תכנית עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 23.04.14 – אחרי עריכה
"מקובלים כותבים"
חיבור - 1
בהשתתפות: בן ציון גרץ ורואי אקוקה
בן ציון: שלום לכם צופים יקרים, אתם איתנו כאן בתכנית של "מקובלים כותבים", שלום לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן.
שלום לכולם.
בן ציון: המושג השגור ביותר היום בערוץ, בשיעורים שלך וגם בהסברה שנעשית ע"י התלמידים שלך, הוא מושג החיבור. מילה אחת שכוללת אולי את כל הטבע, מתארת את כל החוקים הטובים של הטבע, את כל החיים הטובים שלנו, הכל תלוי במושג הזה של חיבור. אתה מנסה לכוון את התלמידים שלך לחיבור וגם את ההסברה שלהם למושג הזה, אבל יש לא מעט קשיים להבין מה הוא מתאר, ויש עוד כמה מושגים כאלה.
בחוכמת הקבלה אנחנו לומדים שהכל בסופו של דבר זה רצון ותענוג, אם נוכל לתאר את המושגים השונים בהקשר של רצון, תענוג ומילוי, אולי נצליח לקרב את המושגים האלה לקהל, וזה גם יעזור לנו התלמידים להבין אותם, והפעם נתמקד במושג חיבור.
חיבור זה אומר ששני דברים שקודם לא היו מחוברים, נכנסים לסוג של קשר ביניהם. מתי נקרא הקשר שלהם חיבור? כשכל אחד מוסיף לשני, נכלל מהשני, ויש כבר ביניהם מערכת יחסים משותפת, שמקדמת אותם לקיום הדדי, ומתוך הקיום ההדדי יש כבר התפתחות.
כוח אחד לא יכול להתפתח, הוא צריך כוח שני כנגדו, כך זה עם הרצון להשפיע, לתת, והרצון לקבל, ליהנות. שני הכוחות האלה, אם הם נפגשים במערכת יחסים מיוחדת, והם לא מנטרלים זה את זה כמו פלוס ומינוס, אלא הם עובדים יחד על מנגנון אחד, כמו פלוס ומינוס שמגיעים למנוע ואז המנוע מסתובב. כלומר, הפלוס והמינוס מנטרלים כביכול זה את זה, אבל דרך עומס מסוים ובמצב כזה יש לנו יכולת לבצע איזו עבודה, התקדמות, כך גם נוצרו החיים. יש כוח זכרי וכוח נקבי, וכאשר הם מתקשרים ביניהם, נוצרת איזו התפתחות, צאצאים וכן הלאה, לכן חיבור הוא מושג החיים, ואם אין חיבור אז אין חיים.
אנחנו נמצאים במצב שהחיבור בינינו קיים, אבל במצב של דומם, צומח או חי. בדומם החיבור הוא בין חלקיקים חיוביים ושליליים כמו אלקטרונים ופרוטונים וסביבם יש עוד הרבה חלקים ללא מטען, שגם הם נכנסים לאיזו מערכת ובונים נניח מערכת אטום, או מולקולות. זו כבר דרגה אחרת של חיבור כי החיבור הוא כבר בהתכללות זה מזה. החלקיקים לא נמצאים במעמד זה מול זה כמו באטום, אלא הם נמצאים בקשר יותר עמוק, בכניסה הדדית זה לזה, ואז מהחלקיקים האלמנטריים האלה נוצרת נניח מערכת ביולוגית, ואז יש לנו את עולם הצומח, ששם החיבור הוא הרבה יותר מורכב, הוא בהתכללות הדדית של כוח נתינה וכוח קבלה, פלוס ומינוס.
בדרגת החי כבר מתחיל להיות ביניהם קשר במערכות הרבה יותר משובחות, מתחיל להיות ביניהם עניין של זיכרון והתפתחות שמגיע לצורך בתנועה ולחיים בפני עצמם. נולדת הרגשה של חיים, הרגשת קיום וחופש בחירה בקיום מסוג זה או קיום מסוג אחר. יחד עם זה מתפתחת ליד הרצון מערכת בקרה, מערכת זיכרון, מערכת בירור ותיקון. מושג הזמן מתחיל להיות מובן יותר, כלומר יש התפתחות הדרגתית בשרשרת פעולות ומצבים. כל זה הוא כתוצאה מחיבור בדרגות יותר ויותר מתקדמות. אבל כל שיטות החיבור שאנחנו רואים בעולמנו, למרות שאלה שיטות חיבור בין דברים מנוגדים, הם למען שמירה על עצמו של אותו הנושא שבו החיבור מתבצע.
