תכנית טלוויזיה עם רב

צעדים ראשונים בקבלה

מאהבת הבריות לאהבת ה'

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 22.07.19 - אחרי עריכה

גלעד: אנחנו בתוכניתנו "צעדים ראשונים בקבלה". נעשה סקירה מהירה על מה שעברנו עד עכשיו. פתחנו בלמה כדאי ללמוד את חכמת הקבלה, אמרנו שהלימוד פותח לאדם מציאות חדשה, היא בעצם משנה לו את תפיסת המציאות, זה נעשה על ידי מאור שמחזיר למוטב או כוח בטבע שבעצם דורש ומזמין אותנו אליו. כדי שזה יקרה אנחנו צריכים ליצור סביבה, אנחנו בעצמנו בונים סביבה שתזכיר לנו שזו מטרת החיים ושכדאי להתקדם להשגה הרוחנית הנפלאה הזאת.

ואז דיברנו על, למה אנחנו סובלים והתחלנו לנתח את מאמר "השלום" וללכת לפי נקודות מפתח שבעל הסולם מוביל אותנו, ואם נסכם בגדול את מה שנאמר, שאם היינו רואים את הכוח העליון שמנהל אותנו, את המערכת שבה אנחנו חיים, אז לא היינו סובלים, אנחנו סובלים בעיקר בגלל שהיא נסתרת.

וכאן אני רוצה לצעוד עוד צעד אחד קדימה, ממש כמו שבעל הסולם מוביל אותנו והוא אומר שהטבע מתנהל לפי חוקים. חוק אחד הוא חוק הקבלה והחוק השני של השפעה, חוק הקבלה גלוי לנו וידוע, אנחנו מיד סובלים כשלא לוקחים משהו שמרגישים שאנחנו רוצים אותו, אבל כוח ההשפעה לא. למה זה ככה?

כי טבע ההשפעה זה טבע הבורא, הטבע העליון, זה לא נמצא בידי האדם. ואנחנו כולנו בעצם מתקיימים ונפעלים רק על ידי חוק הקבלה. זאת אומרת, אפילו שאני נותן למישהו משהו, אני לא רואה שאני נותן, אני רואה כמה שאני מקבל מזה, כי אם הייתי יודע שבאמת אני נותן ורק נותן ממני, לא הייתי יכול לעשות את זה, לא הייתי יכול להושיט את היד ולתת משהו למישהו.

וזה קורה כלפי ילדים וכלפי קרובים ואהובים ושונאים, וכלפי כל דבר ודבר. מה שאני עושה, אני עושה אך ורק בכל פעולה שלי, איך אני על ידי זה מתמלא. לכן כל האהבה שלנו, כל האהבות שלנו הן אהבה אגואיסטיות בלבד. כל נטייה שלנו זו לא נטייה, אלא זו קבלה סמויה.

גלעד: אז מה ההבדל בין אותה אהבה ההוליוודית לבין האהבה שאתה מדבר עליה?

איזו אהבה זאת? אין בטבע שלנו בדומם, צומח, חי ובני אדם מישהו שאוהב את השני. הוא אוהב את עצמו, רק שבמקרה הטוב זה מתבטא בזה שגם לשני יהיה טוב יחד עם זה, ולא יותר.

גלעד: מה רע בזה שאני אוהב את עצמי ומזה טוב לאחרים?

זה בסדר, גם זה טוב, לפחות כך.

גלעד: יש אנשים שמרגישים ככה.

כן, שאני מרגיש את עצמי טוב אם אני עושה משהו טוב לאחרים, זאת אומרת שהטוב לאחרים שאני עושה, זה כדי להרגיש טוב.

גלעד: מוסכם, אפילו אין ויכוח על זה.

