ישיבת כתבים

מס' 330

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 03.04.22 – אחרי עריכה

דודי: הנושא הראשון שלנו, משבר הצ'יפים, משבר השבבים שיש בעולם. שבבים הם הבסיס של הכל, הם הרכיב החשוב ביותר לפיתוח מוצרים חדשים, להרכבת טכנולוגיות עדכניות. רוסיה לא מייצרת שבבים בעצמה ובמסגרת הסנקציות שהוטלו עליה, הוגבל יצוא השבבים אליה והיא סובלת מחוסר רכיבים ולא יכולה לפתח מוצרים ותשתיות מתקדמות, אם המצב הזה יימשך הוא יגרום לרוסיה להישאר מאחור.

רק לרוסיה יש משבר צ'יפים או בכלל?

דודי: יש בכלל, אבל כרגע במוקד רוסיה והיא בכלל לא יכולה לקבל שבבים. והשאלה, מה לומדים מהמצב הזה, לא משנה בין אם זו רוסיה או כל מדינה אחרת שתסבול מזה?

לומדים עד כמה שאנחנו תלויים זה בזה. והעולם ממש לא יכול להיות בלי התקשרות במסחר, בתעשייה, בכל דבר. האמת שהעולם נעשה כבר עגול מזמן, מקושר, ואם אנחנו לא רוצים ללכת עם העובדה הזאת, אז נינזק מזה בגדול. כי פתאום אנחנו נגלה עד כמה שהמערכות לא עובדות ויש תקלות. ופה ושם ירצו לעשות במקום צ'יפים נורמליים, תחליף לא מלא, מקולקל, ויהיו אז הרבה תקלות ובעיות. אני מאוד מפחד מזה דווקא. צ'יפים אלה הדברים הרגישים ביותר בכל תעשיית העולם, כי הם עובדים ממעליות ועד מיקרוגל, ולכל דבר יש צ'יפים משלו, ולכן אני חושב שזה מאוד מסוכן.

דודי: מה מסוכן פה?

אני מפחד שאצטרך לעלות במעלית לקומה עשרים והמעלית תגיע לקומה שבע עשרה ופתאום היא תיפול. זו בעיה במכוניות ובכל דבר.

דודי: אז אולי במקרה של רוסיה זה טוב שאין לה שבבים, ככה זה מגביל את ייצור הנשק, אפשר גם להסתכל על זה בצורה כזאת.

בנשק זה עוד יותר בעיה. כי בנשק המודרני, בכל פריט ופריט יש לך צ'יפים. ולכן יוצא שכל אחד רוצה להילחם בשני אבל כל אחד תלוי בשני. אתה מבין איפה סגרנו את עצמנו באזיקים. ומה לעשות?

דודי: כן, זה יפה, אני צריך את האחר בשביל להרוג אותו.

כן.

דודי: האם במשברים כאלה במערכת הטבע האינטגרלי, העולם הגלובלי מראה לנו, שהמערכת בעצמה מאזנת את עצמה?

המערכת בעצמה לא יכולה לאזן את עצמה, היא יכולה רק לחייב אותנו. אבל זה תלוי בטבע האדם והאנשים רגילים להגיד, "אני מוכן לוותר על עין אחת רק שלשני ידקרו שתי עיניים", ואז אני לא ידוע במה זה ייגמר.

דודי: בשל המלחמה באירופה, הסנקציות, וכל השיבושים שיש במערכת האספקה העולמית, מדינות רבות החליטו לבנות תשתית עצמאית בתחום הטכנולוגיה, שבבים, מקורות אנרגיה וכולי, האם העולם מסוגל לקחת צעד אחורה מהגלובליזציה?

ככה זה יהיה, בסופו של דבר אנחנו נרד מההתקדמות הטכנולוגית, התעשייתית, בכל מיני רמות ומקרים והעולם לא יתקדם כל כך כמו שהיינו רוצים. זה לא נורא. השאלה האם זה יגרום להתרחקות, או להתקרבות, לסכסוכים - אני לא יודע.