אבל קיים עוד חיבור בין הכוחות האלה לבין כוח נוסף, חיצון, מקור הכוח שלהם. כלומר, אם אנחנו מדברים על כוח חיובי ושלילי בכל מיני צורות כמו חשמל, או בדרגת כימיה כבר, או בדרגת מחשבה, או בדברים אחרים, אז אנחנו מדברים עדיין על חיבור, שאת האנרגיה לחיבור הם מקבלים מאיזה ספק חיצון. מאיפה יש אנרגיה לכוח חיובי וכוח שלילי? אנחנו לא יודעים. זאת אומרת ניצוץ אנרגיה שפרץ לאזור הגשמי התחיל לברוא כאן חלקיקים חיוביים ושליליים, ומזה התחיל כל החומר שלנו, כך נוצר היקום שלנו מהמפץ הגדול. אבל מאיפה בא מקור האנרגיה הזה? כאן אנחנו מתחילים להגיע למצב שונה בהתפתחות שלנו אחרי שעברנו שלבים של התפתחות בדרגת הדומם על ידי חיבור.
בן ציון: האם אתה מדבר כבר על אדם?
לא, בתקופה של ארבע עשרה מיליארד שנה, עברנו התפתחות בדרגת הדומם עם שני הכוחות האלה, ואז בדרגת הצומח ובדרגת החי, ועכשיו אנחנו מגיעים לסיום של התפתחות דרגת החי שאנחנו גם שייכים אליה.
יש לפנינו התפתחות נוספת. אנחנו נמשכים לצאת כביכול מהבועה שבה קיימת כל המציאות שלנו ומקבלים דחף לעלות למקור החיים שלנו. מאיפה בא הכוח הזה שנותן אנרגיה לכוח ההשפעה ולכוח הקבלה, מהו אותו מקור החיים, ואיך אפשר לחדור למרחב הבא? עברנו מדרגת הדומם לצומח ומדרגת הצומח לחי בהתפתחות טבעית, על ידי התוכנה שנמצאת בטבע, וגם עכשיו אנחנו מרגישים שעל ידי אותה התוכנה אנחנו מכוונים להתפתח לדרגה הבאה, אלא שאת ההתפתחות מצומח לחי לא הרגשנו, זה לא עבר עלינו במודעות.
בן ציון: כלומר האדם לא עבר את ההתפתחות הזאת.
נכון, אבל עכשיו, משום שאנחנו בדרגת חי שהגיע להתפתחות האדם, ואנחנו האחרונים בכל שרשרת ההתפתחות הזאת, אז אנחנו נמצאים במצב שאנחנו מרגישים דחף להתפתחות הבאה. הלידה הזאת לקראת הדרגה הבאה של ההתפתחות עוברת עלינו, על יצורים שמרגישים, שמבינים ושחווים את כל החיים האלה בעצמנו ולכן יש לנו שאלה איך אנחנו מתפתחים הלאה.
אנחנו נעשים כביכול עדי ראיה למה שקורה איתנו. מצד אחד אנחנו מתפתחים, כמו שכל האנושות מתפתחת, אבל יחד עם זה אנחנו יכולים לצפות על עצמנו מהצד כביכול ולראות מה קורה איתנו.
בן ציון: לאן אנחנו מתפתחים? במונחים של תענוגים ורצונות בדרגת החי אנחנו מכירים תענוגים כמו אוכל, מין, כסף, ידע וכו', אבל מה לגבי המושג שנקרא חיבור.
כאן אנחנו רואים שכל ההתפתחות שעברנו היתה התפתחות על ידי חיבור יותר ויותר מהותי, יותר ויותר משוכלל. עכשיו הגענו לעולם שכולו אינטגרלי, לחיבור בינינו שהוא מאוד מורכב ורבגוני, ואנחנו בעצמנו, כל אחד ואחד הוא מאוד משובח בפנים ומאוד מורכב.
בן ציון: האם אני מתחיל לעבור עכשיו התפתחות בחיבור?
כנראה שאנחנו נמצאים עכשיו במצב לקראת דרגת החיבור הבאה שהיא יותר משובחת, יותר משוכללת ויותר מורכבת.
איך נגיע לזה? אפשר לראות לפי ההיסטוריה והאבולוציה שלנו שההתפתחות היא בדרך כלל על ידי כוח הדוחף את היצורים להתפתחות. הרבה מהם נופלים, נעלמים, נכחדים, וכך מגיעים למצב חדש.
אם אנחנו נמצאים לפני התפתחות חדשה, אז נשאלת השאלה האם אנחנו יכולים לקראת הדרגה הבאה של ההתפתחות, של החיבור, להיות בצורה של הכרה, הבנה ורצון כדי להקל על עצמנו את דרגות ההתפתחות האלה, את הלידה החדשה לקראת הדרגה חדשה, או שניתן לטבע לעשות את העבודה שלו, ואנחנו מתוך הכרחיות ננסה לעשות את הפעולות שלנו, כי הטבע מקדם אותנו על ידי כוחות שעוברים עלינו באכזריות רבה לפעמים, ואנחנו יכולים להקל על עצמנו את ההתפתחות, אם נראה את הנולד ונלך לקראת זה. הרי קיבלנו את השכל, הרגש, החכמה והמדע לצורך משהו, אז אולי נתפתח לקראת הדרגה הזאת, לקראת החיבור הבא, בצורה שנסייע לעצמנו ונלך יחד עם הטבע בחיבור ובשותפות.
בן ציון: אולי אתה יכול לתאר לנו, מה זאת אומרת, שהרצון מתפתח לקראת חיבור, לקראת הרגשה של תענוג חדש שנקרא חיבור ואיזה תהליך עובר הרצון הזה?
הרצון נעשה בהתפתחות יותר ויותר אגואיסטי. אנחנו רואים שמהדומם והלאה אנחנו מתפתחים בחיבור שהוא יותר מורכב ויותר אגואיסטי. כלומר רצון שמושך לעצמו, מברר לעצמו, שרוצה לאסוף את הכל למערכות יותר גדולות, יותר מועילות, יותר כבדות. וכך הגענו למצב שאנחנו נמצאים היום במערכת גדולה מאוד. בנינו, אומנם לא בעצמנו, אבל בנינו בינינו מערכות מאוד מסובכות ואנחנו לא שולטים בהן, וכנראה שהדרגה הבאה שלנו תהיה בחיבור שהוא כבר לא בדרגת החומר, כי בדרגת החומר אין לנו מה לעשות. אנחנו כבר מרגישים את הסימנים של המדרגה הבאה, כי כל פעם שאנחנו מגיעים לסיום של איזו מדרגה כמו מהדומם לצומח, או מהצומח לחי, אז אנחנו מגיעים לייאוש מההתפתחות הקודמת, אנחנו כבר לא יכולים להיות בה יותר, ומתחלים להתפתח בנו כוחות שמחייבים אותנו להתפתח לדרגה הבאה. הלידה לדרגה הבאה היא בדרך כלל לידה מאוד לא נעימה, כי אנחנו צריכים לשבור את עצמנו ולקבל צורה חדשה, וזה בדרך כלל קורה תחת מצבים מאוד טרגיים שעוברים על אותו חפץ שעובר התפתחות.
בן ציון: למה בעצם זה כך אם אנחנו מתפתחים לתענוג חדש למשהו טוב יותר?
אנחנו מתפתחים לטוב יותר, אבל אנחנו צריכים לסלוד מהמדרגה החדשה, לשנוא את המצב הקודם כדי להיפתר ממנו ולעלות לדרגה הבאה שתהיה רצויה יותר כמו במהפכות שהאנושות עברה. כשהאנושות היתה בדרגת העבדות, אז המצב בהתחלה היה כנראה טוב ונמשכנו לזה, חשבנו שזה טוב, שזה הסדר היפה והנכון לחברה באותו זמן. אחר כך לאט לאט הגענו למצב שהיה בלתי נסבל, אז שברנו אותו על ידי מהפכה מסוימת ועברנו לתקופה הבאה, הגענו לימי ביניים ולא יכולנו להתקיים יותר כך אז התחילה המהפכה למען חופש האדם, חופש מדת, חופש לקראת טכנולוגיות חדשות, התחילה המהפכה התעשייתית ואחר כך עוד מהפכות למיניהן. זאת אומרת, בכל פעם קורה שאנחנו לא יכולים להיות בדרגה הקודמת, ממש לא מסוגלים להישאר בה, אלא נמשכים לדרגה הבאה. מה היא הדרגה הבאה אנחנו לא יודעים בדיוק, אבל אנחנו רואים שבלעדיה אנחנו לא יכולים להמשיך ובצורה כזו אנחנו מתקיימים. אנחנו גם עכשיו נמצאים במצב מאוד מיוחד, אנחנו מתחילים להרגיש ייאוש ועייפות מכל החיים שלנו, נכנסים לסמים, לאלכוהול ולא רוצים להתקיים בצורה הרגילה של משפחה וחברה.
בן ציון: האם גם זה שייך להתפתחות?
זה שייך לזה שאנחנו שונאים כבר את המצב הנוכחי, רוצים לעזוב אותו ועדיין לא יכולים לתאר לעצמנו את המצב הבא, אבל המצב הנוכחי כבר שנוא על כולם. אנחנו מרגישים שאנחנו לא יכולים יותר להתפתח בו, לא יכולים לנהל אותו ואנחנו רק סוחבים את עצמנו. המצב מגיע לזה שהוא מיצה את עצמו, ומדרגת החיבור הבאה עוד לא מתגלה. וכאן אנחנו מגיעים למצב מאוד מיוחד, כי קיבלנו כבר את התבנית של מדרגת החיבור הבאה, ועל זה מדובר בחכמת הקבלה, וגם מדובר למה אנחנו צריכים להגיע, ואפילו מדובר על כך שזה צריך להתבצע בזמננו.
בן ציון: כשעברנו לדומם, צומח וחי לא תיארת קשיים בהתפתחות, ועכשיו אתה מתאר קשיים בהתפתחות.
לא, היו קשיים ואלה תמיד קשיי לידה של המצב הבא. כמו שבחברה האנושית אנחנו רואים עד כמה אנחנו מתפתחים על ידי מהפכות, כישלונות ובעיות, ועד כמה אנשים בקושי שרדו עד שהגיעו מתצורה אחת לשנייה וכן הלאה, כך גם כאן וגם בדרגות ההן. לדוגמה כדור הארץ, עד שהוא התייצב פחות או יותר ליצירת הצומח, כמה מלחמות פנימיות היו בו, התפרצויות של הרי געש ואש וקור וחום.
בן ציון: אבל בני האדם התפתחו כחלק מאותו טבע לפי דרגות דומם, צומח, וחי.
למה אתה מדבר על אדם? אדם הוא חלק מהחי.
בן ציון: האדם נולד והתפתח עד הרמה החברתית של היום.
גם הוא עבר כל מיני דרגות פנימיות של התפתחות.
בן ציון: הייתה אצלו התפתחות אבל לא היו קשיים בהתפתחות.
היו קשיים, היו מהפכות והיו מלחמות.
בן ציון: האם מהפכות ומלחמות נקראים קשיים?
בטח, האנושות אף פעם לא התפתחה בשמחה, תמיד קורה שיש מלחמות, בעיות, התנגשויות והתקוטטויות.
בן ציון: אבל האנושות התפתחה והדרגה הבאה תמיד הייתה זמינה.
נכון, כי התפתחנו בדרגת דומם, צומח, חי ובתוך דרגת החי התפתחנו גם בדרגות דומם, צומח, חי ומדבר של דרגת החי, ומדרגת המדבר של דרגת החי אנחנו צריכים להיכנס לדרגת הדומם של המדבר.
בן ציון: אתה אומר שאנחנו לא מספיק שונאים את הדרגה הזאת, כדי לעבור לדרגה הבאה.
כי זה לעומת זה אנחנו צריכים לבדוק.
בן ציון: אבל עד עכשיו לא היתה פונקציה כזאת, שאני צריך לשנוא את הדרגה שלי.
לא, כי עד עכשיו בכלל לא היתה לנו שום השתתפות בזה.
בן ציון: יש פה משהו מאוד עקרוני, האם אתה יכול להרחיב?
עכשיו אנחנו מגיעים מדרגת המדבר של החי ועולים לדרגת הדומם של המדבר, דרגה מיוחדת, חדשה, ואני אפילו לא יודע מה היא, אבל היא קודם כל לא בדרגת החומר, כי אין הבדל בין הדרגות, כמו בעולם שלנו איזה הבדל יש בחומר בין אדם לבהמה? אין הבדל אנחנו אותו גוף, אותן המערכות, אותם הדברים, הכל אותו דבר. אלא המדבר שבנו, התוספת הזאת שיש לבהמה שבנו, היא מבדילה אותנו מהבהמות. התפתחנו כך במשך כמה אלפי שנים כשירדנו מהעצים, מהקוף.
בן ציון: הבהמה לא מודעת לאיך שהיא מתפתחת, היא פשוט מתפתחת.
נכון, זה עד שהתפתחנו, מפני שבסך הכול התפתחנו בדרגת החי.
בן ציון: מה שהבנתי זה שאם צריך לחול בי שינוי בצורת אצבע נוספת, אז זה תלוי במודעות שלי אם תצמח לי אצבע או לא תצמח.
