הפתרון

שיחה 101

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 02.02.16 – אחרי עריכה

רונן: היום אנחנו רוצים לדבר על תהליך מיוחד שנקרא, "משוב", "היזון חוזר", "פידבק". עד עכשיו בסדרת התכניות הקפדנו לדבר על החוקיות של הטבע, שהכלכלה צריכה להתנהל לפי חוקיות, לפי חכמת הקבלה וחוקי הטבע.

וודאי.

רונן: והיה גם ברור לנו, שהכול תלוי בהתנהגות האנושית, בתגובה שלנו לחוקי הטבע. אם יש השתוות הצורה, הכלכלה תתפוס צורה מתוקנת, וכל עוד אין השתוות צורה, זו הסיבה למשבר, וכיוצא בזה.

אבל בשביל זה צריכים הכלכלנים לדעת קודם כל את חכמת הטבע.

רונן: נכון. מה שהמעטנו לדבר עליו זה על המנגנון של המערכת עצמה. כלומר, איך המערכת עצמה לומדת את התגובה של בני האדם, ואיך היא מגיבה על התגובה של בני האדם, בעצם על המשוב של המערכת עצמה.

תורת המערכות, שהיא תחום שלם במחקר, במדע, מדברת על תהליך של משוב, שיש למערכת input, יש איזה תהליך או המרה, ויש output, ולפי התגובה של הסביבה לoutput-, לתפוקה של המערכת, המערכת עצמה מתקנת את עצמה.

זה חוזר ל-input.

רונן: נכון, והיא משנה בהתאם, או כדי לייצב את עצמה, שזה נקרא "משוב שלילי", או כדי לשפר את עצמה, זה נקרא "משוב חיובי".

זה המקצוע הראשון שלי, ביו קיברנטיקה, לכן אני מבין אותך טוב.

שאלה: אנחנו רוצים להתחיל קצת במקור, מה זה בעצם משוב במערכת הרוחנית? איך הוא משתלב עם החוק הכללי של השתוות הצורה, של להיטיב לנבראיו?

כל הטבע בעצם נמצא במשוב השלילי, שכל הזמן מתקן את עצמו כדי לשמור על עצמו קודם כל, ולוקח בחשבון את סימני ההתפתחות האגואיסטים, שבכל חלקי הטבע כך זה מתפתח. הוא רואה עד כמה כל הכוח האגואיסטי הזה בכל רגע מתווסף בכל תא, בגופים שלמים חיים, במערכת הכללית בין הגופים, במערכות הטבע ברמות דומם, צומח, חי, מדבר, וביניהם בכל מיני רמות, במערכות ביניים, ובכל הדברים האלה יש משוב טבעי, שבו הטבע מחזיר את עצמו לאיזון ולא נותן לשום כוח לפרוץ. בעצם הכול נקרא "הטבע" כי כל הטבע הוא עובד במשוב.

חוץ מדרגת האדם. כאן נעשה דבר מאד מעניין. מה קורה לנו שאנחנו לא רק מתפתחים בהכרח כמו תאים, כמו חברה אנושית שהתפתחה נגיד במשך כל ההיסטוריה. מאיפה היא ידעה איך להתפתח? כוח האגו שהתווסף בכל אחד ואחד, ובחברה הכללית ביחד, בכל מיני שיטות, בכל מיני רמות, בכל מיני אופנים, שזה בכל אומה, בכל חלק, ובכל יבשת בצורה אחרת וכן הלאה, בהתאם לעוד כל מיני גורמים שונים חיצוניים, הטבע הוביל את הדברים האלה, וודאי שהמשוב עבד בצורה טבעית. זאת אומרת, האנשים היו משתתפים בכל המערכת הזאת עם כניסות מכל מיני גורמים, בכך שזה מעובד בהם בכל מיני צורות, וגם מגיע בחזרה משוב כדי לאזן את החברה וכדי לקדם אותה. את כל הדברים האלה הטבע מקיים בחברה האנושית בצורה שלימה. לא ניתן לאדם שום דבר לשנות בזה.

אלא, כשאנחנו מתחילים להתקדם לשלב ההתפתחות האגואיסטית הסופי, שזה בימינו, אז אנחנו נעשים כאן כבר בעלי הבחירה. אפשר להגיד כך, כשהעולם יתחיל לקבל צורה עגולה, צורת הכדור, איזו ספירה, "כפר קטן", לא חשוב איך לקרוא לזה, שייעשה קשר בין כל חלקי העולם, ואנחנו נמצאים עכשיו בינתיים בהקמת המערכת הכללית שכל חלקי הטבע, כולל אדם, כולל החברה האנושית, הם כולם יהיו מקושרים בצורה הדוקה, אפילו שנראית לעין של כל אחד, שאנחנו תלויים לגמרי זה בזה, אז כשנגיע לצורה כזאת, ואפשר להגיד שאנחנו כבר מגיעים, נתחיל לראות את עצמנו שנמצאים באמת במערכת.

המערכת הזאת היא מערכת שאנחנו לא מנהלים אותה, אלא היא מנוהלת מצד הטבע, וגם המשוב בא מצד הטבע, ואין כאן שום יחס וקשר לאדם. אלא יש כאן נתון נוסף בלבד, האם אנחנו יכולים בתוך המשוב הזה בעצמנו, בפידבק הזה שקורה, להשתתף? ואם אנחנו יכולים להשתתף בו בהבנה, בהכרה, אז כל אותו המשוב הוא הופך להיות הכלי שלנו, הוא הופך להיות הנשק שלנו, עד כמה שאני מתמודד ומוסיף נכון את כוחות האגו שלי בלהתקשר עם כל חלקי הטבע בצורה שמביאה לשוויון, לאיזון, לרוגע של כל הכוחות שאני בעצם מביא אותם לאיזון. זו הנוסחה, על ידי האיזון שאני כל פעם חייב להשיג כאדם, כחלק המיוחד שבטבע, שאני יכול ללמוד את המשוב הזה, ולדעת איך אני משתמש בו.

כשאני מתחיל להשתמש בו בהתחלה, אני רוצה להשתמש בו להנאתי, לנהל את כל המציאות, את כל העולם, עד שאני מתחיל לראות שזה לא ילך. וההשתתפות שלי במשוב יכולה להיות אך ורק בתנאי שאני מביא את כל הטבע לאיזון. ואז, אני צריך ללמוד את חוקי הטבע, את הנוסחה הכללית הזאת. המשוב הוא מתחיל לקבל נוסחה מיוחדת מזה שאני משתתף בו.

יש משוב בחזקת אחד, בחזקת שתיים, שלוש וכן הלאה, ואז אני צריך להעלות את המשוב לדרגה העליונה שבו. זו דרגה מאה עשרים וחמש. אלה רמות. וסולם הרמות הזה הוא קובע עד כמה אני מבין את ההיקף של כל המערכת, עד כמה אני מבין את העבודה של כל המערכות שבתוך המערכת הכללית הזאת, עד כמה אני בעצמי משתתף בה, ולא רק אני, אלא כל אותה המערכת האנושית, שאני מגלה כמה שאני קשור בה, כי בסך הכול אני תוצאה מכל האנושות, ועד כמה אני יכול לצרף אחריי את כל האנושות.

וכך אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מגיעים לאיזון הטבע. אנחנו, בני האדם דווקא. ובזה אנחנו משיגים את כל הטבע שנקרא א-לוהות, לא חשוב איך לקרוא לו, וזו פסגת התפתחות האדם.

בדרגות האלו שאדם הולך ומתפתח ונכלל בתוך המערכת הזאת, הוא כבר לא מרגיש שהוא שייך למערכות דומם, צומח, וחי, כי בהן אין בחירה חופשית, אין את המשוב, אלא שם הכול מתקיים בצורה טבעית, אין כאן להוסיף את המקדם הזה של ההשתתפות שלנו, ולכן אדם בזה מאבד את הרגש שלו לדרגות דומם, צומח וחי. וזה מעניין, איבוד הרגש הזה מתגלה בו בצורה שהוא כאילו מאבד את הגוף שלו, כאילו מאבד את הרגשת העולם הזה, את כול מה שמקיים דרך החושים הגשמיים, הגופניים, האנושיים שלו. ואז בכל כוחו הוא חי בתוך המשוב הזה, ובעצם רואה את התפקיד שלו להביא את כל המערכת הזאת, את כל האנושות, לדרגת האיזון הגבוהה ביותר, שזה נקרא "אין סוף", "אין גבול", אין גבול לדיוק של ההשתתפות של כל פרטי המציאות בנוסחה הכללית.

גיא: אמרת שאנחנו נראה שגם המערכת שאנחנו חיים בה וגם המשוב, לא מנוהל על ידינו.

אנחנו יכולים להשתתף בזה, בכמה שאנחנו מבינים ומכירים בכל המערכת כמערכת אחת.

גיא: ותהיה הבנה שזה לא אנחנו שולטים במערכת הזאת.

לא. ההשתתפות שלנו, אם היא לטובה, לטובה, אם היא לרעה, לרעה, אבל השתתפות בלבד. אנחנו במשך ההיסטוריה האנושית מגיעים למצב שאנחנו חייבים להתחיל להשתתף. גדלנו, כמו ילד נגיד שנעשה גדול, כך אנחנו, דומם, צומח, חי גדלנו בצורות כאלו בהיסטוריה שלנו, וגם כבני אדם גדלנו בדרגת דומם, צומח, חי של בני אדם. עכשיו אנחנו בדרגת "מדבר של מדבר", שזו כבר התפתחות כזו שאנחנו חייבים להיכנס לתוך החברה האנושית באיזון בינינו, בקיום החוקים הפנימיים של הטבע.

בעצם זה התחיל מזמן, בדרגות שהיו צריכים לקיים את האיזון. זה התחיל מהאדם לפני 5,777 שנה, ואחר כך עם החלק של עם ישראל וכן הלאה. אבל מלפני אלפיים שנה, מחורבן בית המקדש, אנחנו הגענו למצב שהיום לאט לאט אנחנו מתקרבים לכך שכל אומות העולם, ובכלל כל מין האדם נכנס יותר ויותר לחובתו להשתתף במשוב.

גיא: איך נראה שאנחנו בתוך מערכת שאנחנו לא שולטים עליה, והמשוב מגיע ממנה? אני יכול להבין שאנחנו לא שולטים על האקלים.

כי הטבע בעצמו הוא מערכת שלימה.

גיא: אבל איך האדם יבין את זה? מצד אחד יש פה הבנה שיש פה משהו שהוא מחוצה לי והוא שולט עליי, זה נשמע קצת כאוס, כאילו לא ברור מה קורה, מצד שני יש פה משהו מסודר שאני יכול להשתתף בו. איפה מגיעה ההבנה הזאת?

שתי ספֵירות כאילו. הספֵירה הכללית העליונה זו ספירה שנקראת "אין סוף". שכל האנושות, כל חלקי הטבע, בכלל כול מה שקיים, קיים במערכת אידיאלית. ויש ספירה פנימית, שהיא מתראה כך לבני אדם, כעולם שלו, רגשי, שכלי, מה שהוא מבין, מכיר, מה שהוא בונה, שזה ניתן לבני אדם. והם צריכים לבנות את החיים שלהם, את היחס ביניהם, את היחס לכל המציאות בדומה לספירה החיצונה.

גיא: אותה ספירה הפנימית, האדם.

שבונה את העולם.

גיא: איך אותו אדם יבין שמצד אחד הוא נמצא במערכת עם חוקיות ועם משוב, שאין לו שליטה על המערכת.

חוץ מהשתתפות הנכונה.

גיא: כן, ואז כאילו אלה שני קצוות. מצד אחד יש משהו שאני לא שולט עליו, זה נשמע כמו כאוס, מצד שני אני יכול להשתתף וזו כאילו מערכת מסודרת. איך תגיע ההבנה הזאת?

זה פשוט מאוד. היחס בין שתי הספירות האלה, אחת בתוך השנייה, מגיע בצורה כזאת שהעולם מתנהג ובכל זאת מביא אותנו לצורתו השלמה. כך הטבע, החוק הכללי של הטבע. אלא ניתן לנו בכל רגע ורגע בחיינו יכולת להשתתף בזה, ואז להכיר את כול הטבע איפה אנחנו נמצאים. אבל בכל מקום מה שאנחנו מגלים, אנחנו מגלים בסך הכול את הפער בין אחוז ההשתתפות לאחוז אי ההשתתפות שלנו בכל המערכת.

גיא: והפער הוא המשוב בעצם.

כן. ואת זה אנחנו מרגישים על עצמנו.

איגור: יש מערכת שמנסה להגיע לאיזון. אני מנסה עכשיו לנקות את המשתנים, ונניח שהאדם לא קיים, אז המערכת הזאת לאט לאט במשך הזמן הייתה צריכה להגיע לאיזון.

לא. היא נמצאת באיזון. אם לא האדם, אין מי שנמצא לא באיזון.

