התפתחות האדם והאנושות

מהו ההבדל העיקרי שבין האדם לבין יצורים אחרים בטבע? היכולות של יצורים אחרים כמעט שאינן מתפתחות לאורך מאות שנים ויותר, ואילו האדם הולך ומתפתח מאוד מדור לדור.

מדוע כך הם פני הדברים? האם לא מספיק שדור יחליף את קודמו, וכך יעברו החיים על פני האדמה? אנחנו רואים שתינוק שנולד צריך להתפתח ולגדול, כדי שיוכל לחיות בבגרותו חיים טובים ומלאים, להשיג הישגים, להקים משפחה ולהוליד צאצאים. כך קורה גם אצל בעלי חיים אחרים, אבל בשונה מהם, אנחנו לא רק ממשיכים להתקיים מדור לדור, אלא גם הולכים ומתפתחים. השאלה היא, מהו הצורך בהתפתחות זו?

אולי יש הקבלה בין כלל האנושות לבין אותו תינוק? כלומר, כפי שתינוק אינו כשיר עדיין לחיים ועליו להתפתח, להשיג חכמה, כוח ורגש כדי להבין את החיים ולעשות בהם סדר – ייתכן כי כך גם כלל בני האדם? אפשר שההתפתחות האנושית בת עשרות אלפי השנים, מקבילה בעצם לשלבי ההתפתחות של אדם אחד, מהינקות ועד לבגרות והלאה, אלא שבאנושות כל שלב נמשך שנים ארוכות?

כאשר אנחנו מולידים ילדים, ידוע לנו כיצד הם צריכים להתפתח. ברור לנו איך לספק להם צעצועים, משחקים, אמצעי למידה ותרגילים שעשויים לפתח אותם. אבל כמין אנושי כולל, חסרה לנו ההבנה לאיזה כיוון אנחנו הולכים. מסיבה זו איננו מפנים תשומת לב לאופן שבו מתפתחת האנושות.

משול הדבר להורים שאינם יודעים מה לעשות עם הילד. איך לחנך אותו? אילו תרגילים לתת לו? האם לשלב אותו בחברת ילדים כלשהי, אולי בגן ילדים. איך יגדל אצלם הפעוט? ילד הרי אינו יכול להתפתח רק בעזרת הדחפים הטבעיים שלו. הוריו נדרשים לספק לו הרבה ידע, עולם רגשי, מוזיקה, ציור, יכולת קריאה וכתיבה, ולמעשה כל מה שדרוש בעולמנו. אם לא היינו עוטפים את הילד בכל התוספות החינוכיות הללו ובונים עבורו עולם שלם שמותאם לו, הוא היה גדל כמו חיה ולא כאדם.

ומה עם האנושות? כשהיא מתפתחת מדור לדור, האם מישהו דואג שהיא תתפתח נכון? באמת, ראו לאן הגענו. מצד אחד, אנחנו מתפתחים עוד ועוד בטכנולוגיה, במדע ובהרבה תחומים נוספים. מצד שני, מדור לדור אנשים נראים עצובים ואבודים הרבה יותר, עד שהיום אנחנו שואלים את עצמנו: מה השגנו? מה נתנה לנו כל ההתפתחות הזאת? ביכולתנו לעשות על פני כדור הארץ כמעט הכול, אבל מה יש לנו מזה אם איננו יודעים מה לעשות עם עצמנו כדי שיהיה לנו טוב?

אם נתייחס אל ההיסטוריה האנושית כאל חייו של תינוק אחד, של אדם אחד, נראה שלנו כאנושות, אין "הורים טובים" הדואגים, מחנכים ומכוונים אותנו כיצד להתפתח נכון. בו בזמן, אנחנו מגלים שקיימת בטבע חכמה נפלאה, העומדת מאחורי תהליך ההתפתחות של כל פרט ופרט.

*

כדי להיטיב להבין את מצבנו, נשווה את התפתחותנו לתהליכי התפתחות אחרים בטבע. נתבונן תחילה בפרי כמו תפוח שגדל על העץ. בתחילת גדילתו התפוח אינו טעים, והוא מר וחמוץ. רק בסוף שלבי הבשלתו הוא נעשה לפרי מתוק, יפה וראוי לאכילה. קודם לכן, הוא נחשב לפרי בוסר.

