ישיבת כתבים
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 8.4.21 - אחרי עריכה
דודי: נפתח בנושא הראשון שלנו, "עולם הפוך ראינו". אתה אמרת באחד משיעורי הקבלה השבוע שעוד מעט יתגלה לכל אדם ואדם שבעולם, בפרט למיליארדרים הגדולים שהשקיעו את החיים שלהם כדי להיות עשירים, שמה שהם עשו הם עשו אך ורק לטובת הזולת. אלא שסידרו להם הרגשה שקרית שהם כאילו עושים לטובת עצמם כדי שיהיה להם מרץ, שיקומו בלילה, יעשו הכול, ירוויחו, יצליחו, יהיו בתחרויות עם האחרים, ובאמת כל התחרויות האלה בין בני האדם זה רק עד כמה שכל אדם משפיע יותר לזולת.
השאלה הראשונה היא מה זה אומר שכל אחד עושה טוב לזולת, איפה אנחנו רואים את זה, את התופעה הזאת?
לא, עוד לא רואים. אבל בכל זאת, מה שכל העולם עושה, אומנם נראה לכל אחד שהוא עושה את זה לטובת עצמו, אבל באמת הכול מסובב על ידי כוח עליון, וכל זה בכל זאת מתקיים כדי להביא את כל חלקי הבריאה לחיבור הנכון של גמר התיקון.
דודי: למה אנחנו לא רואים את מה שאתה אומר, את מה שאתה מצייר?
כי אחרת לא היינו יכולים להשתתף בזה בצורה שנדמה לנו שהיא חופשית, משלנו, ואז היינו מרגישים שאנחנו נמצאים כאן תחת השליטה הזרה שמכוונת אותנו ומקיימת אותנו בכל רגע ורגע, ממש כעבדים בכל שנייה, לכל כיוון, ולא היינו יכולים לסבול את המצב. כך אנחנו עושים את זה בעצמנו, כאילו ניתן לנו כוח אגואיסטי, ובכוח האגואיסטי הכללי הזה שמתחלק בינינו אנחנו נמצאים בינינו בכל מיני כאלו יחסים, "לכו תרוויחו ותתפרנסו זה מזה", וכך אנחנו עושים. ובינתיים כשאנחנו עוסקים בזה כדי להתפרנס זה מזה, אנחנו בעצם נכנסים לכל מיני מצבי החיבור, התקשרויות, ארגונים, ובזה בעצם אנחנו כבר גם מייצבים את העולם שלנו בצורה יציבה ואחידה. אומנם זה עדיין רחוק מהמטרה, מהצורה הסופית, אבל אנחנו כבר בכל זאת בדרך לזה.
דודי: אז מה זה, האם זה סוג של משחק עד שנתבגר ונראה את המציאות?
כן. וודאי. אנחנו אז נראה שעשינו את כל הדברים האלה, אומנם על מנת להשפיע, אבל היה נראה לנו שזה על מנת לקבל.
דודי: איך יכול להיות שבמקום פירוד, ניצול ואגו אנחנו נראה פתאום עולם שהוא כולו נתינה ואהבה?
ככה. זה נקרא הסתרה.
דודי: אלה שתי מציאויות שקיימות בו זמנית, או שאנחנו עוברים ממציאות אחת לשנייה?
אין מציאות אחרת, אתה פשוט רואה את זה כבר בצורה אחרת. זה הכול.
דודי: לא הבנתי. אני רואה היום אנשים אגואיסטיים, עולם שכולו רק דואג לעצמו.
כן. כן.
דודי: ומה עם העולם הזה?
כך גם בעל הסולם כותב, ואז נראה לנו שאת כל המכות האלה אנחנו נתנו לעצמנו, ועוד ועוד. האמת תתגלה, ויתגלה גם שאנחנו לא עשינו אף פעם לטובת האגו שלנו, אלא הכול היה על מנת להשפיע באמת, זה רק היה בהסתרה.
דודי: מהי האמת, מה יתגלה?
יתגלה שהשפענו זה לזה ואהבנו זה את זה, אבל כל הרגשות וכל הפעולות שלנו היו נסתרים מאיתנו. אבל אני לא חושב שכדאי לדבר לכיוון הזה, כי זה לא ניתן לפרסום הרחב, לא ייצא מזה שום דבר. זה טוב לפילוסופיה, לאיזה מאמר, אבל לא יותר מזה.
דודי: אז לא ניגע בו, נתקדם הלאה לנושא הבא.
כן. בצורה יותר מעשית.
שלי: היום אנחנו נמצאים ביום השואה, ולפי דו"ח האנטישמיות לשנת 2020 שפרסמה אוניברסיטת תל אביב, שנת הקורונה באמת הועילה לאיזו ירידה באלימות הפיזית כלפיי יהודים בעולם, כי אנשים נמצאו הרבה זמן בסגר ובבידוד, אבל באותה עת היא החמירה את גילויי האנטישמיות ברשתות. בנוסף הייתה גם עלייה של כעשרים אחוז בהשחתה של בתי כנסת, בתי עלמין ואנדרטאות יהודיות בעולם.
מה העניין הזה שעמי העולם נטפלים דווקא ליהודים? כמובן שהאשימו אותם ברשתות החברתיות שהם, היהודים, יצרו את הווירוס הזה והם רוצים להרוויח כסף. למה דווקא נטפלים ליהודים ולא לסינים למשל, שאצלם התגלה הנגיף, למה לא אומרים שהם המציאו אותו, למה אנחנו?