דודי: אנחנו אומרים שהעולם מתגלה יותר כגלובלי, כל אחד תלוי באחר, ועכשיו יש משבר שמגלה שאנחנו לא רוצים לעזור אחד לשני, כל אחד לעצמו, וכל אחד מתבדל ומתחיל ליצור לעצמו את האמצעים שלו. מה הטבע רוצה להראות לנו פה?

הטבע רוצה להראות לנו, שאם אנחנו לא הולכים לפי ההתפתחות שלנו לחיבור בינינו, והחיבור וההתפתחות לא הולכים במקביל זה עם זה, אז אנחנו נינזק.

דודי: אבל אני לומד שאני יכול בסוף להתבדל בתוך המדינה שלי, ליצור לעצמי את מה שאני צריך.

אתה לא יכול, זה כל העניין. מה הצ'יפים האלה אומרים לך? שאתה לא יכול לייצר אותם. עכשיו סגרו את רוסיה עם סנקציות, לא מוכרים לה את הדברים המודרניים, אז הם חוזרים לייצור מכוניות משנות החמישים, מקררים משנות השישים, וככה יהיה בכל מדינה. ואתה תראה תוך כמה שנים אם זה יימשך בצורה כזאת, שהמצב במדינה יהיה יותר גרוע מהעולם השלישי. אתה תיכנס לשם כמו למוזיאון של שנות החמישים.

דודי: העולם עכשיו עובר טלטלה גלובלית מאוד גדולה, גם מגיפה כלל עולמית, מלחמה במזרח אירופה, זה מאוד משפיע על כל מדינה בעולם. מה השאלות הגדולות שהאנושות ניצבת בפניהן כרגע בתקופה הזאת?

עלינו רק להבין שאנחנו צריכים לתפוס את הרגש והשכל שלנו, לקשור אותם חזק חזק שלא יברחו לכל מיני כיוונים לא נכונים ולהשתמש בהם רק לטובה הכללית שלנו - הכללית בלבד. לא לתת בשום מצב שתהיה שליטה של אדם על אדם.

דודי: שמעתי אותך מלמד, שאין עתיד לעולם אם אחד שולט בשני, אלא כל אחד צריך לשלוט על עצמו, כדי להתחבר אל השני.

כן. לשלוט על עצמו מפני שהיצר הרע שלנו, שלא נותן לנו אפשרות כל כך להתקרב ולפעול בצורה הדדית, אבל אנחנו נצטרך לסגור אותו, לקשור אותו ואז לעבוד דווקא בהדדיות.

דודי: האנושות בשלה לגישה כזאת?

אם לא, אז היא תסבול ותלמד.

דודי: ואיך בונים רשת קשר עולמית מעל כל ההבדלים, שתהיה מטרה משותפת, כי כרגע כל אחד במטרה שלו?

בונים לפי הצורך. ואם יהיה צורך לאנושות, אז היא תדע איך לבנות.

דודי: מה יוליד בה צורך לבנות מטרה משותפת?

ייסורים, מתוך זה שאנחנו לא יכולים לספק לעצמנו נגיד קמח, גז לחימום, דברים הכרחיים.

דודי: מידת הייסורים שיש כרגע באנושות ממחלות ומגיפות, אפשר להגיד שזה מספיק, או שזה לא מספיק עדיין?

זה עוד לא הסבל.

דודי: זה לא סבל בעינייך.

זה לא סבל. אני רואה שהאנושות נמצאת במצב שהיא מוכנה להמשיך לסבול. וזה מה שקורה.

דודי: איזו דוגמה הבורא נותן לנו דרך רוסיה? רואים לאורך ההיסטוריה ממש דוגמאות אחרי דוגמאות שקורות עם רוסיה. מה מיוחד בעם הזה?

