"שלבי הסולם"
נשים בכנס
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 06.10.2010 - אחרי עריכה
רחלי: היום אני רוצה לדבר איתך על כנס קבלה לעם העולמי, והפעם בסימן נשים. אנחנו נמצאים עכשיו בישורת האחרונה לפני הכנס ואנחנו רוצות לגעת בנושא "נשים בכנס". איך נשים צריכות להתכונן לכנס קבלה לעם?
למה אתן חושבות תמיד שנשים צריכות איזו הכנה מיוחדת, יחס מיוחד, שיש להן עבודה מיוחדת?
רחלי: כי אתה אומר שיש לנו תפקיד שונה.
תפקיד שונה במקצת, אך בכל זאת הקווים העיקריים הם אותם קווים. נשים כמו גברים צריכות להיכנס לאותו קו מידה של הכנס, ללמוד את הנושאים שאני אדבר בהרצאות שלי, מה יהיו ההפעלות, הישיבות וערבי התרבות, רצוי שיכירו את השירים, שידעו הכול מראש. אני חושב שאדם שיודע יותר, הוא יותר נקשר למקום, הוא נמצא תחת השפעת הסביבה בצורה יותר מבוררת, יותר מדויקת, יותר מאסיבית ויותר פנימית, וכך הוא לא צריך לשים לב לדברים חיצוניים, אלא הוא כבר מתחיל לספוג את מה שיש בתוכו בפנים. זה כמו שקוראים בספר או צופים בסרט בפעם השנייה או השלישית, אז "אין חכם כבעל ניסיון", כך גם כאן. לכן אני חושב שכל אישה וגם כל גבר צריכים להיכנס לאתר שלנו, כהכנה לכנס, ושם לראות את כל מה שמתוכנן לכנס, זה מאוד חשוב.
כמן כן אנחנו מצפים מנשים שהן יבואו עם חיסרון גדול משל הגברים. אישה, גם בעולם הזה וגם כנגד השורש שלה בעולם הרוחני, לא מסוגלת בעצמה לתקן את עצמה, אלא היא מספקת חיסרון לצד הגברי, והצד הגברי הוא שמושך את האור ומתקן את עצמו בצד הנשי. אם אישה לא מעלה את החיסרון, אז גם הגבר לא יכול לתקן את עצמו. ואם הגבר מתקן, אז הוא מתקן בזכות האישה. יוצא שיש הדדיות מלאה מצד הגברים והנשים. לכן אנחנו מאוד רוצים שנשים ישתתפו יחד איתנו בכנס ובהכנות בצורה פעילה, ולא רק כצופות.
רחלי: האם יש חשיבות לזה שנשים ישבו בשיעור בכנס?
כן, ודאי. כי בכנס אנחנו ממש יוצרים את הכלי הכללי העולמי. יש הרבה קבוצות, גם בארץ וגם בחו"ל, וכמה אלפי נשים בכל העולם צופות בנו מהקבוצות האלה, וגברים ונשים נמצאים יחד. אני זוכר שהמורה שלי, הרב ברוך שלום הלוי אשל"ג, תמך בזה שאישה תדע, שהנשים יקראו את המאמרים שכתב ויתעניינו בכול. הרחבנו אפילו את עזרת נשים כדי שישתתפו עוד ועוד נשים בשיעורים, בתפילות ובכל האירועים. לכן במיוחד בשבילן הכנו עוד מקום.
רחלי: הרבה נשים מספרות לי שלקראת הכנס הן מרגישות לחץ ומתח וריקנות מאוד גדולה.
נכון.
רחלי:. האם זו הרגשה אישית של כל אחת, או שזה באמת משהו גדול שכולנו מרגישות כך?
אני חושב שזה דבר טוב להרגיש לחץ וחיסרון גדול, אפילו חרדה ואיזו ציפייה, ועם כל זה הסתייגות. כל הדברים האלה יוצרים את אותה הרגשה טובה, שאדם בא וכמו תינוק לא יודע איך ומה לעשות ומה יקרה, ואז הוא נכנס ומתחיל לראות שהכול מסתדר בצורה נפלאה, הכול מתגלגל, והוא נכנס לכל האירוע הזה ומקבל את השפעת הסביבה הגדולה.
רחלי: האם הגברים גם עוברים את המצבים האלה עכשיו לקראת הכנס?
ודאי, ללא ספק. חושבים שלאישה זה יותר אופייני, אך זה גם לגברים.
רחלי: האם יש דרך מיוחדת שבה אנחנו צריכות להכין את הילדים שלנו לכנס? כי הולך להיות כנס ילדים מאוד גדול.
