשיו במערבולת מאוד גדולה.
מאז ומתמיד היו מהפכות ומלחמות בכל ההיסטוריה של האנושות, אבל האדם תמיד הרגיש, שאו שהוא, או איזו קבוצה, או איזו מפלגה שולטים והם יודעים ובטוחים בזה. אמנם הם טועים אבל בכל זאת, קמה מפלגה או קבוצה שעושה מהפכה, עושה דברים. חותכים כמה ראשים ובאים במקומם, אחר כך מישהו אחר חותך להם את הראשים ובא במקומם וכן הלאה וכך מתקדמים. אבל תמיד יש מישהו או משהו, איזה אידיאולוגיה, גישה תרבותית, חינוכית, כלכלית, טכנולוגית, משהו שיכול לפתור את הבעיה ולעשות צעד קדימה.
הפעם אין פתרון. וזה כבר במשך כמה עשרות השנים האחרונות, שהאדם הרגיל אולי לא כל כך מזהה את זה, אבל כבר כתבו על כך מדענים למיניהם, ובזמן האחרון גם אנשים פשוטים מהעם, שמרגישים שאנחנו נכנסנו למצב שאף אחד לא יודע מה קורה, לאף אחד אין פתרון, ואף אחד לא מעז להגיד ש"אני יודע מה לעשות ובואו אחריי".
וזה מצב מאוד מיוחד. זה מצב שהוא באמת ראוי לשבח. כי אנחנו אף פעם לא ידענו איפה אנחנו נמצאים, ואף פעם לא ידענו לאן ללכת באמת, אלא היה נדמה לנו. אנחנו היינו בחוסר הבנה, בחוסר הכרה, כאילו בחושך. היום אנחנו באור, אנחנו רואים שאנחנו לא רואים. אנחנו מבינים שאנחנו לא מבינים. וזה טוב. במצב כזה יש אפשרות להגיש לעולם, לאנושות, חומר שמדבר על הפתרון, ובאמת כך נראה לי גם נקראת התכנית שלכם, "הפתרון", שזה באמת פתרון למצב האנושי האנוש שבו אנחנו נמצאים. לראות בו לא מצב אנוש, ושהפתרון באמת נמצא, והוא נמצא בהתאמה שלנו לתהליך שהבריאה כולה, הטבע, מעביר אותנו.
זאת אומרת, שיש בטבע מנוע, שהוא כל הזמן מסובב אותנו, מקדם אותנו, משנה אותנו. ואנחנו לא כל כך מבינים ומרגישים ובכלל שמים לב לזה שאנחנו מנוהלים, אלא אנחנו חשבנו שאנחנו מנהלים את החיים שלנו. וכאן פעם ראשונה, וזה מאוד אופייני ומאוד מיוחד במצב הנוכחי, שאנחנו עכשיו מבינים שאנחנו נמצאים בתוך הטבע, במלחציים, באיזה מין מנוע שמסובב אותנו ואנחנו נמצאים כאילו בתוך גלגל שמסתובב ואנחנו בתוכו מסתובבים, ואנחנו לא יודעים בהתאם לזה לקבוע משהו. זה מצד אחד.
מצד שני, אם היינו יודעים את המערכת עצמה שמסובבת אותנו מבחוץ, והייתה לנו הרגשה שבאמת אנחנו מתחילים להיות הנפעלים, אז יכול להיות שאז היינו מבינים איך נכון יותר להסתדר. ואפילו לא רק להסתדר בינינו, אלא להשפיע על המערכת הזאת.
יכול להיות שכן, כי בכל זאת לא סתם יש לנו רגש, שכל, יכולת וכן הלאה. יכול להיות שכל הפעולות האלו הן לא סתם שאנחנו צריכים לשתוק ולא לעשות כלום. אלא יש לנו כוחות גדולים, ויכול להיות שאנחנו פשוט לא יודעים איך להפעיל אותם נכון כדי להיות בהרמוניה ובהתאמה לאותו תהליך שהטבע מעביר אותנו.