אם זה היה בטבע שלנו דבר כזה, היינו כולנו כמו מלאכים, כל אחד נותן לשני. זה כמו הורים עם ילדים, במשפחה ממש טובה, מתוקנת, שהכול נותנים לילדים ורוצים שיהיה להם טוב וכולי, וכך גם כל אדם עם אדם, אבל למה הוא עושה את זה? בגלל שהוא אוהב לעשות כך, טוב לו כך. אז אנחנו בזה היינו חיות טובות. חיות, למה? כי הטבע הזה היה מחייב אותנו כך לעשות.

גלעד: אז לא היינו מתפתחים בכלל?

כן, זה פשוט, זה טוב. למשל אם עכשיו אנחנו נעשה איזו הזרקה של איזה הורמון בכולם, בכל אחד ואחד.

גלעד: הורמון הנתינה.

כן.

גלעד: שיגרום לכולם לאהוב ולרצות לתת לאחרים.

"לאהוב" אל תגיד כי [המושגים] "הורמון" ו"לאהוב" כבר מקולקלים בשפה שלנו. אבל באמת אם היינו נותנים למשל יחד עם המים או שהיינו מרססים באוויר את "ההורמון הטוב", אז כל אחד היה עושה טוב לשני מפני שהוא מרגיש שבזה הוא נהנה, טוב לו לעשות לשני, כמו שאנחנו עושים עם ילדים. היה יפה.

גלעד: אז למה לא עושים ככה?

כי בזה היינו רק חיות יפות, טובות.

גלעד: מה רע ב"חיות יפות טובות"?

זה לא רע, רק אין בזה שום תכלית. אני בזה לא מתרומם מלהיות חיה טובה.

גלעד: אבל לפחות לא עושה נזק, תראה את העולם מסביבנו עם הטבע כמו שהוא.

אתה צריך לשאול למה אנחנו בנויים בצורה כזאת שאנחנו רק מזיקים זה לזה. כנראה שיש בזה איזו הכנה למשהו גבוה. אבל אם לעשות מכולם כאלה מלאכים, זה נקרא "מלאך", יש מלאכים רעים, יש מלאכים טובים, אז היינו מלאכים טובים, זהו. כל אחד היה מחייך לשני, כל אחד היה עושה לשני כל טוב למה? כי הוא היה מרגיש בזה שטוב לו. זאת אומרת, אני נותן לך משהו וזה כמו שאני מרגיש שאני מקבל משהו, כמו שאנחנו עם הילדים.

גלעד: בעל הסולם אומר שיש כ6% מאוכלוסייה כאלה שהם אלטרואיסטיים טבעיים?

כן, אבל גם בצורה מאוד מוגבלת, לא ניקח את זה בחשבון. אלא דווקא ההיפך, לפי מטרת הבריאה אנחנו צריכים להרגיש את עצמינו עד כמה שאנחנו הפוכים מנתינה, מאהבה, מהשפעה, מחיבור, מהשתתפות עם הזולת ושאנחנו נגלה נחיצות לזה. זאת אומרת, אני צריך לגלות עד כמה שאני אגואיסט, כמה שאני רע, כמה שבזה אני מזיק לזולת. אני צריך להתחבר עם הזולת ולהרגיש כמה אני מזיק לו, שבאמת מלכתחילה לא הייתה בי בכלל אף פעם כזאת דרישה, ואחר כך אני ארצה להפוך את עצמי לטובת הזולת. לא מפני שיהיה לי טוב, אלא דווקא ההיפך, מפני שאני ארגיש בזה שאני חותך מעצמי ונותן לזולת. ובעצמי? ובעצמי אני ממש מתקיים רק מלחם ומים, זאת אומרת רק מהדברים ההכרחיים כדי להתקיים, כדי לתת לזולת בלבד.

גלעד: אבל למה? למה, מה ייצא לי מזה? אני בתור אגואיסט בריא שואל "מה אני מרוויח מזה?".

נכון. מה יכול להיות התירוץ?