כן. בדיוק דוגמה שאנחנו צריכים ללמוד ממנה שלא מספיק להיות חכמים. הרוסים חכמים אבל זה לא מספיק. לא מספיק להיות חזקים, אלא צריכה להיות עוד התבגרות פנימית, נפשית. אדם שנמצא בתוך החברה ומרגיש באיזו צורה הוא צריך להתייחס לאחרים וכולם אז יתייחסו אליו וזה יהיה לשביעות הרצון של כולם. הוא מקבל הסתכלות נכונה כללית אובייקטיבית על כל המציאות, על כל האנושות, ויודע איך לחבר אותם ואיך ללמוד איתם, להתנהג איתם. לרוסים אין דבר כזה, אצלם - אנחנו הגדולים, החכמים, החזקים, כמו ילדים במשחק. וזה מה שגומר אותם. זה נמשך כבר המון שנים.

חוץ מזה צריכים להבין שזה עם צעיר. אותם אוקראיניים, צ'כים, סלובקים, פולנים וכן הלאה, אני מדבר על מזרח אירופה אפילו, מכל שכן מערב, הם כולם התפתחו במשך לפחות 500 או אלף שנה יותר מעם הרוסי. העם הרוסי הוא סך הכול התחיל אומרים מהמאה ה- 14, אבל באמת ממאה 16. זאת אומרת מה יש לו, 400 שנה? סך הכול מה שיש להם לרשום בתיק. וזה לא מספיק. חוץ מזה תלוי איך הם התפתחו תוך השנים הספורות האלה.

עם ישראל שמתפתח אלפי שנים, אז גם כל אלפי השנים האלה הוא מקבל מכות, מלמדים אותו בצורה קשה. ואיך אתה יכול לכן להשווות את עם ישראל עם איזה עם אחר שנמצא שם בבידוד, נגיד עם הסינים או אחרים שלא קיבלו כל כך שפשוף מהתקשרות עם האחרים, חיו שם לבד וכן הלאה. זאת אומרת יש כאן איזה הפסד מההתפתחות ההיסטורית של העם הרוסי ולכן אי אפשר להשוות בינם לאומות האירופאיות האחרות.

נגיד אפילו לאוקראינים. אוקראינים בכמה מאות שנה יותר גדולים, וותיקים, מהרוסים. וזה מורגש באופי שלהם, הם לא נמשכים ישר למלחמות, ישר למכות. וגם רואים לפי התרבות שלהם, הם לא צועקים ושרים אנחנו לפני כולם, אנחנו הכי גדולים, אנחנו כאלו וכאלו, לא. לא כמו ילדים אלא בצורה יותר בוגרת, מאוזנת.

דודי: האם בעולם הגלובלי שכולנו מתחילים להתכלל אחד מהשני, מדינה בתוך מדינה, האם המכות של עם אחד, נגיד כמו עם ישראל, יזרזו התפתחות של עמים כמו רוסיה, זאת אומרת תהיה איזו קפיצה בכולם?

לא עד כדי כך. כי אנחנו לא נמצאים במערכת כזאת שזה יזרום מאחד לשני בין העמים, בשביל זה צריכים להתחיל להתחבר.

דודי: במדד הסבל של המדינות המוכות ביותר, אפשר להגיד שעם ישראל זה העם המוכה ביותר, שספג הכי הרבה מכות?

וודאי. כמה אלפי שנים אנחנו נמצאים בסבל, דורכים עלינו ומה עושים איתנו. זה הולך ברגל? כל הדברים האלה בסך הכול משאירים בעם כל כך הרבה תופעות.

דודי: נעבור מרוסיה וישראל לאמריקה.

חיים: אפרופו מכות שהעם היהודי חטף, עשיתי בדיקה כשעבדתי על הספר בזמנו, מאז חורבן הבית ועד היום עם ישראל גורש משמונה מאות ומשהו מקומות.

אתה מבין כמה שילמנו על ההתקדמות ועדיין כמה מעט מאוד זה משפיע עלינו.

חיים: לעניין אחר לגמרי. מי שולט באמריקה. טיפת רקע. מעט לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020 חשף הניו יורק פוסט שבמחשב של האנטר ביידן - בנו של ג'ון ביידן שהיה אז מעומד והיום הוא נשיא ארצות הברית – כשהוא הביא לתיקון במעבדה, יש עדויות רבות הקושרות אותו, את משפחתו ובמידה מסוימת גם את אביו לחברות סיניות שבשליטת הממשל בסין. העדויות הראו שביידן הבן קיבל מיליונים רבים של דולרים מעסקאות שהוא עשה איתם ושהם שילמו לו סכומים עצומים מידי חודש כסוג של משכורת, עבור שירותים שהוא עשה בשבילם. חוזים שאני ראיתי דיברו על 100 אלף דולר בחודש.

100 אלף דולר בחודש?

חיים: בחודש. כן.

איזה סכומים?

חיים: כן, בנוסף לסכום התחלתי, עוד 100 אלף דולר בחודש. בזמנו העניין הושתק על ידי כל כלי התקשורת הממוסדת או שטענו שזה מזימה רוסית כדי להכפיש את ביידן לפני הבחירות. גם הרשתות החברתיות התגייסו למשימה ומנעו את הפצת הפוסטים בנושא. הם הגבילו את הניו יורק פוסט ואת ההפצה שלו כדי לא לפגוע בסיכויי הבחירה של ביידן. עכשיו פתאום כולם גילו את הסיפור, הניו יורק טיימס כמובן התחיל בכך.

למה פתאום גילוי?

חיים: זו כבר שאלה אחרת. זה נושא אחר. בכל אופן פתאום הנושא צף ועלה, הניו יורק טיימס התחיל בזה, הציג את הסיפור כאיזו חשיפה מרעישה וכולם פירסמו אחריו. הוושינגטון פוסט פרסם כתבת תחקיר מאוד ארוכה ומעמיקה על העניין כולו ומזה גם לקחתי את הסכומים שדיברתי עליהם, ובה הוא מפרט את הסכומים שהאנטר ביידן ודודו, אחיו של הנשיא, קיבלו מסין. דרך אגב, ג'יימס ביידן, אחיו של הנשיא קיבל רק 65 אלף דולר בחודש. והוושינגטון פוסט גם מסביר שג'ו ביידן קשור לעניין למרות שטוען שאין הוכחות שהוא קיבל כסף ישירות מסין.

אז נעזוב רגע את העניין למה זה פתאום הציפו את זה עכשיו והחליטו סוף סוף לעלות את זה, למרות שהאנטר ביידן נמצא בחקירה של האף בי איי כבר לפני הבחירות. האם ייתכן שהנשיא האמיתי של ארצות הברית הוא לא ג'ו ביידן אלא נשיא סין, כלומר שהשליטה האמיתית בארצות הברית היא בידי סין?

אתה שואל אותי? מצידי שיהיה ככה.

חיים: כי זו מסקנה שעולה מתוך כל החשיפה הזאת.

זה הכול כל כך קשור. כמו שטראמפ היה מאוד קשור לפוטין ודיברו וסיפרו וכתבו על זה. זה הכול המטבח שלהם.

חיים: איך אמריקה נותנת בעצם לדבר כזה לקרות, שיוצא שראש המדינה, לא רוצה להגיד את המילה - שפוט, אבל מעשית, מדינה אחרת שולטת בו.

אני חושב שהקשרים שיש בין ראשי הממשלות בעולם הם כאלו מקושרים זה בזה וזה בזה שהם מבינים את זה, הם יודעים את זה, הם מרגישים את זה ומקבלים את זה כנכון, ככה זה.

חיים: אם הם יודעים ושותקים, אתה אומר מקבלים את זה כנכון. מה הם מרוויחים מזה?

יש ביניהם קשרים. קצת נהנים מזה, אמנם אלה שטויות, כמה עשרות אלפי דולרים לכאן או לכאן, זה באמת לא כל כך עניין גדול. אבל ככה זה מקובל בין כולם, עוד בזמן רוסיה הם עושים את זה בכל מיני צורות אחרות. נותנים פריבילגיות מסוימות לאיזה חבר מהממשלה, לבניה ולכל מיני דברים. זה הולך דרך כל מיני אנשים שקשורים לממשלה ולא קשורים לממשלה וכן הלאה, זה ידוע. עכשיו מתפתח משפט אולי נגד אברמוביץ ברוסיה, עד כמה הוא קשור לפוטין ולאנגליה ולכל הדברים, אני חושב שזה לא נושא למחקר וזה מעניין למישהו.