גיא: ההרגשה היא כמו שתיארנו בהקדמה, שכאילו הקרקע נשמטת מתחת לרגליים וכבר אין יכולת שליטה על שום דבר. אבל הזכרת עכשיו שאנשים מרגישים שהם נפעלים על ידי מערכת חיצונית. אתה מרגיש ממש הרגשה כזו?
בואו נברר את זה ונראה שבאמת הם מרגישים כך, רק שהם עדיין לא מודעים, ולא יכולים להגדיר זאת במשפט. אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר בשום תחום. כל המדע שלנו, כולל הנוסחאות הכלכליות ובוודאי כל מה ששייך לחברה האנושית בין התחומים, בין המדינות, בכל מה שיש, אנחנו נמצאים במבוכה ממש. אבל הטבע בינתיים עושה איתנו משהו.
לא לפי רצוננו נכנסנו לעולם שהוא כולו אינטגרלי, היינו, קשור בכל החלקים ומכניס אותנו לאיזו התחייבות הדדית, ערבות הדדית, יחס הדדי. אני לא רוצה להיות קשור לאוסטרליה ולאנגליה ולכל המאה, מאתיים מדינות, אבל אין לי ברירה, אני נעשה מיום ליום יותר ויותר קשור. מה אכפת לי מה קורה בין ארצות הברית לסין, או יפן. אבל אכפת לי, כי בזה תלוי אם יהיה לי מחר מה לאכול או לא. אכפת לי מה יהיה בין רוסיה לאירופה, כי מחר יכול להיות שיפלו כאן פצצות, וכן הלאה. זאת אומרת, אנחנו תלויים בכל.
גם הקשר שהתגלה עכשיו בינינו, הקשר הווירטואלי, גם זה הגיע בצורה פתאומית לאנושות. בינתיים אנחנו משתמשים בזה לפי האגו שלנו, בכל מיני צורות כדי להזיק זה לזה ועל ידי זה לגדול. אבל הקשר הזה התגלה, וכנראה שיש לו מין הזדמנות להיות קשר יותר טוב, יותר יפה, שעל ידי זה נדע באיזה עולם אנחנו נמצאים, איזה סוג צורת קשר אנחנו יכולים לקבוע בינינו. גם על ידי הרשת הווירטואלית וגם בכלל, ובזה נתאים את עצמנו לכל אותן מערכות הטבע שפועלות עלינו.
תראו מה קורה עם האקלים. מה קורה עם הקפיצות הפתאומיות במחירים של הנפט והגז וכל מה שיש. אנחנו בונים ובונים אניות משא, כל מיני דברים גדולים, ואחר כך מה נעשה עם זה, כי לא נצטרך.
אנחנו צריכים לדעת באמת באיזה עולם אנחנו נמצאים. ומיום ליום יותר ויותר ברור לנו שאף מדינה, אף ממשלה, ואפילו גופי הממשלות השונים שמתאחדים, לא יודעים לפי איזה תכנית להמשיך וזה מעניין מאוד. גם הרוסים, גם האירופאים וגם האמריקאים ממש נכשלים זה לעיני זה. זה פלא שקרה. האמריקאים, החל מאפגניסטן והלאה כל מה שהם עושים, הכל פונה רק להביס אותם. ומה קורה עם האירופאים, עד כמה שהם רצו להתחבר, אבל רצו להתחבר לפי התכניות שלהם, שהן כנראה לא בדיוק כמו התכניות של הטבע, כי הטבע הולך ומחבר בינינו יותר ויותר. אז בגלל התכניות האלו והתכניות האלו, שהן לא תואמות זו לזו, יוצא שעכשיו כל החיבור הזה של אירופה נכשל. אותו הדבר עם רוסיה.
כמה פעמים הם רצו לנסות לבנות משהו ובאיזה צורות הם רצו את זה לעשות, וכל פעם קמים וכלום לא קורה להם, רק מאבדים את הכל. ואני כבר לא מדבר על ארצות ערב ואפריקה, צפון אפריקה, שזה גם מכוון דרך מדינות מסוימות, אבל העולם נכנס לכאוס.