כן. יהיה כנס ילדים. אני לא יודע כמה גדול הוא יהיה, כי אלו ימי לימוד, ולקחת ילד לשלושה ימים זה לא כל כך פשוט. אבל אני חושב שמי שיכול, אז יש לנו סידור מלא לילדים עם המחנכים שלנו, עם סרטים, משחקים והפעלות, וגברים ונשים עובדים על זה מאוד ברצינות. גם בני הנוער שלנו בעצמם, שנמצאים בחינוך שלנו ואפילו יש כאלה שהולכים להתחתן עוד מעט, הם כולם נמצאים בהפעלה. כלומר הילדים הגדולים ישמרו על הילדים הקטנים יחד עם המחנכים והמורים. יש לנו תכנית מאוד עשירה לילדים.
רחלי: האם יש דרך להכין אותם לכנס הזה?
הילדים יכולים לראות את הערוץ שלנו עם תכניות הילדים. גם באינטרנט יש הרבה מהשיעורים שלנו, מהשיחות שלנו. בעבר נתתי שיעורים לילדים. אני חושב שיש שם הרבה מה ללמוד.
אני מקווה ואני בטוח, וכבר ראינו בעבר את התוצאות, שאחרי שלושה ימים הילד חוזר הביתה ילד אחר. הוא ממש קיבל מילוי טוב, נעים ומתוק. הוא עלה בדרגה ונעשה יותר אדם, פחות פרוע, פחות נמשך לשטויות ולריקנות, יש לו הסתכלות אחרת על החיים.
רחלי: ההסתכלות יותר בוגרת.
כן.
רחלי: אני רוצה לעבור איתך לנושא קצת בעייתי. הרבה נשים שהבעל שלהן לא לומד את חכמת הקבלה, שואלות האם כדאי להפעיל עליו לחץ קטן ולהביא אותו לכמה שעות לכנס, לחצי יום. האם כדאי בכלל?
זה אופייני לאישה להפעיל קצת לחץ על הבעל. אם זה במסגרת הרגילה, שהיא מציגה את זה כך שהיא רוצה שהוא ילווה אותה, אז אני חושב שזה כדאי.
רחלי: מה הוא יקבל מזה?
הוא יתרשם מזה לטובה. הוא יראה את האווירה הכללית, הוא ירגיש, הוא יקבל את ''הווירוס'' הזה של ההתפתחות הרוחנית, ויכול להיות שזה יעזור לו והוא גם ימשיך יחד עם אשתו. היו לנו מקרים כאלה והרבה מקרים. ואם לא, אז לפחות שיבוא לערב תרבות. אני מכיר הרבה אנשים שלא נמשכים לחכמת הקבלה, אבל הם אוהבים את החום, את השירה יחד, את הריקוד, את התיאטרון, את ההרגשה של בית, וזה חסר לבן אדם, והם באים רק לזה. הם לא חושבים ללמוד ובכלל לא מחשיבים את חכמת הקבלה, אבל את האווירה שחכמת הקבלה מדברת עליה, את האהבה, את הקשר בין בני אדם, את זה הם מאוד מכבדים, ולכן הם תומכים בנו בצורה כזאת ומוכנים לבוא לכל ערב תרבות, לכל הפעלה.
רחלי: ואם הבעל ממש מתנגד?
אם הבעל ממש מתנגד, אז לא ללחוץ, "אין כפייה ברוחניות".
רחלי: ואם הוא לא רוצה שאשתו תגיע?
זו בעיה. צריכים לשלם עבור משהו כדי שבכל זאת היא תקבל אישור, אבל לא עד כדי כך שזה יסכן את שלום הבית. היא יכולה לראות את הכנס בטלוויזיה, כי אנחנו מפעילים את הערוץ שלנו וגם באינטרנט, אפשר לראות את זה כך, אבל לא להגיע למצבים לא נעימים.
רחלי: אתה כותב בבלוג שלך, שבן אדם שנותן את כל היגיעה שלו להגיע ובכל זאת לא מצליח להגיע, כאילו "מילא את הסאה" ועשה את שלו.
הוא יקבל בסופו של דבר כל מה שהיה צריך לקבל. יש לנו הרבה תלמידים מאוסטרליה, מיפן ועד אלסקה וצ'ילה, אני מכיר אותם אישית, ביקרתי אצלם ועשינו כנסים בכל המקומות האלה, אבל הם לא מסוגלים להגיע בגלל חוסר ימי חופש, או בגלל בעיה כספית כי זה יקר, ועוד כל מיני סיבות.