חיים: מבחינת האדם הפשוט, האם זה משנה לו אם השלטון יושב בבית הלבן, או השלטון יושב בבייג'ינג?

זה לא בדיוק כך, לא צריכים להגזים.

חיים: אז איך זה?

כי בכל זאת זה הולך עם הרבה מאוד מערכות מדיניות, גם שם וגם כאן. וכולם יודעים באיזו צורה זה קורה וכן הלאה. לא צריך להגזים שאמריקה כבר נמצאת בכיס הקטן של סינים, לא. תירגע.

חיים: באמת נראה שיש מתח גדול בין ארה"ב וסין. גם סביב שליטה כלכלית, גם סביב ריגול, לכאורה, שסין מבצעת בארה"ב דרך חברות טכנולוגיה. סביב תמיכת ארה"ב בטאיוואן, שסין רואה בה חלק משטחה, וסביב תמיכת ארה"ב באוסטרליה וניו זילנד המסוכסכות עם סין על השליטה בים סין הדרומי. אבל אם לסין יש כל כך הרבה כוח בארה"ב, גם דרך השליטה במשפחה כזו או אחרת וגם דרך שליטה בעיתונות וכן הלאה, למה הם בעצם לא מונעים את החיכוכים האלה?

אי אפשר, כך אני משתדל להסביר כל הזמן. העניין נורמלי ונורמטיבי, כך היה תמיד, כך זה נעשה עכשיו, וכך יהיה. אלה הם הקשרים שיש בין המדינות, בין הממשלות, בין המשפחות, בין התרבויות. אם אתה תפסיק את זה, לא יהיה להם בכלל שום קשר. אין קשר ללא רבב, ותמיד כך יהיה.

חיים: אם כך, איך באמת זה עובד?

אתה רואה שזה עובד בין כולם, והאחד לא שייך לשני, הם יכולים להיות במלחמות ויחד עם זאת הם מוכרים וקונים, ונמצאים בקשר שקט ביניהם, עליו הם לא מפרסמים. כך נוהג העולם.

חיים: כשחשפו את הפרשה הזאת עכשיו, הציגו אותה כפרשיית שחיתות נוראית.

כן, סתם. יכול להיות שכך טוב לעיתונות, כאילו שלא היו דברים כאלה בעולם.

חיים: האם אתה רואה שהעולם עובד כך ללא שינוי?

ודאי, כל הזמן הוא עובד כך.

חיים: זאת אומרת, שהוא גם לא ישתנה?

לא, הוא לא ישתנה עד גמר התיקון.

חיים: וגם חשיפות וסיפורים כאלה, לא משנים דבר?

שיהיו, זה רק אומר לנו באיזה עולם אנחנו חיים. היום אנחנו יודעים ומדברים, ומחר כבר שוכחים ועוברים הלאה.

חיים: אולי לא לאור המקרה הזה, אבל לאור חשיפת המצב, לאן אתה רואה את אמריקה מתקדמת?

כמו שהייתה קודם. אני לא רואה בכך שום דבר חדש שמצריך לשנות את כל הצי האמריקאי, או את האונייה הגדולה הזאת שנקראת "United States of America", שפתאום אתה מפנה את האונייה הזאת ומשנה לה את הנתיב.

חיים: אם כך, לאן האונייה הזאת שטה?

קדימה ככל שאפשר למלא את עצמה ולשלוט באחרים, כמו שכל מדינה רוצה.

חיים: ומבחינה פנימית, חברתית, שום דבר לא ישתנה?

העניין תלוי בנו, דווקא בישראל, בעם ישראל, ככל שנצליח לפרסם בינינו את הדברים האלה. אני לא יכול להגיד, אבל סך הכול המצב משתפר, והעובדה שמתגלים כל מיני דברים, הם מתגלים כי הגיע הזמן לתיקון.

חיים: בזמנו היו לך נבואות די שחורות על אמריקה, אם כך מה פירוש דבריך שהמצב משתפר?

כשמתגלה דבר רע, סימן שהגיע הזמן לתקנו. לא שהוא לא היה מקודם.

חיים: מה צריך לעשות כדי לתקן?

עכשיו הגיע הזמן שאנחנו צריכים לתקן, ואנחנו יכולים להסביר מאיפה ולמה, מה נורמלי בכך ומה לא נורמלי, העבודה צריכה להיות בבירור ובהסבר.

חיים: ומה צריך להיות הכיוון של ההסבר?

כיוון ההסבר הוא שאנחנו צריכים לגלות מה שניתן וכדאי לגלות, ואם נגלה ונתקן, יהיה טוב לכולם, וסתם כך לצעוק, אין טעם. אתה יכול "לחפור" כך בכל המדינות, לכל הממשלות, כאלו דברים על איך העולם מתמוטט, אבל הוא לא מתמוטט, כך הוא, כמנהגו הוא נוהג.

חיים: האם תוכל אולי להסביר במילים מעטות מה הוא התיקון?

התיקון הוא בכך שאתה וכול הכתבים הנחמדים שאני רואה לפנינו, יסבירו לכולם במה הוא התיקון. ולא לדבר על הממשלות, מה יש לכם עם הממשלות האלה? כאילו שנעשית פרשן של הממשלה אמריקאית, מה יש לה, מה תלוי בה בכלל? הכול תלוי בעבודה שלך, כשאתה מסביר לכל העולם עד כמה הקשר והחיבור בעולם הוא באמת גורלי.

דודי: נעבור לנושא הבא "מחולי לבריאות, יום הבריאות העולמי".

נורמה: השבוע ב-07.04 יתקיים "יום הבריאות העולמי" לציון הקמת ארגון הבריאות העולמי של האו"ם. השנה הנושא הוא "כוכב הלכת שלנו, הבריאות שלנו". כלומר התקדמות בתלות ההדדית בין כל דרגות הטבע דומם, צומח, חי, מדבר, זו הבריאות שלנו. על פי האו"ם שינויי האקלים מהווים איום על בריאות האדם, הגורמים למחלות כמו אסטמה, סרטן, מחלות לב ועוד. אחרי שנתיים אנחנו עדיין בעיצומה של מגיפה עולמית של הקורונה, במקביל עם מחלות ישנות כמו פוליו, שיתוק ילדים, שחוזרות. בישראל למשל, המקרה האחרון של הפוליו היה ב-1989 ועכשיו משרד הבריאות מדבר על התפרצות המחלה במדינה.

נראה שיותר ריאלי לדבר על יום המחלה העולמי ולא על יום הבריאות, מה דעתך?

אני איתך, כן, ודאי.

נורמה: למה המחלות הישנות חוזרות להכות בנו?

קודם כל יכול להיות שקיימות מחזוריות במחלות. אולי הן מופיעות פעם ב-300 שנה ואנחנו אפילו לא יודעים על כך, ועכשיו אנחנו מגלים. ואולי אנחנו מאפשרים תנאים כאלה למחלות ובגללם הן מתעוררות שוב ומראות את עצמן.

נורמה: איך אתה רואה את הסטטוס של העולם מבחינת הבריאות?

אני לא יודע ובאמת לא קשור לזה. אם אנחנו רוצים שהעולם יהיה בריא יותר, יש לנו הרבה מה לעשות, אבל אני חושב שכל הבעיה היא במערכת הבריאות העולמית, שאין בה שום דבר חוץ מכך שהיא מערכת גרועה מאוד וכולה משמשת רק כדי להחזיק את עצמה.

נורמה: איך האנושות הגיעה לנקודת שפל כזו בבריאות למרות כל ההתקדמות המדעית שאמורה להבטיח בריאות טובה לכולם?

האנושות לא יכולה להיות אחרת ממה שהיא, וכשהיא מולידה משהו, יוצא מכך שהתוצאה זהה למה שהיא בעצמה. מתוך הרע לא יכול לצאת טוב. אני לא מצפה לדבר מכל הארגונים האלה, ואת יודעת, היינו איתך בארגונים רבים, וכולם נועדו כדי להחזיק את עצמם, לבנות לעצמם, לקבל תמיכה כספית ולהעביר את הזמן בצורה יפה מאוד, בטיולים מכנס לכנס, ומהאחד לשני. וככה זה, כלום לא זז חוץ מפעולות כאלה.