לא. אנחנו התפתחנו על פני כדור הארץ בדרגת הדומם, אחריה בדרגת הצומח ואחריה בדרגת החי, ובדרגת החי התפתחנו לקראת דרגת המדבר. דרגת המדבר היא תוספת לדרגת החי, תוספת לחיות ובהמות במין חי מיוחד שנקרא האדם בעולם הזה. התפתחו בו גם רגש וגם שכל נוספים מלבד מה שהטבע שפיתח בחיות ובבהמות, ואנחנו דווקא מדרגת האדם שבנו מרגישים עכשיו לחץ וסיום לקראת ההתפתחות הבאה. ועכשיו בפעם הראשונה בכל ההסטוריה של ההתפתחות שלנו, אנחנו צריכים להשתתף בזה בצורה עצמאית.
בן ציון: מה היא בדיוק ההשתתפות הזו?
שנבין לקראת מה אנחנו מתפתחים, ונרצה להתפתח לקראת זה. נבין שזה לטובתנו וכדאי לנו, ונבצע בעצמנו את ההתפתחות הזאת, את המעבר הזה, את הלידה שלנו.
בן ציון: כלומר כל עוד לא נרצה את ההתפתחות הזאת, כל עוד לא נרגיש שזה לטובתנו וזה כדאי לנו, לא נתפתח?
נכון, יהיו עלינו לחצים גדולים עד שהם יחייבו אותנו ללמוד את דרכי ההתפתחות האלה, דרגות ההתפתחות, שלבי ההתפתחות, ונצטרך לבצע אותם בעצמנו בהבנה ובהכרה, כי הדרגה הבאה שלנו היא לא התפתחות בחומר מורכב יותר, אלא התפתחות במודעות חדשה.
בן ציון: גם בדרגות הקודמות נהיינו חכמים יותר.
מתוך החומר, כשהחומר התפתח אז מתוך החומר נעשית יותר חכם, יותר מורכב. עכשיו זה בכלל לא חומר, הדרגה הבאה שלנו היא דרגת המודעות.
בן ציון: נשמע שזה משהו מיוחד ודי מוזר.
מאוד מיוחד. כל הדרגות הקודמות הדומם, הצומח והחי מולידים עכשיו דרגה, שהיא כביכול בכלל לא קשורה אליהם. הם רק מולידים אותה, ואחר כך היא מתפתחת לבד.
בן ציון: כלומר מה שמתפתח ממני עכשיו תלוי ברצון שלי שזה יתפתח .
כן.
בן ציון: בהתאם למה שהסברת אני שואל שוב, אם צריכה להתפתח אצלי אצבע נוספת, היא תתפתח רק אם אני ארצה ולא תתפתח אם אני לא ארצה.
הענין הוא שכדי להתפתח עכשיו, אתה צריך כוחות נוספים והפוכים מאלה שיש לך, כי ההתפתחות בדרגה הבאה לא באה להגדיל את הרצון לקבל שלך. היא באה כדי לפתח בך מגמה הפוכה, חדשה, רצון להשפיע. עד כה התפתחת סך הכל בחומר, ועל פני החומר הזה אתה צריך עכשיו לבנות דרגת רוח, דרגת נתינה במקום קבלה. אתה צריך להגיע לגילוי של מקור החיים, מקור הכוח שנמצא לפני המפץ הגדול. לשם אנחנו נמשכים, כי היקום שלנו כולו במצב הנוכחי,יחד איתנו גמר את עצמו.
בן ציון: אנחנו בסיום התכנית הראשונה שדנה בעניין הזה, ובשלב הזה של התוכנית רציתי לשאול איך היית מגדיר את השלב שנקרא התפתחות לחיבור ברמה של האדם, ברמה של הרצון?
אנשים צריכים לשנות לגמרי את צורת היחסים ביניהם, כי צורת היחסים בין בני אדם היא הצורה שמייחדת את האדם, מבדילה בין אדם לבהמה. בין הבהמות אין שינויים ואין יחסים כמו שבינינו. אצלם הקשר מתבטא רק באיך אני אוכל את הזולת ואיך אני מתרבה על ידי הזולת. אצלנו זה מצב חברתי, אותו אנחנו צריכים לבדוק, מה בנינו בצורה אינסטינקטיבית, אגואיסטית ברצון שלנו ואיך אנחנו צריכים לבנות ממנו צורה הפוכה.
בן ציון: אמרת גם שכדי להתפתח אנחנו צריכים להכיר את ההתפתחות הזאת, ללמוד אותה עד שנפתח לזה רצון כי זה לטובתנו וכדאי לנו אבל אנחנו צריכים לזה כוחות נוספים.
עליהם נדבר בפעם הבאה.
(סוף התכנית)