בנוסף, נבחן את מצבו של בעל חיים שזה עתה נולד, לדוגמה עגל, ונשווה אותו לתינוק. עגל בן יומו כבר מסוגל לעמוד על רגליו, ללכת, לראות בבירור, לאכול בכוחות עצמו, לשמור על עצמו. לעומתו, תינוק לאחר לידתו נראה יצור חלשלוש וחסר אונים. את יכולותיו הבסיסיות ירכוש רק תוך כדי תהליך גדילתו. יעברו חמש עשרה או עשרים שנה עד שהתינוק הזה יהיה כשיר לחיים, יידע לתפקד כראוי, ובסופו של דבר יהיה מסוגל אפילו "להפוך" את העולם.

אותו עגל שהזכרנו, תהליך התפתחותו קצר הרבה יותר. לאחר הלידה נדרשים לו כמה שבועות של הסתגלות לעולם, ולאחר מכן יכולותיו כמעט שלא יתפתחו. הוא ימשיך להתקיים כל ימיו כבעל חיים שיודע איך לדאוג לעצמו באופן אינסטינקטיבי, אבל אין הוא משנה את עצמו, וודאי שלא את העולם.

ואם נחזור לתפוח על העץ, נשאלת השאלה: אולי גם אנחנו, בני המין האנושי, דומים לאותו פרי שגדל על העץ? כלומר, אולי גם אנחנו טרם הגענו לסיום התפתחותנו, להבשלה מלאה, ולכן מצבנו נראה כרגע לא טוב?

התבוננות בטבע מגלה לנו נתונים מעניינים, שמהם אפשר ללמוד רבות על התפתחותנו אנו:

ראשית, ההתפתחות בטבע היא התפתחות הדרגתית.
שנית, ככל שהפרט המתפתח, בדומה לתפוח, הוא מר וקשה יותר בתחילת התפתחותו, הוא יהיה מתוק יותר בבשלותו.
שלישית, ככל שתהליך ההתפתחות יהיה מורכב וארוך יותר, כך בגמר התפתחותו יהיה הפרט המתפתח 'משובח' יותר, בעל יכולות רבות יותר, ומסוגל להגיע להישגים גדולים יותר.

*

נשוב ונתבונן עתה בהתפתחות המין האנושי ממבט-על. האדם הוא היצור המפותח ביותר בטבע. לכן הגיוני שהתפתחותו עד לשלמותו היא הארוכה ביותר, והמצבים המשתנים שהוא עובר בדרך הם הקיצוניים ביותר. יש לזכור שרק בגלל היותנו בעלי ניסיון וידע, אנחנו מכירים את סוף התפתחותו של התפוח, ויכולים לדעת שמהפרי הקטן, הקשה והחמוץ הזה עתיד להתפתח פרי גדול, מתוק ונהדר. רק בגמר בישולו ברור לנו עד כמה פיתחה אותו החכמה הנפלאה שבטבע, לכדי דבר יפה וטעים כל כך.

בואו נראה אם כן, מהם האמצעים והכוחות שבעזרתם אנו מתפתחים בינתיים. ניתן ללמוד זאת מהפרט אל הכלל, כלומר להתבונן על התפתחותו של ילד וממנה להסיק עלינו, על כלל האנושות.

כאמור, אם ילד היה מתפתח רק על ידי הדחפים שמעורר בו הטבע, ולא היו לידו גורמים חיצוניים שיטפלו בו, הוא היה גדל כמו חיה. הוא לא היה יודע לבצע פעולות רבות שכולנו מסוגלים לעשות. אך אם הוריו מארגנים סביבו חברה, גן ילדים, בית ספר ומחנכים, הם מקדמים אותו בכך בהרבה. בחברה הוא לומד כיצד לתקשר עם אחרים, לשחק איתם, להיעזר בהם ולעזור להם. כלומר, ההורים אינם מסתפקים בדחפי ההתפתחות הטבעיים, אלא מוסיפים לילדם גירויים חיצוניים מהסביבה. אלה מושכים אותו קדימה ומזרזים את התפתחותו.

קיימים אם כן שני גורמי התפתחות:

כוח דוחף – המביא להתפתחות על ידי דחפים שמעורר הטבע בילד, ובכך דוחף אותו "מאחור", כביכול, להתפתח.
כוח מושך – המביא להתפתחות בעזרת כוח המושך אותו "קדימה", בעזרת הסביבה הנכונה שהילד נחשף אליה.

האם נוכל לנהוג כך גם כלפינו, המבוגרים? אולי נצליח לבנות גם לעצמנו סביבה מתאימה וטובה שתמשוך אותנו להתפתח כמו אותו פרי העץ, ממצבים שאינם טובים למצבים טובים? במקרה כזה נעבור את שלבי ההתפתחות שלנו במהירות ובנוחות, ונחסוך לעצמנו סבל מיותר מה"דחיפות מאחור".