נורמה: ארגון הבריאות העולמי מעריך שיותר מ-13 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם נובעים מסיבות סביבתיות שניתן להימנע מהם. האם הפוקוס על ההתקדמות, או יותר נכון לשאול, האם הפוקוס על האקלים כדי למנוע את הבעיות בבריאות הוא הפוקוס הנכון?

קודם כל 13 מיליון מקרי מוות לא מדאיגים אותי, כי מה יש בכך, האם לפי הסטטיסטיקה שלהם יכולים להיות פחות מ-13 מיליון מקרים? אני לא יודע למי זה היה ויהיה טוב וכמה יעלה לנו אם אנחנו כן נצליח להשקיע כמה מיליארדים ונחסוך במקרי המוות. אני לא חושב שאנחנו צריכים לדאוג לכך, אני חושב שאנחנו צריכים בסך הכול לדאוג לחיבור בין בני האדם. אנחנו רואים שהסיבה העיקרית לכך שהעולם כל כך רע בטכניקה, בטכנולוגיה, בכלכלה, באקלים, בכל מה שאפשר להגיד, הכול בגלל שיש חוסר ההתאמה בין בני האדם ובכך אנחנו צריכים להשקיע, ואז אנחנו נראה עד כמה הדבר משפיע על הבריאות.

נורמה: חוסר ההתאמה הוא מה שמדאיג אותך מבחינת הבריאות?

אותי מדאיג למה אנשים לא מבינים עדיין שהבריאות שלהם, כולל מקרי המוות, תלויה אך ורק ביחס בין בני אדם.

נורמה: למה יש מחלות שהאנושות יכולה להתמודד איתן ומחלות שלא?

אני לא בטוח, אני נמצא בספק לגבי מה הפרוש שאנחנו כן יכולים להתמודד או לא יכולים להתמודד, זה תלוי בכסף? תלוי ברצון? תלוי בהשקעה? תלוי ביחס האנושי של איש לרעהו? אני לא יודע. ואני גם לא יכול להיות בטוח שהמספרים והסיכומים שמציגים לי, הם עובדות שאפשר לסמוך עליהם.

נורמה: האם אפשר להכחיד מחלות לגמרי?

אף פעם לא, כי בסך הכול כל מחלה היא תוצאה מחוסר איזון פנימי, נפשי, או פיזיולוגי ביולוגי בתוך האדם, ובסביבה. כל עוד אנחנו לא מביאים את האדם והסביבה לאיזון, אנחנו לא מסלקים את הסיבה למחלות. כל המחלות, במיוחד אלה שאנחנו מגלים בכמה עשרות, או אפילו מאות השנים האחרונות, הן בעיקר תוצאות מחוסר איזון בין בני אדם.

נורמה: מה הפתרון, איך להתמודד עם הבעיות האלה ואיך להגיע לאיזון הראוי?

רק לסדר את היחסים בין בני אדם ואז נראה את האנושות בריאה יותר כמו במשפט "נפש בריאה בגוף בריא".

דודי: נעבר לנושא האחרון שלנו, השפעת המוסיקה על בריאות הגוף.

שלי: סקירה של 26 מחקרים העלתה שהאזנה למוזיקה מרגיעה ומשפרת את בריאות הגוף. בין אם זו האזנה, שירה או נגינה, מוזיקה מביאה לשיפור משמעותי בתוצאות של מבחנים מנטליים ופיזיים. ההשפעה של המוזיקה נובעת מהפעולה שלה על מערכת העצבים האוטונומית בגוף, מערכת זו אינה תלויה בתהליכי חשיבה מודעת והיא אחראית בין היתר לאופן שבו הגוף יכול לשלוט בסטרס שקשור מאוד למחלות ולסיכוני בריאות לטווח ארוך.

מהו הכוח הרוחני או הגשמי של המוזיקה?

