תחרותיות הפכה להיות משהו שהוא כאילו טבעי לנו בחברה. עד לפני 200 שנה האנושות חיה על פי מעמדות, וזה היה ברור ומקובל בחברה. בערך לפני מאתיים שנה ארצות הברית התחילה איזו מציאות חדשה, ארץ עם האפשרויות הבלתי מוגבלות, ששם כביכול כולם שווים ולאף אחד אין מעמד מיוחד. ועם כל היתרון שבזה, היה לזה גם חיסרון מאוד גדול, כי מאז הבן אדם חי באיזו חרדה שיש מישהו שיש לו יותר, וזה יצר קנאה ואיתה גברה התחרות, שלפעמים הוציאה מהאדם אגרסיביות, קיצוניות, דברים שאנחנו לא כל כך רוצים לראות לא בשביל הילדים שלנו ולא בשבילנו ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם התחרותיות היא משהו שמובנה בנו בטבע או שזה משהו שהוא תלוי תרבות, תלוי חברה, מאיפה זה מגיע? מדוע האדם יכול להצדיק את הקיום שלו רק אם הוא מרגיש שהוא מעל מישהו אחר?האם אפשר לתאר עולם בלי תחרות, יש כזה דבר? מה יש בתשוקה הזאת לגאווה שבוערת בנו, להיות מיוחד, לממש את עצמנו? עד כמה יצר התחרות בא מתוך האדם, או שזה משהו שהחברה משפיעה עליו, מחנכת אותו? האם יש הבדל בייצר התחרותיות בין גברים לבין נשים? מתי תחרות תחשב חיובית, ומול מי האדם מתחרה?שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמ

התחרות מונעת על ידי דחף תת-הכרתי להיות קרוב יותר לבורא, שהוא אחד יחיד ומיוחד.

נושאים מרכזיים בתוכנית:

• תחרותיות מונעת על ידי האגו שלנו שמתפתח, והאדם מזדהה עימו ולא מרגיש אותו כזר.

• כיום התחרות חופשית, או ליתר דיוק יותר דומה לצניחה חופשית. אדם רגוע רק אם הוא יותר מאחרים.

• לו פסקה התחרות, העולם היה עוצר מלכת. עלינו לקיים תחרות טובה, לדוגמה: מי הכי מועיל לחברה.

• יש אנשים שרואים שתחרותיות לא מובילה לטוב, ולומדים להתחרות עם האגו שלהם.

• בעתיד בחברה המתוקנת תהיה תחרות בריאה, מי מיטיב יותר עם הזולת והחברה.

• אדם חייב לקבל דוגמאות טובות ולקנא, כדי להתפתח ולגדול בעצמו.

• לנשים יש כוח הגנתי חזק. הן מעדיפות ביטחון עם מה שיש, מאשר להסתכן לשם תחרות.

• כל אדם מרגיש שהוא מיוחד ורוצה לממש את הייחודיות שלו. אדם צריך לכוון את הייחודיות שלו לטוב.

• האגו דוחף לתחרותיות, שימוש חיובי בו יכול להוביל לתחרות כמו מי תורם יותר לחברה. מעבר לכך אפשר לעשות הכול "לשם שמיים", זהו אדם שמיטיב לזולת רק כדי להידמות לבורא, ולא לשם כבוד.

• מיהו הבורא? כוח השפעה, אהבה ונתינה טהורה. מי שמידמה לו, מרגיש את קיומו בו.