והשאלה היא, האם זה כאוס, או שאני נכנס לאיזה חדר שיש שם המון מכונות, מכשירים והכל, ונראה לי שזה בלגן אחד גדול, ממש אי סדר. אבל זה נראה לי כך, כי אני לא מבין מה קורה.
גיא: ציטוט מס' 1, מהפתיחה של "כתבי הדור האחרון".
"פתחו הספרים הללו ותמצאו כל סדרים הטובים שיתגלו באחרית הימים, ומתוכם תקבלו הלקח הטוב איך לסדר הדברים גם היום כדרכיכם בעיניני העוה"ז, שאפשר ללמוד את הסטוריה העוברת וממנה אנו מתקנים את הסטוריה הבאה."
(בעל הסולם "כתבי הדור האחרון")
אופיר: לפי שתיארת את התפתחות העולם בעשרות השנים האחרונות, למה דווקא "כתבי הדור האחרון"?
בעצם כל חכמת הקבלה מתאימה לזה. כתבי הדור האחרון הם לא מסודרים, בכתב יד ונכתבו על ידי בעל הסולם שאולי התכוון במשך הזמן לסדר אותם ולהביא אותם לצורת מאמר גדול, או אפילו ספר. אבל בכל זאת הם מאד חשובים לנו ויקרים לנו, כי אין לנו יותר מקורות מחכמת הקבלה, שמדברים על העולם שעכשיו מתגלה, על המצב שעכשיו מתגלה בעולם, ברמה האנושית הפשוטה, ברמה החברתית, היחס בין בני האדם כלפי המבנה של המדינה וכן הלאה. אין דבר כזה.
המקובלים תמיד מדברים על הפעלת האנשים על ידי הכוח העליון ואיך אנחנו יכולים להשפיע עליו, ובצורה כזאת אני לא יכול לדבר עם אנשים שהקבלה זרה להם. וכאן, אם אנחנו מעבדים את הדברים נכון, אז לפחות מדענים, סוציולוגים ופוליטיקאים, יכולים להוציא מזה דברים.
גיא: למי הם מיועדים כתבי הדור האחרון, בעצם אתה אומר שהם מגשרים בין חכמת הקבלה הגבוהה לכל העם?
נראה לי שבעל הסולם כתב את הדברים כתוצאה מהשיחות שלו עם בן גוריון, ועוד כמה אנשים מאותם הזמנים שהיו חברי ממשלה והוא היה בקשר איתם, דיבר איתם וניסה לשכנע אותם לשנות את כיוון ההתפתחות של מדינת ישראל. זה היה כבר לקראת סוף החיים שלו, ולכן זה לא המשיך. אבל גם בן גוריון כותב על זה, שהוא מאד מחבב את השיחות האלה ביניהם, וכמה שבן גוריון רצה לשמוע על חכמת הקבלה, בעל הסולם רצה יותר לדבר על החברה האנושית, על המצב בישראל. הוא היה איש שמאד דאג איך אנחנו נתקדם, ודווקא בזמננו זה מאד אקטואלי.
גיא: למה עד היום כמעט ולא נגענו בכתבי הדור האחרון?
אנחנו לא נגענו עד הזמן האחרון בהרבה דברים למימוש החברתי של חכמת הקבלה, מפני שאנחנו כולנו תלויים בכל העולם, במיוחד עם ישראל, במיוחד מדינת ישראל, שכולם מסתכלים עלינו ומכוונים אלינו אצבע מאשימה.
ולכן מה שקורה בזמן האחרון, כשכל העולם ניכנס לכאוס, ואז בטוח שהם יאשימו אותנו בכאוס הזה. אתה יכול להגיד, "כל העולם שמונה מיליארד אנשים, את מי הם מענישים, מי אנחנו ומה?" אבל כך זה יהיה. זה לא חשוב באיזה קשר אנחנו נמצאים עם איזה מדינה או עם, אפילו שאף פעם לא היינו איתם בקשר.
אנחנו נרגיש את זה מאד, ולכן לא כדאי לנו לעסוק רק ביחס שלנו להתאמה לטבע, לכוח העליון, להנהגה ולהשגחה העליונה שבאה לנו מצד הטבע, אלא כדאי לנו גם להבין באיזה צורה אנחנו מסדרים את עם ישראל, מדינת ישראל, ונותנים דוגמה לכל העמים, להיות אור לגויים. אחרת אנחנו באמת נגיע למצבים מאד לא נעימים.
אופיר: הרבה פעמים אתה אומר שכתבי הדור האחרון זה רק טיוטה.
נכון, באמת זה כך כתוב.
אופיר: אתה תסדר אותם?
לא. אני לא יכול לנגוע במקורות.
אופיר: אז מי יגע, מי יהפוך אותם מטיוטה לשיטה?
אף אחד. לשיטה כן, אבל לא לסדר אותם. אנחנו תמיד ניקח מהם משהו, שאנחנו רואים שאנחנו קצת מבינים איך לשייך את זה למצב הנוכחי ונשתמש בהם.
גיא: ניישם אותם?
כן. אבל מי מסוגל להעביר ביקורת? אף אחד. יש חוק בחכמת הקבלה, וזה נובע מהשתלשלות החכמה מהאדם הראשון ועד ימינו, שכל מי שקודם לך הוא יותר גבוה, יותר חכם, יותר קרוב למקור ממך ואתה לא יכול להעביר עליו שום ביקרות. זה ברור לנו גם מהמקובלים שבסולם המדרגות שבו אנחנו נמצאים.
אני קיבלתי מהמורה שלי את הידע, וגם כשהוא לא נמצא עכשיו פיזית איתנו, אני ממשיך לקבל את הידע שלי וההתקשרות שלי לעולם הרוחני אך ורק דרכו. התפתחות הנשמות היא מתוך נשמה אחת, ואנחנו כל הזמן יותר ויותר מתקשרים בינינו, לכן הכל משתלשל לפי אותו סולם.
שאלה: אתה רואה את הרלבנטיות של כתבי הדור האחרון, בזה שעכשיו החברה הגיעה למצב שהיא יכולה לשמוע את מה שיש לכתבי הדור האחרון למסור?
כן. אני חושב שבעיבוד נכון, וכאן אני מסכים, שאנחנו חייבים לעבד אותם נכון. לא לפתוח את כולם, אלא את אותם החלקים שהיום כבר יכולים לעזור לנו להבין איפה אנחנו נמצאים, באיזה מגמה, ואיך אנחנו יכולים לשלוט על המצב. אבל לא שאנחנו שולטים על הטבע, על הטבע אי אפשר לשלוט. אלא אנחנו שולטים עלינו ומסדרים את עצמנו כל אחד בחברה האנושית. גם במשפחה, גם במדינה, גם בין המדינות, גם בכל העולם, להתאמה אופטימלית לאותה מערכת הטבע שבתוכה אנחנו קיימים.
גיא: אתה רואה את התכניות האלה כפלטפורמה טובה לפתח וללמוד את כתבי הדור האחרון וליישם את השיטה.
אני חושב שכדאי לנו לראות מה אנחנו נלמד מזה, וניקח משם דברים כדי להראות לציבור הרחב שהקבלה בהחלט מאד אקטואלית ורלבנטית לזמננו, ואנחנו כן יכולים על ידה להגיע לחיים יותר בטוחים וטובים.
גיא: ציטוט 2: "אם מכירים באיזה אדם, שעשה לצרכיו איזה עבודה כדי להטיב מעט לעצמו ביותר ממה שנקבע לו מסדרי החברה, נעשה בזה ביזוי גדול בעיני החברה עד שבושים לדבר עמו, וגם פוגם כבוד כל המשפחה שלו במדה מרובה מאד. ואין תרופה למכתו זולת לבקש עזרת בית המשפט שיש להם אופנים מסוימים איך לעזור לאומללים כאלו שאבדו עמדתם בהחברה, אשר עפ"ר משנים לו את מקומו, כמו דעה קדומה, כי אין לשנות דעת הקהל".
