https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/D9LDlAgY

תכנית אולפן

מחשבת ישראל

גלעד: שלום אנחנו בתוכניתנו מחשבת ישראל ונמצאת איתנו רונית שי.
רונית: שלום גלעד.

גלעד: רונית, שלום לך. אנחנו יודעים שאת מעבירה קורסים והדרכות לנשים, להעצמה נשית, להבנת תפקידה של האישה והיום זה יהיה הנושא שעליו אנחנו נשוחח.
רונית: כייף. כייף גדול לדבר על הנושא הזה. מרתק.

גלעד: כן, אבל לפני שנתחיל אני רוצה שתספרי קצת על עצמך, למי שלא מכיר אותך.
רונית: טוב, אז אני קודם כל אימא לשלושה ילדים וסבתא לשניים. שני נכדים מדהימים. אני בעקרון את רוב הזמן שלי כבוגרת מגיל שמונה עשרה הייתי בצבא כקצינה בחייל מודיעין. שירתתי בלשכת ראש אמ"ן, עשיתי הרבה מאוד תפקידים שהם במסגרת של פיקוד. ששמה בדרך כלל הייתי האישה היחידה. וזה נתן לי הרבה...

גלעד: שאנחנו מדברים על הייתי באיזה תקופה זה היה פחות או יותר? שנים?
רונית: זה היה משנת שמונים ושתיים בערך, עוד עשרים שנה קדימה. עשרים ושתיים שנה קדימה. הייתי עשרים ושתיים שנה בצבא כקצינה בקבע גם.

גלעד: כן.
רונית: בהתחלה זה התחיל כקצינה, הייתי האמת אחרי שלושה חודשים כבר קצינה בצבא, ישר שמו אותי את תהי הרמטכ"ל הבא של צה"ל משהו כזה. זיהו את הפוטנציאל של ההדרכה ובאמת התחלתי את זה בתור קצינת חן, אז היה חן נשים. היה דבר כזה שנקרא חן נשים. וכשהייתי אמורה להיכנס לשירות הקבע אז היה צריך לעשות ראיון עם ת"ת אלוף שהיא הייתה ראש חייל נשים והגעתי אליה לראיון. ובראיון הזה היא שאלה אותי מה דעתי על חייל נשים, כאישה ואני אמרתי לה שלדעתי צריך לבטל אותו. הייתה לי תחושה שהוא לא מקדם אותנו כנשים. והיא אמרה לי אצלי את לא תהי קצינה בצבא. לא משנה שלמחרת חתמתי קבע והייתי עשרים ושתיים שנה ואחרי שנתיים בוטל החייל נשים. באמת לא ראו בו צורך. אבל זה תמיד היה נושא שריתק אותי מבחינת האישה והמהות של המעמד שלה במה שהיא עושה ובאמת תמיד שירתתי בתוך הסגל של הפיקוד ותמיד היה לי את הצורך לפקד גם על מצד אחד על נשים אבל מצד שני גם להיות בסגל של זה שמחליט לגבי מה, מה יעשו נשים בצבא. גם הייתי במהלך הזמן גם שופטת את החיילות כקצינה. אבל באמת זה נתן לי הרבה מאוד פרספקטיבה על כל הנושא הזה, שבכלל עניין אותי תמיד. באישיות שלי תמיד התעניינתי מה המהות שלי כאישה שלמדתי תואר ראשון, אז אתה יודע יש את פירמידת מסלו עם בסוף כתוב הגשמה, אז לא הבנתי מה זה אומר.

גלעד: הגשמה עצמית.
רונית: הגשמה עצמית, הגשמה נשית, כן. לא הבנתי כל כך מה זה אומר? מה זה להגשים את עצמי? זה להיות קצינה בחירה? זה להגיע להיות, מה מה זה אומר תאכלס. והאמת שקבלתי את התשובות יותר מאוחר לגבי ההגשמה העצמית שלי כאישה. שזה נתן לי הרבה מאוד ביטחון. ואחרי ששרתתי עשרים ושתיים שנה התגלתה אצלי מחלת עיניים, מאוד קשה והבחנו מחלה שגורמת לעיוורון ונתנו לי תעודת עיוור ואמרו לי זה המצב תוך שנה בערך את לא תראי.

גלעד: אואה.
רונית: כן, אז זה היה המצב ואז היה דרמה בהתחלה, שנה ראשונה והייתי חייבת להשתחרר מהצבא כי כבר לקחו לי את הרישיון נהיגה, אני לא יכולה לנסוע כאילו זה היה בגיל ארבעים בערך, שבגיל ארבעים כבר בצבא אז היו משתחררים.

גלעד: היית כבר אימא לכמה ילדים?
רונית: הייתי כבר אימא לשלושה.

גלעד: אימא לשלושה?
רונית: כן, הייתי אימא לשלושה והתאלמנתי גם אחרי שבישרו, כאילו זה היה ממש סמוך לזה שהתאלמנתי ומצאתי את עצמי באמת אישה עם שלושה ילדים, לבד, עם בעיה רפואית לא פשוטה.

גלעד: ואחרי עשרים ומשהו שנה בצבא גם מחוץ למסגרת?
רונית: מחוץ למסגרת בלי, בלי, בלי מה אני עושה עכשיו?

גלעד: זאת אומרת לא מסגרת עבודה, קריירה, לא בעל ולא ראייה.
רונית: ואפילו לא בית ולא שום דבר. הייתי ממש במצב שכאילו הכול קרס, כאילו, זה היה באמת נראה ככה. אני לא יודעת מאיפה הכוחות שהיו אז אבל אני החלטתי שזאת ההזדמנות שלי ומה שקרה בגלל שאני כל החיים הייתי תולעת ספרים, אבל מאותו רגע שהיה לי הרבה מאוד פנאי, כי בצבא זה היה אינטנסיבי מאוד. אז התחלתי לקרוא הרבה והמשיכה שלי הייתה כל הזמן למשמעות החיים, כל הזמן. הייתי הולכת לספרייה ואני זוכרת שהייתי אומרת שהפעם אני אקרא איזה רומן רומנטי איזה משהו היסטורי ותמיד הלכתי לחפש ספרים שיגידו לי מה קורה פה.

גלעד: רגע, משמעות החיים זה איזה שם כזה…
רונית: לא כאילו מה, מה אנחנו עושים פה. לא הבנתי גם כאילו כל מה שנפל עלי, רציתי להבין מה, מה קורה פה. הבנתי שיש פה איזה משהו שאני עוד לא יודעת ועוד לא גיליתי.

גלעד: זה מה שהבנת אבל מה הרגשת באותה תקופה?
רונית: הרגשתי תסכול מאוד גדול, כי זה הרגשה שכאילו חרב עולמי ואני אין לי שום שליטה על הדברים. כלום, פשוט אני צריכה להתמודד זה הרגשה שהיא קצת מוזרה כי בצבא יש לך המון כוח, המון שליטה גם במה שקורה. ובאמת עד אז שלטתי בכל מה שקרה לי בחיים. כאילו הרגשתי ככה שאני שולטת, שאני מנהלת את החיים, שאני מובילה את עצמי, שאני לומדת, מקדמת את עצמי, מפתחת את עצמי, קוראת הרבה. כל הדברים האלה היו נראים לי כאילו אני נהלתי והכול בסדר ופתאום לקחו לי את הכול. תכלס. אבל האחריות שלי כאימא מאוד כיוונה אותי לגלות את איך אני עושה את הדברים האלה עכשיו. איך אני, איך אני מתמודדת עם החיים, לאן אני הולכת בכלל? מה אני הולכת לעשות עם עצמי? לשבת בבית ומה? זה, זה איזה שהוא סוג של תסכול כי אני בן אדם שתמיד באמת גם שהייתי בצבא תמיד למדתי ולמדתי הרבה דברים. אבל פה היה לי מצב מאוד לא פשוט, גם הרבה זמן, גם אחריות. אפילו את הבן שלי אני זוכרת הקטן לא יכולתי לקחת לבית ספר. זה היה תסכול כי אני לא נוהגת והבית ספר רחוק ואין הסעות וזה היה ממש הרגשה שכאילו אני חייבת לעשות משהו שייתן לי הבנה קצת על מה קורה פה. מה באמת... לאן לוקחים אותי? וזה התחיל ממש, שמה התחיל ה... החקירה הזאת של... שתמיד הטרידה אותי גם בתור ילדה אני הרגשתי שיש פה איזה משהו שאני עוד לא מבינה ואני רוצה להבין.

גלעד: כן, אבל זה, קודם כל הסיפור שלך הוא מרגש. אני לא פעם ראשונה שומע אותו אבל כל פעם מחדש זה, שאני מנסה להיכנס למצב הזה בן אדם שמאבד בעצם הכול. חוץ משהילדים שנשארו שזה באמת איזה שהוא הוגן.
רונית: הוגן.

גלעד: וחוץ מזה הכול. והילדים זה גם אחריות…
רונית: אחריות.

גלעד: ילד זה לא עכשיו ילד גדול שבא לבקר ואומר שלום זה…
רונית: ילדים קטנים היו אז.

גלעד: כן. אבל, אבל מה מיוחד בהיותך אישה? הרי את ההרגשה הזאת שאת מדברת עליה כמעט כל מי שבא ללמוד את חכמת הקבלה מספר פחות או יותר. אבל פה את גם אישה.
רונית: האמת שאז גליתי באמת... אני רוצה לראות עכשיו איזה שהוא קליפ ואז אני אענה לך על השאלה כי הוא מדבר בדיוק על המשהו שככה אני יכולה להצביע עליו היום ולהגיד זה מה ש... זה מה שאיחד. יש לנו קליפ, כוחה של אישה, כוח של אישה ואנחנו נשמע את הרב לייטמן ואחר כך אני אענה על זה.

גלעד: נהדר.
נורמה: רובם נופלים על הכתפיים של אישה, אז מאיפה אישה מוציאה כוח? מאיפה לוקחת את הכוח? מה המקור? הרב לייטמן: מקור של הכוח אישה שזה הנוקבא, שזה המלכות. שהיא כוללת את הכול. אישה זה... גבר הוא מלמעלה ככתר ואישה מלמטה כמלכות. והכול תלוי באישה, אנחנו חושבים שהכול תלוי בגבר, לא. כמו שב... בחיים שלנו, גבר זורע זרע, טיפת זרע מהגבר נכנסת לאישה אבל אישה מפתחת ואישה מולידה ואישה מחנכת את הילדים ומכינה אותם לעתיד, הכול זה כוח הנשי. לכן צריכים את הכוח הזה לכבד, לפתח ואם אנחנו מדברים על הזמן שלנו זה זמן של אישה דווקא. רונית: כן, אז אני גליתי את הכוח של האישה באמת באותה תקופה שזה נראה כאילו הכול, אין לך כלום. אין לך כלום. ואפילו אמרתי לאימא שלי אני זוכרת שאחותי ואימא שלי מאוד בכו וראו את ה... כל פעם חקרו את המחלה וראו שאין סיכוי לכלום. עד היום אגב אין תרופה למחלה הזאת והם היו מאוד בטראומה ואני עוד זוכרת שאמרתי, אני אמשיך לראות, לא משנה כמה אני רואה קצת אומנם אבל אני אמשיך לראות אפילו את הקצת. ואני זוכרת שהתחלתי אז ללמוד רפלקסולוגיה ואז המרצה אמר לי, סיפרתי לו על הבעיה של העיניים והוא אמר לי תקשיבי סגרו לך את העיניים אומנם בשדה ראייה, כי זה מחלה שסוגרת, מצמצמת אבל את לא מבינה איזה עולם עכשיו יפתח לך. ככה, ממש עוד לפני שהתחלתי אפילו ללמוד קבלה. וזה מה שקרה אני קודם כל נחשפתי באמת לחכמת הקבלה וכאילו זה מעבר לזה שזה פתח לי באמת הרבה מאוד הסבר על מה עברתי כאישה ומאיפה הכוחות האלה של האישה, כמו שהרב לייטמן אמר ובאמת כוחות שאפילו אני לא יכולה להגיד שזה שלי. כי כאילו הרגשתי אותם פנימיים כוח של אפשר להגיד לזה כמו לביאה שלוחמת על החיים שלה ועל הגורים שלה? ככה. הרגשתי את הכוח הזה מתוכי שנותן, אני אם אתה תשאל אותי אם היה לי קשה אז הייתי אומרת לך שלא. אם היית שואל אותי רונית היה קשה לך בתקו.. לא היה לי קשה.

גלעד: מאיפה שאבת את מקור הכוח שלך.
רונית: זה בעיקר בהמשך זה היה בעיקר הרצון שלי לגלות את המשמעות הזאת וידעתי שיש פה, ידעתי שיש לי איזה שהוא, איזה שהוא תכלית כמו, כמו ההגשמה הזאת שאני כאישה צריכה להביא את עצמי לידי ביטוי וגם הילדים, אין מה לעשות הצורך לדאוג, הצורך לפתח אותם, הצורך... זה היה בשבילי גם מצפן ואני זוכרת שהמשמעות של החיים הייתה לי מאוד, אני הייתי כמו... כאילו כל הזמן מחפשת, מחפשת וכמו שותה את הדברים. שותה. וזה נותן לי הרבה, הרבה כוח כי זה כל הזמן אמר לי יש פה משהו. ועברתי הרבה מאוד תחומים של לימוד שתמיד הגעתי לאותה נקודה, בסדר אבל תכלס בחיים איך עושים את זה? וזה תמיד נתקע שם. והכול היה מאוד, עשה לי שכל, אמרתי הנה גיליתי וזה נעצר שם. לא היה לי את היכולת לממש את זה בחיים ולבדוק את זה אפילו ואז נחשפתי לחכמת הקבלה ש...

גלעד: באיזה שנה זה היה פחות או יותר?
רונית: זה היה פחות או יותר ארבע, חמש שנים אחרי שהשתחררתי. לפני חמש עשרה שנה בערך.

גלעד: אוקי.
רונית: משהו כזה.

גלעד: כן.
רונית: ואני זוכרת שאז הייתי כמובן אשת קבע שהילדים היו במסגרות של... אחרי שהשתחררתי משירות קבע והילדים היו במסגרות ולי היה הרבה זמן חופשי, לא עבדתי, רק למדתי והייתי לוקחת כל יום ספר של הרב לייטמן לים, ככה בתשע בבוקר נוסעת באוטובוס שעה מגיעה לים ויושבת עם עצמי לבד, לבד בים וקוראת את הספר, עד סוף היום הייתי גומרת באמת כמעט כל ספר.

גלעד: עם כל צימצום הראייה והמגבלה והכול?
רונית: זה היה לי מאוד קל.

גלעד: שאת קוראת את מסוגלת לראות?
רונית: שאני קוראת אני מסוגלת לראות טוב, כי זה ממש ממוקד לי מול העיניים. מה שממוקד לי מול העיניים ככה ואני לא רואה כלום מסביב אז אף אחד גם לא, לא הפריעו לי הייתי פשוט אני וממש הדבר הזה. אני זוכרת את זה וזה היה יום יום. לפעמים הרגשתי שזה כאילו זה מוזר איך אני עושה את זה יום, יום, יום, יום וחוזרת לילדים לקבל אותם לארוחת צהריים אבל אחרי שיום שלם אני הייתי בים עם הספר. זה הייתה תקופה של כמו של בישול שגיליתי בחכמה הזאת כאילו דברו על מה שאני הרגשתי בפנים כל הזמן בתוכי ופתאום מישהו כותב אותם, כותב אותם ואני כאילו איך הוא יודע? איך הוא יודע את זה? כאילו מה הוא כתב את זה לפני, חכמת הקבלה נכתבה לפני אלפי שנים, אלפים שנה התחילו לכתוב את זה ואני הרגשתי כאילו הוא מכיר אותי.

גלעד: זאת אומרת הייתה לך הזדהות מאוד גדולה עם מה שקראת.
רונית: מאוד.

גלעד: והרגשת שזה מדבר עליך?
רונית: ממש.

גלעד: עכשיו אני חייב לשאול פה שוב, בגלל, אני רוצה לחזור רגע לנושא השיחה שלנו. הייתי אומר שיש פה סיפור מאוד אנושי של אדם, שמגלה ומזהה דרך שמתאימה לו. מה זה קשור לאישה? להיותך אישה? אותו סיפור היה יכול לספר לי גם גבר.
רונית: בעקרון אתה צודק אבל הכוח של האישה שאני מצאתי בעצמי, שוב אני לא חושבת שזה אפילו אני לא יכולה לשייך את זה לעצמי, זה היה כוח עליון ואני היום אחרי שאני כבר לומדת הרבה מאוד שנים אני יודעת שיש לאישה איזה סוג של רצון שאף אחד, שום דבר לא מספק אותה, היא כל הזמן רוצה עוד ועוד...

גלעד: זה נכון, אני יכול להעיד על זה…
רונית: נכון?

גלעד: מאה אחוז.
רונית: גבר תן לו כמה שיותר לנוח ובאמת ו... ופחות לרוץ ולעשות ולהשיג דברים.

גלעד: להשתלב עם הספה.
רונית: כן.

גלעד: אותה טלוויזיה, אותם צבעים.
רונית: בדיוק.

גלעד: שאף אחד גם לא ישאל אותו.
רונית: נכון. במנוחה ואצלי הדרייב הזה, הצורך הזה לעוד ועוד בעבר הייתי עוד ועוד אתה יודע כמו כל אישה קונה עוד בגדים ועוד... וכל הזמן אתה רוצה עוד ועוד למלא את עצמך אבל פה זה היה באמת כמו מים למישהו שצמא, זה תביא לי עוד מהדבר הזה וזה נתן לי כוחות כאלה של... שנתנו לי את אותו משמעות שכל הזמן אני מחפשת בתור אישה. וגם זה נתן לי כאילו צידוק לדרך שעשיתי וכל פעם התנגדתי לנשים שהרגישו תמיד מקופחות ופחות זה ועוד בצבא זה היה מאוד בולט אצלי כי אני טפלתי בנשים ותמיד הרגשתי שיש איזה משהו שאני עוד לא עליתי עליו, על הכוח שלי להניע, אפילו להניע את הגבר, את הבעל או את הלא משנה להניע, הרגשתי אותו מאוד חזק ב... בחכמה הזאת.

גלעד: רגע, אז התחלת ללמוד את חכמת הקבלה ומה הפסקת פתאום לרצות הרבה דברים או ש…
רונית: לא לגמרי. אני חייבת לומר, לא לגמרי...

גלעד: אלא…
רונית: אבל פתאום...

גלעד: מה השינוי שחל בך?
רונית: השינוי היה בעיקר לא עניין אותי כבר הלהשיג את הדברים האלה, הייתי זה לא שאני אני אגיד לך שלא קניתי בגדים? קניתי כן אבל זה היה בצורה אחרת לגמרי. זה היה פחות משמעותי לי, למרות שאני תמיד אני אישה שאוהבת להיות מטופחת מאוד. ותמיד אני אוהבת אבל... אבל זה לא היה ה... זה לא היה מי שאני בעצם. המשמעות שקבלתי, הכוח שהיה לי כאישה קיבל פתאום ממקום אחר. ודווקא יותר התחברתי לצד ה... אני בצבא הייתי, אתה יודע קצינה שנותנת פקודות, הוראות וזה, המון סמכותיות, המון כוח, המון... פתאום אני גיליתי שהכוח שלי דווקא נמצא במקום אחר לגמרי. דווקא כש... והייתי בבית פתאום אחרי הצבא הילדים שלי כבר לא היו צריכים אותי כי הם לא היו קטנים, קטנים אבל אני ראיתי שהנוכחות שלי בבית זה כוח אחר. והדאגה של אימא והרכות של אימא והחום של אימא זה משהו אחר. פתאום דברים הסתדרו לי והתיישבו לי מאוד נוח במצב הזה. מאוד נוח ופתאום כשנזכרתי אחרי שזה קרה עם הקצינה ההיא ואמרתי זה בדיוק מה שהתכוונתי לזה שאמרתי לה את זה. הכוח של האישה נמצא ב... וחכמת הקבלה כל הזמן מאששת לי את הדבר הזה, שאם אני מחוברת למהות שלי כאישה, אגב זה גם מה שהוביל אותי לקורס כי כל הזמן אני רציתי את זה. אני זוכרת שבתחילת הלימוד אמרתי אני רוצה את זה וכל פעם ניסיתי וזה עוד לא היה בשל.

גלעד: את רצית להבין מי את ומה הכוח והעוצמה שלך?
רונית: ומה הכוח...

גלעד: כאישה.
רונית: כאישה דווקא. לא, לא כוח, אתה יודע כוח אפשר לפרש אותו בהרבה דרכים אבל לגברים אני מרגישה יש להם את הכוח הזה של שליטה, של כבוד ואצל אישה הכוח הוא נמצא במקום שהוא הרבה יותר רך, הרבה יותר דואג, זה נותן לה כשאתה אני נהנת לראות את הילדים שלי שאני דואגת להם ונותנת להם והם יוצאים החוצה והם עם ביטחון ועם כוח שיש להם ככה עמוד תווך בבית. כאילו מן מנהלת כזאת אבל מנהלת בבית שונה, לא, לא במובן של נותנת פקודות אלא יותר מישהי שמכוונת, מישהי שנותנת הצע טובה, אני יודעת שעד היום הילדים שלי, גם הילד הגדול שהוא כבר אבא לילדים תמיד מתייעץ איתי בהחלטות וזה. ואני מסתכלת על זה היום בעיניים אחרות...

גלעד: בצורה שקטה יותר.
רונית: אחרת לגמרי.

גלעד: יותר מאחורי הקלעים.
רונית: לגמרי.

גלעד: פחות על הבמה.
רונית: פחות, פחות בפרונט.

גלעד: כן.
רונית: בצבא הייתי מאוד בפרונט, על הזמן קדימה. תמיד נותנת את הזה ובבית זה היה, זה גיליתי בחכמה הזאת שזה עוצמה אחרת, היא הרבה יותר נוחה ונעימה לי. היא הרבה יותר עושה לי נעים מאשר לבוא ולהיות...אני יכולה אפילו לספר שאחותי היא מנהלת מאוד בכירה בחברה מאוד גדולה, מרוויחה סכומי עתק באמת והיא לא מרגישה מסופקת ואני רוצה להגיד לך שאני כבר מאז שהשתחררתי מהצבא בבית ואני לומדת את חכמת הקבלה ואני גם עושה את הקורסים ואני מנחה קבוצות והכול ואני מרגישה מזה סיפוק מאוד גדול של גם להבין מה קורה ולפני שבוע היא התקשרה אלי ואמרה לי את יודעת אני חושבת שהדרך שבחרת בה היא נכונה. זה היה לי כזה הפתעה כי היא פתאום הבינה את מה עושה לה טוב כאישה. היא אמרה לי אני רוצה רק להיות בבית, אני לא רוצה את הכסף, אני לא רוצה את כל המעמד הזה והיא באמת סמנכ"לית בחברה גדולה, באמת והגיעה לבן אדם מה שהוא רוצה, באמת מה שהיא רוצה עם בית מדהים, בריכה בבית הכול אבל היא לא, היא לא במקום הזה שאני מדברת עליו שהגעתי.

גלעד: למה, למה להרגשתך ועל פי הניסיון שצברת בתחום הזה למה היא לא מסופקת?
רונית: אני חושבת שזה עניין של ה... אנחנו חושבות שאנחנו, שההגשמה הזאת היא, היא בכל מיני דברים חיצוניים והאני אני הבנתי שהיכולת של האישה לממש את התכונות שהיא קבלה באופן טבעי, של החינוך מה שרב דיבר עליו בקליפ, חינוך וגידול הדור החדש, העתידי והלנהל את הבית ואת המשפחה ואני יכולה להגיד שהייתה לי גם דוגמה טובה מאימא שלי שעד היום משפחה מאוד מחוברת ואני רוצה איך זה אימא דאגה לזה. תמיד מאז שאני זוכרת את עצמי יום שישי היה קודש, המשפחה יחד והילדים שלי עד היום והנכדים עד היום יום שישי כל המשפחה ביחד. ואני חושבת שהיא הבינה שבבית הרבה יותר נעים לה. אני חושבת שגם תקופת הקורונה...

גלעד: אז לא היו הרבה אלטרנטיבות נכון?
רונית: נכון. אז לא היה הרבה...

גלעד: אימא המרוקאית…
רונית: נכון.

גלעד: בית ככה הרבה ילדים, הבעל עובד היא בבית.
רונית: כן אבא שלי היה גם איש צבא אגב.

גלעד: כל אחד היה ברור לו מאוד מה תפקידו.
רונית: לגמרי.

גלעד: זאת אומרת לא היה לה…
רונית: לא.

גלעד: היא לא חשבה על קריירה בצבא ולנהל חברות.
רונית: לא.

גלעד: כי זה לא הייתה אופציה.
רונית: נכון, זה לא היה אז.

גלעד: כן.
רונית: אבל היא דחפה אותי להישאר בצבא אגב. היא ממש דחפה אותי. אבל אני יכולה להגיד שהיום אני מרגישה את ההבדל באמת הבדל פנימי שלי בתחושה שלי כאישה. היום אני מרגישה עם הרבה יותר עוצמה. הרבה יותר כוח. זה נורא מוזר, כי אז הייתי באמת בדרגה שנתנו לי כוח וכבוד, אני, אני הייתי בלשכת ראש אמ"ן וראש אמ"ן ורמטכ"ל ועשיתי אירועים עם ראש ממשלה ובאמת זה היה מעמד, אני לא זוכרת שהיה לי סיפוק כמו היום. ואני עוד אציין נקודה אחת מאוד בולטת בזה.

גלעד: כן.
רונית: אם הגעתי למשל לתפקיד שרציתי אז היה לי, הייתי מגיעה והייתי אומרת, זה? כאילו זהו? זה המה... ופה כל פעם שאתה צומח אתה רוצה עוד, כאילו זה לא רק... זה כאילו לא שאתה אומר מה זהו, זה מה שגילי...לא, להפך אתה נהנה ואתה רוצה עוד וזה דבר שאני יכולה היום לשים את האצבע מתוך החיבור שלי לבאמת למהות של האישה.

גלעד: את יודעת רונית אני שומע באמת את הסיפור שלך ואני חושב כל הזמן על מה קורה בעולם מסביב. לתפיסתי אני זוכר את זה גם כשהייתי במילויאים, אני הייתי בצוות שקיבל החלטה והמלצה גם למפקד חייל הים כי הייתי במילואים בגיבושים של קורס חובשים, לקבל נשים לספינות, להיות חובלות, להיות קצינות בצבא וזה היה רק התחלה זה היה אחרי אליס מילר בחייל אוויר.
רונית: כן בחייל אוויר.

גלעד: שקיבלו אותה לקורס טייס וכן הלאה. בעשרים שנה שעברו מאז שהשתחררת. פלוס מינוס עשרים, אז שהשתחררת עד היום חלה מהפכה דרמטית.
רונית: נכון.

גלעד: בנושא הזה, לא רק בצבא טוב אנחנו מכירים גם את הקיצוניות שקיימות היום בעולם. עם כל ההגדרת המיגדר…
רונית: כן.

גלעד: שכל אחד מגדיר את המגדר שלו. אני לא רוצה לגלוש למקומות האלה, אבל שאת מדברת על הצבא, צבא היום מבחינה הזו הוא שונה לחלוטין.
רונית: לחלוטין.

גלעד: אז לא היה את יוהל"ן וכל הנושא המגדרי וכל ההוראות למיניהן.
רונית: נכון.

גלעד: זאת אומרת נראה לי שמה שאת מספרת הפוך לחלוטין ממה שקורה היום בעולם בחוץ.
רונית: אתה מזכיר לי סיפור מדהים על אחיינית שלי שהיא בת של אחותי שהיא משרתת בחייל הים, היא מכית של חובלים ואני רוצה להגיד לך...

גלעד: עכשיו בימים אלו?
רונית: עכשיו, עכשיו בימים אלו.

גלעד: או יפה.
רונית: והיא הביאה לנו ביום שישי לארוחה מכתבים שכתבו שהיא סיימה את הקורס החובלים שסיימו. שאני רוצה להגיד לך שכל החובלים שם, אתה יודע מה הם אמרו עליה. אני ממש מקבלת צמרמורת שאני מדברת על זה כי זה כל כך ריגש אותי, למה? היא ילדה שהיא עוד לא אימא, עוד לא אישה במלוא מובן המילה. היא עוד לא ילדה, היא ילדה בת שמונה עשרה, תשע עשרה, כאילו קטנה וכל המחמאות שהיא קבלה מהחובלים והיא קבלה הרבה דברו על הדאגה שלה כמו אימא. על האכפתיות ועל החמלה ועל הרוך כל הזמן תכונות של אישה. הם כאילו כשהם רצו להגיד לה תודה על מה שהיא עשתה הם ציינו מה גרם להם להרגיש טוב ממנה.

גלעד: כן, אבל זה היה גם בתקופה שאני הייתי בצבא. הייתה פקידה פלוגתית שהיא הייתה האימא שלנו דואגת לנו.
רונית: נכון.

גלעד: ובסוף המסע מחלקת את הצ'ופרים ונותנת את הזה... זה ברור אבל לא היו לוחמות.
רונית: נכון.

גלעד: היום יש איזה שהיא אשליה שנשים צריכות להיות ממש כמו גברים.
רונית: כי יש...

גלעד: לוחמות ביחידות קרביות, טייסות וחובלות ומסתערות קדימה ועכשיו רוצים לקבל אותם ליחידות שגם לוחמות מעבר לגבול.
רונית: כן. יש לנו איזה שהוא בילבול לגבי המושג של שוויון.

גלעד: כן.
רונית: כמו שאני מבינה אותו היום לפי חכמת הקבלה. שוויון זה לאוו דווקא בהכרח שאני ואתה עושים בידיים, ברגליים אותו דבר. שוויון כמו שאני הבנתי בחכמת הקבלה ונתן לי את הכוח הזה זה הערך שלי כאישה אל מול הערך של הגבר. יש לנו בעצם אנחנו כמו שני חלקים בתוך הבריאה שלכל אחד יש את אותו משקל ב... בחיים בכלל במציאות הזאת. והשוויון נובע מזה שלנו יש את אותו משקל באותו מבחינה מהותית, איכותית ולא שאני עושה כמוך ואני לוחמת כמוך ואני אגב אני לא חושבת שלי יש כוח פיזי כמוך. אני גם לא חושבת שיש לנו את אותה מחשבה. אגב יש הרבה מחקרים שמראים שהמוח של אישה והמוח של גבר הם לא בדיוק אותו דבר.

גלעד: שונים.
רונית: שונים. עכשיו קרה איזה שהוא באמת מהפך כזה שהיום יצר תחושה אצלי לפחות ואני רואה גם אצל רבה מאוד נשים אפילו שהם לכאורה פמיניסטיות חסרה פה סוג של אימא בעולם. הכול כל כך אלים, לוחמני אנחנו רואים היום הרבה מאוד תופעות שבזמני לא היו ואני מסתכלת על ההיסטוריה...

גלעד: מה, מה איזה תופעות לא היו?
רונית: האלימות שיש היום, בכל מקום.

גלעד: אולי היא מתוקשרת יותר אבל תמיד היו אנשים אלימים, בצבא בכלל כל הסיפורים על המפקדים והפקידות שלהם ו…
רונית: זה יותר אתה מדבר על הטרדות וכאלה אולי אבל אלימות? אני לא זוכרת שחשפתי לאלימות בחברה, נגיד אתה יכול לעמוד בתור ומישהו מתפוצץ עליך ברגע כמעט על כלום.

גלעד: כן.
רונית: אני לא זוכרת אווירה כזאת של פחד. לצאת. פחד אני אפילו היום מטרידה אותי המחשבה שכשהבן שלי נוהג ופתאום סתם הוא יעשה אפילו איזה טעות ומישהו יצא עליו. היום אני לא זוכרת שזה היה. אני לא זוכרת שהיה לי פחד מאנשים. אני לא זוכרת שרופאים היו יושבים ומפחדים מהאנשים שבאים אליהם. זה לא זכור לי כזה דבר. יש פה איזה שהוא סוג של הרבה מאוד כוח שלטון, אפילו...

גלעד: זאת אומרת בהשוואה לגברים ונשים נאמר, את אומרת החברה נעשת יותר ויותר גברית.
רונית: גברית. מאוד גברית. כן, אנחנו רואים את זה לא רק בתחום הזה, אנחנו רואים את זה גם בממשלה ולא שאני חס וחלילה חושבת שזה לא טוב שאנחנו נהיה גם שם כי אני חושבת שגם שם חסר, חסר האלמנט הזה של אישה. אבל להיות אישה, להביא את הכוח שלך של אישה בצורה שבאמת ולא לנסות להיות באותו צעד כמו הגבר.

גלעד: רגע אבל זה שוב דבר והיפוכו. אני רוצה שנבין את זה ביחד, בסדר?
רונית: ביחד.

גלעד: היום יש לנשים הרבה יותר שוויון הזדמנויות מה שנקרא ואישה יכולה לעשות הכול, להפך אפילו יש אפליה מתקנת.
רונית: נכון.

גלעד: בכל דירקטוריון ציבורי מחייבים שלפחות שליש תהיינה נשים, כשסייעה ברשות מקומית מגישה רשימה של הרשות עם שליש נשים ויותר היא מקבלת איזה שהוא מענק כספי גבוה יותר.
רונית: נכון.

גלעד: יש המון, זאת אומרת כביכול החברה הייתה צריכה להיות יותר בשליטה נשית היום.
רונית: אמרת כביכול זה טוב כביכול.

גלעד: ומצד שני את אומרת יותר אלימות, יותר פחד…
רונית: נכון.

גלעד: יותר... אז למה?
רונית: אבל הכביכול הזה כאילו אתה, אתה אם אתה אומר שאני צריך לעשות אפליה מתקנת סימן שאתה שם מראש את האישה במקום, אני לא חושבת שבכלל לפי גם חכמת הקבלה אין בכלל דבר כזה שהאישה, להפך אני כמו שאנחנו לומדים האישה זה היסוד של העולם, היא יש לה כל כך תפקיד משמעותי שהיא לא צריכה אפליה מתקנת היא פשוט צריכה להיות מי שהיא. הכול האפליה מראש אומרת היא פחות, אבל היא לא פחות אם לא אפילו אם יותר. אני חושבת שזה אפילו הכוח שמניע. כמו שהיא יולדת ורק לאישה יש את הכוח ללדת היא גם ה... היא גם אחת שיכולה ללדת מציאות חדשה, יש לה יכולת הרבה יותר כי בדיוק על מה שדברנו קודם על הרצון הזה של עוד ועוד, לה יש את המוטיבציה הזאת ללדת ולהתפתח ועוד ולהשיג ועוד ועוד... היא לא נחה. היא לא נחה, היא רוצה את זה. אבל שוב, השאלה מה אני הולכת להשיג? אני לא יודעת אם אני, אם אני אהיה טייסת או שלא משנה מה, אם שמה כשאני אגיע לשם והשבוע הייתה תוכנית בטלוויזיה שדברו נשים שהגיעו לכל מיני עמדות מאוד בחירות והם אמרו בדיוק את מה שאני הרגשתי, הם אמרו כשהגענו לזה והשגנו את זה זה לא היה כזה ביג אישיו.

גלעד: את יודעת אני בכל זאת רוצה לאתגר אותך גם בזה. אני מדמיין לעצמי עכשיו יושבת שמה בקהל בחורה צעירה בת שבע עשרה, שמונה עשרה מסתכלת על התוכנית שלנו ואומרת לעצמה וואלה לא חוכמה, זאתי הייתה מפקדת בצבא, מימשה את עצמה, הגיע לכל מיני הישגים, דברה עם הרמטכ"ל הייתה בראש אמ"ן בת בית במשרד שלו כל זה. אחרי זה היא גיבורה גדולה אמרה טוב עכשיו אני אנוח ואני אהיה אישה מאחורי הקלעים, אבל אני עוד לא ממשתי את זה. אני גם רוצה להיות מצליחה ומפורסמת, היום הרי כל ילד שגדל הוא גדל על הרשתות החברתיות שמה כולם בלוגרים מפורסמים וזה, רוצים להיות כמוהם.
רונית: נכון.

גלעד: היא רוצה להיות זמרת מפורסמת, היא רוצה להיות דוגמנית. היא רוצה להיות מעצבת אופנת על או מעצבת בתים ברמה הכי... היא רוצה לממש את עצמה בשוק התחרותי ולהראות לכולם שהיא טובה יותר מאחרים כי לזה חנכו אותה. אז היא מסתכלת ואומרת מה יושבת פה רונית, חכמה גדולה, אחרי שעשתה את כל זה עכשיו היא נחה לה ומספרת לי כמה אישה צריכה להיות בשקט וברוגע ובנינוחות. מה את מציעה לה לבחורה הזאת?
רונית: אני, אני קודם כל מציעה לה שתנסה לממש את עצמה בכל דרך שהיא רואה, שהיא מוצאת לנכון אבל אני אומרת ש...

גלעד: אז את יכולה עכשיו לסגור את התוכנית זהו. תלכי לממש את עצמך נתראה עוד עשרים שנה תשבי פה כמו רונית, כן?
רונית: בהחלט אבל, אבל אני רוצה להגיד, אני רוצה לדבר על ההרגשה שלי, למה אני רוצה לדבר על ההרגשה? כי כשאז הייתי וממשתי את עצמי בצבא וזה זה לא דומה להרגשה שלי היום מבחינת ההרגשה הפנימית, אני עכשיו לא מדברת בחיצוניות מה הייתי בלשכת ראש אמ"ן זה כבוד חיצוני הכול טוב ויפה זה נחמד, זה נחמד לזמן מאוד מוגבל. אבל אם אני מדברת על ההרגשה שלי מאז שאני נחשפתי לחכמת הקבלה ואני מממשת את עצמי יותר מבחינת הנשיות שלי אין מה להשוות בכלל בתחושה. פה זה לא איזה יופי אני עכשיו הגעתי לאיזה שהוא מקום וזהו אני, זה הרגשה של גם נתנו לי הבנה על מה קורה פה, גם נתנו לי הבנה על מי אני, על מה אני צריכה לעשות וגם אין לזה שובע, זה לא נגמר זה... זה לא שאני יושבת עכשיו והנה הגעתי, עשיתי וי בסדר אז תגיע להיות, אתה יודע מה אנחנו נלך אפילו יותר רחוק תהי ראש ממשלה, הרי אין יש איזה שהוא גבול פה שאתה לא יכול לעבור פה, מה תהיה אחרי ראש ממשלה, אה ראש... אז מה הלאה?

גלעד: מה תהיה אחרי ראש ממשלה? עוד קדנציה ראש ממשלה…
רונית: אה ועוד אחת ועוד אבל מה, אין כאילו, זה כאילו עוצר אותך.

גלעד: ומה תהי כאישה?
רונית: זה משהו שהוא לא נגמר כי התענוג מהמימוש שלי כאישה הוא לא נגמר.

גלעד: מה יש, מה יש בתענוג הזה שלא נגמר? בואי אני רוצה ללמוד?
רונית: אתה רוצה ללמוד?

גלעד: אני כגבר רוצה לדעת…
רונית: כגבר רוצה ללמוד מה אישה יכו...

גלעד: מה זה התענוג הזה של האישה שלא נגמר?
רונית: וואו, זה, זה ממש כמו שנולד לך ילד זה תחושה של יצירה של חיים. כל הזמן אתה יוצר חיים, אתה כל הזמן יוצר חיים וכל הזמן בנתינה שהיא...

גלעד: רגע נולדו לי, אני גם אבא לארבעה ילדים, אני יודע מה זה להיות אבא, כן? מה יש אצל אישה שאין אצלי, שאני לא מכיר?
רונית: יש בה את ההרגשה הזאת של ה... של המימוש של עצמה, מימוש שלה של עצמה שהיא יולדת מציאות חדשה שהיא באה והיא יצרה את היצירה, היא מתפחת אותה, היא מגדלת אותה, היצירה הזאת היא שלה ואני חושבת שזה קצת שונה מהגבר בגידול של הילדים איך שגבר נותן את מה שהוא נותן לילדים והוא בהחלט יש לו מקום לא פחות מלאישה אבל אצלה זה איזה שהוא סוג של אני מנסה לתאר את ההרגשות שלי כאימא...

גלעד: כן, כן מצוין.
רונית: וזה, זה גם סוג של משהו שאישה אוהבת שהכול שייך לה, הילדים שלה, הבית שלה, הגבר שלה הכול שלה זה איזה שהוא תחושה שנותנת לך של אחריות אומנם אבל גם הרבה מאוד סוג של יצירה. אני אין לי מילה אחרת חוץ מיצירה שלי. זה כאילו משהו שאתה כמו צייר שיוצר יצירה ויש לו אליה הרבה מאוד יחס, הרגשה.

גלעד: אולי המילה הנכונה, אני מנסה יחד איתך למצוא, אולי המילה הנכונה זה נתינה?
רונית: נתינה זה, זה חלק מזה.

גלעד: כי אני שומע גם מהצד השני, לפעמים נשים אומרות אני סחוטה…
רונית: נכון.

גלעד: אני לא יכולה יותר.
רונית: נכון.

גלעד: אני משרתת פה את כולם כל הזמן זה אולי מהצד השני…
רונית: מהצד השני, נכון היא תמיד נותנת אישה. אבל זה...

גלעד: זאת נותנת וזאת נותנת רק שזאת לא רואה את זה היא רואה רק את מה שהיא משלמת, זאת רואה את ההנאה מהנתינה.
רונית: נכון. אתה זוכר שהבאתי לך היום אוכל?

גלעד: כן.
רונית: ההנאה הכי גדולה הייתה לראות שאתה נהנה כאילו מהנתינה עצמה. זה כאילו היה הנאה שכמו שאני מאכילה את הבן שלי.

גלעד: רונית רק נסביר מה אתה זוכר שהבאתי... רונית הביאה היום איזה מעדן מאוד מיוחד שהיא יודעת להכין ואתם רואים את החיוך שלי כן.
רונית: האמת שחשבתי עליך שהכנתי, אמרתי לך גם כי הכי כייף לאימא, באמת לאישה שנהנים מהנתינה שלה. זה נתינה עצמה זה לא מספיק. הלתת זה לא העניין הלתת ולראות שנהנים מהנתינה. זה כמו שאתה מאכיל את הילד שלך. אני זוכרת שאחד התענוגים הכי גדולים שלי זה היה להניק, באמת, זה היה הרגשה ש... אימא שלי תמיד הייתה צוחקת, היא הייתה אומרת לי את כל הזמן מוכנה ל... כן זאת ההרגשה, שכשאתה נותן ומישהו אחר נהנה זה דבר שאני למדתי אותו בחכמת הקבלה כי נתינה למישהו אחר ולהנות מזה שאתה נותן זה לא משהו שאנחנו, אנחנו הכי רגילים להנות מזה שאנחנו מקבלים, אבל פה היכולת שלך לתת למישהו שהוא יהנה והוא גם יגדל מזה, הוא יתפתח מזה. הוא, הוא אתה ממש מגדל אותו באמצעות אם זה הזנה גשמית או הזנה אפילו בחינוך.

גלעד: אז מה את מרגישה שאת כמו מן צינור כזה שדרכך עובר השפע אל המשפחה אל הילדים…
רונית: במקרה של ההנקה כן, אבל גם במקרה של החינוך אני מרגישה שאני נותנת משהו שעובר דרכי לילד ומעצים אותו.

גלעד: ומה בחכמת הקבלה נתן לך להגדיר את זה יותר, לדייק את זה?
רונית: חכמת הקבלה היא, היא שמה לנו את זה בצורה של שני כוחות שקיימים שהאישה שמשם אמרתי גם את העניין הזה של כל הזמן רוצה ורוצה אבל אישה היא כוח שכל הזמן שואב ומוציא, שואב ומוציא היא, היא לוקחת מהבעל נותנת לילדים, לוקחת מהזה... היא כל הזמן ככה מעבירה דרכה ו... ושאתה עושה את הפעולה הזאת אתה מרגיש שההנאה היא אינסופית כי לתת אתה יכול לתת כל הזמן. אין מעצורים, אתה לא, אין בן אדם שלא יסכים לקבל ואני יודעת שכאילו תמיד, אני רואה גם את הבת שלי היום איך היא נהנת לבשל למשפחה אני לא, ילדה צעירה לא בגיל שלי שאני כבר מהדור אולי הישן, אבל ההנאה שהיא מקבלת מזה שהיא הכינה את האוכל וכולם נהנים זה גורם לה הנאה. ואני רואה שזה הרבה היום פופולארי הרבה נשים נכנסות עכשיו, יש הרבה תוכניות בישול וכמה הם נהנות מזה שמישהו נהנה מזה. זה, זה תחושה מאוד טובה וגם מאוד מספקת.

גלעד: כן, אני רוצה רגע להגיד על הדרך, מכיוון שאני מכיר קצת ההיסטוריה שלך את גם עקת במשהו מאוד מעניין, את לקחת את השיעורים שהרב ד"ר מיכאל לייטמן העביר וניהלת מערך של הקלדות ועריכות, נכון?
רונית: נכון.

גלעד: שמקלידים ומתמללים ועורכים את דברי הרב.
רונית: מתמללים את דברי הרב.

גלעד: את הדברים שלו, במשך שנים.
רונית: עדין. כן.

גלעד: ואת גם בעצמך מקלידה…
רונית: נכון.

גלעד: עם כל בעיות הראייה וה…
רונית: נכון. נכון.

גלעד: מה את מרגישה שם כאישה שאת עושה?
רונית: וואו שם יש הרבה תכונות שהם באות לידי ביטוי, אחד זה הסבלנות לקחת ולהוציא. הסבלנות שאתה עושה את הדבר הזה, זה מדהים וגם אתה כאילו מכניס בלי המחשבה שלי, אני הרי מקלידה, אתה לא צריך לחשוב הרבה, אתה פשוט ממש כמו מכניס את החכמה הזאת לתוכך ומוציא אותה מהידיים, זה אותו דבר. אתה פשוט גם מפזר את החכמה הזאת, כי כל ההקלדות האלה הם לא סתם מקלידים אלא זה מתפזר זה נמצא במקום שיש לכל אחד גישה לשם. כל מי שרוצה וה...

גלעד: אז מה ההבדל בין לשמוע את זה, לשמוע, לשבת ולשמוע את השיעור ולהנות ממנו לבין להקליד אותו?
רונית: זה אחרת לגמרי. הלשמוע...

גלעד: מה נשאר לך מזה משהו?
רונית: בהחלט. בהחלט וזה מדהים כמה שלפעמים אני מקלידה בדיוק את הקטעים שבשיעור שמעתי אותם. יש לפעמים בשיעור אתה לא כל השלוש שעות או נגיד של שיעור ככה בזה, פתאום יש איזה משהו שתופס אותך? ואחר כך פתאום אני מקבלת בדיוק את הקטע הזה להקליד וזה, הרי השיעור מחולק לקטעים מאוד קטנים. עשר דקות, חמש עשרה דקות וזה מדהים איך כשאתה מקבל את זה דרך ההקלדה זה, זה נקלט אצלי אחרת. זה נותן לי הבנה הרבה יותר עמוקה של הדברים, בגלל שזה בלי השכל שלי. כשאני מקלידה אני מנסה להפעיל את השכל, כי אני מנסה להבין ובאופן טבעי אנחנו מנסים להבין תמיד בשכל.

גלעד: וכששומעים ומקלידים זה לא זה לא שכל?
רונית: לא, לא נמצא שם. לא נמצא שם, כי אין לי את ה... אני הרי עם המחשבה שלי לא יכולה להתעסק בשני דברים כשאני המחשבה שלי...

גלעד: אישה לא יכולה להתעסק בשני דברים?
רונית: אני יכולה לעשות דברים בידיים, לא אני יכולה לעשות דברים בידיים עוד, בידיים אני יכולה לעשות עוד כמה דברים זה כן.

גלעד: כן.
רונית: אני יכולה לנדנד גם את העגלה בדרך ואני יכולה גם לעשות עוד כמה, ללחוץ בטלפון אבל מבחינת החשיבה, המוח, אני לא יכולה לעשות את ההבנה, גם להבין ככה ו... לא. אז פה אני מרגישה שהזה שאני מנותקת מהשכל שלי ורק מקלידה זה, זה משהו אחר.

גלעד: וכאן אני רוצה לעבור לשלב הבא, אחרי כמה שנים שהקלדת, עבדת, עשית, למדת את עצמך כאישה דרך לימוד חכמת הקבלה החלטת שאת הידע הזה את לא משאירה אצלך, את רוצה להעביר את זה לעוד נשים. בואי ספרי רגע על התובנה הזאת או על הרגע, אם זה היה ברגע אחד, אני לא יודע, מה, מה הביא אותך לידי זה שאת החלטת שאת רוצה ממש לחבר קורס שמלמד נשים איך להתחבר לנשיות שלהם דרך השיטה הזאת.
רונית: זה כמה דברים האמת היא שזה לא ברגע אחד. זה תהליך כי התסכול של הנשים תמיד הפריע לי, הטריד אותי, הטריד אותי, התסכול הזה של אנחנו לא שוות ואנחנו צריכות להתחיל לחשוב עם מלחמות, הטריד אותי. אני רציתי וזה כמו שיש לך איזה שהוא, פתאום אתה מגלה משהו ויש לך רצון שכולם ידעו אותו? כאילו זה בער בי, פשוט בער בי אני אומרת כאילו יואו אני יכולה לפתור לך את כל הבעיות. את כל הבעיות בואי תראי. וכשיש לך איזה משהו, אני לא יודעת אולי זה גם תכונה נשים שאפשר לגלות שיש לך משהו טוב, אתה רוצה להביא לילדים שלך למשל, תמיד. אתה, אתה רוצה לגלות להם את זה ואני הרגשתי שהרצון שלי לעזור לנשים אני, אני בצבא טפלתי בהטרדות מיניות וטפלתי ב... הייתי קצינת ת"ש תמיד דאגתי לנשים. אבל זה דאגה גשמית, אבל הדאגה האמיתית שאני הרגשתי שאני יכולה לתת זה דאגה אחרת לגמרי, זה דאגה שאני יכולה לתת לה הזדמנות לממש את הכוח שלה כאישה. היא יכולה להשיג את ה... מה שנקרא נחת רוח עם היותה אישה בצורה הרבה יותר קלה, הרבה יותר קלה, בלי מאבקים, בלי הצורך להוכיח את עצמי. היום כל העניין של הלהיות כמו גברים אתה צריך להוכיח את עצמך לפעמים אפילו יותר מגבר כדי להגיע למשל למשרה של גבר, אין צורך. אנחנו יודעים שיש מחקרים של האינטליגנציות שמוכיחים שנשים כשהם בתוך קבוצה שצריכה לפתור איזה אתגר או הם מחויבות, קבוצה שיש שם נשים מצליחה הרבה יותר מקבוצה שאין בה נשים למשל. אנחנו יודעים שהיכולות של נשים הם מאוד גבוהות.

גלעד: כן זה ממחקרים חיצוניים…
רונית: נכון.

גלעד: אבל אני אומר את כ... את נמצאת בעשירייה…
רונית: נכון.

גלעד: את נמצאת ב... מתרגלת יחד עם חברות שלך את הקשר המיוחד הזה וכן הלאה, גם את זה את מביאה לתוך הקורס הזה שבנית?
רונית: גם, גם אפילו בבניית הקורס, התובנות שקבלנו תוך כדי גם באים לתוך הקורס.

גלעד: קבלנו זאת אומרת צוות שגיבשתם…
רונית: צוות ש... כן, זה צוות גדול, זה צוות גדול שעובד על החומרים האלה ועל בנית המערכים האלה שהם פשוט מדהימים כי הם מגדלים אותנו כל הזמן עוד ועוד. היכולת שלנו להבין את האישה שבנו, את הכוח הזה שיש לנו, את הכוח ואת הרצון שיש לנו לנתינה וכל אישה בצוות מאוד רוצה לתת את זה לנשים אחרות, מאוד כי זה, זה כל כך נותן לנו סיפוק ועשייה שהיא, היא כל הזמן פתחת אותי כאישה, אני מתפתחת תוך כדי זה שאני מפתחת וזה פשוט משהו שלא נגמר כי הוא דן בדברים באמת גדולים.

גלעד: כן. אז היו פה אבל שני שלבים, נכון? שלב ראשון עשיתם קורס שאני חייב לומר לצופים שלנו שנמצא באתר מכללת קבלה לעם, קורס וי או די.
רונית: נכון.

גלעד: שאפשר פשוט לצפות בו, לראות, ללמוד את העקרונות של הדברים ואחר כך אמרתם אנחנו רוצות גם להעביר את הנשים תהליך.
רונית: בדיוק.

גלעד: ופה נבנה קורס שאת עכשיו כבר העברת את הקורס הראשון.
רונית: כן.

גלעד: ועוד מעט עוד אחד…
רונית: עוד מעט מסיימות, כן ועוד אחד...

גלעד: ועוד ועוד ועוד…
רונית: נכון.

גלעד: ופה אני רוצה לשאול אותך מה למדת מהתלמידות שלך? מאלה שעברו יחד איתך את הקורס הזה?
רונית: קודם כל שוב אני אחזור לרצון של אישה, אני רואה את הרצון של אישה שהוא לא מניח גם במה שהיא שואבת ממני, הם, הם לא מסתפקות בתשובות שהם לא נותנות להם באמת את מה שהם רוצות לבוא לקבל ואני מגלה שכל מה שאנחנו לומדים באיזה שהיא צורה הגיעה אליהם בהבנה. הבגרות והיכולת שלהם והחיפוש שלהם, אני זוכרת שהתלמידה אמרה אני רוצה שיהיו לי יחסים טובים עם אנשים. ואני הסתכלתי כזה ואמרתי כזה, הרי כל חכמת הקבלה עוסקת במערכות יחסים והקורס הזה הוא דן אומנם במערכות יחסים אבל הוא מביא את הכוח של האישה שיש לה להביא את הדבר שהכי חסר לנו היום בעולם, תכלס אם נסתכל היום על העולם, מה שהכי בולט, קודם דברנו על האלימות ועל כל המה שיש בחברה שלנו, חכמת הקבלה מביאה את הפתרון הכי טוב לזה, כי היא מביאה לנו ניהול מערכות יחסים שאישה, כל אימא יודעת שבמשפחה שלה מי שדואג לזה שהילד לא יריב עם הזה... או שהאבא יהיה קצת יותר רך עם הילדים, כל מיני, כל הגישורים האלה והחיבורים האלה והדאגה למשפחתיות הזאת, לחיבור בין ה... זה רק אישה יודעת לעשות.

גלעד: אז לפני שאנחנו נמשיך אם את אמרת את המילים האלה, במקרה יש עמנו כאן עוד קליפ.
רונית: נכון.

גלעד: של שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן על הזמן המיוחד הזה שבו אנחנו נמצאים. שבו יש כוח של שליטה של גברים שהולך איכשהו להתחלף, לכוח שליטה יותר נשי בעולם. זה הדור שאליו אנחנו נכנסים. אנחנו, ילדינו, נכדינו, מי ש... אז בואו נראה את הקליפ הזה ואחרי זה נמשיך.
ניצה: איך אתה רואה בעצם את הזמן המיוחד שלנו? אמרנו שמהמאה התשע עשרה בערך אנחנו רואים באמת איזה שהוא התפתחות וגל נשי שמתחיל לצאת החוצה, מה מיוחד בזמן שלנו היום? מיכאל לייטמן: הזמן שלנו היום זה זמן שאנחנו מגיעים כבר לסוף התיקון העולם, יש לפנינו אולי עוד הרבה מה לתקן אבל בסך הכול לפי הפעולות ולפי הזמנים אנחנו נמצאים כבר בסיום התהליך ולכן מיום ליום תפקיד האישה יהיה יותר בולט, אישה תדרוש יותר ויותר כי כוחות הטבע כך דוחפים אותה מצד אחד. מצד שני צד הגברי הוא יהיה יותר נכנע כלפי האישה ואנחנו צריכים כאן לתת תיקונים מסוימים, זאת אומרת להסביר לאישה עד כמה שיש לה תפקיד ושהיא תיקח אותו בידיים ולא תזניח, כי אם נשים לא לוקחות תפקידם בידיים אז הם כאילו משאירות את זה לגברים אבל גברים כבר לא יכולים לתפקד כמו שקודם ואז יוצא שגברים כבר לא מתפקדים, נשים עוד לא מתפקדות ואז יוצא כאן איזה מקום ריק באמצע שזה זמן מסוכן.

גלעד: כן, מקום ריק באמצע שהוא זמן מסוכן.
רונית: מסוכן.

גלעד: בין הזמן שגברים מובילים לבין הזמן שבו נשים מתחילות להוביל.
רונית: יובילו.

גלעד: בואי ספרי לנו קצת על התהליך הזה, כפי שאת רואה אותו.
רונית: אני מרגישה... קודם כל אני מרגישה כאישה דאגה גדולה היום, באמת דאגה. דאגה ואני אומרת את זה גם לבן שלי כל הזמן, אני דואגת לילדים שלך. איך, באיזה עולם הם יגדלו. והדאגה הזאת היא אפילו אחת הסיבות שהקורס הזה כל כך בער לנו להוציא את זה בתקופה הזאת ולא פלא שהוא גם יצא בתקופה שהיא כל כך זה, כי בדרך כלל שמשהו צריך לתת מענה הוא יוצא בזמן שיש בו צורך והצורך הזה אני רואה שהדאגה של נשים ואנחנו רואים היום הרבה נשים שהם גם בפוליטיקה וגם בכל מקום הדאגה של אישה למה שקורה היא דאגה אמיתית בלב, זה באמת דאגה לדור הבא. אתה, אתה מרגיש שזה אימאלה לאיזה עולם הם גדלים והרב דיבר באמת, הרב לייטמן דיבר על ההובלה של נשים. ואני מרגישה את הצורך הזה מאוד שיהיו כמה שיותר נשים שיוכלו באמת להוביל את זה עם הגישה הזאת שעוסקת בעיקר בחינוך של הדור הבא, בעיקר בכיוון שאנחנו נותנים לחיבור בין אנשים, הרי יש בינינו היום תלות מטורפת אחד בשני ואנחנו רואים איך אפילו בין המדינות, אתה היום נפגע בגלל ששמה אין נפט, או שמה אין גז אנחנו נפגעים. והתלות בניניו היא תלות כבר שאי אפשר להתיר אותה ואנחנו לא יכולים לחיות, להמשיך לחיות ככה.

גלעד: תראי זה מעניין כי למשל אני חושב על משרד החינוך החל מהגיל הרך ועד לתיכונים רוב מוחלט של נשים ועדין מערכת החינוך לא מחנכת לערכים שעליהם דברנו כאן היום.
רונית: נכון.

גלעד: למה?
רונית: נראה לי שפשוט אולי לא יודעים את האיך לעשות את זה, אני חושבת שחסר פה ידע, חסר פה ידע שהוא נמצא הוא נמצא בחכמת הקבלה כמו שאנחנו יודעים ולומדים אותו, הוא קיים אבל הטבע שלנו הוא לא מי ששולט כרגע למעלה מי שמוביל זה עד עכשיו היו גברים וזה התנהל בצורה כזאת, הדאגה על החינוך היא, היא דאגה שבדרך כלל יושבת אצל אישה וברגע שהראש מלמעלה מנהלים אותו הגברים והכול זה בכוח ושליטה...

גלעד: כן אבל יש היום המון מנהלות בתי ספר, ללא ספק…
רונית: כן, אבל זה מאוד מוגבל. הם לא מקבלות יד חופשית, עכשיו מאוד עולה בכותרות הם לא מקבלות יד חופשית לעשות מה שהם רוצות. המערכות עדין יושבות על... אני זוכרת שכשאני למדתי עדין חלק מהדברים עוד נמצאים במערכת החינוך. אנחנו צריכים פה ללדת מציאות חדשה, גם מבחינת החינוך.

גלעד: מהי אותה מציאות חדשה, גם אני רוצה שתסבירי לי מה זה ההובלה נשית. כי אמרנו כבר שאישה לא צריכה להיות כמו גבר, זאת אומרת הובלה נשית זה לא שעכשיו תהיה עוד אישה ראשת ממשלה, או עוד אישה שרה או עוד אישה רמטכ"לית זו לא הובלה נשית נכון?
רונית: נכון. זה הובלה שהיא כמו יצירת כמו שיש לך אם אתה שותל זרע באדמה לא מספיק ששתלת אותו אתה צריך להביא לו איזה שהיא סביבה תומכת. שתיתן לו הזנה, חום של שמש, אור, כל מיני מים, דשן אותו דבר צריך לעשות גם לילדים. זה בדיוק אותו דבר, אם אנחנו נסתכל על הטבע אנחנו נוכל ללמוד ממנו הרבה מאוד על איך אנחנו צריכים להתנהג ואישה היא כמו נותנת רחם לילד לגדול, למה? כי אם נסתכל על אימא, אימא תמיד תעטוף ותיתן לילד שלה את החום ואהבה ואת התמיכה שהוא צריך כדי לגדול.

גלעד: אני אשאל שאלה גברית פה, מה זה אומר מבחינה תכלס, פרקטית? הרי יש היום, כמו שאמרת, יש היום כל מערכת החינוך נשלטת על ידי נשים. בסדר? אימהות מגדלות את הילדים שלהם, עדין, נכון שהם הולכות לעבודה וחוזרות יותר מאשר אימא שלך ואימא שלי אבל עדין אימהות הם אימהות. ההרגשה הזאת קיימת. או נשאל אחרת מה ההבדל בין נאמר בוגרות הקורס שלך לעומת אלא שלא עוברות את הקורס הזה?
רונית: וואו אז בקורס אנחנו באמת קודם כל לומדות...

גלעד: תכלס, פרקטית…
רונית: תכלס, פרקטי...

גלעד: מה משתנה?
רונית: משתנה הגישה והתפיסה שלנו. הגישה שלנו למה זה אומר חיבור בין אנשים, יחס שהוא מוציא ממך את הפוטנציאל הכי גדול. אני חושבת שהגעתי למימוש שלי בזכות החברות שאיתי, סביבי. כי ברגע שאתה נמצא בסביבה שנותנת לך ביטחון שמעצימה אותך, שמגדילה אותך אתה מוציא בעצם את האיכויות שגם קודם היו לך. אבל הם לא באו לידי ביטוי כי אתה כל הזמן היית עסוק במלחמה החיצונית הזאת של מעמדך בחברה והדאגה הזאת של אם תצליח לא תצליח כל הסממנים שיש לנו היום להצלחה. פה אתה מקבל רחם שהיא רק נותנת לך ומגדלת אותך. רק נותנת לך עוצמות וכוחות וחום ותמיכה ואני מרגישה שכאילו היום אני מגיעה למצב שאני באמת כל מה שרציתי ושאפתי אליו מבחינת הנתינה שאני, שיש לי בפנים הוא מגיע למימוש בקורס הזה שהוא נותן כלים פרקטיים.

גלעד: מה מספרות התלמידות? הבוגרות?
רונית: האמת שהם מביאות חוויות גם תוך כדי שיעור אפילו אחת המשתתפות סיפרה שהיה לה איזה שהוא מצב עם חברה מאוד מאוד טובה שלה שלא הגיעה לחתונה שלה ויש ביניהם ממש קצר מאז, הם לא מדברות. תוך כדי שיעור שדברנו על יחסים ועל האגו ועל איך אנחנו מתגברים היא פשוט כתבה לה הודעה ובשיעור לאחר מכן היא ספרה לנו שהמערכת יחסים שלהם חזרה להיות ויש ביניהם ממש הבנה והיא הרגישה, היא פשוט הייתה מאושרת באותו רגע, היא ספרה לנו והיא כולה הייתה מלאה אושר שהיא הצליחה לממש משהו וזה לא היה לה קשה. היא פשוט אמרה אחרי זה הרגשתי כל כך טוב. עכשיו הכלים הפרקטיים שאנחנו נותנים זה יצירה של סביבה באמת. סביבה שהיא מפתחת, סביבה שהיא תומכת, סביבה שהיא דואגת, סביבה שהיא נותנת לך אפשרות ממש להוציא את המה שנקרא את היהלום שבך החוצה.

גלעד: זאת אומרת חזרת הרבה פעמים בהסבר שלך על המילה סביבה.
רונית: נכון.

גלעד: זאת אומרת במקום כמו שאני מבין, עכשיו אני מתרגם את זה למילים שאני מבין כגבר במקום ללכת ולהוביל ולהיות זאת שקובעת וזאת שמכתיבה את המדיניות וזה לא את אומרת אנחנו כנשים נעבוד לרוחב, לא לגובה. לא מנסות להיות יותר מאחרים, אלא לפתח בתוכנו את התחום האימהי התומך, העוזר, המניק…
רונית: הדאגה.

גלעד: המניק, המעניק וכן הלאה ואת זה אנחנו רוצות שיתפשט מסביב. זאת בעצם ההובלה שלנו כנשים.
רונית: לגמרי כי אני חושבת שאם אנחנו נרגיש בחברה שלנו שיש כזאת אווירה של דאגה ונתינה אני חושבת שכולנו נהיה הרבה יותר רגועים ומבסוטים ונהנים מהחיים. יש פה איזה שהוא משהו שלי לפחות הוא נותן נחת, ככה אני מרגישה שאני רגועה יותר והיכולת שלי לתת היא הרבה יותר גבוה. אפילו יותר נתינה ממה שיכולתי לתת בעבר, זה נותן כוחות לא רק פנימיים אתה דברנו קודם על הכוח הזה שמאיפה היה לי, היום זה מגיע לרמות שבאמת זה כאילו לא נגמר ואני חושבת שנשים היום שיקחו את ההובלה הנשית הם ללא ספק יחוללו מהפכה לא רק בחברה אלא לעצמן. הם לא יצטרכו להיאבק ולהילחם תתייחסו אלי לא, הם יביאו כל כך טוב לסביבה...

גלעד: זאת אומרת כל אחת בסביבה שלה תיצור את האווירה הזאת, תיצור את הסביבה הזאת ובזה…
רונית: קודם כל בבית, זה הכי פשוט בבית זה מאוד קל. מישהי סיפרה שהיא גם עשתה אפילו סדנה עם הילדים, שזה נתן להם הרגשה פתאום, פתאום שמעו אותם. פתאום מישהו מקשיב להם, מישהו מקשיב לרעיונות שלהם. והיא ממש התלהבה מהדבר הזה, כי זה נותן לך מקום, זה נותן לך מקום כאישה, זה נותן לך מקום לממש את הנשיות שלך ואת התכונות הטבעיות הרי קבלנו מאופן טבעי, אתה קבלת באופן טבעי תכונות. אני קבלתי באופן טבעי וכשאתה ממש משהו שהוא טבעי לך אז קודם כל הוא קל, כי זה הכי... וזה גם נעים יותר.

גלעד: אנחנו כבר ממש לקראת סיום רונית, כי הזמן עובר מאוד מהר כשנהנים.
רונית: ממש, כשנהנים ממש מעבר עבר.

גלעד: ואני רוצה לשאול אותך שאלה אחרונה, את אופטימית?
רונית: מאוד. במיוחד לאור זה שקבלתי שיחה השבוע מאחותי שאמרה שהיא חושבת שאני צודקת אז אני מאוד אופטימית וגם בגלל שאני רואה שהנשים שבאות אלינו הם כבר ממש רוצות את זה. וברגע שיש גרעין של נשים שיתחילו להניע את זה אני חושבת שכל מהפכה הכי גדולה שאפשר ליצור, כוח של אישה הוא מנוע, הוא המנוע של החיים בתכלס אם אני אגדיר אישה, אישה זה המנוע של החיים.

גלעד: ומה החלום שלך?
רונית: החלום שלי שכל אישה תעבור את הקורס הזה, באמת החלום שלי שלתת את זה לכל אישה. שהיא תוכל לממש את עצמה כמו שהיא רוצה.

גלעד: אז קודם כל אני חייב להגיד שמאוד נהנתי מהשיחה הזאת וגם השכלתי וגם למדתי סוף סוף משהו…
רונית: משהו על נשים.

גלעד: על נשים כן, אחרי כל השנים שעברתי בחיים ואני מאחל לך הצלחה.
רונית: תודה.

גלעד: ואני בטוח עם המוטיבציה הזאת ועם הרצון הזה שהפגנת פה ועם היכולות שאני מכיר אני משוכנע שכמו שהרב לייטמן אמר שיש את הפער הזה בין זמן הגברים לזמן הנשים צריך מהר למלא אותו…
רונית: נמלא את הפער מהר, הלוואי, אמן.

גלעד: אז נצליח למלא אותו.
רונית: ומוזמנות.

גלעד: תודה רבה רונית שי.
רונית: תודה לך.