גלעד: טוב, אנחנו יודעים מה הפיתרון של בעל הסולם. אבל אני רוצה לתת לך קודם דוגמה. אני זוכר שהייתי נער היה איזה גל של סדנאות בארץ בשנות ה-70 שמגלים לאדם כמה הוא אגואיסט. פשוט שוברים אותו, שלושה חבר'ה אותו מכניסים לאיזה תהליך, האנשים יוצאים, בהתחלה הם נשברים שהם מבינים שהם לא עשו מעולם שום דבר טוב לאף אחד ולא כלום, ואחר כך הם יוצאים משם עם הרגשה טובה "הבנתי את האמת עכשיו אני אגואיסט ששלם עם עצמו. אני בריא לי, טוב לי עם זה, אני לא מתכחש לזה".

גם זאת השגה.

גלעד: המוני אנשים עברו את זה, אני זוכר בארץ, בעולם זה היה מין גל כזה, אחר כך משום מה זה נעלם.

כן, כי מה התוצאה? סך הכול שאני אדע שאני אגואיסט? זאת אומרת, אסור לי להיות באילו רגשות של ייסורי מצפון, האשמה עצמית, בשביל מה לי? אני כזה, זה אני, "לך לאומן שעשאני" כמו שכתוב, מה אתה רוצה ממני? אתה אגואיסט? כן, ואני אגואיסט? כן, אז כל אחד נהנה מזה. אז בואו אנחנו נראה בינינו, כל אחד יכול ליהנות על ידי השני או לא? אם אנחנו יכולים ליהנות על ידי השני אז כדאי לנו להיות יחד, בואו נתקשר ונראה, כמו שחותמים חוזה.

גלעד: ואם לא?

ואם לא, אז לא נהיה בקשר.

גלעד: או שניפרד או ש"נהרוג" אחד את השני אבל לפחות נדע שזה אמיתי.

כן.

גלעד: מה ההבדל בין זה לבין מה שחכמת הקבלה מציעה?

חכמת הקבלה מציעה משהו אחר. חכמת הקבלה אומרת, זה שגילית שאתה אגואיסט זה טוב. זה שאתה אגואיסט זה רע. זה שאתה משתמש באגו שלך לרעת הזולת ואז אתה בטוח שזה לטובתך, כמו שאתה יכול לחשוב אחד משניים, אז אתה צריך לדעת שמזה לא ייצא לך טוב בסופו של דבר. אנחנו רואים אם כל אחד משתמש באגו שלו, העולם יוצא בצורה שכולם מנותקים זה מזה, אז איך אנחנו יכולים להתקיים? נתקיים עד שנאכל זה את זה? לכן בואו אנחנו נעשה אחרת, נבדוק את מטרת החיים, מטרת הבריאה, החוק הכללי של המציאות.

החוק הכללי מפתח אותנו להיות מיום ליום יותר אגואיסטים, אם כך אז אנחנו צריכים לעשות משהו עם האגו שלנו. או שנסכים שנשתמש בו כמו עבריינים בכבישים ואז מי יודע, אתה נכנס לאיזה סיטואציות, שכל אחד יכול להרוג אותך ולעשות איתך מה שהוא רוצה, זה הכול לפי הכוחות, או שאנחנו נתחיל לסדר את הכוחות שלנו, שלכל אחד תהיה זכות קיום.

בואו אנחנו נבדוק, באיזה תנאים אנחנו כולנו נרגיש טוב, תיאורטית. ואז אנחנו מגיעים למצב שלהרגיש טוב אנחנו יכולים אם אנחנו נרסן את האגו שלנו, נתפוס אותו ברסן ונרכב עליו ונשלוט בו, כך שדווקא מעליו אנחנו נתקשר בקשרים טובים.

גלעד: פתאום האדם מרגיש את השכר הרוחני הזה? לא צריך להגיד לו יהיה לך אלא הוא מרגיש פתאום את המערכת?

הוא מתחיל בצורה כזאת להרגיש איך המערכת שהוא בונה עם החברים שלו, עם כל העם, איך שהמערכת הזאת בעצמה מושכת כוח מיוחד מהטבע, כוח חיובי.