יש לנו גם הרבה תלמידים מארצות ערב וגם מהרשות הפלסטינאית, שהם תלמידים שלנו וחברים שלנו וכבר שנים איתנו, אבל אנחנו לא יכולים להזמין אותם והם לא יכולים להגיע. הם מגיעים לכנסים שלנו בחו"ל, שם אנחנו נפגשים, אבל לישראל הם לא יכולים להגיע. נקווה שהם יוכלו לצפות כרגיל דרך קווי האינטרנט, ואנחנו שמחים שהם נמצאים בקשר.
רחלי: לָמה בכנס יש הפרדה בין נשים וגברים?
כי לאישה אין בעיה להיות ליד גבר, להקשיב ולהיות בתוך ההתפעלות הרוחנית שלה, אבל לגבר יש בעיה. כי גבר לפי טבעו נמשך להסתכל על נשים, הוא נהנה לראות אישה, כך בנויים הגברים, ולכן יש בעיה. אם אנחנו רוצים לתת לגבר יכולת להתפעל מהנושא יחד עם כולם, להרגיש את החברים, להרגיש את עוצמת הכלי הגברי במיוחד, שזה יצירת המסך, אז רצוי שלא יהיה בסביבת נשים כדי שזה לא יבלבל אותו, ובמקום לחשוב על דברים רציניים וגבוהים, הוא יחשוב על הדברים הארציים.
זה גם לטובת הנשים שגברים יעסקו באירוע כזה בצורה רצינית, בהמשכת האור המחזיר למוטב, בהמשכת האור המקיף, כך שכולנו אחר כך נוכל ליהנות ממנו, ולא שיֵשב ויפריע לו שלידו יש נשים.
רחלי: לָמה נשים לא מופיעות על הבמה?
גם מאותה סיבה. אין שום איסור להופיע ואין שום בעיה, אלא זה מושך את כל תשומת הלב של הגבר מההשגה הרוחנית להשגה הגשמית. ולכן אנחנו מאוד מאוד נזהרים ומסבירים את זה בצורה יפה, רכה, וכולם מבינים שזו לא חזרה בתשובה וזו לא כפייה דתית. אנחנו מבקשים ודאי לבוא בלבוש צנוע ולא צעקני שמושך את העין.
רחלי: כי אנחנו מבינים שאנחנו הולכים לעסוק במשהו פנימי, ולכל החיצוניות אין כל כך חשיבות.
נכון. וראינו שהאנשים שבאים הם בדרך כלל מבינים מי אנחנו, הם איתנו יחד כבר שנים, גם בארץ גם בחו"ל, הם מבינים בשביל מה הם באים ולא צריכים להסביר להם את זה. הם יודעים שזה עסק מאוד רציני, רוחני, פנימי - אנחנו מתקנים את הנשמות שלנו. יש לנו אירוע שיכול להקפיץ אותנו שנה קדימה ולחסוך ממש שנת יגיעה שלמה, לכן ודאי שכולנו נמצאים לקראת זה בהכנות רציניות.
רחלי: יש נשים שמרגישות שבזמן שיש שירה וריקודים קשה להן לרקוד עם נשים אחרות. האם הן צריכות להתעלות מעל עצמן ולהתכלל עם הנשים בריקוד, או שזה בסדר אם לא?
אני לא חושב שאישה בכלל צריכה לרקוד. אם היא רוצה לרקוד, אז כן. אם לא, אז לא. אני לא משתתף בכל הריקודים וההפעלות, אבל ראיתי שנשים קופצות במקום, מוחאות כפיים. הגברים רוקדים יחד, מתחבקים, הם מטבעם מתחבקים יותר ביניהם, קרובים יותר זה לזה גופנית. אישה לא כל כך יכולה להתחבק עם נשים האחרות.
רחלי: האם אישה לא צריכה לעבוד על זה?
לא, כי זה נגד הטבע. חכמת הקבלה אומרת דבר פשוט, נגד הטבע זה רק נגד הטבע האגואיסטי שהוא דחייה פנימית מאחרים, אבל בצורה הגשמית ודאי שלא. אישה לא צריכה לעבוד על זה שהיא תתחיל להתחבק עם נשים אחרות ולרקוד איתן יחד. אם הן רוצות, אז כן, אבל אין חובה וזה לא עוזר לשום תיקון פנימי, אלא צריכה להיות תמיכה בגברים.
העיקר שתהיה כוונה פנימית נכונה, שיחד כולנו, גברים, נשים, ילדים וכל העולם סביבנו שנמצאים איתנו יחד, כולנו נמצאים באירוע מאוד מיוחד של תיקון הנשמות. הכול הוא לפי מה שהמקובלים מכתיבים לנו, הכול לפי העצות שלהם, לכן אנחנו משתדלים להיות בקפדנות על כל הפרטים באירוע, ולכן הוא תמיד מוצלח.