(בעל הסולם "כתבי הדור האחרון")
כשקראנו את הציטוט הזה קצת התבלבלנו, כי מהשם, "כתבי הדור האחרון", עושה רושם שמדברים כבר על חברה בדור האחרון, במצב מאוד מאוד מתקדם, אולי מתוקן אפילו. ופה לא עושה רושם שהמצב מתוקן.
בעל הסולם כותב על הקמת החברה המתוקנת ואיך אנחנו צרכים לטפל בבני האדם, לאיזה צורת יחסים ביניהם אנחנו צריכים להביא אותם. איך אנחנו קובעים את החוקים בעולם הזה, שיהיו בהתאמה לחוקי הטבע. זה הכל. כל העתיד הטוב שלנו תלוי בהרמוניה, בהתאמה שלנו למערכת הטבע.
גיא: איזה שלב בהתפתחות החברתית מתואר בכתבי הדור האחרון?
כשעדיין האנשים הם אגואיסטים והם צריכים לקבוע לעצמם כל מיני מערכות, והמערכות האלה יאשרו כל אחד ואחד. ואז לאט לאט, במידת הלחץ על כל אחד ואחד, יחד עם החינוך שכל אחד יתחייב לקבל, להתאים ולממש את זה גם בחיים, כך אנחנו מגיעים לחברה שהיא כולה מתאימה למערכת הטבע.
מערכת הטבע גם כן כל הזמן משתנה, היא מגלה את עצמה כנמצאת יותר ויותר בהתקשרות, בהדדיות, בחיבור, שדורש תשומת לב לחיבור, אפילו עד אהבה הדדית, שזה לעתיד לבוא, אבל נצטרך להגיע אפילו לזה. הטבע יחייב. ואנחנו צריכים לדאוג איך אנחנו מלמדים את עצמנו, מחנכים את עצמנו, לכל אותן צורות יחסים שהטבע מחייב אותנו, כדי שהחיים שלנו יראו לנו טוב, ולא נרגיש את עצמנו נמצאים במלחציים כך שאי אפשר כבר להתקיים ולנשום.
זה הכל תלוי בהסכמת האדם לאותה מערכת שמתגלה לו. יכולים לקחת אותי עכשיו למערכות שונות שכבר עברנו בהיסטוריה בחברה האנושית, ואני לא ארגיש טוב. נגיד בחברה של העבדות שהייתה לפני שלושת אלפים או חמשת אלפים שנה, אבל הם הרגישו טוב, נורמלי.
אני גם לא יכול להרגיש את עצמי טוב בחברה שתתגלה בהכרח בעוד מאה שנה, שם תהיה חברה שכולם יצטרכו להיות קשורים זה לזה עד אהבה, עד ביטול של כל ישות עצמית, ואז אני ארגיש שאני לא מסוגל לחשוב על כולם, לדאוג לכולם ולא לעצמי, למרות שכולם דואגים לי. זאת אומרת, זה מין שינוי מאד מהותי שאני חייב לעבור כאן.
לכן הדור האחרון ועוד כתבים של בעל הסולם בנוסף אליו, הם מיועדים כדי להביא אותנו כל פעם בצורה אופטימאלית עם הטבע, ושנרגיש את עצמנו תמיד במצב טוב.
גיא: אז אם אני מסכם, אנחנו יכולים היום לראות את כתבי הדור האחרון כמדריך ומכוון איך להתנהג ולסדר את החברה שלנו?
כן, פחות או יותר. צריכים לראות את זה בכל זאת לא כסגנון הסופי של הכתיבה, אבל אנחנו יכולים להוציא משם את הכל.
גיא: נשמע מבטיח, נמשיך לפתח את הנושא בתכניות הקרובות.
(סוף התכנית)