נכנסים להתקפה פנימית כהכנה לפסח

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 18.03.25 – אחרי עריכה

דודי: למה צריך לזכור שהיינו עבדים? היינו - היינו, כעת אנחנו במצב חדש. למה צריך כל הזמן לחזור אחורה, להזכיר לעצמך שפעם היית עבד?

אתה צריך להודות על זה, ולהרגיש בלב שלך שהשכבה הזאת שהיית עבד היא כל הזמן נשארת, ועל פניה אתה מגלה את כול יתר המדרגות.

דודי: האם האדם לא משתחרר, מתנתק כבר מההרגשה שפעם הוא היה עבד?

אני לא יודע.

דודי: כל הזמן אדם צריך להרגיש שהוא היה פעם עבד.

כן, כתוב "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים"¹.

שמעון: בלי העבדות הזאת אי אפשר להגיע לרוחניות.

כן.

דודי: אבל למה משאירים אותו בהרגשה הזאת אחרי שהוא כבר יצא ממצרים, וכל הזמן מזכירים לו, "תזכור שהיית פעם במצרים"?

כן.

דודי: למה הוא צריך כל הזמן את הזיכרון הזה של אז, "זה היה הטבע שלך"? למה צריך כל הזמן להזכיר לו את זה?

כי כלפי המצב הזה אתה מודד את עצמך.

דודי: אז בכל רגע אדם צריך לזכור שהיה עבד וגם להתקדם קדימה.

כן.

דודי: איך מכניסים את כל החברה להתקפה עכשיו על המצב שנקרא פסח שנכנסים אליו?

על ידי קשר. על ידי הקשר בינינו אנחנו מגיעים למצב כאיש אחד בלב אחד, וכך מה שכל אחד משיג מתחלק לכולם.

דודי: יש את המסגרת הקבועה שלנו שנעבור אותה עכשיו וניצוק לתוכה תוכן של פסח, שיעורים, סעודות, החג עצמו, הכול כרגיל, כהלכה כמו שאנחנו עושים. מה התוספת מצידנו שתהפוך את זה להתקפה, שתיתן לחג הזה משמעות?

רק התפילה שלנו, שאנחנו רוצים לצאת ממצרים, מהשעבוד הזה של הרצון לקבל, ורק כך אנחנו יכולים לצאת ממצרים.

דודי: האם נכון לנו להיכנס להתקפה בתקופה הזאת של פסח, זה זמן התקפה?

כן, כך כתוב.

דודי: איך שומרים על אינטנסיביות בהתקפה?

שומרים. מתוך שמירה.

שמעון: אנחנו צריכים כל הזמן להרגיש שאנחנו עבדים בגלל שעד שלא הגענו לגמר תיקון, אומנם אנחנו אולי מתחילים קשר רוחני, אבל עדיין הרצון לקבל נמצא אצלנו.

כן.

שמעון: אנחנו צריכים לזכור את מצרים כי אנחנו תמיד עבדים עד לגמר תיקון?

כן. לאט לאט במשך השגת גלות מצרים, אנחנו מרגישים את עצמנו יותר ויותר כעבדים, ואז מתחילים לצעוק יותר ולדרוש יותר, "והקדוש ברוך הוא יצילנו"².

דודי: אמן.

אמן כן יהי רצון. כל טוב, תודה.

(סוף השיחה)