רחלי: נשים עם ילדים בגילאים אפס עד ארבע, יש להן אזור משלהן שבו הן יוכלו לטפל בתינוקות שלהן. הן מרגישות קצת בחוץ, קצת לא חלק מהאירוע. איך הן יכולות להתכלל באירוע למרות שהן פיזית לא ממש במקום, הן נמצאות באולם ליד?
קודם כל בכל מקום, בכל פינה, יש יכולת לקלוט את מה שקורה באולם, יש רמקולים, יש אוזניות שיחלקו לכולם, אין שום בעיה עם זה. חוץ מזה יהיו שם מסכים גדולים, בכל מקום נשים שמטפלות בתינוקות ובילדים קצת יותר גדולים, הן תמיד יוכלו לראות מה קורה באולם, ולא תהיה שום בעיה לאף אחד בכל מקום שהוא נמצא. אפילו בחוץ יש רמפה גדולה, תמיד יש שם אוכל, קפה וביסקוויטים למיניהם, אפשר לשבת שם בקבוצות אם לא רוצים להיות בפנים, כי יש אנשים שמתעייפים, או שרוצים לצאת קצת, אז גם שם יהיו מסכים, ומי שרוצה יכול לא לפספס כלום.
רחלי: אנשים שעושים תורנויות בזמן שיעור או בזמן ערב תרבות או בזמן ישיבת חברים או אפילו בסדנה, יש הרגשה שהם מפסידים משהו, שהם לא נמצאים במרכז העניינים.
אני חושב שאלו שעושים תורנויות, דווקא בזמן הזה, הם מרוויחים יותר מכולם. יש אנשים שמשלמים כסף רב לבוא מחו"ל, אלפי דולרים, לבוא לכאן במטוס, לשלם כאן על הכנס ועל בית מלון, כדי לעבוד כל הכנס מההתחלה עד הסוף במטבח. הם לא רואים את האולם, הם לא יודעים מה קורה שם על הבמה, כולם עובדים רק במטבח, וזו עבודה מאוד קשה. אני ראיתי את כל אלו שעובדים במטבח שבערב תרבות הם ישנים, הם עייפים. נראה לנו שהם מפסידים, אבל הם יודעים בעצמם שלא, והם אומרים, ''את זה אנחנו לא מחליפים''.
רחלי: רווח נקי.
כן.
רחלי: גברים צריכים לעבוד בכנס על החיבור ביניהם, על השנאה שמתגלה. איזה תהליך עוברת אישה במהלך הכנס?
אותו דבר גם נשים. כולנו אגואיסטים.
רחלי: אבל אתה אומר שאת הדחייה שיש לי ממישהי אחרת שאני לא רוצה לרקוד איתה, אני לא צריכה לשנות.
זה רק פיזית. אבל פנימית, גם לגבר וגם לאישה יש אותה השנאה, אותה הדחייה, אותו האגו, ולכן אין שום הבדל בתיקונים של גברים לעומת נשים. הגברים כביכול מסוגלים לזה יותר או קרובים לזה יותר, כי הם יכולים להתחבק. זה שהם יכולים להתחבק זה לא אומר כלום על המרחק הפנימי ביניהם, לגמרי לא. האישה היא בזה דווקא יותר אמיתית, יותר קרובה לטבע, ולכן הייתי אומר שזה לא נכון בכלל.
אנחנו סתם מבדילים בין גבר ואישה. לכל נשמה יש בפנים חלק גברי וחלק נשי, גם בנשים וגם בגברים, כמו בכרומוזומים. ולכן זו טעות גדולה להבדיל כך שבגבר יש תיקון כזה ובאישה תיקון אחר. ככל שאנחנו מתקרבים לתיקון העולם הכללי וככל שחכמת הקבלה מתגלה ואנחנו יותר ויותר מכירים את שיטת התיקון, אז ההפך, אנחנו רואים שזה נעשה יותר ויותר דומה ונשים וגברים מתקרבים בתיקונם ואין הבדל.
אנחנו רואים את זה גם במכללה שלנו, אנחנו מפעילים כיתות לימוד לאנשים שבאים אלינו, בכל רחבי הארץ ובעולם, וגברים ונשים לומדים יחד, אנחנו לא רואים שום הבדל. נשים כרגיל יותר מקפידות ויותר מסודרות מגברים, אבל בתיקון הפנימי אין הבדל. זה מעניין, יש איזו החלקה בין המינים.
רחלי: כלומר מה שכל גבר עובר גם אישה עוברת.
ודאי, בזה אין שום ספק. אנחנו רואים איך נשים עוברות את המצבים. בקבוצה שלנו הקיימת כעשרים שנה יש איתנו נשים כמעט בכל עשרים השנה האלה, והן עוברות אותם המצבים כמו הגברים בצורה קצת אחרת.
אישה עוברת שינויי מצבים אחרים מהגבר. הפחדים, החרדות, הייאוש, חוסר התמיכה שהיא מרגישה, הם קצת שונים מגבר, זה כמו בחיים הגשמיים, הארציים שלנו. אבל ברוחניות יש הרבה פחות הבדל בין גברים ונשים. ומשנה לשנה אני רואה שממש אין לי שום בעיה למי לפנות, לגבר או אישה. אני רואה לפי השאלות. למשל שלשום הייתי בצפון בבית קבלה לעם ב"כפר הנשיא", והנשים שאלו בצורה כל כך ברורה, יפה, עמוקה, אינטליגנטית על חכמת הקבלה, על העבודה הפנימית. התפלאתי. קהל של מאתיים חמישים איש, והנשים הן כוח גדול.
בכנס יהיו בסביבות 60% נשים, ואני רואה בזה הצלחה גדולה, כי אישה היא כוח בסיסי, כוח שמייסד, כוח שמחזיק, כוח שנותן יציבות לכל המבנה. ואנחנו רואים את זה בכל הקבוצות שלנו בעולם, במקום שיש חלק נשי חזק, הקבוצה יותר יציבה. וההפך, אם לפעמים קורות תקלות שנשים פתאום מקבלות שינויי מצבים, אז זה משפיע מאוד חזק ולא טוב על כל הקבוצה. החלק הנשי הוא הרבה יותר גרוע בזה מהחלק הגברי, כי אנחנו רגילים שהגבר הוא כמו ילד קצת מרחף, ואישה ביציבות שלה עוזרת מאוד. לכן אני מאוד שמח שיש לנו כל כך הרבה נשים חזקות ורציניות. הרבה מורות, נשות חינוך, מאוד מאוד רציניות.
רחלי: איך אתה רואה את התהליך הפנימי שאנחנו הולכים לעבור בכנס?
אני חושב שאנחנו מגיעים עם ציפיות גדולות מאוד, ועם זאת אני בטוח שנגיע לתוצאות טובות. עשינו בשנה האחרונה הכנה מאוד גדולה בזה שפתחנו הרבה מכללות קבלה לעם בכל רחבי הארץ. ואני חושב שהשנה אנחנו צריכים להדגיש את כוח האיחוד בינינו. זה שבנינו ופתחנו את כל המקומות זה מצד אחד, לעומת זאת אנחנו צריכים להשקיע באיחוד, שיהיה לנו כוח גדול, איכותי וייחודי.
רחלי: איך נעשה את זה בכנס?
חוץ מהכנס יש עוד ערבים שאנחנו פעם בחודש עושים.
רחלי: יש לנו פעם בחודש את יום האיחוד העולמי, שכל העולם מחובר אלינו.
כל האירועים האלה הם כדי שנתחבר עוד ועוד. כי אנחנו לומדים מחכמת הקבלה שצריכים להגיע למצב "כאיש אחד בלב אחד"1, לזה ש"כל ישראל חברים"2. כולנו נקראים "ישראל", אפילו שיש בינינו אנשים זרים, מפני ש"ישראל" זה נקרא ישר-אל, זה מי שמשתוקק להגיע לדבקות, לאיחוד עם הבורא.
לכן אחרי שהכנו כל כך הרבה אנשים, שנמצאים איתנו בכל מיני קשרים, בלימודים ובהפעלות שלנו, אנחנו צריכים השנה לדאוג לאיחוד, לחיבור, להגיע לערבות, מה שגם כתוב ב"מתן תורה", שבזכות זה אנחנו נקבל גם את גילוי האלוהות שיהיה בנו.
רחלי: איך האישה בתוך הדבר הזה?
האישה תהיה גם בתוך כל הדבר הזה. נשים הן כגברים במעמד הר סיני, כמו שאנחנו לומדים. זה אותו מעמד שאנחנו נמצאים בו כאן, זה אותו דבר. נשים, טף וגברים כולם יחד, כך אנחנו צריכים להיות. ודאי שיש הבדל בין גברים לנשים, יש עזרת גברים, עזרת נשים, כמו בבית המקדש, אבל "ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים"3, לכן כולם יחד, גברים ונשים. לכן אני מאוד מאוד שמח שבאות הרבה נשים ויש לנו תמיכה גדולה מהן, ואני חושב שנצא ברכוש גדול.
(סוף השיחה)