הכוח הוא גשמי. אם אנחנו אומרים שהמוזיקה משפיעה על כולם אז אני מתאר לעצמי שלא מדובר על מקובלים שעושים כוונות וחיבורים, אלא על השפעה גשמית. על פי סדר התווים המוזיקליים יש השפעה על המערכות בגוף האדם, שמיעה, התכווצויות של הלב ושל שרירים שונים, שמביאים להרמוניה בתוך האדם ואז הוא מוכן יותר להיות בהשפעה ובדבקות לאנשים אחרים ולטבע הכללי. מוזיקה מאוד עוזרת.

שלי: אתה אומר שההרמוניה שקיימת בתוך התווים והצלילים נכנסת לאדם ויוצרת בו הרמוניה?

בהחלט. כי המוזיקה נקלטת דרך החושים שלנו שבנויים כדי להעביר איזון חיצוני ולהשפיע על האיזון הפנימי.

שלי: נראה שדווקא מוזיקה מביאה להרמוניה בצורה הפשוטה ביותר והחזקה ביותר.

נכון.

שלי: מה יש במוזיקה שדווקא היא מביאה להרמוניה?

המוזיקה מחייבת את האדם לקבל בפנים, במיתרי הלב, את מה שהוא שומע בצורה חיצונית ולהכניס אותו פנימה וזה ייתן לו צורות קשר עליונות יותר ובהתאם לכך הוא ייכנס להרמוניה עליונה פנימית יותר. תבינו שבעזרת השפעה של הרמוניה בצלילים גשמיים על האדם, אנחנו יכולים להשפיע על ההרמוניה של היחסים הפנימיים הרוחניים שלו.

שלי: האזנה למוזיקה גם מאפשרת לאדם להיות בקשר עם חלק בתוכו שבשגרה הוא מאוד מתקשה להתחבר אליו. מהו החלק הפנימי שפתאום אתה מתחבר אליו, שפתאום משהו נפתח בך?

אין בחלק הזה שום דבר מילולי, מוגבל, שבו אנחנו יכולים בעזרתו להשפיע על האדם בצורה רגילה, אלא זה יותר מופשט ולכן משפיע בצורה כזאת. אני לא אוכל לספר לך יותר, אין לי מילים וזה גם לא יעזור.

שלי: בשיעור בוקר שמטרתו לחבר אנשים, יש משהו חשוב מאוד שלא מוותרים עליו, אנחנו משמיעים מוזיקה כמה פעמים במהלך השיעור.

זה משהו אחר לגמרי כי בשיעור אנחנו נמצאים בכיוון אחד, למטרה אחת, אנחנו מבינים על מה מדברים, אנחנו שרים ומבינים את השירים. לא מדובר על השפעה על האדם, זו השפעה על המקובלים שיושבים ורוצים להגיע לפעימות לב שוות, כדי שיהיו ממש באותו קצב, באותו רגש. זה משהו אחר.

שלי: שמיעת מוזיקה ביחד עם אנשים נוספים עוזרת לחבר את הלבבות?

כן, זה עוזר, כמו שראית את המטרונומים שנכנסים לסנכרון.

שלי: זה דומה לגל שעובר ומכניס את כל הלבבות לסנכרון?

נניח שכן.

שלי: לוויינים שהקליטו גלי קול מצאו שאנחנו בעצם חיים על פני כלי נגינה ענק, שכל החלל ספוג בחלקיקים שיוצרים איזו מוזיקה של גלי קול, והם גם אומרים שכדור הארץ הוא ממש כלי נגינה. זה נכון?

כן. כדור הארץ הוא כמו חלל שבתוכו יש תדר מסוים והרמוניה משלו, תדר מיוחד שגורם לכל מיני תופעות מיוחדות.

שלי: בעל הסולם כתב ניגונים מעולמות עליונים, מוזיקה שהוא שמע ממש בתוך העולמות הרוחניים?

אני מתאר לי שכן.

שלי: כשמאזינים לניגונים האלה הם מחברים גם את האדם לתדר הזה?

כן.

(סוף השיעור)