שיחה עם הרב לייטמן - אין הגנה מפני הגאווה

שיחה עם הרב לייטמן - אין הגנה מפני הגאווה

פרק 325|7 ное 2026

אין הגנה מפני הגאווה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 07.11.26 – אחרי עריכה

מיכאל: פעם אמרת שאתה לא אוהב לקרוא מה שאתה כתבת, לא אוהב לשמוע מה שאתה אומר.

זה נכון.

מיכאל: עדיין זה ככה?

כן.

דודי: למה? למה יש דחייה ממשהו שאתה נתת לאחרים? נתת להם תורה, למה קשה לשמוע את זה שוב?

אין לי מה לענות.

מיכאל: כי זה שייך לעבר, ואתה עכשיו במצב אחר, ואז אין מה להסתכל על העבר, לשמוע את עצמי.

לא.

מיכאל: עכשיו זה לא הכיוון.

אילן: זה לא רק כמו שהחברים אומרים, קליפים או דברים שאמרת בעבר. אנחנו ראינו שגם אם פתאום בסעודה עושים לך "לחיים" או משהו כזה, אז אתה דוחה את זה.

כן, כי אני לא משייך את זה לעצמי.

דודי: אצל רב"ש נגיד, היה מקרה שאולי תלמיד רצה לשבח את רב"ש, את המורה שלו מול כולם בפניו, הייתה התנהגות כזאת?

אם מישהו מהתלמידים רצה להגיד משהו עבור רב"ש, אז כולם היו מקבלים את זה כמו ברכה.

דודי: ואיך רב"ש עצמו התייחס למה שאומרים עליו?

אם זה עבור המעשה, אז היה מקבל את זה, ואם זה לא עבור המעשה, אז אין מה לעשות.

מיכאל: האם היה נהוג שישבתם באיזו סעודת שבת ופתאום קמים אנשים ואומרים, "בואו נשתה עבור הרב ברוך אשלג, הוא מורה גדול שלנו, רב גדול", היה כזה דבר? מותר ככה להגיד?

לפעמים זה היה, תלוי מי מדבר.

מיכאל: אחד מהתלמידים.

דודי: אתה נגיד, עשית פעם "לחיים" לרב"ש מולו?

מיכאל: על איזה שיעור יפה הוא נתן, על מאמר יפה שכתב, היה נהוג כזה דבר, או לא היה?

לא.

מיכאל: גם לא נראה לי.

אילן: ב"לחיים" כזה יש הסתכלות רחבה, האם זה באמת גורם ומביא התפעלות לחברה ומרומם. אבל ההרגשה שלי שכשאתה דוחה, אתה דוחה כי זה נוגע בגאווה שלך, שאתה לא רוצה.

כן, אתה צודק.

דודי: יש הגנה מפני הגאווה הזאת?

לא.

דודי: אז מה זו הדחייה? בכל זאת אדם שומע, אומנם הוא עושה עם הראש "לא אני לא רוצה לשמוע אתכם", אבל הוא שומע. אז איזו הגנה יש לו?

תשאל אותו, אני לא יודע. אני לא חושב שיש כאן הגנה.

מיכאל: לא בנוכחות הרב"ש, נגיד כשהייתם מתאספים בישיבת חברים, האם הייתם שותים "לחיים" עבור גדלות הרב"ש, עבדתם על הגדלות שלו?

לא.

מיכאל: גם לא? מוזר.

לא זוכר דבר כזה.

(סוף השיחה)