heb_o_rav_2010-02-07_program_shal-mekubal_n166

תכנית טלוויזיה עם הרב מיכאל לייטמן

"שאל את המקובל"

תכנית מס' 166

בהנחיית: אורן לוי

תכנית 07.02.10 - אחרי עריכה

אורן: אנחנו כאן עם התוכנית "שאל את המקובל", השאלות מרתקות ואני בטוח שהתשובות יהיו עוד יותר מרתקות וגם מרגשות.

שלום, הרב לייטמן.

הרב לייטמן: שלום.

אורן: השאלה הראשונה היא שאלה טלפונית.

שאלה: רציתי לדעת מדוע אתה מעשן סיגריות, שהרי ידוע שסיגריות זה דבר שמזיק לגוף וגם מזיק לנפש. כאחד שמעריך מאוד את מעלתך ואת החכמה שלך ואת כל מה שאתה מייצג, שאמור להביא לטהרת הנפש, להביא אותנו למקום רגוע, יש לי איזו סתירה בעניין הזה של העישון. אז איך הסיגריות מסתדרות עם העניין הזה?

הרב לייטמן: אתה צודק, סיגריות הן מזיקות, אבל לא לנפש. לנפש אנחנו לא יכולים להזיק, אנחנו רק יכולים לגרום שהאור העליון ישפיע עלינו ויבנה לנו את הנפש. נפש זה "חלק אלוק ממעל", ה"אלוק" זה תכונת ההשפעה, תכונת האהבה. אם אנחנו רוצים שתתלבש בנו תכונה כזאת, עלינו לפעול לפי מה שהמקובלים מייעצים לנו לעשות, זאת אומרת, עבודה בקבוצה, לימוד והפצה, ומתוך זה אנחנו מזמינים עלינו את "המאור המחזיר למוטב" והוא בונה לנו את תכונת ההשפעה שנקראת "חלק אלוק ממעל", והחלק הזה שאז נולד בנו על ידי השפעת האור העליון הוא נקרא "נשמה".

לסיגריות זה לגמרי לא שייך ולא שייך לכלום בעולם שלנו, חוץ מהכוונה בזמן הלימוד. עכשיו בלימוד הזוהר אנחנו משתדלים לתת לזה את כל התנאים וההכְוונה לכל אחד ואחד, אבל לגוף זה ודאי שזה לא בריא ולכן הפסקתי לעשן. הרופאים הם שאמרו לי כי אני לא כל כך שמתי לב, לא הרגשתי שזה ממש מזיק לי, אבל כשהתלמידים אמרו לי שאני צריך להפסיק, אז אם אומרים לי התלמידים אותם אני מקבל כחברים, אז הפסקתי.

אורן: אבל אני יודע שהמורה שלך הרב ברוך שלום אשלג היה מעשן. וגם אבא שלו בעל הסולם היה מעשן יותר מקופסה אחת ביום.

הרב לייטמן: בעל הסולם היה מעשן, הוא היה צריך רק שני דברים בחיים שלו כדי לעסוק בכתיבת הקבלה, קפה וסיגריות.

אורן: קפה וסיגריות.

הרב לייטמן: שלושים כוסות קפה ביום, חוץ מזה הוא לא שתה כלום וסיגריות. וקצת אוכל וזהו, כך הוא חי.

אורן: אז הוא לא דאג לבריאות הגוף?

הרב לייטמן: לא הייתה לו מודעות שזה ממש מזיק. לנשמה זה ודאי שלא מזיק, זאת הוא הבין, ובזמנו גם לא הייתה כל כך השפעה מהסביבה, ההפך.

אורן: מה זה שאומרים "נפש בריאה בגוף בריא"?

הרב לייטמן: זה לא אנחנו אומרים, זה בלטינית, בשפה הרומית העתיקה: "אִין סָנוֹ מִן קוֹמְפְּרֵסָנוֹ" (Sit mens sana in corpore sano).

אורן: מה זה אומר?

הרב לייטמן: הם חשבו, שנפש בריאה בגוף בריא.

אורן: אני מרגיש שהשאלה הזאת בעצם נשענת על תפיסה כזו.

הרב לייטמן: מה לעשות, יש כאלה שיש להם עדיין תפיסה רומית ולא תפיסת יהדות.

אורן: מה בדיוק ההבדל בין התפיסה הזו לזו?

הרב לייטמן: התפיסה ההיא אומרת, שהגוף שייך לנפש והנפש שייכת לגוף ויש ביניהם קשר, ולכן בריאות הגוף משפיעה על בריאות הנפש ובריאות הנפש כנראה משפיעה על בריאות הגוף.

אורן: והקבלה?

הרב לייטמן: שזה לגמרי לא שייך אחד לשני, אבל כדי להגיע ליעד מסוים אני צריך רכב טוב. נניח שאני צריך להגיע להרים, לירושלים, והרכב שלי לא סוחב ולא יכול לעלות לירושלים, אז אני צריך רכב חזק. אותו הדבר כאן, אני צריך לדאוג לגוף, אבל לא שבגוף עצמו הנפש מתלבשת, שיש ביניהם קשר כלשהו כמו שחושבים האנשים שלא מבינים.

אורן: יש הרבה אנשים שעושים ספורט ואז הם מרגישים טוב יותר.

הרב לייטמן: חייבים. אני עשיתי עם הרב"ש הרבה ספורט.

אורן: הספורט מקנה תחושה טובה, אתה מרגיש טוב יותר כשאתה עושה ספורט.

הרב לייטמן: נכון, גם עכשיו אני עושה ספורט.

אורן: זה לא השפעה של הגוף על הנשמה?

הרב לייטמן: לא, אני צריך סוס בריא כדי להגיע למטרה, אבל לא יותר, הרי אני הרוכב על הסוס.

אורן: אני שואל משהו אחר, אתה עושה ספורט?

הרב לייטמן: כן.

אורן: ההרגשה של מי שעושה ספורט היא יותר טובה ברמה הרגשית.

הרב לייטמן: אבל זה לא נשמה, זה הכול הרגשה גשמית. מה זה שייך לנשמה? "נשמה" זה נקרא תכונת ההשפעה, תכונת אהבת הזולת, שאותה אנחנו מקבלים מתוך השפעת האור העליון עלינו. אם אני לומד נכון חכמת הקבלה, האור העליון משפיע עלי כוח מיוחד, שפתאום אני מרגיש שיש בי תכונת ההשפעה. ולפי מידת תכונת ההשפעה שבי אני מתחיל להרגיש את האלקות, הבורא, הכוח הכללי בבריאה ונפתַחת לי כבר מערכת יחסים ביני לבינו שנקראת ה"עולמות". אבל הגוף שלי הוא רק מסייע לי, כמו שהסוס מסייע לאדם להגיע ליעדו ולא יותר.

ולכן באמת הפסקתי לעשן, וגם הרבה תלמידים אצלנו שעישנו הרבה מאוד הפסיקו לעשן, ואני הייתי בעד שיפסיקו לעשן, אבל אין לקשור את זה עם התלבשות הנשמה בגוף.

אורן: מה זה החלק שבי שאם אני עושה ספורט הוא מרגיש יותר טוב?

הרב לייטמן: יש לך הפרשת הורמונים מהעיסוק בספורט.

אורן: זה תהליך כימי שקורה בגוף?

הרב לייטמן: כן, ואתה מרגיש את זה.

אורן: מי זה ה"אתה מרגיש", מה זה החלק הזה אם זה לא הנפש שלי?

הרב לייטמן: הרצון הגופני, הרצון לקבל, הרצון האגואיסטי, שכמו שתמיד אני מרגיש כשמשהו כואב, כשמשהו בסדר, או לא בסדר, יש לי תחושות כאלה, אבל זה לא שייך לנשמה בכלל.

אורן: איפה הן מורגשות?

הרב לייטמן: הן מורגשות בתוך הרצון הגשמי שלי.

אורן: מה זה "בתוך הרצון שלי"?

הרב לייטמן: יש לי רצון לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, שליטה, מושכלות, רצונות כאלו כלליים. רצון לאוכל לא נקרא סתם "רצון לאוכל", זה הרצון להרגיש טוב בגוף, והאוכל זה היסוד שלו כדי להזין את הגוף. מין זה גם כן כך, כל התענוגים שמתלבשים בגוף ביחד יש להם שֵם כזה "מין". לָמה? כי זה התענוג הגדול ביותר שניתן לאנושות, כי זה כנגד הזיווג הגדול הקדוש שיש לנו בעולם הרוחני.

אורן: אז איפה אני מרגיש את התענוג?

הרב לייטמן: ברצון.

אורן: איפה זה ברצון?

הרב לייטמן: אין דבר כזה, גם הרצון הזה אינו מלובש בגוף, אפילו הרצונות שהזכרתי, אוכל, מין ומשפחה. איפה הרצון נמצא? אם אחתוך יד או רגל, יהיה לי פחות רצון?

אורן: לא.

הרב לייטמן: זאת אומרת שאני מרגיש זאת כתופעה שמתרחשת בגוף, אבל רצון זה רצון. למשל, כשעולה לי פתאום לחץ הדם, האנזימים, ההורמונים, הנוזלים החשמליים וכל מיני ההפרשות שבתוך הגוף משתנות. ניתן לראות מצבים כאלה באמצעות בדיקות שונות כמו תרשים התפקוד החשמלי של המוח, בדיקת א.ק.ג לאבחון הלב, "מכונת אמת" ועוד. המכשירים האלה מושפעים כאשר אני מתרגש, כשטוב לי או רע לי, כשאני ישן או ער ועוד, והם מבטאים את השינויים שמתחוללים בגוף. אבל כל אלה הן תופעות חיצוניות שמתרחשות בגוף מתוך מה שהנפש שלנו, הרגש שלנו, הרצון שלנו מרגיש.

אורן: עכשיו בלבלת אותי כשאמרת: מתוך זה שהנפש שלנו? קודם אמרת לי שאין לנו נפש.

הרב לייטמן: לא הנפש. אם אני נמצא עכשיו באיזו התפעלות רוחנית, אני יכול לחבר אלי מכשירים ולראות תופעות בגוף שהן תוצאה מזה.

אורן: זאת אומרת שאם אחבר אותך למכשיר שמודד לחץ דם ואתה עכשיו נמצא בגילוי הבורא, אז העקומה תקפוץ או תרד?

הרב לייטמן: נכון, כי אלו תופעות.

אורן: אוקיי.

הרב לייטמן: אם אני רוכב על הסוס שלי לירושלים ואני צריך להגיע מהר.

אורן: יש לך סוס "טויוטה" לא?

הרב לייטמן: לא חשוב, נגיד סוס. אני דוהר על הסוס ברכיבה מהירה עם רצון להגיע לירושלים ובודק במכשירים את לחץ הדם של הסוס, האם אראה בהם תופעות?

אורן: בטח.

הרב לייטמן: זה הדבר.

אורן: אוקיי. בוא נעשה סיכום, אמרנו שעישון לא משפיע על הנשמה.

הרב לייטמן: על הנשמה שום דבר לא משפיע. אם נלך למשל לאריסטו, לאפלטון, לכל החכמים העתיקים, לרומאים, הם חשבו שנשמה זה "נשימה" שאותה אנחנו נושמים. הם חשבו שהנשמה מתלבשת בגוף, חשבו שהיא נמצאת בתוך הלב, בתוך המוח. עד היום האנשים לא יודעים על זה כלום, ומה שאנחנו יכולים ללמוד על הנשמה זה מחכמת הקבלה, שהיא מנותקת מהגוף ומהעולם הזה. תופעות אכן קיימות, אני מתרגש מתופעות רוחניות, ואפשר למדוד זאת בגוף, אבל אלה הן תופעות, לא יותר.

אורן: בוא נעבור לשאלה הבאה של שלומית מראשון לציון שכותבת לך בבלוג.

מה ההבדל בין הדור הנוכחי לדור הקודם? מדוע כאמא אני תמיד מרגישה שהילד שלי לא מסופק? מה צריך הדור החדש? האם הדור הנוכחי יכול לתת לו את מה שהוא צריך? איך לבנות דור מאושר והאם זה בכלל אפשרי?

הרב לייטמן: לבנות אנחנו לא יכולים. אנחנו צריכים לתת להם הכנה כדי שיבנו את עצמם בצורה הנכונה, לא יותר מזה. לא בכפייה, אין כפייה ברוחניות. אנחנו צריכים רק לתת להם הכנות במה שאנחנו מבינים שזה יכול לעזור להם.

אורן: אילו הכנות?

הרב לייטמן: ההכנות הן רק בדבר אחד, איך נכון לעבוד עם האגו שלהם. האגו זה מה שמבדיל בינינו לדור שלהם.

אנחנו בדרך כלל לוקחים דוגמאות מאתנו. נניח שיש לי אגו בצורת קופסה, והוא מלא עם כל מיני סטיגמות שהכניסו לשם במשך ארבעים שנות חיי ההורים, המורים, בגן הילדים, החברה ועוד. עכשיו יש לי ילדים קטנים ומה אני עושה? אני רוצה להכניס לתוך הילד הקטן את כל אותן הדמויות, התבניות, צורות ההתנהגות, כל מה ששייך לי, לדור שלי, לאגו שלי, וזה לא טוב.

אני צריך לתת לו רק דבר אחד, אמצעי איך לעבוד עם האגו שלו, כי ההבדל בין הדורות זה האגו. אצלם האגו יותר גדול, וחוץ מזה שהוא גדול יותר, יש לו צורות חדשות. הם לגמרי יצורים אחרים מאתנו. אנחנו לא מבינים שאם האגו קצת אחר, ההסתכלות על העולם היא אחרת, ההסתכלות על החיים היא אחרת וההבנה אחרת. אפשר לראות שהתרבות, החינוך והמדע, הכול אנחנו מפתחים אחרת ממה שהיה קודם.

אורן: אתה אומר שזה שאני רואה אותו בגוף דומה לשלי, אני טועה בכך שאיני מבחין שבפנים בתוכו יש ממש ישות, יצור אחר?

הרב לייטמן: ודאי. אנחנו מתבלבלים כי הגוף נשאר אותו גוף, הגוף שלי והגוף שלו.

האוכל יכול להיות פחות או יותר אותו הדבר, התענוגים הבהמיים יכולים להיות אותו הדבר, אבל חוץ מזה, חוץ מהדברים הגופניים, המנטאליות, על מה שהוא חושב, מה שהוא רוצה, איך הוא רואה את העולם, איך הוא רוצה לפתח אותו, זה לגמרי יצור חדש.

אורן: מה זה לתת לו אמצעי לעבודה עם האגו שלו בצורה הנכונה?

הרב לייטמן: רק מחכמת הקבלה.

אורן: מהו האמצעי?

הרב לייטמן: האמצעי הוא לדעת איך להתנהג עם האגו שלו, עם הרצון לקבל שלו, שזה כל היסוד שלנו, כל היסוד של האדם, שיֵדע איך למלא אותו בצורה הטובה ביותר.

אורן: אתן לך דוגמא, יש לי בן בכיתה א', ואני מדבר אתו כל יום על הדברים שעכשיו אנחנו מדברים, ואתמול היתה לו פעילות עם החברים שלו וכשהוא סיים את הפעילות שמעתי שהוא הפריע לילדים האחרים והוציאו אותו באמצע הפעילות.

הרב לייטמן: אני ראיתי.

אורן: אז אני אומר לו: "בני, אהוב ליבי, יקירי, מחמד נפשי, מה נהיה איתך?". אני כבר לא יודע מה לעשות, כי זה קורה עוד פעם ועוד פעם ואני כבר מתייאש.

הרב לייטמן: מה הוא אמר לך?

אורן: יש לו תשובה אחת לכל המצבים, שהוא מבין שזה האגו שלו שמתפרץ ושולט בו.

הרב לייטמן: ואתה גם כן ככה ואני גם כן כך, כולנו כך. נלחמים עם האגו, מה לעשות איתו, איך לבנות אותו בצורה קצת יותר יפה, קצת יותר מקובלת, זו מלחמה בלתי פוסקת.

אורן: אבל כבר לא נעים לי לחזור ולהגיד לו כמו תקליט.

הרב לייטמן: זה נכון.

אורן: שלוש פעמים ביום יש לי סיטואציות כאלה אתו. אז מדברים אתו אחרי הפעם הראשונה, אחרי הפעם השנייה, אחרי הפעם השלישית, ואתה אומר: אני כבר נודניק כזה.

הרב לייטמן: הוא חייב להיות בחברה שמתנהגים נכון לפי הערכתך וממנה יהיה מוכן לקבל. מהאבא הוא לא מקבל כלום. מאבא לא מקבלים.

האם מההורים מקבלים משהו? זה דבר מוזר מאוד אם ההורים יכולים לתת לילד משהו, אלא רק בתנאי שאתה מדבר אתו על חכמת הקבלה, רק בתנאי שאתה קושר אותו עם משהו שהוא למעלה ממך. אבל אם אתה רוצה להיראות בעיניו כדוגמא, אתה יכול לדבּר כל החיים והוא לא יקבל את זה. זה לא לפי הטבע שהדור הצעיר ישמע את הדור הזקן וילך לפי מה שהזקנים מבינים ומה שהם חושבים ולפי ההערכה שלהם, אחרת נהיה בנסיגה במקום בהתקדמות.

אורן: אז מה אני יכול לתת לו?

הרב לייטמן: הדור הצעיר צריך לפתח עולם מחדש, הוא צריך לבנות את עצמו מחדש, הוא צריך לצפצף על כל הזקנים.

אורן: הוא מצפצף.

הרב לייטמן: אבל אתה צריך לתת לו כלים לבנות את עצמו.

אורן: מה זה הכלים?

הרב לייטמן: לא מילויים. אתה רוצה שיסתכל על הדברים כמוך, שיאהב את מה שאתה אוהב, שיחיה באותה צורה, שיתייחס כמוך וזה לא נכון. אתה צריך לתת לו תוכנה איך לנהל את הרצון לקבל שלו והוא בעצמו עם התוכנה הזאת כבר יבנה את עצמו בדרגה החדשה. אתה לא יכול לעשות את זה במקומו וגם אסור לך להשפיע עליו, אחרת אתה מפריע לו לממש את עצמו.

אורן: מה זה התוכנה הזאת?

הרב לייטמן: התוכנה החדשה היא תוכנת ההשפעה, איך להשתמש באגו, להביא אותו להשפעה.

אורן: איך אני מלמד אותו את התוכנה?

הרב לייטמן: לכן רק לחכמת הקבלה אנו צריכים.

אורן: אז אני רוצה את חכמת הקבלה. מהו השיעור הראשון שאתן לו מהתוכנה החדשה היום בערב כשאחזור הביתה?

הרב לייטמן: השיעור הראשון הוא בחירה חופשית. הסבר על כך שאין לו מה לעשות בעולם אם הוא הולך אחרי האגו, כי כך הוא הולך לפי מה שמנהלים אותו, כמו בובה על חוטים. הצע לו להסתכל על עצמו מהצד, לצאת מעצמו, ולראות שלמעשה זה לא הוא ולראות אם זה מה שהוא רוצה? תתחיל להסביר לו מאיפה בא הרצון, איך עוברים החיים, איך הוא קשור עם כולם.

תציע לו להתעלות, להתחיל לבקר את עצמו, זה האני שלי, וזה האני הגוף שלי, ובוא נראה אותו מלמעלה, איך אני יכול לנהל אותו לטובת העניין כדי שבאמת ארוויח מזה. תלמד אותו מה לעשות, כשהגוף כולו מנוהל מלמעלה, דבר אתו על ההנהגה, ההשגחה, על "אין עוד מלבדו" וכולי.

תסביר לו שאפשר לעלות לרמה של קבלת ההחלטות, מהיכן שמגיעות אלינו כל הפקודות האלה שמפעילות אותנו ועל כך שאנחנו יכולים לפקח על כל מה שקורה כאן וכך תהיה אתה "בר מזל", זאת אומרת שאתה הוא שתנהל את המזל שלך.

תציע לו ללמוד זאת כדי שיוכל לבחור מה לעשות עם הכוח הזה, עם השיטה הזאת, ומה שיעשה עם זה כבר יהיה עניינו. ואתה לא נכנס לנפש שלו. אינך אומר לו לחיות כך או אחרת, להסתכל כך או אחרת, אתה מציע לו לבדוק את האמצעי הזה שהוא לא המצאה שלך, אלא הגיע בצורה מדעית מהטבע, מדורי דורות.

כשהילד רואה שאתה עוסק במשהו חשוב, הוא מקבל את זה, אבל הוא רוצה לבנות מהדברים החשובים האלה מודל, תבנית, צורה משלו.

אורן: כן, הבן שלי שספרתי עליו הוא עקשן שחבל על הזמן. אם אני מכין לו משהו, הוא לא ישתמש. אתה צריך להביא לו את זה כמו חומר גלם כי הוא חייב לעשות בעצמו. הוא יעשה אותו הדבר, זה לא משנה, העיקר שהוא יעשה.

הרב לייטמן: אבל הוא ילמד ממך איך לעשות, רק יעשה בעצמו.

אורן: כן. אם הוא לא עושה בעצמו זה לא חשוב בעיניו. נגיד הוא אוהב לאכול טוסט ורוצה אותו חתוך בצורה מסוימת. אם אני מביא לו את זה חתוך כמו שהוא אוהב הוא לא יאכל: "תכין לי טוסט חדש ותיתן לי לעשות".

לדעתך, מאיזה גיל אפשר להתחיל לדבר עם ילד בצורה שתיארת?

הרב לייטמן: לפני שנולד.

אורן: לפני שנולד.

הרב לייטמן: אני אומר ברצינות. הנכד שלי דניאל הוא בן שנה ושלושה חודשים ומאז שקיימת הטלוויזיה שלנו, אשתי שהיא הסבתא שלו ומטפלת בו, מפעילה לו את הערוץ כל הזמן.

אורן: ומאיזה גיל הוא מתחיל להבין את הדברים?

הרב לייטמן: הוא כבר מבין ואתה לא יכול להוציא את זה ממנו, זה בטוח נרשם בנפש שלו. אנחנו לא יודעים עד כמה זה משפיע, כי זה אור. לנשמה אין גיל, זה שהוא קטן ולא יכול לבטא את עצמו זה לא חשוב, אני רואה איך הוא מסתכל עלי ומזהה אותי בגלל שהוא רואה אותי על המסך ואני נפגש איתו חמש דקות בשבוע לא יותר.

אורן: אז התוכנה הזאת של יחס למציאות, כמו שאמרת, מהמקום הזה שלמעלה, שאתה בעל הכוח ואתה מתחיל ליצור את הדברים כפי שאתה, התוכנה הזאת נקלטת בילד הקטן מבלי שהוא שם לב בכלל ואז הוא ירגיש אותה מבפנים ואתה אומר שזה בכל גיל.

הרב לייטמן: בקיצור, אתה צריך לתת לו כלים. ודווקא להשאיר אותו בידיעה הזאת, שאני נותן לך כלים ואתה תעשה איתם מה שאתה רוצה.

אורן: בוא נעבור לשאלה טלפונית של נח מכפר סבא.

רציתי לשאול איך אפשר ללמוד זוהר אם לא למדתי את התורה שבעל פה, את ש"ס או המשניות?

הרב לייטמן: אתה שואל האם הזוהר דורש איזה לימוד קודם? אגיד לך עוד יותר, אל תשאל על משניות, תשאל משהו אחר, כתוב בקבלה שלגשת לחכמת הקבלה אפשר אך ורק בתנאי שהאדם רכש את כל שבע החכמות שבעולם ואז הוא חייב להגיע לחכמת הקבלה. כתוב שהוא צריך "למלא כרסו בש"ס ופוסקים", כתוב שיהיה קדוש ונקי מכל וכל. האם זה רלוונטי? זאת אומרת, האם זה תנאי הכרחי בזמננו? לא. זה היה התנאי שהמקובלים התנו עם אלו שבאו אליהם כדי לדחות אותם מחכמת הקבלה.

אורן: בכוונה?

הרב לייטמן: בכוונה.

אורן: לָמה?

הרב לייטמן: כי העולם היה צריך עדיין להיות בגלות, בהסתרה.

אורן: מה זאת אומרת "להיות בגלות"?

הרב לייטמן: בגלות מההרגשה הרוחנית, מגילוי הרוחניות. כמו שהבורא אמר לאברהם מראש: "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה" ו"ארבע מאות שנה" זה גלויות, ארבע מידות.

אורן: אבל גלות מצרים כבר נגמרה מזמן.

הרב לייטמן: כן, אבל מצרים הייתה מאתיים ועשר שנה, וכל היתר זה אנחנו. אנחנו גומרים את ה"ארבע מאות" מה שנקרא, מידה שלימה, ארבעה חלקים, ארבע מידות של י' ק' ו' ק' בגלויות ויש כנגד זה אצלנו ארבע גאולות יציאה מהגלות.

אורן: זה קצת לא מובן תעשה לנו סדר. אתה מדבר על זה שהמקובלים בכוונה שמו גבולות והגבלות על לימוד הקבלה, כי הייתה תקופה שבה היו צריכים להרחיק את בני האדם מהקבלה?

הרב לייטמן: כן.

אורן: ולתקופה הזו אתה קורא "גלות"?

הרב לייטמן: כן.

אורן: לָמה הם היו צריכים להרחיק?

הרב לייטמן: כי האדם צריך להתקדם על ידי הייסורים, על ידי החיפוש באגו שלו, עד שהוא קובע שהאגו שלו הוא אכזרי, הוא הרסני, הוא הורס אותו, הורג אותו, וחייבים לצאת ממנו.

אורן: התקופה הזאת של דחיית האנשים מחכמת הקבלה, מתי היא התחילה, מתי היא נגמרת?

הרב לייטמן: היא התחילה בחורבן בית המקדש.

אורן: לפני אלפיים שנה.

הרב לייטמן: כן, כשנפלו לשנאת חינם, והיא הסתיימה עם כניסתנו בחזרה לארץ ישראל לפני מאה שנה.

אורן: עכשיו אנחנו בוגרים יותר, אנחנו בשלים יותר?

הרב לייטמן: היום אנחנו נמצאים באגו הגדול, באכזבה גדולה מההתפתחות האגואיסטית שלנו, מזה שהגענו לעולם הגלובלי, אנחנו נמצאים כעם ישראל בארץ ישראל, אבל עדיין אין לנו לא עַם ולא ארץ. אנחנו צריכים לרכוש את זה, לעבד את זה בצורה הנכונה. ואנחנו מוכנים וגם האנושות מוכנה לגילוי האלקות, לזה שכולנו נגלה באיזה מקום ובאיזו מציאות אנחנו באמת חיים ולכן חכמת הקבלה מתגלה. וזה לא לפי שכך נראה לי, אלא לפי פקודת כל המקובלים. היום אנחנו צריכים לנהוג הפוך, לפרסם את חכמת הקבלה ולתת אותה לכולם.

בספר "לראות טוב" שמונח לפניך אפשר למצוא אמרות כאלו. הרב קוק אמר שאפשר ללמד את חכמת הקבלה מגיל 9, ולימוד חכמת הקבלה לא דורש שום הצטיינות ואפילו הקטנים ועמי הארץ יכולים לפתוח את ספר הזוהר ולהתחיל ללמוד.

ולכן אנחנו פתחנו במיוחד עכשיו את ספר הזוהר לכולם, וקראנו למערכה הזאת שאנו מבצעים "זוהר לעם" ומאוד מקווים שעל ידה נגרום לעליה רוחנית ולעליה גשמית וביטחונית לכל עם ישראל ולעולם כולו.

אורן: אני רוצה לחבר את הדברים שאתה אומר עכשיו עם התשובה שענית קודם לגבי חינוך ילדים. אמרת שתינוק אפילו לפני שהוא נולד, זאת אומרת, מאז שהוא קטן צריך להתחיל ללמדו,

ואם הוא נחשף לידע הזה, לאט לאט נבנָה בו משהו שהוא בכלל לא שכלי, אלא משהו מבפנים, נבנית בו תוכנה אחרת של יחס למציאות.

הרב לייטמן: בדיוק. וככה פועל ספר הזוהר. כתוב: "המאור שבה מחזירו למוטב", וכתוב: "בראתי יצר רע, ובראתי לו תורה תבלין". מה זה "תורה"? הוא ברא את זה וגם ברא את זה, זה כנגד זה. שהמאור שבתורה מחזיר למוטב, עושה את היצר הרע ליצר טוב, ואז אתה מרגיש את האלקות, אתה מרגיש נצחיות, שלימות.

הבעיה שלנו שמצד אחד יש לנו יצר רע, ומצד שני יש לנו תורה ואני באמצע. את שני הדברים האלה שלפנַי ברא הבורא. ועכשיו מה אני צריך לעשות? לגרום ש"המאור שבה יחזירו" את היצר הרע לטוב, "למוטב".

אורן: אז אם אני מבין נכון את כל הציור שעשית, הייתה תקופה שהרע הזה היה צריך להיבנות בנו, להתבשל לתקופת ניתוק?

הרב לייטמן: לא היה לנו יצר רע, האדם חי אז כמו בהמה, קצת אכל, קצת עבד בשדה, לא נהג רע באחרים, היום יש לך רצון לנצל את כולם.

אורן: לפוצץ את העולם.

הרב לייטמן: כן.

אורן: יוצא שהרע הזה הוא לא כל כך רע, אם עכשיו הוא כרטיס הכניסה שלנו אל העולם הזה, כמו שכתוב: "לראות טוב", עולם טוב.

הרב לייטמן: נכון. אם אתה מסתכל עליו שהוא יהפוך להיות טוב, אז הוא נקרא כבר "עזר כנגדו". הוא כבר "עֵזר", הוא עוזר לך להגיע לטוב.

אורן: בעצם אתה מסתכל על כל ההתפתחות האנושית כמרוץ אחד או תהליך אחד מתפתח?

הרב לייטמן: בוודאי.

אורן: לפני איזו מדרגה אנחנו נמצאים היום? מה זה השלב הבא של האנושות?

הרב לייטמן: השלב הבא זה כבר תיקון ממש.

אורן: שֶמה זה?

הרב לייטמן: שעַם ישראל קודם כל חייב לעשות את התיקון, חייב לגלות את הנשמה על ידי לימוד הזוהר, לגלות את הבורא, את הכוח העליון שמנהל אותנו. בזה נגיע למצב המושלם, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" ונימצא בביטחון, בהתפתחות, בשגשוג, בבריאות, בכל.

אורן: מה עם שאר האנשים?

הרב לייטמן: ואז האור הזה ה "אור לגויים" נשפך, התורה כמים נשפכת לכל העולם.

(סוף התכנית)