זה טוב כדי לשאול ולהסביר את זה לכל הקהל העולמי. אבל זה טבעי. מה זאת אומרת? אנחנו אותה הקבוצה הקטנה שיצאה והתנתקה מכל האנושות עוד בבבל העתיקה, בזמני אברהם אבינו, שהוא סידר את הקבוצה הזאת והוביל אותה לארץ כנען, לארץ ישראל. אנחנו גדלנו בזה שאנחנו עברנו מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע ביחסים בינינו, ובזה גילינו את הקשר שלנו עם הבורא, ועשינו את זה על ידי מאבקים גדולים מאוד בינינו. ועד כמה שאנחנו עוד גילינו את הרצון לקבל האגואיסטי, שגדל לפני הכניסה למצרים, עם עשרת האחים, ואחר כך אחרי הכניסה למצרים, בתוך מצרים, כשהתחילו להתרבות. "להתרבות" זה הכוונה שהרצון לקבל גדל עוד יותר ואנחנו כבר לא יכולנו כל כך להחזיק בו, התחלנו אפילו להסכים עם הפרעה וכן הלאה, עד שלא הייתה לנו ברירה, המכות וכן הלאה, ויצאנו ממצרים. כל העבודה שלנו הייתה בקבוצה שנקראת "עם ישראל", שהוא לא עם בכלל, זה ברור לנו, שבזה אנחנו היינו צריכים לקבוע בינינו כאלו יחסים שבהם יתגלה הכוח העליון האחד, היחיד והמיוחד, ואין עוד מלבדו.
כשאנחנו הגענו לזה, קיימנו את עצמנו בזה, ובניגוד לכל הטבע האנושי, בניגוד לרצון לקבל שהוא כולו נמצא בטבע, דומם, צומח, חי ובבני האדם האחרים, חוץ מישר-אל, אלו שהתחברו ביניהם למעלה מהלאום ולמעלה מכל ההבדלים. ואז יוצא שהקבוצה הזאת היא קבוצה מאוד מיוחדת, מנוגדת לכל העמים. יש שבעים אומות העולם ויש קבוצה שנקראת "ישראל" והיא אומרת "לא חשוב לי מאיפה אתה ומאיזה לאום, אלא אנחנו כולנו כאחים וכולנו צריכים להתחבר ולתת לבורא מקום בינינו".
יוצא שוודאי אנחנו הפוכים מאחרים ושנואים על אחרים, כי זה טבע אחר שלא נמצא בעולם שלנו בכלל, ולכן השנאה של אומות העולם אלינו, היא לא פוסקת ורק מתגברת בהתאם לכמה שהאגו של כל אומה ואומה גובר. ולכן לא פלא שבכל הצרות והבעיות שמתגלות בעולמנו בגלל שהאגו גדל, אז הם מאשימים אותנו שזה בעקבותינו. לכן לפנינו עוד, אם אנחנו לא נזדרז להביא את העולם לתיקון, שכולם יהיו כאיש אחד בלב אחד, כל העמים והאומות וכן הלאה, אז אנחנו נרגיש עוד ועוד דברים יותר ויותר נוראיים שקורים בין העמים וגם כן מהעמים אלינו. לכן כל הסימנים האנטישמיים האלה הם עוד התחלה, זה כמו שכתוב שיבוא הזמן שבו יקומו העמים על ישראל. אלה עוד לא ימות המשיח, ויהיה הרבה יותר גרוע.
שלי: אמרת קודם שאנחנו ממש מעוררים בהם דחייה שאנחנו הפוכים מהם, מאומות העולם.
הם מרגישים את זה בתת המודע. הם לא יודעים מאיפה זה בא אבל יש להם דעה קדומה, טבעית, שאנחנו לא הם. יש אפילו כל מיני שמועות כאלה שליהודים יש קרניים, שיש להם זנב, שיש להם משהו שאין בעמים האחרים, שהם זרים, שהם שונים. וזה נכון, אנחנו מאוד מאוד שונים.
שלי: אבל במה אנחנו שונים, אם מסתכלים על עם ישראל היום אין בו שום דבר שונה. איפה השוני הזה נמצא בנו?
אם את לא מגלה, זה לא נקרא שאת שונה או לא? את שונה. תשאלי את אומות העולם ויגידו לך שאת שונה.
שלי: זה בתוך הנשמה השוני הזה, איפה הוא נמצא?
כן. זה נמצא בתוך הרצון לקבל שנמצא בכל אדם ואדם, יש רצון לקבל שהוא שייך מאחד לשבעים אומות העולם ויש רצון לקבל שלא שייך לכל אומות העולם האלו, שהם שבעים אומות, אלא הוא שייך למשהו אחר, מחוצה להם, שנקרא "יהודים". למה? מפני שביסוד שלהם יש להם נטייה לחיבור.
שלי: ואם אומות העולם מרגישים את זה כל כך בעוצמה שהם ממש מוכנים מחר להרוג אותנו, למה אנחנו לא מרגישים כלום, למה הישראלים, היהודים, כאילו בחוסר מודעות טוטאלי?
כי אנחנו מלכתחילה נמשכים לחיבור, ומלכתחילה אצלנו בתוך הרצון שלנו יש איזו מין הרגשה שאנחנו חייבים להם, ולכן אנחנו מרגישים את עצמנו פחותים מהם. בעצם, לפי מה שהם מרגישים בנו אנחנו צריכים להרגיש את עצמנו בגובה, בגאווה, בייחוד, במשהו נעלה מהם, ואנחנו מרגישים ההיפך.
שלי: אז אנחנו מרגישים אבל כאילו מנסים למחוק את ההרגשה הזאת בגלל שהיא גורמת לנו נחיתות? אנחנו מרגישים שונים אבל מנסים לבטל את ההרגשה הזאת?