גלעד: עצם זה שאדם עובר את התהליך החינוכי הזה ונמצא בעשיריות וחי את זה ומדבר על זה. ושומע על זה ברדיו ובטלוויזיה, הסביבה מציפה אותו בזה, זה מושך איזה כוח?

כוח חיובי, שהוא נמצא בטבע רק הוא נסתר והוא מגלה אותו. זה נקרא גילוי הבורא לאדם בעולם הזה.

גלעד: בגלל זה הוא אומר "מאהבת הבריות לאהבת ה'"?

כן, כי אלה שני שלבים אבל לאותו כיוון. ואיך הבורא מתגלה? מתגלה האהבה בין בני האדם, חיבור.

גלעד: ואז מה?

לא צריכים אז מה, בתוך החיבור ביניהם ובאהבה שקושרת אותם, הם מתחילים לגלות את המדרגות היותר עליונות שבטבע, שקודם לא גילו. כי קודם היו חיים בפירוד, בטבע של פירוד ועכשיו הם יחיו בטבע של חיבור.

גלעד: אנחנו יודעים מה יקרה, האגו יגדל. מלמעלה יגדילו את האגו.

זה יקרה בהדרגה. והם יצטרכו שוב ושוב, יתחברו עד כדי כך שכל האגו יכנס לחיבור, יתלווה לחיבור.

גלעד: ואנחנו רואים שאפילו עם, אני לא מדבר על כל העולם, עם קטן, עם ישראל שנכנס לארץ ישראל וחי בצורה הזאת. היו שלבים שהאגו גדל והוא לא עמד בזה, הוא לא זכר.

זה היה צריך להיות כך מפני שבלי השבירה, בלי כניסת מערכת ההשפעה למערכת הקבלה, אי אפשר היה לתקן את מערכת הקבלה.

גלעד: זאת אומרת, ש"מאהבת הבריות לאהבת ה" זה דבר שהוא היה.

חייבת להיות בדרך שבירה, חורבן. ואחרי החורבן שקרה, כבר אנחנו יכולים לתקן ולחבר את כל חלקי המציאות בעל מנת להשפיע זה לזה.

גלעד: אבל היה יותר מחורבן אחד, היו ארבעה.

זה אותו דבר, זה תהליך.

גלעד: ועכשיו בדור שלנו כבר לא צריך יותר את השטויות האלה.

לא. החורבן האחרון זה בבית המקדש השני ומאז כבר אין.

גלעד: אנחנו צריכים ליצור איזו חברה, שפעם אחת תחבר את התקע לשקע הזה. שהיא באמת תרגיש את מה שנמצא מתוך אהבת הבריות, מה שנמצא ביניהם שזה אהבת ה'. ומכאן והלאה כל קפיצת אגו מה שלא יהיה, כבר מובטח שהחברה הזאת רק תתקדם?

כן, רק תתקדם. אבל שוב זאת עבודה, אבל כבר שבירות לא יהיו.

גלעד: איך אתה רואה את זה קורה היום בעולם?

על ידי גילוי שיטת התיקון מצדנו, שאנחנו מבינים איך שזה צריך להיות על ידי הפצת שיטת התיקון. ושצריכים להתקרב כמה שאפשר לקהל הרחב, קודם כל לאותם האנשים שהם לפי הקריאה שלנו מתקרבים אלינו ומוכנים בזה להשתתף.

לכל היהודים וגם לכל האנטישמים כי הם מעוניינים להכיר יותר, מטעם השנאה או מטעם האהבה, זה לא חשוב איך, אבל יש להם רצון, חיסרון, תשוקה. חיובית או שלילית אבל משהו יש, אכפתיות. ואז אנחנו כך צריכים להגיע אליהם ולהסביר מה הבעיה.

מה בעיית העולם, לאן העולם מתקדם, מה הוא צריך לעשות, לאן להוביל אותו, ולא לשחק כאן באיזה יחסים בינינו מי צודק או מי לא. או שהם מאשימים אותנו, ואנחנו מאשימים אותם, מה זה משחק ילדים, יש כאן לברר את הדברים בדרגה יותר גבוהה, שזו נצחית שלמה, איפה כאן המציאות. כל המציאות זה לא עולם, זו המציאות, שכוללת חמישה עולמות כל הבריאה, את זה אנחנו צריכים לפתוח.

גלעד: אבל מה מידת הבשלות. בעל סולם קורא למאמר שלו בכותרת, הוא קורא לזה "מחקר מדעי על בסיס ניסיוני בדבר חיוב עבודת ה'".

הוא מסביר הנה תראו היה כבר ניסוי על מיליונים בקומוניזם, הניסוי נכשל כי הם שכחו לשים מטרה יותר נעלה, לשים את גילוי הבורא.

כן.

גלעד: הקומוניזם נכשל. אתה כבר 25 שנה מתריע שזה יקרה יותר ויותר. והנה מול העיניים הניסוי המדעי של הקפיטליזם נכשל. עד כמה האנושות בשלה עכשיו לספוג באמת את המסר החדש הזה?

יותר מקודם כי היא רואה איך הכול נגמר. אנחנו הגענו למצב שאין בידינו יותר שום שיטה. לא עבדות, לא קפיטליזם, לא סוציאליזם, לא קומוניזם, לא כלום. לא נשאר שום דבר בידינו ולכן אף אחד לא יודע מה יקרה הלאה, חוץ מאיתנו. ואנחנו צריכים לגבש את הידע הזה, להגיש אותו בצורה נכונה, שיהיה כמה שיותר קל, קרוב אליהם. לכל אחד ואחד ודאי לפי טעמו ונימוקים וכן הלאה והם יקבלו את זה.

גלעד: מה אנחנו אומרים, שקודם יבוא נאציזם?

לא, זה בתנאי אם אנחנו נאחר עם ההסבר שלנו. אבל אם לא הוא לא צריך לבוא. הכרת הרע יכולה להיות מרחוק שרואים את הרע, או אפילו מקבלים הסבר נכון, הגיוני. או שאם לא רוצים לשמוע או שלא מצליחים בהסבר, אז מגיע גל צונאמי הזה, הרע ואז באמת קורים דברים נוראיים.

גלעד: ואז אחרי המשבר הגדול, אז בלית ברירה כבר האנושות תגיע לזה.

בעל הסולם כותב על מלחמת העולם הגרעינית, השלישית והרביעית. בשביל מה לנו לחשוב על דברים כאלה, אנחנו ודאי שלא נוכל לנצל את הדברים האלה כך נכון. אנחנו לא נוכל לצאת מזה.

גלעד: אז בוא נסכם את מה שעברנו היום. דברנו על כך שחייבים לעבור "מאהבת הבריות לאהבת ה'", שצריך חינוך כדי שזה יקרה. הניסיונות הקודמים של האנושות נכשלו בכל דרך אפשרית. אני רוצה שתיתן איזה סיכום לארוז את הכול. איך אנחנו עוברים מהמצב שלנו היום, של האנושות למצב של "אהבת הבריות לאהבת ה'" בלי כל המכות שצפויות בדרך.

אנחנו צריכים בכל האפשרויות שלנו היום, להסביר לאנושות שקיימת שיטה, לא לקפוץ אבל דווקא לעבור בצורה יפה וטובה, ממצב שאנחנו נמצאים למצב המתוקן, שכבר קיים בצורה פוטנציאלית ואנחנו חייבים להגיע אליו. וזה אך ורק על ידי שימוש בחכמת הקבלה דרך העשיריות כמו שאנחנו לומדים ורוצים לממש עלינו.

גלעד: והסדר הוא שקודם קבוצה קטנה מיישמת את זה.

לא, לא קודם, הרבה קבוצות קטנות בכל העולם. וזה מה שאנחנו משתדלים לעשות. שכן ירבו ונצליח.

(סוף השיחה)