איגור: אז יש מערכת ויש בן אדם שעד רגע מסוים לא היה לו את מקדם ההשתתפות הזה. מרגע מסוים פתאום יש לו מקדם השתתפות שהוא יכול להגיע ביחד עם המערכת הזאת, שהוא חלק ממנה, לאיזון. למה זה דומה במערכת רוחנית? אני מנסה להבין לא במונחים של העולם והטבע אלא במונחים של אור וכלי למשל. למה תופעת המשוב, תופעת מקדם ההשתתפות דומה במערכת רוחנית?

שאנחנו בעצמנו מעלים מ"ן, בקשה, שאנחנו בעצמנו רוצים שהעולם יהיה מתוקן לפי החוק העליון. יש חוק מלמעלה, שרוצה שבמשך כל שלבי ההתפתחות נתנהל בצורה אידיאלית, נבין, נרגיש ונביא את המערכת שבה קיימים לאיזון. אם אנחנו לא עושים את זה, אז אנחנו מרגישים את המשוב עלינו. ובמקום שאנחנו נקיים את עצמנו בצורה מאוזנת, אז אותו חלק שאנחנו לא משלימים, הוא פועל עלינו ואנחנו מגלים אותו כחיים שליליים. וזה פועל עלינו כי אנחנו בעלי רגש, רצון לקבל זה הטבע שלנו, וזה מחייב אותנו בסופו של דבר כן לשים לב מה היא הסיבה לסבל שלנו. ואז אנחנו מגיעים למצב שמאין ברירה צריכים לדעת את המשוב הזה, איך אנחנו צריכים להגיב על הכול. אנשים שואלים "למה רע לי כל כך, מה עשיתי, מי גורם לרע?" ואז מתוך הייסורים הם מתחילים לפתח את החוש שלהם.

איגור: אז משוב יכול להיות חיובי, יכול להיות אפס ויכול להיות שלילי?

זה פועל בצורה כזאת, שהמשוב הוא שלילי. מה זה שלילי? מחזיר אותנו לאיזון. מה זאת אומרת? ברגע שאני פועל על ידי האגו שלי, שזה הטבע שלי, ובכל רגע ורגע אני רוצה להיות מנוהל או מנהל בעצמי את האגו שלי בלבד, לטובתי בלבד, בלי לקחת בחשבון את טובת החברה, הסביבה, המערכת הכללית, אז ברגע זה אני משתמש בכוחות הטבע לא לטובת המערכת הכללית. ברגע זה אני מקבל מיד בהשתתפות כזאת שלי בבריאה, תגובה שלילית. זאת אומרת פועל כאן המשוב השלילי שהוא מחזיר את כול הטבע לקיום הנכון, אבל אני מרגיש עד כמה שאני לא נכון מתקיים בתוך הטבע, ואז צורת העולם שלי, תמונת העולם שלי היא עקומה כביכול, לא נכונה. כי אני רואה לא את העולם הנכון, איך שהוא נמצא בהרמוניה, אלא עד כמה שאני קלקלתי אותו. זאת אומרת אני לא רואה את העולם, אני רואה את הקלקולים שלי.

איגור: הזכרת בהתחלה שהמשוב הוא תמיד שלילי, אבל אם אני במקדם ההשתתפות שלי מתקדם ביותר, איזה משוב אני ארגיש?

אתה הולך בדרך שנקראת "אחישנה", אתה רוצה בעצמך לקדם, אז אתה מפעיל את הכוח החיובי. אתה כבר לא לוחץ על הבלם כביכול, אתה לוחץ על הגז, אתה מקדם, זה משהו אחר. אבל זה מהיחס הטוב שלך להשתתף בכוחות הטבע למעלה מהטבע שלך. זה נקרא להשתתף ב"אמונה למעלה מהדעת".

רונן: אמרת, שהמשוב הופך לכלי שלנו, לנשק שלנו. מה זה אומר?

בטח, כי אני יכול עם זה להילחם בכל הרע שמתגלה בעולם.

גיא: עם המשוב?

בטח.

גיא: איך?

כי אם אני מוסיף מעצמי את הכוחות הטובים להחזיר את כול המערכת לטוב, אני יכול לחפות אפילו עליך שאתה בעצם מקלקל את המערכת ביחסים שלך, כי אנחנו נמצאים במערכת אחת. וכאן השאלה, עד כמה שאחד יכול לתקן את העוול שגרם מישהו אחר? יכול. ודאי שצריכים לראות מה קורה עם אותו חלק שמשתתף רע, איך אנחנו מכפרים על הרע שהוא גרם, והאם הוא יצטרך בכל זאת לתקן את עצמו וכן הלאה. יש כאן הרבה דברים, המערכת היא גדולה ורבגונית, אבל כך זה קורה. לכן כל אחד חייב בעצם לדאוג למערכת הכללית, והוא חייב להיות אחראי על כל המערכת.

גיא: הוא מקבל את המשוב עבור כולם, לא רק עבור עצמו?

המשוב הוא כללי. יש משוב פרטי שאני חייב להכין את עצמי כדי להשתתף במשוב הכללי. יש בזה הרבה דברים. ההשתתפות שלי במשוב זה עיבור, יניקה, מוחין עד כמה שאני יכול להפעיל את הכוחות שלי נכון, בהתקשרות שלי יותר עמוקה עם כל הגורמים האחרים.

איגור: המערכת קיימת והיא נמצאת באיזון. מי שמקולקל זה רק אני ובעזרת הפעולות שלי אני מקבל משוב מאותה המערכת שצריכה להשתנות על פני המאמצים שלי.

כן.

גיא: כן ולא, כי אתה מקבל גם עבור האחרים.

בסדר.

גיא: אבל זה לא העניין. אחד הדברים הכי קשים זה להבין איך המשוב יכול להיות הכלי שלנו ובכלל יכול לסייע לנו.

חכמת הקבלה כולה מדברת רק על זה.

גיא: אבל איך האדם, אפילו לא האדם הפשוט, אלא האדם שלומד, מבין את העניין הזה, כיוון שאנחנו אומרים נתחבר ואז יהיה לנו טוב, נתחיל לראות איך הדברים משתנים לטובה.

אומרים לך במילים אחרות או במילים של מצוות או במילים של חיבור, לא חשוב באיזו צורה, איך נכון להשפיע על המשוב.

גיא: המצב ההתחלתי ברור כי זה המצב שנמצאים בו. מה שבמיוחד לא ברור זה ה"איך", כלומר איך להגיב למשוב הזה.

זה מאוד פשוט, "ישראל אורייתא קודשא בריך הוא חד הוא". אני והחברה האנושית כאחד, יחד עם אותה מערכת עליונה של הטבע שנקרא "א-לוהים". זה בכל מיני הבהרות, לא חשוב באיזו שפה, מדברים רק על זה, איך להיות כל פעם לפי דרגת ההתפתחות האגו שבי להפוך אותו לכוח החיובי לאיזון.

גיא: יש פה כמה דברים, אני צריך להבין מהי דרגת ההתפתחות של האגו שלי, אני צריך להבין מה המשוב שנדרש ממני, ואני צריך להבין מה זה ישראל אורייתא קודשא בריך הוא חד הוא כדי לתקן.

כן.

גיא: וזה תהליך שאנחנו אומרים שכל אדם יצטרך להבין אותו כדי להשתתף במערכת?

נכון. אז מה? כל אחד לפי הדרגה שלו. לכן הוא אדם, יש לו איזו תפיסה, מהטבע הוא מקבל מידת תפיסה, התפתחות רגשית, שכלית, ובמה שמקבל לא נדרש ממנו לפי המערכת שהוא נמצא בה מעל הכוחות שלו.

גיא: יכול להיות שבגלל זה תמיד קשה לנו להסביר את שלב המעבר, כשאנחנו מדברים על שינויים שייקרו, שאם אנחנו נתנהג לפי חוקי המערכת, המשוב יתקן לטובתנו, אנחנו נראה תהליכים לטובתנו. אבל איך עושים את זה, איך זה יקרה?

בפרקטיקה אנחנו יודעים שמדובר על קשר בין בני אדם. שם אדם מתעלה מעל האגו שלו, הוא מאבד את האגו שלו כדי להתקשר עם אחרים, ולומד את חוקי החברה הקטנה, ומשתדל לממש בה את עצמו וכבר להפוך את עצמו למשהו חיובי, פוזיטיבי כלפי האחרים וכך לומד. וגם מקבל מהספירה העליונה השפעה על הספירה הפנימית, שמשנה אותו, ממש מחנכת אותו, "מתקנת", מה שנקרא אצלנו.

(סוף השיחה)