אנחנו לא יכולים לבטל אותה ולא מנסים, אנחנו מנסים להסתיר את עצמנו שאנחנו לא שייכים לאותה האומה שכביכול חייבת לכולם. מה שאנחנו צריכים לעשות קודם כל, זה להסביר דרך כל מחלקת הכתבים היקרה שאנחנו חייבים לכל העולם, אנחנו חייבים להסביר לכל העולם במה אנחנו חייבים, מה החובה שלנו, חובתנו, ואיך אנחנו מעבירים להם את זה, ולמה זה חשוב לנו ולהם, כי אחרת העולם שלנו ימשיך לסבול. והסבל הזה לא ייפסק עד שכולנו נדע, גם הם, אומות העולם, וגם אנחנו, מה השוני שבינינו ואיך אנחנו יכולים לקרב זה לזה.
אנחנו דווקא צריכים ביום השואה, נגיד שהיום זה יום השואה, לא חשוב, להשתמש בזה במה אנחנו אשמים, מה בדיוק הם רוצים מאיתנו, מה אנחנו רוצים מהם ומעצמנו. את זה אנחנו צריכים להסביר. שיש בנו את שיטת התיקון, שיטת החיבור בין כולם, ואנחנו לא מסוגלים להוציא את זה מעצמנו ואומות העולם מרגישים שיש בנו שיטה להגיע לכל טוב, אבל אנחנו כביכול מסתירים את זה, ולכן שונאים אותנו. יש בהם הרגשה שיש בנו משהו שאנחנו מסתירים ולכן הם סובלים.
שלי: זו באמת הרגשה מתסכלת להרגיש שמישהו אחר מחזיק את המפתח לאושר.
את זה הם מרגישים.
שלי: האם האנטישמים הם יותר קרובים להבין את זה מאשר אנחנו?
כן. ודווקא עם האנטישמים אפשר לדבר. לא עם כולם נגיד, אבל אפשר לדבר. כי הם בעצמם מעוניינים לדעת מאיפה יש להם שנאה כזאת גדולה, מה קורה להם בטבע שהם לא יכולים להיות רגועים.
דודי: היום יום השואה, אולי זה קצת ביקורתי, אבל כשמסתכלים מסביב, גם בתקשורת, גם בטקסים, גם במה שקורה מסביב, העיקר הוא להתייחד עם הנספים, להתייחד עם מה שקרה, לכאוב את הכאב שהיה, אני לא רואה באף מקום שום צורה של לשאול את עצמנו איך זה לא יחזור שוב ומה עשינו.
אנחנו בעצמנו קברנו אותם. את כל אותם שישה מיליון אנחנו בעצמנו הרגנו וקברנו אותם. במו ידינו. אומות העולם סתם מבצעים את העבודה, אין איתם שום חשבון. אנחנו האחראיים על איזון הכוחות בטבע ולכן אנחנו גרמנו לזה.
דודי: זאת אמירה מאוד מאוד חריפה.
אני מבין. אני אומר לכם את זה.
דודי: גם הידיעה הזאת אפילו, האשמה הזאת כלפינו, זה משהו שהוא לא יחלחל נראה לי אף פעם, אף אדם לא ייקח על עצמו את האחריות הזאת.
לא, לא לתת את זה בצורה כזאת. אני אומר לכם את זה שתדעו שבאמת היחס שלי לזה הוא כזה. אני לא מסתכל על אותם הנאצים ששרפו והרגו מיליוני יהודים, זו סתם מכונה שמבצעת, אבל מי החליט שזה יהיה ככה, מי גרם לזה? היהודים בעצמם.
דודי: היהודים של אז, כן?
של היום זה יהיה היום. מה אתה חושב, זה יותר טוב היום?
דודי: אז מה המסר שלנו היום שכן יכול להיקלט? כי זה מסר חד להאשים את עצמי, להביא את עצמי למצב שאני אאשים את עצמי. מה כן יכול להישמע כשאנחנו שקועים עכשיו במשהו?
אנחנו צריכים להבין שהשיטה שיכולה להציל את כל העולם מהפשיזם המודרני, מהאנטישמיות המתגברת, היא שיטת החיבור והיא נמצאת בנו. ואנחנו כאן שלא נפספס שוב את התקופה ההיסטורית שבה אנחנו יכולים להסביר ולהשפיע לכל העמים, לכל העולם, במיוחד בכלי התקשורת של היום. ולא שאנחנו צריכים להגיד, "אנחנו לא אשמים, מה אתם רוצים, אנחנו טובים", לא. אלא להסביר כמה שאפשר יותר מה זה נקרא יהודים, ומה זה נקרא חיבור שצריכים להשיג, ומה טוב יכול להיות כל העולם, ואם לא, אז ודאי שיהיה לכל העולם דבר מה, ויכולים להגיע למלחמת עולם אטומית וכן הלאה.
אנחנו רואים שככל שהזמן עובר, אנחנו לא יורדים מהבמה המרכזית שבאנושות, אלא ההיפך, עד כמה שהאנושות מתפתחת יותר ויותר בכל האופנים, אנחנו מרגישים את עצמנו שהעניין של היהודים, בכל השאלות ובכל האופנים, הוא יותר ויותר בולט. וכך זה יהיה. חשבו אחרי מלחמת העולם השנייה שאנחנו נוכל ככה להסתיר את עצמנו, כאילו שלא קיימים, לא. זה לא קורה. ההיפך, זה יהיה יותר ויותר בולט. ואם חושבים שהיום לא יכולים לקום כל אלו ה"אס.אס" ו"היטלר יוגנד" וכל הדברים האלה, לא נכון. זה יכול להיות עוד יותר גרוע מאתמול.
שלי: חלק מתיאוריות השווא נגד היהודים מאשימות אותם לכל אורך ההיסטוריה ביצירה של מחלות ובהפצה של נגיף, בדיוק כמו עכשיו, שהאשימו אותם בקורונה.
הם צודקים בזה שכל מה שקורה בעולם, כל הרע שקורה בעולם, בסופו של דבר הסיבה לזה, שעם ישראל לא מקיים את הייעוד שלו. מה שלא תגידי, אנחנו לומדים את זה מחכמת הקבלה, אז מה יש להוסיף?
שלי: ברמה הפרקטית, נניח שאני שומעת אותך ואני עכשיו הולכת לסופר ומישהו עוקף אותי ואנחנו מתחילים לריב, האם זה משהו שכבר מייצר בעיות בעולם?
גם זה.
שלי: אני מאמינה שאתה מדבר כבר על חיבור של עשיריות.
אני מדבר על מצב שעל ידי חינוך, עם כל כלי התקשורת והאמצעים המודרניים, אנחנו כן יכולים לתפור אותו ולממש אותו בקרב עם ישראל. ואז נטפל בזה, בכל האנטישמיות. וקודם כל נטפל בשנאה בינינו, ומתוך זה נטפל גם בשנאת אומות העולם אלינו.
שלי: אנחנו כאילו נמצאים כרגע מול עם שהוא בהדחקה טוטלית של התפקיד שלו. הוא רואה את עצמו כקורבן, שסתם נטפלו אליו, הוא בכלל רחוק 180 מעלות מאיפה שהוא צריך להיות. מה השלבים לגעת בו בחינוך הזה? עד כמה הוא מסוגל לספוג, האם קודם לקלף את שכבת ההדחקה הזאת? איך ניגשים לזה בצורה יעילה?
אני לא יודע. אני לא מכיר את העם ולא מכיר את העולם, אני אומר לכם מה צריך להיות. זה היה כך וזה ישנו היום וזה גם יהיה מחר עד מתי שנטפל בזה.
שלי: העולם לא רק מאשים אותנו בזה שאנחנו יצרנו את הווירוס ואנחנו רוצים להרוויח על החיסון, כמובן גם מאשימים אותנו על זה שאנחנו לוקחים את החיסון בעצם ראשונים, הצלחנו לצאת כביכול מהמשבר ראשונים. האם אתה חושב שאחרי שתהיה איזו התגברות על המגפה הזאת האנטישמיות תעלה?
אני לא עושה חשבונות כאלה. כי זה כל כך ברור לי שזה לא יעזור, לא לכיוון זה ולא לכיוון זה. אם נהיה חולים ומתים, הם לא יתחילו להתייחס אלינו יותר טוב, ואם נגנוב את התרופות האלה ונעשה מהן משהו, גם לא. אלה סתם סיבות, כמו שכותב בעל הסולם, שלא חשובה הסיבה אלא העיקר שזה נגד ישראל, אז לוקחים כל סיבה שמתאימה לזה ומסובבים אותה לאן שצריך. לכן כל הדיבורים האלה, אני מצטער, זה סתם. את רוצה לכתוב, תכתבי שיהיה לך עוד נושא שם למאמר. אני לא חושב שיש בזה בכלל משהו.
שלי: איך אנחנו היהודים צריכים להתייחס לשנאה שמתגלה בינינו? מה היחס הנכון לזה?
שזאת הסיבה המרכזית לשנאה שמתגלה בכל העולם ולשנאת אומות העולם אלינו, שאנחנו בשנאה בינינו מולידים את השנאה אלינו, מאומות העולם.
דודי: מצד שני, כשמסבירים את הסיבה והפתרון, זה גם לא עוזר. מה כן יעזור כי את הסיבה והפתרון לא שומעים?
אם לא שומעים, אז לא שומעים, אז לא נעשה כלום. בסדר, אז לא נעשה כלום, אז תפסיקו לכתוב, נסגור את הארגון ונלך הביתה. מה הבעיה?
דודי: מה כן יכול לעזור לעם ישראל במצבו לשמוע, לא את האמת הגבוהה הנצחית, מה הוא כן מסוגל לשמוע כדי להתקדם צעד לתיקון ישראל?
אתה לא יכול להסביר לו רבע דבר. שמינית, אפילו קצת. במה תסביר? במה תתלה את ההסבר? אתה חייב לתלות אותו בשורש של עם ישראל, בנצחיות של עם ישראל, בסיבה לזה, בתוצאה הרצויה מזה שצריכה להיות. אתה חייב להסביר את הדבר, אתה לא יכול. אם אתה לוקח חלק מהאמת, בחלק הזה אתה צריך לגלות את כל האמת, רק בקנה מידה קטן אבל חייב. תנסו כמו לילדים קטנים להסביר להם את הבעיה, להלביש את זה בסיפור.
שלי: בעבר עם ישראל הצליח להתחבר, ואם היה פירוד זה היה לתקופות מאוד קצרות. למה עכשיו כבר אלפיים שנה העם הזה לא מצליח להתחבר? זו התקופה הכי ארוכה שהוא לא מצליח להגיע לכלום.
אפילו בזמן השואה לא יכולנו להתחבר. כשהייתה הזדמנות פה ושם, לא יכולנו. לא רואים כאלה מקרים, בגטו וורשה אולי את יכולה להגיד שאיכשהו היה כאילו ניסיון אבל זה לא, זה היה ללא חיבור, זה היה רק נגד ההשמדה שמגיעה אלינו.
ברור לנו היום שאם לא גילוי שיטת התיקון בצורה אמיתית, אנחנו לא נשרוד. במוקדם או במאוחר שוב נגיע להשמדה ויישאר אפילו מספר אנשים, כמו על שתי ידיים, עשרה אנשים או כמה שיהיו מעם ישראל, והם יצטרכו לקיים את חוק האחדות, חוק החיבור עד חוק האהבה ולכלול בתוכם כל אותם באי עולם מסביבם וכך להגיע לגמר התיקון. אין מנוס.
טל: כשמקשיבים לרחשי הציבור, הרבה אנשים מדברים על חשש שהעולם הולך לכיוון יותר טוטליטרי. ממשלות יותר מקבלות שליטה, אנשים חוששים לעתיד, יש אווירה כזאת. מדברים על אסוציאציות מתקופת השואה. האם אתה מסכים עם מה שאנשים חשים, ואם כן איך אפשר להתגבר על זה?
אני מסכים שאם כך זה ימשך, אז יבואו ארגונים נאצים נניח, נקרא לזה כך שיהיה ברור, קצר, לצורך העניין, והם יגידו "האם העולם מסכים שהיהודים נמצאים בעולם כעוקץ, כממש המחלה המרכזית של החברה האנושית?". ובטוח שכולם יסכימו אם נעשה הצבעה חשאית, אולי אפילו לא חשאית, יסכימו לזה ויגידו "כן, אנחנו צריכים אחת ולתמיד להשמיד אותם או לשלוח אותם לאיזה אי באוקיינוס, שיהיו שם וחס ושלום לא בינינו", כמו שהנאצים רצו לשלוח אותנו לאוגנדה או למדגסקר, לכל מיני מקומות.
אני חושב שאנחנו עלולים להתקרב למצבים האלה, ואז תראו מה שיקרה. זה יכול לחזור במימדים הרבה יותר גדולים של האנושות הפעם, היא תגיד פה אחת "כן, זו האומה שהיא עושה לנו תמיד צרות ובעיות. אנחנו לא יודעים מה לעשות איתם ויותר טוב אם אנחנו ניפטר מהם. או נהרוג אותם, או יותר טוב בכל זאת, אנחנו אומות העולם, אנחנו רחמנים וכן הלאה, נשלח אותם וזהו".
טל: קודם אמרת שבעצם אומות העולם שונאים את היהודים בגלל שאנחנו הפוכים בתכונה שלנו לעומת התכונה שלהם, אז מה בעצם יש לנו להסביר להם על חיבור, על אהבה, אם הם כל כך שונאים את זה?
אנחנו קודם כל צריכים לנסות להסביר את זה ליהודים, כי באומות העולם אין בחירה חופשית. אנחנו מסבירים את זה, אבל זה כך. העיקר זה היהודים שבהם ישנה בחירה חופשית והם יכולים לקיים את חוק החיבור ובזה הם מנטרלים את כל כוחות הרע שבטבע. אני לא תולה תקווה באומות העולם כי אין בהם הכוחות האלו, אלא במידה שאנחנו נפנה לכוחות הטובים גם הם יהיו כך, ואם אנחנו נפנה לכוחות הפירוד אז הם יהיו כך. הכדור הוא בידינו.
דודי: מה הבחירה החופשית של היהודים?
הבחירה החופשית זה מה שבעל הסולם כותב, רק בחיבור, שבחיבור הזה אנחנו מקרבים את הכוח המרכזי של הטבע, כוח החיבור שהוא יתגלה בינינו, ואז כל האומות העולם ירצו לבוא אלינו ויעזרו לנו לעלות להר ה'.
חיים: טל אמרה קודם שהבעיה היא שאף אחד לא רוצה לשמוע על חיבור. אם היהודים יסכימו לשמוע על חיבור, יסכימו להתחבר ביניהם, האם אז אומות העולם גם יסכימו להתחבר ביניהם?
בטח, אין להם שום בחירה חופשית. אין להם טוב ואין להם רע, יש להם רע וטוב בצורה כזאת שטוחה שזה לא יוצא לגובה הרוחני בכלל. מיד אחרי שאנחנו נסובב כך את הכוח העליון הם יסתובבו אחריו, אנחנו קובעים את הכול.
חיים: ואם אנחנו נתחבר בינינו?
זאת אומרת שאנחנו בזה קובעים את הווקטור, כיוון ההתפתחות שהוא לכוח אחד, לקשר, לחיבור בינינו לבורא, אז הם מיד מתחברים, ירצו כך להיות איתנו.
חיים: אנחנו קובעים את כיוון ההתפתחות של מה או של מי?
של כל העולם, "אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה"1, ואז ירצו לבוא איתנו יחד.
חיים: האם אתה יכול להסביר מה זה נקרא ש"הוא הגדיל לעשות עם אלה"?
שהוא נותן לנו כוח להתחבר אליו ולמשוך אחרינו את כל האנושות.
חיים: למשוך לאן?
אליו, לבורא, לחיבור, לאהבה.
חיים: פשוט שנבין את המונחים, למשוך לבורא זה נקרא למשוך לחיבור ואהבה?
כן.
חיים: אם אנחנו נתחבר בינינו, זה ישנה את היחס של אומות העולם אלינו, האם אנטישמיים יפסיקו להיות אנטישמיים כי אנחנו מחוברים בתוכנו?
מיד. הם יסתובבו לידך בציפייה להידבק אליך.
חיים: אתמול ראיתי קליפ על "יום השואה", על אנשים אנטישמים ושמכחישים את השואה. הם גם דיברו על השואה, על השמדת היהודים, כך שזה מאוד טבעי להם, מאוד מובן להם, מאוד הגיוני להם שצריך או להפטר מהיהודים, ובאיזו דרך להוציא אותם מארצות הברית, או פשוט אם הם לא יוצאים אז פשוט לגמור אותם, כמו שעשו הנאצים. הם גם נתנו את הדוגמה הזאת "הנאצים אמרו להם תלכו, הם לא רצו ללכת, אז לא הייתה להם ברירה, והם השמידו אותם, מה עוד יכלו לעשות?".
נכון.
חיים: אם אנחנו נתחבר בינינו פתאום אותם אנשים שזה כל כך הגיוני להם מה הפתרון לשאלה היהודית, האם פתאום הם יאהבו את היהודים?
לא, הם יאהבו את היהודים בתנאי שהיהודים יאהבו זה את זה.
חיים: זהו, למה?
כי זה חוק הטבע, שאנחנו נמצאים במרכז. במידה שאתה מתייחס יפה ליהודים אתה גורם בזה לאומות העולם שכך יתייחסו אליך.
חיים: אני בשעה 11:00 אנטישמי, בשעה 11:05 אני אוהב את היהודים, זה לא יראה לי מוזר מה שקורה לי?
אתה תעשה ואחר כך תראה. אני לא עושה איתך עכשיו איזה ביזנס.
חיים: זה פשוט תהליך אוטומטי שקורה בגלל תקלה שהיהודים עושים.
זה חוק הטבע, שמה שקורה בין היהודים בסופו של דבר זה משפיע על כל העולם. זה מה שהם מרגישים.
חיים: מה זה אומר שזה חוק טבע?
שעם ישראל קיים, ובצורה שהוא קיים בתוך עצמו זה משפיע על הצורה והקיום של כל אומות העולם.
חיים: חוק טבע, זאת אומרת "חוק ולא יעבור"?
כן, אתה לא יכול לשנות אותו, אתה יכול לשנות אותו רק בצורה ובמידה שעם ישראל מקיים בתוך עצמו חוק של רבות וחיבור.
תמרה: זה שלעם ישראל יש איזה תפקיד את זה איכשהו אפשר להבין, אבל למה זה נקרא בחירה חופשית, למה רק ליהודים יש בחירה חופשית?
את צריכה ללמוד את חכמת הקבלה, אין לי עוד מה להסביר לכם, צר לי לשמוע שזה לא מובן.
רק ליהודים יש בחירה חופשית, כי יש בהם, בתוך היהודים, בשורש שלהם, חוץ מרצון לקבל גם נקודה מהרצון להשפיע. כביכול יש להם שני כוחות והם יכולים לבחור על ידי איזה כוח הם מקיימים את החיים שלהם. או שהעיקר בשבילם זה כוח ההשפעה, וכוח הקבלה הוא רק מסייע לכוח השפעה לגדול. או שהעיקר בשבילם זה כוח החיבור האגואיסטי, וכוח ההשפעה רק עוזר להם להגדיל את הכוח האגואיסטי. ואז יוצא שבצורה כזאת שהם לוקחים את כוח הקבלה כעיקר ואת כוח ההשפעה רק כדי להגדיל את כוח הקבלה, בזה הם מצליחים מאוד בעולם המודרני האגואיסטי, ולכן הם מצליחים בכל מיני עסקים, ואז כל אומות העולם רואים את זה ושונאים אותם עוד יותר. זה הקשר בין היהודים לאומות העולם, שבאגו היהודים יותר מוצלחים, כי גם את כוח ההשפעה שיש בהם הם יודעים לסובב לטובת הקבלה.
אבל אם הם ישנו את עצמם, מאין ברירה כי אחרת משמידים אותם, והם יעבדו עם כוח ההשפעה בעיקר וכוח הקבלה רק יעזור להם, אז הם יהיו יותר מוצלחים בכוח השפעה, הם יהיו "אור לגויים". ואז כל אומות העולם יתחברו אליהם גם בכוח הקבלה שביהודים ובאומות העולם, וכוח ההשפעה שהיהודים מעלים למעלה מראשם הוא יהיה כנותן קרן אור בהתפתחות המשותפת גם ביהודים וגם באומות העולם, וזה נקרא שהם עולים בהר ה'.
דודי: אנחנו עוברים לנושא הבא, משבר ההגירה לארה"ב.
נורמה: מעל 20,000 ילדים ונוער נמצאים בכלובים במרכזי ההגירה בגבול בין מקסיקו וארה"ב. מאחר והמבוגרים עצורים ומואשמים בגין כניסה לארה"ב באופן בלתי חוקי, הילדים שמגיעים איתם מופרדים להליך שיפוטי, ונחשבים כקטינים בלתי מלווים. גם יש מבוגרים ששולחים את הילדים בעצמם, כדי לדרוש אחר כך כניסה להורים, או שקרובי משפחה כבר בארה"ב. זה משבר שמתקרב מיום ליום לאסון הומניטרי. רק במרץ יש כפול 4, מעל 4000 ילדים שעברו את הגבול, לעומת מרץ בשנה שעברה. המקום שבו הם נמצאים מיועד ל-250 איש בגלל מגבלות הקורונה, נכון להיום יש 4000 איש, והתחלואה שם מגיעה ל-10%.
עם השינויים בשלטון, המהגרים ממרכז אמריקה ומקסיקו מרגישים יותר פתיחות, וגם בגלל שביידן ביטל את חוקי טראמפ של אפס סובלנות להגירה, ושחרר את האכיפה בגבול. כתוצאה מכך 120 אלף מהגרים לא חוקיים ניסו לעבור את הגבול בפברואר, ו-150 אלף במרץ, והקצב רק עולה. זו ההגירה הבלתי חוקית הגבוהה ביותר ב-20 השנים האחרונות.
למה ביידן לא פותח את הגבול? זה בעצם צריך להיות הכיוון שלו, שיפתח את הגבול שיהיה מה שיהיה.
נורמה: עכשיו אומרים שאמורים לבנות מחדש את החומה.
אז מה הוא היה נגד טראמפ?
נורמה: מעבר לעניין הפוליטי, איך לטפל בזה מבחינה הומניטרית?
אני לא יודע, את שואל אותי? אני לא או"ם ולא אונסקו, ולא אלפי ארגונים בינלאומיים, איך לעזור לילדים, למבוגרים, לחולים, זה לא ענייני. אני הייתי בעד טראמפ, קודם כל לעשות חומה, לעשות כך שאף אחד בלי אישור לא נכנס. אחרי שיש דבר כזה, נכון שזה קשה מאוד לאלו שנמצאים במקסיקו, אבל לפחות הם נמצאים בבתים שלהם, במקומות שלהם. עד היום היה להם מה לאכול, מה לעשות? אז יהיה גם למחר, לפחות ככה, ולא שהם מתים בגבול. האמריקאים לא יעזרו להם, ביידן לא יוכל לעשות שום דבר עם המאסה הזאת. אין לי תשובה על זה, אין לי מה לדבר.
אנחנו רק צריכים לראות בכל השלבים שביידן עשה וגם יפי הנפש שנמצאים אחריו, בזה שהוא מבטל את כל מה שעשה טראמפ, שהוא יצטרך להקים את זה בחזרה, וכמה זה יעלה בחיים וסבל, צער ורעב. שום דבר טוב לא ייצא ממה שהוא התחיל, שום דבר, אני אומר לכם. בסופו של דבר זאת תהיה קריסה לחברה האמריקאית כולה, דרך השחורים, דרך הלטינים, לא חשוב באיזו צורה, אבל קריסה לכל החברה. ובטוח שאנחנו עוד נראה הגירה גדולה מאוד מאמריקה לכל העולם, להוואי, לכל מיני מקומות. יתחילו לבנות גם מפעלים, גם משרדים וגם בנקים בכל מיני מקומות בעולם. ואמריקה, שייכנסו לשם לטינים ושחורים. מכל הבחירה הזאת, מערכת הבחירות וכל הדברים האלה, לא ייצא מזה שום דבר טוב. זו דוגמה יפה מאוד לאחרים, אם זה יעזור. בעיני זה לא יעזור אבל לפחות כך אנחנו נראה, אמריקה נגמרה.
נורמה: אתה מדבר על הגירה הפוכה, כאילו אנשים יוצאים מאמריקה?
אני מדבר על אנשים שהם בעלי משמעות, מעמד, שהם רוצים לחיות, להקים משהו, בעלי עסקים, הם בסופו של דבר יתחילו לעזוב את אמריקה, כמו שפעם עזבו את אירופה כדי להגיע לאמריקה.
נורמה: לאן?
לאן אני לא יכול להגיד, אני לא מתעסק בזה ולא אכפת לי. אבל להם זה לא חשוב, הם יכולים לעבור לכל מיני מקומות אחרים, אולי להוואי, לעוד כל מיני מקומות, אולי פתאום יעשו הסכם עם ממשלת קובה, יש להם מלא מקומות, יכול להיות שלקנדה, שהיא מדינה ששם אפשר לבנות כפול מאמריקה. אני לא חושב שיש טעם לחשוב על עתיד אמריקאי, זו תחילת הגסיסה, הם גוססים.
אסור לתת להמונים, לפשוטי העם מקום לשלוט, אסור, הם לא מיוחדים, הם לא מסוגלים, אין להם את זה בנשמה, אין להם ערכים. כל הדמוקרטיה הזאת היא הרס טוטלי, האנושות לא בנויה לפי זה. יפי הנפש והמסות האלה את יכולה להעלות אותם שהם יתחילו לצאת למהומות, אבל כשמסתכלים על המסות האלה, על המהומות שהם עושים ברחוב, רואים שאיתם אי אפשר לבנות כלום. תני לי דוגמה בכל מקום בעולם שהם בנו משהו בעצמם, רק הרסו.
חייבת להיות ממשלה, חייבים להיות אנשים גדולים בשכל, ברגש, בהבנה, אריסטוקרטים צריכים להיות, ולפתח אריסטוקרטיה שבעם זה לוקח שנים, שלאט לאט הם יוצאים מכל המסה ולאט לאט הם בונים, כמו באנגליה, בגרמניה, בצרפת, כך זה יוצא. את לא יכולה לקחת סתם "עמך", להביא עכשיו ממקסיקו לארצות הברית מאתיים מיליון, ומה ייצא מזה? את גומרת את המדינה.
נורמה: אלה שמצדיקים את החגיגה אומרים שארצות הברית היא מדינה של מהגרים, ושרובם לוקחים את העבודות שהמקומיים לא רוצים, בתנאים לא טובים.
זה חייב להיות תחת השלטון, תחת שליטה, בהכוונה, בתכנית, ולא בגלל שאני בורח ממקסיקו לארצות הברית, בגלל שאני רוצה לקבל שם עבודה, זה לא עובד לפי זה, זה עובד לפי החלטת הממשלה. ממשלה שלא מסוגלת לעצור את הדברים האלה ולתת לזה גבול, חוק, זו לא ממשלה. הם גומרים עם עצמם. ממשלת ביידן זו הממשלה האחרונה, אחריה תראי מה יהיה.
וגם עם ישראל, הם יגמרו את ישראל. התוכנית שלהם גם לגמור אותנו. בחלום שלהם לראות כאן מדינה פלסטינית, גמרנו. אני אומר לכם, אתם תראו שמיום ליום, מיום ליום כך זה יתגלה יותר ויותר. בינתיים שותקים, אחר כך אומרים חצי מילה, אחר כך מדברים בקול רם ואחר כך מבצעים. ולמה? בגלל שכל היהודים היפים תמכו בביידן.
נורמה: אתה רואה כבר סימנים לכיוון הזה?
אני רואה את העתיד.
נורמה: אתה יכול להגיד לנו עוד פרטים על מה יש בעתיד?
אני לא רוצה.
נורמה: מה האחריות של המדינות העשירות כלפי המדינות העניות?
אחריות, למה צריכה להיות אחריות?
נורמה: אני שואלת אם הן אמורות להיות אחראיות או לא?
לא, לא.
נורמה: מה צריכים ללמוד ממשבר המהגרים בזמננו, בזמן של הדור האחרון?
אנחנו צריכים קודם כל לחנך את בני האדם. המשבר הוא משבר הומניטארי, וקודם כל הוא משבר בזה שהם לא יודעים לעבוד, ללמוד, לארגן את עצמם. הם לא יכולים להתארגן נכון. הם לא יכולים אפילו לשמוע את הפקודות שאומרים להם. תראי מה הם עושים ברחובות אמריקה, תראי מה הם עושים בכל המקומות שהיום הכול צריך לסגור לסגור לסגור לסגור, אחרת מי יודע מה יקרה בעוד רגע מחוץ לבית, הם יכנסו אליי הביתה ומה יעשו לי כאן?
זאת אומרת, אנחנו לא חינכנו את האנשים. כשאת נותנת למישהו להיכנס הביתה, את עומדת ליד הדלת כדי לפתוח לו או לא, את רוצה לדעת מי עכשיו מבקש להיכנס, גם מבקש, הם לא מבקשים, הם רוצים לפרוץ בכוח. את רוצה לדעת מי הוא, זאת אומרת עד כמה הוא מחונך, מה הוא רוצה. וכאן, את נותנת להיכנס למאות אלפים, מאות אלפים, אפילו למיליונים. הם יכנסו לאמריקה אין שום בעיה, כמו שלאירופה התחילו מדרום אפריקה ודרך כל יבשת אפריקה לאירופה, ככה יעשו מפטגוניה ועד גבול ארצות הברית. כמו נהר, ככה תהיה זרימה.
נורמה: במה כל זה קשור לתיקון העולם?
הכול קשור לתיקון העולם כי בכול אשמים היהודים.
נורמה: מישהו יגיד "מה הקשר"?
מה הקשר? בגלל שהיהודים לא מספרים איך העולם בנוי, לְמה הוא צריך להגיע, איך להגיע לזה שנהיה כולנו "כאיש אחד בלב אחד", שלכולם יהיה טוב, שלכולם יספיק הכול. איך אנחנו בונים חברה נכונה אמיתית, ולא שיש שם מיליוני אנשים שיש להם מיליארדים לכל אחד, ויש כאלה מיליארדי אנשים שאין להם אפילו דולר אחד. איך אנחנו בונים חברה שוויונית.
נורמה: נשמע שיש קריסה כללית בעולם, גם באירופה וגם בארצות הברית.
כן. ודאי, אבל בהדרגה. בהדרגה. אמריקה היא מרכז הקריסה העולמית.
נורמה: כבר לא אירופה?
אירופה גוססת בשקט, כמו רוסיה ממש.
נורמה: כשאתה מדבר על משבר הומניטארי, מעבר לעניין הגשמי אתה רואה איזה סוג משבר ברמה אחרת?
בערכים. קודם היו איזה ערכים, איזה יחסים, איזה כללים בהתנהגות, השכבה הזאת לשכבה הזאת באנושות וכן הלאה. היום הכול נעלם, התפורר ואין כלום. עכשיו עוד עניין הכסף ייפול, לא יהיה לו כל כך ערך ועוד כל מיני דברים.
בקיצור, אנחנו נראה איך שהכדור הזה הוא כמו כדור שלג, מדביק לעצמו את כל הבעיות והופך להיות לבעיה אחת. את יודעת איזה? מה לעשות עם היהודים ועם ישראל. מההגירה בארצות הברית, ובעיות שם במזרח הרחוק, וכל מה שאת רוצה, הכול יצטבר לנקודה אחת, "מה אנחנו עושים עם עם ישראל, עם מדינת ישראל, בכלל עם כל היהודים האלה. כמה נשאר לנו, 15 מיליון בכל העולם? אז בואו נגמור איתם וגמרנו". ושוב אנחנו מגיעים לאותה השואה. אין פתרון אחר, לאומות העולם אין פיתרון אחר.
נורמה: זה בגלל מה שאמרת קודם שאין חופש בחירה לכל אומות העולם, בגלל זה עם ישראל אחראי?
הם נמצאים רק בפיתרון אחד, אין להם רצון להשפיע, אלא רק רצון לקבל. ברצון לקבל הם עושים חשבונות יותר או פחות, פחות או יותר רק ברצון אחד, ולכן החשבון שלהם הוא פשוט. "אנחנו צריכים להשמיד או לשלוח למאדים, לחלל, את הקבוצה שנקראת ישראל, ופשוט לעשות כך. מקסימום ניתן להם איזה אי בודד באיזה אוקיינוס שם אחרי אוסטרליה, לא יודע איפה, ולא לתת להם לצאת". ואז כל אומות העולם ימחאו כפיים ולכולם תהיה שמחה. ואז יהיה לך חג שואה חדש.
נורמה: נראה לי שיש לנו כבר את התשובה, אבל מה התיקון, מה הפתרון?
הפתרון, בחיבור של עם ישראל, כמו שכותב בעל הסולם, אין פתרון אחר, ואין מה לחפש.
נורמה: בקיצור, גם אם יש איזה קריסה בגבול של ארצות הברית, אז זה אשמתנו.
כן ודאי, בכל מקום. בכל מקום שיש, הכול באשמתנו. כתוב בחכמת הקבלה, מה יש לנו לדבר בכלל, בלי אפילו לבדוק את הדברים.
אם אנחנו מסתכלים על התוכנית הכללית של הטבע, אנחנו נמצאים בנסיגה. מסתכלים על מה שיש בישראל, מה קורה עם היהודים בכל העולם, הם לא יכולים בעצמם להתעורר, להתאושש, לחשוב לכיוון נכון. בלי חכמת הקבלה, בלי השגת הבורא, פשוט כמו שבעל הסולם כותב, חיבור שיהיה כדוגמה לכולם, חיבור בינינו כדי להינצל ממוות, מהשמדה, זה צריכים.
דודי: נודה לך על השיחה. איך אתה מסכם?
אני מסכם, בואו אנחנו נעבוד לא על זיכרון השואה, אלא על הזיכרון שצריך להיות לנו מחכמת הקבלה, מה שמקובלים אומרים. אז אנחנו באמת בטוח נשמור את עצמנו מכל מיני צרות להבא. אחרת הכול עלול לחזור ובגדול.
(סוף השיחה)
-
אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל יהוה לעשות עם אלה (תהלים קכ"ו, ב')↩