להתייגע באהבת חברים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 09.06.2026 – אחרי עריכה

דודי: רב, למה זה טוב שאנחנו עושים תרגיל כזה, מה התועלת בתרגיל שבו אנחנו כל יום בוחרים חבר אחר, משבחים אותו ומדברים על המעלות שלו?

כי זו בעצם המלצת הרב"ש, לכן אנחנו עושים. לפחות כך.

דודי: האם לאהוב את החברים, לחשוב עליהם, להתפלל עליהם, זו יגיעה, זו עבודה קשה?

יגיעה. זו היגיעה.

מיכאל: האם זה אף פעם לא יכול להיות כמו עם ילדים, כמו שנגיד אתה חושב על הילדים כל הזמן ואתה לא עושה מאמץ, אלא אתה עושה כי הטבע ברא אותך כך. אז עם החברים, כשאדם רוכש את תכונת ההשפעה, זה לא כך, הוא לא חושב עליהם כל הזמן בצורה טבעית?

לא, זה בכל זאת מאמץ.

מיכאל: אז מה זה אומר שזה טבע שני אם יש מאמץ?

כי זה לא באופן טבעי.

אילן: הכול תלוי בחשיבות המטרה?

כן.

אילן: אני מרגיש על עצמי שככל שהמטרה נמצאת במקום גבוה, חשובה, כך אני רואה את היחס של החבר כלפי המטרה. אם החבר לא היה חבר שלי בדרך, אני לא בטוח שהייתי..

בטח.

אילן: מה שמחבר בינינו זו מטרה משותפת.

כן.

(סוף השיחה)