הביטו סביב. מצב העולם מוכיח שהאנושות אינה יודעת "מה לעשות עם עצמה". אנחנו דומים לתינוק שעומד באמצע החדר, מרגיש ששכחו אותו, שעזבו אותו, וכאילו שואל: "ומה איתי?". כזה הוא מצבנו כיום. חסר לנו כיוון. המנהיגים שלנו מתאספים בוועידות שונות ורבות כדי לפתור את הבעיות, אך הם אינם יודעים מה בדיוק לעשות. אין בידיהם תכנית הבראה של ממש.

מדוע לא ניקח את עצמנו בידיים, ונתחיל לעשות שימוש מושכל ב"כוח המושך"? עבור ילדינו בנינו מערכות אדירות כדי שיתפתחו: משחקים, ספרים, חוגי העשרה בתחומים רבים כמו ספורט, אמנות, מדע, טכנולוגיה, לימודי שפות ועוד. אמנם דורות רבים חלפו עד שגילינו כי משתלם מאוד להשקיע משאבים רבים בפיתוח הילדים, אבל עתה כל אדם מבין זאת. מציאות ימינו מראה בבירור, כי בדומה לגידול ילדינו, יש צורך להשקיע רבות גם בפיתוח עצמנו ובכלל אוכלוסיית העולם.

כאשר יש צורך לזרז את קצב ההתפתחות הטבעי של דבר מה, אנו נעזרים במכשור מתאים. לדוגמה, כדי לזרז את קצב בקיעתם של אפרוחים מתוך הביצים, התחקינו אחר תהליכים המתרחשים בטבע, והמצאנו את המדגרה (אינקובטור). כך אנו מקבלים תפוקה איכותית, בכמות ובקצב ידועים מראש. באופן דומה אנו יכולים לבנות לעצמנו אמצעי להתפתחות נכונה ומהירה, ובזכותו לחסוך לאנושות בעיות רבות בהמשך התהליך. בדרך זו נוכל להתפתח ללא הפרעה, כמו ילד שגדל במשפחה שמעניקה לו בכל שלב תנאי גדילה מושלמים.

*

ייחודו של המשבר כיום הוא בכך, שהוא מצביע הן על כיוון ההתפתחות הדרוש לנו והן על אמצעי ההתפתחות. מצד אחד המשבר הוא גלובלי, כלומר משבר המקיף את העולם כולו, ומצד שני הוא קושר את כולנו יחד, בתוכו.

אנו תלויים זה בזה, אך איננו מסוגלים להתקשר נכון זה לזה. לכן מוביל אותנו המשבר להכרה כי עלינו לבנות מערכת חברתית-חינוכית חדשה. על מערכת זו לשמש לנו כסביבה טובה, שבה יוכלו כל בני האדם ללמוד כיצד להתייחס טוב זה לזה.

אנשים רבים ברחבי העולם מבינים כיום את מגמת ההתפתחות הזאת של האנושות, והם יכולים להוביל את התהליך החברתי-חינוכי הנחוץ לנו כיום. עולם גלובלי ואינטגרלי דורש חינוך גלובלי ואינטגרלי, הן לילדים והן למבוגרים.

אם נתחיל לפעול בכיוון זה באופן מעשי, יהיה זה שימוש מושכל בכוח המושך שיפתֵח אותנו באופן חיובי. אין טעם להמשיך לחכות ללא מעש, כי שום דבר טוב לא יקרה "סתם כך". מוטב לנו להזדרז לבנות לעצמנו סביבה טובה שתביא אותנו להתפתחות בטוחה, שלב אחר שלב, בדרך קלה יותר ועוקפת מכשולים.

חשיבות הסביבה להתפתחות הפרט מובנת היטב להורים שבינינו. מי מאיתנו לא היה שמח לשלב את ילדיו בחברה שמעודדת יחסים חמים וטובים בין הילדים, ולומדים בה להתחבר זה עם זה ולהרגיש ביטחון הדדי? בסביבה כזו אין לילד פחד מפני מכות והשפלות, והוא אינו נדרש להתגונן בפני עוינות ואלימות.

חברה המספקת לפרט מקום רך וחם לצמוח בו, מאפשרת לו להיפתח ולפתח את כל יכולותיו. בתנאים כאלה, יהיה האדם מסוגל לכול. סביבה כזו יכולה להקנות לכל אחד מאיתנו כוח התפתחות ושגשוג – אותו כוח שחסר כל כך בחברה האנושית בת זמננו.

קבלה מדיה

קבלה מדיה

איזור אישיכדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

קבלה ומדע מודרני

קבלה ומדע מודרני

קבלה ומדע מודרני

קבלה מדיה© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם

איזור אישי
כדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

קבלה מדיה
© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם