ישיבת כתבים
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 3.12.20 – אחרי עריכה
דודי: אנחנו נתחיל את הנושא הראשון שלנו. ארגון "קבלה לעם" עכשיו בשאיפה להצעיר את קהל היעד, להגיע לקהל יותר צעיר עם המסרים המלבבים שלנו. ורצינו לשאול מספר שאלות בנושא הזה לקראת קמפיין שנצא לקראתו. אני אעביר את זכות הדיבור לאליהו, חבר שלנו שלומד בקבוצת תל אביב, והוא ייצג את החברים בכבוד.
אליהו: תקופת הקורונה גרמה להרבה טלטלות אצל החבר'ה הצעירים, אנחנו רואים שאלפים נותרו ללא עבודה, נסגרו להם מקומות הבילוי, הרבה מהם חזרו לגור בבית של ההורים אפילו, ובאופן כללי יש סימן שאלה מאוד מאוד גדול על כל דבר שנוגע לעתיד שלהם. ובראש ובראשונה עומדת שאלה של איך ולאן אנחנו ממשיכים מכאן. הייתי שמח ברשותך לשאול, איך אתה מרגיש את הדברים, מה חסר היום לצעירים?
אנחנו לא חיים בזמן רגיל. זה לא כמו שהיה בזמנים אחרים, לפני חמישים או מאה שנה, שבכל דור ודור כאילו יש שינויים עם הצעירים, שהם יוצאים מההורים, מתרחקים, אחר כך אולי חוזרים, מתחתנים, מתגרשים, עוברים ממקום למקום, ובכל דור, דור זה בערך עשרים, עשרים וחמש שנה, יש בו איזה שינוי ממה שהיה קודם, מהתקופה הסמוכה. היום זה משהו אחר, אנחנו לגמרי נפרדים מכל אותה האווירה, אותן המטרות, הסיבות, מכל דבר שבו היינו חיים. שהיינו מבינים שככה יש, אז קצת שינוי, כמו שהיינו מדברים, זה לא כמו שהיה קודם, אז קצת שונה, בסדר. אנחנו נמצאים במצב שהכול פשוט צריך להשתנות.
אנחנו נמצאים בתהליך, סך הכול שנה, ואפילו פחות, שזה התחיל להשפיע עלינו בצורה כל כך רצינית, והסיבה הזאת מחייבת אותנו להשתנות, ואנחנו לא יודעים אפילו לאיזה כיוון. אנחנו רואים שבאים חיים חדשים, כוחות, תנאים, והם מסובבים אותנו, ואנחנו רוצים או לא רוצים אבל ככה זה. מאין ברירה אנחנו חוזרים לחיות אצל ההורים, מאין ברירה אנחנו כבר לא יכולים למצוא עבודה כזאת אז הולכים לעבודה אחרת אם כן, אם לא, וכן הלאה. זה משנה לגמרי את הסדר. אני שומע מהאנשים הצעירים, "לאן ללכת ללמוד? מה לעשות? המקצועות האלה כבר עכשיו הם לא כל כך בשוק, מה אני אעשה?", וכן הלאה. זאת אומרת, אנחנו בסך הכול נמצאים בתקופת מעבר מאוד חדה. אמנם היא מאוד אינטנסיבית, מהירה, ולכן יש תקווה שהיא תיגמר מהר מאוד, שאנחנו נגיע לאיזו הבנה, לאיזו רוויה, לאיזה מקום חדש שנבין איפה אנחנו נמצאים, מה הכוחות הפועלים, מה הערכים שנמצאים בחברה שעכשיו באה, קמה, מחליפה את החברה הקודמת. ואז בצורה כזאת אנחנו פשוט נוכל איכשהו לכוון את עצמנו להסתדר בחיים החדשים.
אבל היום אנחנו נמצאים בתקופות כאלה, שזרמים שעדיין לא הסתדרו ביניהם הם מושכים לכל מיני כיוונים, וזה אסור, וזה ככה וזה ככה, ואף אחד לא יודע מה יקרה, מה יהיה מחר, העולם הולך לאבד בכלל את כל הערכים שלו. זו רק התחלה, אבל מי יודע, המשבר העולמי מתקדם, זאת אומרת, הכספים, הערכים הכלליים וכן הלאה. לכן הדור הצעיר הוא במיוחד נמצא כאן במצב שבאמת קשה לו, הוא לא יודע איך להסתדר בחיים החדשים. אף אחד לא יודע, אבל בשבילו זה במיוחד קשה. אם ההורים כבר בנו את עצמם ויש להם איזה יסוד, הם רגילים שכך צריך להיות, אז ילד שברח החוצה, רצה להתחיל לבלות ולטייל ולבנות את החיים שלו ולקבל מקצוע ואולי להתחתן בעתיד או משהו, לא, פתאום הוא מרגיש שאין שום יסוד תחתיו, ואז חוזר לאימא. ככה זה, בצורה אינסטינקטיבית טבעית כך זה קורה.
אני לא יודע מה לעשות במקרה כזה עם הדור הצעיר, חוץ מלהסביר להם באיזו תקופה אנחנו נמצאים. ואז יחד איתם למצוא שיטה, גישה, איך אנחנו מייצבים את עצמנו בזמן הזה שהוא זמן מעבר, ולכן כבר שוכחים את האתמול, שזה כבר לא יכול להתקיים, וצריכים להגיע למשהו היום ומחר. מה יהיה? לא ידוע. זאת אומרת אם אין לי היום מה לעשות, אנחנו צריכים בעיקר להביא להם, כמו שאני מבין מחכמת הקבלה, ראייה במצב הבא, לא נכון להיום אלא נכון למחר. שאנחנו מתקדמים לחברה אינטגרלית, שאנחנו צריכים לראות את עצמנו שפועלים בחיבור, שהטבע יחייב אותנו לחיות חיים חדשים, כמו שבעל הסולם כותב ב"דור האחרון". לא שזה בא מיד אבל לכיוון הזה זה יתקדם.
מעניין, אתמול דיברתי עם הנכדים שלי, וגם הם שאלו אותי, הם אמרו שהמקצועות האלה שהם בחרו קודם זה כבר לא רלוונטי. הם אחרי בית ספר וצריכים ללכת לאוניברסיטה, לאיזה מצב. ואנחנו דיברנו, שאין מה לעשות, צריכים לחשוב כבר אחרת איך אנחנו בוחרים את העתיד, איפה לחיות, מה לעשות, אפילו איפה לחיות. הדור הצעיר תמיד רצה להיות בדאון-טאון, בכל מיני מצבים כאלה איפה שהחיים הסוערים, היום לא, היום זה הבית של אימא ואפילו מחוץ לעיר הגדולה, וכולי. זו באמת בעיה.
אני חושב שחוץ ממה שאומרת חכמת הקבלה, בסופו של דבר, איך שהיא מדברת על העתיד לא ה[עתיד] הרחוק, גמר התיקון, אלא על העתיד שאנחנו צריכים להסתדר בחברה החדשה, שהיא צריכה להיות חברה מחוברת, שאנחנו צריכים להיות יותר קרובים זה לזה, שאנחנו צריכים לבנות יחסים חדשים בינינו, שרק בצורה כזאת נוכל לשרוד לטובת כולם, זה מה שניתן לנו להסביר ולחנך את הדור הצעיר.
אני רואה כמקצוע הנכון זה המחנך. אין לנו דבר יותר חשוב במקום כזה. תתארו לעצמכם, אם היום היו אנשים, משרדים, חברות, שהיו באמת יכולים להסביר לנו איך להתקיים, עד כמה היינו רוצים להשתמש בהם. זאת אומרת, מחנכים זה הדבר המבוקש ביותר שאני רואה שאנחנו נצטרך. אבל אלו שלומדים אצלנו, אני חושב שאנחנו רק צריכים להתאים מה שאנחנו לומדים לשאלות של הדור הצעיר. אני מוכן להיות אתכם, לתת כמה שיחות אם תחברו שאלות, אם תבואו עם הדרישות שלהם, ואז אנחנו נבנה. יכול להיות שאז נבנה באמת יציאה נכונה לדור הצעיר.
אליהו: אנחנו רואים שהיום חבר'ה צעירים טרודים בהמון דברים, כמו באמת בחירת מקצוע שיש עם זה ממש חוסר ודאות, חיפוש בת זוג נהיה משהו שהוא מאוד מאוד קשה בימינו, שאפילו להיפגש לא ממש יוצא. האם לחכמת הקבלה יש מה להציע להם בלימוד או שרק לפתוח אותם לדברים קצת יותר כלליים על התהליך?
בלימוד אני מציע להם, כמו שדיברנו, שהמקצועות שבעיקר אנחנו צריכים זה להיות מומחים במקצועות הבסיסיים, מה שהחברה צריכה, זה מצד אחד, דבר אחד. ומצד שני אנחנו צריכים להשתדל לבנות את עצמנו בהבנה למה אנחנו מתקדמים, מתוך זה אנחנו נוכל גם להקים נכון משפחות ואת עצמנו. זה דבר שייקח עוד זמן. עכשיו הזמן הוא מאוד מאוד מבולבל לאנשים, הם לא מבינים עדיין, לא יכולים לקלוט מה קורה איתם, הם לא מוכנים להסכים עם מה שקורה, הם רק רואים שהחיים, זרם החיים הוא מוביל אותם למצב חדש. בקשר לבניית משפחה, זה מאוד קשה היום, לא ידוע, לא מובן, מצד אחד. מצד שני, בכל שלב ושלב איפה שנמצא אדם, סך הכול זה אפשרי לאהוב בן או בת זוג ולהקים משפחה. לא נראה לי שזה המחסום שעוצר בני אדם.
אליהו: רואים שהיום החבר'ה הצעירים באמת אין להם הרבה רצונות גדולים, כבר לא לשלוט, לעשות הרבה כסף, אלא תן לי שיהיו לי כמה דברים, סבבה, קצת חברים טובים, קצת בילויים. והדבר אולי הכי בולט שהם לא רוצים שישלטו בהם. למה זה ככה? איפה השינוי היה?
השינוי באמת נעשה מאוד מאוד חד, ואנחנו אפילו לא היינו מודעים לזה. שאם קודם אדם היה מוכן למסור את עצמו לאיזו עבדות בעבודה יפנית, היום הוא פחות רוצה את זה, כי הוא רואה שזה לא מביא אותו להצלחה, לשמחה, לשום דבר. לכן אנחנו מדברים אתכם במצב שהוא עדיין לא מצב סטטי, שכל הזמן בדינמיקה שלו, בשינויים שלו הוא מביא לנו עוד ועוד נתונים נוספים ועדיין אנחנו לא יכולים לראות את המצב החדש.
אבל בכל זאת מה שאני הייתי ממליץ לדור הצעיר זה להשתדל להבין בכלל מהו הכיוון שהעולם [אליו] מתפתח, מה הטבע רוצה מאיתנו, מה אנחנו צריכים לעשות כדי לשרוד, להשתדל אפילו להצליח. מה זה להצליח? שאנחנו נהיה בטוחים גם בהיום, גם במחר. בכל זאת, יש לנו נטיות למשפחה ולאיזשהו יום מחר בטוח. אני הייתי פותח לצעירים כיתות לימוד כמו בית ספר, שהם ידעו מה קורה ומה הם צריכים לדעת כדי לדעת מה קורה בחיים, מה קורה איתם, איך יותר טוב להסתדר בחיים הנוכחיים, מה היום וגם מה מחר מגיע ומצפה להם.
אליהו: האם זה צריך לבוא מתוך הציבור, מתוך האנשים, או שזה צריך לבוא מאיתנו והם ילכו אחרינו?
אני חושב שמאיתנו. וחוץ מאיתנו זה מאתכם דווקא, מהצעירים שלומדים אצלנו, הם צריכים כבר לראות את עצמם כמפעילים את הפצת שיטת התיקון. שאתם מסבירים לאנושות מה קורה איתנו, למה זה קורה ולאן זה מוביל אותנו, ואיך האדם צריך להתנהג כדי שהיחס שלו לחיים ויחס החיים אליו יתאזן בצורה כזאת שהוא יראה את עצמו מבין, מרגיש, נמצא באיזושהי זרימה שמכיר אותה והולך איתה יחד, שנקראת "חיים".
אליהו: האם אתה רואה רק הסברה על העולם החדש או גם מעשים קונקרטיים כלשהם?
בינתיים זו רק הסברה. אבל עוד מעט אולי יבוא הזמן שאנחנו נתחיל בפועל לבנות מן קומונות, זאת אומרת חיבורים כאלו בין בני אדם, שיהיה להם טוב, שיהיה להם קל להיות יחד. ומתוך התקשרות כזאת, הם יהיו מחוברים באיזושהי צורה ביניהם כך שיהיה להם יותר קל, יותר מובן, יותר בטוח לזרום בחיים.
אליהו: נראה שיש המון חוסר התאמה בין מצב הדור לבין מצב העולם, מה זה חוסר ההתאמה הזה?
אין מה לעשות, זאת תקופת מעבר, אתה לא יכול לעשות כאן כלום. אבל נגיד, עד תחילת הקיץ כבר יהיה לנו הרבה יותר ברור מה קורה עם העולם. אף אחד בעולם היום לא יודע מה לעשות, כולם נמצאים במבוכה, אנחנו לא יודעים מה לעשות עם הדור הצעיר, גם עם עצמנו לא כל כך. אף אחד לא יודע מה יקרה אם יגמר הכסף, אם תהיה פתאום איזו בעיה בחברה, בעיה בעולם, מי יודע. וכך כל העולם נמצא.
בעיית הצעירים זה עוד יותר, כי ברגע שהם רוצים להתחיל לבנות את החיים ויש להם כוחות ומרץ והכל, פתאום אין להם דרך. זו בעיה. בדרך כלל במקרים כאלו היו עושים מהפכות. צעירים היו עולים על השלטון והיו הופכים אותו. אבל היום אין לאן ואין למה, באף מקום בעולם אין לך תנועות כאלה. כי מובן לנו יותר ויותר שזה לא מגיע משלטון מסוים באיזו מדינה מסוימת, אלא זה מגיע כביכול מלמעלה, מהטבע. והשלטון גם נמצא יחד עם כל האוכלוסייה תחת המכה הזאת ולא יודע איך להתנהג, ואף אחד מהשלטון גם לא צועק "אני יודע, יש לי, יש לי", אין. ולכן המצב עדיין נמצא בזמן המעבר.
זה זמן בשבילנו, זה זמן שאנחנו צריכים לבוא ובמבוכה הכללית הזאת שנמצאת בציבור להתחיל להסביר בצורה שיטתית בלי להתבייש, בלי לעשות מעצמנו איזשהו משהו קטן, בלי צניעות, להסביר לכולם מה קורה בעולם, מה קורה איתנו, ואיך אנחנו יכולים לעשות צעדים קדימה להתקרב לטוב הבטוח.
אליהו: רואים שהמעבר הזה הוא מביא איתו המון כאב, גם לדור וגם בכללי לעולם. האם תוכל לתת הגדרה לכאב של הדור הצעיר?
בעיקר זה חוסר אונים, חוסר התמצאות, חוסר עתיד, חוסר ביטחון, ואז אנחנו נמצאים בצורה שככה זה. זה כמו ילד קטן, "שכחו אותי בבית" אומרים, שהוא עומד בוכה קטן ולא יודע לאן כולם נעלמו, והוא נמצא לבד והוא בוכה, וממש העולם שלו הוא פתאום ללא תמיכה, שהוא לא יכול כך להתקיים. זאת האנושות של היום. וכאן אנחנו צריכים להגיע לתמונה הזאת ולהסביר, שיש כאן בעל בית ויש כאן נציגים שלו. ואנחנו כן יכולים להסביר לכולם מה קורה, ואנחנו כן יכולים להגיד לכולם ולהראות לכולם מהי הדרך הנכונה, אז בבקשה, בואו נתחיל לנוע לכיוון הנכון. בהסברה, בהפצה, אנחנו נוכל את זה לעשות. זה הזמן שלנו.
רק אני לא יודע בינתיים למה אנחנו לא פורצים לכיוון הזה בכל הכוח. למה אנחנו מחכים? לבחירות בישראל או באמריקה, לעוד למשהו? רק צריכים לפרוץ קדימה ולהגיד "יש לנו, אנחנו יודעים את הדרך, אנחנו יודעים את הסוף, אנחנו יודעים את הסיבות, הכול ידוע לנו. בואו נעשה חיבור נכון". כמו שדיברנו גם היום בשיעור הבוקר, שהכול תלוי רק בחיבור בינינו, וכלום לא חסר, שום דבר חוץ מהמאמץ שלנו לחיבור בינינו. ואז אנחנו נסדר את כל הכוחות האלה שדוחפים אותנו מכל מיני כיוונים, זרמים כאלה כמו במערבולת, ואנחנו נצא לדרך הנכונה האחידה לכולם.
אליהו: אנחנו נתחיל. יש צוות שלם שהתגייס לדבר הזה. יש לי רק שאלה אחרונה, איך אני בתור בחור צעיר יכול לראות אופק, עתיד, במצב הנוכחי?
אנחנו נוכל לדבר על זה, אנחנו נוכל ללמוד את זה, אין שום בעיה. העתיד הוא פשוט, ברגע שאתם מתחילים להתגבר על המרחק ביניכם, דרך זה, כמו דרך זכוכית מגדלת, אתם מתחילים לראות את העתיד הנכון שנמצא לפניכם. אתם בונים את הכלי הזה בחיבור ביניכם. תצליחו.
גלעד: מה הדבר הראשון שהיית מציע שיתפוס את האוזן של הצעירים? מה הדבר הראשון שהיית אומר שהם ירגישו שיש פה משהו שהם רוצים לשמוע אותו?
קודם כל לספר על זה שאין עתיד. ובאמת אין עתיד, שהם ידעו. רק לסדר את הדברים האלה בצורה ברורה. שאנחנו נמצאים במצב שאין עתיד בכלים שלנו, למה זה נובע, מאיפה זה נובע, לאן זה מביא אותנו, איך אנחנו יכולים להגיע לאותה המטרה שהיא נמצאת לפנינו ושאנחנו נאתר אותה, כדי שלא יהיה לנו עתיד כל כך מעורפל. איך אנחנו נאתר את העתיד הזה, איך אנחנו נתקדם אליו בביטחון, בצורה בריאה, ונתחיל לנוע לקראתו.
כאן אנחנו צריכים לתקן את עצמנו, לתקן את היחס שלנו לחיים. כל הזמן דיברנו על זה שחייבים לעבוד 15 שעות ביום, שאנחנו צריכים לעשות כל מיני שטויות, את כל הדברים האלה אנחנו לא צריכים, אלא את כל הכוחות אנחנו צריכים רק לכוון לחיבור בינינו. ואז להסביר להם מהו החיבור, במה הוא תלוי, במה הוא כרוך, ושאם אנחנו בצורה כזאת מתחברים בעוד מילימטר, בעוד מילימטר אחד כלפי השני, אנחנו מתחילים להרגיש עד כמה העולם משתנה בהתאם למאמצים ההדדיים שלנו. בואו נתחיל לעשות את זה פרקטית. ועד כמה שנתחבר בינינו, למרות הדחייה, הביקורת והשנאה אפילו, איך אנחנו נתחיל על פני זה שנתחבר לראות עולם יותר טוב כל פעם. לכן לא נחכה למה שיקרה מחר בעולם, כי אם לא נתערב, יהיה רק יותר גרוע כדי לחייב אותנו בכל זאת לחיפוש ולתיקון. איך אנחנו כבר עכשיו, מהיום, נתחיל את החיבור ונבנה את העתיד שלנו כל פעם כתוצאה מהחיבור.
גלעד: קודם כל, מה שאתה אומר זה בדיוק מה שגם הם אמרו. עשינו בדיקה עם צעירים והם אמרו בדיוק את הדבר הזה של אין עתיד, ממש מה שאתה מתאר, אתה רק ירדת לעוד רובד יותר עמוק מזה. אבל השאלה, מה להרגשתך ידבר אליהם יותר, האם להסביר להם או להזמין אותם "בואו תטעמו חיבור"? מה השלב הבא?
אנחנו מסבירים להם איך לעשות חיבור נכון. ואי אפשר לעשות זאת בלי שהם ידעו קצת מהיסודות שלנו, אלה יסודות הטבע, זה לא שלנו, חכמת הקבלה זאת חכמת הטבע, ובצורה כזאת נביא אותם להסתכלות הנכונה בחיים. דרך ראי הקבלה הם יראו איפה נמצאים, למה מתקדמים, מאין ברירה, או בדרך תורה או בדרך ייסורים, אבל אנחנו חייבים להגיע לחיבור. וכאן כל העתיד שלנו שהוא כבר נמצא מלכתחילה, אנחנו לא יכולים לבנות משהו חדש, אלא אנחנו יכולים רק לזרז את הדרך ואז אנחנו מקדמים את עצמנו למטרה יותר מהר ממה שהשוט מגיע ומכה בנו.
גלעד: כשאנחנו מסתכלים על צעירים יש כאילו מצבים שונים של צעירים, יש צעירים שממש אחרי צבא שהם בודדים, שממש מרגישים שקשה למצוא בני זוג, קשה להיפגש, יש צעירים שכבר בזוגיות.
זה לא חשוב באיזה מצב הם נמצאים, אין להם עתיד. לא חשוב באיזה מצב הוא נמצא, או לפני צבא, או בצבא, או אחרי צבא, רוצה להתחתן, רוצה להיות חופשי, לא חשוב מה, אין עתיד, הוא לא רואה את זה. תייצב לפניו את העתיד ההכרחי הקרוב של כל האנושות, רוצה או לא רוצה הוא יצטרך להיכנס לזה, הוא לא יכול לברוח. כשאתה מייצב את העתיד בצורה כזאת, כבר יותר מובן איפה אנחנו ומה הוא צריך לעשות עם עצמו.
אין יותר מהפצה, הסברה, זה מה שבעל הסולם כותב, ואנחנו צריכים להבין עד כמה זה חשוב ועד כמה אנחנו צריכים לפרוץ לזה. זאת אומרת ללא שום הגבלות, בכל מה שרק אפשר. ואותם צעירים, ותיקים, לא חשוב מי, ממש להשתדל לחייב אותם לדבר בכל פינה, בכל פינה, רק על זה. והעולם צמא, הוא לא רוצה לשמוע ברגע הראשון, כי זה לא נראה לו, אנחנו נלמד איך להגיד כך שזה יהיה קרוב לו. אבל אתה מצייר לו את העתיד שיהיה מחר, ואיך להיות יותר מותאם לאותו עתיד, זה סך הכול מה שאנחנו מביאים לו. אנחנו מביאים להם את תמונת המחר, שאם אתה יודע מה זה, אתה כבר לא נמצא בחוסר אונים, בייאוש.
דודי: תודה על החלק הזה. גם הזמנת את הצעירים לסדרה של שיחות איתך, אז נקווה שזה ייצא לפועל בקרוב, שיוכלו לשאול כמה שיותר כולם ויוציאו את זה לפועל לפי התוכנית שגלעד ציין. אנחנו עוברים עכשיו בפנייה חדה לנושא אחר, לארץ סין.
חיים: סין כבר הרבה זמן פעילה מאוד, אבל בתקופה האחרונה אנחנו רואים שהיא הולכת ושולחת זרועות בעצם כמעט לכל פינה בעולם. נראה שהיא רצה בשיא המהירות לכל הכיוונים בו זמנית. רק בשבועות האחרונים היא הנחיתה גשושית מחקר על הירח. היא ייצרה וכבר מוכנה להעביר חיסונים לקורונה לפני פייזר, לפני מודרנה ולפני כולם. היא בונה נושאת מטוסים ענקית שתשנה את פני הזירה העולמית בים ויתכן גם ביבשה. היא התעמתה עם אוסטרליה לגבי דרום סין, עם הודו על אפליקציות שלה. ולגבי היחסים עם ארצות הברית, ערוץ CNBC אומר שיחסי ארצות הברית וסין התדרדרו למשחק כוח מדאיגים. אנחנו גם רואים שיש ניסיונות של ארצות הברית להוציא בעצם את סין מתחום התוכנה בארצות הברית דרך וואווי, דרך טיקטוק וכאלה. יש ראיות להתערבות כספית וטכנולוגית של סין בבחירות בארצות הברית, זה עדיין בבדיקה. העיתון Business insider השווה את הכוחות המיוחדים של ארצות הברית לאלה של סין, גם משהו שנראה אולי כעימות אפשרי בדרך. סין אומרת שהיא פתוחה לעולם, אבל הניו יורק טיימס כותב שבזמן שהיא אומרת את זה היא מובילה אסטרטגיה שתהפוך את המדינה ליותר תלויה בעצמה ומדינות אחרות יותר תלויות בסין.
העניין הוא שסין הייתה סגורה אלפי שנים, היא הייתה ממש דואגת להיות מבודדת מכולם, זה תוצאה מהרצון לקבל שכך היה מתפתח בתוך האומה ונתן להם גם פילוסופיה וגם כוחות להחזיק את עצמם בצורה כזאת ביחד. הם מאוד מאוד דאגו להיות מבודדים.
ועכשיו הגיע זמן אחר, כרגיל כמו לכל אומה ואומה יש לאותה אומה הסינית גם דרך משלה שנראית לנו מאוד מאוד מוזרה, אבל ככה זה. הם עכשיו רוצים בזמן קצר לעבור את כול אותם שלבי ההתפתחות שבהם כל העולם התפתח במשך כמה אלפי השנים האחרונות.
תראה איך חיה סין? סין חיה כמו שהעולם חי לפני לפחות אלפיים שנה, אפילו יותר. אין לה עד היום דת, וזה פשוט המון עמים שכאילו נקראים "העם הסיני". זה לא העם הסיני, אין דבר כזה. זאת אומרת הם עדיין לא מרגישים את עצמם כעם אחד. הם עוד צריכים לעבוד הרבה כדי להרגיש את עצמם שייכים לפילוסופיה, לאידיאולוגיה אחת, ועדיין אין דבר כזה. הם עברו דיכוי גדול מאוד בזמן מאו דה צונג, והיו ממש רעבים ללחם.
אלו התקופות שכל עם צריך לעבור, אין מה לעשות. אתה לא יכול לדלג. אלא דומם, צומח, חי, מדבר, אתה צריך לעבור בכל תקופה ותקופה, בכל שלב ושלב, גם בהתפתחות הפנימית, בחיצוניות, בכל דבר, זה מה שסין עוברת.
אני לא חושב שהיא מאיימת על כולם, אמנם וודאי שכן, אבל אני לא חושב שיש מזה כבר איזו התפרצות של סין על כולם. זו הצורה ההפוכה, כמו שפעם היא סגרה את עצמה, אז היום היא רוצה להתחיל ממש להתפשט על כולם. האמת, אני לא מתאר לעצמי איזו סכנה, יש סכנה כלכלית, אבל זו סכנה אחרת. השאלה מה היא תעשה. זה [קשור] להתפשטות בעולם.
אם אנחנו נדע איך לקבל את זה בחיבור בינינו אנחנו לא צריכים כתוצאה מזה גם לבנות נושאת מטוסים וכל הדברים האלה ולהתחיל בתחרות איתם. לא. אלא רק דבר אחד יש לעולם, ואני רואה בזה את יד העליון, שאנחנו צריכים להיות יותר מחוברים. מי זה אנחנו? קודם כל ישראל ואחר כך כל יתר העמים שיכולים, ומדינות שיכולות להצטרף לזה. רק בחיבור. ועל ידי החיבור אתה תראה עד כמה שכל הנטיות האחרות ייעלמו, יפלו, יאזלו הכוחות שלהן. אין לך ברירה.
חיים: נכון לעכשיו באמת סין לא מהווה סכנה מיידית של מלחמה, אבל אנחנו רואים שהיא לא מפחדת בכלל להתעמת עם המעצמות הכי חזקות. מילא אוסטרליה, היא בת חסות של ארצות הברית אבל היא מתעמתת עם ארצות הברית, היא מתעמתת אפילו צבאית עם הודו. מה יש לה להרוויח מזה, מה האינטרס שלה בזה?
אין בזה שום אינטרס חוץ מאינטרס אגואיסטי שיש בכל אדם ובכל אומה מפעם לפעם שהוא גדל בדומם, צומח, חי, מדבר, זאת אומרת בדרגות האגו שלו, וכך גדלים כולם עד שמתחילים בסופו של דבר לראות שזה לא נותן שום דבר ואז מפסיקים לשחק בזה. כמו אדם, כך גם אומה וגם עולם. לכן צריכים רק לתת להם את זה שישחקו.
חיים: אתה יכול קצת להסביר את ההשוואה בין הרצון של סין לשלוט בעולם לבין הרצון של האסלאם לשלוט בעולם.
הרצון האגואיסטי הפשוט שיש בסין, מובן לנו הרבה יותר ואפשר גם לראות עד כמה שהוא ילך לפי חוקי הטבע. מה שאין כן האסלאם זו דת עולמית ששולטת בכל העמים האחרים. קו שמחבר את כל הדעות הפרטיות והפסיכולוגיות של כל העמים, בכל מיני צורות שונות ביניהן. לכן להשוות סתם בין ההתפתחות הגשמית הסינית להתפתחות הדתית של האסלאם, זה לא פשוט.
אבל בסך הכול גם אלו וגם אלו, טוב שהם יתפתחו כמה שיותר מהר, כי בסוף כל ההתפתחות יש משבר ואז כבר יבינו שזו לא הדרך. אבל זה לא שיבינו, אלא זה טבע הדברים, כך צריכים כל האנושות, כל העמים להבין שאין יותר לאן לגשת, אלא רק דרך החיבור לחיים הטובים. זה יהיה גם באסלאם וגם בסין, שני הכוחות האלה פועלים זה כנגד זה, ועוד נראה את המפגש ביניהם.
חיים: המשטר הסיני פועל נגד התפתחות האסלאם בסין. הוא מדכא בצורה מאוד נחושה את האזורים המוסלמים שנמצאים בסין ולא נותן להם להתפתח ולהתבטא. האם אתה רואה מצב של עימות בין מדינות אסלאמיות לבין סין בעתיד?
לא, אני חושב שזה יהיה חיבור.
חיים: על בסיס מה?
על בסיס זה שזה טוב לשלוט בצורה כזאת, עם הכוח הצבאי והכסף של סין ועם העוצמה נניח של שני מיליארד איסלאמיסטים בכל העולם. זה כדאי להם. המטרה של שניהם היא שליטה "אז בואו נשלוט. לא נפריע זה לזה אלא נשלוט, לא נחלק את העולם לחצי חצי, חצי סין וחצי אסלאם, אלא בואו אנחנו נתפרס על כל העולם וזהו".
מה הבעיה? רוסיה לא באה בחשבון, האמריקאים עסוקים בכסף שלהם ובכלל הם כבר יורדים מהמפה ההיסטורית, אירופה כבר לא קיימת, אין לך בעולם שום דבר חוץ מסין ואסלאם.
אני חושב שאנחנו בכלל לא צריכים להתעסק בזה, אלה דברים שייעלמו יחד עם זה שאנחנו נראה לעולם שיש לנו את שיטת החיבור ושהיא היא ההצלה לכל העולם. זה יהיה עוד מעט. אני בכלל לא סומך, לא על האסלאם ולא על סין, אנחנו נמצאים כבר ב''דור אחרון'' והכול תלוי עד כמה שאנחנו נשתדל להסביר לעולם את ''שיטת התיקון'' בפועל, ובמהירות כמה שיותר גדולה. אנחנו נעשה את זה.
נורמה: מה הקשר בין העלייה של סין, כמעצמה לתיקון העולם?
אני לא כל כך מתעניין בסין, אני לא פוליטיקאי ולא כלכלן, לא במסחר בינלאומי ולא הפוליטיקה ולא כלום. אני לא רואה שהם יכולים להשפיע בצורה ממשית, מעשית על העולם.
חוץ מעם ישראל אני באמת לא רואה כוחות, לא רואה, לא סין ולא אסלאם. כל הדברים האלה היו סך הכול צריכים להביא את העולם למה שהם הביאו. עכשיו אין לנו איתם שום מאבק, לא. אנחנו לא נמצאים במלחמה לא עם אחד ולא עם השני.
אנחנו צריכים להפיץ את ''שיטת התיקון'', שהיא בעצם לא מוחקת לא את סין ולא את האסלאם ולא את הפילוסופיות שלהם ולא שום דבר. העולם צריך את זה והעולם יגלה שהוא צריך דווקא את השיטה הזאת, לפי כמה שאנחנו נעבוד על זה ולפי כמה שאנחנו מתקדמים. וכל המגיפה וכל מה שקורה זה יגמור אותם הרבה לפני מה שאנחנו חושבים עליהם. אני בכלל לא חושב עליהם.
אם יש לי ביד כוח עליון ושיטת תיקון וגישה וראיה כזאת כמו שחכמת הקבלה נותנת לנו, אז רק את הבורא אני צריך ואני צריך להשתדל למשוך אותו, לדרוש, לבקש שיטפל בזה. מה יש לי מסין ומהאסלאם, מה אני נכנס בין כל הכתבים, זה לא אכפת לי שידברו מה שהם מדברים. אני יודע איך העולם בנוי, איך שהוא מתקדם, במה אני יכול לזרז את ההתפתחות הטובה שלו, ובזה אני צריך לעבוד.
דודי: למה אין אנטישמיות בסין?
באמת אין ולא הייתה, וכך זה היה במשך אלפיים שנה. יהודים היו בסין כבר אחרי הגלות, הם הגיעו כמעט לפני אלפיים שנה והם חיו שם. והסינים לא דיכאו אותם, עד כמה שאני יודע והיו מתייחסים אליהם נורמלי. זאת אומרת, "אתם רוצים בבקשה תחיו". בסין היו אזורים גדולים של יהודים סביב חרבין. איך הם הגיעו לשם? או דרך הודו, או דרך רוסיה, אני לא התעניינתי בזה.
נורמה: הדו"ח השנתי החדש של הקונגרס היהודי העולמי מגלה שמחודש מרץ השנה ישנה מגמת עליה משמעותית ברחבי העולם, בקונספירציות ומיתוסים אנטישמים, בקשר לקורונה וירוס וגם שליטה של היהודים בעולם.
היו מספר מקרים בולטים בארה"ב, גרמניה, אוסטריה, ורחבי אירופה, כמעט בכל מקום בעולם. במדיה החברתית מופיעים בצורה פתוחה ביטויים כמו "נגיף יהודי" או "יהודי מסריח". יש גם קונספירציה פוליטית של הימין הקיצון שנקראת ''קבוצת קואנון'' טוענים שיש קבוצה סודית של אליטות פוליטיות, גם של הוליווד, קשורים לפדופיליה, כשהמטרה הסופית לשלוט בכל העולם. וטוענים שהיהודים עומדים מאחורי זה. יהודים כמו ג'ורג' סורס, גם ביל גייטס, שהוא לא יהודי אבל מכניסים אותו באותה קבוצה וגם רוטשילד וכולי. אז השאלה, למה מיתוסים וקונספירציות בקשר ליהודים יותר מתקבלים בזמנינו בכל האנושות?
קודם כל היו מתקבלים תמיד ובזמננו אני לא חושב שזה יותר מהרגיל, וזה שמספרים, על כל הגברת הסיפורים האלה על יהודים, אני חושב שאותם הארגונים היהודיים מעוניינים בזה. אם הם לא יספרו לנו שבעולם מתעוררים כוחות אנטישמים, אז הם לא יוכלו לאסוף כסף ולהביא לעצמם קולות וכוחות.
ולכן קודם כל, אנחנו צריכים לראות האם אותם ''הציונים'' כביכול בגרשיים, מגלים את האנטישמים האלה כביכול ומחפשים את האנטישמים. כשנפגשנו באמריקה עם כל מיני ארגונים, אני הרגשתי שהם לא רוצים כלום חוץ מלקבל כסף ולא לעשות שום דבר. ואלה כל הארגונים הציוניים, מה שנקרא "ציוניים" או משהו. חלק קשור לישראל, חלק קשור לארצות הברית, חלק נגד ישראל וכן הלאה, חלק מסור לBDS ועוד ועוד.
אני לא מאשים בשום צורה את ''האנטישמים האמיתיים'' כי זה טבעי מה שהם מרגישים, והם מרגישים את זה מפני שכך אנחנו פעילים, שאנחנו לא יכולים להסביר לאנושות מה בדיוק עם ישראל צריך לעשות ואיך לפעול.
לכן כל מה שקורה בעולם בקשר לאנטישמים, לפעילות שלהם, אני אפילו נוטה להבין שזה מפני שהציונים המודרניים אלה בעצמם, ''הציונים האמריקאים" מה שנקרא, הם עושים את זה, לפי מה שאני הרגשתי עליהם. הם לא רוצים שהעולם ישתנה, כי כשיש כמה שיותר צעקות וכמה שיותר התפרצויות אנטישמיות, הם מיד מרגישים עד כמה שהם עוד יכולים לאסוף כסף ולעשות חיים.
נורמה: האם בתוך העם האמריקאי וגם ראינו שזו תופעה שמתפשטת בכל העולם, באירופה במיוחד, האם אתה מרגיש שזה הפך להיות יותר לגיטימי לשנוא יהודים?
יכול להיות שכן. בהתאם עד כמה שאנחנו צריכים להביא את העולם לחיבור ולא עושים את זה, אז בהתאם לזה וודאי שהכוחות כנגד, שאנחנו בעצמנו נותנים להם לפרוץ, בהתאם לזה אנחנו מגדלים אותם, בעצמנו במו ידינו.
אני לא מייחס לשום גוף או אדם בעולם, שמנוהל לא על ידי הבורא. ובמידה שאנחנו לא יכולים להוסיף את הכוח הטוב מכוון לתיקון, אז אנחנו מעוררים אותם כוחות אנטי כדי מהצד השני, בדרך ייסורים, לא בדרך האור, תורה וחיבור, מתעוררים הכוחות האלה כדי לעורר אותנו מאין ברירה, לדחוף אותנו לתיקון. כך אנחנו פועלים בשני כוחות בעולם, גם ציונים וגם אנטישמים. אני גם לא יכול להגיד "ציונים" כי ציונים זה "ציון", זה ירושלים, זה ישראל. אני לא רואה באותם הכוחות באמריקה שהם בכלל מכוונים לזה. אין להם שום עניין בישראל.
נורמה: בדיוק, איך להסביר שהעולם כאילו יותר מדבר על סובלנות וגם סבלנות ולקבל את השוני ואת האחר, חוץ מהיהודים?
זה יהיה עוד יותר ויותר. אומות העולם כולם יתחברו ויהיה להם חיבור וכל החיבור שלהם יהיה נגד ישראל. כך כתוב גם בנביא, שבסופו של דבר כולם יתחברו נגד ישראל ויבואו לישראל וכאן כבר אנחנו נגיע לקרב האחרון. לא פיזית, זה ברור שלא בצורה פיזית. אבל בצורה כזאת אנחנו כן יכולים אז להבין מהי צורת החיבור שצריכה להיות.
נורמה: מה ההגדרה של "ציוני"?
"ציוני" זה מה שנולד מציון, ו"ציון" זו מילה שמסבירה על יציאה, עד כמה שאנחנו משתדלים לצאת מהרצון לקבל לרצון להשפיע, אז אנחנו נקראים בני ציון. ובזה אנחנו בונים את הציונות. זאת אומרת, איך להתעלות למעלה מהאגו וביציאה ממנו לבנות את העולם החדש. איפה יש לך ציונים כאלה היום, חוץ מבני ברוך?
נורמה: יש תופעה חדשה גם בתוך מה שנקרא Influencers"", אנשים המשפיעים על הצעירים או בכלל, ברשתות החברתיות. יש בחור גרמני, שף, לא דמות פוליטית וכלום אבל יש לו עוקבים. והוא פרסם פוסט עם תמונה, שמתייחסת לקבלה וליהדות. והוא כתב גם בנוסף, שרק מי שמכיר את האויבים, יכול להביס אותם. ובהמשך גם זמר מפורסם בגרמניה, הוסיף שאלה, האם זה מדובר על היהודים? זה אומר שהשלב החדש של האנטישמיות מקשר את הקבלה, את חכמת הקבלה?
יכול להיות, אני לא יודע. אני לא מתעניין בזה כי מה זה ייתן לי, מה יכול להיות? יש אולי אלף, אלפי זרמים כאלה וכל פעם משתנים. אנחנו לא צריכים להתמודד עם כל אחד ואחד. מה יהיה לי מזה שאיזה נאצי חדש בגרמניה יכתוב משהו בעד או נגד? גם זה וגם זה לא חשוב לי. אני צריך לדעת איך אני מפרסם את שיטת התיקון דווקא בתנאים של היום. כל העולם יותר ויותר מיום ליום מעוניין לשמוע איך לברוח מכל הצרות שהפנדמיה מביאה לנו, את זה אני צריך לדעת. איפה אני מממש את עצמי, את היעוד שלי ולא להתמודד עם איזה גוי שחושב משהו, ולא לשים לב לדברים האלה.
אני חושב שאתם גם לא צריכים להיות שקועים בזה. מה אכפת לי מה שכותבים, גם יהודים באמריקה וגם גויים, נאצים בגרמניה, לא אכפת לי. גם סינים וערבים, זה לא חשוב לי. אני צריך לפרסם מה שיש לנו. העולם על זה צריך לדעת ולא לחפש בכל מיני מקומות מה כותבים כל האגואיסטים הקטנים שיוצאים מכל חור וחור. זה לא מעניין אותי זה לא ישנה את הצורה הזאת.
אם אני אשפיע לעולם את שיטת התיקון יותר, אז ודאי או שהם יפעלו יותר או שיפעלו פחות אבל, הבורא כבר יסדר בהתאם למאמץ שלי. לכן כל החיפוש הזה על מה עוד לכתוב בהתאם למה שכתוב באיזה עיתון סיני, גרמני, אמריקאי, לא אכפת לי.
נורמה: בדיוק בהקשר של התפשטות וגם הפצת חכמת הקבלה, האם זה דווקא יכול לעזור כדי לתת הזדמנות להסביר?
אני מבין אותך שזו כאילו הסיבה לצאת ולהסביר. אבל נראה לי שלא כדאי להיות קשורים לזה. יש לך סיבה להסביר שזה כל המצב הכללי, כלכלה, תרבות, חינוך. אנחנו כבר לא יכולים אפילו משחקים אולימפיים לעשות, איפה הוליווד, איפה תחרות היופי, איפה כל מיני דברים, תטפלו בזה.
מה אתם צריכים מישהו שקם באיזה חור בגרמניה ואומר משהו על היהודים, מה אכפת לי, אני אליהם לא מתייחס. אני מתייחס לכלל האנושות להביא להם את שיטת התיקון ויש לנו היום מבחר של סיבות שאנחנו יכולים את זה לעשות.
דודי: לפעמים זה באמת איזה צ'ופצ'יק קטן שקופץ ואומר משהו קטן. אבל בעולם הגלובלי באינטרנט, תוך שנייה הופך להיות שיח ומדברים עליו וזה מעניין וזו רק סיבה.
ולמחרת זה נופל ושוב קם משהו אחר. ומה יש לך, אתה בזה רק מוסיף לדליקה, שום דבר כלום לא. אני מזמן כבר לא שם לב לזה, לא אכפת לי. מה זה נותן לי להיות בקשר עם אלו או אלו. אני רק בקשר עם כיוון התיקון. כבר מזמן הפסקתי להיפגש, עוד לפני הפנדמיה, עם אנשים שהיו מגיעים לשיחות, לצילום. מה יש לי איתם לדבר, אפילו כאן בישראל. יש לנו רק כיוון אחד, לפרסם מה שיש לנו בכל מיני צורות. זה שאתה אומר "אבל על פני מה שהם עושים אנחנו נוכל להגיד משהו", אני לא רוצה, אני חושב שזה לא מועיל באמת.
דודי: זאת אומרת לבוא כמו אידאולוגים ופשוט מורידים, זה מה שיש לנו להגיד.
זה מה שיש. מפני שגם בלי אנטישמיות ובלי כל הדברים האלה, יש בעולם מספיק סיבה שאני אגיד שאתם סובלים בגלל זה. ואתם רוצים לא לסבול אז תעשו כך ולא יהיה. אני לא צריך לחפש איזה סקופ.
שלי: בהמשך לאנטישמיות, מאז עריפת הראש של פתייה הצרפתי, בגרמניה התחילו הרבה מורים לפתוח את תיבת הפנדורה שנקראת "איסלם". ומדווחים על חרדה מאוד גדולה שלהם ללמד נושאים נפיצים בבית ספר. למשל מורה לגאוגרפיה אומרת שהיא לא יכולה ללמד גאוגרפיה בגלל שישראל מופיעה על המפה והתלמידים לא מוכנים לשמוע שישראל קיימת. הרבה מורים הפסיקו לחלוטין ללמד על השואה. ומורים אחרים אומרים שממש מרגישים כמו מהגרים בתוך הארץ שלהם, בתוך המולדת שלהם. יש אווירה של טרור ופחד, סתימת פיות שנורא לא אופיינית כאילו לעם הגרמני הליברלי. מפחדים מהמוסלמים, מרגישים שם שליטה מאוד ברורה.
איך המצב הזה הולך להשפיע על עתיד היהודים באירופה בשנים הקרובות?
אני לא רואה יהודים באירופה. אני פעם אחרונה הייתי, בקיץ הקודם בגרמניה ומגרמניה נסענו לעוד כמה מקומות עם מושי, עד שהגענו לבולגריה ועוד. והייתי נפגש שם עם כל מיני אנשים. אין יהודים באירופה, הכול סגור, הכול נכנס לאיזו תרדמה או בכלל נמצאים בשקט. חיים בשקט, סוגרים את עצמם, יותר סורגים, יותר פחד וזהו. אני מדבר על מרכז ברלין, נירנברג, מקומות איפה שהיו יהודים. באירופה אין יהודים. כולם משתדלים לא להראות את עצמם, מישהו ילך עם כיפה ברחוב, הוא ממש גיבור.
שלי: למה בכל זאת הם נשארים, אם יש שם אווירה כזאת של טרור ופחד?
רגילים, כסף, מקום שכבר מבינים אותו, מרגישים אותו וחוץ מזה זה טבע היהודי שלא יכול להיות בלי ששונאים אותו והוא שונא מישהו, ככה זה. למה הם היו נשארים עד שהיטלר לקח אותם למחנה השמדה. הנאצים היו אומרים להם, אם אתם לא יוצאים עכשיו בכסף שלנו, עם האניות שלנו מכאן לארץ ישראל או לאיזה מקום שאתם רוצים, אנחנו אחר כך הורגים אתכם. לא רוצים לצאת. איך את יכולה להבין? אין הבנה, ככה זה.
שלי: נראה שעכשיו הנושא של השואה וקיומה של מדינת ישראל יורד לגמרי מסדר היום במערכת החינוך, איפה שיש שליטה מוסלמית. אתה חושב שהדור הבא יגדל בכלל ללא ידע באירופה על התרחשות השואה?
הם כבר גם ככה לא יודעים, אני חושב שהם לא יודעים. ככה זה.
שלי: נכון. איך הולך להראות המשטר והשלטון באירופה בשנים הקרובות?
זה הכול תלוי בהפצה של שלי פרץ.
שלי: איך אני יכולה לשנות שם משהו?
להשתדל, להשתדל. אין שום אפשרות אחרת.
שלי: אם אנחנו, נאמר לא נצליח בהפצה, מה יקרה? ואם נצליח בהפצה, מה יקרה?
אם נצליח אז נתקדם לגמר התיקון בצורה מהירה וטובה. ואם לא נצליח אז נדחוף את עצמנו ואת כל העולם למלחמת עולם השלישית. מה כאן הפלא? אנחנו יודעים מה יקרה במקרה כזה ובמקרה כזה והכדור בידינו.
שלי: אם אנחנו עכשיו כותבים ליהודים שעדיין חיים שם, מה היהודים עכשיו יכולים לעשות כדי שהמצב באירופה לא ילך ויחריף בצורה קיצונית?
רק להתחבר כמה שיותר ביניהם, למעלה מהאגו ולפרסם את שיטת התיקון, שיטת החיבור הזה, לכולם.
דודי: אני חושב שבזה אנחנו נסיים, היינו באירופה בסין עם הצעירים. רצינו להודות לך ונמשיך ביום ראשון.
אני מקווה שאתם יותר הבנתם אותי שאנחנו חייבים לעסוק בשלנו. בכמה שיותר לפרסם מה שיש לנו. ולצאת בכל מיני ביקורת ואנטי נגד כל האנטישמיים, לא תהיה בזה שום תוצאה. רק חיבור, רק הפצת החיבור יכול להציל את המצב ולהביא אותו לפסים יותר רכים. בהצלחה.
(סוף השיחה)